הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2023326 הכנסת העשרים יוזם: חבר הכנסת דוד אמסלם ______________________________________________ פ/5082/20 הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון - פטור מוסדות מהיטל השבחה), התשע"ח–2018 דברי הסבר רשויות מקומיות רבות נקלעות למצב שבו מוסדות למטרות חינוך, תרבות, מדע, דת, צדקה, סעד, בריאות או ספורט רוכשים מקרקעין בתחומן לצורך פעילותם, ולאחר עליית שוויו מוכרים הם את המקרקעין ומנצלים את הפטור מתשלום היטל ההשבחה הקבוע בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה–1965 (להלן – החוק), תוך גריעת מקורות מימון עיקריים מהרשויות המקומיות אשר זקוקות לכספים אלו לצורך פיתוח תשתיות ומתן שירות לתושבים. יתר על כן, ישנם מקרים שבהם שינוי הייעוד במקרקעין אינו תואם כלל לייעוד ההולם את מטרות הפטור אלא לייעודים אחרים כגון מגורים, תעסוקה, תעשייה או מסחר, ולאחר שינוי הייעוד כאמור מוכרים אותם מוסדות את המקרקעין בטענה כי התמורה ממכירתם תשמש בעתיד את המטרות האמורות ולכן מוצדק לפטור אותם מתשלום היטל ההשבחה. אין לקבל מצב דברים זה העלול להביא לפגיעה תקציבית קשה ברשויות המקומיות ובהכנסותיהן המעטות ממילא. כמו כן, מאחר שלא קיימים תנאים או קריטריונים מסוימים בחוק למוסד פטור יכולים להיכלל כיום גופים רבים ללא בקרה וללא כל מגבלה שהיא אשר במסגרתה ניתן לשקול אם צודק לתת פטור מהיטל השבחה ואם קיימת פגיעה בצדק החלוקתי הראוי, שכן אין תכלית להעדיף "לחלק" את כספי ההיטל לעמותה ספציפית ולא להקצותם גם לצורכי ציבור חיוניים אחרים. מוצע, אפוא, לתקן את החוק כך שלא תחול חובת תשלום היטל בשל השבחה במקרקעין של מוסד לחינוך, לתרבות, למדע, לדת, לצדקה, לסעד, לבריאות או לספורט (להלן – מטרות ציבוריות), או במקרקעין של הקדש ציבורי אם מתקיימים בו תנאים אלה: המוסד או ההקדש הוא גוף ללא כוונת רווח, המקרקעין או התמורה בעדם משמשים או מיועדים לשמש למטרות הציבוריות, המוסד או ההקדש השתמשו במקרקעין למטרות ציבוריות לתקופה שאינה עולה על עשר שנים ושר האוצר (להלן – השר) קבע כי המוסד או ההקדש פטור מתשלום היטל השבחה. עוד מוצע, כי קביעה כאמור על ידי השר תיעשה לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים, וכי ניתן יהיה להאריכה לתקופות נוספות מעת לעת וזאת על מנת שניתן יהיה לשקול מחדש את המשך ההצדקה למתן האישור, בשים לב לשיקולים רחבים יותר. כאמור, תחולת הפטור כיום רחבה וחלה על כל ועדות התכנון ברחבי המדינה ללא בחינה מהי ההשפעה של מתן הפטור על אותה רשות תכנונית קונקרטית בשים לב לחוסנה הפיננסי ובחינת הרצון לעודד בנייה למטרות הפטור באותם יישובים או אזורים ולכן מוצע כי תנאי נוסף הוא שהשר יוסמך לקבוע באילו יישובים או אזורים יחול הפטור כאמור. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ' בשבט התשע"ח – 5.2.18 תיקון התוספת השלישית 1. בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה–1965, בתוספת השלישית, בסעיף 19(ב), במקום פסקה (4) יבוא: בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה–1965, בתוספת השלישית, בסעיף 19(ב), במקום פסקה (4) יבוא: בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה–1965, בתוספת השלישית, בסעיף 19(ב), במקום פסקה (4) יבוא: "(4) השבחה במקרקעין של מוסד לחינוך, לתרבות, למדע, לדת, לצדקה, לסעד, לבריאות או לספורט (להלן – מטרות ציבוריות), או במקרקעין של הקדש ציבורי, כמשמעותו בחוק הנאמנות, התשל"ט–1979, שמתקיימים לגביה כל אלה: השבחה במקרקעין של מוסד לחינוך, לתרבות, למדע, לדת, לצדקה, לסעד, לבריאות או לספורט (להלן – מטרות ציבוריות), או במקרקעין של הקדש ציבורי, כמשמעותו בחוק הנאמנות, התשל"ט–1979, שמתקיימים לגביה כל אלה: (1) המקרקעין מצויים ברשימת היישובים או האזורים שייקבעו על ידי השר; (2) המוסד או ההקדש הוא גוף ללא כוונת רווח; (3) המקרקעין או התמורה בעדם משמשים או מיועדים לשמש למטרות הציבוריות; (4) המוסד או ההקדש השתמשו במקרקעין למטרות ציבוריות לתקופה שאינה עולה על עשר שנים; (5) השר קבע כי המוסד או ההקדש פטור מתשלום היטל השבחה; קביעה כאמור תיעשה לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים, וניתן להאריכה לתקופות נוספות מעת לעת."