הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2022438 הכנסת העשרים יוזמים: חברי הכנסת איציק שמולי נורית קורן קארין אלהרר נחמן שי לאה פדידה דב חנין עבד אל חכים חאג' יחיא ______________________________________________ פ/5130/20 הצעת חוק כרטיסי חיוב (תיקון – ביטול חיוב באשראי בשל עסקה עם ספק מפר), התשע"ח–2018 דברי הסבר בשנים האחרונות התרבו והשתכללו הניסיונות להפיל בפח לקוחות תוך שימוש במגוון רחב של תרמיות והטעיות של שיווק ומכירה. חברות המציעות עסקאות מכר מרחוק, ידועות לשמצה במיוחד, שכן הן מצליחות להוציא מהלקוח בדרכי מרמה והטעייה את פרטי כרטיס האשראי שלו, לעתים תוך התחייבות כי הדבר נעשה לצורך ערבון, דמי משלוח לשליחת זכייה, מתנה או תשלום פעוט של דמי חברות חודשיים. ואולם, בהמשך מתברר כי מדובר בחיובים מופקעים שעלולים להגיע במצטבר לעשרות אלפי שקלים חדשים במצטבר, ויכולתו של הלקוח לעצור חיובים אלו מוגבלת ומוטלת בספק. מיותר לציין כי אותם ספקים מצליחים להשיג בדרכים עקלקלות ולא חוקיות מאגרי נתונים המכילים את פרטיהם האישיים של לקוחות רבים, ולעיתים באופן מכוון של ציבור מוחלש יותר וחסר אוריינטציה צרכנית, במטרה ללכדם ולהפילם בפח. למעשה, אותם ספקים מנצלים עד תום את הפרצה הקיימת היום בחוק, לפיה יכולתו של הלקוח לבטל באופן חד צדדי עסקה שנעשתה בינו ובינם באמצעות כרטיס האשראי היא מוגבלת מאוד. ביטול העסקה יכול להיעשות, תחת תנאים מסוימים מאוד, אך ורק לגבי חיובים עתידיים ורק אם המוצר שנרכש לא סופק בזמן. חוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו–1986 (להלן – החוק), לא נותן כלל מענה לחיובים שכבר הועברו לספק ועבורם, כך קובע החוק, יש לדרוש ביטול ישירות מולו, ואם אין הסכמה – ניתן לתבוע בבית המשפט. כמו כן, החוק אינו נותן מענה למצב שבו ברור שבמהות עסקת המכירה היתה תרמית או הטעיה, אך חלק מהשירות או מהמוצר סופק כביכול על ידי הספק באופן ראשוני, מה שהופך את הלקוח לקהל שבוי (כך למשל, ידועה תרמית "חברות במועדון" במסגרתה מודיע הספק ללקוח כי זכה במתנות או בהטבות חודשיות בלא תנאי ובלא תמורה, אך נדרשים לו פרטי האשראי של הלקוח מהטעמים שנרשמו לעיל. ברור כי מהרגע שבו הגיע מוצר פעוט ערך או חומר פרסומי המתאר את "ההטבות" אל ביתו של הלקוח – מבחינת החוק הספק סיפק, או שהחל לספק, את שירותיו ואין כלל עילה לביטול העסקה). יתר על כן, גם אם מצאה חברת האשראי ממש בטענות הלקוח והקפיאה את התשלומים העתידיים לספק, החוק קובע כי במקרה והספק מערער – חברת האשראי תבטל את הזיכוי ללקוח, ותשאיר את הסכסוך ואת המחלוקת לפתרון בין הצדדים, ללא התערבותה (אך תוך מתן הרשאה להמשך חיוב הלקוח מצד הספק). כלומר, המדיניות הפסיבית הנוכחית של חברות האשראי מקפחת את הלקוחות, הופכת אותם לקהל שבוי גם כאשר ברור כי ישנו עוול מתמשך שנגרם להם ומעניקה גיבוי מלא לספקים, גם כאשר ברור שמדובר בכאלה שיש לגביהם תלונות חוזרות ונשנות אודות רמיית הלקוחות. אמנם, החוק מחייב את חברת האשראי להפסיק את התשלומים מיד עם קבלת הודעת הלקוח וטרם בדיקת הנסיבות בכדי למנוע נזק בלתי הפיך, אך הדבר אינו מונע ממנה לחזור ולחייב את הלקוח אם יתברר כי המוצר סופק (גם אם טרם לובנו הנסיבות וטענות הלקוח), ובכל מקרה לא מאפשר לה ברוב המוחלט של המקרים להשיב ללקוח חיובים שכבר נגבו. לפיכך, הצעת חוק זו נועדה להגביר את ההגנה על לקוחות מפני ספקים בעלי מוניטין של רמייה והטעיה מול הלקוחות, ומאפשרת לחברת האשראי לבטל לצמיתות תשלומים עתידיים ואף להשיב ללקוח כספים בגין חיובים קודמים, אם הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן (להלן – הרשות) הורתה לה לעשות כן בנוגע לספק מסוים בעסקה מסוימת. מוצע לקבוע כי במקרה ומצאה הרשות כי מדובר בספק מפר אשר באופן שיטתי עובר על סעיפי איסור הטעיה ואיסור הפעלת השפעה בלתי הוגנת הקבועים בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א–1981, וכי פעולתו גורמת לפגיעה במספר רב של לקוחות, היא תוכל להעביר לחברות האשראי הודעה מסודרת אשר בעטיה תשיב חברת האשראי ללקוח חיובים קודמים בגין אותה עסקה ואף תמנע חיובים עתידיים בגינה. מוצע לקבוע כי בטרם מסירת הודעת הרשות למנפיק, לספק תהיה הזדמנות לטעון את טענותיו בתוך שבעה ימי עסקים. אך, ההחלטה הסופית בעניין תהיה של הרשות ועליה יוכל הספק לערער אך ורק לבית המשפט. יודגש כי במשך הליכי הערעור תישאר החלטת הרשות בעינה ורק היא בעצמה, או בית המשפט, יוכלו לשנותה. כמו כן, מוצע לקבוע כי במקרים שבהם נתנה הרשות הודעה לחברת כרטיסי האשראי שמדובר בספק מפר, לאחר ביצוע חיוב, חברת כרטיסי האשראי תחויב להשיב את כספו של הלקוח. בעניין זה, גם בית המשפט הכיר זה מכבר (פסק דין 9043/03 לב-נר נ' תשלובת ישראכרט) בכך ש"עסקת אשראי אינה עסקה עצמאית ונפרדת לחלוטין מעסקת היסוד" וראה בחומרה רבה את התנהלותה של חברת האשראי במקרה שבו ברור היה, לאחר פרסום בתקשורת, כי ספק רימה באופן שיטתי את לקוחותיו, אך זו אפשרה לו להמשיך ולגבות כספים מהתובע באמצעותה חרף הודעה על ביטול העסקה. במקרי קיצון מעין אלה, שאף בהם נוקטת חברת האשראי באותה המדיניות הפסיבית שהשלכותיה הן לעיתים קרובות הרסניות כלפי הלקוח, ישנה הפרה מהותית של חובת תום הלב שקיימת לחברת האשראי מול הלקוח ביודעה כי הימנעותה כובלת למעשה את הלקוח לעסקה שלא היה מעוניין בה מלכתחילה, וכך גם שמה אותו לטרף קל בעיניי ספקים רמאים וכוחניים המקבלים ממנה באופן מעשי היתר להמשיך ולעשקו. בשנים האחרונות ניסה המחוקק שוב ושוב להצר את צעדיהם של אותם ספקים, אך בסיכומו של דבר ההצלחה עד כה היא מוגבלת למדי. הסיבה היא פשוטה: הידיעה של הספק המרמה והפעלה מניפולציות כי גם תחת אותן מגבלות חדשות ולמרות חשיפה תקשורתית מביכה הוא יכול להמשיך ולחייב את הלקוחות בגין אותן העסקאות ובוודאי שלא ניתן לכפות עליו להשיב להם את כספם בחזרה. ההצעה הנוכחית נועדה לשנות מן היסוד מצב זה ולאפשר למעשה, לצד אותם צעדים חשובים שכבר קיימים בחקיקה ובאכיפה, למנוע ללקוח נזק עתידי ובלתי הפיך כמעט ואף לתקן עוול שכזה במהירות וביעילות יחסית על ידי שינוי תפקידן של חברות האשראי בתהליך החיוב, כמו גם להרחיב את הסמכות של הגוף המוסמך והמקצועי ביותר לאתר עוול שכזה – הרשות. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ז בשבט התשע"ח – 12.2.18 הוספת סעיף 10ג 1. בחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו–1986, אחרי סעיף 10ב יבוא: בחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו–1986, אחרי סעיף 10ב יבוא: בחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו–1986, אחרי סעיף 10ב יבוא: בחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו–1986, אחרי סעיף 10ב יבוא: בחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו–1986, אחרי סעיף 10ב יבוא: בחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו–1986, אחרי סעיף 10ב יבוא: "הפסקת חיוב בעסקה עם ספק מפר "הפסקת חיוב בעסקה עם ספק מפר "הפסקת חיוב בעסקה עם ספק מפר 10ג. (א) (1) נעשתה עסקה בין ספק לבין לקוח באמצעות כרטיס אשראי, שבה הפעיל הספק השפעה בלתי הוגנת, באופן שיטתי ובנסיבות מחמירות, בניגוד להוראות סעיף 3(א) לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א–1981, או שהטעה בה לקוחות בניגוד להוראות סעיף 2 או 7 לחוק זה, רשאית הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן (בסעיף זה – הרשות) להודיע לספק שבכוונתה להודיע למנפיק להפסיק לחייב את הלקוח בשל העסקאות שביצע עם ספק כאמור, ובלבד שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה, בתוך שבעה ימי עסקים מהיום שבו נמסרה לו אותה הודעה; לא הגיש הספק את טענותיו בתוך שבעה ימי עסקים מהיום שבו הומצאה לו הודעה על כוונת הרשות כאמור, רשאית הרשות להודיע למנפיק להפסיק לחייב את הלקוח בשל עסקאות כאמור, החל במועד קבלת ההודעה (בסעיף זה – הודעת הרשות). (2) בסעיף קטן זה, "נסיבות מחמירות" – הפרה הנוגעת למספר רב של לקוחות או שנעשית על ידי הספק במספר נקודות שיווק ומכירה המופעלים על ידו; לעניין זה, יראו ספק בעסקאות רוכלות או מכר מרחוק כספק המחזיק במספר נקודות מכירה. (ב) מסרה הרשות למנפיק הודעה כאמור בסעיף קטן (א), יפסיק המנפיק, החל במועד שבו קיבל את ההודעה, לחייב את הלקוח בשל עסקאות שנעשו בין הספק ובין הלקוח. (ב) מסרה הרשות למנפיק הודעה כאמור בסעיף קטן (א), יפסיק המנפיק, החל במועד שבו קיבל את ההודעה, לחייב את הלקוח בשל עסקאות שנעשו בין הספק ובין הלקוח. (ג) חויב לקוח בשל עסקאות שלגביהן ניתנה הודעת הרשות, ישיב המנפיק ללקוח, בהקדם האפשרי ולא יאוחר מעשרה ימי עסקים מיום הודעת הרשות, את סכום החיוב שבוצע והועבר במסגרת העסקה לספק; הוראות סעיף קטן זה יחולו גם על עסקה בתשלום אחד, שהספק קיבל עבורה את מלוא תמורתה טרם הודעת הרשות. (ג) חויב לקוח בשל עסקאות שלגביהן ניתנה הודעת הרשות, ישיב המנפיק ללקוח, בהקדם האפשרי ולא יאוחר מעשרה ימי עסקים מיום הודעת הרשות, את סכום החיוב שבוצע והועבר במסגרת העסקה לספק; הוראות סעיף קטן זה יחולו גם על עסקה בתשלום אחד, שהספק קיבל עבורה את מלוא תמורתה טרם הודעת הרשות. (ד) מנפיק לא יחזור ויחייב את הלקוח ולא יחזור ויזכה את הספק בשל אותה עסקה כאמור בסעיף קטן (ג), בהתאם להוראות סעיפים 6(ג) או 10(ג) לחוק זה, כל עוד הודעת הרשות עומדת בתוקפה, אלא אם כן בית המשפט קבע אחרת. (ד) מנפיק לא יחזור ויחייב את הלקוח ולא יחזור ויזכה את הספק בשל אותה עסקה כאמור בסעיף קטן (ג), בהתאם להוראות סעיפים 6(ג) או 10(ג) לחוק זה, כל עוד הודעת הרשות עומדת בתוקפה, אלא אם כן בית המשפט קבע אחרת. (ה) על החלטת הרשות ניתן לערער לבית משפט השלום בתוך שלושים ימים מיום קבלת ההודעה לפי סעיף זה; אין בהגשת הערעור כדי לעכב את ההחלטה, אלא אם כן הסכימה לכך הרשות או אם בית המשפט הורה על כך. (ה) על החלטת הרשות ניתן לערער לבית משפט השלום בתוך שלושים ימים מיום קבלת ההודעה לפי סעיף זה; אין בהגשת הערעור כדי לעכב את ההחלטה, אלא אם כן הסכימה לכך הרשות או אם בית המשפט הורה על כך. (ו) בית המשפט רשאי להורות למנפיק לחזור ולזכות את הספק בשל אותה עסקה כאמור בסעיף קטן (ג), אם נוכח שהנכס שנרשם בעסקה סופק ללקוח." (ו) בית המשפט רשאי להורות למנפיק לחזור ולזכות את הספק בשל אותה עסקה כאמור בסעיף קטן (ג), אם נוכח שהנכס שנרשם בעסקה סופק ללקוח."