הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2064495 הכנסת העשרים יוזמת: חברת הכנסת שרן השכל ______________________________________________ פ/5129/20 הצעת חוק החלת החוק הישראלי בשטח בקעת הירדן באמצעות משאל עם, התשע"ח–2018 דברי הסבר יישובי בקעת הירדן הם נכס אסטרטגי וביטחוני ממעלה ראשונה מיום הקמתם ועד היום. תושבי בקעת הירדן הם מתיישבים שניצבים כחיץ ביטחוני על גבולה של מדינת ישראל ומשמשים כמגן ביטחוני ואסטרטגי עבור המדינה. קיים צורך להבטיח את יכולתה של מדינת ישראל להגן על תושביה ועל ביטחונם. היות שבקעת הירדן נמצאת תחת שליטה צבאית בשל השתייכותה לשטח C, נוצר מצב לא סביר שבו אין באפשרותם של תושבי בקעת הירדן לפתח את יישוביהם ולהפריח את אזור מגוריהם. מצב זה נוצר גם נוכח אי הודאות בדבר חוקי המקרקעין החלים על אזור בקעת הירדן, וכן בשל בירוקרטיה רבה וחוסר במענה מצד משרד הביטחון. בשל כך, במשך עשרות שנים חבל ארץ זה אינו מפותח כראוי. כמו כן, ישנה אכיפה מוגברת של חריגות בנייה בבקעת הירדן המופנית רובה ככולה לתושבים היהודים בבקעת הירדן, לעומת אי אכיפת הגבלות אלו באשר לתושבים הלא יהודים. מטרת הצעת חוק זו היא להסדיר את השתייכותה של בקעת הירדן למדינת ישראל, על כל המשתמע משיוך זה, בכפיפות לחוקי מדינת ישראל אשר יאפשרו את הבטחת חייהם וביטחונם של כלל תושבי בקעת הירדן והפרחת חבל ארץ זה. על כן, מוצע לקבוע כי יתקיים משאל עם בדבר החלת המשפט, השיפוט והמינהל של מדינת ישראל בשטח בקעת הירדן, שבו ישתתפו כל תושבי בקעת הירדן כמתואר בתוספת. אם הצביעו לפחות 60% מתושבי בקעת הירדן בעד, יחולו המשפט, השיפוט והמינהל של מדינת ישראל בשטח בקעת הירדן. עוד מוצע לקבוע כי תושבי האזור שאינם אזרחי ישראל יהיו זכאים לקבל אזרחות בהליך מדורג שבו תחילה תינתן תושבות זמנית לחמש שנים, לאחר מכן תושבות קבע לחמש שנים ולבסוף אזרחות, והכול בכפוף למילוי חובות אזרחיות ואי ביצוע פעולות נגד המדינה. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ז בשבט התשע"ח – 12.2.18 משאל עם 1. (א) בתוך שישה חודשים מיום תחילתו של חוק זה יתקיים משאל עם בדבר החלת המשפט, השיפוט והמינהל של מדינת ישראל בשטח בקעת הירדן כמתואר בתוספת (להלן – שטח בקעת הירדן). (א) בתוך שישה חודשים מיום תחילתו של חוק זה יתקיים משאל עם בדבר החלת המשפט, השיפוט והמינהל של מדינת ישראל בשטח בקעת הירדן כמתואר בתוספת (להלן – שטח בקעת הירדן). (ב) במשאל העם רשאים להשתתף כל תושבי בקעת הירדן שיום הולדתם ה-18 חל לא יאוחר מיום עריכת משאל העם, בין אם הם אזרחי מדינת ישראל ובין אם לאו. (ב) במשאל העם רשאים להשתתף כל תושבי בקעת הירדן שיום הולדתם ה-18 חל לא יאוחר מיום עריכת משאל העם, בין אם הם אזרחי מדינת ישראל ובין אם לאו. (ג) השאלות שיוצגו למשתתף במשאל העם יהיו: (ג) השאלות שיוצגו למשתתף במשאל העם יהיו: (1) "האם את/ה מעוניין/ת בהחלת המשפט, השיפוט והמינהל של מדינת ישראל בשטח בקעת הירדן?"; (2) "האם את/ה מעוניין/ת להיות אזרח/ית מדינת ישראל?". (ד) פתקי ההצבעה במשאל העם יישאו את המילים "כן" או "לא". (ד) פתקי ההצבעה במשאל העם יישאו את המילים "כן" או "לא". החלת החוק הישראלי בשטח בקעת הירדן 2. ענו לפחות 60% מהזכאים להשתתף במשאל העם את התשובה "כן" בשתי השאלות, יחולו הוראות אלה: ענו לפחות 60% מהזכאים להשתתף במשאל העם את התשובה "כן" בשתי השאלות, יחולו הוראות אלה: (1) המשפט, השיפוט והמינהל של מדינת ישראל יחולו בשטח בקעת הירדן בחלוף שלושה חודשים מיום פרסום תוצאות משאל העם; (1) המשפט, השיפוט והמינהל של מדינת ישראל יחולו בשטח בקעת הירדן בחלוף שלושה חודשים מיום פרסום תוצאות משאל העם; (2) מי שהיה תושב שטח בקעת הירדן ביום י"ד בטבת התשע"ח (1 בינואר 2018) ואינו אזרח ישראל, יוכל להגיש בקשה לקבלת תושבות זמנית לתקופה של חמש שנים, ובתום חמש שנים מיום קבלת התושבות הזמנית יוכל להגיש בקשה לקבלת תושבות קבע; (2) מי שהיה תושב שטח בקעת הירדן ביום י"ד בטבת התשע"ח (1 בינואר 2018) ואינו אזרח ישראל, יוכל להגיש בקשה לקבלת תושבות זמנית לתקופה של חמש שנים, ובתום חמש שנים מיום קבלת התושבות הזמנית יוכל להגיש בקשה לקבלת תושבות קבע; (3) מי שקיבל תושבות קבע לפי פסקה (2), יוכל להגיש בקשה לקבלת אזרחות ישראלית בתום חמש שנים מיום קבלת תושבות הקבע ובתנאי שמיום שקיבל תושבות זמנית לא הורשע בפעילות נגד מדינת ישראל, שאינו חב בתשלומי חובה למדינה, ושלא פרסם ביודעין, החל מיום תחילתו של חוק זה, קריאה פומבית להטלת חרם על מדינת ישראל, כהגדרתו בחוק למניעת פגיעה במדינת ישראל באמצעות חרם, התשע"א–2011. (3) מי שקיבל תושבות קבע לפי פסקה (2), יוכל להגיש בקשה לקבלת אזרחות ישראלית בתום חמש שנים מיום קבלת תושבות הקבע ובתנאי שמיום שקיבל תושבות זמנית לא הורשע בפעילות נגד מדינת ישראל, שאינו חב בתשלומי חובה למדינה, ושלא פרסם ביודעין, החל מיום תחילתו של חוק זה, קריאה פומבית להטלת חרם על מדינת ישראל, כהגדרתו בחוק למניעת פגיעה במדינת ישראל באמצעות חרם, התשע"א–2011. תחולת הוראות חוק סדרי השלטון והמשפט (ביטול החלת המשפט, השיפוט והמינהל) 3. (א) על משאל העם יחולו הוראות סעיפים 9 עד 11 לחוק סדרי השלטון והמשפט (ביטול החלת המשפט, השיפוט והמינהל), התשנ"ט–1999, בשינויים המחויבים. (א) על משאל העם יחולו הוראות סעיפים 9 עד 11 לחוק סדרי השלטון והמשפט (ביטול החלת המשפט, השיפוט והמינהל), התשנ"ט–1999, בשינויים המחויבים. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), חברי ועדות הקלפי במשאל העם ימונו על ידי ועדת הבחירות המרכזית. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), חברי ועדות הקלפי במשאל העם ימונו על ידי ועדת הבחירות המרכזית. (ג) ועדת הבחירות המרכזית תתייעץ עם המינהל האזרחי בעניין הצבת הקלפיות בהן יתקיים משאל העם בשטח בקעת הירדן. (ג) ועדת הבחירות המרכזית תתייעץ עם המינהל האזרחי בעניין הצבת הקלפיות בהן יתקיים משאל העם בשטח בקעת הירדן. ביצוע 4. שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, לרבות בעניין הוראות מעבר והוראות בדבר המשך תוקפם של תקנות, צווים, הוראות מינהל וזכויות וחובות אשר היו בתוקף בשטח בקעת הירדן ערב תחילתו של חוק זה. שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, לרבות בעניין הוראות מעבר והוראות בדבר המשך תוקפם של תקנות, צווים, הוראות מינהל וזכויות וחובות אשר היו בתוקף בשטח בקעת הירדן ערב תחילתו של חוק זה. תוספת* תוספת* (סעיף 1) (סעיף 1)