הצעת חוק לקריאה הראשונה

רשומות הצעות חוק ה מ מ ש ל ה 2018 בפברואר28 1207 י"ג באדר התשע"ח עמוד ) (סמכות בין־לאומית בתביעה4 'הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון מס 720 ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸2018-הנידמה למסלגירושין), התשע"ח הצעות חוקהצ - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו720 :מתפרסמת בזה הצעת חוק מטעם הממשלה )4 'הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון מס 2018-(סמכות בין־לאומית בתביעה לגירושין), התשע"ח ב4 תיקון סעיף .1 ,) החוק העיקרי- (להלן1‏1953-בחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג חוק קיום פסקי דין של- החוק)" יבוא "(בחוק זה- ב, במקום "(בפסקה זו4 בסעיף גירושין)" ובמקום "לפי החוק" יבוא "לפי חוק קיום פסקי דין של גירושין". לפני למעלה מעשור תוקן חוק שיפוט בתי דין כללי (להלן1953-רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג א אשר הרחיב את סמכות בית4 החוק), ונוסף בו סעיף- הדין הרבני בישראל לדון בתביעות גירושין של בני זוג יהודים שנישאו על פי דין תורה ואשר זיקתם לישראל אינה מגיעה כדי זיקת אזרחות או תושבות לשני בני הזוג יחדיו. בכך נעתרה הכנסת לפנייתו של בית הדין הרבני הגדול אשר הצביע על מצוקה קשה של עגינות וסרבנות גט הקיימת לבני זוג יהודים, ובמיוחד לנשים יהודיות, ברחבי העולם. עם זאת, סמכות בית הדין הוגבלה בעיקר למקרים שיש בהם זיקת אזרחות או תושבות לפחות לאחד מבני הזוג, בדומה לכללים הקובעים באמנת האג בדבר הכרה אמנת האג).- (להלן1970 בגירושין והתרת נישואין משנת במקביל תוקן גם חוק שיפוט בענייני התרת נישואין ,1969-(מקרים מיוחדים וסמכות בין־לאומית), התשכ"ט ואותם כללי סמכות מרחיבים הקבועים באמנה הוחלו גם עליו. ועידת רבני אירופה וגורמים נוספים העלו לפני הנהלת בתי הדין הרבניים את הקושי הקיים במצבים שבהם גברים שנישאו לפי דין תורה ברחבי העולם נמנעים מלהתיר את נשותיהן ומשאירים אותן עגונות בלא אפשרות להינשא מחדש. בחלק מהמקרים אותם גברים אף מתעלמים ,מפסיקתו של בית הדין הרבני המקומי שבאותה מדינה בהעדר סמכות שיפוט לבית הדין הרבני המקומי לחייב את הבעל בגט ולהטיל עליו סנקציות כדי שייתן גט לאשתו. יצוין כי כאשר מדובר באישה סרבנית גט, עשוי בית משפט אזרחי מחוץ לישראל להתיר את הנישואין האזרחיים ובד בבד עשוי בית דין רבני בגולה במקרים חריגים של עיגון, לתת לבעל היתר נישואין הלכתי. אך על פי דין תורה אין עומדת אפשרות דומה לזכותה של האישה כאשר הבעל סרבן הגט. אם שני בני הזוג הם אזרחי מדינת ישראל או תושביה א לחוק4 או שיש להם זיקות לישראל המנויות בסעיף בנוסחו היום, הרי שבן הזוג יוכל להגיש תביעת גירושין אל בית הדין הרבני בישראל וזה יהיה מוסמך לדון בה, לחייבם בגירושין ואף לכוף לכך את בן הזוג הסרבן מכוח חיקוקים שונים כדוגמת חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של , וחוק בתי דין דתיים (כפיית ציות1995-גירושין), התשנ"ה . ואולם זוגות שאינם תושבי1956-ודרכי דיון), התשט"ז א4 המדינה ואזרחיה ואין להם אחת מהזיקות שבסעיף לחוק, אם מי מבני הזוג רוצה להתגרש הוא אינו יכול כיום להגיש תביעת גירושין אל בית הדין הרבני בישראל. במקרים אלה, אותן נשים המבקשות להתגרש ובעליהן מסרבים להישמע להוראת בית הדין הרבני במקום מגוריהם בגולה, אין כיום מי שיסייע להן לכפיית הגט ולהושיען מעגינותן. מרכזיותה של מדינת ישראל כמדינת הלאום היהודי וחשיבותה בחיי היהודים בעולם, אל מול חוסר היכולת של נשים יהודיות ברחבי העולם למצוא פתרון לבעיות של סרבנות גט ועגינות, מצדיקים מתן סמכות זו לבית הדין הרבני בישראל. אמנם יש כיום מדינות בעולם המאפשרות הסתייעות בהליכים אזרחיים בהתמודדות מול סרבנות גט, אך לא אחת מתברר כי אין בכלים אלה די כדי להושיע אותן נשים מהעגינות. הצעת תיקון זה לחוק באה לפתור בעיה ייחודית נוספת. בישראל חיים כיום נשים וגברים, בעיקר כאלה שעלו מארצות חבר העמים, אשר החוק נכון להיום אינו נותן פתרון לעגינותם מבחינה אזרחית, במצבים שבהם לא ניתן לאתר את בן או בת הזוג החי במדינת חוץ במשך זמן רב. הבעיה מתייחסת למקרים שבהם נשים או גברים נישאו בנישואין אזרחיים בלבד ושני בני הזוג יהודים, ולא ניתן לאתר את בן או בת הזוג ולנהל הליך גירושין במדינה שבה נערכו הנישואין. לפי נוסחו של החוק כיום אין אפשרות לתת מענה למצוקתם ולאפשר להם לפתוח בנישואין חדשים. זאת, בעוד שבמקרה של התרת נישואין בין בני דתות שונות או בין חסרי דת, בית המשפט לענייני משפחה מוסמך, לפי חוק שיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים , להתיר את1969-מיוחדים וסמכות בין־לאומית), התשכ"ט הנישואין האזרחיים שנערכו מחוץ לישראל בהתקיים זיקת אזרחות או תושבות לאחד מבני הזוג לפחות, בדומה לזיקות המנויות באמנת האג. ב לחוק שבו נזכר חוק4 מוצע לתקן את סעיף 1 סעיף ,) בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין , ולהגדירו בקצרה "חוק קיום פסקי דין של1995-התשנ"ה להצעת החוק2 המוצע בסעיף2ב4 גירושין", מאחר שבסעיף קיימת הפניה להוראות חוק זה. .945 '; התשס"ה, עמ165 'ס"ח התשי"ג, עמ 1 ד ב ר י ה ס ב ר 721 הצעות חוקהצ - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו הוספת סעיפים 3ב4 עד1ב4 .2 :ב לחוק העיקרי יבוא4 אחרי סעיף "סמכות מבחינה בין־לאומית בתביעה לגירושין שלא ניתן לעורכה לפי דין תורה מחוץ לישראל .1ב4 ,א4 וסעיף1 בלי לגרוע מסמכויות השיפוט לפי סעיף (א) לבית דין רבני יהיה שיפוט ייחודי בתביעה לגירושין בין בני זוג יהודים שנישאו על פי דין תורה, אף שלא מתקיימות לגביהם א(א), אם נוכח כי לא ניתן לערוך4 הזיקות המנויות בסעיף מחוץ לישראל גירושין על פי דין תורה, לרבות בהתקיים אחת :מנסיבות אלה קיים חשש ממשי שלא ניתן לערוך גירושין לפי )1( דין תורה במקום מושבם האחרון של בני הזוג מחוץ ;לישראל - )1( גם אם ניתן לערוך גירושין כאמור בפסקה )2( התקיימו נסיבות מיוחדות המקשות על עריכתם בין בני זוג אלה. לא ידון בית דין רבני בתביעה לגירושין לפי סעיף (ב) קטן (א) אלא אם כן התקיימו תנאים אלה טרם הגשת כתב :התביעה לבית הדין הרבני ;כתב התביעה הומצא לנתבע בישראל )1( התובע פעל לעריכת גירושין על פי דין תורה )2( ,במקום מושבם האחרון של בני הזוג מחוץ לישראל אלא אם כן לא קיימת אפשרות לעריכת גירושין על פי דין תורה במדינה זו או שהתקיימו נסיבות מיוחדות ;כאמור המקשות על התובע לפעול לעריכתם אם בני הזוג נישאו גם בנישואין אזרחיים במדינת )3( , הוגשה תביעה לגירושין אזרחיים באותה מדינה- חוץ ;אם היה ניתן להגיש תביעת גירושין כאמור .2 :ב לחוק העיקרי יבוא4 אחרי סעיף הוספת סעיפים 3ב4 עד1ב4 "סמכות מבחינה בין־לאומית בתביעה לגירושין שלא ניתן לעורכה לפי דין תורה מחוץ לישראל .1ב4 ,א4 וסעיף1 בלי לגרוע מסמכויות השיפוט לפי סעיף (א) לבית דין רבני יהיה שיפוט ייחודי בתביעה לגירושין בין בני זוג יהודים שנישאו על פי דין תורה, אף שלא מתקיימות לגביהם א(א), אם נוכח כי לא ניתן לערוך4 הזיקות המנויות בסעיף מחוץ לישראל גירושין על פי דין תורה, לרבות בהתקיים אחת :מנסיבות אלה קיים חשש ממשי שלא ניתן לערוך גירושין לפי )1( דין תורה במקום מושבם האחרון של בני הזוג מחוץ ;לישראל - )1( גם אם ניתן לערוך גירושין כאמור בפסקה )2( התקיימו נסיבות מיוחדות המקשות על עריכתם בין בני זוג אלה. לא ידון בית דין רבני בתביעה לגירושין לפי סעיף (ב) קטן (א) אלא אם כן התקיימו תנאים אלה טרם הגשת כתב :התביעה לבית הדין הרבני ;כתב התביעה הומצא לנתבע בישראל )1( התובע פעל לעריכת גירושין על פי דין תורה )2( ,במקום מושבם האחרון של בני הזוג מחוץ לישראל אלא אם כן לא קיימת אפשרות לעריכת גירושין על פי דין תורה במדינה זו או שהתקיימו נסיבות מיוחדות ;כאמור המקשות על התובע לפעול לעריכתם אם בני הזוג נישאו גם בנישואין אזרחיים במדינת )3( , הוגשה תביעה לגירושין אזרחיים באותה מדינה- חוץ ;אם היה ניתן להגיש תביעת גירושין כאמור המוצע1ב4 לסעיף 2 סעיף המוצע שעניינו1ב4 מוצע להוסיף את סעיף קביעת הסמכות מבחינה בין־לאומית בנישואין לפי דין תורה במקרי עיגון. כדי לאפשר למדינת ישראל לסייע לאותם בני זוג, בעיקר נשים, במצבים שבהם שני בני הזוג אינם אזרחי המדינה או תושביה ובן זוגם מסרב לאפשר , אשר לפיו יהיה1ב4 את גירושיהם, מוצע להוסיף את סעיף בית הדין הרבני בישראל מוסמך לדון בתביעת הגירושין של בני זוג יהודים שנישאו על פי דין תורה אף שאינם אזרחי המדינה או תושביה ואף שאינם עונים לתנאי הזיקה א לחוק. זאת, באותם מקרים מיוחדים4 הקבועים בסעיף שבהם בית הדין נוכח כי קיים חשש ממשי שלא יהיה ניתן להתיר את הנישואין לפי דין תורה, או בהתקיים נסיבות מיוחדות המקשות על עריכת הגירושין לפי דין תורה במדינת החוץ, למשל בשל מצב בריאות קשה של התובע. כמו כן, כדי להימנע ככל האפשר מהפעלה רחבה מדי של סמכויות השיפוט בישראל כנגד אזרחי מדינות זרות שאינם בעלי זיקת אזרחות או תושבות למדינה, מוצע להוסיף ולסייג כי הסמכות לפי סעיף זה תהיה רק אם ,הוגשה קודם לכן תביעה לגירושין אזרחיים במדינת חוץ אם נערכו כאלה, והתובע פעל להתרת הנישואין על פי דין תורה במקום מושבם האחרון, או שהתקיימו נסיבות מיוחדות המקשות עליו לפעול לעריכת הגירושין לפי דין תורה במדינת החוץ. מאותו הטעם, מוצע לקבוע כי בית הדין הרבני לא ידון בתביעת גירושין כאמור אלא אם כן הומצא כתב התביעה לנתבע בישראל. עוד מוצע לקבוע כי אם קיים בית הדין דיון בתביעה כאמור ומצא כי לא התקיימו התנאים האמורים להגשת התביעה האמורים לעיל, ימחק את התביעה. ד ב ר י ה ס ב ר הצעות חוקהצ - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו722 נערך דיון בבית הדין הרבני ונוכח בית הדין כי לא (ג) ימחק- )התקיימו התנאים האמורים בסעיפים קטנים (א) ו–(ב את התביעה לאלתר. אין בהוראות סעיף זה כדי להקנות לבית הדין הרבני (ד) סמכות שיפוט בעניינים הכרוכים בגירושין. סדרי דין בתביעה לגירושין שלא ניתן לעורכה לפי דין תורה מחוץ לישראל .2ב4 1ב4 הוגשה לבית דין רבני תביעה לגירושין לפי סעיף (א) והנתבע נמצא בישראל במועד הגשת התביעה, יקבע בית הדין הרבני מועד לדיון בתביעה בהקדם האפשרי ולא יאוחר משבוע ימים מיום המצאת התביעה לנתבע. ) לחוק קיום פסקי דין2(–) ו1()(א4 על אף הוראות סעיף (ב) - של גירושין, קבע בית דין רבני בפסק דין או בהחלטה (להלן פסק דין) כי על הצדדים להתגרש, או שאישר הסכם גירושין ונתן לו תוקף של פסק דין, והנתבע נמצא בישראל במועד מתן פסק הדין, יקבע מועד לסידור גט בהקדם האפשרי ולא יאוחר ימים מיום מתן פסק הדין.14–מ לא סודר הגט במועד שנקבע לפי סעיף קטן (ב) והנתבע (ג) נמצא בישראל, יחולו לגביו הוראות חוק קיום פסקי דין של :גירושין, בשינויים אלה - 4 בסעיף )1( " ימים45 ), במקום "בתוך1()בסעיף קטן (א (א) ;" ימים14 יקראו "בתוך 21), במקום "לא יאוחר מ־2בסעיף קטן (א (ב) ימים" יקראו "בהקדם האפשרי ולא יאוחר ;"משבוע ימים - )1בסעיף קטן (ג (ג) " ימים90 ), במקום "בתוך1( בפסקה )1( ;" ימים30 יקראו "בתוך " ימים45 ), במקום "בתוך2( בפסקה )2( ;" ימים14 יקראו "בתוך " ימים15 ), במקום "בתוך3( בפסקה )3( ;"יקראו "בהקדם ולא יאוחר משבוע ימים - א4 בסעיף )2( " ימים21 בסעיף קטן (ב), במקום "בתוך )1( " ימים60" יקראו "בתוך שבוע ימים" ובמקום ;" ימים30 יקראו "בתוך המוצע2ב4 לסעיף כדי לוודא שהטיפול בהליכי גירושין כאמור בסעיף המוצע ייעשה באופן מזורז ככל האפשר, נוכח1ב4 הפגיעה האפשרית באזרחי מדינות חוץ שאינם בעלי זיקת 2ב4 אזרחות או תושבות למדינה, מוצע להוסיף את סעיף המוצע, הקובע מועדי דיון מוקדמים מהרגיל, וכן מקצר את המועדים הרלוונטיים הקבועים בחוק בתי דין רבניים , וזאת כל עוד1995-(קיום פסקי דין של גירושין), התשנ"ה הנתבע בישראל. ד ב ר י ה ס ב ר 723 הצעות חוקהצ - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו 60 ), במקום "בתוך2( –) ו1()בסעיף קטן (ג )2( ימים".30 ימים" יקראו "בתוך סמכות מבחינה בין־לאומית בתביעה לגירושין של בני זוג שנישאו בנישואין אזרחיים בלבד .3ב4 , לבית דין1 בלי לגרוע מסמכויות השיפוט לפי סעיף (א) רבני יהיה שיפוט ייחודי בתביעה לגירושין של בני זוג יהודים שנישאו מחוץ לישראל בנישואין אזרחיים בלבד, אם התקיימו :כל אלה מקום מושבו של התובע בישראל, ובלבד שהתגורר )1( ;בה במשך שנה לפחות בסמוך להגשת התביעה במקום מושבם האחרון של בני הזוג מחוץ לישראל )2( לא ניתן במועד הגשת התביעה לערוך את הגירושין על פי כל דין, או שמתקיימות נסיבות מיוחדות המקשות על ניהול הליך הגירושין במדינת החוץ. אין בהוראות סעיף זה כדי להקנות לבית הדין הרבני (ב) סמכות שיפוט בעניינים הכרוכים בגירושין. ) לעניין סדרי דין, יחולו לעניין4(–) ו2(ב4 הוראות סעיף (ג) "סעיף זה לגבי נתבע שמקום מושבו אינו בישראל. 60 ), במקום "בתוך2( –) ו1()בסעיף קטן (ג )2( ימים".30 ימים" יקראו "בתוך סמכות מבחינה בין־לאומית בתביעה לגירושין של בני זוג שנישאו בנישואין אזרחיים בלבד .3ב4 , לבית דין1 בלי לגרוע מסמכויות השיפוט לפי סעיף (א) רבני יהיה שיפוט ייחודי בתביעה לגירושין של בני זוג יהודים שנישאו מחוץ לישראל בנישואין אזרחיים בלבד, אם התקיימו :כל אלה מקום מושבו של התובע בישראל, ובלבד שהתגורר )1( ;בה במשך שנה לפחות בסמוך להגשת התביעה במקום מושבם האחרון של בני הזוג מחוץ לישראל )2( לא ניתן במועד הגשת התביעה לערוך את הגירושין על פי כל דין, או שמתקיימות נסיבות מיוחדות המקשות על ניהול הליך הגירושין במדינת החוץ. אין בהוראות סעיף זה כדי להקנות לבית הדין הרבני (ב) סמכות שיפוט בעניינים הכרוכים בגירושין. ) לעניין סדרי דין, יחולו לעניין4(–) ו2(ב4 הוראות סעיף (ג) "סעיף זה לגבי נתבע שמקום מושבו אינו בישראל. המוצע3ב4 לסעיף המוצע שענינו קביעת3ב4 מוצע להוסיף את סעיף א4 סמכות בין־לאומית בנישואין אזרחיים בלבד. סעיף לחוק, שעניינו סמכות מבחינה בין־לאומית בתביעה לגירושין, מקנה סמכות שיפוט ייחודית לבית הדין הרבני לדון בתביעה לגירושין בין בני זוג יהודים, בהתקיים הזיקות המופיעות בסעיף רק אם הם "נישאו על פי דין תורה". כדי לסייע לאותם בני זוג, גברים או נשים, שנישאו בנישואין אזרחיים בלבד ושני בני הזוג יהודים, מוצעת המוצע, אשר יאפשר מתן פתרון בעיקר3ב4 הוספת סעיף לאותם מקרים שבהם לא ניתן לאתר את בן הזוג ולנהל הליך גירושין במדינה שבה היה מקום מושבם האחרון. זאת על ידי הוספת סמכות לבית הדין הרבני לדון בתביעה לגירושין בין בני זוג יהודים שנישאו בנישואין אזרחיים בלבד. סמכות זו תסויג רק למקרים שבהם "מקום מושבו של התובע בישראל" והתגורר בה במשך שנה לפחות סמוך להגשת התביעה, וכן רק כאשר "במקום מושבם האחרון של בני הזוג לא ניתן לערוך גירושין על פי כל דין, או שמתקיימות נסיבות מיוחדות" המקשות למעשה על בן הזוג לערוך את הגירושין במקום מושבם האחרון מחוץ לישראל. התיקון המוצע יאפשר לנשים וגברים אלה לסיים מערכת נישואין כושלת, להתיר את עגינותם ולפתוח דף חדש בחייהם. )(ב3ב4 (ד) ולסעיף1ב4 לסעיף מאחר שהתיקון המוצע, הן לגבי בני זוג יהודים שנישאו לפי דין תורה ואין להם זיקות לישראל והן לגבי בני זוג יהודים שנישאו בנישואין אזרחיים בלבד, נועד ,לפתור בעיה ייחודית הנוגעת לחירותם להינשא מחדש מוצע להגביל את הסמכות השיפוטית הייחודית של בית הדין הרבני רק לגירושין עצמם. זאת בדומה להוראה א(ה) לחוק הקובעת כי "אין בהוראות סעיף זה4 שבסעיף כדי להקנות לבית הדין הרבני סמכות שיפוט בעניינים הכרוכים בגירושין". ד ב ר י ה ס ב ר    סודר במח' רשומות, משרד המשפטים, והודפס במדפיס הממשלתיISSN 0334-3030    שקלים חדשים3.24 המחיר