הצעת חוק לקריאה השניה והשלישית - פונצ בננה

תוכן עניינים חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח– 2018 ................................ ........................... - 1 - חלק א': עקרונות ופרשנות ................................ ................................ ................................ .... - 1 - פרק א': עקרונות יסוד ................................ ................................ ................................ .......... - 1 - מטרת החוק ................................ ................................ ................................ .................... - 1 - חדלות פירעון ................................ ................................ ................................ .................. - 1 - הכרזה כי חייב הוא חדל פירעון ................................ ................................ ......................... - 1 - פרק ב': הגדרות ................................ ................................ ................................ ................... - 1 - הגדרות ................................ ................................ ................................ ........................... - 1 - חלק ב': הליכי חדלות פירעון לגבי תאגיד ................................ ................................ ................ - 7 - פרק א': תחולה ................................ ................................ ................................ ................... - 7 - תחולה על תאגיד ................................ ................................ ................................ ............. - 7 - פרק ב': בקשה לצו לפתיחת הליכים והדיון בה ................................ ................................ ........ - 7 - הרשאים להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים ................................ ................................ ........ - 7 - בקשת תאגיד לצו לפתיחת הליכים ................................ ................................ ..................... - 8 - בקשת תאגיד להפעלתו במסגרת צו לפתיחת הליכים ................................ ............................ - 8 - בקשת נושה לצו לפתיחת הליכים ................................ ................................ ....................... - 8 - חזקת חדלות פירעון בבקשת נושה ................................ ................................ ..................... - 9 - בקשת היועץ המשפטי לממשלה לצו לפתיחת הליכים ................................ ......................... - 10 - צירוף מסמכים לבקשה לצו לפתיחת הליכים ................................ ................................ ..... - 10 - פרסום הודעה על הגשת בקשה לצו לפ תיחת הליכים ומשלוח העתק ממנה ............................ - 10 - הגשת התנגדות לבקשה לצו לפתיחת הליכים ................................ ................................ .... - 10 - חיוב בשל הגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים בחוסר תום ל ב ................................ ............... - 11 - דיון בבקשה לצו לפתיחת הליכים ................................ ................................ .................... - 11 - תיקון בקשת התאגיד לצו לפתיחת הליכים וחזרה ממנה ................................ ..................... - 11 - החלטה בבקשה לצו לפתיחת הליכים ................................ ................................ ............... - 11 - פרק ג': הגבלות וסעדים זמניים עד למתן צו לפתיחת הליכים ................................ .................. - 11 - ביצוע עסקאות חריגות ממועד הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים בידי התאגיד ................... - 11 - סעד זמני ................................ ................................ ................................ ...................... - 11 - סעד זמני במעמד צד אחד ................................ ................................ ............................... - 13 - עיכוב זמני של הליך שיפוטי תלוי ועומד ................................ ................................ ............ - 13 - פרק ד': תוכנו של צו לפתיחת הליכים ותוצאותיו ................................ ................................ ... - 13 - החלטה על פירוק התאגיד או על הפעלתו לשם שיקומו הכלכלי ................................ ........... - 13 - החלטה על הפעלה זמנית של התאגיד ................................ ................................ ............... - 14 - תוצ אות צו לפתיחת הליכים ................................ ................................ ............................ - 14 - הודעה על מתן צו לפתיחת הליכים ................................ ................................ ................... - 15 - ציון ההליכים במסמכי התאגיד ................................ ................................ ....................... - 15 - הודעה לרשם על צו לפתיחת הליכים ................................ ................................ ................ - 15 - פרק ה': הקפאת הליכים ................................ ................................ ................................ ..... - 15 - הקפאת הליכים נגד התאגיד ................................ ................................ ........................... - 15 - הקפאת הליכים נגד אדם שלישי ................................ ................................ ...................... - 16 - סייג לתחולה על הליכים פליליים ומינהליים ................................ ................................ ..... - 16 - השעיית תקופת ההתיישנות ................................ ................................ ............................ - 16 - פרק ו': הנאמן– מינויו, תפקידו וסמכויותיו ................................ ................................ ......... - 17 - סימן א': מינוי הנאמן ................................ ................................ ................................ ......... - 17 - מינוי נאמן ................................ ................................ ................................ .................... - 17 - נאמן זמני ................................ ................................ ................................ ..................... - 17 - מינוי הממונה לנאמן ................................ ................................ ................................ ...... - 17 - מינוי התאגיד או נושא משרה לנאמן ................................ ................................ ................ - 18 - רשימת הנאמנים ................................ ................................ ................................ ........... - 18 - ערובה ................................ ................................ ................................ .......................... - 19 - שכר הנאמן ................................ ................................ ................................ ................... - 19 - הודעה לרשם על מינוי נאמן ................................ ................................ ............................ - 19 - :'סימן ב תפקיד הנאמן וסמכויותיו ................................ ................................ ...................... - 19 - כפיפות הנאמן ................................ ................................ ................................ ............... - 19 - תפקיד הנאמן ................................ ................................ ................................ ................ - 19 - הקניית סמכויות האורגנים ונושאי המשרה לנאמן ................................ ............................. - 19 - סמכויות שהפעלתן טעונה אישור בית המשפט ................................ ................................ ... - 19 - בקשה למתן הוראות ................................ ................................ ................................ ...... - 20 - שיתוף פעולה עם הנאמן................................ ................................ ................................ .. - 20 - דרישת נכסים ומסמכים של התאגיד ................................ ................................ ................ - 20 - בדי קת נכסי התאגיד המוחזקים בידי אחר ................................ ................................ ........ - 21 - דרישת מידע ................................ ................................ ................................ .................. - 21 - מידע מתאגיד בנקאי ומרשות המסים ................................ ................................ ............... - 21 - סמכות חקירה ................................ ................................ ................................ ............... - 22 - שמירה על סודיות ................................ ................................ ................................ .......... - 22 - דוחות הנאמן ................................ ................................ ................................ ................ - 22 - פנייה לבית המשפט בידי מי שנפגע מפעולת הנאמן ................................ ............................. - 22 - הפסקת כהונתו של הנאמן ................................ ................................ .............................. - 23 - סיום כהונתו של נאמן ................................ ................................ ................................ .... - 23 - פרק ז': הפעלת התאגיד ושיקומו הכלכלי ................................ ................................ .............. - 23 - סימן א': כללי ................................ ................................ ................................ ................... - 23 - הפעלת התאגיד בידי הנאמן ................................ ................................ ............................ - 23 - דרכי השיקום הכלכלי ................................ ................................ ................................ .... - 23 - סימן ב': הפעלת התאגיד ................................ ................................ ................................ .... - 24 - סימן משנה א': פעולות ועסקאות בנכסי קופת הנשייה של תאגיד בהפעלה ................................ - 24 - עסקאות חריגות ................................ ................................ ................................ ............ - 24 - הגבלות על נושים בעלי זכויות פירעון מיוחדות ................................ ................................ .. - 24 - נכס משועבד ונכס הכפוף לשיור בעלות– שימוש, השכרה ומכירה במהלך העסקים הרגיל ...... - 24 - נכס משועבד ונכס הכפוף לשיור בעלות– שימוש, השכרה ומכירה שלא במהלך העסקים הרגיל- 25 - תשלום באמצעות נכס משועבד ................................ ................................ ........................ - 25 - עקיבת זכויות ................................ ................................ ................................ ................ - 26 - אשראי חדש ................................ ................................ ................................ .................. - 26 - סימן משנה ב': חוזים קיימים של תאגיד בהפעלה ................................ ................................ .. - 27 - הגדרת חוזה קיים ................................ ................................ ................................ .......... - 27 - זכות הנאמן לבטל חוזה קיים שאין עילה לביטולו ................................ .............................. - 27 - הגבלת זכות הביטול של הצד השני לחוזה קיים ................................ ................................ . - 27 - ביטול חוזה קיים בהסכמה ................................ ................................ ............................. - 27 - הליכים לביטול חוזה קיים שאין עילה לביטולו בידי הנאמן ................................ ................ - 27 - הליכים לביטול חוזה קיים בידי הצד השני לחוזה ................................ .............................. - 28 - החלטת בית המשפט בבקשת הנאמן להמשך קיום החוזה ותוצאותיה ................................ .. - 29 - דין ההוצאות לקיום חיובי התאגיד לפי חוזה קיים לאחר מתן צו לפתיחת הליכים ................. - 29 - פגיעה בשל הפרת חוזה קיים שקדמה להחלטה על ביטול או המשך קיום .............................. - 29 - המחאת זכויות וחבויות לפי חוזה קיים ................................ ................................ ............ - 30 - תחולה על חוזה שבוטל בסמוך לפני מתן הצו לפתיחת הליכים................................ ............. - 30 - סימן משנה ג': הספקת שירותים ומצרכים חיוניים לתאגיד בהפעלה ................................ ........ - 30 - הספקת שירותי תשתית ................................ ................................ ................................ .. - 30 - הספקת שירות או מצרך חיוני ................................ ................................ ......................... - 31 - דין התמורה בעד הספקת שירותי תשתית או שירות או מצרך חיוני ................................ ...... - 32 - סימן ג': תכנית לשיקום כלכלי ................................ ................................ ............................ - 32 - הכנת תכנית לשיקום כלכלי בידי הנאמן ................................ ................................ ........... - 32 - גיבוש הצעות לתכנית לשיקום כלכלי ................................ ................................ ................ - 33 - הגשת הצעות לבית המשפט ................................ ................................ ............................. - 33 - הבאת הצעה לתכנית לשיקום כלכלי לאישור הנושים וחברי התאגיד ................................ .... - 34 - אסיפות סוג................................ ................................ ................................ ................... - 34 - אישור תכנית לשיקום כלכלי בידי הנושים או חברי התאגיד ................................ ................ - 35 - אישור תכנית לשיקום כלכלי בידי בית המשפט ................................ ................................ .. - 35 - אישור בית המשפט באין רוב בכל אחת מאסיפות הסוג ................................ ...................... - 35 - סייג לאישור תכנית לשיקום כלכלי בידי בית המשפט ................................ ......................... - 36 - כוחה של תכנית לשיקום כלכלי שאושרה ................................ ................................ .......... - 36 - יישום תכנית לשיקום כלכלי ................................ ................................ ........................... - 36 - החזרת סמכויות לאורגנים ולנושאי המשרה בתאגיד ................................ .......................... - 36 - הודעה לרשם על אישור התכנית לשיקום כלכלי ................................ ................................ . - 36 - סימן ד': מכירת פעילותו העסקית של תאגיד בלא תכנית לשיקום כלכלי ................................ .. - 37 - מכירת פעילות עסקית של תאגיד ................................ ................................ ..................... - 37 - סימן ה': מעבר להליכי פירוק ................................ ................................ .............................. - 37 - הפסקת הפעלת התאגיד ומעבר להליכי פירוק ................................ ................................ .... - 37 - פרק ח': פירוק ................................ ................................ ................................ ................... - 37 - פעולת הנאמן בפירוק ................................ ................................ ................................ ..... - 37 - זכות הנאמן לבטל חוזה קיים שאין לו עילה לביטולו ................................ .......................... - 37 - הפעלת התאגיד בפירוק ................................ ................................ ................................ .. - 37 - הפסקת הפירוק ומעבר להליכי שיקום כלכלי ................................ ................................ .... - 38 - חיסול תאגיד ................................ ................................ ................................ ................. - 38 - ביטול החיסול ................................ ................................ ................................ ............... - 38 - חלק ג': הליכי חדל ות פירעון לגבי יחיד ................................ ................................ ................. - 38 - פרק א': תחולה והוראות כלליות ................................ ................................ ......................... - 38 - תחולה– 'חלק ג ................................ ................................ ................................ ............. - 38 - הרשאים להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים לגבי יחיד ................................ ....................... - 38 - הגורם המוסמך לדון בבקשה ................................ ................................ ........................... - 39 - פרק ב': צו לפתיחת הליכי ם לבקשת יחיד שסך חובותיו עולה על150,000 שקלים חדשים ........... - 39 - בקשת היחיד לממונה ................................ ................................ ................................ ..... - 39 - החלטת הממונה בבקשת יחיד ................................ ................................ ......................... - 40 - פרסום הודעה על מתן הצו ומשלוח העתק ................................ ................................ ......... - 41 - עיון בצו ובבקשת היחיד................................ ................................ ................................ .. - 41 - בקשה לביטול צו לפתיחת הליכים ................................ ................................ ................... - 41 - פרק ג': צו לפתיחת הליכים לבקשת נושה או היועץ המשפטי לממשלה ................................ ..... - 42 - בקשת נושה לבית המשפט ................................ ................................ ............................... - 42 - חזקת חדלות פירעון בבקשת נושה ................................ ................................ ................... - 42 - צירוף מסמכים לבקשה לצו לפתיחת הליכים ................................ ................................ ..... - 43 - משלוח העתק מהבקשה לצו לפתיחת הליכים ................................ ................................ .... - 44 - הגשת התנגדות לבקשה לצו לפתיחת הליכים ................................ ................................ .... - 44 - חיוב בשל הגשת בקשת נושה בחוס ר תום לב ................................ ................................ ..... - 44 - דיון בבקשת נושה ................................ ................................ ................................ .......... - 44 - החלטת בית המשפט בבקשת נושה ................................ ................................ ................... - 44 - דוח על מצבו הכלכלי של היחיד ................................ ................................ ....................... - 44 - בקשת היועץ המשפטי לממשלה לצו לפתיחת הליכים ................................ ......................... - 45 - פרק ד': סעדים זמניים עד למתן צו לפ תיחת הליכים ................................ .............................. - 45 - סעד זמני במסגרת בקשת נושה ................................ ................................ ........................ - 45 - עיכוב זמני של הליך שיפוטי תלוי ועומד ................................ ................................ ............ - 46 - פרק ה': תוצאות צו לפתיחת הליכים ................................ ................................ .................... - 46 - תוצאות צו לפתיחת הליכים ................................ ................................ ............................ - 46 - הממונה על ניהול הליכי חדלו ת הפירעון ................................ ................................ ........... - 47 - הגבלה על נטילת אשראי בידי היחיד ................................ ................................ ................ - 47 - ציון הליכי חדלות הפירעון ................................ ................................ .............................. - 47 - פרק ו': הנאמן– מינויו, תפקידו וסמכויותיו ................................ ................................ ......... - 48 - סימן א': מינוי הנאמן ................................ ................................ ................................ ......... - 48 - מינוי נאמן ................................ ................................ ................................ .................... - 48 - רשימת הנאמנים ................................ ................................ ................................ ........... - 48 - ערובה ................................ ................................ ................................ .......................... - 49 - שכר הנאמן ................................ ................................ ................................ ................... - 49 - סימן ב': תפקיד הנאמן וסמכויותיו ................................ ................................ ...................... - 49 - כפיפות הנאמן ובקשה למתן הוראות ................................ ................................ ................ - 49 - תפקיד הנא מן ................................ ................................ ................................ ................ - 50 - הקניית סמכויות היחיד בנכסי קופת הנשייה לנאמן ................................ ........................... - 51 - סמכויות שהפעלתן טעונה אישור של הממונה ................................ ................................ .... - 51 - דרישת נכסים ומסמכים של היחיד................................ ................................ ................... - 51 - בדיקת נכסי היחיד המוחזקים בידי אחר ................................ ................................ .......... - 51 - דרישת מ ידע ................................ ................................ ................................ .................. - 51 - שמירה על סודיות ................................ ................................ ................................ .......... - 52 - דוחות הנאמן ................................ ................................ ................................ ................ - 52 - שיתוף פעולה עם הנאמן................................ ................................ ................................ .. - 52 - פנייה לבית המשפט או לממונה בידי מי שנפגע מפעולת הנאמן................................ ............. - 52 - הפסקת כהונתו של הנאמן ................................ ................................ .............................. - 53 - סיום כהונתו של נאמן ................................ ................................ ................................ ... - 53 - פרק ז': תקופת הביניים– ממתן צו לפתיחת הליכים עד מתן צו לשיקום כלכלי ........................ - 53 - סימן א': הגבלות ................................ ................................ ................................ ............... - 53 - ההגבלות לגבי יחיד בתקופת הביניים ................................ ................................ ............... - 53 - הסרת הגבלות ................................ ................................ ................................ ............... - 54 - סימן ב': בדיקת מצבו הכלכלי של היחיד ................................ ................................ .............. - 55 - בדיקת מצבו הכלכלי של היחיד ................................ ................................ ....................... - 55 - עיון בדוח שהג יש היחיד ................................ ................................ ................................ .. - 55 - דרישת מידע בידי הנאמן ................................ ................................ ................................ - 55 - דרישת מידע בידי הממונה ................................ ................................ .............................. - 55 - העברת מידע לממונה ממערכת ההוצאה לפועל ................................ ................................ .. - 55 - העברת מידע מהממונה לנאמן ................................ ................................ ......................... - 55 - העברת מידע לפי הוראת בית משפט ................................ ................................ ................. - 55 - חובת מסירת מידע ................................ ................................ ................................ ......... - 56 - סמכות בירור בידי הנאמן ................................ ................................ ............................... - 56 - דוח ממצאי הבדי קה................................ ................................ ................................ ....... - 57 - סימן ג': הצעת הממונה לצו לשיקום כלכלי והדיון בה ................................ ............................ - 58 - הצעת הממונה ................................ ................................ ................................ ............... - 58 - תגובת היחיד והנושים להצעת הממונה ................................ ................................ ............. - 59 - סימן ד': הוראות שונות לתקופת הביניים ................................ ................................ ............. - 59 - תשלום דמי מחיה בתקופת הב יניים ................................ ................................ ................. - 59 - הפעלת עסקו של היחיד בתקופת הביניים ................................ ................................ ......... - 59 - זכות הנאמן לבטל חוזה קיים שאין עילה לביטולו ................................ .............................. - 60 - מימוש נכסי קופת הנשייה וחלוקתם באישור הממונה ................................ ........................ - 60 - פרק ח': צו לשיקום כלכלי ................................ ................................ ................................ .. - 60 - סימ ן א': תוכן הצו ................................ ................................ ................................ ............. - 60 - הגדרות– 'פרק ח ................................ ................................ ................................ ........... - 60 - צו לשיקום כלכלי ................................ ................................ ................................ ........... - 60 - סימן ב': חובת תשלומים ................................ ................................ ................................ .... - 61 - חובת התשלומים וגובהם ................................ ................................ ................................ - 61 - תקופת התשלומים ................................ ................................ ................................ ......... - 62 - הכללת נכסי היחיד בקופת הנשייה בתקופת התשלומים ................................ ..................... - 63 - העברת סכומים נוספים או נכסים לידי היחיד ................................ ................................ ... - 63 - העברת הכנ סה שוטפת ישירות לנאמן ................................ ................................ ............... - 63 - סימן ג': הפטר לאלתר ................................ ................................ ................................ ........ - 64 - הפטר לאלתר ................................ ................................ ................................ ................ - 64 - סימן ד': יישום הצו לשיקום כלכלי ושינויו ................................ ................................ ........... - 64 - יישום הצו לשיקום כלכלי ................................ ................................ ............................... - 64 - הסרת הגבלה באופן זמני ................................ ................................ ................................ - 64 - שינוי הצו לשיקום כלכלי ................................ ................................ ................................ - 65 - בקשה לקיצור תקופת התשלומים ................................ ................................ .................... - 65 - דוח מסכם של הנאמן ................................ ................................ ................................ ..... - 66 - הארכת תקופת התשלומים בשל אי-עמידה בתנאי הצו לשיקום כלכלי ................................ . - 66 - פרק ט': הפטר ................................ ................................ ................................ ................... - 66 - הפטר ................................ ................................ ................................ ........................... - 66 - חובות שאינם בני הפטר ................................ ................................ ................................ .. - 66 - ביטול ההפטר ................................ ................................ ................................ ................ - 67 - פרק י': הוראות לגבי יחיד שנפטר ................................ ................................ ........................ - 68 - יחיד שנפטר כשהוא בחדלות פירעון ................................ ................................ ................. - 68 - יחיד שנפטר לאחר מתן צו ל פתיחת הליכים................................ ................................ ....... - 68 - פרק י"א: הוראות שונות................................ ................................ ................................ ..... - 68 - הקצבה לזכאי מזונות ................................ ................................ ................................ ..... - 69 - סמכויות לדרישת מידע ובירור וסמכות לביטול חוזה קיים, לאחר תקופת הביניים ................ - 69 - העברת ניהול ההליכים מהממונה לבית המשפט ................................ ................................ - 69 - הותרת סמכות בידי הממונה לניהול הליכי חדלות פירעון בשל חובות בסכום נמוך ................. - 70 - ביטול צו לפתיחת הליכים בשל התנהלות היחיד ................................ ................................ - 70 - הליך חדלות פירעון נוסף ................................ ................................ ................................ . - 70 - הסדר חוב ................................ ................................ ................................ ..................... - 71 - פרק י"ב: הליכי חדלות פירעון לגבי יחיד בעל חובות בסכום נמוך ................................ ............ - 71 - סימן א': כללי ................................ ................................ ................................ ................... - 71 - יחיד בעל חובות בסכום נמוך ................................ ................................ ........................... - 71 - פתיחת הליכים בידי יחי ד בעל חובות בסכום נמוך ................................ ............................. - 72 - ניהול הליכי חדלות הפירעון לפני רשם הוצאה לפועל ייעודי ................................ ................ - 72 - לשכת ההוצאה לפועל שבה יתנהלו הליכי חד לות פירעון ................................ ..................... - 73 - סימן ב': גיבוש הסדר תשלומים ................................ ................................ ........................... - 73 - החלטת רשם ההוצאה לפועל על הליכים לגיבוש הסדר תשלומים ................................ ........ - 73 - קיום ישיבה לגיבוש הסדר תשלומים ................................ ................................ ................ - 73 - הסדר תשלומים מוסכם................................ ................................ ................................ .. - 74 - העברת הסדר תשלו מים לדיון בפני רשם ההוצאה לפועל באין הסכמה ................................ . - 74 - זימון אסיפת נושים ודיון בהצעה להסדר תשלומים באין הסכמה ................................ ......... - 74 - אישור הסדר תשלומ ים באסיפת הנושים ................................ ................................ .......... - 75 - אישור הסדר תשלומים בידי רשם ההוצאה לפועל ................................ .............................. - 75 - כוחו של הסדר תשלומים שאושר ................................ ................................ ..................... - 76 - שמירת זכות היחיד לגיבוש הסדר חוב ................................ ................................ .............. - 76 - סימן ג': צו לפתיחת הליכים ................................ ................................ ................................ - 76 - מתן צו לפתיחת הליכים בידי רשם ההוצאה לפועל ................................ ............................. - 76 - בקשה לביטול צו לפתיחת הליכים ................................ ................................ ................... - 76 - תחולת הוראות החוק ................................ ................................ ................................ ..... - 77 - הקניית סמכויות הממונה לרשם ההוצאה לפועל ................................ ................................ - 77 - סמכות רשם ההוצאה לפועל לתת צו שיקום כלכלי ................................ ............................ - 77 - הקניית סמכויות בית המשפט לרשם ההוצאה לפועל ................................ .......................... - 77 - סימן ד': הוראות שונות ................................ ................................ ................................ ...... - 78 - סמכות רשם הוצאה לפועל שלא למנות נאמן ................................ ................................ ..... - 78 - זכותו של נושה לפנות לרשם ההוצאה לפועל ................................ ................................ ...... - 78 - העברת ניהול ההליכים מרשם ההוצאה לפועל לבית משפט ................................ ................. - 78 - העברת ניהול ההליכים מרשם ההוצאה לפועל לממונה ................................ ....................... - 79 - חלק ד': הנשייה ................................ ................................ ................................ ................. - 79 - פרק א': תביעות חוב ................................ ................................ ................................ .......... - 79 - זכות הנושה לפי תביעת חוב שאושרה ................................ ................................ ............... - 79 - הגשת תביעות חוב ................................ ................................ ................................ ......... - 79 - הכרעה בתביעות החוב ................................ ................................ ................................ .... - 80 - חוב עבר שמועד פירעונו לאחר מתן הצו לפתיחת הליכים ................................ .................... - 81 - שומת חוב עבר שאינו קצוב ................................ ................................ ............................. - 81 - זכות עיון ................................ ................................ ................................ ...................... - 81 - ערעור על החלטה בתביעת חוב ................................ ................................ ........................ - 81 - פרק ב': קופת הנשייה ................................ ................................ ................................ ........ - 81 - סימן א': הנכסים הנכללים בקופת הנשייה ................................ ................................ ............ - 81 - נכסי קופת הנשייה ................................ ................................ ................................ ......... - 81 - נכסים שאינם חלק מקופת הנשייה ................................ ................................ ................... - 81 - נכס שנתפס בהליך גבייה שטרם הושלם ................................ ................................ ............ - 82 - סימן ב': ביטול עסקאות הגורעות מקופת הנשייה ................................ ................................ .. - 82 - ביטול פעולה המקנה עדיפות לנושים ................................ ................................ ................ - 82 - ביטול פעולה הגורעת נכסים מקופת הנשייה ................................ ................................ ...... - 83 - ביטול פעולה להברחת נכסים ................................ ................................ .......................... - 84 - שמירת זכויותיו של אדם שלישי ................................ ................................ ...................... - 84 - תוצאות ביטול פעולה ................................ ................................ ................................ ..... - 84 - פרק ג': כינוס נכסי קופת הנשייה וניהולם ................................ ................................ ............. - 84 - כינוס נכסי קופת הנשייה ................................ ................................ ................................ - 84 - הודעה על נכסים ומסמכים של החייב ................................ ................................ ............... - 84 - ניהול נכסי קופת הנשייה ................................ ................................ ................................ - 84 - פרק ד': מימוש נכסי קופת הנשייה ................................ ................................ ....................... - 85 - מימוש נכסי קופת הנשייה ................................ ................................ ............................... - 85 - משיכת כספים מקופת גמל ................................ ................................ .............................. - 85 - הגנת בית מגורים ................................ ................................ ................................ ........... - 85 - פרק ה': חלוקת נכסי קופת הנשייה ................................ ................................ ...................... - 87 - סימן א': כללי ................................ ................................ ................................ ................... - 87 - חלוקת נכ סי קופת הנשייה– הוראות כלליות ................................ ................................ .... - 87 - סימן ב': סדר הפירעון ................................ ................................ ................................ ........ - 87 - סדר הפירעון ................................ ................................ ................................ ................. - 87 - שוויון ................................ ................................ ................................ ........................... - 88 - הוצאות הליכי חדלות הפירעון ................................ ................................ ......................... - 88 - חובות בדין קדימה ................................ ................................ ................................ ......... - 88 - חובות כלליים ................................ ................................ ................................ ............... - 89 - ריבית נוספת ................................ ................................ ................................ ................. - 90 - חובות דחויים ................................ ................................ ................................ ................ - 90 - סימן ג': אופן החלוקה ................................ ................................ ................................ ........ - 90 - חלוקת נכסי קופת הנשייה ................................ ................................ .............................. - 90 - חלוקות ביניים ................................ ................................ ................................ .............. - 90 - חלוקה סופית ................................ ................................ ................................ ................ - 91 - אופן ביצוע החלוקות ................................ ................................ ................................ ...... - 91 - זכות החייב ליתרה ................................ ................................ ................................ ......... - 91 - פרק ו': נושים בעלי זכויות פירעון מיוחדות ................................ ................................ ........... - 91 - סימן א': נושה מובטח ................................ ................................ ................................ ........ - 91 - נושה מובט ח................................ ................................ ................................ .................. - 91 - הגבלות לעניין שעבוד צף ................................ ................................ ................................ . - 92 - הגבלת מימוש נכס משועבד כשעסקי החייב מופעלים ................................ ......................... - 92 - פידיון הנכס המשועבד בידי הנאמן ................................ ................................ ................... - 93 - הודעה על כוונת מימוש ................................ ................................ ................................ ... - 93 - הליכי מימוש נכס משועבד ................................ ................................ ............................. - 93 - משכון לחיוב המגיע לגוף מוסדי ................................ ................................ ....................... - 94 - חלוקת התמורה ממימוש נכס משועבד ................................ ................................ ............. - 94 - סימן ב': נושה בעל נכס הכפוף לשיור בעלות ................................ ................................ .......... - 94 - נכס הכפוף לשיור בעלות ................................ ................................ ................................ - 94 - הגבלה על העברת חזקה כשעסקי החייב מופעלים ................................ .............................. - 95 - סימן ג': נושה בעל זכות עיכבון ................................ ................................ ............................ - 95 - זכות עיכבון................................ ................................ ................................ ................... - 95 - סמכות להורות על מסירת נכס מעוכב ................................ ................................ .............. - 95 - סימן ד': נושה בעל זכות קיזוז ................................ ................................ ............................. - 96 - קיזוז ................................ ................................ ................................ ............................ - 96 - הודעה על זכות קיזוז................................ ................................ ................................ ...... - 96 - חלק ה': מעמד הנושים וזכויותיהם ................................ ................................ ...................... - 96 - מעמד הנושים................................ ................................ ................................ ................ - 96 - זכות עיון במסמכים ................................ ................................ ................................ ....... - 97 - זכותו של נושה לפנות לבית המשפט ................................ ................................ ................. - 97 - כינוס אסיפת נושים ................................ ................................ ................................ ....... - 97 - אסיפת נושים ראשונה ................................ ................................ ................................ .... - 97 - סדרי פעולה של אסיפת הנושים ................................ ................................ ....................... - 98 - מינוי ועדת נושים ................................ ................................ ................................ ........... - 98 - שמיעת עמדת ועדת הנושים ................................ ................................ ............................ - 99 - דרישת מידע על ידי ועדת הנושים ונושה מובטח ................................ ................................ - 99 - חלק ו': הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי................................ ........................ - 100 - מינוי הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי ................................ ....................... - 100 - הממונה– עובד המדינה................................ ................................ ................................ - 100 - תפקידי הממונה ................................ ................................ ................................ .......... - 100 - סמכויות הנאמן נתונות לממונה................................ ................................ ..................... - 100 - הממונה כצד להליכים ................................ ................................ ................................ .. - 100 - סמכות לבדוק את נסיבות חדלות הפירעון................................ ................................ ....... - 101 - הנחיות הממונה ................................ ................................ ................................ ........... - 101 - סמכות לדרוש מידע מנאמן ................................ ................................ ........................... - 101 - חקירה בדבר התנהלות נאמן ................................ ................................ ......................... - 101 - פיקוח על הרישומים והדוחות של הנאמן ................................ ................................ ........ - 101 - פנייה לבית המשפט למתן הוראות ................................ ................................ ................. - 101 - סיוע לממונה בביצוע תפקידו ................................ ................................ ......................... - 101 - עובדי הממונה ונציגיו ................................ ................................ ................................ ... - 101 - חלק ז': סמכויות בית המשפט ................................ ................................ ........................... - 102 - סמכות כל לית................................ ................................ ................................ .............. - 103 - איחוד הליכים לפי חוק זה של תאגיד ושל יחיד ................................ ................................ - 103 - חקירה בבית המשפט................................ ................................ ................................ .... - 103 - צו זימון או מסירה ................................ ................................ ................................ ....... - 104 - סמכות להורות על תפיסה ................................ ................................ ............................. - 104 - צו עיכוב יציאה מהארץ ................................ ................................ ................................ - 104 - סמכות מעצר................................ ................................ ................................ ............... - 105 - ביטול צו לפתיחת הליכים בשל אי-חדלות פירעון ................................ ............................. - 105 - חלק ח': אחריות נושא משרה ובעל תפקיד בתאגיד הנמצא בחדלות פירעון ............................. - 105 - הגדרות– 'חלק ח ................................ ................................ ................................ ......... - 105 - אחריות דירקטור או מנהל כללי שלא פעל לצמצום היקף חדלות הפירעון ........................... - 106 - הפרת חובה בידי בעל תפקיד בתאגיד ................................ ................................ ............. - 106 - ניהול במרמה של נושא משרה ................................ ................................ ....................... - 107 - בירור בדבר ניהול במרמה של נושאי משרה ................................ ................................ ..... - 107 - תחולה על מי שמילא בפועל תפקיד של דירקטור ................................ .............................. - 107 - חל ק ט': הליכי חדלות פירעון בין-לאומיים ................................ ................................ ......... - 107 - פרק א': הגדרות ותחולה ................................ ................................ ................................ .. - 107 - הגדרות– 'חלק ט ................................ ................................ ................................ ........ - 107 - תחולה– 'חלק ח ................................ ................................ ................................ .......... - 108 - פרק ב': גישה של בעל תפקיד זר ושל נושים זרים לרשות המוסמכת בישראל .......................... - 109 - פניית בעל תפקיד זר לרשות המוסמכת בישראל ................................ ............................... - 109 - סמכות שיפוט מוגבלת ................................ ................................ ................................ .. - 109 - פתיחה בהליכי חדלות פירעון בידי בעל תפקיד זר והשתת פותו בהליכים ............................. - 109 - מעמדם של נושים זרים בהליכי חדלות פירעון ................................ ................................ . - 109 - יידוע נושים זרים על החלטה של רשות מוסמכת בישראל ................................ .................. - 109 - פרק ג': הכרה בהליך זר ................................ ................................ ................................ .... - 110 - הגשת בקשה להכרה בהליך זר ................................ ................................ ....................... - 110 - הכרה בהליך זר ................................ ................................ ................................ ........... - 110 - תוצאות ההכרה בהליך זר עיקרי................................ ................................ .................... - 110 - תוצאות ההכרה בהליך זר משני ................................ ................................ ..................... - 111 - סעדים זמניים ................................ ................................ ................................ ............. - 111 - הוראות לעניין סעד זמני או סעד הניתן לפי שיקול דעת בית המשפט ................................ .. - 112 - השתתפות בעל תפ קיד זר בהליך שהחייב צד לו ................................ ................................ - 112 - עדכון על שינויים ................................ ................................ ................................ ......... - 112 - פרק ד': שיתוף פעולה עם רשות מוסמכת זרה ובעל תפקיד זר ................................ ............... - 112 - שיתוף פעולה בין הרשות המוסמכת בישראל והנאמן לבין רשות מוסמכת זרה ובעל תפקיד זר .... - 112 - קשר ישיר ................................ ................................ ................................ ................... - 112 - דרכים לשיתוף פעולה ................................ ................................ ................................ ... - 113 - פרק ה': הליכים מקבילים ................................ ................................ ................................ - 113 - הגבלת הליכי חדלות פירעון עם הכרה בהליך זר עיקרי ................................ ..................... - 113 - הכרה בהליך זר עיקרי– חזקת חדלות פירעון בהליכי חדלות פירעון ................................ ... - 113 - סעדים בהליכי חדלות פירעון ובהליך זר המתנהל ים במקביל ................................ ............. - 114 - סעדים בהליכים זרים המתנהלים במקביל ................................ ................................ ...... - 114 - פירעון חובות בהליכי חדלות פירעון ובהליך זר המתנהלים במקביל ................................ ... - 114 - פרק ו': הוראות שונות ................................ ................................ ................................ ...... - 114 - סייג תקנת הציבור ................................ ................................ ................................ ....... - 115 - סיוע לפי ד ין אחר ................................ ................................ ................................ ......... - 115 - חלק י': הסדר חוב שלא במסגרת צו לפתיחת הליכים ................................ ........................... - 115 - פרק א': הגדרות ותחולה ................................ ................................ ................................ .. - 115 - הגדרות– 'חלק י ................................ ................................ ................................ .......... - 115 - תחולה– 'חלק י ................................ ................................ ................................ ........... - 115 - פרק ב': אישור הסדר חוב ................................ ................................ ................................ . - 115 - כוחו של הסדר חוב שאושר ................................ ................................ ........................... - 115 - בקשה להבאת הסדר חוב לאישור בעלי העניין ................................ ................................ . - 115 - הב את הסדר חוב לאישור בעלי העניין ................................ ................................ ............ - 116 - אסיפות סוג................................ ................................ ................................ ................. - 116 - אישור הסדר חוב בידי בעלי העניין ובית המשפט ................................ ............................. - 117 - חובות שלא ייכללו בהסדר חוב ................................ ................................ ...................... - 117 - מינוי מנהל הסדר ................................ ................................ ................................ ......... - 117 - סמכות בית המשפט לדון במח לוקות ................................ ................................ .............. - 118 - פרק ג': אישור הסדר חוב מהותי בחברת איגרות חוב ................................ ........................... - 118 - הגדרות– 'פרק ג ................................ ................................ ................................ .......... - 118 - מינוי מומחה לבחינת הסדר חוב מהותי ................................ ................................ .......... - 118 - תפקידי המומחה ................................ ................................ ................................ ......... - 119 - חוות דעת המומחה ................................ ................................ ................................ ...... - 119 - כינוס אסיפות סוג ................................ ................................ ................................ ........ - 120 - סמכות המומחה לדרוש מידע ................................ ................................ ........................ - 120 - שכר והוצאות ................................ ................................ ................................ .............. - 121 - שמירת הסמכויות של נאמן איגרות החוב ................................ ................................ ....... - 121 - הליך אישור בלעדי ................................ ................................ ................................ ....... - 121 - פרק ד': ניהול משא ומתן מוגן בידי תאגיד– הוראת שעה ................................ ..................... - 121 - הגדרות– 'פרק ד ................................ ................................ ................................ ......... - 121 - פתיחה במשא ומתן מוגן ................................ ................................ ............................... - 121 - הגנות התאגיד המדווח במסגרת משא ומתן מוגן ................................ ............................. - 122 - סעדים בשל פגיעה מהותית בנושה ................................ ................................ ................. - 123 - מינוי נציג הנושים ................................ ................................ ................................ ........ - 123 - מעמדו של נציג הנושים בדירקטוריון ................................ ................................ .............. - 123 - זכות לקבל מידע ................................ ................................ ................................ .......... - 123 - דיווח לנושים................................ ................................ ................................ ............... - 124 - הוראת שעה ................................ ................................ ................................ ................ - 124 - חלק י"א: עונשין וסמכויות אכיפה ................................ ................................ ..................... - 124 - פרק א': עונשין ................................ ................................ ................................ ................ - 124 - עונשין ................................ ................................ ................................ ........................ - 124 - פרק ב': סמכויות אכיפה ................................ ................................ ................................ ... - 125 - מינוי חוקרים ................................ ................................ ................................ .............. - 125 - סמכויות אכיפה ................................ ................................ ................................ ........... - 125 - חלק י"ב: הוראות שונות ................................ ................................ ................................ ... - 127 - ערעור על החלטת בית המשפט ................................ ................................ ....................... - 127 - ערעור על החלטת הממונה ................................ ................................ ............................ - 128 - ע רעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל ................................ ................................ ........... - 128 - עדכון סכומים ................................ ................................ ................................ ............. - 129 - בית משפט השלום המוסמך לדון בהליכים לפי חוק זה של יחידים ................................ ..... - 129 - החלת הוראות החוק על חבר בני אדם מסוים שאינו תאגיד ................................ ............... - 129 - שינוי התוספות ................................ ................................ ................................ ............ - 130 - ביצוע ותקנות ................................ ................................ ................................ .............. - 130 - מעבר למערכת מקוונת ................................ ................................ ................................ . - 130 - חלק י"ג: תיקונים עקיפים ................................ ................................ ................................ - 130 - ביטול פקודת פשיטת הרגל ................................ ................................ ............................ - 130 - תיקון פקודת החברות ................................ ................................ ................................ .. - 130 - תיקון חוק החברות ................................ ................................ ................................ ...... - 132 - חלק שמיני א': פירוק ................................ ................................ ................... - 133 - פרק א': הוראות כלליות ................................ ................................ ............... - 133 - פרק ב': פירוק בידי בית המשפט ................................ ................................ .... - 134 - פרק ג': פירוק מרצון ................................ ................................ .................... - 141 - פרק ד': פירוק מרצון בהליך מזורז של חברה לא פעילה ................................ .... - 146 - פרק ה': הוראות שונות ................................ ................................ ................. - 148 - תיקון חוק ההוצאה לפועל ................................ ................................ ............................ - 152 - תיקון פקודת האגודות השיתופיות ................................ ................................ ................. - 155 - תיקון פקודת הבנקאות ................................ ................................ ................................ - 156 - תיקון פקודת הנזיקין ................................ ................................ ................................ ... - 156 - תיק ון חוק הגנת השכר ................................ ................................ ................................ . - 156 - תיקון חוק ניירות ערך ................................ ................................ ................................ .. - 157 - תיקון חוק העמותות ................................ ................................ ................................ .... - 161 - תיקון חוק בתי המשפט ................................ ................................ ................................ - 162 - תיקון חוק הביטוח הלאומי ................................ ................................ ........................... - 162 - תיקון חוק הסכמים בנכסים פיננסיים ................................ ................................ ............ - 165 - תיקון חוק מערכות תשלומים ................................ ................................ ........................ - 165 - תיקון חוק בנק ישראל ................................ ................................ ................................ .. - 167 - חלק י"ד: תחילה , תחולה, הוראות מעבר והוראות שעה................................ ........................ - 169 - תחילה ותחולה ................................ ................................ ................................ ............ - 169 - הוראות מעבר לעניין שעבוד צף................................ ................................ ...................... - 169 - הוראות מעבר לעניין פשיטת רגל................................ ................................ .................... - 170 - הוראות מעבר לעניין ביטול פקודת החברות ................................ ................................ .... - 170 - הוראת שעה ל עניין גמלה לפי פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי ................................ .............. - 170 - שמירת תוקף ................................ ................................ ................................ ............... - 171 - דיווח לכנסת לעניין תאגידים ויחידים חייבים– הוראת שעה ................................ ............ - 172 - דיווח לכנסת לעניין עובדים– הוראת שעה ................................ ................................ ...... - 173 - מחקר– הוראת שעה ................................ ................................ ................................ .... - 173 - תוספת ראשונה ................................ ................................ ................................ ............... - 174 - תוספת שנייה ................................ ................................ ................................ .................. - 177 - תוספת שלישית ................................ ................................ ................................ ............... - 178 - :מספר פנימי577400-5917 נספח מס' מ- 1027 '/א /(פ2010/20 ) הצעת חוק חדלות ,פירעון ושיקום כלכלי התשע"ח– 2018 :הצעת חוק זו היא מיזוג של שתי הצעות חוק 1. הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי , התשע"ו– 2016 , מטעם הממשלה – נדונה בכנסת בקריאה הראשונה ביום 'כ"ז באדר א התשע"ו (7 במרס2016), וה ועברה ל וועדת החוקה חוק ומשפט. 2. הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון– גמלה לעובדים בעסק בהליכי הבראה), התשע"ה– 2015 , מטעם חברי הכנסת נדונה בכנסת בדיון המוקדם ביום כ"ד בשבט התשע"ו (3 בפברואר2016 ), והועברה ל וועדת החוקה חוק ומשפט. בהתאם להוראות סעיף84(ד) לתקנון הכנסת, החליטה ועדת הכנסת לאשר את מיזוגן והבאתן של הצעות החוק כהצעת חוק אחת לקריאה השנייה .ולקריאה השלישית ביום ד' באדר התשע"ח ( 19 בפברואר2018 ) החליטה הכנסת, בהתאם להוראות סעיף84 (ב) לתקנון הכנסת, לאשר את החלטת הוועדה לפצל את הצעת החוק להצעות חוק נפרדות כך ש החלק אחד מההצעה יכלול את סעיף 370 .להצעת החוק וחלק אחר מההצעה יכלול את יתר הסעיפים הצעת החוק הכוללת את החלק השני מוגשת– ללא הסתייגויות– לקריאה השנייה ולקריאה השלישית ביום י"ג באדר התשע"ח ( 28 בפברואר 2018 .) להצעת החוק הוגשו .בקשות רשות דיבור וז י מי הצעת החוק הפרטית : חברי הכנסת ניסן סלומינסקי, יואב בן צור מצטרף להצעת החוק הפרטית : חבר הכנסת אורן אסף חזן - 1 - הצעת חוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית :מספר פנימי577400-5917 נספח מס' מ- 1027 '/א /(פ2010/20 ) חוק חדלות ,פירעון ושיקום כלכלי התשע"ח– 2018 ק חל א :'עקרונות ופרשנות פרק א :'עקרונות יסוד מטרת החוק 1.חוק זה נועד להסדיר את פירעון חובותיו של חייב שהוא יחיד או תאגיד ,הנמצא או העלול להימצא במצב של חדלות פירעון ,במטרה – (1) להביא ככל האפשר לשיקומו הכלכלי של החייב; (2) להשיא את שיעור החוב ש ייפרע לנושים; (3) לקדם את שילובו מחדש של חייב שהוא יחיד במרקם החיים הכלכליים. חדלות פירעון 2.חדלות פירעון היא מצב כלכלי שבו חייב אינו יכול לשלם את חובותיו במועדם, בין אם ,מועד פירעונם הגיע ובין אם לאו או שהתחייבויות החייב ,לרבות התחייבויות עתידיות ומ ותנות שלו ,עולות על שווי נכסיו. הכרזה כי חייב הוא חדל פירעון 3. (א) הוכרז ,בצו ,כי חייב הוא חדל פירעון וכי ייפתחו לגביו הליכי חדלות פירעון לפי חוק זה (בחוק זה – צו לפתיחת הליכים ,)יוסדרו יחסיו של החייב עם נושיו ,במאוחד ,בהתאם להוראות לפי חוק זה ,עד לסי ום הליכי חדלות הפירעון . (ב) פתיחה בהליכי חדלות פירעון לגבי חייב שהוא חדל פירעון תהיה ביוזמת החייב ,הנושה או היועץ המשפטי לממשלה . פרק ב': הגדרות הגדרות 4. בחוק זה– "אורגנים", של תאגיד– אורגנים בחברה כמשמעותם בחוק החברות וכל גוף הממלא תפקיד;מקביל בשותפות ""בית משפט– - 2 - (1) לעניין הליכים לפי חוק זה לגבי חייב שהוא תאגיד – בית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו רשום התאגיד או שבו מקום עסקו העיקרי או נכסיו; (2) לעניין הליכים לפי חוק זה לגבי חייב שהוא יחיד – בית משפט השלום כמשמעותו בסעיף 353 , ב מחוז שבאזור שיפוטו מתגורר היחיד או שבו מקום עסקו העיקרי או נכסיו ,ובה י עדר מחוז כאמור – בית משפט השלום בירושלים; ""הגנה הולמת– (1) לגבי נכס המשועבד בשעבוד קבוע, נכס שחל עליו שעבוד צף או נכס שיש לגביו זכות עיכבון– שמירת ה ערך המובטח לנושה בבטוחה, בהת חשב ,בין השאר ,ברמת הוודאות לפירעון החוב מהנכס ;לעניין זה, "ה ערך המובטח לנושה בבטוחה " – התמורה שהיה מקבל הנושה ממימוש הנכס אילו בית המשפט היה מאפשר לו, במועד הגשת הבקשה שבמסגרתה נבחנה טענת ההגנה ההולמת ,לממש את הנכס באופן עצמאי ,שלא במסגרת הפעלת התאגיד לפי פרק ז' :הפעלת התאגיד ושיקומו הכלכלי, לחלק ב', ולעניין חייב שהוא יחיד– שלא במסגרת הפעלת עסקו כאמור בסע יף 157 ; (2) לגבי נכס הכפוף לשיור בעלות– הבטחת תשלום התמורה בעד הנכס אך לא יותר מהתמורה שהיתה מתקבלת בעד הנכס אילו היה נמכר בידי בעליו במועד הגשת הבק שה שבה נבחנת טענת ההגנה ההולמת; ""הוצאות הליכי חדלות הפירעון– כמשמעותן ב סעיף 233 ; ""החלטה מינהלית– החלטה של רשות מינהלית במילוי תפקיד ה ה ציבורי על פי דין, לרבות ה י עדר החלטה וכן מעשה או מחדל; ""הליך גבייה– הליך לפי חוק ההוצאה לפועל, לפי חוק המרכ ז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה– 1995 1, )לפי פקודת המסים (גבייה2, או לפי חוק אחר המקנה סמכויות גבייה מקבילות לסמכויות המוקנות ;בהליכים אלה 1 'ס"ח התשנ"ה, עמ170 . 2 )חוקי א"י, כרך ב', עמ' (ע1374 ), (א1399 . - 3 - "הליך מינהלי " – הליך שמנהלת רשות מינהלית ,במילוי תפקידה הציבורי לפי דין ,וכן הליך שעניינו ביקורת שיפוטית לע החלטה מינהלית; ""הליכי חדלות פירעון– הליכים לפי חוק זה החל במועד הגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים עד למועד כמפורט להלן, ואם בוטל הצו קודם לכן– :עד לביטולו (1) לעניין חייב שהוא תאגיד– מועד אישור התכנית לשיקום כלכלי ;או מועד חיסולו (2) לעניין חיי ב שהוא יחיד– ;מועד ההפטר ""הסדר חוב– 'כמשמעותו בחלק י :הסדר חוב שלא במסגרת צו לפתיחת הליכים; "הפטר", לגבי חייב שהוא יחיד– 'כמשמעותו בפרק ט,: הפטר ;'לחלק ג ""הפרשי הצמדה וריבית– הפרשי הצמדה וריבית שנוספו לפי דין או הסכם, ;ובכלל זה ריבית פיגורים ""הקפאת הליכים– (1) לגבי חייב שהוא תאגיד– 'כמשמעותה בפרק ה :הקפאת הליכים, ;'לחלק ב (2) לגבי חייב שהוא יחיד– כמשמעותה בסעיף121 (3 ;) ""ועדת החוקה– ;ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת ""חבר התאגיד– (1) בחברה – בעל מניה; (2) בשותפו ת – שותף; "חב "רה– חברה ו חברת חוץ כהגדרת ן ;בחוק החברות ""חדלות פירעון– כמשמעותה בסעיף 2 ; ""חוב– חוב ודאי או מותנה ,קצוב או שאינו קצוב ,בין שהגיע מועד פירעונו ובין שטרם הגיע; ""חוב בדין קדימה– כמשמעותו בסעיף234 ; ""חוב דחוי– כמשמעותו בסעי ף237 ; - 4 - ""חוב כללי– כמשמעותו בסעיף235 ; "חוב מובטח " – חוב עבר שלהבטחת פירעונו שועבד נכס של החייב ,בין בשעבוד קבוע ובין בשעבוד צף ,עד לגובה החוב שניתן להיפרע ממימוש הנכס; ""חוב עבר– :חוב, לרבות תשלום עונשי, שמתקיים לגביו אחד מאלה (1) החייב חב בו במועד מתן הצו לפתיחת הליכים, לרבות באופן ;מותנה (2) הוא נובע ממעשה או מחדל שעשה החייב לפני מתן הצו לפתיחת ;הליכים, גם אם החוב נוצר לאחר מתן הצו (3) הוא נובע מהפרת התחייבות שהחייב התחייב בה לפני מתן הצו לפתיחת הליכים, גם אם ההפרה נעשתה לאחר מתן הצו, ובלבד ;שההפרה נובעת מהליכי חדלות הפירעון (4) 'חוב למוסד לביטוח לאומי הנובע מתשלום גמלה לפי פרק ח ;לחוק הביטוח הלאומי (5) הפרשי ( הצמדה וריבית שנוספו לחוב כאמור בפסקאות1 ( ) עד4 ,) עד למועד פירעונו בפועל; ""חובות שאינם בני הפטר– כ משמעותם בסעי ף175 ; ""חוק הביטוח הלאומי– חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה– 1995 3; ""חוק ההוצאה לפועל– חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז– 1967 4; ""חוק החברות– חוק החברות, התשנ"ט– 1999 5; ""חוק המשכון– חוק המשכון, התשכ"ז– 1967 6; ""חוק העונשין– חוק העונשין , התשל"ז– 1977 7; ""חוק ניירות ערך– חוק ניירות ערך, התשכ"ח– 1968 8; 3 'ס"ח התשנ"ה, עמ210 . 4 'ס"ח התשכ"ז, עמ116 . 5 'ס"ח התשנ"ט, עמ189 . 6 'ס"ח התשכ"ז, עמ48 . 7 'ס"ח התשל"ז, עמ226 . 8 'ס"ח התשכ"ח, עמ234 . - 5 - ""חוק פסיקת ריבית והצמדה– חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א– 1961 9; ""חייב– ;יחיד או תאגיד החב חוב "הממו נה " – הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי שמונה לפי סעיף 266 ; "המ "רשם– (1) לגבי חברות– ;מרשם החברות המתנהל לפי חוק החברות (2) לגבי שותפויות– ;הפנקס המתנהל לפי פקודת השותפויות ""נאמן– מי שמונה לפי סעיף 33 או125 ; "נושא משרה " – כהגדרתו בחוק החברות ,ולגבי שותפות – כל הממלא תפקיד דומה בשותפות וכן שותף כלל י; ""נושה– מי שהחייב חב לו חוב; ""נושה מובטח– כמשמעותו בסעיף243 או253 ; ""נכס– מיטלטלין ,מקרקעין או זכויות; ""נכס הכפוף לשיור בעלות– כמשמעותו בסעיף251 ; ""נכסי קופת הנשייה– 'כמשמעותם בפרק ב :קופת הנשייה, ;'לחלק ד ""סדר הפירעון– כמש מעותו בס עיף 231 ; ""פקודת החברות– פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג– 1983 10 ; ""פקודת פשיטת הרגל– "פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש ם– 1980 11 ; ""פקודת השותפויות– פקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל"ה– 1975 12 ; ""צו לפתיחת הליכים– כמשמעותו בסעיף3 ; " צו לשיקום כלכלי", לגבי חייב שהוא יחיד– צו ובו תכנית לפירעון חובותיו ולשיקומו הכלכלי של יחיד שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים, כמשמעותו 'בפרק ח :צו לשיקום כלכלי, ;'לחלק ג 9 'ס"ח התשכ"א, עמ192 . 10 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש37 ', עמ761 . 11 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש34 ', עמ639 . 12 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש28 ', עמ549 . - 6 - ""קרוב– (1) לגבי יחיד– ,בן זוג, הורה, הורה הורה ,סב או סבתא של הורה בן או בת, א,ח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד או דודה, חותן, חותנת ,חם, חמות, חתן, כלה, נכד או נכדה נין או נינה ,או בני זוגם של כל אחד ,מאלה ו כל אדם הסמוך על שולחנו של היחיד; (2) לגבי תאגיד– :כל אחד מאלה )(א חבר בני אדם הנשלט על ידו, בעל שליטה בו או חבר בני ;אדם הנשלט בידי בעל השליטה בו )(ב ;נושא משרה בתאגיד או קרובו )(ג לגבי חברה ציבורית כהגדרתה בחוק החברות– בעל מניה ;מהותי כהגדרתו בחוק האמור )(ד לגבי שותפות מוגבלת ציבורית– שותף כללי וכן שותף מוגבל המחזיק בחמישה אחוזים או יותר מיחידות ההשתת;פות לעניין זה, "שותפות מוגבלת ציבורית", "שותף כללי", "שותף "מוגבל" ו"יחידת השתתפות– כהגדרתם בסעיפים1 ו- 65א ;לפקודת השותפויות )(ה לגבי כל תאגיד שאינו מנוי בפסקאות משנה (ג) ו- )(ד– חבר ;התאגיד ""רשות מינהלית– רשות מרשויות המדינה, רשות מקומית, וכן גופים ואנשים ;אחרים הממלאים תפקידים ציבוריים על פי דין ""הרשם– רשם החברות לפי חוק החברות או רשם השותפויות לפי פקודת ;השותפויות, לפי העניין ""שותפות– ;כהגדרתה בפקודת השותפויות ""שליטה– ;כהגדרתה בחוק ניירות ערך ""שעבוד צף– כהגדרתו בפקודת החב;רות ""שעבוד קבוע– ;שעבוד שאינו שעבוד צף "שיקום כלכלי", של תאגיד– שמירת עסקו של התאגיד כעסק חי; - 7 - ""תאגיד– (1) חברה, למעט חברה לתועלת הציבור כמשמעותה בסעיף345א לחוק החברות; (2) ;שותפות ""תאגיד בנקאי– )כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי , התשמ"א– 1981 13 ; "תכנית לשיקום כלכלי", לגבי חייב שהוא תאגיד– תכנית לשיקומו הכלכלי של 'תאגיד שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים, כמשמעותה בסימן ג :תכנית לשיקום כלכלי, ;'לפרק ז' בחלק ב ""תשלום עונשי– קנס, עיצום כספי וכל תשלום אחר שהוטל כעיצום על החייב בידי ,רשות שיפוטית או רשות מינהלית בשל הפרה של חיקוק ו למעט ריבית פיגורים או קנס פיגורים שהתווספו ל תשלום שאינו עונשי; ""השר– .שר המשפטים חלק ב :'הליכי חדלות פירעון לגבי תאגיד פרק א :'תחולה תחולה על תאגיד 5. (א) הוראות חלק זה יחולו על הליכי חדלות פי רעון לגבי חייב שהוא תאגיד(בחלק זה – התאגיד.) (ב) לא ייפתחו הליכי חדלות פירעון לפי חלק זה לגבי תאגיד ,אלא אם כן מתקיים לגביו ,ביום הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים ,אחד מאלה: (1) הוא רשום בישראל כתאגיד; (2) הוא מנהל עסקים בישראל; (3) יש לו נכסים בישראל. פרק ב :'בקשה לצו לפתיחת הליכים והדיון בה הרשאים להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים 6.אלה רשאים להגיש לבית המשפט בקשה לצו לפתיחת הליכים לגבי תאגיד: 13 'ס"ח התשמ"א, עמ232 . - 8 - (1) התאגיד; (2) נושה ; (3) היועץ המשפטי לממשלה. בקש ת תאגיד לצו לפתיחת הליכים 7. (א) התאגי ד רשאי להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים בהתקיים כל אלה : (1) הוא נמצא בחדלות פירעון או שהצו יסייע למנוע את חדלות פירעונו; (2) סך חובותיו עולה על 25,000 שקלים חדשים. (ב) בקשת תאגיד שהוא שותפות יכול שתוגש גם בידי שותף כללי של השותפות. בקש ת תאגיד להפע ו לת במסגרת צו לפתיחת הליכים 8. (א) תאגיד רשאי ,בבקשה לצו לפתיחת הליכים ,לבקש מבית המשפט להורות על הפעלתו לשם שיקומו הכלכלי. (ב) בבקשה כאמור בסעיף קטן (א )יכלול התאגיד מתווה ראשוני לשיקומו הכלכלי ויפרט את האמצעים למימון ההוצאות הכרוכות בהפעלת ו. (ג) שר ה רשאי לקבוע פרטים נוספים שיש לכלול בבקשה. בקשת נושה לצו לפתיחת הליכים 9. (א) נושה של תאגיד רשאי להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים אם התאגיד נמצא בחדלות פירעון ;הוכחת חדלות הפירעון של התאגיד יכול שתיעשה באמצעות חזקה מ החזק ות שבסעיף 10 . (ב) במסגרת בקשה לצו לפתיחת הליכים , רשאי נושה לציין את העדפתו לעניין פירוק התאגיד או שיקומו הכלכלי ולצרף את הצעתו לעניין זה. (ג) נושה של חוב שטרם הגיע מועד פירעונו אינו רשאי להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים אלא :בהתקיים אחד מאלה (1) ;התאגיד פועל במטרה להונות את נושיו (2) התאגיד פועל לגריעת נכס מנכסי התאגיד במטרה להבריח ו ;מנושיו (3) החייב לא יוכל לפרוע את החוב, ובלבד שמועד פירעון החוב חל .בתוך שישה חודשים ממועד הגשת הבקשה - 9 - חזקת חדלות פירעון בבקשת נושה 10 . (א) לעניין בקשה לצו לפתיחת הליכים שמגיש הנושה, חזקה היא כי הת אגיד נמצא בחדלות פירעון בהתקיים אחד מאלה (בחוק זה– חזקת חדלות )הפירעון: (1) הנושה מסר לתאגיד דרישה לתשלום חוב שסכומו עולה על 75,000 שקלים חדשים , ובה ציין כי אם לא ישולם החוב במועד הנקוב בדרישה, ,בכוונתו להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים והחוב לא שולם בתוך 30 ימים ממועד מסירת הדרישה ,ובלבד שמתקיימים כל אלה: (א) אין מחלוקת בתום לב על החוב ואין לתאגיד זכות קיזוז או עילה אחרת שיש בה כדי להצדיק את אי-תשלום החוב; (ב) הנושה הגיש את הבקשה לצו לפתיחת הליכים בתוך שלושה חודשים מהמועד שמסר לתאגיד את דרישת התש לום; (2) מונה כונס נכסים לכלל נכסי התאגיד או למרביתם; (3) הנושה המציא לתאגיד אזהרה לפי סעיף 7 לחוק ההוצאה לפועל או דרישת תשלום לפי סעיף 4 לפקודת המסים (גבייה )לתשלום חוב שסכומו עולה על 75,000 שקלים חדשים, והחוב לא שולם בתוך התקופה שנקבעה באזהרה או בדרישה; (4) בית המשפט נתן פסק דין המורה לתאגיד לשלם לנושה מגיש הבקשה סכום העולה על 75,000 שקלים חדשים ופסק הדין לא קוים, כולו או חלקו , בתוך30 ימים ממועד המצאתו ל תאגיד מ או מועד אחר ,שנקבע בפסק הדין, לפי המאוחר ובלבד שאם פסק הדין קוים בחלקו – הסכום שנות ר לתשלום עולה על 75,000 שקלים חדשים; (5) בית הדין לעבודה נתן פסק דין המורה לתאגיד לשלם לנושה מגיש הבקשה סכום העולה על 10,000 שקלים חדשים ופסק הדין לא קוים, כולו או חלקו , בתוך30 ימים ממועד המצאתו ל תאגיד מ או מועד אחר ,שנקבע בפסק הדין, לפי המאוחר ובלבד אם ש פסק הדין קוים בחלקו – הסכום שנותר לתשלום עולה על 10,000 שקלים חדשים. (ב) בבקשה לצו לפתיחת הליכים המתבססת על חזקת חדלות הפירעון יפרט הנושה אם נקט הליכי גבייה ואילו הליכים נקט, ו מדוע אין די בהליכי גבייה כדי להביא לגביית החוב. (ג) חזקת חדלות הפירעון ניתנת לסתירה בידי התאגיד אם הוכיח כי אי- תשלום החוב אינו נובע מחדלות פירעו נו. - 10 - )(ד (1) בחישוב סכום חוב העולה על75,000 שקלים חדשים, לעניין ( התקיימות תנאי מהתנאים בפסקאות1 ( ,) 3) ו-(4 ,)) שבסעיף קטן (א ניתן להביא בחשבון כמה חובות שמקורם בפסקה אחת או יותר מ הפסקאות האמורות, בין של אותו נושה ובין של כמה נושים. (2) בחישוב סכום חוב העולה על10,000 שקלים חדשים, לעניין ( התקיימות התנאי בפסקה5 )) שבסעיף קטן (א, ניתן להביא בחשבון כמה חובות., בין של אותו נושה ובין של כמה נושים בקשת היועץ המשפטי לממשלה לצו לפתיחת הליכים 11 .היועץ המשפטי לממשלה רשאי להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים אם מצא כי יש עניין ציבורי כך ב ;על בקשה כאמור יחולו הוראות חלק זה החלות לגבי בקשה לצו לפתיחת הליכים שהגיש נושה. צירוף מסמכים לבקשה לצו לפתיחת הליכים 12 .המבקש צו לפתיחת הליכים יצרף לבקשתו ת צהיר המאמת את העובדות שעליהן נסמכת בקשתו ;השר רשאי לקבוע מסמכים נוספים שעל המבקש לצרף לבקשתו לשם מילוי התנאים להגשתה. פרסום הודעה על הגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים ומשלוח העתק ממנה 13 . (א) הודעה על הגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים תפורסם לציבור בדרך ובמועד שיקב ע השר. (ב) מגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים ימציא העתק ממנה לממונה מיד עם הגשתה ,ואם המגיש הוא נושה – גם לתאגיד. (ג) כל אדם רשאי לעיין בבקשה לצו לפתיחת הליכים ולהעתיקה ;הממונה יקבע הוראות לעניין זכות העיון לפי סעיף קטן זה. הגשת התנגדות לבקשה לצו לפתיחת ה ליכים 14 . (א) אדם העלול להיפגע ממתן צו לפתיחת הליכים רשאי להגיש לבית המשפט התנגדות לבקשה לצו לפתיחת הליכים. (ב) השר יקבע הוראות לעניין הגשת ההתנגדות לצו לפתיחת הליכים ,ובכלל זה לעניין הפרטים שייכללו בה ,מועד הגשתה ואופן המצאתה. - 11 - חיוב בשל הגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים בחוסר תום לב 15 .שוכנע בית המשפט כי בקשה לצו לפתיחת הליכים הוגשה בחוסר תום לב ,רשאי הוא לחייב את מגיש הבקשה, במסגרת פסיקת ההוצאות , בהוצאות משפט או בכפל הוצאות משפט, בהוצאות לטובת אוצר המדינה או בשתיהן. דיון בבקשה לצו לפתיחת הליכים 16 .ן דיו בבקשה לצו לפתיחת הליכים ובהתנגדויות שהוגשו לה יתקיים בהקדם האפשרי ,ובית המשפט ייתן את החלטתו בבקשה בהקדם האפשרי לאחר הדיון. תיקון בקשת התאגיד לצו לפתיחת הליכים וחזרה ממנה 17 .ביקש התאגיד בבקשה לצו לפתיחת הליכים להורות על הפעלת ו ,כאמור בסעי ף 8 ,ו סבר בית המשפט כי אין במתווה הראשוני לשיקומו הכלכלי של התאגיד שהוגש כדי להוות בסיס כלכלי מספק למתן צו לפתיחת הליכים המורה על הפעלת התאגיד ,יאפשר לתאגיד לתקן את המתווה הראשוני שהגיש או לחזור בו מבקשתו לצו ,בתוך התקופה שיורה. החלטה בבקשה לצו לפתיחת הליכים 18 . (א) מצא בית המשפט כי מתקיימים התנאים המנויים בסעיף7 או9 ,ייתן צו לפתיחת הליכים. (ב) על אף האמור ב סעיף קטן (א ,)בית המשפט רשאי לדחות את הבקשה לצו לפתיחת הליכים אם מצא כי מתן הצו כשלעצמו יפגע באפשרות להביא לשיקומו הכלכלי של התאגיד; לעניין זה יבחן בית המשפט , בין השאר, אם דחיית הבקשה עלולה לפגוע בנושים וכן את יכולתו הכלכלית הכוללת של .התאגיד פרק ג :'הגבלות וסעדים זמניים עד למתן צו לפתיחת הליכים ביצוע עסקאות חריגות ממועד הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים בידי התאגיד 19 .תאגיד שהגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים לא י בצע עסקה חריגה כהגדרתה בחוק החברות עד למתן החלטה בבקשה ,אלא באישור בית המשפט. סעד זמני 20 . (א) הוגשה לבית המשפט בקשה לצו לפתיחת הליכים ,רשאי בית המשפט, לבקשת התאגיד או נושה ,לתת צו זמני המורה על אחד או יותר מאלה (בפרק זה – סעד זמני ,)אם שוכנע שיש ראיות ל כאורה לכך שמתקיימים התנאים למתן צו לפתיחת הליכים כאמור בסעיף 18 : - 12 - (1) איסור לבצע עסקאות מסוימות , סוג מסוים של עסקאות או ,חלוקה כהגדרתה בחוק החברות או התניית ביצוען של פעולות אלה באישור מאת בית המשפט; (2) מינוי נאמן זמני לשם הבטחת הפעלתו וניהולו התק ין של התאגיד ושמירה על נכסיו ;על מינוי נאמן זמני יחולו הוראות סימן א': מינוי נאמן, לפ'רק ו ;בית המשפט יקבע את תפקידו וסמכויותיו של הנאמן הזמני; (3) איסור לפרוע את חובות העבר של התאגיד והקפאת הליכים נגד התאגיד ;ניתן סעד זמני כאמור – (א) ימנה בית ה משפט נאמן זמני לפי פסקה (2 ;) (ב) רשאי בית המשפט להחיל את הוראות סימן ב' :הפעלת התאגיד, לפרק ז ,'כולן או חלקן ,לעניין הפעלת התאגיד; (ג) יראו את מועד מתן הסעד הזמני ,לעניין הליכי חדלות הפירעון של התאגיד ,כמועד מתן הצו לפתיחת הליכים לגבי אותו תאגיד. (ב) בהחלטתו אם לתת סעד זמני וכן בקביעת סוג הסעד ,היקפו ותנאיו, לרבות קביעת ערובה שעל המבקש להמציא ,ישקול בית המשפט בין השאר – (1) את הנזק שייגרם למבקש ולשאר בעלי העניין בהליך אם לא יינתן הסעד הזמני לעומת הנזק שייגרם למשיב ולשאר בעלי העניין בהליך אם הסעד הזמני יינתן; (2) אם הבקשה הוגשה בתום לב ואם מתן הסעד צודק וראוי בנסיבות העניין ,ואינו פוגע במידה העולה על הנדרש. (ג) סעד זמני יינתן לתקופה שלא תעלה על 30 ימים ;בית המשפט רשאי, לאחר שמיעת הצדדים להליך ,להאריך את התקופה האמורה לתקופה אחת נוספת שלא תעלה על 30 ימים. (ד) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכות בית המשפט לתת סעד זמני אחר לפי תקנות סדר הדין האזרחי ,התשמ"ד– 1984 14 . 14 ק '"ת התשמ"ד, עמ2220 . - 13 - סעד זמני במעמד צד אחד 21 . (א) בקשה למתן סעד זמני תידון במעמד הצדדים ,אולם רשאי בית המשפט, אם שוכנע ,על בסיס ראיות מהימ נות לכאורה ,כי יש חשש סביר שהשהיית הדיון עד לקיומו במעמד הצדדים תסכל את מתן הסעד או תגרום למבקש נזק חמור ,לתת במעמד צד אחד – (1) לבקשת התאגיד – סעד זמני כאמור בסעיף 20 (א() 1 )עד (3 ;) (2) לבקשת נושה – סעד זמנ י שעניינו איסור ביצוע עסקה מסוימת, איסור ,חלוקה איסור ביצוע כל עסקה חריגה כהגדרתה בחוק החברות או התניית ביצוען של פעולות אלה באישור מאת בית המשפ ט. (ב) הודעה על מתן סעד זמני במעמד צד אחד תפורסם לציבור ותימסר לכל אדם העלול להיפגע מכך ,באופן ובמועד שיקבע השר. (ג) ניתן סעד זמני במעמד צד אחד ,יק יים בית המשפט דיון במעמד הצדדים בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ- 14 ימים מיום נתינתו. עיכוב זמני של הליך שיפוטי תלוי ו עומד 22 . (א) הוגשה בקשה לצו לפתיחת הליכים לגבי תאגיד וה יה תלוי ועומד באותה השעה הליך נגד התאגיד בבית משפט או בבית הדין לעבודה ,רשאים התאגיד או נושה לבקש את עיכוב ההליך עד להחלטה בבקשה (בסעיף זה – בקשה לעיכוב.) (ב) היה ההליך נגד התאגיד תלוי ועומד בבית המשפט המחוזי , בבית הדין הארצי לעבודה או בבית המשפט העליון ,תידון הבקשה לעיכוב בבית המשפט שבו מתנהל אותו הליך ;היה ההליך תלוי ועומד בבית משפט השלו ם או בבית הדין לעבודה – תידון הבקשה לעיכוב בבית המשפט שבו מתנהלים הליכי חדלות הפירעון . (ג) בהחלטתו בבקשה לעיכוב לפי סעיף זה ,ישקול בית המשפט ,בין השאר, את השיקולים המנויים בסעיף 20 (ב.) (ד) הוראות סעיף זה לא יחולו על הליכים פליליים ועל הליכים מינהליי ם. פרק ד :'תוכנו של צו לפתיחת הליכים ותוצאותיו החלטה על פירוק התאגיד או על הפעלתו לשם שיקומו הכלכלי 23 . (א) בצו לפתיחת הליכים יורה בית המשפט על אחד מאלה : - 14 - (1) הפעלת התאגיד לשם שיקומו הכלכלי – אם שוכנע כי מתקיימים כל אלה: (א) יש סיכוי סביר לש יקומו הכלכלי של התאגיד; (ב) אין חשש סביר שהפעלת התאגיד תפגע בנושים; (ג) יש אמצעים למימון ההוצאות הכרוכות בהפעלת התאגיד; (2) פירוק התאגיד – אם מצא כי לא מתקיים אחד התנאים האמורים בפסקה (1 .) (ב) הפעלת התאגיד תהיה לתקופה שאינה עולה על תשעה חו דשים ,כפי שיורה בית המשפט ;בית המשפט רשאי להאריך את התקופה האמורה לתקופות נוספות שלא יעלו על שלושה וח דשים כל אחת ,אם מצא כי ההארכה נדרשת לשם הכנת התכנית לשיקום כלכלי או מכירת פעילותו העסקית של התאגיד. החלטה על הפעלה זמנית של התאגיד 24 . (א) סבר בית המשפט כי יש אמצעים למימון ההוצאות הכרוכות בהפעלת התאגיד וכי אין חשש סביר שהפעלת התאגיד תפגע בנושים ,אך אין בפניו את המידע הדרוש כדי להחליט אם יש סיכוי סביר לשיקומו הכלכלי של התאגיד, יורה בצו לפתיחת הליכים על הפעל ה זמנית של התאגיד שבמהלכה יגיש לו הנאמן חוות דעת ראשונית לעניין סיכויי השיקום הכלכלי של התאגיד. (ב) חוות דעתו הראשונית של הנאמן תוגש לבית המשפט בתוך 30 ימים; השר ,רשאי לקבוע את הפרטים שעל הנאמן לכלול בחוות דעתו. (ג) בית המשפט יחליט על הפעלת התאגיד או פירוקו בהקדם האפשרי לאחר קבלת חוות דעתו הראשונית של הנאמן. תוצאות צו לפתיחת הליכים 25 . (א) עם מתן צו לפתיחת הליכים – (1) נכסי קופת הנשייה יעמדו לפירעון חובות העבר של התאגיד והוצאות הליכי חדלות הפירעון ,בלבד; (2) לא ייפרעו חובות העבר של התאגיד מנכסי קופת הנשייה אלא לפי הוראות חוק זה; (3) י וקפאו ההליכים נגד התאגיד לפי הוראות פרק ה' :הקפאת הליכים; - 15 - (4) בית המשפט ימנה נאמן ליישום הליכי חדלות הפירעון של התאגיד לפי הוראות פרק ו' :הנאמן – מינויו ,תפקידו וסמכויותיו . (ב) על אף האמור ב סעיף קטן (א ,)אין בצו לפתיחת הליכים כדי לפטור את התאגיד מח ובתו לקיים כל הוראה לפי דין, ובכלל זה החלטה מינהלית ,למעט חובה לתש לום חוב עבר , בכפוף להוראות סעיף31 . הודעה על מתן צו לפתיחת הליכים 26 . (א) הודעה על מתן צו לפתיחת הליכים לגבי תאגיד תפורסם לציבור בדרך ובמועד שיקבע השר. (ב) הנאמן ימציא העתק מהצו לממונה ,וכן לכל אדם אחר שיורה בית המשפט ,בדרך ובמועד שיורה. ציון ההליכים במסמכי התאגיד 27 .תאגיד ש ניתן לגביו צו לפתיחת הליכים יציין, בצד שמו, בכל מסמך או פרסום מטעמו, את הביטוי "בשיקום" או "בפירוק", לפי העניין ,כל עוד מתקיימים לגבי ו הליכי חדלות פירעון. הודעה לרשם על צו לפתיחת הליכים 28 .מיד עם מתן צו לפתיחת הליכים ,ישלח הנאמן העתק ממנו לרשם ,והרשם ירשום על כך הערה במרשם. פרק ה :'הקפאת הליכים הקפאת הליכים נגד התאגיד 29 .הקפאת ההליכים נגד התאגיד משמעה כי – (1) לא יהיה ניתן לפתוח בהליכי גבייה של חובות ר עב נגד התאגיד או להמשיך בהליכי גבייה שטרם הושלמו ;לעניין זה ,יראו הליך גבייה כהליך שהושלם ,לגבי נכסים – בקבלת מלוא התמורה בעד מכירתם בידי הנושה ,ולגבי עיקול חוב – בתשלום החוב לנושה ; (2) מימוש נכס מנכסי קופת הנשייה המשועבד בשעבוד קבוע וגיבוש שעבוד צף ,שנ עשו להבטחת פירעון חובות העבר של התאגיד ,וכן העברת חזקה בנכס הכפוף לשיור בעלות מהתאגיד לבעל הנכס והחזקה בנכס שחלה לגביו זכות עיכבון ,יהיו כפופים למגבלות ולהוראות הקבועות בפרק ו' :נושים בעלי זכויות פירעון מיוחדות, לחלק ד ,'והכ לו גם אם החלו הליכים כאמור לפני מתן הצו לפתיחת הליכים; (3) לא יהיה ניתן לשעבד נכס מנכסי קופת הנשייה לשם הבטחת פירעון חובות העבר של התאגיד או לבצע כל פעולה בנכס משועבד המקנה לשעבוד ,תוקף, לפי דין כלפי צדדים שלישיים ; - 16 - (4) לא יהיה ניתן להטיל עיקול על נכס מנכסי קופת הנשייה; עיקול שהוט ל על נכס כאמור לפני מתן הצו לפתיחת הליכים ,למעט עיקול שדינו כדין משכון לפי סעיף 12א לפקודת המסים (גבייה) – בטל; (5) לא יהיה ניתן לפתוח או להמשיך בכל הליך משפטי נגד התאגיד ,אלא באישור בית המשפט שנתן את הצו לפתיחת הליכים ;אישור כאמור יינתן אם מצא בית המשפ ט כי מתקיימים טעמים מיוחדים שיירשמו, הנוגעים לטבעו או מורכבותו של ההליך המשפטי או לניהולו היעיל ,שבשלהם ראוי לנהל את ההליך המשפטי בנפרד מהליכי חדלות הפירעון; (6) ממועד מתן הצו לא יתווספו לתשלום עונשי שהוא חוב עבר ריבית פיגורים, קנס פיגורים או כל תשלום ד ומה לזה שהחייב נדרש לשלם בשל אי- .תשלום תשלומים שהוא חב בהם במועדם הקפאת הליכים נגד אדם שלישי 30 .הקפאת הליכים תחול רק על הליכים נגד התאגיד ,אולם רשאי בית המשפט, בנסיבות חריגות ומטעמים שיירשמו ,להקפיא אחד או יותר מההליכים המנויים בסעיף 29 גם נגד מי שאינו התאגיד ,ובכלל זה נושא משרה בתאגיד, בהתקיים כל אלה : (1) בית המשפט הורה בצו לפתיחת הליכים על הפעלת התאגיד לשם שיקומו הכלכלי והקפאת ההליכים נגד אותו אדם חיונית לשם השיקום; (2) ההליכים נגד אותו אדם נובעים מפעילותו בתאגיד או מהחובות שבהם חב התאגיד. ג סיי לתחולה על הליכים פליליים ומינהליים 31 . )(א הקפאת הליכים לא תחול על הליכים פליליים ועל הליכים מינהליים, .למעט הליכי גבייה )(ב על אף האמור בסעיף קטן (א), רשות מינהלית אינה רשאית להתנות את .ביצועה של פעולה מינהלית בתשלום חוב עבר שחלה לגביו הקפאת הליכים )(ג על ,)אף האמור בסעיף קטן (א בית המשפט רשאי להורות על הקפאת הלי ך להטלת עיצום כספי בנסיבות חריגות ולתקופה שיקבע ,אם מצא כי ניהולו של הליך זה באותה העת יפגע בהליכי חדלות הפירעון. השעיית תקופת ההתיישנות 32 .התקופה שבה הוקפאו הליכים לפי פרק זה לא תבוא ב מניין התקופות הקבועות לפי חוק ההתיישנות ,התשי"ח– 1958 15 . 15 ס '"ח התשי"ח, עמ112 . - 17 - פרק ו :'הנאמן – מינויו ,תפקידו וסמכויותיו סימן א': מינוי הנאמן מינוי נאמן 33 . (א) בית המשפט ימנה נאמן ליישום הליכי חדלות הפירעון עם מתן הצו לפתיחת הליכים. (ב) הנאמן ימונה מתוך רשימת הנאמנ ים שגובשה לפי סעיף 37 (בסימן זה – רשימת הנאמנים) או לפי סעיפים35 או36 . (ג) הממונה ימליץ לבית המשפט על כמה מועמדים לתפקיד הנאמן, ,שמספרם לא יפחת משלושה ולא יעלה על חמישה מתוך רשימת הנאמנים; הממונה יבחר את המועמדים שעליהם ימליץ על פי אמות מידה שוויוניות שיגבש ויפרסם באתר האינטרנט שלו ;התאגיד וכל נושה רשאים להציע לבית המשפט מועמדים נוספים לתפקיד הנאמן מתוך רשימת הנאמני ם ; ואולם אם מינה בית המשפט נאמן שלא הומלץ על ידי הממונה, יתייחס לכך בהחלטתו. (ד) בית המשפט לא ימנה לנאמן מי שעלול להימצא במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כנאמן לבין עניין אישי או תפקיד אחר שלו או של קרובו או של אדם אחר שיש לו עמו קשרים אישיים או כלכליים ,ובכלל זה ניגוד עניינים הנובע מהתחייבות שנתן הנאמן לבעל עניין או לבא כוח של בעל עניין בהליכי חדלות הפירעון. (ה) בית המשפט רשאי למנות מה כ נאמנים אם מצא כי הדבר דרוש בשל טעמים מיוחדים שיירשמו הנוגעים למורכבות ההליך. )(ו הממונה יפרסם, באופן שוטף, באתר האינטרנט שלו, את רשימת .הנאמנים שעליהם המליץ, ומיהו הנאמן שנבחר בכל הליך נאמן זמני 34 .לא ניתן למנות את הנאמן עם מתן הצו לפתיחת הליכים, ימנה בית המשפט נאמן זמ ני ,מתוך רשימת הנאמנים או לפי הוראות סעי ף35 או36 , שיכהן עד למינוי הנאמן. מינוי הממונה לנאמן 35 .בית המשפט רשאי למנות את הממונה לנאמן אם מצא כי יש עניין ציבורי כך ב. - 18 - מינוי התאגיד או נושא משרה לנאמן 36 . (א) בית המשפט רשאי למנות נו שא משרה בתאגיד לנאמן גם אם אינו כלול ברשימת הנאמנים ,אם שוכנע ,לאחר שנתן לנושים הזדמנות לטעון את טענותיהם ,כי יהיה בכך כדי לסייע להליכי חדלות הפירעון וכי אין בכך כדי לפגוע בנושים ;בית המשפט יקבע את סמכויותיו ואת חובותיו של נאמן כאמור בהתחשב ,בין השאר ,בכך שלא ייווצר ניגוד עניינים בינן ובין תפקידו ומעמדו של נושא המשרה בתאגיד. (ב) מינה בית המשפט נושא משרה בתאגיד לנאמן ,ימנה נאמן נוסף מתוך רשימת הנאמנים. רשימת הנאמנים 37 . (א) רשימת הנאמנים תגובש בידי ועדה ציבורית שימנה השר שחבריה הם: (1) שופט בדימוס לש בית משפט מחוזי ,והוא יהיה היושב ראש; (2) הממונה ונציגו או שני נציגים מטעם הממונה; (3) נציג לשכת עורכי הדין; (4) נציג לשכת רואי החשבון. (ב) כשיר לה יכלל ברשימת הנאמנים מי שהוא חבר לשכת עורכי הדין או מי שבידו רישיון לפי חוק רואי חשבון ,התשט"ו– 1955 16 ,והוא בעל ניסיון של חמש שנות עבודה במקצועו , או מי שהוא בעל מיומנות מיוחדת או ניסיון מוכח בניהול תאגידים בהליכי חדלות פירעון ,ובלבד שלא ייכלל ברשימה מי שהורשע בעבירה שמפאת מהותה ,חומרתה או נסיבותיה ,אין הוא ראוי ,לדעת הממונה, לכהן כנאמן. (ג) השר, בהמלצת הממונה ובאישור ועדת החוקה, יקבע הוראות לעניין גיבוש רשימת הנאמנים לפי סעיף זה, ובכלל זה בעניינים אלה : (1) תנאי כשירות נוספים הדרושים לשם הכללה ברשימה או סייגים להכללה כאמור ,ובכלל זה לדרוש הכשרה מקצועית או עמידה בבחינה מקצועית ,ורשאי השר לקבוע תנאי כשירות שונים לסוגים שונים של הליכי חדלות פירעון בהתאם להיקפם ומורכבותם; (2) סדרי עבודתה של הוועדה ,ובכלל זה הוראות לעניין פרסום הרשימה ושינויה, לרבות גריעה ממנה. 16 ס '"ח התשט"ו, עמ26 . - 19 - ערובה 38 .הנאמן , למעט אם הממונה מונה לנאמן לפי סעיף35 , יפקיד ערובה או יתקשר בחוז ה לביטוח אחריותו למילוי תפקידו , כפי שיורה בית המשפט . שכר הנאמן 39 .השר,, באישור ועדת החוקה רשאי לקבוע הוראות לעניין שכר הנאמן והוצאותיו ,ובכלל זה את ההליך לקביעתם. הודעה לרשם על מינוי נאמן 40 .מיד עם מינויו ישלח הנאמן הודעה על כך לרשם. סימן ב': תפק יד הנאמן וסמכויותיו כפיפות הנאמן 41 .הנאמן יפעל מטעם בית המשפט ויהיה כפוף להוראותיו ולהנחיותיו. תפקיד הנאמן 42 . (א) תפקיד הנא מן לפעול לפירוק התאגיד או להפעיל את התאגיד ולפעול לשיקומו הכלכלי ,ו הכול בהתאם לצו לפתיחת הליכים. (ב) במסגרת תפקידו ,הנאמן – (1) יכריע בתביעות החוב לפי פרק א' :תביעות חוב, לחלק ד;' (2) יפעל לכינוס נכסי קופת הנשייה וניהולם לפי פרק ג' :כינוס נכסי קופת הנשייה וניהולם, לחלק ד;' (3) אם הורה בית המשפט על הפעלת התאגיד לשם שיקומו הכלכלי – יגבש את הדרך המיטבית לשיקומו ,כאמו ר בסעיף 58 ,ויפעל ליישומה; (4) אם הורה בית המשפט על פירוק התאגיד – יפעל למימוש נכסי קופת הנשייה לפי פרק ד' ,: מימוש נכסי קופת הנשייה לחלק ד,' ולחלוקתם בין הנושים לפי פרק ה' :חלוקת נכסי קופת הנשייה, לחלק ד.' הקניית סמכויות האורגנים ונושאי המשרה לנאמן 43 .עם מינוי הנאמן יעברו לידיו הסמכויות הנתונות לאורגנים של התאגיד ולנושאי המשרה בו ,והוא ישתמש בהן במידה הדרושה לו לשם מילוי תפקידו. סמכויות שהפעלתן טעונה אישור בית ה משפט 44 . (א) הנאמן יפעיל את הסמכויות המפורטות להלן באישור בית ה משפט בלבד: (1) תביעה או התגוננות בהליך משפטי בשם התאגיד; (2) העסקת אדם שיסייע ל נאמן בניהול הליכי חדלות הפירעון; - 20 - (3) פירעון חוב עבר לנושים מסוג מסוים; (4) פשרה עם נושה או חייב של התאגיד בנוגע לגובה החוב ואופן תשלומו ,שיש לה השפעה מהותית על היקף נכסי קופת הנשייה ; (5) כל סמכות אחרת הטעונה אישור בית המשפט לפי חוק זה או לפי הנחיות בית המשפט. (ב) אישור בית המשפט כאמור בסעיף קטן (א )יכול שיינתן דרך כלל או לעניין מסוים. בקשה למתן הוראות 45 . (א) הנאמן רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה למתן הוראות בכל עניין הנוגע למילוי תפ קידו או להפעלת סמכויותיו לפי חוק זה. )(ב היה בבקשה למתן הוראות כדי להשפיע על זכויות צד שלישי שאינו התאגיד או הנאמן ו היא אינה בעניין תביעת חו'ב המוגשת לפי פרק א :תביעות חוב, לחלק ד', תידון הבקשה בבית המשפט אם מצא בית המשפט כי התקיימו :כל אלה (1) בירו ר העניין במסגרת בקשה למתן הוראות נדרש לשם ביצוע ;יעיל של תפקיד הנאמן (2) העניין אינו מחייב בירור עובדתי מורכב; (3) אין בבירור העניין במסגרת בקשה למתן הוראות כדי לגרום .לפגיעה מהותית בזכות דיונית של בעל דין )(ג בבקשה למתן הוראות לא יכריע בית המשפ ט בהליך פלילי או בהליך .מינהלי שיתוף פעולה עם הנאמן 46 . )(א מי שהיה נושא משרה בתאגיד יסייע לנאמן וישתף עמו פעולה ככל .הדרוש למילוי תפקידו של הנאמן )(ב הנאמן רשאי לדרוש ממי שהיה נושא משרה בתאגיד להגיש לו, בתוך תקופה שיורה ,דוח על מצב עסקי התאגיד ;בדוח יפורטו נכסי התאגיד ,חובותיו והתחייבויותיו ,פרטי זהותם של הנושים וכל מידע אחר שיורה הנאמן ,הדרוש לו לשם מילוי תפקידו ;דין ההוצאות הכרוכות בעריכת הדוח ,כפי שיורה הנאמן ,כדין הוצאות הליכי חדלות הפירעון. דרישת נכסים ומסמכים של התאגיד 47 . (א) הנאמן רשאי לדרו ש מכל אדם להעביר לידיו נכס או מסמך שברשותו, שלדעת הנאמן יש לתאגיד זכות לקבלו ,ואותו אדם יעבירם לנאמן במועד שציין בדרישתו. - 21 - (ב) היתה לאדם זכות עיכבון בנכס או במסמך כאמור בסעיף קטן (א ,)יימסר הנכס או המסמך אם הורה על כך בית המשפט לפי סעיף 254 . (ג) מחלוק ת לעניין זכות התאגיד בנכס או במסמך שדרש הנאמן להעביר לידיו תתברר לפי הוראות סעיף 45 .)(ב בדיקת נכסי התאגיד המוחזקים בידי אחר 48 .היה נכס של התאגיד מוחזק בידי אדם אחר ,רשאי הנאמן לבדוק את הנכס, לאחר שהודיע לאותו אדם על כוונתו לעשות כן . דרישת מידע 49 . לשם מילוי תפקידו רשאי הנאמן לדרוש כל מידע הנוגע לענייניו של התאגיד, שהתאגיד או נושא משרה בו היו רשאים לקבלו. מידע מתאגיד בנקאי ומרשות המסים 50 . (א) על אף האמור בכל דין ,בית המשפט ,לבקשת הנאמן ,רשאי להורות לתאגיד בנקאי או לרשות המסים למסור לנאמן מידע כמפו רט להלן ,גם אם לא מתקיים האמור בסעיף 49 ,אם שוכנע כי מסירת המידע נדרשת כדי לסייע לו לברר את מצבו הכלכלי של התאגיד , והתועלת שבמסירת המידע עולה על הפגיעה בפרטיות של אדם אחר: (1) לעניין תאגיד בנקאי – מידע בדבר נכסיו ,חובותיו ועסקיו של התאגיד ,כפי שיורה ת בי המשפט ; (2) לעניין רשות המסים – מידע בדבר נכסיו של התאגיד . (ב) בית המשפט יורה על מסירת מידע מרשות המסים לפי סעיף זה רק במקרים מיוחדים ומטעמים שיירשמו ולאחר שנוכח כי לא עלה בידי הנאמן להשיג בדרך אחרת ובמאמץ סביר את המידע הדרוש לו וכי אין במסירת המ ידע כדי לחשוף את מקורות המידע של רשות המסים או את דרכי איסופו ,או לפגוע בחקירה שמנהלת רשות המסים. (ג) בית המשפט רשאי לקיים את הדיון בבקשה למסירת מידע מרשות המסים בדלתיים סגורות ,ובמקרים מיוחדים – אף בלא נוכחות הנאמן ,וכן לקבוע כי המידע יימסר באופן שימנע את חשיפת מקורותיו. (ד) מידע שבית המשפט הורה על מסירתו לפי סעיף זה יימסר לנאמן בלבד, בדרך שהורה בית המשפט ,אלא אם כן הסכימו התאגיד הבנקאי או רשות המסים למסירתו גם לנושים. - 22 - (ה) השר ושר האוצר רשאים לקבוע הוראות לעניין דרכי מסירת מידע מתאגיד בנקאי או מרש ות המסים לפי סעיף זה ;הוראות כאמור לעניין תאגיד ;בנקאי ייקבעו בהתייעצות עם נגיד בנק ישראל לא נקבעו הוראות כאמור – יורה בית המשפט על דרכי מסירת המידע. (ו) בית המשפט ייתן הוראות לפי סעיף זה לאחר שנתן לתאגיד הבנקאי או לרשות המסים ,לפי העניין ,הזדמנות לטעון את טענותיהם לפניו. סמכות חקירה 51 .הורה בית המשפט לפי סעיף 281 (ד )כי חקירה כאמור באותו סעיף תתבצע באמצעות הנאמן ,תהיה סמכות החקירה כאמור נתונה לנאמן ,ו הכול בכפוף להוראות אותו סעיף . שמירה על סודיות 52 .הנאמן וכל אדם הפועל מטעמו לא יעשה שימוש במידע שה גיע אליו תוך כדי מילוי תפקידו ועקב מילוי תפקידו ולא יגלה אותו לאחר ,אלא במידה הדרושה למילוי תפקידו או על פי צו של בית משפט . דוחות הנאמן 53 . (א) הנאמן יגיש לבית המשפט ולממונה דוח תקופתי לעניין נכסי קופת הנשייה ,תביעות החוב שאישר ותביעות חוב תלויות ועומדו ת ,והפעולות שביצע במסגרת תפקידו . (ב) הדוח התקופתי יוגש אחת לשנה לפחות או בתדירות גבוהה יותר אם הורה על כך בית המשפט או הממונה. (ג) בית המשפט או הממונה רשאי לדרוש מהנאמן להגיש לו דוח מיידי על אירוע מסוים הנוגע להליכי חדלות הפירעון. (ד) הממונה רשאי לקבוע הוראות לעניין דוחות הנאמן, ובכלל זה לעניין אופן עריכת הדוחות והפרטים שייכללו בהם. (ה) כל בעל עניין בהליכי חדלות הפירעון רשאי לעיין בדוחות הנאמן ולהעתיקם ;הממונה רשאי לקבוע הוראות לעניין זכות העיון לפי סעיף קטן זה. )(ו בהכנת הדוח ייתן הנאמן את,דעתו לפרטיותם של מי שמוזכרים בדוח .ויימנע מלכלול פרטים אישיים שגילוים אינו נחוץ להליך פנייה לבית המשפט בידי מי שנפגע מפעולת הנאמן 54 .מי שנפגע או עלול להיפגע מהחלטה של הנאמן או מפעולה שעשה או שבכוונתו לעשות, ,או ממחדל של הנאמן רשאי לפנות לבית המשפט בבקש ה לבטל או לשנות את ההחלטה או הפעולה או לתת כל הוראה אחרת שיראה לנכון. - 23 - הפסקת כהונתו של הנאמן 55 . (א) בית המשפ ט רשאי להפסיק את כהונתו של הנאמן , ,מיוזמתו לבקשת הנאמן או ,לבקשת בעל עניין בהליכי חדלות הפירעון אם מצא ,כי מתקיים אחד מאלה : (1) הנאמן אינו ממ לא את תפקידו כראוי; (2) נבצר מהנאמן למלא את תפקידו דרך קבע; (3) חדל להתקיים בנאמן תנאי מהתנאים שנדרשו למינויו. (ב) החלטת בית המשפט על הפסקת כהונתו של הנאמן תינתן לאחר שקיבל את עמדת הממונה בעניין ולאחר שנתן לנאמן הזדמנות להשמיע את טענותיו. (ג) התפנתה משרתו של הנאמן ,ימנה בית המשפט אחר במקומו לפי 'הוראות סימן א : מינוי הנאמן. סיום כהונתו של נאמן 56 . (א) סיים הנאמן לבצע את תפקידו ,יגיש לבית המשפט ולממונה דוח מסכם של פעילותו. (ב) נוכח בית המשפט ,לאחר קבלת עמדת הממונה ,כי הנאמן סיים לבצע את תפ קידו ,ואם הורה בית המשפט על חיסול התאגיד כאמור בסעיף 99 – כי החיסול נרשם במרשם ,יורה על סיום כהונתו של הנאמן . (ג) הנאמן ישלח לרשם הודעה על סיום כהונתו . פרק ז :'הפעלת התאגיד ושיקומו הכלכלי סימן א': כללי הפעלת התאגיד בידי הנאמן 57 . (א) ניתן צו ל פתיחת הליכים לגבי תאגיד והורה בית המשפט על הפעלתו (בפרק זה – תאגיד בהפעלה ,)יפעיל הנאמן את עסקי התאגיד כדי לאפשר את המשך קיומו כעסק פעיל עד לשיקומו הכלכלי ,ויחולו לעניין ההפעלה הוראות סימן ב': הפעלת התאגיד. (ב) הורה בית המשפט על הפעלה זמנית של התאגיד י לפ סעיף 24 ,יקבע אילו הוראות לפי סימן ב' ,: הפעלת התאגיד יחולו לעניין ההפעלה, בהתחשב במידת נחיצותן להפעלה הזמנית. דרכי השיקום הכלכלי 58 . (א) במקביל להפעלת התאגיד יפעל הנאמן לגיבוש דרכי שיקו מו הכלכלי . - 24 - (ב) שיקום כלכלי של תאגיד יכול שיהיה באמצעות תכנית לש יקום כלכלי, בדרך של מכירת פעילותו העסקית של התאגיד בלא תכנית כאמור ,או ב שילוב ביניהן. סימן ב': הפעלת התאגיד סימן משנה א': פעולות ועסקאות בנכסי קופת הנשייה של תאגיד בהפעלה עסקאות חריגות 59 .הנאמן לא יבצע עסקה בנכסי קופת הנשייה של תאגיד בהפעלה ,שהיא עסקה חריגה כהגדרתה בחוק החברות ,אלא אם כן אישר בית המשפט כי העסקה נחוצה לשם שיקומו הכלכלי של התאגיד ;אישור כאמור יכול שיינתן מראש לסוג מסוים של עסקאות. הגבלות על נושים בעלי זכויות פירעון מיוחדות 60 .היה תאגיד בהפעלה יחולו על מימוש נכסים המשועבדים בשעבוד קבוע ,גיבוש שעבוד צף ,מסירת נכסים שיש לגביהם זכות עיכבון וקבלת חזקה בנכסים הכפופים לשיור בעלות ,המגבלות הקבועות בסעיפים 245 , 252 , 253 ו- 254 . נכס משועבד ונכס הכפוף לשיור בעלות – שימוש ,השכרה ומכירה במהלך ה עסקים ה רגיל 61 . (א) הנאמן רשאי ,במהלך העסקים הרגי ל של תאגיד בהפעלה – (1) לעשות שימוש בנכס מנכסי קופת הנשייה שהוא נכס המשועבד בשעבוד קבוע ,נכס שחל עליו שעבוד צף או נכס הכפוף לשיור בעלות ,או להשכירו ,אלא אם כן הוכח לבית המשפט כי מתקיים אחד מאלה: (א) השימוש או ההשכרה אינם נדרשים לשם שיקומו הכלכלי של התאגיד; (ב) לאחר השימוש או ההשכרה לא יהיה בנכס כדי להבטיח הגנה הולמת לנושה המובטח או לבעלים של הנכס ,ולא נקבעו דרכים אחרות להבטחת הגנה כאמור; (2) למכור נכס מנכסי קופת הנשייה שהוא נכס שחל עליו שעבוד צף או נכס הכפוף לשיור בעלות ,ובכלל זה כשהוא י נק מכל שעבוד או זכות אחרת ,אלא אם כן הוכח לבית המשפט כי מתקיים האמור בפסקה (1 ()א )או (ב;) - 25 - (3) למכור נכס מנכסי קופת הנשייה שהוא נכס המשועבד בשעבוד קבוע ,ובכלל זה כשהוא נקי מכל שעבוד או זכות אחרת ,בהתקיים אחד מאלה : (א) הנושה המובטח הסכים לכך; (ב) בית המשפט אישר את המכירה לאחר ששוכנע כי מתקיימים כל אלה: (1) המכירה נדרשת לשם שיקומו הכלכלי של התאגיד; (2) יש בתמורה שתתקבל בעד הנכס או בכל נכס שיירכש בתמורה כאמור (בסימן משנה זה – נכס חלופי,) כדי להבטיח הגנה הולמת לנושה המובטח או שנקבעו דרכ ים אחרות להבטחת הגנה כאמור. (ב) אישור בית המשפט לפי סעיף קטן (א() 3 ()ב )יכול שיינתן מראש ,דרך כלל או לגבי סוגים של נכסים משועבדים. נכס משועבד ונכס הכפוף לשיור בעלות – שימוש ,השכרה ומכירה שלא במהלך ה עסקים ה רגיל 62 . (א) הנאמן רשאי ,שלא במהלך העסקים הרגיל של תאגיד בהפעלה ,לעשות שימוש בנכס מנכסי קופת הנשייה שהוא נכס המשועבד בשעבוד קבוע ,נכס שחל עליו שעבוד צף או נכס הכפוף לשיור בעלות ,להשכירו או למכרו ,ובכלל זה למכרו כשהוא נקי מכל שעבוד או זכות אחרת ,בהתקיים אחד מאלה: (1) הנושה או הבעלים של הנכס הכפוף לש יור בעלות הסכים לכך; (2) בית המשפט אישר זאת לאחר ששוכנע כי מתקיים האמור בפסקאות (1 )ו-(2 )של סעיף 61 (א() 3 ()ב.) (ב) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהצורך באישור בית המשפט לעסקה חריגה לפי סעיף 59 . תשלום באמצעות נכס משועבד 63 .תשלום באמצעות נכס משועבד יראו אותו לעניין סעיפים 61 ו- 62 כמכירה. - 26 - עקיבת זכויות 64 .נמכר נכס לפי ף סעי 61 או 62 (בסעיף זה – הנכס המקורי ,)כשהוא נקי מכל שעבוד או זכות אחרת ,יהיו התמורה בעדו או הנכס החלופי ,הניתנים לזיהוי או לעקיבה ,משועבדים לטובת הנושה באותה דרגת עדיפות או שיראו או תם כנכסים הכפופים לשיור בעלות ,לפי העניין ,ככל הנדרש להבטחת פירעון החוב המובטח או להבטחת תשלום התמורה בעד הנכס הכפוף לשיור בעלות ,אולם הנושה או הבעלים של הנכס לא יוכל להיפרע מהנכס החלופי בסכום העולה על שווי הנכס המקורי. אשראי חדש 65 . (א) בית המשפט רשאי ל התיר לנאמן להתקשר בחוזה לקבלת אשראי הדרוש לשם מימון פעילותו של התאגיד בהפעלה או לקבוע מסגרת אשראי שהנאמן יהיה רשאי ליטול לשם מימון הפעילות כאמור ,והכול למטרות ובתנאים שיקבע בית המשפט (בסעיף זה – אשראי חדש.) (ב) דין הסכומים הנדרשים לפירעון אשראי חדש כדין הוצאות הליכי חדלות הפירעון ,אלא אם כן קבע בית המשפט אחרת. (ג) שוכנע בית המשפט כי לא ניתן לקבל אשראי חדש בסכום הנדרש בנסיבות העניין בלי שפירעונו יובטח בשעבוד על נכס מנכסי קופת הנשייה שאינו משועבד או בשעבוד נדחה על נכס משועבד או על נכס הכפוף לשיור בעלות, רשאי הוא להתיר לנאמן ליטול אשראי חדש בסכום שיקבע ,שפירעונו יובטח בשעבוד כאמור ,ובלבד שזכות הבעלים של הנכס הכפוף לשיור בעלות להיפרע מהתאגיד בשל אי-תשלום התמורה תהיה עדיפה על זכותו של נותן האשראי החדש. (ד) שוכנע בית המשפט כי לא ניתן לקבל אשראי חדש בסכום הנדרש בנסיבות העניין ,שעל פירעונו יחולו הוראות סעיף קטן (ג ,)וכי קבלת האשראי חיונית לשיקומו הכלכלי של התאגיד ,רשאי הוא להתיר לנאמן ליטול אשראי חדש בסכום שיקבע ,שפירעונו יובטח בשעבוד על נכס מנכסי קופת הנשייה, שהוא נכס משועבד או נכס הכפוף לשיור בעלות ,באותה דרגת עדיפות של השעבוד הקיים או זכות הבעלים של הנכס ,לפי העניין. (ה) בית המשפט לא יתיר לנאמן ליטול אשראי חדש כאמור בסעיף קטן (ד,) אלא אם כן ,לאחר שעבוד הנכס לפי אותו סעיף קטן ,יהיה בנכס המשועבד או בנכס הכפוף לשיור בעלות ,לפי העניין ,כדי להבטיח הגנה הולמת לנושה המובטח או לבעלים של הנכס ,או שנקבעו דרכים אחרות להבטחת הגנה כאמור . - 27 - (ו) הודעה על בקשת הנאמן לקבלת אשראי חדש תימסר לנושי התאגיד ,כפי שיורה בית המשפט. סימן משנה ב': חוזים קיימים של תאגיד בהפעלה הגדרת חוזה קיים 66 .בסימן משנה זה" ,חוזה קיים " – חוזה שתאגיד בהפעלה הוא צד לו ,שמועד כריתתו קדם למועד מתן הצו לפתיחת הליכים לגבי התאגיד וביצועו טרם הושלם בידי הצדדים לו עד אותו מועד. זכות הנאמן לבטל חוזה קיים שאין עילה לביטולו 67 .הנאמן רשאי לבטל חוזה קיים ,גם אם אין לו עילה לביטולו ,באישור בית המשפט ו לפי הוראות סימן משנה זה. הגבלת זכות הביטול של הצד השני לחוזה קיים 68 . (א) הצד השני ל חוזה קיים לא יבטלו בשל הפרתו בידי התאגיד ,אלא לפי הוראות סימן משנה זה. (ב) אין בפתיחת הליכי חדלות פירעון לגבי תאגיד או היותו בחדלות פירעון כדי להביא לביטולו של חוזה יים ק או להקנות לצד השני לחוזה זכות לבטלו, גם אם נקבע בחוזה כי החוזה יתבטל בנסיבות אלה או שנקבעה בו הוראה המקנה לצד השני לחוזה זכות לבטלו בנסיבות אלה. ביטול חוזה קיים בהסכמה 69 .הנאמן והצד השני לחוזה ם קיי רשאים להסכים בכל עת במהלך הליכי חדלות פירעון על ביט ולו של חוזה קיים. הליכים לביטול חוזה קיים שאין עילה לביטולו בידי הנאמן 70 . (א) ביקש הנאמן לבטל חוזה קיים שאין לו עילה לביטולו יודיע על כך לצד השני לחוזה. )(ב (1) לא הסכים הצד השני לביטול החוזה בתוך זמן סביר מהודעת הנאמן כאמור בסעיף קטן (א ,)רשאי הנאמ ן להגיש לבית המשפט בקשה לאישור הביטול (בסעיף זה – בקשה לאישור ביטול ,)ובלבד שהבקשה תוגש בתוך 90 ימים ממועד מתן ו הצ לפתיחת הליכים לגבי התאגיד. (2) בית המשפט רשאי להאריך את התקופה האמורה ( בפסקה1) לכלל החוזים של התאגיד, לסוג מסוים של חוזים או לחוזה מסוים, ,בתקופות נוספות אם מצא כי הדבר מוצדק נוכח מורכבות הליכי חדלות הפירעון , ובלבד שבקשה להארכת התקופה תוגש בתוך90 ימים ממועד מתן הצו לפתיחת הליכים או ב תקופת ההארכה. - 28 - (ג) לא הגיש הנאמן לבית המשפט בקשה לאישור הביטול בתוך תקופה כאמור בסעיף קטן (ב ,)רשאי הוא ל הגיש את הבקשה במועד מאוחר יותר רק אם השתנו הנסיבות או התגלו עובדות חדשות המצדיקות זאת. (ד) בית המשפט רשאי לאשר את ביטול החוזה לאחר שנתן לצד השני לחוזה הזדמנות להשמ יע את עמדתו ,אם מצא כי הביטול נדרש לשם שיקומו הכלכלי של התאגיד או שיביא להשאת שיעור החוב ש ייפרע לנושים,, ורשאי הוא לבקשת הצד השני לחוזה, להורות על ביטול חלק מהחוזה בלבד, אם מצא כי .די בכך לשם שיקום כלכלי או השאת שיעור החוב כאמור (ה) משבוטל חוזה קיים לפי סעיף זה יחדלו ממועד הביטול כל הזכויות והחיובים של התאגיד לפי החוזה ,אולם לא יהיה בביטול די כ לפגוע בזכויותיו ובחבויותיו של אדם אחר אלא במידה הנחוצה לשחרר מחבות את התאגיד ואת נכסיו. הליכים לביטול חוזה קיים בידי הצד השני לחוזה 71 . (א) היתה לצד השני לחוזה קיים זכות לבטלו בשל הפרתו בידי התאגיד, וביקש לבטלו ,יודיע על כך לנאמן. (ב) מסר הצד השני לחוזה קיים הודעה לנאמן כאמור בסעיף קטן (א ,)וסבר הנאמן כי המשך קיומו של החוזה דרוש לשם שיקומו הכלכלי של התאגיד, רשאי הנאמן לבקש מבית המשפט ,בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה ,כי יורה על המשך קיום החוזה לפי סעיף 72 (בסעיף זה – בקשה להמשך קיום החוזה ;)בית המשפ ט רשאי לקצר או להאריך את התקופה כאמור אם מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין. )(ג ,הנאמן אינו רשאי להגיש בקשה להמשך קיום חוזה שהוא חוזה עבודה חוזה למתן שירות אישי או חוזה למתן אשראי, ובית המשפט לא יורה על המשך .קיומו (ד) לא הגיש הנאמן לבית המשפט בקשה לה משך קיום החוזה בתוך התקופה האמורה בסעיף קטן (ב ,)יבוטל החוזה בתום אותה תקופה. - 29 - החלטת בית המשפט בבקשת הנאמן להמשך קיום החוזה ותוצאותיה 72 . (א) הגיש הנאמן לבית המשפט בקשה להמשך קיום החוזה ,לפי סעיף 71 (ב,) רשאי בית המשפט להורות על המשך קיומו של החוזה הקיים ידי ב הצדדים לו אם שוכנע כי המשך קיומו של החוזה דרוש לשם שיקומו הכלכלי של התאגיד או שיביא להשאת שיעור החוב שייפרע לנושים וכי התאגיד יקיים את חיוביו לפי החוזה ממועד החלטת בית המשפט על המשך קיומו ואילך ;בית המשפט רשאי לקבוע דרכים להבטחת קיום החיובים לפי חוזה יים ק כאמור ,ובכלל זה מתן ערובה. (ב) הורה בית המשפט על המשך קיומו של חוזה קיים ,לא יבוטל החוזה בידי הצד השני לו בשל הפרה ש ביצע התאגיד קודם לכן ;דחה בית המשפט את בקשת הנאמן להמשך קיום החוזה – יבוטל החוזה במועד החלטת בית המשפט, או במועד אחר שיקבע בית המשפט. דין ההוצאות לקיום חיובי התאגיד לפי חוזה קיים לאחר מתן צו לפתיחת הליכים 73 . (א) לא בוטל חוזה קיים לפי הוראות סימן משנה זה ,לרבות אם הורה בית המשפט על המשך קיומו לפי סעיף 72 ,יהיה דין ההוצאות לקיום חיובי התאגיד לפי החוזה ,ממועד מתן הצו לפתיחת הליכים ואילך ,כדין הוצאות הליכי חדלות הפירעון. (ב) בוטל חוזה קיים לפי הוראות סימן משנה זה ,יהיה דין ההוצאות לקיום חיובי התאגיד לפי החוזה ,ממועד מתן הצו לפתיחת הליכים עד למועד ביטולו, כדין חוב עבר ,ואם מצא בית המשפט כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין – כדין הוצאות הליכי ח דלות הפירעון. (ג) על אף האמור ב סעיף קטן (ב ,)פנה הצד השני לחוזה קיים לנאמן, בבקשה שיודיע לו אם בכוונתו לפעול לביטול החוזה ,או הודיע הצד השני לחוזה קיים לנאמן כי הוא מבקש לבטלו כאמור בסעיף 71 (א ,)יהיה דין ההוצאות לקיום חיובי התאגיד לפי החוזה ,ממועד הבקשה או ההודעה כאמור עד להחלטה לעניין ביטול החוזה או המשך קיומו ,לפי העניין ,כדין הוצאות הליכי חדלות הפירעון. פגיעה בשל הפרת חוזה קיים שקדמה להחלטה על ביטול או המשך קיום 74 . (א) בוטל חוזה קיים ונפגע אדם בשל הפרת החוזה בידי התאגיד שנעשתה לפני ביטולו או מחמת ה ביטול יראו אותו כנושה של התאגיד כדי סכום הפגיעה, והסכום האמור ייחשב לחוב עבר. - 30 - (ב) הורה בית המשפט על המשך קיומו של חוזה קיים לפי סעיף 72 ונפגע הצד השני לחוזה בשל הפרתו בידי התאגיד לפני מועד מתן הצו לפתיחת הליכים ,יראו אותו כנושה של התאגיד כדי סכום הפגיעה ,והסכום האמור ייחשב לחוב עבר; ואולם רשאי בית המשפט להורות כי דין סכום הפגיעה כאמור כדין הוצאות הליכי חדלות הפירעון אם שוכנע כי הפרדת החיוב שהופר לפני החלטת בית המשפט מהחיוב שקוים לאחריה אינה סבירה ואינה צודקת בנסיבות העניין ,וכי הצד השני לחוזה מקיים את חי וביו לפי החוזה בתקופה שלאחר מתן הצו לפתיחת הליכים. המחאת זכויות וחבויות לפי חוזה קיים 75 . (א) על אף האמור ב חוק המחאת חיובים ,התשכ"ט– 1969 17 , ובכפוף להוראות סעיפים61 עד63 ,בית המשפט רשאי לאשר המחאת זכויות וחבויות של תאגיד בהפעלה לנמחה שיאשר ,גם אם נקבעה בחוזה הקיים הוראה המונעת המחאה כאמור ,ולעניין המחאת חבות – גם בלא הסכמת הצד השני לחוזה ,ובלבד שההמחאה דרושה לשם שיקומו הכלכלי של התאגיד או להשאת שיעור החוב שייפרע לנושים ואין בה כדי לפגוע בצד השני לחוזה. (ב) בית המשפט רשאי לקבוע תנאים להמחאה לפי סעיף הז ,לרבות דרכים להבטחת קיום החיובים שהומחו ,בידי הנמחה ,ובכלל זה מתן ערובה. תחולה על חוזה שבוטל בסמוך לפני מתן הצו לפתיחת הליכים 76 .ההוראות החלות לפי סימן משנה זה על חוזה קיים יחולו ,בשינויים המחויבים, גם על חוזה שהתאגיד בהפעלה היה צד לו שבוטל כדין בסמוך לפני מועד מתן הצו לפתיחת הליכים וביצועו טרם הושלם בידי הצדדים לו במועד ביטולו. סימן משנה ג': הספקת שירותים ומצרכים חיוניים לתאגיד בהפעלה הספקת שירותי תשתית 77 . (א) בס ימן משנה זה – "חוזה קיים " – כהגדרתו בסעיף 66 ; "ספק תשתיות " – מי שעיסוקו בהספ קת שירותי תשתית ; "שירות או מצרך חיוני " – שירות או מצרך הדרושים להמשך פעילותו של תאגיד בהפעלה ,למעט שירותי תשתית; 17 ס '"ח התשכ"ט, עמ250 . - 31 - "שירותי תשתית " – הספקת חשמל , הספקת מים או שירותי תשתית אחרים שקבע השר בהתייעצות עם השר הממונה על אסדרת הפעילות בתחום אותה תשתית ובאישור ועדת החוקה. (ב) סיפק ספק תשתיות לתאגיד שירותי תשתית ,לרבות מכוח חוזה קיים, ערב מתן צו לפתיחת הליכים לגבי התאגיד ,או בסמוך לפני המועד האמור גם אם הפסיק לספקם ,והיה התאגיד לתאגיד בהפעלה ,ימשיך ספק התשתיות לספק את שירותי התשתית לתאגיד . (ג) הספקת שירותי התשתית כאמור בסעי ף קטן (ב )תהיה בתמורה ,בתנאי התשל ום ובתנאי ההספקה שהיו נהוגים בין הצדדים או כפי שיורה בית המשפט ,והכול בהתאם להוראות הדין החלות על תנאי התשלום וההספקה של ,שירותי התשתית ובלבד שהתמורה לא תכלול תמורה בעד שירותי תשתית שסופקו לתאגיד לפני מתן הצו לפתיחת הליכים. (ד) על אף האמור ב סעיף קטן (ב ,)בית המשפט רשאי להתיר לספק תשתיות שלא לספק לתאגיד בהפעלה את שירותי התשתית אם שוכנע כי המשך הספקתם אינו דרוש לשם שיקומו הכלכלי של התאגיד. (ה) לא שולמה לספק התשתיות תמורה בהתאם להוראות סעיף קטן (ג )בעד ש ירותי תשתית שסיפק לתאגיד בהפעלה לאחר מתן הצו לפתיחת הליכים או שוכנע בית המשפט כי יש חשש סביר שהתמורה לא תשולם בהתאם להוראות הסעיף הקטן האמור ,רשאי בית המשפט לקבוע דרכים להבטחת תשלום התמורה כאמור ,ובכלל זה מתן ערובה ,ובאין דרכים כאמור – להתיר לספק התשתיות לא ש לספק את שירותי התשתית. הספקת שירות או מצרך חיוני 78 . (א) סיפק אדם לתאגיד שירות או מצרך חיוני שלא מכוח חוזה קיים ,ערב מתן צו לפתיחת הליכים לגבי התאגיד ,או בסמוך לפני המועד האמור גם אם הפסיק לספקו ,והיה התאגיד לתאגיד בהפעלה ,רשאי בית המשפט להורות לאות ו אדם (בסעיף זה – ספק חיוני )להמשיך ולספק לתאגיד בהפעלה את השירות או המצרך החיוני אם מתקיימים כל אלה : (1) המשך הספקת השירות או המצרך החיוני דרוש לשם שיקומו הכלכלי של התאגיד או השאת שיעור החוב שייפרע לנושים; (2) בנסיבות העניין לא ניתן להחליף את הספ ק החיוני בספק אחר באופן מיידי ובתנאים דומים או שיש קושי מיוחד לעשות כן; - 32 - (3) הספק החיוני מסרב להמשיך ולספק לתאגיד את השירות או המצרך החיוני מטעמים בלתי מוצדקים או מתנה את המשך ההספקה בתנאים בלתי סבירים לעומת התנאים המקובלים בשוק ;לעניין זה יראו בין השאר טעמים אלה כטעמים בלתי מוצדקים : (א) היותו של התאגיד בקשיים כלכליים; (ב) קיומם של הליכי חדלות פירעון לגבי התאגיד; (ג) אי-תשלום חוב עבר בידי התאגיד; (4) בית המשפט שוכנע כי התמורה בשל הספקת השירות או המצרך החיוני תשולם בהתאם להוראות סעיף טן ק (ב ,)ורשאי הוא לקבוע דרכים להבטחת תשלום התמורה כאמור, ובכלל זה מתן ערובה. (ב) הספקת השירות או המצרך החיוני לפי סעיף קטן (א )תהיה לתקופה שיורה בית המשפט ולא תעלה על 60 ימים ממועד מתן הצו לפתיחת הליכים, בתמורה ,בתנאי תשלום ובתנאי הספקה שהיו נהוגים בין הצדדים או כפי שיורה בית המשפט. (ג) בית המשפט רשאי להאריך מעת לעת את התקופה הקבועה בסעיף קטן (ב ,)לתקופה שלא תעלה על 60 ימים כל פעם ,אם שוכנע כי אין אפשרות להחליף את הספק החיוני בלי לפגוע בשיקומו הכלכלי של התאגיד או בהשאת שיעור החוב שייפרע לנושים וכי ממ שיכים להתקיים התנאים שבסעיף קטן (א.) דין התמורה בעד הספקת שירותי תשתית או שירות או מצרך חיוני 79 .דין התמורה בעד הספקת שירותי תשתית או שירות או מצרך חיוני לפי ס ימן משנה זה כדין הוצאות הליכי חדלות פירעון. סימן ג': תכנית לשיקום כלכלי הכנת תכנית לשיקום כלכלי בידי הנאמן 80 .בשיקום כלכלי של תאגיד הנעשה באמצעות תכנית לשיקום כלכלי יפעל הנאמן, במקביל להפעלת התאגיד ,להכנת התכנית ולאישורה בידי הנושים ,בידי חברי התאגיד ככל שאישורם נדרש ,ובידי בית המשפט ,ו הכול בהתאם להוראות סימן זה . - 33 - גיבוש הצעות לתכנית לשיקום כלכלי 81 . (א) לשם גיבוש הצעות לתכנית לשיקום כלכלי רשאי הנאמן ,בין השאר, לנהל משא ומתן עם הנושים ועם כל בעל עניין אחר בהליכי חדלות הפירעון ,וכן לפנות לכל אדם בבקשה להציע הצעה לתכנית או לפרסם לציבור הזמנה להציע הצעות כאמור . (ב) בגיבוש ההצעות לתכנית לשיק ום הכלכלי יביא הנאמן בחשבון ,בין השאר ,את התביעות הצפויות מהמוסד לביטוח לאומי בשל תשלום גמלאות לפי פרק ח 'לחוק הביטוח הלאומי. הגשת הצעות לבית המשפט 82 . (א) הנאמן יגיש לבית המשפט הצעה ,אחת או יותר ,לתכנית לשיקום כלכלי שגיבש לפי סעיף 81 ,וישלח העתק ממנה למ מונה . (ב) הצע ה ל תכנית לשיקום כלכלי תכלול את כל המידע הדרוש לשם החלטה בעניינה ,ותתייחס בין השאר לאלה: (1) הדרך המוצעת להמשך ה פעילות העסקית של התאגיד ,לרבות ארגון מחדש של מבנה התאגיד ,מיזוגו או פיצולו והמועדים שבהם צפוי ש יבוצעו הפעולות המהותי ות הנדרש ות לביצוע התכנית; (2) ה הערכות והנתונים שעליהם מתבססת ה ,תכנית ואם הוצעה יותר מתכנית אחת– השוואה בין התכניות; (3) התמורה המוצעת לכל אחד מסוגי הנושים ולחברי התאגיד והוויתור על זכויות שיידרשו מהם ,בהשוואה לתמורה שהיו מקבלים בפירוק הת אגיד או בחלופות לת כנית השיקום ;התמורה המוצעת יכול שתכלול ריבית פיגורים;, אף אם נצברה לאחר מתן הצו לפתיחת הליכים (4) אם ייוותרו בהתאם לתכנית המוצעת זכויות לחברי התאגיד מכוח היותם חברי תאגיד– ערכן של הזכויות שי י וותרו, ובפרט הזכויות שי יוותרו בידי בעל שליטה והתמורה שנתנו ח ברי התאגיד בעדן והאפשרות לפ י רעון חובות התאגיד בדרך של הקצאת אותן זכויות ;לנושים או בדרך של מכירתן לצדדים שלישיים (5) כללה התכנית המוצעת הוראה ולפיה הנושים או התאגיד יהיו מנועים מלתבוע נושא משרה בתאגיד, בעל עניין בו כהגדרתו בחוק ( החברות או אדם אחר בפסקה זו – )פטור מאחריות– הערך הכלכלי המשוער של הפטור מאחריות למיטב ידיעתו של הנאמן והשיקולים .למתן הפטור כאמור - 34 - (ג) השר רשאי לקבוע פרטים נוספים שיש לכלול בהצע ה ל תכנית לשיקום כלכלי ומסמכים שיש לצרף אליה . הבאת הצעה לתכנית לשיקום כלכלי לאישור הנושים וחברי הת אגיד 83 . (א) הוגשה לבית המשפט הצע ה ל תכנית לשיקום כלכלי ,יורה על הבאתה לאישור הנושים . (ב) עלה סך נכסיו של התאגיד על סך חובותיו והתמורה המוצעת לכל נושה לפי ה הצע ה ל תכנית לשיקום כלכלי שווה למלוא סכום חוב העבר שבו הוא נושה – יורה בית המשפט על הבאתה גם לאי שור חברי התאגיד. (ג) על אף האמור ב סעיפים קטנים (א )ו-(ב ,)מצא בית המשפט כי יש בעצם ה באת ה הצעה לאישור הנושים משום פגיעה ב הליכי חדלות הפירעון ,לא יורה על הבאתה לאישור הנושים וחברי התאגיד. אסיפות סוג 84 . (א) אישור הצע ה ל תכנית לשיקום כלכלי יהיה באסיפות שי יערכו בנפרד לכל סוג של נושים או חברי התאגיד (בסימ ן זה – אסיפות סוג ,)שיכנס הנאמן לפי הוראת בית המשפט ;לעניין זה" ,סוג " – קבוצת נושים או חברי תאגיד שלהם עניין משותף בנוגע לתכנית לשיקום כלכלי ,המובחן באופן מהותי מעניינם של שאר הנושים או חברי התאגיד ומצדיק קי ום אסיפה נפרדת. (ב) לשם כינוס אס יפות לפי סעיף זה והצבעה בהן ,יכריע הנאמן בזכותו של כל נושה או חבר תאגיד להצביע באסיפה ויקבע את כוח הצבעתו לפי שיעור חוב העבר שהו א נושה בו או לפי שיעור זכויותיו בתאגיד ,לפי העניין; להכרעה כאמור יהיה תוקף לעניין קביעת כוח ה.הצבעה באסיפות לפי סעיף זה בלבד (ג) הורה בית המשפט על הבאת כמה הצעות לאישור באסיפות ,יורה על דרך ההכרעה ביניהן ,באסיפות. (ד) נושה או חבר תאגיד יממש את זכות ההצבעה באסיפות סוג בתום לב ובדרך מקובלת ויימנע מניצול כוחו לרעה. (ה) השר , באישור ועדת החוקה ,יקבע הוראות לעניין ניהול ההליך לפי סעיף זה ,ובכלל זה לעניין קביעת כוח ההצבעה לפי סעיף קטן (ב )ולעניין אופן ההצבעה באסיפות הסוג . - 35 - אישור תכנית לשיקום כלכלי בידי הנושים או חברי התאגיד 85 . (א) הצע ה ל תכנית לשיקום כלכלי יראו אותה כהצעה שאושרה בידי הנושים וחב רי התאגיד ,אם אושרה בכל אחת מאסיפות הסוג בהתאם להוראות כמפורט להלן: (1) בהצעה תמכו רוב המצביעים באותה אסיפה; (2) המצביעים שתמכו בהצעה מחזיקים יחד בשלושה רבעים לפחות מכוח ההצבעה של כלל המצביעים באותה אסיפה. (ב) בסעיף זה" ,מצביעים " – למעט מי שנמנע ו בהצבעה. אישור תכנית לשיקום כלכלי בידי בית ה משפט 86 . (א) אושרה הצע ה ל תכנית לשיקום כלכלי בידי הנושים וחברי התאגיד כאמור בסעיף 85 ,יביאה הנאמן לאישור בית המשפט. (ב) בבואו לאשר הצע ה ל תכנית לשיקום כלכלי ישקול בית המשפט ,בין השאר ,שיקו לים הנוגעים להוגנות ההליך, ורשאי הוא לשקול שיקולים ,נוספים ובהם שיקולים הנוגעים לעוב די התאגיד או לטובת הציבור . אישור בית המשפט באין רוב בכל אחת מאסיפות הסוג 87 .על אף האמור ב סעיפים 85 ו- 86 )(א ,בית המשפט רשאי לאשר הצע ה ל תכנית לשיקום כלכלי גם אם לא אושרה ב כל אחת מ אסיפות הסוג ברוב הדרוש לפי סעיף 85 ,אם שוכנע , במידת הצורך על יסוד הערכת שווי של התאגיד שהגיש ,מומחה מטעמו או מטעם הצדדים הנוגעים לעניין כי ההצעה הוגנת וצודקת ביחס לכל נושה או חבר ה תאגיד באסיפת סוג שלא אישרה אותה (בסעיף זה – אסיפה מתנגדת ,)ובכלל זה שוכנע כי מתקיים המפ ורט להלן: (1) אם לא תאושר תכנית ל שיקום כלכלי לא יהיה מנוס מפירוק התאגיד והתמורה שהוצעה לכל נושה או חבר תאגיד באסיפה מתנגדת אינה נמוכה מהתמורה שהיה מקבל בפירוק התאגיד; (2) ההצעה אינה מבטיחה תמורה כלשהי לחברי התאגיד ,ובכלל זה אינה מותירה בידיהם נכס שיש להם זכות בו מכוח היותם חברי התאגיד ,בלי שהובטח לכל נושה באסיפה מתנגדת תמורה השווה למלוא סכום חוב העבר שבו הוא נושה; - 36 - (3) לכל אחד מהנושים המובטחים באסיפה מתנגדת הובטחה תמורה שערכה אינו נמוך משווי הנכס המשועבד לטובתו או מהחוב הכולל שלטובת פירעונו שועבד כס הנ ,לפי הנמוך ;תמורה כאמור יכול שתינתן בכסף או בשווה כסף ,בתשלום מיידי או בכמה תשלומים, ובלבד שנקבעו דרכים להבטחת התשלומים ;לעניין זה" ,שווי הנכס המשועבד " – שווי השוק של הנכס המשועבד לאחר ש ההצעה תאושר בידי בית המשפט ,בניכוי ההוצאות שהוצאו בשמירת הנכס או במ ימושו ,ואם הנכס משועבד לטובת הנושה ב שעבוד צף בלבד– בניכוי נוסף של 25% משווי הנכס בהתאם להוראות סעיף 244 . סייג לאישור תכנית לשיקום כלכלי בידי בית המשפט 88 .בית המשפט לא יאשר הצע ה ל תכנית לשיקום כלכלי אם שוכנע כי התמורה שהוצעה לנושה שלא תמך בהצעה נמוכה מהת מורה שאותו נושה היה מקבל בפירוק התאגיד ,גם אם אסיפת הסוג שעמה נמנה הנושה אישרה את הצעת התכנית. כוחה של תכנית לשיקום כלכלי שאושרה 89 . (א) תכנית לשיקום כלכלי שאושרה לפי סימן זה מחייבת את התאגיד ,את חברי התאגיד ואת הנושים. (ב) לא ניתן לפטור תאגיד מתשלום עונשי במסגרת תכנ ית לשיקום כלכלי. יישום תכנית לשיקום כלכלי 90 . (א) הנאמן יפעל ליישום תכנית לשיקום כלכלי שאושרה לפי סימן זה ,ובכלל זה לחלוקת התמורה המתקבלת במסגרת התכנית בין הנושים ,בהתאם להוראות התכנית. (ב) בית המשפט שאישר תכנית לשיקום כלכלי מוסמך ון לד במחלוקת שהתגלעה בנוגע לפרשנות התכנית או בנוגע ליישומה. החזרת סמכויות לאורגנים ולנושאי המשרה בתאגיד 91 .אושרה תכנית לשיקום כלכלי לפי סימן זה ,יחזרו הסמכויות שהועברו לנאמן לפי סעיף 43 ,לאורגנים של התאגיד ולנושאי המשרה בו ,בהתאם להוראות התכנית ובמועד הקב וע בה ,אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת . הודעה לרשם על אישור התכנית לשיקום כלכלי 92 .מיד עם אישור התכנית לשיקום כלכלי ,ישלח הנאמן העתק ממנה לרשם. - 37 - סימן ד': מכירת פעילותו העסקית של תאגיד בלא תכנית לשיקום כלכלי מכירת פעילות עסקית של תאגיד 93 . (א) מכירת פעילותו העסקית של תאגיד לשם שיקומו הכלכלי ,שלא במסגרת תכנית לשיקו ם כלכלי ,טעונה אישור מראש מאת בית המשפט; בבואו לאשר מכירה כאמור, ישקול בית המשפט, בין השאר, שיקולים הנוגעים להוגנות ההליך. (ב) אושרה מכירת פעילותו העסקית של התאגיד לפי סעיף קטן (א ,)תחולק התמורה שהתקבלה מהמכירה בהתאם להוראות פרק ה' :חלוקת נכסי קופת הנשייה, לחלק ד ,'אלא אם כן אושרה לאחר מכן תכנית לשיקום כלכלי. סימן ה': מעבר להליכי פירוק הפסקת הפעלת התאגיד ומעבר להליכי פירוק 94 . (א) הורה בית המשפט על הפעלת התאגיד לשם שיקומו ה כלכלי ומצא לאחר מכן כי אין סיכוי סביר לשיקומו הכלכלי או כי המשך הפעלת התאגיד יפגע בנושים ,יורה בצו על הפסקת הפעלת התאגיד ועל פירוקו . (ב) החלטת בית המשפט על הפסקת הפעלת התאגיד ועל פירוקו לא תפגע בתוקפם של חוזה או עסקה שבהם התקשר הנאמן ,בהעברת נכס או בתש לום שביצע. פרק ח :'פירוק פעולת הנאמן בפירוק 95 .ניתן צו לפתיחת הליכים והורה בית המשפט על פירוק התאגיד (בפרק זה – תאגיד בפירוק ,)יפע ל הנאמן בהקדם למימוש נכסי קופת הנשייה ולחלוקתם לנושים , בהתאם להוראות חלק'ד : הנשייה. זכות הנאמן לבטל חוזה קיים שאין לו עילה לביטולו 96 .ה נאמן רשאי לבטל חוזה קיים כהגדרתו בסעיף 66 שהתאגיד בפירוק הוא צד לו ,בהתאם להוראות סעיף 67 ,ויחולו לעניין זה הוראות סעיפים 69 , 70 , 73 ו- 74 (א ,)בשינויים המחויבים. הפעלת התאגיד בפירוק 97 . (א) בית המשפט רשאי להורות לנאמן להפעיל את התאגיד בפירוק ,לתקופה שיורה ,ככל שהדבר דרוש לשם פיר וקו או לשם השאת שיעור החוב שייפרע לנושים . (ב) על הפעלת התאגיד בפירוק יחולו הוראות סימן ב' :הפעלת התאגיד, לפרק ז ,'אולם הסמכויות לפי הסימן האמור יופעלו רק ככל שהן דרושות לשם פירוק התאגיד ובמידה שהן דרושות לפיר וק. - 38 - הפסקת הפירוק ומעבר להליכי שיקום כלכלי 98 .הורה בית המשפט על פירוק התאגיד ומצא לאחר מכן כי יש סיכוי סביר לשיקומו הכלכלי ,כי יש אמצעים למימון ההוצאות הכרוכות בהפעלת התא גיד וכי אין חשש סביר שהפעלת התאגיד תפגע בנושים ,יורה בצו על הפסקת הליכי הפירוק ועל הפעלת התאגיד לשם שיקומו הכלכלי. חיסול תאגיד 99 . (א) לאחר השלמת פירוקו של התאגיד יורה בית המשפט ,בצו ,על חיסולו; ממועד מתן הצו יהיה התאגיד מחוסל. (ב) בית המשפט יורה כיצד לנהוג במסמכים של תאגיד שחוסל ושל הנאמן, ובלבד שיישמרו לתקופה של שבע שנים לפחות. (ג) מיד עם מתן צו החיסול ,ישלח הנאמן העתק ממנו לרשם ,והרשם ירשום את דבר החיסול במרשם ;הנאמן יודיע על רישום חיסול התאגיד לבית המשפט ולממונה . ביטול החיסול 100 .על ביטול חיסול של חברה יחולו הוראות סעיף 342נב לחוק החברות . חלק ג :'הליכי חדלות פירעון ל גבי יחיד פרק א :'תחולה והוראות כלליות תחולה – 'חלק ג 101 . (א) הוראות חלק זה יחולו על הליכי חדלות פירעון לגבי חייב שהוא יחיד (בחלק זה – היחיד .) (ב) לא ייפתחו הליכי חדלות פירעון לפי חלק זה לגבי יחיד ,אלא אם כן מתקיים לגביו אחד מאלה: (1) מרכז יו חי במועד הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים או במועד מוקדם יותר, החל בששת החודשים שקדמו למועד האמור ,הוא בישראל; (2) במועד הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים יש לו נכסים בישראל או שהוא מנהל עסקים בישראל. הרשאים להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים לגבי יחיד 102 .אלה רשא ים להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים לגבי יחיד: (1) היחיד; (2) נושה; - 39 - (3) היועץ המשפטי לממשלה. הגורם המוסמך לדון בבקשה 103 . (א) בקשת היחיד לצו לפתיחת הליכים תוגש לממונה לפי הוראות פרק ב': צו לפתיחת הליכים לבקשת יחיד שסך חובות יו עולה על 150,000 שקלים ח דשים. (ב) על אף האמור ב סעיף קטן (א ,)בקשה לצו לפתיחת הליכים של יחיד שסך חובותיו אינו עולה על 150,000 שקלים חדשים תוגש לרשם ההוצאה לפועל לפי הוראות פרק י"ב :הליכי חדלות פירעון לגבי יחיד בעל חובות בסכום נמוך. (ג) בקשת הנושה ובקשת היועץ המשפטי לממשלה ו לצ לפתיחת הליכים יוגשו לבית המשפט לפי הוראות פרק ג' :צו לפתיחת הליכים לבקשת נושה או היועץ המשפטי לממשלה. פרק ב :'צו לפתיחת הליכים לבקשת יחיד שסך חובות יו עולה על 150,000 שקלים חדשים בקשת היחיד לממונה 104 . (א) היחיד רשאי להגיש לממונה בקשה לצו לפתיחת הליכ ים (בחלק זה – בקשת יחיד ,)בהתקיים כל אלה : (1) הוא נמצא בחדלות פירעון או שהצו יסייע כדי למנוע את חדלות פירעונו; (2) סך חובותיו ה עול על 150,000 שקלים חדשים. (ב) לבקשה יצרף היחיד את אלה: (1) תצהיר ,בטופס שקבע השר ,כי מתקיימים בו התנאים להגשת ה בקשה ; (2) דוח הכולל את הפרטים ש להלן לגבי ה שנתיים שקדמו ל מועד הגשת הבקשה ,כשהוא ערוך לפי טופס שקבע השר ומאומת בתצהיר הנתמך במסמכים : (א) פרטים לעניין נכסיו ,הכנסותיו ,הוצאותיו ,חובותיו והתחייבויותיו ,לרבות פרטי חשבונות הבנק שלו ,ערובות שנתן, ופרטי זהותם של נושיו ושל מי שיש לו חוב ליחיד; (ב) תביעות והליכי גבייה שהוא מנהל או המתנהלים נגדו; (ג) מקצועו והשכלתו; - 40 - (ד) פרטים הידועים לו לעניין נכסיהם ,של בן זוגו ילדיו הקטינים וכן ילדיו הבגירים שפרנסתם עליו ,הכנסותיהם, הוצאותיהם ,חובותיהם והתח ייבויותיהם ,לרבות פרטי חשבונות הבנק של בן זוגו; (3) כתב ויתור על סודיות והסכמה למסירת מידע בעניינים ומהגורמים כמפורט להלן: (א) מידע לעניין כתובתו ,נכסיו ,חובותיו ,גובה הכנסתו ומקורות הכנסתו – מכל גורם לרבות גוף ציבורי כמשמעותו בחוק הגנת הפרטיות ,ה תשמ"א– 1981 18 ,אך למעט גוף המנוי בטור א' בחלק א 'לתוספת הראשונה ורשות המסים ;בישראל (ב) מידע לעניין מצבו הכלכלי ו לעניין יציאותיו מישראל וכניסותיו לישראל – מכל גורם המנוי בטור א 'בחלק א 'לתוספת הראשונה בעניינים ה מפורט ים בטור ב 'שלצדו. )(ג בדוח כאמור()בסעיף קטן (ב2 ,)רשאי היחיד לציין פרטי מידע מסוימים כפרטי מידע המכילים מידע אישי ש רגי בעניינו ש הוא מבקש שלא יימסרו לעיון הנושים, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 107 .)(ב (ד) בקשת היחיד תוגש למ מונה במחוז שבו הוא מתגורר או שבו נמצא מקום עסקו העיקרי או נמצאים נכסיו ,ובה י עדר מחוז כאמור – בירושלים ,וניתן להגישה גם באופן מקוון ;לעניין זה" ,מחוז " – בהתאם ל אזורי השיפוט של בתי המשפט המחוזיים שקבע שר המשפ טים לפי סעיף 33 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב ,]התשמ"ד– 1984 19 . החלטת הממונה בבקשת יחיד 105 . (א) מצא הממונה כי מתקיי מים התנאי ם המנויים בסעיף104 )(א ,ייתן ,בתוך 30 ימים ממועד הגשת ,בקשת היחיד צו לפתיחת הליכים. )(ב לשם )החלטתו לפי סעיף קטן (א, רשאי הממונה לעיין בדוח שהגיש היחיד לפי סעיף104 ()(ב2) ,ולקבל מידע, לרבות באופן מקוון מהגורמים המנויים בסעיף104 ()(ב3 ,)לפי הורא ות אותו סעיף. 18 ס '"ח התשמ"א, עמ128 . 19 ס" 'ח התשמ"ד, עמ198 . - 41 - (ג) סבר הממונה כי אין די במידע שבידו כדי לקבל החלטה בבקש ת היחיד, רשאי הוא לדרוש מהיחיד מידע נוסף הדרוש לו לשם כך או לזמנו לדיון לפניו; דרש הממונה כאמור ,ייתן את החלטתו בתוך 30 ימים ממועד קבלת המידע או תום הדיון. פרסום הודעה על מתן הצו ומש לוח העתק 106 . (א) הודעה על מתן צו לפתיחת הליכים לגבי יחיד תפורסם לציבור בדרך ובמועד שיקבע השר. (ב) הממונה ישלח העתק מהצו לפתיחת הליכים ליחיד ולנושים שפרטי זהותם ידועים לו. עיון בצו ובבקשת היחיד 107 . (א) ניתן צו לפתיחת הליכים לפי סעיף 105 ,רשאי נוש ה לעיין בצו וכן ,בכפוף להוראות סעיף קטן ,)(ב בבקשת היחיד ובחלק הדוח והמסמכים הנוגעים לעניינו של היחיד שצורפו לבקשה ,ולהעתיקם. )(ב ציין היחיד כי פרטי מידע מסוימים בדוח שהגיש כוללים מידע אישי רגיש בעניינו לפי סעיף 104 ,)(ג יעבירם הממונה לעיון הנושים רק אם שו כנע כי הדבר דרוש לנושה לשם הגשת בקש ה לביטול הצו לפתיחת הליכים ולאחר שהביא בחשבון את הפגיעה בפרטיות הכרוכה בכך, ורשאי הממונה למסור רק .חלק מהמידע או להתנות את מסירתו בתנאים (ג) הממונה רשאי להתיר לנושה לעיין בחלקים נוספים מהדוח ומהמסמכים ש צורפו לבקשת היחי ד הנוגעים לעניינם של בן זוגו של היחיד או של ילדיו, ו להעתיקם ,אם שוכנע כי העיון בהם דרוש לנושה לשם הגשת בקשה לביטול הצו לפתיחת הליכים ולאחר שהביא בחשבון את הפגיעה בפרטיות הכרוכה בכך. (ד) הממונה יקבע הוראות לעניין זכות העיון לפי סעיף זה. בקשה לביטול צו ל פתיחת הליכים 108 . (א) הרואה את עצמו נפגע ממתן צו לפתיחת הליכים רשאי להגיש לבית המשפט ,בתוך 45 ימים ממועד פרסום ההודעה על מתן הצו לפי סעיף 106 , בקשה לביטולו ;המבקש ישלח העתק מהבקשה לממונה. (ב) הוגשה בקשה לביטול צו לפתיחת הליכים ,יחליט בית המשפט אם להתל ות את תוקפו של הצו או תוצאותיו ,כולן או חלקן ,עד להחלטה בבקשה. - 42 - (ג) דיון בבקשה לביטול צו לפתיחת הליכים יתקיים בהקדם האפשרי; החליט בית המשפט להתלות את תוקפו של הצו או תוצאותיו במעמד צד אחד, יקיים דיון במעמד הצדדים בהקדם האפשרי ,ולא יאוחר מ- 14 ימים מיום הה חלטה. (ד) שוכנע בית המשפט כי בקשה לביטול צו לפתיחת הליכים הוגשה בחוסר תום לב ,רשאי הוא לחייב את מגיש הבקשה, במסגרת פסיקת ההוצאות, בהוצאות משפט או בכפל הוצאות משפט ,בהוצאות לטובת אוצר המדינה ,או .בשתיהן (ה) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין הגשת בקשה לביטו ל צו לפתיחת הליכים ,ובכלל זה לעניין הפרטים שייכללו בה ואופן המצאתה. פרק ג :'צו לפתיחת הליכים לבקשת נושה או היועץ המשפטי לממשלה בקשת נושה לבית המשפט 109 . (א) נושה רשאי להגיש לבית המשפט בקשה לצו לפתיחת הליכים (בחלק זה – בקשת נושה ,)אם היחיד נמצא בחדלות פירעון ;הוכחת חדלות הפירעון של היחיד יכול שתיעשה באמצעות החזקה שבסעיף 110 . (ב) נושה של חוב שטרם הגיע מועד פירעונו אינו רשאי להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים ,אלא בהתקיים אחד מאלה: (1) החייב פועל במטרה להונות את נושיו; (2) החייב פועל לגריעת נכס מנכ סיו במטרה להבריח ו מנושיו; (3) החייב לא יוכל לפרוע את החוב, ובלבד שמועד פירעון החוב חל .בתוך שישה חודשים ממועד הגשת הבקשה חזקת חדלות פירעון בבקשת נושה 110 . (א) בבקשת נושה ,חזקה היא כי היחיד נמצא בחדלות פירעון בהתקיים אחד מאלה: (1) הנ ושה מסר ליחיד דרישה לתשלום חוב שסכומו עולה על 75,000 שק לים חדשים ,כשהוא ערוך לפי טופס שקבע השר ,ובה ציין כי אם לא ישולם החוב במועד הנקוב בדרישה, בכוונתו להגיש בקשה לפתיחת הליכים, והחוב לא שולם בתוך 45 ימים ממועד מסירת הדרישה ,ובלבד שמתקיימים כל אלה: (א) אין מחלוקת בתום לב על החוב ואין ליחיד זכות קיזוז או עילה אחרת שיש בה כדי להצדיק את אי-תשלום החוב ; - 43 - (ב) הנושה הגיש את הבקשה לצו לפתיחת הליכים בתוך שלושה חודשים מהמועד שמסר ליחיד את דרישת התשלום; (2) הנושה המציא ליחיד אזהרה לפי סעיף 7 לחוק ההוצאה לפועל או דרי שת תשלום לפי סעיף 4 לפקודת המסים (גבייה ,)לתשלום חוב שסכומו עולה על 75,000 שקלים חדשים ,והחוב לא שולם בתוך התקופה שנקבעה באזהרה או בדרישה; (3) בית המשפט נתן פסק דין המורה ליחיד לשלם לנושה מגיש הבקשה סכום העולה על 75,000 שקלים חדשים ופסק הדין לא קוים, ולו כ או חלקו , בתוך30 ימים ממועד המצאתו ליחיד מ או מועד אחר ,שנקבע בפסק הדין, לפי המאוחר ובלבד שאם פסק הדין קוים בחלקו – הסכום שנותר לתשלום עולה על 75,000 שקלים חדשים; (4) בית הדין לעבודה נתן פסק דין המורה ליחיד לשלם לנושה מגיש הבקשה סכום העולה על10,000 ,שקלים חדשים ופסק הדין לא קוים כולו או חלקו, בתוך30 ימים ממועד המצאתו ליחיד או ממועד אחר שנקבע בפסק הדין, לפי המאוחר, ובלבד שאם פסק הדין קוים בחלקו– הסכום שנותר לתשלום עולה על10,000 .שקלים חדשים (ב) בבקשת נושה המתבססת על חזקת חדלות פירעון יפרט הנושה אם נקט הליכי גבייה ואילו הליכים נקט ,ומדוע אין די בהליכי גבייה כדי להביא לגביית החוב. (ג) חזקת חדלות הפירעון ניתנת לסתירה בידי היחיד אם הוכיח כי אי- תשלום החוב אינו נובע מחדלות פירעו נו. )(ד (1) בחישוב סכום חוב העולה על75,000 שקלים חדשים, לעניין התק( יימות תנאי מהתנאים בפסקאות1 ( ,) 2) ו-(3 ,)) שבסעיף קטן (א ניתן להביא בחשבון כמה חובות שמקורם בפסקה אחת או יותר .מהפסקאות האמורות, בין של אותו נושה ובין של כמה נושים (2) בחישוב סכום חוב העולה על10,000 שקלים חדשים, לעניין ( התקיימות התנאי בפסקה4) שבסעיף )קטן (א, ניתן להביא בחשבון כמה חובות., בין של אותו נושה ובין של כמה נושים צירוף מסמכים לבקש ה צו ל לפתיחת הליכים 111 .הנושה יצרף לבקשה לצו לפתיחת הליכים תצהיר המאמת את העובדות שעליהן נסמכת בקשתו ;השר רשאי לקבוע מסמכים נוספים שעל הנושה לצרף לבקשתו. - 44 - משלוח העתק מהבקשה לצו לפתיחת הליכים 112 .נושה המגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים ימציא העתק ממנה ליחיד ולממונה מיד עם הגשתה. הגשת התנגדות לבקשה לצו לפתיחת הליכים 113 . (א) אדם העלול להיפגע ממתן צו לפתיחת הליכים רשאי להגיש לבית המשפט התנגדות לבקשת הנושה. (ב) השר י קבע הוראות לעניין הגשת ההתנגדות ,ובכלל זה לעניין הפרטים שייכללו בה ,מועד הגשתה ואופן המצאתה. חיוב בשל הגשת בקש ת נושה בחוסר תום לב 114 .שוכנע בית המשפט כי בקשת הנושה הוגשה בחוסר תום לב ,רשאי הוא לחייב את מגיש הבקשה ב מסגרת פסיקת ההוצאות, בהוצאות משפט או בכ פל הוצאות משפט ,בהוצ אות לטובת אוצר המדינה ,או .בשתיהן דיון בבקשת נושה 115 . (א) דיון בבקשת נושה ובהתנגדויות שהוגשו לה יתקיים בהקדם האפשרי. (ב) בית המשפט רשאי ,מיוזמתו או לבקשת הנושה או הממונה ,להזמין את היחיד להעיד ולדרוש שיציג מסמכים לפני בית המשפט. (ג) בית המשפט ייתן את החלטתו בבקש ת נושה בהקדם האפשרי לאחר הדיון בבקשה ובהתנגדויות לה. החלטת בית המשפט בבקשת נושה 116 . (א) מצא בית המשפט כי מתקיימים התנאים המנויים בסעיף109 ,ייתן צו לפתיחת הליכים. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א ,)רשאי בית המשפט לדחו ת את הבקשה לצו לפתיחת הליכים אם מצא כי מתן הצו כשלעצמו יפגע באפשרות להביא לשיקומו הכלכלי של היחיד; לעניין זה יבחן בית המשפט, בין השאר, אם דחיית הבקשה תפגע בנושים וכן את יכולתו הכלכלית הכוללת של היחיד. )(ג ניתן צו לפתיחת הליכים לבקשת נושה ,יחולו הוראות סעיפים 106 ו- 107 לעניין פרסום הודעה על מתן הצו ,משלוח העתק ממנו ועיון בו. דוח על מצבו הכלכלי של היחיד 117 . (א) יחיד שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים לבקשת נושה ,יגיש לנאמן ,בתוך 21 ימים ממועד מתן הצו ,דוח על מצבו הכלכלי בשנתיים שקדמו למועד הגשתו ;הדוח ש יוג בטופס שקבע השר ויאומת בתצהיר הנתמך במסמכים ויפורטו בו כל הפרטים המנויים בסעיף 104 ()(ב2 ); הממונה יהיה רשאי להאריך את התקופה להגשת הדוח אם מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין. - 45 - )(ב בדוח לפי ,)סעיף קטן (א רשאי היחיד לציין פרטי מידע מסוימים כפרטי מידע הכוללים מידע אישי רגיש בעניינו שהוא מבקש שלא יימסרו לעיון הנושים. (ג) נושה רשאי לעיין בדוח לפי )סעיף קטן (א שהגיש היחיד ובמסמכים שצורפו לו ולהעתיקם ;ציין היחיד כי פרטי מידע מסוימים בדוח שהגיש כוללים מידע אישי רגיש בעניינו ,יעבירם הנאמן לעיון הנושים רק אם שוכנע כי הדבר דרוש לנושה ,, לאחר שהביא בחשבון את הפגיעה בפרטיות הכרוכה בכך ונתן ליחיד להשמיע את עמדתו לגבי העברת המידע, ורשאי הנאמן למסור רק חלק .מהמידע או להתנות את מסירתו בתנאים )(ד הממונה יקבע הוראות לעניין זכות העיון לפי סעיף זה. בקשת היועץ המשפטי לממשלה לצו לפתיחת הליכים 118 .היועץ המשפטי לממשלה רשאי להגיש לבית המשפט בקשה לצו לפתיחת הליכים אם מצא כי יש עניין ציבורי לכך ;על בקשה כאמור יחולו הוראות חלק זה החלות לגבי בקשה לצו לפתיחת הליכים שהגיש הנושה. פרק ד :'סעדים זמניים עד למתן צו לפתיחת הליכים סעד זמני במסגרת בקשת נושה 119 . (א) הוגשה בקשת נושה, רשאי בית המשפט ,לבקשת נושה או היחיד ,לתת צו זמני המורה על אחד או יותר מאלה ,אם שוכנע שיש ראיות לכאורה לכך שמתקיימים התנאים למתן צו לפתיחת הליכים כאמור בסעיף 116 : (1) איסור לבצע עסקאות מסוימות ,סוג מסוים של עסקאות או התניית ביצוען של עסקאות אלה באישור מאת בית המשפט; (2) איסור לפרוע את חובות העבר של היחיד והקפאת הליכים נגד היחיד ;ניתן סעד זמני כאמור – (א) ימנה נאמן זמני לשם שמירה על נכסי היחיד ;על מינוי נאמן כאמור יחולו הוראות סעיף 125 )(ב ;בית המש פט יקבע את תפקידו וסמכויותיו של הנאמן הזמני ; (ב) יראו את מועד מתן הסעד הזמני ,לעניין הליכי חדלות הפירעון של היחיד ,כמועד מתן הצו לפתיחת הליכים; - 46 - (ג) יחולו על היחיד ההגבלות המנויות בסימן א' :הגבלות, לפרק ז ;'בית המשפט רשאי להורות כי הגבלה אחת או י ותר לא תחול אם מצא כי אינה נחוצה לשם הגנה על הנושים או כדי למנוע מהיחיד להגדיל את חובותיו. (ב) על סעד זמני יחולו הוראות סעיפים 20 (ב )עד (ד ,)ו- 21 ,בשינויים המחויבים. עיכוב זמני של הליך שיפוטי תלוי ועומד 120 . (א) הוגשה בקשה לצו לפתיחת הליכים לגבי יחיד והיה תלוי ועומד באותה השעה הליך נגד היחיד בבית משפט אחר או בבית הדין לעבודה ,רשאים היחיד או נושה לבקש מבית המשפט או מבית הדין לעבודה שבו מתנהל ההליך ,לעכבו עד להחלטה בבקשה. (ב) בהחלטתו על עיכוב הליך לפי סעיף זה ,ישקול בית המשפט או בית הדין לעבודה ,בין השאר – (1) את הנזק שייגרם למבקש ולשאר בעלי העניין בהליך ,אם לא יינתן הסעד הזמני לעומת הנזק שייגרם למשיב ו לשאר בעלי העניין בהליך אם הסעד הזמני יינתן; (2) אם הבקשה הוגשה בתום לב ואם מתן הסעד צודק וראוי בנסיבות העניין ,ואינו פוגע במידה העולה על הנדרש. (ג) הוראות סעיף זה לא יחולו על הליכים פליליים ועל הליכים מינהליים . פרק ה :'תוצאות צו לפתיחת הליכים תוצאות צו לפתיחת הליכים 121 .עם מתן צו לפתיחת הליכים – (1) נכסי קופת הנשייה יעמדו לפירעון חובות העבר של היחיד והוצאות הליכי חדלות הפירעון ,בלב ד; (2) לא ייפרעו חובות העבר של היחיד מנכסי קופת הנשייה אלא לפי הוראות חוק זה; (3) יוקפאו ההליכים נגד היחיד לפי הוראות פרק ה' :הקפאת הליכים, לחלק ב ,'בשינויים המחויבים ,ואם הוטלו הגבלות על היחיד במסגרת הליכי גבייה – ההגבלות בטלות; - 47 - (4) לא יינתן צו מאסר לביצוע מאסר במקום קנס שהוטל על החייב לפי סעיף 71 לחוק העונשין או לפי סעיף129 ,]א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב התשמ "ב– 1982 20 ; (5) הממונה ימנה נאמן ליישום הליכי חדלות הפירעון של היחיד ,לפי הוראות פרק ו' :הנאמן – מינויו ,תפקידו וסמכויותיו; (6) חל ת תקופת ביניים עד למתן צו לשיקום כלכלי לגבי היחיד ,כאמור בפרק ז' :תקופת הביניים – ממתן צו לפתיחת הליכים עד מתן צו לשיקום כלכלי ,שבמהלכה – (א) יחולו על היחיד ההגבלות המנויות בסימן א' ,: הגבלות לפרק ז' לפי הוראות אותו סימן ; (ב) הנאמן יערוך בדיקה לע ניין מצבו הכלכלי של היחיד ,והנסיבות שהובילו למצבו לפי הוראות סימן ב' :בדיקת מצבו הכלכלי של היחיד, לפרק ז.' הממונה על ניהול הליכי חדלות הפירעון 122 .עם מתן צו לפתיחת הליכים ,בין לבקשת יחיד ובין לבקשת נושה ,יהיה הממונה ממונה על ניהול הליכי חדלות הפירעון של היחיד. הגבלה על נטילת אשראי בידי היחיד 123 . )(א יחיד שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים לא יתקשר בעסקה או יבצע פעולה הכרוכות בקבלת אשראי ,ממועד מתן הצו עד תום הליכי חדלות הפירעון ,אלא באישור הממונה ;אישור הממונה יכול שיינתן לעניין מסוים או לעסקה או לפעולה מס וימת. )(ב הממונה יקבע הוראות לעניין הוצאות הנחוצות למחיית היחיד ש לגביהן יוכל היחיד להתקשר בעסק ה או לבצע פעולה הכרוכות בקבלת אשראי, בסכומים שיקבע הממונה ,ללא אישור הממונה. ציון הליכי חדלות הפירעון 124 . (א) הנאמן או כל אדם הפועל מטעמו יציין בכל מסמך ש הוא מוציא במסגרת תפקידו כי היחיד נמצא בהליכי חדלות פירעון. 20 'ס"ח התשמ"ב, עמ43 . - 48 - (ב) יחיד שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים המתקשר בעסקה או מבצע פעולה הכרוכות בקבלת אשראי יעשה כן , ממועד מתן הצו ועד תום הליכי חדלות ,הפירעון בשם שלפיו ניתן לו הצו ויציין כי הוא חדל פירעון; הממונה רש אי לקבוע סוגי עסקאות ש לגביהן לא תחול ה חובה לציין את הליכי חדלות הפירעון ,בסכומים שיקבע. פרק ו :'הנאמן – מינויו ,תפקידו וסמכויותיו סימן א': מינוי הנאמן מינוי נאמן 125 . (א) הממונה ימנה נאמן ליישום הליכי חדלות הפירעון עם מתן הצו לפתיחת הליכים . (ב) הנאמן ימונה מתוך רשימת הנאמנים שגובשה לפי סעיף 126 ,על פי אמות מידה שוויוניות שיגבש הממונה ויפרסם באתר האינטרנט שלו . (ג) הממונה לא ימנה לנאמן מי שעלול להימצא במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כנאמן לבין עניין אישי או תפקיד אחר שלו או של קרובו או של אדם אחר שיש לו עמו קשרים אישיים או כלכליים ,ובכלל זה ניגוד עניינים הנובע מהתחייבות שנתן הנאמן לבעל עניין או לבא כוח של בעל עניין בהליכי חדלות הפירעון. (ד) הממונה רשאי למנות כמה נאמנים אם מצא כי הדבר דרוש בשל טעמים מיוחדים שיירשמו הנוגעים למורכבות ההליך. )(ה הממונה יפרסם מדי רבעון ,, באתר האינטרנט שלו את מספר התיקים שקיבל כל נאמן לטיפולו ברבעון החולף. רשימת הנאמנים 126 . (א) רשימת הנאמנים תגובש בידי ועדה ציבורית שימנה השר שחבריה הם: (1) שופט בדימוס של בית משפט מחוזי ,והוא יהיה היושב ראש; (2) הממו נה ;ונציגו או שני נציגים מטעם הממונה (3) מנהל רשות האכיפה והגבייה או נציגו; (4) נציג לשכת עורכי הדין; (5) מנהל הסיוע המשפטי או נציגו. - 49 - (ב) כשיר להיכלל ברשימת הנאמנים מי שהוא חבר לשכת עורכי הדין , או מי ,שבידו רישיון לפי חוק רואי חשבון התשט "ו– 1955 ,והוא בעל ניסיון של חמש שנות עבודה במקצועו , או מי שהוא בעל מיומנות מיוחדת או ניסיון מוכח ,בניהול הליכי חדלות פירעון ובלבד שלא ייכלל ברשימה מי שהורשע בעבירה שמפאת מהותה ,חומרתה או נסיבותיה ,אין הוא ראוי ,לדעת הממונה ,לכהן כנאמן . (ג) השר ,יקבע בהמלצת הממונה ובאישור ועדת החוקה ,הוראות לעניין גיבוש רשימת הנאמנים לפי סעיף זה ,ובכלל זה בעניינים אלה : (1) תנאי כשירות נוספים הדרושים לשם הכללה ברשימה או סייגים להכללה כאמור ,ובכלל זה לדרוש הכשרה מקצועית או עמידה בבחינה מקצועית ,ורשאי השר לקבוע תנאי כשירות שונים לסוגים שונים של הליכי חדלות פירעון בהתאם להיקפם ומורכבותם; (2) סדרי עבודתה של הוועדה ,ובכלל זה הוראות לעניין פרסום הרשימה ושינוייה ,לרבות גריעה ממנה. ערובה 127 .הנאמן יפקיד ערובה או יתקשר בחוזה לביטוח אחריותו למילוי תפקידו , כפי שיורה הממונה. שכר הנאמן 128 . (א) השר ,באישור ועדת החוקה ,רשאי לקבוע הוראות לעניין שכר הנאמן והוצאותיו ,ובכלל זה את ההליך לקביעתם. (ב) השר ,בהסכמת ,שר האוצר ובאישור ועדת החוקה רשאי לקבוע כי חלק משכרו של הנאמן ישולם מאוצר המדינה. סימן ב': תפקיד הנאמן וסמכויותיו כפיפות הנאמן ובקשה למתן הוראות 129 . (א) הנאמן יפעל מטעם הממונה ויהיה כפוף להוראותיו ולהנחיותיו. (ב) הנאמן רשאי לפנות לממונה בבקשה למתן הוראות בכל הנוגע למילוי תפקידו או להפעלת סמכויותיו בנושאים הנוגעים ל הוראות סעיפים 132 , 137 , 143 , 147 , 152 ,)(א153 , 156 )(א , )(ב ו- ,)(ה157 )(א ו- ,)(ב 159 , 165 ,)(א169 , 170 ,)(ג 172 , 226 , 239 , 258 ,)(ב260 , 261 ו- 265 (ג) , ולבית המשפט– בבקשה למתן .הוראות בנושאים אחרים - 50 - )(ג פנה הנאמן לבית המשפט בבקשה למתן הוראות לפי סעיף קטן ,)(ב ישלח לממונה העתק מהבקשה. )(ד היה בבקשה למ תן הוראות מ )בית המשפט לפי סעיף קטן (ב כדי להשפיע על זכויות צד שלישי שאינו היחיד או הנאמן והיא אינה בעניין תביעת חוב המוגשת לפי פרק א' ,: תביעות חוב ,'לחלק ד תידון הבקשה בבית המשפט אם :מצא בית המשפט כי התקיימו כל אלה (1 ) בירור העניין במסגרת בקשה למתן ה וראות נדרש לשם ביצוע יעיל של תפקיד הנאמן; (2 ) העניין אינו מחייב בירור עובדתי מורכב; (3 ) אין בבירור העניין במסגרת בקשה למתן הוראות כדי לגרום לפגיעה מהותית בזכות דיונית של בעל דין. (ה ) ב בקשה למתן הוראות לא יכריע בית המשפט בהליך פלילי או בהליך מ ינהלי. תפקיד הנאמן 130 . (א) תפקיד הנאמן לגבש את התשתית העובדתית הנדרשת למתן צו לשיקום כלכלי ליחיד ,לנהל את נכסי קופת הנשייה ולפעול ליישומו של הצו לשיקום כלכלי ,תוך שמירה על כבודו של היחיד והגנה על עניינם של הנושים. (ב) במסגרת תפקידו ,הנאמן – (1) יבדוק את מצבו הכלכלי של היחיד ואת הנסיבות שהובילו למצבו ויגיש על כך דוח לממונה ,לפי הוראות סימן ב' :בדיקת מצבו הכלכלי של היחיד, לפרק ז;' (2) יכריע בתביעות החוב לפי פרק א' :תביעות חוב, לחלק ד;' (3) יפעל לכינוס נכסי קופת הנשייה וניהולם לפי פרק ג' :כי נוס נכסי קופת הנשייה וניהולם, לחלק ד;' (4) יפקח על עמידתו של היחיד בתנאי הצו לשיקום הכלכלי, ובכלל זה בחובת התשלומים ,כאמור בסעיף 168 ; (5) יפעל למימוש נכסי קופת הנשייה לפי פרק ד' :מימוש נכסי קופת הנשייה, לחלק ד ,'בכפוף להוראות סעיף 159 ולפי הוראות צו ה לשיקום כלכלי; (6) יפעל לחלוקת נכסי קופת הנשייה בין הנושים לפי פרק ה' :חלוקת נכסי קופת הנשייה, לחלק ד ,'ובכפוף להוראות סעיף 159 . - 51 - הקניית סמכויות היחיד בנכסי קופת הנשייה לנאמן 131 .הנאמן מוסמך לשם מילוי תפקידו לבצע כל פעולה בנכסי קופת הנשייה שהיחיד יה ה רשאי לעשותה ,וממועד מינויו של הנאמן היחיד אינו מוסמך לבצע פעולות כאמור ,אלא באישור מראש מאת הנאמן ;אישור כאמור יכול שיינתן מראש לסוג מסוים של פעולות . סמכויות שהפעלתן טעונה אישור של הממונה 132 . (א) הנאמן יפעיל את הסמכויות המפורטות להלן באישור הממונה ב לבד: (1) תביעה או התגוננות בהליך משפטי בשם היחיד; (2) העסקת אדם שיסייע ל נאמן בניהול הליכי חדלות הפירעון; (3) פירעון חוב עבר לנושים מסוג מסוים; (4) פשרה עם נושה או חייב של היחיד בנוגע לגובה החוב ואופן תשלומו ,שיש לה השפעה מהותית על היקף נכסי קופת הנשייה; (5) כל סמכות אחרת הטעונה אישור הממונה לפי חוק זה או לפי הנחיות הממונה. (ב) אישור הממונה כאמור בסעיף קטן (א )יכול שיינתן דרך כלל או לעניין מסוים. דרישת נכסים ומסמכים של היחיד 133 . (א) הנאמן רשאי לדרוש מכל אדם להעביר לידיו נכס או מסמך שברשותו הנוגע להליך חדלות הפירעון ,שלדעת הנאמן ליחיד זכות לקבלו ,ואותו אדם יעבירם לנאמן במועד שציין בדרישתו. (ב) היתה לאדם זכות עיכבון בנכס או במסמך כאמור בסעיף קטן (א ,)יימסר הנכס או המסמך אם הורה על כך בית המשפט לפי סעיף 254 . (ג) מחלוקת לעניין זכות היחיד בנכס או במסמך שדרש הנאמן להעביר לידיו תתברר לפי הוראות סעיף129 )(ד. בדיקת נכסי היחיד המוחזקים בידי אחר 134 .היה נכס של היחיד מוחזק בידי אדם אחר ,רשאי הנאמן לבדוק את הנכס, לאחר שהודיע לאותו אדם על כוונתו לעשות כן . דרישת מידע 135 .לשם מילוי תפקי דו רשאי הנאמן לדרוש מידע לפי הוראות סעיפים 146 ו- 180 . - 52 - שמירה על סודיות 136 .הנאמן וכל אדם הפועל מטעמו לא יעשה שימוש במידע שהגיע אליו תוך כדי מילוי תפקידו ועקב מילוי תפקידו ולא יגלה אותו לאחר ,אלא במידה הדרושה לביצוע תפקידו ,תוך הגנה על פרטיותו של היחיד ושל כל אדם אחר שהמידע נוגע אליו ,או על פי צו של בית משפט או הוראת הממונה לפי סעיף 258 (ב )או 265 (ג.) דוחות הנאמן 137 . (א) הנאמן יגיש לממונה דוח תקופתי לעניין נכסי קופת הנשייה ,תביעות החוב שאישר ותביעות חוב תלויות ועומדות ,הפעולות שביצע הנאמן במסגרת תפקיד ו ועמידת היחיד בתנאי הצו לשיקום הכלכלי . (ב) הדוח התקופתי יוגש אחת לשנה לפחות או בתדירות גבוהה יותר אם הורה כך הממונה ;הדוח התקופתי הראשון יוגש בתום שה יש חודשים ממועד הגשת דוח ממצאי הבדיקה בידי הנאמן לפי סעיף 153 . (ג) הממונה רשאי לדרוש מהנאמן להגיש ול דוח מיידי על אירוע מסוים הנוגע להליכי חדלות הפירעון. (ד) כל בעל עניין בהליכי חדלות הפירעון רשאי לעיין בדוחות הנאמן ולהעתיקם. (ה) בכתיבת הדוח ייתן הנאמן את דעתו לפרטיותם של מי שמוזכרים.בו (ו) הממונה יקבע הוראות לעניין דוחות הנאמן, ובכלל זה הור אות לעניין אירועים מהותיים המחייבים הגשת דוח מיידי לפי סעיף קטן ,)(ג אופן עריכת הדוחות והפרטים שייכללו בהם,, לרבות שמירה על פרטיות מי שמוזכרים בהם .וזכות העיון בדוחות שיתוף פעולה עם הנאמן 138 . (א) היחיד יסייע לנאמן וישתף עמו פעולה ככל הדרוש לשם מילוי תפ קידו, ובכלל זה יחתום על ייפוי כוח ומסמכים , יעביר לידי הנאמן כל מסמך שברשותו הנוגע להליך חדלות הפירעון ויעשה כל הנדרש לשם מימוש נכסי קופת הנשייה וחלוקתם בין הנושים. (ב) היחיד יודיע לנאמן בהקדם האפשרי על כל שינוי בפרט הנוגע למצבו הכלכלי שדיווח עליו לפי ק חל זה. פנייה לבית המשפט או לממונה בידי מי שנפגע מפעולת הנאמן 139 . (א) היחיד הרואה את עצמו נפגע או עלול להיפגע מהחלטה של הנאמן או מפעולה שעשה או שבכוונתו לעשות ,או ממחדל של הנאמן רשאי לפנות לממונה בבקשה לבטל או לשנות את ההחלטה או הפעולה או לתת כל הוראה אחר ת שיראה לנכון. - 53 - (ב) אדם אחר הרואה את עצמו נפגע או עלול להיפגע מהחלטה של הנאמן או מפעולה שעשה או שבכוונתו לעשות ,או ממחדל של הנאמן רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה לבטל או לשנות את ההחלטה או הפעולה או לתת כל הוראה אחרת שיראה לנכון ;העתק מהבקשה יישלח לממונה ולי חיד. הפסקת כהונתו של הנאמן 140 . (א) בית המשפט רשאי להפסיק את כהונתו של הנאמן ,מיוזמתו או לבקשת הנאמן , הממונה או בעל עניין בהליכי חדלות פירעון ,אם מצא כי מתקיים אחד מאלה : (1) הנאמן אינו ממלא את תפקידו כראוי; (2) נבצר מהנאמן למלא את תפקידו דרך קבע; (3) חדל להתקיים בנאמן תנאי מהתנאים שנדרשו למינויו. (ב) החלטת בית המשפט על הפסקת כהונתו של הנאמן תינתן לאחר שקיבל את עמדת הממונה בעניין ולאחר שנתן לנאמן הזדמנות להשמיע את טענותיו. (ג) התפנתה משרתו של הנאמן ,ימנה הממונה אחר במקומו ,לפי הוראות ף סעי 125 . סיום כהונתו של נאמן 141 . (א) סיים הנאמן לבצע את תפקידו ,יגיש לממונה דוח מסכם של פעילותו. (ב) נוכח הממונה כי הנאמן סיים לבצע את תפקידו ,יורה על סיום כהונתו של הנאמן. פרק ז :'תקופת הביניים – ממתן צו לפתיחת הליכים עד מתן צו לשיקום כלכלי סי מן א': הגבלות ההגבלות לגבי יחיד בתקופת הביניים 142 .בתקופה שממתן צו לפתיחת הליכים לגבי יחיד עד מתן צו לשיקומו הכלכלי (בחלק זה – תקופת הביניים )יחולו על היחיד הגבלות אלה : (1) הגבלה מקבלה או החזקה של דרכון ישראלי או תעודת מעבר לפי חוק הדרכונים ,התשי"ב– 1952 21 ,ומהארכת תוקפם ,ובלבד שיהיו תקפים לשם שיבה לישראל ; (2) עיכוב יציאת היחיד מהארץ ; 21 ס '"ח התשי"ב, עמ260 . - 54 - (3) הגבלה כלקוח מוגבל מיוחד ,כמשמעותו בחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א– 1981 22 ; (4) (א) הגבלת היחיד משימוש, בעצמו או באמצעות אחר ,בכרטיס חיוב, למעט כרטיס בנק המיוע ד למשיכת כסף באמצעות מכשירי בנק ממוכנים או שהחיוב בו מיידי ולמעט כרטיס תשלום שהחיוב בו מיידי; "בפסקה זו, "כרטיס חיוב", "כרטיס בנק", ו"כרטיס תשלום– כהגדרת ם בחוק כרטיסי חיוב ,התשמ"ו– 1986 23 ; (ב) דין ההגבלה כאמור כדין סיום חוזה כרטיס החיוב בהודעת היחיד ,למעט לעניין הוראות בחוזה שלפיהן הלקוח חייב בתשלום כלשהו בשל עצם קיצורה של תקופת השימוש בכרטיס החיוב ;הודעה על תחולת ההגבלה כאמור תינתן למנפיק בדרך שיקבע השר ,ויראו במועד קבלת ההודעה את מועד סיום החוזה; (5) הגבלת היחיד מהקמה או מ השתתפות בהקמה של תאגיד ח דש , אם מצא הנאמן כי בנסיבות העניין יש חשש כי הקמה או השתתפות בהקמה כאמור תביא לפגיעה בנושים או בצד שלישי. הסרת הגבלות 143 . (א) הממונה רשאי ,מיוזמתו או לבקשת הנאמן או היחיד ולאחר שנתן לנושים הזדמנות להשמיע את טענותיהם ,להסיר הגבלה אחת או יותר מההגבלות שב סעיף 142 או לקבוע כי ההגבלה תחול באופן חלקי (בסעיף זה – הסרת הגבלה ,)אם מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין. (ב) הממונה רשאי להתנות את הסרת ההגבלה בתנאים שיורה, ובכלל זה בהפקדת ערבות. (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א ,)סבר הממונה כי הסרת ההגבלה נחוצה באופן מיידי ,רשאי הוא להסירה לתקופה שיקבע גם בלי שנתן לנושים הזדמנות להשמיע את טענותיהם ;הסיר הממונה הגבלה לפי סעיף קטן זה ,יודיע על כך לנושים בהקדם האפשרי. 22 ס '"ח התשמ"א, עמ136 . 23 ס '"ח התשמ"ו, עמ187 . - 55 - סימן ב': בדיקת מצבו הכלכלי של היחיד בדיקת מצב ו הכלכלי של היחיד 144 .עם מינויו יחל הנאמן בבדיקה מקיפה בעניין מצבו הכלכלי של היחיד, ובכלל זה בעניין הכנסותיו ,הוצאותיו ,חובותיו ,התחייבויותיו ונכסיו ,לרבות נכסים שהיו ברשותו בעבר ,בעניין תביעות והליכי גבייה שהוא מנהל או המתנהלים נגדו ,ובעניין הנסיבות שהובילו למצבו הכלכלי ,לו הכ ו בהתאם להוראות סימן זה (בסימן זה – בדיקת המצב הכלכלי.) עיון בדוח שהגיש היחיד 145 . במסגרת בדיקת המצב הכלכלי ,הנאמן יעיין בדוח שהגיש היחיד לפי סעיף 104 ()(ב2) או 117 . דרישת מידע בידי הנאמן 146 .לשם בדיקת המצב הכלכלי של היחיד ובמידה הנדרשת לשם כך ,רשאי הנאמן לדרוש מכל גורם המ נוי בסעיף 104 (ב() 3 )שברשותו מידע על היחיד כאמור באותו סעיף ,למסור לידיו את המידע. דרישת מידע בידי הממונה 147 .מצא הממונה ,מיוזמתו או לבקשת הנאמן ,כי אין די במידע שבידי הנאמן כדי להשלים את בדיקת המצב הכלכלי של היחיד ,רשאי הוא ,אם סבר כי המידע נחוץ לשם השל מת הבדיקה ובמידה הנדרשת לשם כך לדרוש מגורם המנוי בטור א 'ב חלק ב 'ל תוספת הראשונה למסור ליד הממונה מידע בהתאם למפורט בטור ב 'שלצדו. העברת מידע לממונה ממערכת ההוצאה לפועל 148 .מנהל מערכת ההוצאה לפועל יעביר לממונה את כל המידע הנוגע ליחיד שבידי לשכות ההוצאה ל פועל ;לשם כך יודיע הממונה למנהל מערכת ההוצאה לפועל על מתן צו לפתיחת הליכים לגבי היחיד. העברת מידע מהממונה לנאמן 149 . הממונה יעביר לנאמן מידע שנמסר לו לפי סימן זה אם שוכנע כי המידע נחוץ לשם .בדיקת המצב הכלכלי של היחיד העברת מידע לפי הוראת בית משפט 150 . (א) על אף האמור בכל דין ,בית המשפט רשאי ,לבקשת הנאמן ,להורות לתאגיד בנקאי או לרשות המסים בישראל למסור מידע כמפורט להלן ,אם שוכנע כי מסירת המידע נדרשת כדי לסייע לנאמן לברר את המצב הכלכלי של היחיד ,והתועלת שבמסירת המידע עולה על הפגיעה בפרטיות של אדם אחר: (1) לעניין תאגיד בנקאי – מידע הנוגע לענייניו של היחיד ,הנוסף על המידע שניתן לקבל לפי סעיפים 146 ו- 147 ,כפי שיפורט בצו; (2) לעניין רשות המסים – מידע כמפורט להלן: (א) מידע בדבר נכסי היחיד; - 56 - (ב) דע מי על סכום ההכנסה של בן זוגו של היחיד וכל פרט ר אח בדוח שהגיש בן הזוג לגבי התקופה שבה היה בן זוגו של היחיד וחי יחד עמו. (ב) בית המשפט יורה על מסירת מידע מרשות המסים לפי סעיף זה רק במקרים מיוחדים ומטעמים שיירשמו ולאחר שנוכח כי לא עלה בידי הנאמן להשיג בדרך אחרת ובמאמץ סביר את המידע הדרוש לו וכי אין במסי רת המידע כדי לחשוף את מקורות המידע של רשות המסים או את דרכי איסופו ,או לפגוע בחקירה שמנהלת רשות המסים. (ג) בית המשפט רשאי לקיים את הדיון בבקשה למסירת מידע מרשות המסים ,בדלתיים סגורות ,ובמקרים מיוחדים – אף בלא נוכחות הנאמן ,וכן לקבוע כי המידע יימסר באופן שימנע את חשיפת מקורותיו. (ד) מידע שבית המשפט הורה על מסירתו לפי סעיף זה יימסר לנאמן בלבד, בדרך שהורה בית המשפט ,אלא אם כן הסכימו התאגיד הבנקאי או רשות המסים למסירתו גם לנושים או ליחיד. (ה) על אף האמור ב סעיף קטן (ד ,)בית המשפט רשאי להורות כי המידע יי מסר לממונה בלבד ,אם סבר כי הדבר מוצדק לשם הגנה על פרטיות היחיד. (ו) השר ושר האוצר רשאים לקבוע הוראות לעניין דרכי מסירת מידע מתאגיד בנקאי או מרשות המסים לפי סעיף זה ;הוראות כאמור לעניין תאגיד ;בנקאי ייקבעו בהתייעצות עם נגיד בנק ישראל לא נקבעו תקנות – ה יור בית המשפט על דרכי מסירת המידע. (ז) בית המשפט ייתן הוראות לפי סעיף זה לאחר שנתן לתאגיד הבנקאי או לרשות המסים ,לפי העניין ,הזדמנות לטעון את טענותיהם לפניו. חובת מסירת מידע 151 .על אף האמור בכל דין ,מי שהתבקש למסור מידע לפי סעיפים 146 , 147 ו- 148 לנאמן או לממונה ,חייב למסרו לידיו. סמכות בירור בידי הנאמן 152 . (א) הנאמן יזמן את היחיד לבירור לשם בדיקת מצבו הכלכלי ,אלא אם כן סבר הממונה כי מתקיימות נסיבות מיוחדות שבשלהן הבירור אינו דרוש; הממונה רשאי לערוך את הבירור בעצמו ,או באמצעות עובדי המדינה הכפופים ול ,אם סבר .כי מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת - 57 - )(ב בהודעת הזימון יצוי נו מועד הבירור ו מקומו ו כן זכויותיו של היחיד, ובכלל זה זכותו לייצוג על ידי עורך דין ו זכויותיו לפי סעיף47 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א– 1971 24 . (ג) בירור לפי סעיף זה יתועד בפרו טוקול שיימסר ליחיד ,אך הנאמן רשאי, אם ,מצא כי הדבר דרוש לבירור למסור ליחיד את הפרוטוקול רק בתום הבירור או בתום כל החקירות המתנהלות לפי סעיף 281 הנוגעות להליך חדלות הפירעון לגבי היחיד . (ד) השר ,באישור ועדת החוקה ,יקבע הוראות לעניין אופן ניהול הבירור לפי סעיף זה , ובכלל זה הוראות לעניין מועדי הבירור, ,אופן הזימון מקומו ואופן .תיעודו (ה) הממונה יפקח על אופן ניהול הבירור בידי הנאמנים ,בין היתר באמצעות בדיקות תקופתיות. (ו) סבר הנאמן כי לשם בדיקת מצבו הכלכלי של היחיד נדרשת חקירה כאמור בסעיף 281 , רשאי א הו לפנות לבית המשפט בבקשה שיקיים חקירה לפי אותו סעיף. )(ז היחיד רשאי לפנות לממונה בבקשה שיחקור את התנהלות הנאמן בבירור לפי סעיף 274 . דוח ממצאי הבדיקה 153 . (א) עם סיום בדיקת המצב הכלכלי של היחיד ולא יאוחר מתום תשעה חודשים ממועד מינוי הנאמן ,יגיש הנאמן לממונה דוח ובו ממצאיו לעניין מצבו הכלכלי של היחיד והנסיבות שהובילו למצבו (בפרק זה – דוח ממצאי הבדיקה.) (ב) הממונה רשאי לדחות את המועד להגשת דוח ממצאי הבדיקה אם סבר כי יש הצדקה לכך עקב מורכבות הבדיקה או בשל אי-שיתוף פעולה מצד היחיד, לרבות בשל אי-הגשת דוח בידי היחיד לפי סעיף 117 . (ג) דוח ממצאי הבדיקה יתייחס בין השאר לאלה: (1) מקצועו והשכלתו של היחיד; (2) נכסי קופת הנשייה , ,וככל האפשר הצעה באשר לאופן מימוש ם; (3) פעולות שביצע הנאמן ב תקופ ה של בדיקת המצב הכלכלי של היחיד ; 24 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש18 ', עמ421 . - 58 - (4) תביעות החוב שאי שר הנאמן ,ותביעות חוב תלויות ועומדות; (5) פעולות היחיד והנסיבות שבשלהן נוצרו החובות; (6) התנהלות היחיד ב תקופה שבה נערכה בדיקת מצבו הכלכלי; (7) פעולות שביצע היחיד הנחזות להיות פעולות להעדפת נושים, לגריעת נכסים מקופת הנשייה או הל ברחת נכסים ,כמשמע ותן בסימן ב' :ביטול עסקאות הגורעות מקופת הנשייה, לפרק ב 'בחלק ד;' (8) אם היה ליחיד עסק– המלצה לעניין המשך הפעלת העסק לפי סעיף157 . (ד) הנאמן ימסור העתק מהדוח ליחיד ויודיע לנושים על הגשתו ;כל נושה רשאי לעיין בדוח. (ה) היחיד והנושים רשאים להעביר ל ממונה את התייחסותם לדוח בתוך30 ימים ממוע ד מסירת ו. (ו) השר יקבע הוראות לעניין דוח ממצאי הבדיקה, ובכלל זה לעניין אופן עריכת הדוח והפרטים שייכללו בו ,ולעניין ההודעה לנושים על הגשת הדוח וזכות העיון בו. סימן ג': הצעת הממונה לצו לשיקום כלכלי והדיון בה הצ עת הממונה 154 . (א) הממונה יגיש לבית המשפט ,בתוך 60 ימים מהמועד שמסר לו הנאמן את דוח ממצאי הבדיקה ,הצעת תכנית לשיקומו הכלכלי של היחיד (בסימן זה – הצעת הממונה.) (ב) הצעת הממונה תכלול התייחסות לכל העניינים שיש לכלול בצו לשיקום כלכלי לפי פרק ח' :צו לשיקום כלכלי ,וכן את הממצאים שעל בסיסם גובשה ההצעה ובכלל זה – (1) הממצאים לפי דוח ממצאי הבדיקה ; (2) התקיימות תנאים שבשלהם יש להטיל על החייב חובת תשלומים לפי סימן ב' ,: חובת תשלומים לפרק ח 'או לתת לו הפטר לאלתר לפי סימן ג' ,: הפטר לאלתר לפרק האמור; (3) התקיימות תנאים שבשלהם ניתן להאריך או לקצר את תקופת התשלומים לפי סעיף 163 . - 59 - (ג) הממונה ימסור ליחיד את הצעתו ,יודיע לנושים על הגשת ההצעה ויעמידה לעיונם ;הממונה יקבע הוראות לעניין זכות העיון לפי סעיף קטן זה. תגובת היחיד והנושים להצעת הממונה 155 .היחיד וה נושים רשאים להגיש לבית המשפט את תגובתם להצעת הממונה במועד ובאופן שיקבע השר. סימן ד': הוראות שונות לתקופת הביניים תשלום דמי מחיה בתקופת הביניים 156 . (א) עם מתן צו לפתיחת הליכים יקבע הממונה דמי מחיה כהגדרתם בסעיף 160 שיוקצו ליחיד מעת לעת ב תקופת הביניים ,מהכנסתו מעבודה או מכל מקור אחר. (ב) הממונה רשאי להורות כי הכנסתו של היחיד מעבודה או מכל מקור אחר שממנה משולמים דמי המחיה ,כולה או חלקה ,לא תהיה חלק מנכסי קופת הנשייה וכי היחיד יותיר בידיו את דמי המחיה ויעביר לנאמן את היתרה בתשלומים עתיים באופן שיורה ה ממונה . (ג) אין בהורא תו סעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיפים 303 ו- 311 לחוק הביטוח הלאומי או מהוראה בחיקוק אחר המחילה את הסעיפים האמורים או הקובעת הסדר דומה להסדר הקבוע בהם. (ד) בית המשפט רשאי ,לאחר שנתן לנושים הזדמנות להשמיע את טענותיהם ,לאשר לנאמן להע ביר לידי היחיד סכומים נוספים מתוך נכסי קופת הנשייה הדרושים ליחיד או למי שפרנסתם עליו ,אם מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין. (ה) הממונה רשאי ,מיוזמתו או לבקשת היחיד או נושה ,לשנות את גובה דמי המחיה ואופן תשלומם אם מצא כי השתנו הנסיבות או התגלו עובדות חדשו ת המצדיקות זאת. הפעלת עסקו של היחיד בתקופת הביניים 157 . (א) הממונה יורה על הפעלת עסקו של היחיד ב תקופת הביניים ,לבקשת היחיד או בהסכמתו ,אם שוכנע כי הפעלת העסק לא תפגע בשיקומו הכלכלי של היחיד או בנושיו ,ורשאי הוא להתנות את הפעלת העסק בתנאים ולקבוע מגבלות ב הפעלתו כדי להבטיח את עניינם של הנושים. (ב) הממונה רשאי להורות על הפעלת עסקו של היחיד בתקופת הביניים, בידי הנאמן או מי מטעמו ,גם בלא הסכמת היחיד ,אם שוכנע כי ההפעלה תשיא את שיעור החוב שייפרע לנושים. - 60 - (ג) על הפעלת עסקו של היחיד יחולו הוראות סימן ב' :הפע לת התאגיד, לפרק ז 'בחלק ב ,'בשינויים המחויבים . זכות הנאמן לבטל חוזה קיים שאין עילה לביטולו 158 .בלי לגרוע מה וראות סעיף157 ,)(ג לנאמן תהיה נתונה הסמכות לבטל חוזה קיים כהגדרתו בסעיף 66 שהיחיד הוא צד לו ,בהתאם להוראות סעיף 67 ,ויחולו לעניין זה הוראות סעיפי ם 69 , 70 , 73 ו- 74 (א ,)בשינויים המחויבים. מימוש נכסי קופת הנשייה וחלוקתם באישור הממונה 159 .בתקופת הביניים לא יממש הנאמן נכס מנכסי קופת הנשייה ולא יפעל לחלוקת הנכסים כאמור אלא באישור מאת הממונה. פרק ח :'צו לשיקום כלכלי סימן א': תוכן הצו הגדרות– פ'רק ח 160 .בפרק זה – "דמי המחיה", של היחיד – הסכום הדרוש ליחיד ולמי שפרנסתם עליו להוצאות המחיה הבסיסיות לשם מחיה בכבוד, ובהתחשב בהכנסתו של בן זוגו ושל ילדיו שפרנסתם עליו; דמי המחיה יחושבו על בסיס כללי המחיה בכבוד שקבע השר לפי סעיף162 )(ב והתא מתם לנסיב ותיו האישיות של היחיד , "כושר השתכרות ,"של היחיד – כושר השתכרותו של היחיד מעבודה ומכל מקור אחר ,המחושב על בסיס כללים שקבע השר לפי סעיף162 )(ב ו התאמתו לנסיבותיו האישיות של היחיד; "חובת ה תשלומים" – חובת תשלומים שתחול על היחיד לפי סעיף162 ;)(א "תקופת התשלומים " – התקופה שבה תחול חובת התשלומים לפי סעיף163 . צו לשיקום כלכלי 161 . (א) לאחר הגשת הצעת הממונה לפי סעיף 154 ,ולאחר שקיים דיון בהצעתו, יקבע בית המשפט ,בהקדם האפשרי ,בצו לשיקום כלכלי שייתן ,תכנית לפירעון חובותיו של היחיד ולשיקומו הכלכלי. (ב) ו בצ לשיקום כלכלי יקבע בית המשפט ,בין השאר ,הוראות בעניינים אלה: - 61 - (1) חובת ה תשלומים ש תיקבע בהתאם להוראות סימן ב' :חובת תשלומים ,ובכלל זה הוראות לעניין גובה התשלומים ו תקופת התשלומים; ואולם אם מתקיימים ביחיד התנאים למתן הפטר לאלתר לפי סימן ג' :הפטר לאלתר ,רה יו בית המשפט בצו לשיקום כלכלי על הפטר לאלתר של היחיד; (2) הנכסים שייכללו בנכסי קופת הנשייה בהתאם להוראות סעיף 164 ,ובהפטר לאלתר – בהתאם להוראות סעיף 167 (ג;) (3) אופן מימוש נכסי קופת הנשייה ; (4) הגבלות כאמור בסימן א' ,: הגבלות לפרק ז 'או חלקן ,ש יחולו על היחיד לתקופה שיורה בית המשפט ,אם מצא כי הן נחוצות לשם הגנה על הנושים או כדי למנוע מהיחיד להגדיל את חובותיו ;לעניין זה, חזקה כי ההגבלות נחוצות אם מתקיים לגבי ה חייב תנאי מהתנאים להארכת תקופת התשלומים כאמור בסעיף 163 (ג() 1 )עד (3 ;) (5) הכשרה להתנה לות כלכלית נכונה שיעבור היחיד ,אם מצא בית המשפט כי הנסיבות שהובילו לחדלות הפירעון מצביעות על כך ש הכשרה כאמור תסייע לשיקומו הכלכלי ;השר ,באישור ועדת החוקה ,יקבע הוראות לעניין קיום הכשרה כאמור; (6) חובות היחיד שלגביהם לא יחול ההפטר בהתאם להוראות סעיף 175 . סימן ב': חובת תשלומים חובת התשלומים וגובהם 162 . (א) בית המשפט יטיל על היחיד חובת תשלומים לקופת הנשייה ,לפי הוראות אלה: (1) גובה התשלומים ייקבע על בסיס כושר ההשתכרות של היחיד לאחר שהופחתו ממנו דמי המחיה; (2) על אף האמור ב פסקה (1 ,)לא היה ליחי ד תשלום עונשי שאינו בן הפטר לפי סעיף 175 ()(א1 ,)רשאי בית המשפט לקבוע כי גובה התשלומים ייקבע כשיעור מכושר השתכרותו של היחיד ,גם אם הסכום שייוותר בידו עולה על דמי המחיה ,אם מצא כי יהיה בכך כדי לעודד את היחיד להגדיל את הכנסתו; - 62 - (3) אין בהורא תו סעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיפים 303 ו- 311 לחוק הביטוח הלאומי או מהוראה בחיקוק אחר המחילה את הסעיפים האמורים או הקובעת הסדר דומה להסדר הקבוע בהם. )(ב השר ,באישור ועדת החוקה , יקבע הוראות לעניין– (1) דרך חישוב דמי המחיה (בחלק זה – כללי המחיה בכבוד;) (2) דרך.חישוב כושר השתכרותו של היחיד תקופת התשלומים163 . (א) תקופת התשלומים תהיה שלוש שנים ממועד מתן הצו לשיקום כלכלי. (ב) על אף האמור ב סעיף קטן (א ,)בית המשפט רשאי לקבוע ,בצו לשיקום כלכלי ,מטעמים שיירשמו ,תקופת תשלומים קצרה משלוש שנים אם התקיימו בחייב נסיבו ת אישיות המצדיקות זאת. (ג) על אף האמור ב סעיף קטן (א), בית המשפט רשאי לקבוע ,בצו לשיקום כלכלי ,תקופת תשלומים ארוכה משלוש שנים אם מצא כי מתקיים אחד מאלה: (1) בהליכי חדלות הפירעון ,היחיד עשה אחד מאלה : (א) נהג בחוסר תום לב ,במטרה לנצל לרעה את ההלי כים; (ב) לא שיתף פעולה עם הנאמן או הממונה; (ג) הפר את ההגבלות שהוטלו עליו באופן שהיה עלול לפגוע בהליך חדלות הפירעון; (2) ליחיד חוב שמתקיים לגביו אחד מאלה: (א) הוא נוצר מהתחייבות או מ התקשרות בעסקה בהיקף משמעותי שביצע היחיד בעת שידע או שהי ה עליו לדעת כי יש סיכוי גבוה שלא יוכל לעמוד בהתחייבויותיו; (ב) הוא נוצר מהזנחה חמורה בניהול ענייניו הכלכליים של היחיד ,שנעשתה בחוסר תום לב; (ג) מקורו בחובת תשלום פיצויים לפי סעיף 77 לחוק העונשין; (3) היחיד ביצע פעולה כאמור בסעיפים 219 עד 221 במטרה להעדיף נושה על פני נושים אחרים ,לגרוע נכסים מקופת הנשייה או להבריח נכסים; - 63 - (4) ניתן לגבי היחיד צו לפתיחת הליכים אחר בשבע השנים שקדמו לתחילת הליכי חדלות הפירעון. (ד) מצא בית המשפט כי מתקיים תנאי מהתנאים להארכת תקופת התשלומים כאמור בסעיף קטן (ג() 1 )עד (3 ,)בשל מעשה של היחיד שנעשה בנסיבות חמורות או בחוסר תום לב ,רשאי הוא לקבוע תקופת תשלומים שאינה קצובה בזמן. (ה) מצא בית המשפט כי מתקיימות לגבי היחיד נסיבות כלכליות מיוחדות וחריגות שבשלהן אין זה צודק לקבוע תקופת תשלומים של שלוש שנים בלבד, וכי תקופה זו אינה מביאה לאיזון הראוי בין זכות הנושים לפירעון חובם בין ו הצורך בשיקומו הכלכלי של היחיד ,רשאי הוא לקבוע תקופת תשלומים ארוכה יותר גם אם לא מתקיימים התנאים שבסעיף קטן (ג.) הכללת נכסי היחיד בקופת הנשייה בתקופת התשלומים 164 . (א) כל נכס שיוקנה ליחיד בתקופ ת התשלומים ייכלל בנכסי קופת הנשייה, למעט נכס כאמור בסעיף 217 . (ב) על אף האמור ב סעיף קטן (א ,) לא יראו את הכנסת היחיד מעבודה או מכל מקור אחר שעל בסיסה נקבעו התשלומים כאמור בסעיף 162 (א ,)כחלק מנכסי קופת הנשייה. (ג) בית המשפט רשאי להורות כי נכסים מסוימי ם ייכללו בקופת הנשייה אף אם יוקנו ליחיד לאחר תום תקופת התשלומים . העברת סכומים נוספים או נכסים לידי היחיד 165 . (א) הממונה רשאי לאשר לנאמן להותיר בידי היחיד ,נוסף על דמי המחיה כאמור בסעיף 162 (א() 1 ,)סכומים נוספים מתוך הכנסת היחיד מעבודה או מכל מקור אחר ,ה דרושים ליחיד או ל מי שפרנסתם עליו ,אם מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין. (ב) בית המשפט רשאי ,לאחר שנתן לנושים הזדמנות להשמיע את טענותיהם ,לאשר לנאמן להעביר לידי היחיד סכומים או נכסים מתוך נכסי קופת הנשייה ,אם הם דרושים ליחיד או ל מי שפרנסתם עליו ובית המשפט מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין. העברת הכנסה שוטפת ישירות לנאמן 166 . (א) לא העביר היחיד תשלום מהתשלומים במועד ,רשאי בית המשפט, לבקשת הנאמן ,להורות למי שמשלם ליחיד את ההכנסה שממנה על היחיד לשלם את התשלומים ,להעבירה ,ב תקופת התשלומים ,ישירות לנאמן. - 64 - (ב) הורה בית המשפט כאמור בסעיף קטן (א ,)יעביר הנאמן לקופת הנשייה את התשלומים לפי הוראות הצו לשיקום כלכלי ואת היתרה יעביר לידיו של היחיד ;אין בהורא תו סעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיפים 303 ו- 311 לחוק הביטוח הלאומי או מהוראה בחיקוק אחר המחילה את הסעיפים האמורים וא הקובעת הסדר דומה להסדר הקבוע בהם. סימן ג': הפטר לאלתר הפטר לאלתר 167 . (א) בית המשפט לא יטיל על יחיד שכושר ההשתכרות שלו אינו עולה על דמי המחיה חובת תשלומים, וייתן לו הפטר כאמור בפרק ט': הפטר ,לאלתר. )(ב על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יינתן הפטר לא לתר ליחיד שמתקיים לגביו תנאי מהתנאים שבשלהם אפשר להאריך את תקופת התשלומים לפי סעיף 163 )(ג, אלא בהתקיים נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת. (ג) נתן בית המשפט ליחיד הפטר לאלתר ,רשאי הוא להורות כי כל הנכסים שיוקנו ליחיד בתקופה שיורה ושלא תעלה על שלוש השנים ממועד מתן הצו לשיקום כלכלי ,או חלק מהנכסים כאמור ,ייכללו בנכסי קופת הנשייה ,בכפוף למגבלות שבסעיף 164 (א )ו-(ב) ,, וכן רשאי בית המשפט, בנסיבות חריגות .להורות כאמור לגבי נכסים מסוימים גם לתקופה העולה על שלוש שנים סימן ד': יישום הצו לשיקום כלכלי ושינויו יישום הצו לשיקום כלכלי 168 .הנאמן יפעל ליישום הצו לשיקום כלכלי ויפקח על עמידתו של היחיד בתנאי הצו. הסרת הגבלה באופן זמני 169 . (א) הממונה רשאי ,לבקשת הנאמן או היחיד ולאחר שנתן לנושים הזדמנות להשמיע את טענותיהם ,להסיר באופן זמני הגבלה אחת או יותר מההגבלות שנקבעו צו ב לשיקום כלכלי ,או לקבוע כי הגבלה תחול באופן חלקי אם מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין . (ב) הממונה רשאי להתנות את הסרת ההגבלה בתנאים שיורה, ובכלל זה בהפקדת ערבות. (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א ,)סבר הממונה כי הסרת ההגבלה נחוצה באופן מיידי ,רשאי הוא ל הסירה לזמן שיקבע גם בלי שנתן לנושים הזדמנות להשמיע את טענותיהם ;הסיר הממונה הגבלה לפי סעיף קטן זה ,יודיע על כך לנושים בהקדם האפשרי. - 65 - שינוי הצו לשיקום כלכלי 170 . (א) בית המשפט רשאי ,לאחר ששקל את עמדת הנאמן והממונה בעניין, לשנות את הצו לשיקום כלכלי ,אם ה שתנ ו הנסיבות או התגלו עובדות חדשות, ובכלל זה רשאי הוא – (1) לקצר את תקופת התשלומים אם מצא כי מתקיימות לגבי היחיד נסיבות אישיות מיוחדות כאמור בסעיף 163 (ב;) (2) להאריך את תקופת התשלומים לתקופה נוספת או לקבוע כי תקופת התשלומים לא תהיה קצובה בזמן ,אם מצא כי מתקיימים התנאים בסעיף 163 (ג )או (ד ;) (3) לתת ליחיד הפטר לאלתר אם מצא כי מתקיימים התנאים שבסעיף 167 . (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א ,)בית המשפט רשאי להאריך את תקופת התשלומים אם מצא כי היחיד לא קיים תנאי מתנאי הצו לשיקום כלכלי, ובכלל זה אם ו אינ עומד בחובת התשלומים הקבועה בצו. (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א ,)בקשה לשינוי גובה התשלומים בשל שינוי הנסיבות או גילוי עובדות חדשות תוגש לממונה ,והוא מוסמך להחליט בה . (ד) יחיד שנקבעה לו תקופת תשלומים ,לא ימירם בתשלום חד-פעמי או בתשלומים גבוהים יותר ה משתלמים ב תקופה הקצרה מתקופת התשלומים שנקבעה בצו לשיקום כלכלי ,אלא בדרך של הגשת בקשה לשינוי הצו לבית המשפט ;בית המשפט רשאי לאשר שינוי כאמור רק אם הוכח להנחת דעתו כי המקור לתשלום אינו מנכסי קופת הנשייה . (ה) בית המשפט והממונה יקבלו החלטה לפי סעיף זה לאחר שניתנה לנושים הזדמנות להשמיע את טענותיהם. בקשה לקיצור תקופת התשלומים 171 . (א) נקבעה ליחיד תקופת תשלומים העולה על שלוש שנים או שאינה קצובה בזמן ,רשאי בית המשפט ,לבקשת היחיד ,בתום שלוש שנים ממועד מתן הצו לשיקום כלכלי ,לקצר את תקופת התשלומים אם שוכנע כי הי חיד שיתף פעולה באופן מלא ועשה מאמץ משמעותי להשיא את שיעור חובותיו שייפרע לנושים. (ב) בית המשפט יחליט בבקשה שהוגשה לפי סעיף קטן (א )לאחר שנתן לנושים הזדמנות להשמיע את טענותיהם ולאחר ששקל את עמדת הנאמן והממונה בעניין. - 66 - דוח מסכם של הנאמן 172 . (א) שלושה חו דשים לפני תום תקופת התשלומים יגיש הנאמן לממונה דוח מסכם לעניין עמידתו של היחיד בתנאי הצו לשיקום כלכלי, ובכלל זה בחובת התשלומים. (ב) הנאמן ימסור העתק מהדוח ליחיד, והוא יועמד לעיון הנושים בהתאם להוראות שיקבע הממונה. הארכת תקופת התשלומים בשל אי-עמידה בתנא י הצו לשיקום כלכלי 173 . (א) מצא הממונה ,לאחר קבלת הדוח המסכם כאמור בסעיף172 ,כי היחיד לא עמד בתנאי הצו לשיקום כלכלי וכי יש בכך כדי להצדיק את שינוים ,יגיש לבית המשפט בהקדם ולא יאוחר מתום תקופת התשלומים ,בקשה לשינוי תנאי הצו כאמור בסעיף 170 ,וימסור ליחיד ו לנושים הודעה על כך. (ב) הגיש הממונה לבית המשפט בקשה לשינוי תנאי הצו לשיקום כלכלי לפי סעיף קטן (א ,)תוארך תקופת התשלומים עד להכרעת בית המשפט בבקשה, שתינתן בהקדם האפשרי. (ג) דחה בית המשפט את בקשת הממונה שהוגשה לפי סעיף קטן (א ,)יורה לנאמן להשיב ליחיד תא התשלומים והנכסים שהועברו לקופת הנשייה בתקופת ההארכה לפי סעיף קטן (ב ), אלא אם כן מצא כי יש הצדקה להימנע .מהשבה כאמור בנסיבות העניין פרק ט :'הפטר הפטר 174 . (א) בתום תקופת התשלומים ,ואם ניתן ליחיד הפטר לאלתר לפי סעיף 167 – עם מתן הצו לשיקום כלכלי ,יה יה היחיד ,והוא בלבד ,פטור מחובות העבר שלא ניתן לפרוע מנכסי קופת הנשייה. (ב) אין בהפטר – (1) כדי לגרוע מסמכויות הנאמן לגבי נכסי קופת הנשייה כפי שהוקנו לו לפי סעיף 131 ; (2) כדי לגרוע מחובת היחיד לסייע לנאמן ולשתף עמו פעולה כאמור בסעיף 138 , ולקיים את תנאי הצו לשיקום כלכלי החלים גם לאחר ההפטר. )(ג הממונה ייתן ליחיד אישור על מתן הפטר כאמור. חובות שאינם בני הפטר 175 . (א) ההפטר לא יחול על חובות עבר אלה: - 67 - (1) תשלום עונשי; (2) חוב שנוצר בדרך מרמה או הנובע מעבירת גניבה או מעבירת מין או אלימות חמורה כהגדרתה בחוק זכויות נפגעי עבירה ,התשס"א– 2001 25 ; (3) חוב מזונות שהחבות בו היא לפי פסק דין. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א ,)בית המשפט ,רשאי בנסיבות חריגות המצדיקות זאת ,להורות כי ההפטר יחול על חובות עבר המפורטים להלן ,כולם או חלקם ,ורשאי הוא להתנ ות החלת הפטר כאמור בתנאים: (1) ריבית ,קנס או תשלום אחר בשל אי-תשלום במועד של תשלום עונשי שנוספו או הוטלו בתקופה שקדמה ל מועד מתן הצו לפתיחת הליכים; (2) חוב מזונות שהחבות בו היא לפי פסק דין. )(ג ()נוסף על האמור בסעיף קטן (א2 ,)בית המשפט רשאי להורו ת כי ההפטר לא יחול על חוב עבר שמקורו בחובת פיצויים לפי סעיף 77 לחוק העונשין ,אם מצא כי הדבר מוצדק נוכח מהות העבירה שבשלה הוטלו הפיצויים ,חומרתה או נסיבותיה. ביטול ההפטר 176 . (א) בית המשפט רשאי ,בכל עת ,להורות כי ההפטר בטל למפרע ולהורות על שינוי הצו לשיקו ם כלכלי, ובכלל זה על הארכת תקופת התשלומים ,בהתקיים אחד מאלה : (1) התגלו עובדות חדשות שאילו היו ידועות לבית המשפט לפני מועד ההפטר היה בהן כדי להאריך את תקופת התשלומים לפי הוראות סעיף 163 (ג )עד (ה ;) (2) היחיד לא סייע לנאמן או לא שיתף עמו פעולה כאמור בסעיף 174 (ב() 2 )או הפר ,לאחר מועד ההפטר ,תנאי מהותי מתנאי הצו לשיקום כלכלי כאמור באותו סעיף. (ב) ביטול ההפטר אינו פוגע בתוקפם של מכירה ,העברה ,תשלום או פעולה משפטית אחרת שנעשו כדין אחרי מועד ההפטר ולפני ביטולו. 25 ס '"ח התשס"א, עמ183 . - 68 - פרק י :'הוראות לגבי יחיד שנפטר י חיד שנפטר כשהוא בחדלות פירעון 177 . (א) נפטר יחיד כשהוא בחדלות פירעון ולא ניתן לגביו צו לפתיחת הליכים, יחולו לעניין העיזבון הוראות .סעיף זה )(ב מנהל העיזבון רשאי להגיש לממונה בקשה כי העיזבון ינוהל בהתאם להוראות סעיף זה (בסעיף זה – בקשה לניהול העיזבון בה ליך חדלות פירעון,) אם התקיימו התנאים להגשת בקשת יחיד לפי סעיפים 104 (א )או 186 . (ג) נושה של יחיד ש נפטר רשאי להגיש לבית המשפט בקשה לניהול העיזבון בהליך חדלות פירעון – אם התקיימו התנאים להגשת בקשת נושה לפי סעיף 109 . (ד) על הבקשה לניהול העיזבון בהליך חדל ות פירעון והדיון בה יחולו הוראות פרק ב' :צו לפתיחת הליכים לבקשת יחיד שסך חובות יו עולה על 150,000 שקלים חדשים, ו פרק'ג :צו לפתיחת הליכים לבקשת נושה או היועץ המשפטי לממשלה ,בשינויים המחויבים. (ה) אישר הממונה או בית המשפט, לפי העניין, את ניהול העיזבון בהלי ך חדלות פירעון ,לפי בקשה כאמור בסעיפים קטנים (ב )או (ג ,)יחולו ההוראות לפי חוק זה החלות על צו לפתיחת הליכים שניתן לגבי תאגיד שבית המשפט הורה על פירוקו ,בשינויים המחויבים ובכפוף להוראות אלה: (1) הממונה יהיה אחראי לניהול ההליכים כאילו היה צו לפתיחת הליכי ם שניתן לגבי יחיד; (2) הממונה רשאי למנות את מנהל העיזבון לנאמן; (3) הליך תלוי ועומד בבית משפט או בבית דין דתי, בדבר ניהול העיזבון ,יעבור להתנהל במסגרת הליכי חדלות הפירעון . יחיד שנפטר לאחר מתן צו לפתיחת הליכים 178 .נפטר יחיד לאחר שניתן לגביו צו ל פתיחת הליכים, יימשכו הליכי חדלות הפירעון בהתאם להוראות סעיף 177 (ה.) פרק י"א : הוראות שונות - 69 - הקצבה לזכאי מזונות 179 . (א) היה ליחיד חוב מזונות שהוא חייב בו על פי פסק דין ושזמן פירעונו חל לאחר מתן צו לפתיחת הליכים , :יחולו הוראות אלה (1) עם מתן הצו לפתיחת ההליכים , יורה הממונה כי לאדם הזכאי למזונות יוקצב סכום שישולם לו ,מעת לעת ,מהכנסתו של היחיד מעבודה או מכל מקור אחר או מתוך נכסי קופת הנשייה ,עד להכרעת בית המשפט בעניין זה ; הסכום שיוקצב יהיה בגובה הסכום ששולם לזכאי למזונות לפני מתן הצו לפתיחת הליכים, אלא אם כן מצא הממונה כי יש הצדקה להפחית;ו (2) עם מינויו ,יפנה הנאמן לבית המשפט בבקשה שיורה כי לאדם הזכאי למזונות יוקצב סכום שישולם לו ,מעת לעת ,מהכנסתו של היחיד מעבודה או מכל מקור אחר או מתוך נכסי קופת הנשייה , עד לסיום תקופת התשלומים ואם ניתן ול הפטר לאלתר – עד למועד מתן ההפטר בצו לשיקום כלכלי. (ב) הממונה או בית המשפט,, לפי העניין רשאי להקציב סכום כאמור בסעיף קטן (א)(1 ( ) או2) אף אם לאחר ההקצבה דמי המחיה שיישארו בידי היחיד לפי סעיף 156 או סעיף 162 ()(א1) יפחתו מהסכום הפטור מעיקול לפי חוק הגנת השכר ,התשי"ח– 1958 26 . (ג) הקצבה לפי סעיף קטן (א ,)דינה כדין תשלום על פי פסק דין. סמכויות לדרישת מידע ובירור וסמכות לביטול חוזה קיים ,לאחר תקופת הביניים 180 .סמכויות הממונה והנאמן לפי סימן ב' :בדיקת מצבו הכלכלי של היחיד, לפרק ז 'ולפי סעיף 158 יהיו נתונ ות להם גם לאחר תקופת הביניים ,ככל הנדרש לשם המשך הליכי חדלות הפירעון. העברת ניהול ההליכים מהממונה לבית המשפט 181 . (א) על אף האמור בסעיף 122 , הממונה ,מיוזמתו או לבקש ה של היחיד ,של נושה או של הנאמן ,רשאי בכל עת לפנות לנשיא בית משפט השלום במחוז שבו מתנהלים הליכי חדלות הפירעון בבקשה שיעביר את ניהול ההליכים לבית המשפט. 26 ס '"ח התשי"ח, עמ86 . - 70 - (ב) נשיא בית משפט השלום שהוגשה לו בקשה לפי סעיף קטן (א )או שופט אחר של בית משפט השלום שהוא הסמיכו לכך ,רשאי להעביר את ניהול הליכי חדלות הפירעון לבית המשפט, אם סבר שמפאת מורכבות ההליכים או לט ובת ניהולם היעיל ראוי שיתנהלו בבית המשפט. (ג) הועבר ניהול הליכי חדלות הפירעון לבית המשפט לפי סעיף זה – (1) יהיו נתונות לבית המשפט כל סמכויות הניהול של הליכי חדלות הפירעון לפי חלק זה ; (2) הנאמן יפעל מטעם בית המשפט ויהיה כפוף להוראותיו ולהנחיותיו ,והוא רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה למתן הוראות כאמור בסעיף 129 , ובכלל זה בנושאים המנויים ברישה לסעיף129 )(ב. הותרת סמכות בידי הממונה לניהול הליכי חדלות פירעון בשל חובות בסכום נמוך 182 .נתן הממונה צו לפתיחת הליכים לגבי יחיד והתברר במהלך הליכי חדלות הפירעו ן כי סך חובותיו של היחיד נמוך מ- 150,000 שקלים חדשים ,ימשיך הממונה בניהול הליכי חדלות הפירעון לגבי אותו יחיד. ביטול צו לפתיחת הליכים בשל התנהלות היחיד 183 . (א) מצא בית המשפט בהליכי חדלות פירעון שנפתחו לבקשת יחיד ,כי מתקיים תנאי מהתנאים שבסעיף 163 (ג() 1 )או כי היחיד הפר תנאי מתנאי הצו לשיקום כלכלי וכי בשל כך נפגע באופן מהותי ניהולם התקין של הליכי חדלות הפירעון ,רשאי הוא ,לאחר שנתן ליחיד ולנושים הזדמנות להשמיע את עמדתם, לבטל את הצו לפתיחת הליכים ;הורה בית המשפט על ביטול הצו ,יורה כיצד לנהוג בנכסי קופת הנשייה. (ב) בית המשפט רשאי להשהות את ביטול הצו לפתיחת הליכים כדי לאפשר הטלה מחדש של הגבלות או עיקולים שבוטלו עם מתן הצו לפי סעיף 121 . (ג) ביטול צו לפתיחת הליכים אינו פוגע בתוקפם של מכירה ,העברה, תשלום או פעולה משפטית אחרת שנעשו כדין לפני הביטול. (ד) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכות בית המשפט לבטל צו לפתיחת הליכים לפי סעיף 286 . הליך חדלות פירעון נוסף 184 . (א) אין במתן צו לפתיחת הליכים לגבי יחיד כדי למנוע מתן צו לפתיחת הליכים נוסף לגביו (בסעיף זה – הצו הנוסף )בשל חובות שאינם חובות עבר בהליך חדלות הפי רעון הראשון. - 71 - (ב) הוגשה בקשה למתן צו נוסף ,יימנע הנאמן שמונה בהליך חדלות הפירעון הראשון ,ככל האפשר ,מכל פעולה בנכסי קופת הנשייה עד להכרעה בבקשה לצו הנוסף. (ג) משניתן צו נוסף יאוחדו הליכי חדלות הפירעון של היחיד ויימשכו בהתאם לצו הנוסף ;בית המשפט או הממ ונה שנתנו את הצו הנוסף רשאים לקבוע במסגרתו הוראות לעניין איחוד ההליכים, ובכלל זה הוראות בעניינים אלה: (1) הכרה בתביעות חוב שהוגשו במסגרת הליך חדלות הפירעון הראשון; (2) העברת סמכויות הנאמן שמונה בהליך חדלות הפירעון הראשון לנאמן שמונה עם מתן הצו הנוס ף; (3) כל הוראה אחרת שיש בה כדי לסייע לניהול הליך חדלות הפירעון הנוסף. (ד) אין במתן צו נוסף כדי לפגוע בתוקפה של כל פעולה שעשה הנאמן בהליך חדלות הפירעון הראשון. הסדר חוב 185 . (א) אין במתן צו לפתיחת הליכים לגבי יחיד כדי לגרוע מאפשרות היחיד להגיש הצע ה להסדר חוב לפי הוראות חלק י' :הסדר חוב שלא במסגרת צו לפתיחת הליכים . (ב) עם אישור הסדר חוב לפי הוראות חלק י' :הסדר חוב שלא במסגרת צו לפתיחת הליכים ,יבוטל הצו לפתיחת הליכים שניתן לגבי היחיד ;אין בביטול הצו כדי לפגוע בתוקפם של מכירה ,העברה ,תשלום או פעול ה משפטית אחרת שנעשו כדין לפני הביטול. פרק י"ב :הליכי חדלות פירעון לגבי יחיד בעל חובות בסכום נמוך סימן א': כללי יחיד בעל חובות בסכום נמוך 186 .יחיד רשאי לפתוח בהליכי חדלות פירעון גם אם סך חובותיו אינו עולה על 150,000 שקלים חדשים ,לפי הוראות פרק זה ,ובלבד ש הוא נמצא בחדלות פירעון או שהצו יסייע כדי למנוע את חדלות פירעונו (בפרק זה – יחיד בעל חובות ב סכום נמוך). - 72 - פתיחת הליכים בידי יחיד בעל חובות בסכום נמוך 187 . )(א פתיחת הליכים בידי יחיד בעל חובות בסכום נמוך יכול שתהיה באחת מאלה: (1) הגשת הודעה בידי ה יחיד לרשם ההוצאה לפועל על כך שאין ביכולתו לשלם את החוב הפסוק ,לפי סעיף 7א2 לחוק ההוצאה לפועל, שרואים אותה לפי הסעיף האמור כבקשה לצו לפתיחת הליכים; (2) הגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים לרשם ההוצאה לפועל , ובלבד שסך חובותיו עולה על 50,000 שקלים חדשים. )(ב ע()ל אף האמור בסעיף קטן (א2 ), רשם ההוצאה לפועל רשאי לתת צו לפתיחת הליכים ליחיד ש סך חובותיו אינו עולה על50,000 ,שקלים חדשים ובלבד שמצא כי יש טעמים מיוחדים המצדיקים זאת , ובכלל זה אם מתנהלים .)נגד החייב הליכים לפי פקודת המסים (גבייה )(ג בקשה כאמור בסעיף קט()ן (א2 )) או (ב יכול שתוגש לרשם ההוצאה לפועל בכל אחת מלשכות ההוצאה לפועל שבהן פועל מסלול חדלות פירעון כאמור בסעיף 189 ;לבקשה כאמור יצרף היחיד את המסמכים המנויים בסעיף 104 (ב.) ניהול הליכי חדלות הפירעון לפני רשם הוצאה לפועל ייעודי 188 . (א) הליכי חדלות הפיר עון שנפתחו בידי יחיד בעל חובות ב סכום נמוך יתנהלו לפני רשם הוצאה לפועל ייעודי ל הליכי חדלות פירעון שמתקיימים ו ה ב תנאים ( שנקבעו בסעיף קטן ב ,)ויהיו נתונות לו הסמכויות הנתונות לפי חוק זה לבית המשפט ולממונה בהליכי חדלות פירעון של יחיד ,ו הכול בכפוף להוראות פרק זה. (ב) רשם הוצאה לפועל ייעודי להליכי חדלות פירעון יהיה רשם הוצאה לפועל ש מנהל מערכת ההוצאה לפועל, בהתייעצות עם הממונה על הרשמים כמשמעותו בסעיף3ג לחוק ההוצאה לפועל , הסמיך אותו לשמש כרשם ייעודי להליכי חדלות ,פירעון לאחר שעבר הכשרה מיוחדת לשם כך ; עיקר עיסו קו של רשם כאמור יהיה ב ניהול הליכי חדלות פירעון. (ג) על הליכי חדלות פירעון המתנהלים לפני רשם הוצאה לפועל לפי פרק זה יחולו הוראות סעיפים 3א , 3ב ו- 73א לחוק ההוצאה לפועל. - 73 - לשכת ההוצאה לפועל שבה יתנהלו הליכי חדלות פירעון 189 . (א) הליכי חדלות פירעון שנפתחו ידי ב יחיד בעל חובות ב סכום נמוך יתנהלו בלשכת ההוצאה לפועל שבה פועל מסלול חדלות פירעון ,במחוז שבו נפתחו מרבית תיקי הוצאה לפועל נגד היחיד ;י בה עדר מחוז כאמור – יתנהלו ההליכים במחוז שבו מתגורר היחיד או שבו נמצאים מקום עסקו העיקרי או נכסיו, ובה י עדר מחוז כאמור – ב ירושלים . (ב) מסלול חדלות פירעון יפעל בלשכה אחת לפחות בכל אחד מהמחוזות כהגדרתם בסעיף 2(ג )לחוק ההוצאה לפועל ;השר יפרסם ברשומות הודעה על לשכות הוצאה לפועל שבהן פועל מסלול חדלות פירעון. )(ג ניתן להגיש בקשות ומסמכים הנוגעים להליך חדלות הפירעון ולקבל ע מיד בעניין הליך זה בכל לשכת הוצאה לפועל. סימן ב': גיבוש הסדר תשלומים החלטת רשם ההוצאה לפועל על הליכים לגיבוש הסדר תשלומים 190 . (א) מצא רשם ההוצאה לפועל ,לאחר שעיין בבקשה לצו לפתיחת הליכים שהגיש יחיד בעל חובות ב סכום נמוך ובמסמכים שצורפו לה ו כן, אם הדבר נ ,דרש במידע שקיבל מגורם המנוי בסעיף104 ()(ב3 ,) כי מתקיימים התנאים המנויים בסעיפים186 ו- 187 ,יורה ,בתוך 30 ימים ממועד הגשת הבקשה ,על זימון ישיבה לגיבוש הסדר תשלומים. (ב) סבר רשם ההוצאה לפועל כי אין די בבקשה ובמסמכים שצורפו לה ובמידע שקיבל מגורם המנוי בסע יף104 ()(ב3 )כדי לקבל החלטה בבקשה ,רשאי הוא לדרוש מהיחיד מידע נוסף הדרוש לו לשם כך או לזמנו לדיון לפניו ;דרש הרשם כאמור ,ייתן את החלטתו בתוך 30 ימים ממועד קבלת המידע או תום הדיון. קיום ישיבה לגיבוש הסדר תשלומים 191 . (א) הורה רשם ההוצאה לפועל על זימון יש יבה לגיבוש הסדר תשלומים, ישלח עובד מערכת ההוצאה לפועל שהסמ ךי לכך מנהל מערכת ההוצאה לפועל (בפרק זה – נציג הרשם )הזמנה לישיבה ,ליחיד ולנושים שציין היחיד בבקשתו לצו לפתיחת הליכים . (ב) הישיבה לגיבוש הסדר תשלומים תיערך במקום ובמועד שייקבע בהזמנה ,ובלבד שתתק יים בתוך 30 ימים מהיום שרשם ההוצאה לפועל הורה על זימונה ;נציג הרשם ינהל את הישיבה. (ג) על היחיד מגיש הבקשה להתייצב לישיבה ולשתף פעולה עם נציג הרשם. - 74 - (ד) לשם גיבוש הסדר התשלומים ,ובמידה הנדרשת לכך ,רשאי נציג הרשם לעיין במסמכים שצירף היחיד לבקשה לצו לפת יחת הליכים ולדרוש מכל גורם המנוי בסעיף 104 (ב() 3 )שברשותו מידע על היחיד כאמור באותו סעיף ,למסור לידיו את המידע. (ה) בתחילת הישיבה יסביר נציג הרשם לצדדים את מהות הליך גיבוש הסדר התשלומים ואת זכויותיהם וחובותיהם במסגרתו, ובכלל זה יבהיר לחייב מה יהי ו זכויות יו וחובותיו , ובין היתר זכותו לדמי מחיה, אם יינתן לגביו צו .לפתיחת הליכים (ו) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין הכשירות הנדרשת מנציגי הרשם, ורשאי הוא ,, באישור ועדת החוקה ועל אף האמור ב סעיף קטן (א ,)לקבוע כי הסמכות הנתונה לפי סימן זה לנציג הרשם תהיה נתונה למי שאינו עובד המדינה ,ולקבוע הוראות לעניין כשירותו ושכרו. )(ז מנהל מערכת ההוצאה לפועל יקבע נהלים, לעניין זימון לישיבות גיבוש הסדרי התשלומים ,מועדן ואופן ניהולן ,ויפקח על קיומן , בין היתר באמצעות ביצוע בדיקות תקופתיות. הסדר תשלומים מוסכם 192 .גיבש נציג הרש ם ,בישיבה שזומנה לפי סעיף 191 ,הסדר תשלומים שהסכימו לו היחיד וכל הנושים שהם צד להסדר ,יחייב ההסדר את היחיד ואת אותם נושים, ורשם ההוצאה לפועל יורה על השהיית הליכי הוצאה לפועל או סגירת תיקי ההוצאה לפועל , לעניין חובות היחיד שלגביהם חל ההסדר ,ו הכול בהתאם להורא ות ההסדר. העברת הסדר תשלומים לדיון בפני רשם ההוצאה לפועל באין הסכמה 193 .גיבש נציג הרשם ,בישיבה שזומנה לפי סעיף 191 ,הסדר תשלומים ,אך לא הסכימו להסדר כל הנושים שהם צד להסדר ,המוצע ויש לדעת נציג הרשם סיכוי סביר לאישור ההסדר לפי הוראות סימן זה ,יעביר את הה סדר שגיבש לרשם ההוצאה לפועל ,ובלבד שמתקיימים כל אלה: (1) היחיד הסכים להסדר התשלומים; (2) ההסדר אינו חל על חובות מובטחים. זימון אסיפת נושים ודיון בהצעה להסדר תשלומים באין הסכמה 194 . (א) העביר נציג הרשם לרשם ההוצאה לפועל את הסדר התשלומים שגיבש לפי סע יף193 ,רשאי רשם ההוצאה לפועל ,אם מצא כי יש סיכוי סביר לאישור ההסדר לפי הוראות סימן זה ,לזמן אסיפת נושים שתתקיים לפניו לשם דיון בהסדר והצבעה עליו . - 75 - (ב) רשם ההוצאה לפועל יזמן לאסיפת הנושים את הנושים שהם צד להסדר המוצע ואת היחיד ,ויצרף לזימון העתק מההסדר; קיבל היחיד זימון כאמור, יתייצב לאסיפת הנושים. (ג) באסיפת הנושים יקיים רשם ההוצאה לפועל דיון בהסדר התשלומים שגיבש נציג הרשם ורשאי הוא לערוך במסגרת הדיון חקירת יכולת ליחיד לפי הוראות חוק ההוצאה לפועל ,במעמד הנושים. (ד) בתום הדיון בהסדר התשלומים ואם א מצ כי היחיד מסכים להסדר וכי אין בו משום ניצול לרעה של הליכי חדלות הפירעון ,יביא רשם ההוצאה לפועל את ההסדר לאישור הנושים באסיפה . אישור הסדר תשלומים באסיפת הנושים 195 . (א) יראו הסדר תשלומים כהסדר שאושר בידי הנושים באסיפת הנושים אם מתקיימים כל אלה: (1) בהסדר תמכו רוב המצביעים מקרב הנושים בחובות הוצאה לפועל ,שהם צד להסדר המוצע הנושים יחד בשלושה רבעים לפחות מסך החובות כאמור ; (2) בהסדר תמכו כל הנושים שהם צד להסדר המוצע שלהם חובות שאינם חובות הוצאה לפועל. (ב) נושה יעשה שימוש בזכות ההצבעה הניתנת לו בת ום לב ובדרך מקובלת ויימנע מניצול לרעה של כוחו. (ג) בסעיף זה – "חובות הוצאה לפועל " – חובות שנפתח לגביהם הליך לפי חוק ההוצאה לפועל וכן חובות לפי פסק דין שניתן לפתוח לגביהם הליך כאמור ,גם אם טרם נפתח; "מצביעים " – למעט מי שנמנעו בהצבעה. אישור הסדר ת שלומים בידי רשם ההוצאה לפועל 196 . (א) אושר הסדר תשלומים בידי הנושים ,באסיפת הנושים ,טעון ההסדר אישור של רשם ההוצאה לפועל. - 76 - (ב) בבואו לאשר הסדר תשלומים ,ישקול רשם ההוצאה לפועל בין השאר שיקולים הנוגעים להוגנות ההליך ,ורשאי הוא להתנות את אישור ההסדר בהכשרה להתנהלות כלכלית נכונה שיעבור היחיד ,אם מצא כי הנסיבות שהובילו את היחיד לחדלות הפירעון מצביעות על כך ש ההכשרה תסייע לש יקומו הכלכלי ;על ה הכשרה יחולו הוראות שנקבעו לפי סעיף161 ()(ב5 .) (ג) רשם ההוצאה לפועל לא יאשר הסדר תשלומים אם שוכנע כי התמורה שהוצעה לנוש ה שלא תמך בהסדר נמוכה מהתמורה שאותו נושה היה מקבל אילו ניתן לגבי היחיד צו לשיקום כלכלי. כוחו של הסדר תשלומים שאושר 197 . (א) אושר הסדר תשלומים בידי הנושים ,באסיפת הנושים ,ובידי רשם ההוצאה לפועל ,לפי הוראות סימן זה ,יחייב ההסדר את היחיד ואת אותם נושים . (ב) לא ניתן לפטור יחיד ב הסדר תשלומים שאושר כאמור בסעיף קטן (א) מחובות שאינם בני הפטר. (ג) אושר הסדר תשלומים כאמור בסעיף קטן (א )יורה רשם ההוצאה לפועל על השהיית הליכי הוצאה לפועל או סגירת תיקי ההוצאה לפועל ,לעניין חובות היחיד שלגביהם חל ההסדר ,ו הכול בה תאם להוראות ההסדר. שמירת זכות היחיד לגיבוש הסדר חוב 198 .אין בהוראות סימן זה כדי לגרוע מאפשרות היחיד להגיש הצעה להסדר חוב לפי הוראות חלק י' :הסדר חוב שלא במסגרת צו לפתיחת הליכים. סימן ג': צו לפתיחת הליכים מתן צו לפתיחת הליכים בידי רשם ההוצאה לפועל 199 .לא גובש הסדר תשלומים מוסכם או הסדר שאושר בידי הנושים ורשם ההוצאה לפועל ,בהתאם להוראות סימן ב' :גיבוש הסדר תשלומים ,ייתן רשם ההוצאה לפועל צו לפתיחת הליכים לגבי היחיד בעל החובות ב סכום נמוך . בקשה לביטול צו לפתיחת הליכים 200 . (א) הרואה את עצמו נפגע ממ תן צו לפתיחת הליכים שנתן רשם ההוצאה לפועל לפי סעיף 199 ,לגבי יחיד בעל חובות ב סכום נמוך ,רשאי להגיש לרשם ההוצאה לפועל ,בתוך 45 ימים ממועד פרסום ההודעה על מתן הצו ,בקשה לביטולו. (ב) על בקשה לפי סעיף קטן (א )והדיון בה יחולו הוראות סעיף 108 , בשינויים המחויב ים. - 77 - תחולת הוראות החוק 201 .עם מתן צו לפתיחת הליכים לגבי יחיד בעל חובות ב סכום נמוך ,לפי סעיף 199 , יחולו על הליכי חדלות הפירעון של היחיד ,המתנהלים אצל רשם ההוצאה לפועל ,ההוראות לפי חוק זה החלות על הליכי חדלות פירעון של יחיד המתנהלים לפי צו לפתיחת הליכים שנ תן הממונה ,בשינויים המחויבים ובשינויים הקבועים בפרק זה. הקניית סמכויות הממונה לרשם ההוצאה לפועל 202 .הסמכויות הנתונות לממונה לפי חוק זה ,לגבי הליכי חדלות פירעון של יחיד המתנהלים לפי צו לפתיחת הליכים שנתן הממונה ,יהיו נתונות לרשם ההוצאה לפועל לגבי הליכי ח דלות פירעון של יחיד בעל חובות ב סכום נמוך ,המתנהלים אצלו ,למעט הסמכויות כמפורט להלן : (1) הסמכות לקבוע הוראות ולתת הנחיות כלליות לפי חוק זה; (2) הסמכות להיות צד להליכים המתנהלים לפני בית משפט; (3) הסמכות לגבי הליכי חדלות פירעון של יחיד שנפטר ,לפי רק פ י' :הוראות לגבי יחיד שנפטר; (4) הסמכות לחקור בדבר התנהלות הנאמן לפי סעיף274 ,; ואולם רשם ההוצאה לפועל רשאי לבקש מהממונה כי יחקור את הנאמן; מצא הממונה כי יש ב מידע שהגיע לידיו לפי ה סעיף האמור כדי להשפיע על הליך המתנהל בפני רשם ההוצאה לפועל , יעביר לרשם .את המידע סמכות רשם ההוצאה לפועל לתת צו שיקום כלכלי 203 . (א) הסמכות לתת צו לשיקום כלכלי לפי פרק ח' :צו לשיקום כלכלי ,לגבי יחיד בעל חובות ב סכום נמוך שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים לפי סעיף 199 , תהיה נתונה לרשם ההוצאה לפועל. (ב) רשם ההוצאה לפועל ייתן את הצו לשיקום כלכלי לאחר שקיים דיון בדוח ממצאי הבדיקה שהגיש לו הנאמן לפי סעיף 153 ,ש אליו הוזמנו היחיד ,והנושים ולא יחולו הוראות סימן ג' :הצעת הממונה לצו לשיקום כלכלי והדיון בה, לפרק ז.' הקניית סמכויות בית המשפט לרשם ההוצאה לפועל 204 .הסמכויות הנתונות לבית ה משפט לפי חוק זה כמפורט להלן ,יהיו נתונות לרשם ההוצאה לפועל לגבי הליכי חדלות פירעון של יחיד בעל חובות ב סכום נמוך, המתנהלים אצלו: (1) הסמכות להפסיק את כהונתו של הנאמן לפי סעיף 140 ; (2) הסמכויות לעניין הצו לשיקום כלכלי ,לפי פרק ח' :צו לשיקום כלכלי; (3) הסמכויות לעניין תחולת ההפטר וביטול ההפטר לפי סעיפים 175 ו- 176 ; - 78 - (4) הסמכות להקציב סכום שישולם לאדם הזכאי למזונות מהיחיד לפי סעיף179 ()(א2 ;) (5) הסמכות לבטל צו לפתיחת הליכים בשל התנהלות היחיד ,לפי סעיף 183 ; (6) הסמכות לאשר דחיית תביעת חוב בשל חוב שניתן לגביו פסק דין ,לפי סעיף 211 (ב ;) (7) הסמכות לאשר משיכת כספים מקופת גמל לפי סעיף 228 ; (8) הסמכות לאשר העברת זכות במקרקעין המשמשים למגורי היחיד לפי סעיף 229 ; (9) הסמכויות לעניין מימוש נכס משועבד לפי סעיף 248 ; ( 10 ) סמכות חקירה לפי סעיף 281 ; ( 11 ) הסמכות לתת צו המורה למי שזומן לבירור או לחקירה להתייצב ,לפי סעיף 282 ; ( 12 ) הסמכות לתת צו המורה על תפיסת נכס או מסמך של היחיד ,לפי סעיף 283 ; ( 13 ) הסמכות לתת ליחיד צו עיכוב יציאה מהארץ ,לפי סעיף 284 ; ( 14 ) הסמכות לבטל צו לפתיחת הליכים בשל אי-חדלות פירעון ,לפי סעיף 286 . :'סימן ד הוראות שונות סמכות רשם הוצאה לפועל שלא למנות נאמן 205 .רשם ההוצאה לפועל רשאי שלא למנות נאמן אם מצא כי אין הצדקה לכך בנסיבות העניין ;ומנימוקים שיירשמו החליט הרשם כאמור ימלא הוא את כל תפקידי הנאמן לפי חוק זה. זכותו של נושה לפנות לרשם ההוצאה לפועל 206 .על אף האמור ב סעיף 259 ,נושה יפנה לרשם ההוצאה לפועל בכל שאלה הנוגעת לזכויותיו בהליכי חדלות הפירעון בעניינים שבסמכותו של רשם ההוצאה לפועל לפי פרק זה. העברת ניהול ההליכים מרשם ההוצאה לפועל לבית משפט 207 . (א) רשם ההוצאה לפועל ,מיוזמתו או לבקש ה של היחיד , של נושה או של הנאמן ,רשאי בכל עת לפנות לנשיא בית משפט השלום במחוז שבו מתנהלים הליכי חדלות הפירעון של יחיד בעל חובות ב סכום נמוך בבקשה שיעביר את ניהול ההליכים לבית המשפט. - 79 - (ב) נשיא בית משפט השלום שהוגשה לו בקשה לפי סעיף טן ק (א )או שופט אחר של בית משפט השלום שהוא הסמיכו לכך ,רשאי להעביר את ניהול הליכי חדלות הפירעון לבית המשפט, אם סבר שמפאת מורכבות ההליכים או לטובת ניהולם היעיל ראוי שיתנהלו בבית המשפט. (ג) הועבר ניהול הליכי חדלות הפירעון לבית המשפט לפי סעיף זה – (1) י היו נתונות לבית המשפט כל סמכויות הניהול של הליכי חדלות הפירעון לפי חלק זה; (2) הנאמן יפעל מטעם בית המשפט ויהיה כפוף להוראותיו ולהנחיותיו, והוא רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה למתן הוראות. העברת ניהול ההליכים מרשם ההוצאה לפועל לממונה 208 .התקיים אחד מאלה, יורה רשם ההוצאה לפועל על העברת ניהול הליכי חדלות הפירעון לגבי יחיד בעל חובות ב סכום נמוך לממונה: (1) רשם ההוצאה לפועל מצא ,במהלך הליכי חדלות הפירעון ,כי סך חובותיו של היחיד עולה באופן משמעותי על 150,000 שקלים חדשים; (2) הוגשה לבית ה משפט בקשה לפי סעיף 133 )(ג ,לבירור מחלוקת לעניין זכות היחיד בנכס או במסמך שדרש הנאמן להעביר לידיו; (3) הוגשה לבית המשפט בקשה לביטול פעולה להעדפת נושה ,פעולה לגריעת נכס מקופת הנשייה או פעולה להברחת נכס ,לפי סימן ב' :ביטול עסקאות הגורעות מקופת הנשייה, לפרק ב 'בחלק ד.' ק חל ד :'הנשייה פרק א :'תביעות חוב זכות הנושה לפי תביעת חוב שאושרה 209 .תביעת חוב בשל חוב עבר שאישר הנאמן לפי הוראות פרק זה מקנה לנושה בחוב העבר זכות לחלק מנכסי קופת הנשייה. הגשת תביעות חוב 210 . (א) נושה בחוב עבר רשאי להגיש לנאמן תביעת חוב ,בתוך שה יש חודשים ממועד פרסומו של הצו לפתיחת הליכים; הנאמן רשאי לבקש מהנושה להשלים פרטים הנוגעים לתביעת החוב, אם סבר כי הדבר דרוש שם ל הכרעה בה. - 80 - (ב) על אף האמור ב סעיף קטן (א ,)נוצר חוב עבר לאחר מתן הצו לפתיחת הליכים ,ובכלל זה חוב למוסד לביטוח לאומי הנובע מתשלום גמ לה לפי פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי ,תוגש תביעת החוב בתוך 45 ימים מיום היווצרות החוב או עד תום התקופה הקבועה בסעיף קטן (א ,)לפי המאוחר. (ג) הנאמן רשאי להאריך את התקופה להגשת תביעת חוב אם מצא כי מתקיימות נסיבות שבשלהן לא יכול היה הנושה להגיש את התביעה במועד וכי מן הצדק לעשות כן, בהתחשב בין היתר ב ש.לב בהליך שבו הוגשה הבקשה (ד) לעניין נכס המשועבד בשעבוד קבוע, תכלול תביעת חוב של נושה תכלול גם פירוט של הנכס המשועבד לטובתו ואומדן שוויו ככל האפשר ;השר ,באישור ועדת החוקה ,רשאי לקבוע הוראות לעניין אומדן שוויו של הנכס המשועבד ובכלל זה האופן שבו ייערך והנסיבות שבהן יהיה ניתן לשנותו. )(ה מתביעת חוב של עובד יופחת הסכום שקיבל כגמלה לפי פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי; השר רשאי לקבוע הוראות לעניין זה, ובכלל זה הוראות לעניין דרך הגשת תביעת חוב של עובד ולעניין חובת דיווח של הנאמן למוסד .לביטוח לאומי (ו) השר יקבע הוראות לעניין אופן הגשת תביעת חוב ,הפרטים שייכללו בה, ובכלל זה פרטים לעניין רכיבי ריבית והפרשי הצמדה ,והמסמכים שיש לצרף אליה. הכרעה בתביעות החוב 211 . (א) הנאמן יברר תביעת חוב שהוגשה לו ויחליט אם לאשרה או לדחות ה . (ב) הנאמן רשאי ,באישור בית המשפט ,לדחות תביעת חוב בשל חוב שניתן לגביו פסק דין ,אם מצא כי התקיים אחד מאלה : (1) פסק הדין ניתן על בסיס התנהלות של הצדדים שיש בה משום תרמית או קנוניה; (2) התקיימו נסיבות אחרות שבהן פסק הדין ניתן ללא בירור לגופו לש עניין ובשל כך יש חשש .ממשי שאינו משקף נכונה את חוב היחיד (ג) הנאמן יודיע לנושה שהגיש את תביעת החוב על ההכרעה בתביעת החוב; היה החייב יחיד – יודיע הנאמן על ההכרעה גם ליחיד. - 81 - (ד) תביעת חוב שהוגשה בשל חוב עבר הנובע מתשלום שהוטל ב הליך מינהלי או ב הליך פלי לי או שהוא חוב למוסד לביטוח לאומי הנובע מתשלום גמלה לפי פרק ח 'לחוק הביטוח הלאומי ,תאושר בידי הנאמן אלא אם כן הוגשה שלא במועד או שלא כללה את כל הפרטים והמסמכים כנדרש לפי סעיף 210 (ו .) )(ה הממונה רשאי לפטור את הנאמן מבירור תביעות חוב, אם מצא כי אין די ב נכסי קופת הנשייה כדי לבצע חלוקה לנושה מגיש תביעת החוב ול יתר ה נושים באותה דרגה בסדר הפירעון. חוב עבר שמועד פירעונו לאחר מתן הצו לפתיחת הליכים 212 . הנושה רשאי לתבוע חוב עבר שמועד פירעונו חל לאחר מתן צו לפתיחת הליכים כאילו הוא עומד לפירעון מיידי במועד מתן הצו ;לעניין סדר הפירעון יראו את הריבית שנצברה או היתה אמורה להיצבר ממועד מתן הצו ואילך כריבית שנצברה בהליכי חדלות פירעון. שומת חוב עבר שאינו קצוב 213 .היה חוב עבר חוב שאינו קצוב ,ישום אותו הנאמן. זכות עיון 214 .כל בעל עניין בהלי ך חדלות פירעון רשאי לעי ין בתביעות החוב שהגישו נושים ובהכרעות הנאמן לגביהן ;הממונה רשאי לקבוע הוראות לעניין זכות העיון לפי סעיף זה. ערעור על החלטה בתביעת חוב 215 .מי שרואה את עצמו נפגע מהחלטת הנאמן בתביעת חוב ,רשאי להגיש ערעור על ההחלטה לבית המשפט. פרק ב :'קופת הנשייה סימ ן א': הנכסים הנכללים בקופת הנשייה נכסי קופת הנשייה 216 .נכסי קופת הנשייה יכללו – (1) לגבי חייב שהוא תאגיד – כל נכס של התאגיד במועד מתן הצו לפתיחת הליכים וכל נכס שיוקנה לתאגיד עד למועד חיסולו ,ואם אושרה לגבי התאגיד תכנית לשיקום כלכלי – כל נכס של התאגי ד בהתאם להוראות התכנית; (2) לגבי חייב שהוא יחיד – כל נכס של היחיד במועד מתן הצו לפתיחת הליכים ,כל נכס שיוקנה לו עד למתן צו לשיקום כלכלי ,וכל נכס הנכלל בנכסי קופת הנשייה בהתאם לצו לשיקום כלכלי. נכסים שאינם חלק מקופת הנשייה 217 .היה החייב יחיד ,לא ייכלל ו בנכסי קופת הנשייה – - 82 - (1) נכסים המנויים בתוספת השנייה; (2) ז כויות לגמלה שחלות עליהן הוראות סעיף 303 או 311 לחוק הביטוח הלאומי , הוראה בחיקוק אחר המחילה את הסעיפים האמורים או הקובעת הסדר דומה להסדר הקבוע.בהם נכס שנתפס בהליך הי גבי שטרם הושלם 218 .נת פס נכס של החייב במסגרת הליך גבייה ובמועד מתן הצו לפתיחת הליכים טרם ה תקבלה בידי הנושה מלוא התמורה בעד מכירתו ,יחולו הוראות אלה: (1) אם הנכס טרם נמכר – ייכלל הנכס בנכסי קופת הנשייה וההוצאות שהוצאו לתפיסתו ו מכירתו יהיו שעבוד ראשון על הנכס; (2) אם הנכס נ מכר – תיכלל התמורה שהתקבלה ממכירתו ,לאחר ניכוי ההוצאות שהוצאו לתפיסתו ולמכירתו ,בנכסי קופת הנשייה. סימן ב': ביטול עסקאות הגורעות מקופת הנשייה ביטול פעולה המקנה עדיפות ל נושים 219 . (א) (1) בית המשפט רשאי להורות על ביטול פעולה שהביאה לפירעון חוב לנושה וא לקידומו בסדר הפירעון ,ושנעשתה לפני מתן צו לפתיחת הליכים ,לרבות פעולה שנעשתה במסגרת הליך גבייה ולרבות העברת בעלות ב נכס או שעבוד נכס ,בהתקיים כל אלה (בסימן זה – פעולה המקנה עדיפות ל נושה:) (א) מועד ביצוע הפעולה חל בתקופה שתחילתה שלושה חודשים לפני מועד הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים ,ולגבי נושה שהוא קרוב של החייב – שנה לפני המועד האמור; (ב) במועד ביצוע הפעולה היה החייב בחדלות פירעון ; (ג) בשל הפעולה ייפרע לאותו נושה חלק גדול יותר מהחוב לעומת החלק שהיה נפרע לו במסגרת הליכי חדלות הפירעון לפי סדר הפ ירעון; (2) לעניין סעיף זה ,חזקה על החייב שהיה בחדלות פירעון בתקופה האמורה בפסקה (1 ()א ,)אלא אם כן הוכח אחרת. (ב) בית המשפט לא יבטל פעולה המקנה עדיפות לנושים בהתקיים אחד מאלה: - 83 - (1) החייב קיבל במועד ביצוע הפעולה או במועד סמוך לו תמורה הולמת בנסיבות העניין לפעולה שביצע ; לעניין זה, לא יראו ב פירעון החוב כשלעצמו תמורה הולמת ; (2) ביצוע הפעול ה היה במהלך העסקים הרגיל של החייב והחוב שנפרע בשל הפעולה נוצר במהלך העסקים הרגיל של החייב; לעניין הסדר פריסה לתשלום חוב לרשות המסים ,לרשות מקומית או למוסד לביטוח לאומי– לא יראו בעובדה ש הסדר ה פריסה נעשה באופן חד- פעמי כשלעצמ ה ,פעולה שלא במהלך העסקים הרגיל; (3) לגבי חייב שהוא יחיד – החוב הנפרע הוא חוב לאדם שאינו קרובו של החייב בסכום ש אינו עולה על 5,000 שקלים חדשים ,ולעניין חוב בשל שכר דירה או שירות מתמשך– יחושב הסכום האמור על בסיס ה תשלום ה חודשי; (4) לגבי חייב שהוא יחיד – החוב הנפרע הוא חוב מזונות שהחבות בו .היא לפי פסק דין (ג) הומחה חוב מנושה לאדם אחר לפני מתן צו לפתיחת הליכים ,ובשל ההמחאה היה הנמחה ,לעניין אותו חוב ,לנושה בעל זכויות פירעון מיוחדות שהוראו ת פרק ו' :נושים בעלי זכויות פירעון מיוחדות, חלות עליו ,רשאי בית המשפט להורות כי זכויות הפירעון המיוחדות לפי אותו פרק לא יוקנו לנמחה לגבי אותו חוב ,ובלבד שהתקיימו לגבי ההמחאה התנאים שבסעיף קטן (א.) ביטול פעולה הגורעת נכסים מקופת הנשייה 220 . (א) בית המשפט רשאי להורות על ביטול פעולה שנעשתה לפני מתן צו לפתיחת הליכים ,שבשלה נגרע נכס מנכסי קופת הנשייה ,בהתקיים כל אלה (בסימן זה – פעולה הגורעת נכס מקופת הנשייה:) (1) הפעולה נעשתה בלא תמורה או בתמורה שאינה הולמת בנסיבות העניין; (2) מועד ביצוע הפעולה חל בתקו פה שתחילתה שנתיים לפני מועד הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים ,ולגבי פעולה לטובת קרוב – ארבע שנים לפני המועד האמור; (3) במועד ביצוע הפעולה היה החייב בחדלות פירעון או שביצוע הפעולה הביא אותו לחדלות פירעון. (ב) לעניין סעיף זה ,חזקה על חייב שהיה בחדלות פירע ון בתקופה האמורה בסעיף קטן (א() 2 ,)אלא אם כן הוכח אחרת. - 84 - ביטול פעולה להברחת נכסים 221 .בית המשפט רשאי להורות על ביטול פעולה הגורעת נכס מקופת הנשייה שבוצעה במטרה להבריח את הנכס מנושים ,גם אם במועד ביצוע הפעולה לא היה החייב בחדלות פירעון ,ובלבד שמועד ביצוע הפעולה חל בתקופה שתחילתה שבע שנים לפני מועד הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים ושסיומה במועד מתן הצו (בסימן זה – פעולה להברחת נכס) ,; בבוא בית המשפט להורות כאמור רשאי הוא להביא בחשבון אם מי שהנכס הועבר אליו קיבל אותו בתום לב. שמירת זכויותיו של אדם שלישי 222 .בי טול פעולה המקנה עדיפות ל נושה ,פעולה הגורעת נכס מקופת הנשייה או פעולה להברחת נכס ,לפי סימן זה ,אין בו כדי לגרוע מזכויותיו של אדם שלישי שרכש ,לאחר ביצוע הפעולה ,זכות בנכס שלגביו בוצעה ,בתום לב ובתמורה. תוצאות ביטול פעולה 223 . (א) ביטל בית המשפט לפי סימן זה פעולה המקנה עדיפות ל נושה ,פעולה הגורעת נכס מקופת הנשייה או פעולה להברחת נכס ,ייכללו הנכסים שהושבו בשל הביטול בקופת הנשייה. (ב) על אף האמור ב סעיף קטן (א), היתה השבת הנכס לקופת הנשייה בלתי אפשרית או בלתי צודקת בנסיבות העניין ,או נרכש הנכס בידי אדם שלישי כאמור בסעיף 222 – ישלם מי שלטובתו בוצעה הפעולה את שוויו של הנכס כפי שיורה בית המשפט. פרק ג :'כינוס נכסי קופת הנשייה וניהולם כינוס נכסי קופת הנשייה 224 . (א) ניתן צו לפתיחת הליכים ,יפעל הנאמן בהתאם לסמכויותיו לפי פרק ו': הנאמן – מינויו ,תפקידו וסמכויותי ו, לחלק ב 'ופרק ו' :הנאמן – מינויו ,תפקידו וסמכויותיו, לחלק ג 'כדי לקבל לידו או לפיקוחו את נכסי החייב ואת המסמכים ,הנוגעים להליכי חדלות הפירעון שלחייב זכות לקבלם. (ב) במסגרת כינוס נכסי קופת הנשייה יבחן הנאמן בין השאר את ות קפם של שעבודים המוטלים על נכסים כאמור ואת קיומן של עילות תביעה העומדות לחייב שיש בהן כדי להוסיף נכסים לקופת הנשייה. הודעה על נכסים ומסמכים של החייב 225 .נושה שבידו נכס או מסמך שלחייב זכות בו הנוגע להליכי חדלות הפירעון ונודע לו על מתן צו לפתיחת הליכים לגבי החייב ,יודיע לנאמן , בתוך21 י מים מהמועד ,שבו נודע לו על מתן הצו על קיומו של הנכס או המסמך כאמור ,ויפעל בהתאם להוראות הנאמן ;השר רשאי לקבוע הוראות לעניין הודעה לפי סעיף זה ,ובכלל זה לעניין אופן מסירת ה. ניהול נכסי קופת הנשייה 226 . (א) הנאמן ינהל את נכסי קופת הנשייה באופן יעיל ומיטבי ל שמירת ערכם ולהשבחתם ,בהתאם ל הוראות שיקבע הממונה. - 85 - (ב) היה החייב יחיד ,רשאי הנאמן ,באישור הממונה ,להסתייע ביחיד לשם ניהול נכסי קופת הנשייה. (ג) הנאמן יפקיד את הכספים שקיבל במהלך הליכי חדלות הפירעון והמיועדים לחלוקה לנושים ,במקום ,בדרך ובמועדים שיורה המ מונה ;הממונה רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן השקעת הכספים האמורים. (ד) עיכב הנאמן תחת ידו כספים בניגוד להוראות סעיף קטן (ג ,)ישלם הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה על הכספים שעיכב. (ה) הנאמן לא יפקיד בחשבונו הפרטי כל סכום שקיבל כנאמן ב מסגרת הליכי חדלות הפירעון. פרק ד :'מימוש נכסי קופת הנשייה מימוש נכסי קופת הנשייה 227 .ניתן צו לפתיחת הליכים לגבי חייב שהוא יחיד או ניתן צו כאמור לגבי חייב שהוא תאגיד ובית המשפט הורה על פירוקו ,יפעל הנאמן למימוש נכסי קופת הנשייה באופן שישיא את ערכם ;שר ה, ,באישור ועדת החוקה רשאי לקבוע הוראות לעניין הדרכים למימוש נכסי קופת הנשייה. משיכת כספים מקופת גמל 228 .משיכת כספים המגיעים לחייב שהוא יחיד מקופת גמל כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל ,)התשס"ה– 2005 27 ,טעו נה אישור בית המשפט ;בית המשפט רשאי להורות על משיכת הכספים האמורים ,כולם או חלקם ,למעט כספים המיועדים למטרת קצבה שטרם הגיע המועד לתשלומם כקצבה . הגנת בית מגורים 229 . )(א היו ,כלולים בנכסי קופת הנשייה מקרקעין המשמשים, כולם או חלקם ,למגורי חייב שהוא יחיד תימכר הזכות ב מקרקעין באישור ת בי המשפט. )(ב בית המשפט לא יורה כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שקיים דיון ונתן לחייב ולנושים הזדמנות להשמיע את טענותיהם. )(ג בית המשפט לא יאשר מכירת זכות במקרקעין כאמור בסעיף קטן )(א אלא אם כן מצא כי התקיימו כל אלה: 27 ס '"ח התשס"ה, עמ889 . - 86 - (1) התועלת שתצמח לנושים ממכירת הז כות האמורה גוברת על הנזק שייגרם ליחיד כתוצאה מכך, בהתחשב, בין היתר בגיל ם של היחיד ובני משפחתו הגרים עמו ובנסיבותי הם האישיות ובכלל זה מצבם הבריאותי; (2) אין אפשרות סבירה לפרוע את החוב בדרך אחרת שפגיעתה ביחיד ;פחותה (3) ליח די ולבני משפחתו הגרים עמו י היה מקום מגורים סביר באזור מגוריהם התואם את וצ רכיהם , או שהועמד לרשותם סידור חלופי לתקופה שיקבע בית המשפט לפי הוראות סעיף קטן (ד) של מקום .מגורים סביר באזור מגוריהם התואם את צורכיהם (ד) תקופת הסידור החלופי תיקבע בהתאם להוראות אלה: (1) לעניין יחיד שנח ה דעתו של בית המשפט שתהיה לו יכולת לממן מקום מגורים סביר לעצמו ולבני משפחתו הגרים עמו לאחר תום הליכי חדלות הפירעון ,בין באמצעות יכולת השתכרותו העתידית ובין באמצעות הכנסה או זכויות אחרות – לתקופה של ארבע שנים , ורשאי בית המשפט לקבוע תקופה קצרה או ארוכה יותר אם מצא כי יש הצדקה לכך, בין היתר על יסוד השיקולים)המנויים בסעיף קטן (ה; (2) לעניין יחיד שלא נחה דעתו של בית המשפט שתהיה לו יכולת לממן מקום מגורים סביר לעצמו ולבני משפחתו הגרים עמו לאחר תום הליכי חדלות הפירעון, בין באמצעות יכולת השתכרותו העתידית ובין ב אמצעות הכנסה או זכויות אחרות– ,לתקופה שיקבע בית המשפט ורשאי הוא לקבוע כי תקופת הסידור החלופי תהיה לכל ימי חייו של .היחיד )(ה (1) בבואו לקבוע את תקופת הסידור החלופי לפי סעיף קטן)(ד ישקול :בית המשפט, בין היתר, את אלה )(א ם גיל של היחיד ובני משפחתו ה,גרים עמו ובכלל זה קרבתו ;לגיל הפרישה )(ב נסיבותי הם האישיות של היחיד ובני משפחתו הגרים עמו ו וצ רכיהם הנוכחים והעתידיים , ובכלל זה מצבם הבריאותי; )(ג אם התקיים ביחיד תנאי מהתנאים להארכת תקופת התשלומים הקבועים בסעיף 163 .)(ג - 87 - (2) בבואו לקבוע את יכו לת השתכרותו העתידית של היחיד יביא בית המשפט בחשבון, בין היתר, את גילו וקרבתו לגיל פרישה. )(ו על זכות במקרקעין של היחיד או של מי שהיה שות פו בזכות במקרקעין, שהוראות סעיף זה חלות עליה, לא יחולו הוראות סעיף 33 לחוק הגנת הדייר ,][נוסח משולב התשל "ב– 1972 28 . )(ז הוראות סעיף זה לא יחולו לעניין מימוש של משכנתה או משכון של זכות ב מקרקעין של היחיד המשמשים ,כולם או חלקם ,למגורי ו ,ויחולו לגבי הזכות כאמור 'הוראות סימן א,: נושה מובטח לפרק ו', ולעניין מתן סידור חלופי – יחולו הוראות סעיף 38 )(ג לחוק ההוצאה לפועל ,בשינויים המחויבים. פרק ה :'חלוקת נכסי קופת הנשייה סימן א': כללי חלוקת נכסי קופת הנשייה – הוראות כלליות 230 .ניתן צו לפתיחת הליכים, יחולקו נכסי קופת הנשייה לפי סדר הפירעון הקבוע בסימן ב' :סדר הפירעון, ובאופן הקבוע בסימן ג' :אופן החלוקה ,אולם אם אושרה לגבי ייב ח שהוא תאגיד תכנית לשיקום כלכלי ,ית עשה החלוקה לפי הוראות התכנית. סימן ב': סדר הפירעון סדר הפירעון 231 .חובות החייב והוצאות הליכי חדלות הפירעון ייפרעו מנכסי קופת הנשייה בסדר עדיפות זה: (1) חובות מובטחים – לפי הוראות סימן א' ,: נושה מובטח לפרק ו;' (2) הוצאות הליכי חדלות הפירעון – לפי הוראות סעיף 233 ; (3) חובות בדין קדימה – לפי הוראות סעיף 234 ; (4) חובות שלהבטחת פירעונם שועבד נכס בשעבוד צף – לפי הוראות סימן א' ,: נושה מובטח לפרק ו;' (5) חובות כלליים – לפי הוראות סעיף235 ; (6) ריבית נוספ ת– לפי הוראות סעיף 236 ; (7) חובות דחויים – לפי הוראות סעיף 237 . 28 'ס"ח התשל"ב, עמ176 . - 88 - שוויון 232 .החובות בכל דרגה בסדר הפירעון ייפרעו לכל הנושים באותה דרגה בשיעור שווה לפי סכומיהם ובלי כל העדפה. הוצאות הליכי חדלות הפירעון 233 . (א) הוצאות הליכי חדלות הפירעון הן : (1) כל ההוצאות הנובעות מפעולות שביצע הנאמן או מי מטעמו במסגרת הליכי חדלות הפירעון ,לרבות אגרות ושכר הנאמן; (2) ההוצאות הכרוכות בכינוס ובניהול ועדת הנושים כמשמעותה בסעיף263 ; (3) לעניין חייב שהוא יחיד שנפטר – הוצאות סבירות להלוויית היחיד וכן הוצאות העי זבון וניהולו; (4) כל הוצאה אחרת שנקבע לפי חוק זה כי דינה כדין הוצאות הליכי חדלות הפירעון. (ב) הוצאות הליכי חדלות הפירעון ישולמו במועד שנקבע לתשלומן לפי דין או הסכם. (ג) אין די בנכסי קופת הנשייה שאינם משועבדים כדי לפרוע את הוצאות הליכי חדלות הפירע ון ,ייפרעו הוצאות אלה מהנכסים שעליהם חל שעבוד צף . חובות בדין קדימה234 . (א) חובות העבר המפורטים להלן הם חובות בדין קדימה והם ייפרעו בסדר עדיפות זה: (1) )(א חוב בשל שכר עבודה,כמשמעותו בחוק הגנת השכר ה תשי"ח– 1958, שמגיע לעובד בעד התקופה שלפני הגשת הבק שה צו ל ל פתיחת הליכים ו בשל פיצויי פיטורין לפי חוק פיצויי פיטורי ם, התשכ "ג– 1963 29 ', בניכוי הגמלה המשולמת לפי פרק ח ,לחוק הביטוח הלאומי בסכום ש לא יעלה על25,630 שקלים חדשים לעניין שכר עבודה או על39,945 שקלים חדשים לעניין פיצויי פיטורין יחד עם שכר עבודה ; )(ב הסכו מים הנקוב ים בפסקת משנה)(א יתעדכנו ב-1 בינואר בכל שנה, לפי שיעור שינוי השכר הממוצע כמשמעותו בחוק הביטוח ;הלאומי, ויעוגלו לעשרת השקלים הקרובים השר יפרסם ברשומות הודעה בדבר עדכון הסכומים; 29 ,ס"ח התשכ"ג 'עמ136 . - 89 - (2) סכום שהחייב ניכה במקור לפי סעיפים 164 או 170 לפקודת מס הכנסה30 וטרם העביר לרשות המסים ,וכן סכום שהחייב ניכה לפי סעיף 342 (ג )לחוק הביטוח הלאומי וטרם העביר למוסד לביטוח לאומי ; (3) חוב מזונות שהחבות בו היא לפי פסק דין ומועד פירעונו חל לפני מתן הצו לפתיחת הליכים; (4) קרן חוב מס ערך מוסף לרשות המסים שנוצר ב- 12 החודשים שקדמו למתן הצו לפתיחת הליכים; (5) תשלום חובה שתשלומו נפרס על פי הסדר פריסה שנחתם לפני מתן הצו לפתיחת הליכים ;דין קדימה לפי פסקה זו יחול על סכום קרן החוב בלבד ויהיה מוגבל לחיובים שנוצרו ב תקופה של שלוש שנים לכל היותר מתוך הסדר הפריסה, ואם ח ל הסדר הפריסה על חיובים בשל תקופה ארוכה יותר– ,יחול דין הקדימה על חיובים שנוצרו בשלוש שנים ,לאו דווקא רצופות לפי בחירת בעל החוב; לעניין זה– ""תשלום חובה– חוב מס לרשות המסים, דמי ביטוח כמשמעותם בחוק הביטוח הלאומי, לרבות דמי ביטוח בריאות כמשמעותם בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד– 1994 31, או חוב ארנונה, ,]כמשמעותה בפקודת העיריות [נוסח חדש ;לרשות מקומית ""הסדר פריסה– הסדר בכתב החתום על ידי החייב לפריסת תשלום חוב לתקופה של12 .חודשים לפחות (ב) אין די בנכסי קופת הנשייה שאינם משועבדים כדי לפרוע את החו בות בדין קדימה ,ייפרעו חובות אלה מהנכסים שעליהם חל שעבוד צף . חובות כלליים 235 . (א) החובות הכלליים הם החובות שאינם חובות מובטחים ,חובות בדין קדימה או חובות דחויים . (ב) החובות הכלליים יכללו הפרשי הצמדה שנוספו לפי דין או הסכם עד למועד הפירעון וריבית ב סיסית שנוספה לפי דין או הסכם עד מועד מתן הצו לפתיחת הליכ ים ,ואם לא נקבעו הפרשי הצמדה או ריבית בסיסית לפי דין או הסכם – יתווספו ל חובות הכלליים הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם ב חוק פסיקת ריבית והצמדה. 30 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש6 ', עמ120 . 31 'ס"ח התשנ"ד, עמ156 . - 90 - )(ג החובות הכלליים לא יכללו ריבית פיגורים. )(ד בסעיף זה– ""ריבית בסיסית– הריבית לפי דין או ההסכם שחלה כל עוד החייב משלם את ;התשלומים שהוא חב בהם במועדם ""ריבית פיגורים– ,חלק הריבית הנוסף לפי דין או הסכם על הריבית הבסיסית שהחייב נדרש לשלם בשל אי- ,תשלום תשלומים שהוא חב בהם במועדם וכל קנס פיגורים או תשלום דומה לזה יהא כינויו אשר יהא בשל אי- .תשלום במועד ריבית נוספת 236 . (א) ריבית :נוספת היא כל אחת מאלה (1) הריבית שנוספה לכל חובות העבר של החייב ,למעט חובות דחויים ,ממועד מתן הצו לפתיחת הליכים עד לפירעונם ,לרבות ריבית שנוספה לחובות מובטחים ולא ניתן לפרו ע אותה מהנכסים המשועבדים; (2) ריבית פיגורים שנוספה עד מועד מתן הצו לפתיחת הליכים. (ב) ה ריבית הנוספת תיפרע בס דר עדיפות זה : (1) ריבית בשיעור לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה; (2) יתרת הריבית שנותרה לאחר הפירעון כאמור בפסקה (1 .) חובות דחויים 237 .החובות המפורטים להלן הם חובות דחויים והם ייפרעו ב סדר עדיפות זה : (1) תשלומים עונשיים שהוטלו על החייב; (2) לעניין חייב שהוא תאגיד – חובות לחברי התאגיד הנובעים מהיותם חברי התאגיד וחובות לחברי התאגיד שיש עילה להשעיית פירעונם לפי סעיף 6(ג )לחוק החברות או לפי כל דין אחר. סימן ג': אופן החלוקה חלוקת נכסי קופת הנשייה 238 .חלוקת נכסי קופת הנשייה לנושים בחוב עבר שתביעת החוב שלהם אושרה ואינם נושים מובטחים תהיה בהתאם להוראות סימן זה. חלוקות ביניים 239 . (א) הנאמן יחלק לנושים ,מעת לעת ובהקדם האפשרי ,כספים שה צטברו בידו ממימוש נכסי קופת הנשייה (בסימן זה – חלוקת ביניים.) (ב) לפני כל חלוקת ביניים יפרסם הנאמן הודעה על כך בדרך שיקבע השר. - 91 - (ג) הנאמן יעכב תחת ידו ולא יחלק בחלוקת ביניים סכומים הדרושים לאחד מאלה : (1) תשלום חוב עבר שתביעת החוב לגביו הוגשה ו טרם אושרה וכן תשלום חוב עבר שתביעת החוב לגביו טרם הוגשה אם ידוע לנאמן על קיומה ועל כך שיש סיכוי סביר שתאושר; (2) מימון הוצאות הליכי חדלות הפירעון. (ד) נושה שתביעת החוב שלו אושרה לאחר חלוקת ביניים ,ישלם לו הנאמן כל סכום שלא קיבל באותה חלוקה ,לפני כל חלו קה נוספת. חלוקה סופית 240 . (א) לאחר השלמת המימוש של כל נכסי קופת הנשייה ש לדעת הנאמן אפשר לממשם ,יחלק הנאמן את היתרה לנושים (בסימן זה – חלוקה סופית.) (ב) לפני החלוקה הסופית יודיע הנאמן לכל מי שהגישו תביעות חוב שטרם הוכרעו ולא ביססו את תביעותיהם להנחת דעתו ,על כוונתו לחלק חלוקה סופית ,ויקצוב להם זמן לביסוס תביעותיהם בהודעה. (ג) הכריע הנאמן בכלל תביעות החוב שהוגשו וחלף המועד להגשת ערעור על החלטותיו כאמור בסעיף215 ,יפרסם הנאמן הודעה על כוונתו לחלק חלוקה ;סופית השר רשאי לקבוע הוראות לעניין המועד והדרך למתן ההודעה לפי סעיף קטן זה. אופן ביצוע החלוקות 241 .השר רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן ביצוע חלוקות הביניים והחלוקה הסופית. זכות החייב ליתרה242 .נותרו נכסים בקופת הנשייה לאחר פירעון מלוא החובות לנושים והוצאות הליכי חדלות הפירעון ,תועבר היתרה לפי הוראו ת אלה: (1) בהליכי חדלות פירעון של יחיד – ליחיד; (2) בהליכי חדלות פירעון של תאגיד – לחברי התאגיד. פרק ו :'נושים בעלי זכויות פירעון מיוחדות סימן א': נושה מובטח נושה מובטח 243 . (א) נושה מובטח הוא נושה שהחוב שחב לו החייב הוא חוב מובטח. (ב) נית ן צו לפתיחת הליכים ,רשאי נושה מובטח להיפרע את חובו המובטח מהנכס המשועבד לטובתו ,בכפוף להוראות סימן זה ולסדר הפירעון . - 92 - (ג) הח וב המובטח יכלול הפרשי הצמדה וריבית שנוספו עד לפירעונו ,למעט ריבית פיגורים כהגדרתה בסעיף235 שנוספ ה ממועד מתן הצו לפתיחת הליכים. (ד) פחת סכום החוב המובטח מהתמורה שהתקבלה ממימוש הנכס המשועבד ,יהיה ההפרש חלק מנכסי קופת הנשייה העומדים לפירעון יתרת החובות. (ה) נותרה ,לאחר פירעון החוב המובטח ממימוש הנכס המש ו עבד ,יתרת חוב לנושה ,יהיה דינה כדין חובות החייב שאינם חובות מובטחים . הגבל ות לעניין שעבוד צף 244 . (א) ניתן צו לפתיחת הליכים ,יחולו הגבלות אלה לעניין שעבוד צף: (1) השעבוד הצף יחול ,עד לסיום הליכי חדלות הפירעון ,רק על נכסים של החייב במועד מתן הצו לפתיחת הליכים ,וכן על התמורה בעד נכסים כאמור או נכסים חלופיים להם ,הניתנים לזיהו י או לעקיבה (בסעיף זה – נכסי השעבוד הצף;) (2) נושה המובטח בשעבוד צף רשאי להיפרע את החוב המובטח מנכסי השעבוד הצף בסכום שלא יעלה על75% מהתמורה שהתקבלה ממימוש נכסי השעבוד הצף (בסעיף זה – תקרת השעבוד ,)ויחולו הוראות אלה: (א) לא נפרע לנושה המובטח בשעב וד צף מלוא החוב המובטח, בשל הוראות סעיף זה ,יהיה דינה של יתרת החוב כדין חובות החייב שאינם חובות מובטחים; (ב) יתרת השווי של נכסי השעבוד הצף שמעבר לתקרת השעבוד ,תשמש לפירעון החובות הכלליים. (ב) בסעיף זה" ,התמורה שהתקבלה ממימוש נכסי השעבוד הצף " – התמו רה שהתקבלה ממימוש נכסי השעבוד הצף בניכוי ההוצאות שהוצאו לשמירת ערכם ,להשבחתם ולמימושם. הגבלת מימוש נכס משועבד כשעסקי החייב מופעלים 245 . (א) ניתן צו לפתיחת הליכים והורה בית המשפט לעניין חייב שהוא תאגיד – על הפעלת התאגיד לשם שיקומו הכלכלי ,או הורה הממונה ל עניין חייב שהוא יחיד – על הפעלת עסקו לפי סעיף 157 ,לא יממש נושה מובטח את הנכס המשועבד לטובתו בשעבוד קבוע ,ובשעבוד צף – לא יגבשו ,אלא באישור בית המשפט . - 93 - (ב) בית המשפט יאשר את מימוש הנכס המשועבד בשעבוד קבוע או את גיבוש השעבוד הצף בהתקיים אחד מאלה: (1) אין בנכס המשועבד בשעבוד קבוע או בנכס שחל עליו השעבוד הצף כדי להבטיח הגנה הולמת לנושה המובטח ,ולא נקבעו דרכים אחרות להבטחת הגנה כאמור; (2) הנכס המשועבד או הנכס שחל עליו השעבוד הצף אינו נדרש לשם שיקומו הכלכלי של חייב שהוא תאגיד או לשם שמירת עסקו כעסק יל פע של חייב שהוא יחיד. פידיון הנכס המשועבד בידי הנאמן 246 .הנאמן רשאי ,בכל עת ,לפדות את הנכס המשועבד ;על פידיון הנכס המשועבד יחולו הוראות חוק המשכון ,בשינויים המחויבים. ,השר, באישור ועדת החוקה .רשאי לקבוע הוראות לעניין זה הודעה על כוונת מימוש 247 . (א) לי ב לגרוע מהוראות סעיף 245 ,נושה מובטח המבקש לממש נכס המשועבד לטובתו ,יודיע לנאמן על כוונתו לעשות כן ,ובלבד שהגיש תביעת חוב לפני מתן ההודעה או יחד עמה. (ב) הודיע נושה מובטח ,)כאמור בסעיף קטן (א רשאי הנאמן ,בתוך 14 ימים ממועד קבלת ההודעה ,לפדות את הנכס המ שועבד כאמור בסעיף 246 . הליכי מימוש נכס משועבד 248 . (א) לא פדה הנאמן את הנכס המשועבד בתוך התקופה האמורה בסעיף 247 (ב ,)יחולו לעניין מימוש הנכס המשועבד הוראות אלה: (1) היה אומדן שווי הנכס המשועבד שהגיש הנושה המובטח לפי סעיף 210 (ד( )בסעיף קטן זה – אומד ן שווי הנכס המשועבד )גבוה באופן מובהק מהחוב המובטח – ימומש הנכס בידי הנאמן; (2) לא היה אומדן שווי הנכס המשועבד גבוה באופן מובהק מהחוב המובטח – ימומש הנכס בידי הנושה המובטח; (3) מצא בית המשפט כי אומדן שווי הנכס המשועבד שהגיש הנושה אינו סביר או שהנוש ה המובטח לא הגיש אומדן כאמור ,רשאי בית המשפט לקבוע בעצמו את האומדן ,ויחולו על המימוש הוראות פסקאות (1 )או (2 )בהתאם לאומדן שקבע. (ב) על אף האמור ב סעיף קטן (א ,)בית המשפט רשאי ,לבקשת נושה מובטח, להורות כי מימוש הנכס המשועבד ייעשה בידי הנושה המובטח אם מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין וכי אין בכך כדי לפגוע בעניינם של שאר הנושים. - 94 - (ג) במימוש נכס משועבד בידי הנאמן לפי סעיף קטן (א )יפעל הנאמן בהתאם להנחיות הנושה המובטח, אולם אם סבר הנאמן כי יש בהנחיות הנושה המובטח כדי לפגוע בעניינם של שאר הנושים, רשאי הוא לב קש מבית המשפט הנחיות לעניין דרך פעולתו . (ד) מצא בית המשפט כי יש נסיבות המצדיקות זאת, רשאי הוא להורות ש מימוש נכס ה ה משועבד בידי הנושה המובטח ()לפי סעיף קטן (א2 )) או (ב ייעשה ב פיקוח הנאמן ובתנאים שיקבע בית המשפט. משכון לחיוב המגיע לגוף מוסדי 249 .הוראות סעיפים 247 ו- 248 לא יחולו על משכון כאמור בסעיף 17 (3 )לחוק המשכון ,ועל מימושו יחולו הוראות החוק האמור. חלוקת התמורה ממימוש נכס משועבד 250 . (א) התמורה מפדיון או ממימוש הנכס המשועבד תיזקף תחילה לחשבון ההוצאות שהוצאו לשמירת ערכו ,להשבחתו ולמימושו ,ולאחר מכן לכל אחד מרכיבי החוב המובטח שלהלן ,בהתאם לחלקו היחסי בחוב המובטח : (1) קרן החוב והפרשי הצמדה וריבית שנוספו לפני מועד מתן הצו לפתיחת הליכים; (2) הפרשי הצמדה וריבית שנוספו ממועד מתן הצו לפתיחת הליכים עד י לפ רעון החוב המובטח כאמור בסעיף 243 (ג.) (ב) הושלם מימוש נכס משועבד וטרם הוכרעה תביעת החוב של הנושה המובטח ,רשאי הנאמן לעכב תחת ידו את התמורה שהתקבלה מהמימוש עד להכרעה בתביעת החוב או לדרוש ערובה מהנושה המובטח כתנאי להעברת התמורה לידיו. סימן ב': נושה בעל נכס הכפוף לשיור בעלות נכס הכפוף לשיור בעלו ת 251 .נכס הכפוף לשיור בעלות הוא נכס שמתקיימים בו כל אלה: (1) הנכס נמכר לחייב והועבר לחזקתו ,לפני מתן הצו לפתיחת הליכים; (2) הבעלות בנכס נותרה בידי המוכר ,לפי הסכם המכירה ,עד לתשלום התמורה בעדו; (3) הוראות סעיף 2(ב )לחוק המשכון ,לא חלות על עסקת ה מכר. - 95 - הגבלה על העברת חזקה כשעסקי החייב מופעלים 252 . (א) ניתן צו לפתיחת הליכים והורה בית המשפט לעניין חייב שהוא תאגיד – על הפעלת התאגיד לשם שיקומו הכלכלי ,או הורה הממונה לעניין חייב שהוא יחיד – על הפעלת עסקו לפי סעיף 157 ,לא יקבל בעלים של נכס הכפוף לשיור ב עלות את החזקה בנכס ,בשל אי-תשלום התמורה בעדו בידי החייב ,אלא באישור בית המשפט . (ב) בית המשפט יאשר העברת חזקה לבעלים של נכס הכפוף לשיור בעלות בהתקיים אחד מאלה: (1) אין בנכס כדי להבטיח הגנה הולמת לבעליו ולא נקבעו דרכים אחרות להבטחת הגנה כאמור; (2) הנכס אינו נדרש לשם שיקומו הכלכלי של חייב שהוא תאגיד או לשם שמירת עסקו כעסק פעיל של חייב שהוא יחיד. סימן ג': נושה בעל זכות עיכבון זכות עיכבון 253 .נושה שיש לו זכות עיכבון לגבי נכס מנכסי קופת הנשייה ,בשל חוב עבר של החייב ,יראו אותו ממועד מתן הצו לפתיח ת הליכים כמי שהנכס משועבד לטובתו כערובה לחוב האמור ;על נושה כאמור יחולו הוראות חוק זה החלות לגבי נושה מובטח ,ו הכול בשינויים המפורטים בסימן זה. סמכות להורות על מסירת נכס מעוכב 254 . (א) בית המשפט רשאי להורות לנושה המחזיק בנכס מנכסי קופת הנשייה שיש לו לגבי ו זכות עיכבון ,להעביר את הנכס לנאמן ,ובלבד שמתקיימים כל אלה : (1) בית המשפט הורה ,לעניין חייב שהוא תאגיד ,על הפעלת ו לשם שיקומו הכלכלי והנכס דרוש לשם השיקום כאמור ,או שהממונה הורה לעניין חייב שהוא יחיד ,על הפעלת עסקו לפי סעיף 157 והנכס דרוש לשם שמירת עס קו של היחיד כעסק פעיל; (2) ניתנה לנושה הגנה הולמת. - 96 - (ב) היה הנכס שיש לגביו זכות עיכבון מסמך הדרוש לנאמן לשם הליכי חדלות הפירעון ,רשאי בית המשפט להורות על מסירתו לנאמן גם אם לא מתקיימים התנאים שבסעיף קטן (א ,)ויראו את החוב שלגביו חל העיכבון עד לגובה ה,תמורה המקובלת בעד הכנת המסמך או כפי שיקבע בית המשפט כהוצאות הליכי חדלות הפירעון ;הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על מסמך שהוא נייר ערך כהגדרתו בחוק החברות או שטר כמשמעותו בפקודת השטרות32 . סימן ד': נושה בעל זכות קיזוז קיזוז 255 .נושה רשאי לקזז חוב עבר שה חייב חב לו כנגד חוב עבר שהוא חב לחייב ,כערכם במועד מתן הצו לפתיחת הליכים ,ולהגיש תביעת חוב על היתרה ,בהתקיים אחד מאלה : (1) חובות החייב והנושה כרוכים זה בזה; (2) נטילת חובות הדדיים ו ההסתמכות על זכות הקיזוז הן חלק ממהלך עסקיו הרגיל של החייב או הנושה ,וחוב העבר ש הנושה מבקש לקזז נוצר במסגרת עסקיו ההדדיים עם החייב; (3) החובות ניתנים לקיזוז לפי חוק קיזוז מסים ,התש"ם– 1980 33 ,או לפי סעיפים 312 או 315 לחוק הביטוח הלאומי. הודעה על זכות קיזוז 256 .נושה בעל זכות קיזוז יודיע לנאמן על קיום הזכות או ביצועה ב תוך 30 ימים מהמועד שבו נודע לו על מתן הצו לפתיחת הליכים ; השר יקבע הוראות לעניין .הפרטים שייכללו בהודעת הקיזוז והמסמכים שיש לצרף אליה חלק ה :'מעמד הנושים וזכויותיהם מעמד הנושים 257 . (א) בהפעלת סמכויותיהם ובמילוי תפקידיהם לפי חוק זה יתחשבו בית המשפט ,ה ממונה והנאמן ,ככל האפשר ,בעמדת הנושים המובטחים ושאינם מובטחים. (ב) עמדת הנושים שאינם נושים מובטחים תיקבע באסיפת נושים או בוועדת הנושים ;היתה סתירה בין עמדת אסיפת הנושים לעמדת ועדת הנושים, תכריע עמדת האסיפה. 32 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש2 ', עמ12 . 33 ס '"ח התש"ם, עמ50 . - 97 - (ג) בית המשפט רשאי להחליט על סוגי עניינים ש הנאמן לא יקבל בהם החלטה אלא לאחר שנתן הזדמנות לוועדת הנושים להביע את עמדתה לגביהם. זכות עיון במסמכים258 . (א) בהליכי חדלות פירעון של תאגיד ,רשאי בית המשפט לאפשר לנושה לעיין במסמכי התאגיד או במסמך אחר ש בידי הנאמן ,אם מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין ו לאח ר שהביא בחשבון את הפגיעה בפרטיות של מי ש מוזכר במסמך מגילוי פרטים אישיים הנוגעים ל ו ,ורשאי בית המשפט לקבוע תנאים והגבלות לעניין העיון במידע והשימוש בו. (ב) בהליכי חדלות פירעון של יחיד ,רשאי הממונה לאפשר לנושה לעיין במסמך ש בידי הנאמן ,אם מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין ולאחר שהביא בחשבון את הפגיעה בפרטיות של מי ש מוזכר במסמך ;לעניין זה הממונה י יתן דעתו לפרטי מידע שהיחיד ציין כי הם כוללים מידע אישי רגיש לפי סעיף107 או117 ,ורשאי הממונה לקבוע תנ אים והגבלות לעניין העיון במידע והשימוש בו. (ג) הוראות סעיף הז לא יחולו על מידע שנמסר לנאמן מתאגיד בנקאי או מרשות המסים לפי ף סעי 50 או 150 . )(ד אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 152 )(ג או 281 )(ה לעניין פרוטוקולים של חקירה או בירור שניהל הנאמן. זכותו של נושה לפנות לבית המשפט 259 .נושה רשאי לפנות לבית ה משפט בבקשה שיחליט בכל שאלה הנוגעת לזכויותיו בהליכי חדלות הפירעון. כינוס אסיפת נושים260 . (א) הנאמן רשאי לכנס אסיפת נושים בכל עת כדי לשמוע את עמדת הנושים. (ב) הנאמן יכנס אסיפת נושים ,לפי הוראת בית ה משפט או הממונה או לבקשת ועדת הנושים או לבקשת נושים ה מחזיקים יחד ב- 25% לפחות מערך תביעות החוב ,כדי לדווח לאסיפה על פעולותיו או לשמוע את עמדת הנושים . אסיפת נושים ראשונה 261 . (א) בהליכי חדלות פירעון של תאגיד יכנס הנאמן אסיפה ראשונה של הנושים בתוך 30 ימים מיום מתן הצו לפתיחת הליכים או במועד אחר שיורה בית המש פט ,אלא אם כן החליט בית המשפט או הממונה כי בנסיבות העניין אין בכינוס אסיפה כאמור תועלת לניהול ההליכים. (ב) בהליכי חדלות פירעון של יחיד רשאי הנאמן לכנס אסיפה ראשונה של הנושים אם סבר כי יש בכך תועלת לניהול ההליכים. - 98 - (ג) הנאמן יכין ,עד שבעה ימים לפני ד מוע כינוס האסיפה הראשונה ,דוח ראשוני לעניין מצבו הכלכלי של החייב ולעניין הפעולות שנקט הנאמן עד למועד כינוס האסיפה ;הדוח יועמד לעיון הנושים בדרך שיקבע הממונה. (ד) באסיפה הראשונה יחליטו הנושים על היקף מעורבותם בהליכי חדלות הפירעון. סדרי פעולה של אסיפת הנוש ים 262 . (א) זכות ההצבעה באסיפת הנושים תהיה לנושה שאינו נושה מובטח, שהגיש תביעת חוב לפי הוראות חוק זה ,לפי ערך תביעת החוב שהגיש. (ב) היה חשש כי הסכום שצוין ב תביעת חוב שהגיש נושה עולה על סכום החוב שבו הוא נושה בפועל ,וכי הסכום נקבע מתוך כוונה להשפיע על כות ז ההצבעה שלו ,רשאי הנאמן לבחון את התביעה לשם קביעת זכות ההצבעה של הנושה. (ג) החלטה באסיפת הנושים תתקבל בידי המצביעים באסיפה המחזיקים יחד ברוב ערך תביעות החוב ;לעניין זה" ,מצביעים " – למעט מי שנמנעו בהצבעה. (ד) נושה יעשה שימוש בזכות ההצבעה באסיפת נוש ים בתום לב ובדרך מקובלת ויימנע מניצול לרעה של כוחו. (ה) השר ,באישור ועדת החוקה ,רשאי לקבוע הוראות לעניין סדרי עבודתה של אסיפת הנושים, ובכלל זה הוראות לעניין זכות ההצבעה באסיפת הנושים ולעניין הצבעה באמצעות שלוח. מינוי ועדת נושים 263 . (א) בית המשפט רשאי למנות ועדת נושים שתייצג את עמדת הנושים שאינם נושים מובטחים ותפעל לקידום עניינם בהליכי חדלות הפירעון (בחלק זה– )ועדת הנושים. (ב) החברים בוועדת הנושים יהיו נושים או מי מטעמם ומספרם לא יעלה על חמישה ,אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת. (ג) בוועד ת הנושים יי נתן ייצוג הולם לסוגי הנושים ;בית המשפט רשאי לשנות את הרכב הוועדה שעליו החליטה אסיפת הנושים אם מצא כי אין בו ייצוג הולם לסוגי הנושים. (ד) ישיבה ראשונה של ועדת הנושים תתקיים בתוך 30 ימים מיום שמונתה או במועד אחר שעליו תחליט אסיפת הנושים. - 99 - (ה) השר רשאי ל קבוע הוראות לעניין סדרי עבודתה של ועדת הנושים ;ועדת הנושים תקבע את סדרי עבודתה ככל שלא נקבעו בידי השר . שמיעת עמדת ועדת הנושים 264 . (א) ועדת הנושים רשאית להציג את עמדתה לפני הנאמן ,לפני בית המשפט או לפני הממונה בכל עניין במסגרת הליכי חדלות הפירעון . (ב) מונתה ועדת נושים ,יקבל הנאמן החלטה בעניינים המנויים להלן רק לאחר שנתן לוועדת הנושים הזדמנות להשמיע את עמדתה בתוך פרק הזמן שיורה בהתאם לנסיבות העניין ולצורכי הניהול התקין והיעיל של ההליכים : (1) תביעה או התגוננות בהליך משפטי בשם החייב; (2) העסקת אדם שיסייע לנאמן בניהול הליכי חדלות הפירעון; (3) שעבוד נכס מנכסי קופת הנשייה; (4) נטילת אשראי חדש; (5) פשרה עם נושה או חייב של החייב בנוגע לגובה החוב ואופן תשלומו שיש לה השפעה מהותית על היקף נכסי קופת הנשייה; (6) פירעון חוב לנושים מסוג מסו ים; (7) כל עניין ש בית המשפט החליט, לפי סעיף 257 (ג), כי על הנאמן לשמוע את עמדת ועדת הנושים לגביו; (8) כל עניין נוסף שקבע השר. )(ג בית המשפט או אסיפת הנושים רשאים לפטור מראש את הנאמן מחובתו לשמוע את עמדת ועדת הנושים לפני שיקבל החלטה באחד או יותר מ.)העניינים המנויים בסעיף קטן (ב (ד) מונתה ועדת נושים ,יקבל בית המשפט החלטה לעניין שכרו של הנאמן רק לאחר שנתן לוועדת הנושים הזדמנות להשמיע את עמדתה. (ה) בכל עניין שבו יש לתת הזדמנות לוועדת הנושים להשמיע את עמדתה לפי סעיפים קטנים (ב )ו-(ד ,)תינתן הזדמנ ות גם לנושים המובטחים להשמיע את עמדתם. דרישת מידע על ידי ועדת הנושים ונושה מובטח 265 . (א) בהליכי חדלות פירעון לגבי חייב שהוא תאגיד רשאית ועדת הנושים לדרוש מהנאמן כל מידע ש בידיו הדרוש לה לשם מילוי תפקידה. - 100 - )(ב סבר הנאמן כי מידע שדרשה ממנו ועדת הנושים ינו א נחוץ לה לשם מילוי תפקידה , או שהוא עלול לפגוע בתאגיד, בפרטיותו של אדם או בהליכי חדלות ,הפירעון רשאי הוא לפנות לבית המשפט בבקשה לפטור אותו ממסירת המידע; בית המשפט רשאי לתת פטור כאמור או לקבוע תנאים למסירת המידע. (ג) בהליכי חדלות פירעון לגבי חייב שהוא יחיד ,רשאי הממונה להורות לנאמן למסור מידע לוועדת הנושים ,לפי בקשת ה ,אם מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין ולאחר שהביא בחשבון את הפגיעה בפרטיות הכרוכה בכך, ורשאי הוא לקבוע תנאים והגבלות לעניין העיון במידע והשימוש בו . )(ד כל מידע שו ועדת הנושים רשאית לדרוש מהנאמן לפי סעיף זה, רשאי גם נושה מובטח לדרוש לעניין מידע הנוגע לחוב של החייב כלפי.ו חלק ו :'הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי מינוי הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי 266 . (א) השר ימנה את הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי. (ב) הודעה על מינויו של הממונה תפורסם ברשומות. הממונה – עובד המדינה 267 .הממונה יהיה עובד המדינה ,ויחולו עליו הדינים החלים על עובדי המדינה. תפקידי הממונה 268 .תפקידו של הממונה לפעול לשמירת התקינות ,היעילות וההגינות של הליכים לפי חוק זה ולשמירת האינטרס הצי בורי בהליכים אלה, ובכלל זה : (1) לפקח על התנהלות הנאמנים; (2) לנהל את הליכי חדלות הפירעון של יחידים לפי חלק ג' :הליכי חדלות פירעון לגבי יחיד; (3) לאסוף מידע הנוגע להליכי חדלות פירעון לשם ניתוח ומחקר. סמכויות הנאמן נתונות לממונה 269 .כל סמכות הנת ונה לפי חוק זה לנאמן ,תהיה נתונה גם לממונה. הממונה כצד להליכים 270 . (א) הממונה יהיה צד לכל הליך המתנהל בבית המשפט במסגרת הליכי ם לפי חוק זה ,ו הוא רשאי לנקוט עמדה בכל הליך כאמור. (ב) בית המשפט לא יקיים דיון בהליך לפי חוק זה אלא לאחר שנוכח כי הומצאה לממו נה הזמנה. - 101 - סמכות לבדוק את נסיבות חדלות הפירעון 271 .הממונה רשאי לבדוק את הנסיבות שהובילו את החייב לחדלות פירעון ובכלל זה את התנהלותו של החייב ,ולעניין חייב שהוא תאגיד – גם של מי שהיה נושא משרה או בעל שליטה בו ,ולדווח על כך לבית המשפט. הנחיות הממונה 272 .הממונה רשאי לתת לנאמנים הנחיות כלליות לעניין ביצוע תפקידיהם והפעלת סמכויותיהם לפי חוק זה. סמכות לדרוש מידע מנאמן 273 .הממונה רשאי לדרוש מנאמן למסור לו כל מידע הדרוש לו לשם ביצוע תפקידיו ולהורות על אופן מסירת המידע כאמור. חקירה בדבר התנהלות נאמן 274 . ( )א היה לממונה חשש כי נאמן אינו ממלא כראוי את תפקידו ,יחקור הממונה בדבר ,ידווח על כך לבית המשפט וימליץ לבית המשפט על הדרך ש ראוי לנקוט. )(ב חייב שהוא יחיד או נושה רשאים לפנות לממונה בבקשה כי יערוך .חקירה לפי סעיף זה פיקוח על הרישומים הו דוחות של הנאמן 275 .הממונה יפקח על הרישומים שמנהלים הנאמנים והדוחות שהם מגישים, ויבקרם. פנייה לבית המשפט למתן הוראות 276 .הממונה רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה למתן הוראות בכל עניין הנוגע לביצוע תפקידיו ולהפעלת סמכויותיו לפי חוק זה. סיוע לממונה בביצוע תפקידו 277 . (א) נאמן יסייע לממונה ככל הדרוש לביצוע תפקידיו להפעלת סמכויותיו . (ב) החייב יסייע לממונה וישתף עמו פעולה ככל הדרוש לביצוע תפקידיו להפעלת סמכויותיו. עובדי הממונה ונציגיו 278 . (א) הממונה רשאי לבצע את תפקידיו ולהפעיל את סמכויותיו בעצמו או באמצעות עובדי המדינה הכ פופים לו. (ב) על אף האמור ב סעי)ף קטן (א ,סמכויות הממונה לפי סעיפים 105 , 123 , 125 , 129(א) ו- )(ב , 139 (א ,) 143 , 156 (ה ,) 169 , 170 (ג) ו- 179 )(א(1) יהיו נתונות רק לעובד הממונה שהוא הסמיכו לכך , ושהוא עורך דין בעל ניסיון של .חמש שנים )(ג על אף האמור בסעיף קטן ,)(א הממונ ה רשאי לבצע תפקיד מתפקידיו או להפעיל סמכות מסמכויותיו ,), למעט סמכויות לפי סעיף קטן (ב גם באמצעות מי שאינו עובד המדינה (בסעיף זה – נציג הממונה )ולשלם את שכרו. - 102 - (ד) נציג הממונה יפעל לפי הוראות הממונה ובפיקוחו ,אך אין בכך או בתשלום שכרו לפי סעיף קטן זה כדי ליצור יחסי עובד ומעביד בין הנציג לבין המדינה. (ה) הממונה רשאי ,לפני מינויו של נציג הממונה או לאחר מכן ,לדרוש שהנציג ישעבד נכסים או ייתן ערובה להבטחת מילוי תפקידו וחובותיו ,ורשאי הוא בכל עת לדרוש מהנציג ערובה נוספת או לשחרר ערובה שניתנה ,כולה או חלקה. (ו) דינם של נציגי הממונה כדין עובדי מדינה לעניין חיקוקים אלה: (1) חוק שירות הציבור (מתנות ,)התש"ם– 1979 34 ; (2) חוק העונשין – ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור; (3) חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה ,)התשכ"ט– 1969 35 ; (4) חוק הבחירו ת לכנסת [נוסח משולב ,]התשכ"ט– 1969 36 ; (5) חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים,) התשי"ט– 1959 37 ; (6) פקודת הראיות [נוסח חדש ,]התשל"א– 1971 38 ; (7) חוק שירות המדינה (משמעת ,)התשכ"ג– 1963 39 ,בשינויים המחויבים. חלק ז :'ס מכויות בית המשפט 34 ס '"ח התש"ם, עמ2. 35 ס '"ח התשכ"ט, עמ144 . 36 ס '"ח התשכ"ט, עמ103 . 37 ס '"ח התשי"ט, עמ190 . 38 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש18 , 'עמ421 . 39 ס '"ח התשכ"ג, עמ50 . - 103 - סמכות כללית 279 . (א) בית המשפט מוסמך ,בכפוף להוראות לפי חוק זה ,להחליט בכל שאלה שבמשפט או שבעובדה ,המתעוררת בעניין הליכי חדלות פירעון שלפניו או אם מצא כי הכרעה בה נדרשת לשם ייעול ההליכים כאמור ,למעט החלטה שעניינה הכרעה בהליכים פליליים וא הליכים מינהליים , בכפוף להוראות סעיף31 . (ב) בית המשפט הדן בחדלות פירעון לא יוגבל בהפעלת סמכותו על ידי צו מבית משפט אחר ,ולא יהיה ערעור על החלטותיו אלא בדרך הקבועה בחוק זה. (ג) ניתן צו לפתיחת הליכים ,רשאי בית המשפט להורות כי תועבר אליו כל תובענה שהג יש החייב או שהוגשה נגדו ,התלויה ועומדת בבית משפט אחר ושחלה לגביה הקפאת הליכים לפי פרק ה' :הקפאת הליכים, לחלק ב ,'ולגבי יחיד – לפי סעיף 121 . (ד) בית המשפט רשאי לחזור ולעיין בכל צו שנתן מכוח סמכותו לפי חוק זה, לבטלו או לשנותו ,אם השתנו הנסיבות או התגלו עו בדות חדשות המצדיקות זאת. (ה) בית המשפט רשאי לקבל בכל עניין את הראיות בעל פה או בתצהיר; השר רשאי לקבוע הוראות לעניין זה. איחוד הליכי ם לפי חוק זה של תאגיד ושל יחיד 280 .בית המשפט הדן בהליכי ם לפי חוק זה של תאגיד מוסמך לצרף להליכים אלה הליכי ם לפי חוק זה של יחיד שהוא חבר התאגיד, נושא משרה בו או ערב לחובות התאגיד, המתנהלים בבית משפט אחר ,אם מצא כי הדבר יביא לייעול ההליכים , והוא מוסמך לעשות כן גם אם הוגשה בקשה כאמור בעת פתיחת ההליכים לגבי התאגיד. חקירה בבית המשפט 281 . (א) היה לבית המשפט יסוד סביר להניח כי ברשותו של אדם מידע בדבר נכסיו ,הוצאותיו ,חובותיו ,התחייבויותיו או נושיו של חייב שמתנהלים לגביו הליכי חדלות פירעון או בדבר התנהלותו הכלכלית ,או כי אדם מחזיק בנכס או במסמך של חייב כאמור או חב לו חוב ,רשאי הוא לצוות על אותו אדם להתייצב לפניו לחקירה ,אם סבר יכ החקירה דרושה שם ל הליכי חדלות הפירעון; סמכויות החקירה לפי סעיף קטן זה יהיו נתונות לבית המשפט גם לגבי החייב. (ב) בית המשפט יזהיר את הנחקר לפני חקירתו ,בלשון המובנת לו ,כי עליו להעיד את האמת בלבד ואת האמת כולה וכי יהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק אם לא יעש ה כן ;הנחקר ישיב כי הבין את האזהרה וכי הוא מתחייב לעשות כן. - 104 - (ג) בית המשפט רשאי להציג לנחקר כל שאלה שתיראה לו ;על הנחקר להשיב על כל שאלה ששאל בית המשפט. (ד) בית המשפט רשאי לבצע את החקירות באמצעות הנאמן ,באופן ובתנאים שיורה. (ה) חקירה שבוצעה באמצעות הנאמן לפי סעיף קטן (ד ,)תתועד בפרוטוקול שיימסר לנחקר ,אולם הנאמן רשאי,, אם מצא כי הדבר דרוש לחקירה לדחות את מסירת הפרוטוקול עד לסיום החקירות הנוגעות להליכי חדלות הפירעון. )(ו על חקירה לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיף47 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א– 71 19 40; בוצעה חקירה בידי הנאמן לפי סעיף קטן (ד) וביקש הנחקר להימנע ממסירת ראיה לפי הוראות סעיף47 ,(א) לפקודה האמורה יכריע בית המשפט בבקשה, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף47(ב) לפקודה .האמורה )(ז .נחקר זכאי להיות מיוצג על ידי עורך דין צו זימון או מסירה282 .בית המשפט רשאי, ,מיוזמתו לבקשת הנאמן או לבקשת הממונה ,לתת צו – (1) המורה למי שזומן לבירור או לחקירה לפני הממונה או הנאמן – להתייצב לפני הממונה ,הנאמן או בית המשפט; (2) המורה למי שנדרש למסור נכס ,מסמך או מידע לנאמן או לממונה – למסרם לנאמן ,לממונה או לבית המשפט או להתייצב לפני מי מהם. סמכות להורות על תפיסה 283 .בית המשפט רשאי,, מיוזמתו, לבקשת הנאמן או לבקשת הממונה לתת צו המורה לשוטר לתפוס נכס או מסמך של חייב שמתנהלים לגביו הליכי חדלות פירעון ,הנמצא ברשות החייב או ברשות אדם אחר. צו עיכוב יציאה מהאר ץ 284 . (א) בלי לגרוע מהוראות סעיפים142 ו- 161 ()(ב4 ,)בית המשפט רשאי לצוות על עיכוב יציאתו מהארץ של חייב שמתנהלים לגביו הליכי חדלות פירעון ,ואם הוא תאגיד – של חבר התאגיד או מי שהיה נושא משרה בו ,לתקופה שיקבע, אם היה לבית המשפט יסוד סביר להניח כי אותו אדם ע ומד לצאת מהארץ וכי יציאתו עלולה לסכל את פירעון החובות של החייב או לפגוע פגיעה ממשית בחקירת מצבו הכלכלי של החייב והנסיבות שהובילו למצבו ; היה האדם תושב חוץ, לא יצווה בית המשפט על עיכוב יציאתו מהארץ אלא בנסיבות חריגות .ומטעמים מיוחדים שיירשמו 40 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש18 ', עמ421 . - 105 - (ב) בית המשפט רשאי לצוות על עיכוב יציאתו מהארץ של אדם כאמור בסעיף קטן (א )במעמד צד אחד אם שוכנע כי דחיית הדיון עד לקיומו במעמד הצדדים תסכל את מתן הצו ;ניתן צו עיכוב יציאה מהארץ במעמד צד אחד, יקיים בית המשפט דיון במעמד הצדדים בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ- 14 ימים מיום מתן ו הצ. (ג) בית המשפט רשאי ,במקום לצוות על עיכוב יציאתו מהארץ של אדם )כאמור בסעיף קטן (א ,להתנות את היציאה במתן ערובה להנחת דעתו. סמכות מעצר 285 .בית המשפט רשאי להורות על מעצרו של חייב שהוא יחיד שמתנהלים לגביו הליכי חדלות פירעון , ואם הוא תאגיד– של בעל של ,יטה בו לתקופה שלא תעלה על עשרה ימים ,אם מצא כי המעצר דרוש כדי למנוע ממנו לפגוע בהליכי חדלות הפירעון ,להשהותם או להכביד עליהם בדרך אחרת ,או כדי למנוע הברחת נכס או מסמך של החייב ,הסתרתו או השמדתו , ושוכנע כי אין כל אמצעי חלופי שניתן לנקוט כדי למנוע את המעשים האמורים. ביטול צו לפתיחת הליכים בשל אי- חדלות פירעון 286 . (א) בית המשפט רשאי לבטל צו לפתיחת הליכים , אם מצא כי החייב אינו בחדלות פירעון .או אם אין בצו כדי לסייע במניעת חדלות פירעונו (ב) בית המשפט רשאי להשהות את ביטול הצו לפתיחת הליכים כדי לאפשר הטלה מח דש של הגבלות או עיקולים שבוטלו עם מתן הצו ,לפי סעיפים 25 או 121 . (ג) ביטול צו לפתיחת הליכים אינו פוגע בתוקפם של מכירה ,העברה, תשלום או פעולה משפטית אחרת שנעשו כדין לפני הביטול. (ד) ביטל בית המשפט צו לפתיחת הליכים לגבי חייב שהוא תאגיד ,ישלח הנאמן באופ ן מיידי העתק מההחלטה לרשם ,והרשם יעדכן את המרשם בהתאם ;הודעה על ביטול הצו תפורסם לציבור באופן ובמועד שיקבע השר. חלק ח :'אחריות נושא משרה ובעל תפקיד בתאגיד הנמצא בחדלות פירעון הגדרות – 'חלק ח 287 .בחלק זה – "דירקטור " – דירקטור כהגדרתו בחוק החברות וא מי שממלא תפקיד דומה בשותפות; ""מנהל כללי– ;כמשמעותו בחוק החברות - 106 - "ניהול התאגיד במרמה " – ניהול התאגיד מתוך כוונה לרמות את נושיו. אחריות דירקטור או מנהל כללי שלא פעל לצמצום היקף חדלות הפירעון 288 . (א) ידע דירקטור או מנהל כללי או היה עליו לדעת כי הת אגיד נמצא בחדלות פירעון ולא נקט אמצעים סבירים לצמצום היקפה ,רשאי בית המשפט ,לבקשת הנאמן או הממונה ,לאחר מתן הצו לפתיחת הליכים לגבי התאגיד ,להורות כי הדירקטור או המנהל הכללי יישא באחריות כלפי התאגיד לנזקים שנגרמו לנושי התאגיד בשל מחדלו. (ב) לעניין סעיף הז ,חזקה כי דירקטור או מנהל כללי נקט אמצעים סבירים לצמצום היקף חדלות הפירעון של התאגיד ,אם נקט אמצעים להערכת מצבו הכלכלי של התאגיד ופעל כדי שהתאגיד ינקוט אחד האמצעים כמפורט להלן: (1) קבלת סיוע מגורמים המתמחים בשיקום תאגידים; (2) ניהול משא ומתן עם נו שי התאגיד כדי להגיע עמם להסדר חוב; (3) פתיחה בהליכי חדלות פירעון. (ג ) על אף האמור בסעיפים 259 ו- 260 לחוק החברות ,חברה אינה רשאית לפטור דירקטור או מנהל כללי מאחריותו לפי סעיף זה או לקבוע הוראה בתקנונה המאפשרת לשפות דירקטור או מנהל כללי בשל הפרת חובת ו לפי סעיף קטן .)(א (ד ) לא תקום לדירקטור או למנהל כללי חבות לפי סעיף זה אם הוכיח כי הסתמך בתום לב הסתמכות סבירה על מידע ולפיו התאגיד אינו נמצא בחדלות .פירעון הפרת חובה בידי בעל תפקיד בתאגיד 289 . (א) מצא בית המשפט כי בעל תפקיד בתאגיד או מי שהיה בעל תפקיד הפר חובה כלפי התאגיד ש מקימה עילה לחיובו בפיצוי ,תשלום או השבת נכס לתאגיד ,רשאי הוא , ,לבקשת הנאמן או הממונה לאחר מתן צו לפתיחת הליכים לגבי התאגיד ,להורות לאותו אדם לפצות ,לשלם או להשיב את כס נה לתאגיד. (ב) על ,)אף האמור בסעיף קטן (א בקשה כאמור באותו סעיף קטן המוגשת ,נגד הנאמן נגד מי שפעל מטעמו או נגד כונס הנכסים , יכול שתוגש גם על ידי החייב או נושה .של התאגיד (ג) לעניין סעיף זה" ,בעל תפקיד ,"בתאגיד – יזם התאגיד כהגדרתו בחוק החברות ,נושא משרה בתאגיד ,הנאמן או מי שפעל מטעמו וכן כונס נכסים. - 107 - ניהול מב רמה של נושא משרה 290 .מצא בית המשפט כי מי שהיה נושא משרה בתאגיד ,היה שותף ביודעין לניהול התאגיד במרמה בתקופה שקדמה למתן צו לפתיחת הליכים לגבי התאגיד, רשאי הוא,, לבקשת הנאמן או הממונה להורות לגביו אחד או יותר מאלה: (1) לקבוע כי נושא המשרה יישא באחריות ל נזקים שנגרמו ל תאגיד כתוצאה מניהול התאגיד במרמה; (2) לפסול אותו מלשמש נושא משרה בכל תאגיד לתקופה שיורה ושלא תעלה על חמש שנים. בירור בדבר ניהול ב מרמה של נושאי משרה 291 .התעורר במהלך ניהול הליכי חדלות הפירעון חשד בדבר ניהול התאגיד במרמה בידי נושאי המשרה בו בתקופה שקדמה למתן הצו לפתיחת הליכים ,רשאי בית המשפט להורות לממונה או לנאמן לברר את הדבר ולהגיש את ממצאיו לבית המשפט. תחולה על מי שמילא בפועל תפקיד של דירקטור 292 .הוראות חלק זה יחולו גם על מי שמילא בפועל תפקיד של דירקטור לרבות בניגוד להוראות סעיף 106 לחוק החברות. חלק ט :'הליכי חדלות פירעון בין-לאומיים פרק א :'הגדרות ותחולה הגדרות – 'חלק ט 293 .בחלק זה – "בית המשפט " – כהגדרתו בסעיף 4 ,ואם לא מתקיימים התנאים הקבועים באותה הגדרה – בית המשפט המחוזי או בית משפט השלום ,בירושלים, לפי העניין; "על ב תפקיד זר " – מי שהוסמך במסגרת הליך זר ,לנהל את הליכי השיקום או הפירוק של החייב ,לרבות מי שמונה כאמור באופן זמני ,וכן מי שהוסמך במסגרת ההליך הזר להפעיל את הסמכויות הנתונות לבעל תפקיד זר לפי חלק זה; "הכרה ,"בהליך זר – הכרה בהליך הזר בידי בית המשפט לפי ה וראות פרק ג': הכרה בהליך זר; - 108 - "הליך זר " – הליך שיפוטי או מינהלי המתנהל במדינה זרה ,לפי דין שעניינו חדלות פירעון ,ושבמסגרתו מוסדרים,, לרבות באופן זמני יחסיו של החייב עם נושיו ,במאוחד ,ונכסיו וענייניו של החייב נתונים לאחריותה או לפיקוחה של רשות מוסמכת זרה, למטרת שיקומו הכלכלי של החייב או פירוקו ; "הליך זר משני " – הליך זר שאינו הליך זר עיקרי ,המתנהל במדינה זרה שבה מקיים החייב פעילות כלכלית שעניינה מסחר בטובין או מתן שירותים, הכרוכה בהעסקת כוח אדם ואינה ארעית; "הליך זר עיקרי " – הליך זר המתנהל במדינה זרה שבה נמצא מרכז ענייניו של החייב ;לעניין זה ,יראו את מקום הרישום של חייב שהוא תאגיד או את מקום מגוריו של חייב שהוא יחיד כמקום שבו נמצא מרכז ענייניו ,אלא אם כן הוכח אחרת; "מדינה זרה " – לרבות שטח מחוץ לישראל שאינו מדינה ,המנוי בתוספת השלישית; ""נושה זר– ;נושה ממדינה זרה "רשות מוסמכת בישראל " – בית המשפט או הממונה ,ולעניין הליכי חדלות פירעון לגבי יחיד בעל חובות בסכום נמוך – גם רשם ההוצאה לפועל; "רשות מוסמכת זרה " – רשות שיפוטית או כל רשות אחרת המוסמכת לפקח על הליך זר או אחראית לניהולו. תחולה – חלק ח' 294 .הוראות חלק זה יחולו בכל אחד מאלה: (1) רשות מוסמכת זרה או בעל תפקיד זר מבקשים סיוע מהרשות המוסמכת בישראל או מנאמן ,בקשר להליך זר; (2) הרשות המוסמכת בישראל או נאמן מבקשים סיוע מרשות מוסמכת זרה או מבעל תפקיד זר ,בקשר להליכי חדלות פירעון המתנהלים בישראל; (3) הליכים זרים והליכי חדלות פירעון בישראל מתנהלים במקביל לגבי אותו חייב או שמתנהלים לגביו במקביל כמה הליכים זרים; (4) לנושים או לבעלי עניין אחרים במדינה זרה או לבעל תפקיד זר יש עניין לפתוח בהליכי חדלות פירעון בישראל או להשתתף בהליכים כאמור. - 109 - פרק ב :'גישה של בעל תפקיד זר ושל נושים זרים לרשות המוסמכת בישראל פניית בעל תפקיד זר לרשות המוסמכת בישראל 295 .בעל תפקיד זר רשאי לפנות ישירות לרשות המוסמכת בישראל. סמכות שיפוט מוגבלת 296 .פנייה של בעל תפקיד זר לפי חלק זה לרשות מוסמכת בישראל אין בה כשלעצמה כדי להקנות לרשות המוסמכת סמכות שיפוט לגבי בעל התפקיד הזר או לגבי נכסיו או עסקיו של החייב ,אלא למטרה שלשמה נעשתה הפנייה. פתיחה בהליכי חדלות פירעון בידי בעל תפקיד זר והשתתפותו בהליכים 297 . (א) בעל תפקיד זר רשאי להגיש לבית המשפט בקשה לצו לפתיחת הלי כים לגבי החייב שמתנהל לגביו ההליך הזר ,אם מתקיימים התנאים לפי חוק זה להגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים בידי נושה. (ב) בעל תפקיד זר רשאי להיות צד בהליכי חדלות פירעון המתנהלים לגבי החייב שלגביו מתנהל ההליך הזר ,אם בית המשפט הכיר בהליך הזר. מעמדם של נושים זרים בהליכי חדלות פירעון 298 . (א) מעמדם של נושים זרים וזכויותיהם לעניין פתיחה בהליכי חדלות פירעון והשתתפות בהם ,זהים למעמדם ולזכויותיהם של נושים מישראל. (ב) אין בהוראות סעיף קטן (א )כדי להשפיע על דירוג הנושה הזר בסדר הפירעון ,ובלבד שחוב של נושה זר לא ידור ג בדירוג נמוך מדירוג של חובות כלליים ,אלא אם כן היה מדורג בדירוג זה אילו היה נושה מישראל. יידוע נושים זרים על החלטה של רשות מוסמכת בישראל 299 . (א) נקבעה לפי חוק זה חובה ליידע את הנושים על החלטה שקיבלה הרשות המוסמכת בישראל במסגרת הליכי חדלות פירעון ,לרבות בדרך של פרסום ההחלטה לציבור ,תימסר לכל נושה זר הודעה פרטנית על ההחלטה ,אלא אם כן הורתה הרשות המוסמכת בישראל על דרך אחרת ליידוע הנושים הזרים, המתאימה בנסיבות העניין. (ב) הודעה על מתן צו לפתיחת הליכים שיש לשלוח לנושים לפי סעיפים 26 , 106 או 116 )(ג תכלול ל עניין נושה זר גם את אלה: (1) המועד להגשת תביעת חוב והמען שאליו יש להגישה; - 110 - (2) הדרישה מנושה מובטח ,לפי חוק זה ,להגיש תביעת חוב לגבי חובו המובטח. פרק ג :'הכרה בהליך זר הגשת בקשה להכרה בהליך זר 300 . (א) בעל תפקיד זר רשאי להגיש לבית המשפט בקשה להכ רה בהליך הזר (בחלק זה – בקשת הכרה.) (ב) לבקשת הכרה יצרף בעל התפקיד הזר מסמכים אלה: (1) תצהיר שלו שבו מפורטים כל ההליכים הזרים הידועים לו, המתנהלים לגבי החייב; (2) אחד מאלה: (א) עותק של החלטת הרשות המוסמכת הזרה לפתוח בהליך הזר ולמנות את המבק ש לבעל תפקיד זר; (ב) מסמך מטעם הרשות המוסמכת הזרה המאשר את ניהולו של ההליך הזר ואת מינויו של המבקש לבעל תפקיד זר; )(ג ככל שאין בידי בעל התפקיד הזר מסמכים כאמור בפסקת משנה (א) או (ב), ראיה אחרת המהווה מבחינת בית המשפט הוכחה מספקת לניהולו של ההליך הזר ולמינויו של המבקש לבעל .תפקיד זר הכרה בהליך זר 301 . (א) הוגשה לבית המשפט בקשת הכרה בהליך זר ,יכיר בית המשפט בהליך זר כהליך זר עיקרי או כהליך זר משני ,אם שוכנע כי מתקיימים כל אלה: (1) ההליך הוא הליך זר עיקרי או הליך זר משני; (2) מגיש בקשת הה כרה הוא בעל תפקיד זר. )(ב לשם החלטתו, רשאי בית המשפט להסתמך על המסמכים שהוגשו לו לפי סעיף300 .)(ב (ג) בית המשפט ייתן את החלטתו בבקשת ההכרה בהקדם . תוצאות ההכרה בהליך זר עיקרי 302 . (א) (1) הכיר בית המשפט בהליך זר עיקרי יורה על סעדים אלה: (א) ה שהיית פירעון חובות העבר של החייב והקפאת ההליכים נגדו; - 111 - (ב) השהיית כל העברה של זכות בנכס של החייב או שעבודו. (2) השהיית הפעולות והקפאת ההליכים לפי פסקה (1 )יהיו בהיקף ולתקופה שהיו חלים אילו ניתן לגבי החייב צו לפתיחת הליכים. (3) אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהזכות לפתוח בהליכי חדלות פירעון לגבי החייב. (ב) נוסף על הוראות סעיף קטן (א ,)רשאי בית המשפט ,לאחר שהכיר בהליך זר עיקרי ,לבקשת בעל התפקיד הזר ,לתת כל סעד הנדרש לשם הגנה על הנושים או שמירה על ערכם של נכסי החייב ,ובכלל זה – (1) להפע יל כל סמכות הנתונה לבית המשפט לפי חוק זה בהליכי חדלות פירעון ; (2) ל הסמיך את בעל התפקיד הזר או אדם אחר לנ הל את נכסי החייב בישראל ,כולם או חלקם; (3) להורות על קיום חקירה ו מסירת מידע בעניין נכסי החייב, התנהלותו ,עסקיו ,התחייבויותיו וחובותיו ,בכפוף לה גבלות הקבועות בחוק זה; (4) לתת כל סעד אחר שניתן לתת לפי חוק זה בהליכי חדלות פירעון. (ג) הכיר בית המשפט בהליך זר עיקרי ,רשאי הוא ,לבקשת בעל התפקיד הזר ,להסמיך את בעל התפקיד או אדם אחר לממש את נכסי החייב הנמצאים בישראל,, כולם או חלקם ולפעול לחלוקתם ,ובלבד ששוכנע כי אין בכך כדי לפגוע בנושים בישראל. תוצאות ההכרה בהליך זר משני 303 .הכיר בית המשפט בהליך זר משני ,רשאי הוא ,לבקשת בעל התפקיד הזר ,לתת כל סעד כאמור בסעיף 302 ,אם שוכנע כי הסעד נדרש לגבי נכס שראוי לנהלו במסגרת ההליך הזר המשני או לגבי מידע הדרו ש לאותו הליך ,וכי הסעד נדרש לשם הגנה על הנושים או שמירה על ערכם של נכסי החייב. סעדים זמניים 304 . (א) הוגשה לבית המשפט בקשת הכרה ,רשאי בית המשפט ,לבקשת בעל התפקיד הזר ,לפני החלטתו בבקשה ,לתת צו זמני המורה על סעד מהסעדים המנויים בסעיף 302 או על סעד זמני חר א שניתן לתתו לפי סעיפים 20 או 119 , לפי העניין (בחלק זה – סעד זמני.) (ב) על מתן סעד זמני לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיפים 20 (ב )ו-(ד )ו- 21 . - 112 - (ג) בית המשפט רשאי לדחות בקשה למתן סעד זמני לפי סעיף זה ,אם יש במתן הסעד כדי לפגוע בניהולו של הליך זר עיקרי. ה וראות לעניין סעד זמני או סעד הניתן לפי שיקול דעת בית המשפט 305 . (א) בית המשפט לא יקבל החלטה לעניין מתן סעד זמני ,לעניין מתן סעד לפי סעיפים 302 (ב )או 303 (בחלק זה – סעד שבשיקול דעת )או לעניין שינוי של סעד כאמור ,אלא לאחר ששוכנע כי החלטתו מספקת הגנה ראויה ל עניינם של כלל הנושים ,החייב ובעלי עניין אחרים בהליך . (ב) בית המשפט רשאי להתנות בתנאים מתן סעד זמני או סעד שבשיקול דעת אם מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין. (ג) כל מי שרואה את עצמו נפגע ממתן סעד זמני או סעד שבשיקול דעת רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה לשנו תו או לבטלו. השתתפות בעל תפקיד זר בהליך שהחייב צד לו 306 .הכיר בית המשפט בהליך זר לפי פרק זה ,רשאי בעל התפקיד הזר להיות צד לכל הליך שהחייב צד לו ושיש בו כדי להשפיע על ההליך הזר ,למעט הליכים לפי סעיף31 . עדכון על שינויים 307 .בעל תפקיד זר יודיע לבית המש פט ,בהקדם האפשרי ,על כל שינוי מהותי שחל בהליך הזר ממועד הגשת בקשת ההכרה ,לרבות שינוי הנוגע למינויו ,וכן על ניהולו של הליך זר נוסף הנוגע לחייב ,שנודע לו עליו. פרק ד :'שיתוף פעולה עם רשות מוסמכת זרה ובעל תפקיד זר שיתוף פעולה בין הרשות המוסמכת בישראל והנא מן לבין רשות מוסמכת זרה ובעל תפקיד זר 308 . (א) הרשות המוסמכת בישראל תפעל בשיתוף פעולה מרבי עם רשות מוסמכת זרה ועם בעל תפקיד זר ,ישירות או באמצעות הנאמן ,בכל עניין מהעניינים המפורטים בסעיף 294 . (ב) הנאמן יפעל בשיתוף פעולה מרבי עם רשות מוסמכת זרה ועם בעל תפקיד זר בכל עניין מהעניינים המפורטים בסעיף 294 ,במסגרת סמכויותיו לפי חוק זה ובכפוף להוראות הרשות המוסמכת בישראל. קשר ישיר 309 . (א) הרשות המוסמכת בישראל רשאית לפנות ישירות לרשות מוסמכת זרה ולבעל תפקיד זר ובכלל זה לבקש מהם ישירות מידע או סיוע בקשר להליכי חדלות פירעון. - 113 - (ב) הנאמן רשאי ,במסגרת סמכויותיו ובכפוף להוראות הרשות המוסמכת בישראל ,לפנות ישירות לרשות מוסמכת זרה ולבעל תפקיד זר ובכלל זה לבקש מהם ישירות מידע או סיוע בקשר להליכי חדלות פירעון. דרכים לשיתוף פעולה 310 .לשם קידום שיתוף הפעולה כאמור בסעי פים 308 ו- 309 ,רשאית הרשות המוסמכת בישראל ,בין השאר – (1) למנות אדם או גוף שיפעל לקידום שיתוף הפעולה בהתאם להוראותיה; (2) לקבוע דרכי התקשרות מתאימות עם רשות מוסמכת זרה או בעל תפקיד זר; (3) לפעול לתיאום הניהול של נכסי החייב ועסקיו והפיקוח עליהם; (4) לפעול לתיאום בין הליכים זרים והליכי חדלות פירעון בישראל המתנהלים במקביל לגבי אותו חייב ,או בין כמה הליכים זרים המתנהלים לגביו במקביל. פרק ה :'הליכים מקבילים הגבלת הליכי חדלות פירעון עם הכרה בהליך זר עיקרי 311 .הכיר בית המשפט בהליך זר עיקרי ,יחו לו הגבלות אלה לעניין הליכי חדלות פירעון לגבי החייב שלגביו מתנהל ההליך הזר העיקרי : (1) לא ייפתחו הליכי חדלות פירעון לגבי החייב אלא אם כן יש לו נכסים בישראל ; (2) הליכי חדלות הפירעון יוגבלו לנכסי החייב הנמצאים בישראל או לנכסים אחרים של החייב כפי שיורה בית המשפט ,ככל שהדבר דרוש שם ל שיתוף פעולה ותיאום כאמור בפרק ד' :שיתוף פעולה עם רשות מוסמכת זרה ובעל תפקיד זר. הכרה בהליך זר עיקרי – חזקת חדלות פירעון בהליכי חדלות פירעון 312 .הכיר בית המשפט בהליך זר עיקרי ,חזקה היא כי החייב נמצא בחדלות פירעון לעניין התנ אים להגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים לפי סעיפים 9 או 109 ; חזקת חדלות הפירעון כאמור ניתנת לסתירה. - 114 - סעדים בהליכי חדלות פירעון ובהליך זר המתנהלים במקביל 313 . (א) הוגשה בקשת הכרה בהליך זר לאחר שנפתחו הליכי חדלות פירעון ,לא יורה בית המשפט על מתן סעד לפי סעיפים 302 עד 304 אם יש בכך כדי לפגוע בניהול הליכי חדלות הפירעון. (ב) נפתחו הליכי חדלות פירעון לאחר שהוגשה בקשת הכרה בהליך זר ,יבחן בית המשפט את הסעדים שנתן לפי סעיפים 302 עד 304 ויתאימם או יבטלם אם יש בהם כדי לפגוע בהליכי חדלות הפירעון. סעדים בהליכים זרים המתנ הלים במקביל 314 .התנהלו הליכים לפי חלק זה ,לגבי כמה הליכים זרים הנוגעים לאותו חייב, יחולו הוראות אלה : (1) הכיר בית המשפט בהליך זר עיקרי – (א) יעיין מחדש בסעד זמני או בסעד שבשיקול דעת שנתן במסגרת הכרה בהליך זר משני ,לפני ההכרה בהליך הזר העיקרי ,ו רשאי הוא לשנותו או לבטלו אם מצא כי הסעד פוגע בניהול ההליך הזר העיקרי; (ב) לא ייתן סעד זמני או סעד שבשיקול דעת במסגרת הכרה בהליך זר משני ,לאחר ההכרה בהליך הזר העיקרי ,אם יש בו כדי לפגוע בניהול ההליך הזר העיקרי; (2) הכיר בית המשפט בהליך זר משני ,ולאחר מכן הכיר בהליך זר משני נוסף ,רשאי בית המשפט לתת כל סעד שבשיקול דעת הדרוש שם ל תיאום בין ההליכים ,ורשאי בית המשפט לשנות או לבטל סעד שנתן ,שם ל תיאום כאמור. פירעון חובות בהליכי חדלות פירעון ובהליך זר המתנהלים במקביל 315 . (א) נושה שחלק מחובו נפרע במסגרת הליך זר ,לא יהיה זכאי לקבל תשלום בשל אותו חוב במסגרת חלוקה בהליכי חדלות פירעון לגבי אותו חייב ,כל עוד שיעור החוב שנפרע לנושים אחרים באותה דרגה בסדר הפירעון קטן משיעור החוב שנפרע לאותו נושה במסגרת ההליך הזר. (ב) אין בהוראות סעיף קטן (א )כדי לגרוע מזכויותיו לש נושה בעל זכויות פירעון מיוחדות או נושה בעל זכות קניינית. פרק ו :' הוראות שונות - 115 - סייג תקנת הציבור 316 .על אף האמור ב חלק זה, הרשות המוסמכת בישראל רשאית להימנע מהפעלת סמכות לפי חלק זה ,ובכלל זה הכרה בהליך זר לפי סעיף 301 ומתן סעד לפי סעיפים 302 עד 304 ,אם יש בהפעלת הסמכות כדי לפגוע בתקנת הציבור או הוכח לבית המשפט כי מתקיים אחד מאלה: (1) ההליך הזר התנהל במרמה; (2) האפשרות שניתנה לחייב לטעון את טענותיו ולהביא את ראיותיו בהליך הזר לא היתה סבירה לדעת בית המשפט. סיוע לפי דין אחר 317 .אין בהור אות חלק זה כדי לגרוע מסמכות הרשות המוסמכת בישראל או הנאמן לסייע לרשות מוסמכת זרה או לבעל תפקיד זר ,לפי כל דין. חלק י :'הסדר חוב שלא במסגרת צו לפתיחת הליכים פרק א :'הגדרות ותחולה הגדרות – 'חלק י 318 .בחלק זה – "הסדר חוב " – הסדר בין חייב שהוא יחי ד או תאגיד לבין בעלי העניין בהסדר או סוג שלהם ,שעניינו שינוי בתנאי הפירעון של חוב; "בעלי עניין ,"בהסדר חוב – הנושים ,ולעניין חייב שהוא תאגיד – גם חברי התאגיד ,או סוג שלהם. תחולה – 'חלק י 319 .הוראות חלק זה יחולו – (1) לעניין תאגיד – על הסדר חוב שנ עשה באין צו לפתיחת הליכים; (2) לעניין יחיד – על הסדר חוב ,בין שנעשה באין צו לפתיחת הליכים ובין שנעשה לאחר מתן צו כאמור. פרק ב :'אישור הסדר חוב כוחו של הסדר חוב שאושר 320 .הסדר חוב יחייב את החייב וכל אחד מבעלי העניין בו ,גם אם לא הסכימו להסדר כל ב עלי העניין ,אם אושר בידי בעלי העניין ברוב הדרוש וכן בידי בית המשפט ,בהתאם להוראות פרק זה . בקשה להבאת הסדר חוב לאישור בעלי העניין 321 . (א) המציע הסדר חוב והוא אחד המנויים להלן ,רשאי להגיש לבית המשפט בקשה להבאת ההסדר לאישור בעלי העניין בו : (1) היה הח ייב יחיד – החייב; - 116 - (2) היה החייב תאגיד – התאגיד או חבר התאגיד ,וכן נושה – אם מתקיימים לגביו התנאים להגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים לפי סעיף 9 . (ב) מגיש הבקשה יפרט בה את כל המידע הדרוש לשם החלטה בה ובכלל זה את הסדר החוב המוצע ואת התועלת שתצמח מאישורו ,וכן, בשינויים המחויבים, את הפרטים המנויים בסעיף82 )(ב ;השר,, באישור ועדת החוקה רשאי לקבוע פרטים נוספים שיש לכלול בבקשה ומסמכים שיש לצרף אליה הדרושים לבעלי העניין לשם קבלת החלטה בדבר אישורו של הסדר החוב המוצע . (ג) מגיש הבקשה ישלח העתק ממנה לממונה. הבאת הסדר חוב לאישור בעלי העניין 322 . (א) הוגשה לבית המשפט בקשה לפי סעיף 321 ,יורה על הבאת הסדר החוב לאישור הנושים . (ב) עלה סך נכסיו של חייב שהוא תאגיד על סך חובותיו והסדר החוב מציע לכל נושה תמורה השווה למלוא סכום החוב שבו הוא נושה – תובא ההצעה גם לאישור חברי התאגיד. (ג) על אף האמור ב סעיפים קטנים (א )ו-(ב ,)מצא בית המשפט כי יש ב עצם הבאת הסדר החוב לאישור הנושים משום פגיעה בהליך לפי פרק זה ,לא יורה על הבאתו לאישור בעלי העניין. אסיפות סוג 323 . (א) אישור הסדר חוב בידי בעלי העניין יהיה באסיפות שייערכו בנ פרד לכל סוג של נושים או חברי התאגיד (בפרק זה – אסיפות סוג ,)בדרך שיורה בית המשפט ;לעניין זה" ,סוג " – כהגדרתו בסעיף 84 (א.) (ב) לשם כינוס אסיפות לפי סעיף זה והצבעה בהן, יכריע בית המשפט בזכותו של כל נושה או חבר תאגיד להצביע באסיפה ויקבע את כוח הצבעתו לפי ש יעור החוב ש הוא נושה בו או לפי שיעור זכויותיו בתאגיד ,לפי העניין ;בית המשפט רשאי להורות כי ההליך שבו ייקבע כוח ההצבעה יתקיים לפני מנהל ההסדר שימנה לפי סעיף 326; להכרעה כאמור יהיה תוקף לעניין קביעת כוח .ההצבעה באסיפות לפי סעיף זה בלבד (ג) הוראות סעיף 84 (ג )עד (ה )יחולו על אסיפות סוג שכונסו לפי סעיף זה, בשינויים המחויבים. - 117 - אישור הסדר חוב בידי בעלי העניין ובית המשפט 324 . (א) על אישור הסדר חוב בידי בעלי העניין ובידי בית המשפט יחולו הוראות סעיפים 85 עד 88 ,בשינויים המחויבים ובכפוף להוראות סעיף קטן (ב.) (ב) היה הסדר החוב עם חייב שהוא יחיד – (1) תיבחן התמורה המוצעת לנושה בהסדר החוב ,לעניין סעיפים 87 (1 )ו- 88 לעומת התמורה שאותו נושה היה מקבל אם היה ניתן לגבי היחיד צו לשיקום כלכלי; (2) רשאי בית המשפט להתנות את אישור הסדר החוב בהכשרה להתנהלות כלכלית נכונ ה שיעבור היחיד ,אם מצא כי הנסיבות שהובילו לבקשה להסדר חוב מצביעות על כך ש ההכשרה תסייע ל שיקומו הכלכלי ; ההכשרה תבוצע בהתאם לכללים שיקבע השר, באישור ועדת ;החוקה (3 ) נכסים שאינם חלק מקופת הנשייה כאמור בסעיף217 וזכות בנכס שחלה עליה הגנת בית מגורים הקבועה בסעיף229 לא ייחשבו הבטחת תמורה כלשהי לחייב לעניין סעיף87 (2 .) חובות שלא ייכללו בהסדר חוב 325 . לא ניתן לפטור חייב בהסדר חוב מהחובות המנויים בסעיפים89 (ב )ו- 175 . מינוי מנהל הסדר 326 . (א) בית המשפט רשאי למנות מנהל הסדר לביצוע הפעולות כמפורט להלן, כולן או חלקן : (1) הכרעה לעניין זכות הצבעה וכוח הצבעה של בעלי העניין באסיפות הסוג; (2) הכרעה לעניין היקף הזכויות של בעלי העניין בהסדר החוב שאושר ,לשם חלוקת התמורה לפי הוראות ההסדר; (3) פעולות נוספות הדרושות ליישום הסדר החוב שאושר ,כפי שיורה בית המשפ ט. (ב) על מינוי מנהל הסדר יחולו הוראות סעיפים 33 ו- 37 או סעיפים 125 ו- 126 ,בשינויים המחויבים. - 118 - (ג) השר רשאי לקבוע,, באישור ועדת החוקה הוראות לעניין מנהל ההסדר, ובכלל זה לעניין שכרו וסמכויותיו ולעניין ניהול ההליכים המתקיימים לפניו, לרבות דרך הגשת הבקש ות למנהל ההסדר ,הפרטים שייכללו בהן ואופן ההכרעה בהן. סמכות בית המשפט לדון במחלוקות 327 .בית המשפט שאישר הסדר חוב מוסמך לדון במחלוקת שהתגלעה בנוגע לפרשנות ההסדר או בנוגע ליישומו. פרק ג :'אישור הסדר חוב מהותי בחברת איגרות חוב הגדרות – 'פרק ג 328 .בפרק זה – "הסדר חוב מהותי " – הסדר חוב בחברת איגרות חוב ,שעניינו שינוי מהותי בתנאי הפירעון של סדרת איגרות חוב הכולל הפחתת חוב או דחיית מועד הפירעון ,לרבות הסדר שלפיו ייפרעו איגרות החוב ,כולן או חלקן, בדרך של הקצאת ניירות ערך אחרים לבעלי איגרות החוב ; "נא מן איגרות חוב " – נאמן שמונה לפי פרק ה'1 לחוק ניירות ערך; "חברת איגרות חוב "ו"סדרת איגרות חוב " – כהגדרתן בחוק החברות. מינוי מומחה לבחינת הסדר חוב מהותי 329 . (א) מתקיים משא ומתן בין חברת איגרות חוב ובין בעלי איגרות חוב מסדרה מסוימת לשם גיבוש הסדר חוב מ הותי ,יפנה נאמן איגרות החוב של אותם בעלי איגרות חוב ,ואם לא מונה נאמן איגרות חוב כאמור – תפנה החברה ,לבית המשפט , ,במהלך המשא ומתן בבקשה למינוי מומחה מטעם בית המשפט לבחינת הסדר החוב (בפרק זה – המומחה .) (ב) נאמן איגרות החוב שהגיש את הבקשה למינוי המומחה כן ו נאמני איגרות חוב של בעלי איגרות חוב מסדרות אחרות רשאים להציע מועמדים לתפקיד המומחה. (ג) הוגשה בקשה למינוי מומחה ,ימנה בית המשפט מומחה מטעמו ,אלא אם כן סבר כי בנסיבות העניין מינוי המומחה אינו נדרש לשם הגנה על עניינם של בעלי איגרות החוב. (ד) המומחה יהיה בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית ,כמשמעותה לפי סעיף 240 (א1 )לחוק החברות או בעל כשירות מקצועית אחרת הנדרשת ל מילוי תפקידיו לפי פרק זה ,וכן בעל ניסיון מתאים ,ו הכול כפי שיקבע השר , באישור ועדת החוקה. - 119 - (ה) בית המשפט לא ימנה למומחה מי שעלול להימצא במצב של ניג וד עניינים בין תפקידו כמומחה לבין עניין אישי או תפקיד אחר שלו או של קרובו או של אדם אחר שיש לו עמו קשרים אישיים או כלכליים, ובכלל זה ניגוד עניינים הנובע מהתחייבות שנתן המומחה לבעל עניין בהליך או לבא כוח של בעל עניין. (ו) ניתן צו לפתיחת הליכים לגבי חברת איגרות החוב ,יחדל המומחה מכהונתו ;אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מסמכות בית המשפט להקנות לנאמן את תפקידי המומחה וסמכויותיו לפי פרק זה ,בשינויים המחויבים ,או למנות את המומחה לנאמן :'אם מתקיימים בו התנאים לעניין זה לפי סימן א מינוי הנאמן ', לפרק ו בחלק'ב. תפקידי המומחה 330 .תפקידי המומחה הם: (1) להגיש סיוע מקצועי בניהול המשא ומתן לגיבוש הסדר החוב ,ובכלל זה לתת ייעוץ מקצועי ,בעצמו או באמצעות בעלי מומחיות אחרים מטעמו ,לבעלי איגרות החוב או לנציג שמינו מטעמם ,ולמסור להם מידע הדרוש להם לשם ניהול המשא ומתן; (2) להכין ,בהתאם להוראות בית המשפט ,חוות דעת לעניין כדאיות הסדר החוב לבעלי איגרות החוב (בפרק זה – חוות דעת המומחה ;)חוות דעת המומחה תומצא לבית המשפט ,לחברה ,לנאמן איגרות החוב ולבעלי איגרות החוב זמן סביר לפני כינוס האסיפות לפי סעיף 323 ,במועד שיורה בית המשפט; (3) לבחון אם חלוקה שביצעה החברה בתקופה שקבע בית המשפט ושקדמה למינוי המומחה ,היא חלוקה אסורה כהגדרתה בסעיף 303 לחוק החברות (בסימן זה – בחינת חלוקות העבר ;)ממצאי הבחינה כאמור יומצאו לבית המשפט ,לחברה ,לנאמן איגרות החוב ולבעלי איגרות החוב לא יאוחר מ מועד המצאת חוות דעת המומחה. חוות דעת המומחה331 . (א) חוות דעת המומחה תתייחס ,בין השאר ,לחלופות להסדר החוב המוצע ולתמורה שהיו מקבלים בעלי איגרות החוב בכל אחת מהחלופות ,ובכלל זה יבחן המומחה את החלופה של פירוק החברה ואת אפשרות מכירתה או מכירת נכסיה לצד שליש י. (ב) אם בהתאם להסדר החוב המוצע ייוותרו מניות בידי מי שהיו בעלי המניות של החברה ערב ההסדר ,תכלול חוות דעת המומחה התייחסות גם לאלה: - 120 - (1) ערכן של המניות שייוותרו כאמור ובפרט המניות שייוותרו בידי בעל השליטה בחברה ,והתמורה שייתנו בעלי המניות בעדן; (2) האפשרות לפירעון איגרות החוב בדרך של הקצאת המניות שייוותרו כאמור לבעלי איגרות החוב או בדרך של מכירתן לצדדים שלישיים. (ג) כלל הסדר החוב המוצע הוראה ולפיה בעלי איגרות החוב או החברה יהיו מנועים מלתבוע נושא משרה בחברה ,בעל עניין בה כהגדרתו בחוק החברות או אדם אחר (בסעיף קטן זה – פטור מאחריות ,)תכלול חוות דעת המומחה התייחסות גם לאלה: (1) בחינה אם פעולות או עסקאות שביצע האדם שלגביו מוצע הפטור מאחריות ,בתקופה שקדמה למועד הגשת הבקשה לאישור הסדר החוב, מקימות לבעלי איגרות החוב או לחברה עילות תביעה נגדו ,לרבות עילת תביעה לפי סעיף 106 (ג )לחוק החברות; (2) הערך הכלכלי המשוער של הפטור מאחריות בהתחשב בממצאי הבחינה לפי פסקה (1 ,)והשיקולים למתן הפטור כאמור. (ד) כלל הסדר החוב המוצע תמורה שונה לבעלי איגרות חוב מסדרות שונות, תכלול חוות דעת המומחה התייחסות גם לכדאי ות ההסדר המוצע לכל אחת מהסדרות ולהוגנות חלוקת התמורה בין בעלי איגרות החוב . (ה) היה הסדר החוב המוצע חלק מהסדר חוב בין החברה ובין נושים אחרים ,תכלול חוות דעת המומחה התייחסות גם לכדאיות ההסדר לאותם נושים. (ו) השר רשאי לקבוע עניינים נוספים שייכללו בחוות דעת המומחה וכן לקבוע הוראות לעניין מתכונתה ולעניין דרכי המצאתה והמצאת ממצאי בחינת חלוקות העבר. כינוס אסיפות סוג 332 .בית המשפט לא יורה על כינוס אסיפות סוג של בעלי העניין בהסדר חוב מהותי לפי סעיף 322 בטרם קיבל את חוות דעת המומחה ואת ממצאי בחינת חלוקות הע בר ;מועד כינוס האסיפות שיקבע בית המשפט יהיה זמן סביר לאחר המצאת חוות הדעת וממצאי הבחינה לחברה ,לנאמן איגרות החוב ,לבעלי איגרות החוב ולבית המשפט. סמכות המומחה לדרוש מידע 333 . (א) החברה ונאמן איגרות החוב ימסרו למומחה כל מידע שידרוש הנחוץ לו לשם מילוי תפקיד ו. - 121 - (ב) סברו החברה או נאמן איגרות החוב כי מידע שדרש מהם המומחה אינו נחוץ לו לשם מילוי תפקידו ,רשאים הם לפנות לבית המשפט בבקשה לפטור אותם ממסירת המידע. (ג) בית המשפט רשאי לקבוע תנאים למסירת המידע לפי סעיף זה ,ובכלל זה לאסור את מסירת המידע לבעלי איגרות החוב. שכר והוצאות 334 . (א) בית המשפט יקבע את שכרו של המומחה ,ורשאי הוא לאשר למומחה לקבל שירותים מבעלי מומחיות אחרים לשם ביצוע תפקידיו ,בעלות שיקבע. (ב) שכר המומחה והעלויות כאמור בסעיף קטן (א )ישולמו בידי החברה, אלא אם כן קבע בית המשפט אחרת ,מטעמים מיו חדים שיירשמו ;ואולם היה הסדר החוב חלק מהסדר חוב בין החברה ובין נושים אחרים ,יקבע בית המשפט מי יישא בשכר ובעלויות. שמירת הסמכויות של נאמן איגרות החוב 335 .אין בהוראות סימן זה כדי לגרוע מסמכויותיו של נאמן איגרות החוב לפי כל דין. הליך אישור בלעדי 336 .להס דר חוב מהותי בחברת איגרות חוב יהיה תוקף מחייב כאמור בסעיף 320 רק אם אושר לפי הוראות חלק זה. פרק ד :'ניהול משא ומתן מוגן בידי תאגיד – הוראת שעה הגדרות – 'פרק ד 337 .בפרק זה – "דירקטוריון " – כמשמעותו בחוק החברות ,וכל גוף הממלא תפקיד מקביל בשותפות; "משא ומתן מוגן " – משא ומתן לגיבוש הסדר חוב שבמהלכו חלות ההגנות לפי פרק זה; "תאגיד מדווח " – חברה ציבורית או חברת איגרות חוב כהגדרתן בחוק .החברות או שותפות מוגבלת ציבורית כהגדרתה בפקודת השותפויות פתיחה במשא ומתן מוגן 338 . (א) חייב שהוא תאגיד מדווח רשא י לפתוח במשא ומתן מוגן ,אם הדירקטוריון של התאגיד אישר כי מתקיימים כל אלה: (1) אין לתאגיד חוב שהגיע מועד פירעונו ולא נפרע ,למעט חוב השנוי במחלוקת בתום לב; - 122 - (2) אין חשש ממשי ש התאגיד לא יוכל לפרוע במועדם את החובות שמועד פירעונם חל בתשעת החודשים הקרובים. (ב) התאגיד המדווח ימסור הודעה על פתיחה במשא ומתן מוגן וכן העתק מאישור הדירקטוריון לכל הנושים שהוא מעוניין בהגנה מפניהם ולממונה. )(ג הודיע התאגיד המדווח כאמור בסעיף קטן (ב), יחל באופן מיידי לנהל .משא ומתן עם הנושים שמסר להם את ההודעה (ד) השר יקבע הוראות לעניין נוסח אישור הדירקטוריון לפי סעיף קטן (א), ו רשאי הוא לקבוע הוראות לעניין פרטי ההודעה )לנושים לפי סעיף קטן (ב ואופן מסירתה. הגנות התאגיד המדווח במסגרת משא ומתן מוגן 339 . (א) ההגנות שיעמדו לתאגיד המדווח כלפי כל נושה שנמסרה לו הודעה לפי סעיף 338 (ב )הן אלה: (1) הנושה לא יהיה רשאי להגיש לבית משפט בקשה להביא הסדר חוב שהציע לאישור בעלי העניין ,לפי סעיף 321 ; (2) הנושה לא יוכל להעמיד את חובו לפירעון מיידי; (3) .הנושה לא יוכל להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים (ב) התקופה שבמהלכה יחולו ההגנות פי ל סעיף קטן (א( )בפרק זה – תקופת ההגנות )תהיה כמפורט בהודעת התאגיד המדווח לפי סעיף 338 (ב )בכפוף להוראות אלה : (1) תקופת ההגנות תחל לגבי כל נושה במועד מסירת ההודעה לידיו; (2) תקופת ההגנות לא תעלה על שישה חודשים ממועד אישור הדירקטוריון לפי סעיף 338 (א;) (3) התקיימה או קיימת עילה להעמדת חוב לפירעון מיידי – תסתיים תקופת ההגנות ,לגבי כל הנושים ,בתום 45 ימים מהיום שנמסרה לתאגיד המדווח הודעה על קיום העילה או מיום אישור הדירקטוריון לפי סעיף338 ,(א), לפי המאוחר אך לא יאוחר מתום התקופה שבפסקה (2 ;) (4) לא שילם התאגיד המדווח חוב שאינו שנוי במחלוקת בתום לב במועדו ,תפקע תקופת ההגנות. - 123 - סעדים בשל פגיעה מהותית בנושה 340 .בית המשפט רשאי ,לבקשת נושה ,להסיר את ההגנות הקבועות בסעיף 339 (א) החלות כלפיו ,כולן או חלקן ,או להעניק לו סעד אחר כפי שיראה לנכון בנסיבות הענ יין ,אם מצא כי תחולת ההגנות עלולה לפגוע בנושה פגיעה מהותית ;לעניין זה יראו את ההגנות כעלולות לפגוע פגיעה מהותית בנושה ,בין השאר ,אם :מתקיים אחד מאלה (1) ;יש חשש ממשי כי התאגיד פועל במטרה להונות את נושיו (2) יש חשש ממשי כי התאגיד פועל לגריעת נכס מנכסי ו במטרה להבריח ;אותו מנושיו (3) ;יש חשש ממשי לפגיעה בשווי הנכס המשועבד לטובת הנושה (4) יש חשש ממשי כי התאגיד עושה שימוש לרעה בהגנות שניתנו לו לפי פרק .זה מינוי נציג הנושים 341 . (א) הודיע תאגיד מדווח על פתיחה במשא ומתן מוגן ,ימנו הנושים נציג מטעמם (בפרק זה – נציג הנושים )שינהל בשמם את המשא ומתן ויהיה משקיף מטעמם בישיבות הדירקטוריון של התאגיד וועדותיו. (ב) לא מונה נציג הנושים בתוך 21 ימים ממועד מסירת הודעת התאגיד המדווח לפי סעיף 338 (ב ,)ימנה הממונה את נציג הנושים, לאחר התייעצות עם ,הנושים מתוך רשימ ה שגיבש לאחר התייעצות עם ראש רשות ניירות ערך, הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון במשרד האוצר והמפקח על הבנקים; הנושים רשאים בכל עת להחליף את הנציג שמינה הממונה אם הגיעו להסכמה על זהותו של נציג אחר מטעמם. (ג) השר, ,באישור ועדת החוקה רשאי לקבוע הוראות לעניי ן מינוי נציג הנושים ,כשירותו ,שכרו וגיבוש הרשימה בידי הממונה. מעמדו של נציג הנושים בדירקטוריון 342 .נציג הנושים רשאי להיות נוכח בכל ישיבות הדירקטוריון של התאגיד המדווח וועדותיו ולקבל כל מידע שחבר דירקטוריון רשאי לקבל , אך לא יהיה רשאי להיות נוכח בישיבות ש עניינן גיבוש עמדת התאגיד לגבי המשא ומתן המוגן ולקבל מידע הנוגע לכך. זכות לקבל מידע 343 . (א) התאגיד המדווח ימסור לנציג הנושים ,זמן סביר לפני קבלת החלטה בעניינים המפורטים להלן ,את כל המידע הנוגע לאותו עניין : (1) חלוקה לחברי התאגיד; (2) עסקה חריגה; - 124 - (3) עסקה המנויה בסעיף 270 לחוק החברות. (ב) התאגיד ידווח מדי חודש לנציג הנושים על ההיקף הצפוי של הוצאות הנהלה והוצאות כלליות כמשמעותן בכללי החשבונאות המקובלים. (ג) התאגיד רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה לקבוע תנאים לעניין נוכחות נציג הנושים בישיבות ה דירקטוריון וקבלת המידע לפי סעיף342 ולעניין מסירת מידע לפי סעיף זה או בבקשה לפטור אותו ממסירת מידע לנציג הנושים או לנושים בשל סודיותו. (ד) בסעיף זה" ,חלוקה "ו"עסקה חריגה " – כהגדרתן בחוק החברות. דיווח לנושים 344 . )(א סבר נציג הנושים כי פעולה שבכוונת הת אגיד המדווח לבצע אינה לטובת התאגיד או עלולה לפגוע בנושים ,ידווח על כך לנושים בצירוף חוות דעתו לעניין הפגיעה שעלולה להיגרם ודרכי הפעולה האפשריות של הנושים. )(ב נציג הנושים לא ימסור לנושים מידע על התאגיד המדווח, החורג .מהנדרש לשם מילוי תפקידו לפי פרק זה הוראת שעה 345 . הוראות פרק זה יעמדו בתוקפן ארבע שנים מיום תחילתו של חוק זה, והן ימשיכו לחול על משא ומתן מוגן שטרם הסתיים במהלך התקופה האמורה, גם .לאחריה חלק י"א :עונשין וסמכויות אכיפה פרק א :'עונשין עונשין 346 . (א) חייב שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים, ולעניין חייב כאמור שהוא תאגיד – חבר התאגיד או נושא משרה בו ,שעשה אחת מאלה ,דינו – מאסר שלוש שנים: (1) הסתיר נכס מנכסיו של החייב טרם מתן הצו לפתיחת הליכים, במטרה שלא ייכלל בנכסי קופת הנשייה; (2) הסתיר נכס מנכסיו של החייב לאחר מתן הצו לפתיחת הליכים; (3) לא מסר מידע ,שנדרש למוסרו לפי הוראות חוק זה או מסר מידע כאמור שהוא חלקי או כוזב לנאמן ,לממונה או לרשם ההוצאה לפועל, במטרה לפגוע בהליכי חדלות הפירעון. - 125 - (ב) יחיד שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים והתקשר בעסקה או ביצע פעולה הכרוכות בקבלת אשראי ,שלא באיש ור הממונה או שלא בהתאם להוראותיו, ולעניין יחיד שהוא חייב בעל חובות בסכום נמוך – שלא באישור רשם ההוצאה לפועל ,או שלא בשם שלפיו ניתן לו הצו או בלא שציין כי הוא חדל פירעון, בניגוד להוראות לפי סעיפים 123 , 124 (ב) או201 ,דינו – מאסר שנה. (ג) בלי לגרוע מהוראו ת סעיף קטן (א() 3 ,)מי שאינו החייב, חבר התאגיד או נושא משרה בו ו נדרש למסור מידע או מסמכים לנאמן ,לממונה או לרשם ההוצאה לפועל לפי הוראות סעיפים 47 , 49 , 133 , 135 , 146 או 147 או להוראות הסעיפים האמורים כפי שהוחלו בסעיפים201 ו- 202 ,ולא עשה כן ,או מסר מידע כאמו ר שהוא חלקי או כוזב , והכול במטרה לפגוע בהליכי חדלות הפירעון, דינו – מאסר שנה. פרק ב :'סמכויות אכיפה מינוי חוקרים 347 . (א) השר רשאי להסמיך ,מבין עובדי משרדו ,חוקרים שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי פרק זה , כולן או חלקן; הודעה על ההסמכה תפורסם ברשומות ובאת ר האינטרנט של הממונה . (ב) לא יוסמך חוקר לפי סעיף קטן (א( )בפרק זה – חוקר ,)אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה: (1) משטרת ישראל הודיעה ,לא יאוחר משלושה חודשים מיום קבלת פרטי העובד ,כי היא אינה מתנגדת להסמכתו מטעמים של ביטחון הציבור ,לרבות בשל עברו הפלילי; (2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי פרק זה ,כפי שהורה השר ,בהסכמת השר לביטחון הפנים וכן הכשרה מתאימה בדיני חדלות פירעון, כפי שהורה הממונה; (3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה השר ,בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים. סמ כויות אכיפה 348 . (א) התעורר חשד לביצוע עבירה לפי פרק א': עונשין ,רשאי חוקר – - 126 - (1) לחקור כל אדם הקשור לעבירה כאמור ,או שעשויות להיות לו ידיעות הנוגעות לעבירה כאמור ;על חקירה לפי פסקה זו יחולו הוראות סעיפים 2 ו-3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות) 41 ,בשינויי ם המחויבים; (2) לתפוס כל חפץ הקשור לעבירה כאמור ;על תפיסה לפי פסקה זו יחולו הוראות הפרק הרביעי לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש ,]התשכ"ט– 1969 42 (בסעיף זה – פקודת מעצר וחיפוש,) בשינויים המחויבים; (3) לבקש מבית משפט צו חיפוש לפי סעיף 23 לפקודת מעצר וחיפוש ולבצעו ;על חיפוש לפי פסקה זו יחולו הוראות סעיפים 24 (א() 1 ,) 26 עד 28 ו- 45 לפקודת מעצר וחיפוש ,בשינויים המחויבים. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א ,)הסמכויות המנויות באותו סעיף קטן לא יהיו נתונות לחוקר לעניין עבירה של הסתרת נכס לפי סעיף 346 (א() 1 )או (2) שנעברה באחת או יותר מאלה: (1) באמצעות ביצוע עבירה נוספת; (2) אם הנכס המוסתר הוא רכוש אסור כמשמעותו בסעיף 3(א )לחוק איסור הלבנת הון ,התש"ס– 2000 43 – בדרך של פעולה ברכוש ,כהגדרתה באותו חוק ,שהוא רכוש אסור. )(ג אין בהוראות סעיף קטן )(ב כדי לגרוע מהוראות סעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית .)(עדות )(ד חוקר לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי פרק זה, אלא בעת :מילוי תפקידו ובהתקיים כל אלה (1) ;הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו (2) יש בידו תעודת חוקר החתומה בידי השר, המע ידה על תפקידו ועל .סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה 41 )חוקי א"י, כרך א', עמ' (ע439 ), (א467 . 42 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש12 ', עמ284 . 43 ס '"ח התש"ס, עמ293 . - 127 - חלק י"ב : הוראות שונות ערעור על החלטת בית המשפט 349 . (א) פסק דין של בית משפט מחוזי בערכאה ראשונה שניתן לפי חוק זה ניתן לערעור לפני בית המשפט העליון ,ופסק דין של בית משפט שלום שניתן לפי חוק זה ניתן לערעור לפני בית משפט מחוזי ;לעניין זה יראו כפסק דין גם החלטות כמפורט להלן: (1) החלטה בבקשה לצו לפתיחת הליכים לפי סעיפים 18 או 116 ; (2) החלטה בבקשה להפסקת כהונתו של הנאמן לפי סעיפים 55 או 140 ; (3) החלטה שלא להביא הצעת תכנית לשיקום כלכלי או הסדר חוב לאישור הנושים וחברי התאגיד ,לפי סעיפים 83 (ג )או 322 (ג;) (4) החלטה לעניין אישור תכנית לשיקום כלכלי או הסדר חוב ,לפי סעיפים 86 עד 88 או 324 ; (5) החלטה לעניין הפסקת הפעלת התאגיד ועל פירוקו לפי סעיף 94 ; (6) החלטה לעניין הפסקת הליכי הפי רוק של תאגיד ועל הפעלת התאגיד לשם שיקומו הכלכלי ,לפי סעיף 98 ; (7) החלטה בבקשה לחיסול תאגיד לפי סעיף 99 ; (8) החלטה בבקשה לביטול צו לפתיחת הליכים לפי סעיפים 108 , 183 או286 ; (9) צו לשיקום כלכלי לפי סעיף 161 ; ( 10 ) החלטה לעניין שינוי צו לשיקום כלכלי לפי סעיף 170 ; ( 11 ) החלטה לעניין ביטול הפטר לפי סעיף 176 ; ( 12 ) החלטה לעניין הקצבה לזכאי מזונות לפי סעיף179 ; ( 13 ) החלטה לעניין העברת ניהול ההליכים מרשם ההוצאה לפועל לבית משפט לפי סעיף207 ; ( 14 ) החלטה לעניין הגנת בית מגורים לפי סעיף229 ; ( 15 ) החלטה בדבר מעצר לפי סעיף 285 . - 128 - (ב) החלטה אחרת של בית משפט מחוזי שניתנה לפי חוק זה ניתנת לערעור לפני בית המשפט העליון אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט העליון שנשיא בית המשפט העליון קבע לכך ;החלטה אחרת של בית משפט שלום שניתנה לפי חוק זה נ יתנת לערעור לפני בית משפט מחוזי אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט המחוזי שנשיא בית המשפט המחוזי קבע לכך. (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ג ,)לא תינתן רשות ערעור על סוגי החלטות ששר המשפטים קבע בצו ,באישור ועדת החוקה ;נקבע סוג החלטה בצו כאמור, יחול הצו לע החלטה שהתקבלה לאחר תחילתו. (ד) אין בהוראות סעיף קטן )(ד כדי לגרוע מזכותו של בעל דין לערער על החלטה כאמור באותו סעיף קטן במסגרת ערעור על פסק הדין. ערעור על החלטת הממונה 350 . (א) החלטה סופית של הממונה שניתנה לפי חוק זה ניתנת לערעור לפני בית משפט שלום ;לעניין זה יראו כהחלטה סופית ,בין השאר ,החלטות כמפורט להלן: (1) החלטה שלא לתת צו לפתיחת הליכים לפי סעיף 105 ; (2) החלטה לעניין הסרת הגבלה לפי סעיפים 143 או 169 . (ב) החלטה אחרת של הממונה שניתנה לפי חוק זה ניתנת לערעור לפני בית משפט שלום אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית משפט השלום שנשיא בית משפט השלום קבע לכך. (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב ,)לא תינתן רשות ערעור על סוגי החלטות ש השר קבע ,בצו , באישור ועדת החוקה ;נקבע סוג החלטה בצו כאמור ,יחול הצו על החלטה שהתקבלה לאחר תחילתו. )(ד אין בהוראות סע יף קטן (ג) כדי לגרוע מזכותו על פי דין של בעל דין לערער על החלטה כאמור באותו סעיף קטן במסגרת ערעור על ההחלטה הסופית. ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל 351 . (א) החלטה סופית של רשם ההוצאה לפועל שניתנה לפי חוק זה ניתנת לערעור לפני בית משפט שלום ;לעניין זה יראו כהחלטה סופית ,בין השאר, החלטות כמפורט להלן: (1) החלטה שלא לזמן ישיבה לגיבוש הסדר תשלומים לפי סעיף 190 ; (2) החלטה לעניין אישור הסדר תשלומים לפי סעיף 196 ; - 129 - (3) החלטה בעניינים שרואים אותם כפסק דין או כהחלטה סופית לפי סעיפים 349 (א ) או350 (א.) (ב) החלטה אחרת של רשם ההוצאה לפועל שניתנה לפי חוק זה ניתנת לערעור לפני בית משפט שלום אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית משפט השלום שנשיא בית משפט השלום קבע לכך. (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב ,)לא תינתן רשות ערעור על סוגי החלטות ש השר קבע בצו , באישור ועדת החו קה ;נקבע סוג החלטה בצו כאמור ,יחול הצו על החלטה שהתקבלה לאחר תחילתו . )(ד אין בהוראות סעיף קטן (ג) כדי לגרוע מזכותו על פי דין של בעל דין לערער על החלטה כאמור באותו סעיף קטן במסגרת ערעור על ההחלטה הסופית. עדכון סכומים 352 . (א) הסכומים הקבועים בחוק זה יעודכנו ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף זה – יום העדכון )בהתאם לשיעור שינוי מדד המחירים לצרכן הידוע ביום העדכון לעומת המדד הידוע ב-1 בינואר של השנה הקודמת. (ב) השר יפרסם ברשומות הודעה על הסכומים המעודכנים. בית משפט השלום המוסמך לדון בהליכי ם לפי חוק זה של יחי דים 353 . (א) בית משפט השלום שידון בהליכי ם לפי חוק זה של יחידים בכל מחוז, יהיה בית משפט השלום שבו יושב נשיא בית המשפט. (ב) על אף האמור ב סעיף קטן (א ,)השר ,בהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון ,רשאי, בצו, ,באישור ועדת החוקה להסמיך ,לעניין מחוז מסוים ,בית מ שפט שלום אחר מהאמור באותו סעיף קטן ובהתייעצות עם נשיא בית ,המשפט השלום בתי משפט שלום נוספים ,שידונו בהליכי ם לפי חוק זה של יחידים באותו מחוז. החלת הוראות החוק על חבר בני אדם מסוים שאינו תאגיד 354 .השר רשאי, בצו ,להחיל הוראות חוק זה ,כולן או חלקן ,על חבר בני אדם מסוים שאינו תאגיד כהגדרתו בסעיף 4 ושלא קבוע לגביו בחיקוק הסדר אחר לאותו עניין ,ורשאי הוא לקבוע בצו כאמור את ההתאמות והשינויים הדרושים לשם ההחלה. - 130 - שינוי התוספות 355 .השר ,באישור ועדת החוקה ,רשאי ,בצו ,לשנות את התוספת הראשונה את ו התוספת השנייה ,ובלב ד שלא יוסיף לתוספת השנייה אלא נכסים הדרושים לחייב או לבני משפחתו הגרים עמו לצורכי מחייתם הבסיסיים או שהתמורה הצפויה ממכירתם אינה מצדיקה את הפגיעה שתיגרם בשלה לחייב או לבני משפחתו הגרים עמו. ביצוע ותקנות 356 .השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תק נות לביצועו, ובכלל זה תקנות בעניינים אלה: (1) סדרי דין בהליכים לפי חוק זה ,ובכלל זה הוראות לעניין הגשת בקשות לפי חוק זה ,מסמכים שיש לצרף אליהן ,מועדי הגשתן ,הגשת התנגדויות להן וחובות פרסום; (2) חובות דיווח שיחולו על החייב ו הנאמן ,אופן עריכת הדוחות וה פרטים שייכללו בהם; (3) באישור ועדת החוקה– אגרות ותשלומים בעד הליכים לפי חוק זה. מעבר למערכת מקוונת 357 .השר רשאי לקבוע כי פעולות הנעשות לפי חוק זה ,ן כול או חלק ן ,ובכלל זה דיווחים ,פרסומים ,הגשת בקשות ומסמכים ,מתן זכות עיון או הצבעות יבוצעו באופן מקוו ן ,ובלבד שיובטח מענה הולם למי שאינו עושה שימוש באמצעים ,מקוונים ורשאי הוא לקבוע הוראות לעניין אופן ביצוען של פעולות מקוונות אלה. חלק י"ג :תיקונים עקיפים ביטול פקודת פשיטת הרגל 358 .פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש ,]התש"ם– 1980 44 , למעט סעיף97 לפקודה – בטלה. תיקון פקודת החברות 359 .בפקודת החברות [נוסח חדש ,]התשמ"ג– 1983 45 – (1) בסעיף 1 – )(א ההגדרות "דיבידנד" ,"חברה לא-מוגבלת" ,"חברה מוגבלת," "חברה מוגבלת בערבות" ,"חברה פרטית" ,"חברה ציבורית" ,"הכונס הרשמי "ו"משתתף ,"בחברה שבפירוק – יימחקו; 44 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש34 ', עמ639 "; ס"ח התשע ה ', עמ211 . 45 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש37 ', עמ761 "; ס"ח התשע ז ', עמ1200 . - 131 - )(ב אח:רי ההגדרה "חברת חוץ" יבוא """חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי– חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי ,התשע"ח– 2018 ;"; (2) בסעיף 178 (א ,)במקום "המפרק "יבוא "הנאמן לפי חלק שמיני א 'לחוק החברות ,התשנ"ט– 1999 46 ,או לפי פרק ו 'לחלק ב 'לחוק חדלות פירע ון ושיקום כלכל י;" (3) בסעיף 194 – )(א האמור בו יסומן ("א") , ו "בו, המילים "בבתי המשפט באנגליה– ;יימחקו )(ב :אחרי סעיף קטן (א) יבוא ("ב) הורה בית משפט שהוגשה לו בקשת אכיפה כאמור בסעיף קטן (א )על מינוי כונס לשם אכיפת זכויותיהם של בעלי איגרות חוב שהובטחו בש עבוד צף – (1) יחולו על הכונס ,ובכלל זה על דרך מינויו וזהותו, הוראות פרק ו 'לחלק ב 'לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי ;בעל איגרת חוב המובטחת בשעבוד צף רשאי להציע מועמד שישמש כונס ,בהתאם להוראות 'סימן א לפרק האמור; (2) יראו את החברה כאילו ניתן לגבי ה צו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי והליכי אכיפת הזכויות בידי הכונס יתנהלו בהתאם להוראות אותו חוק . (ג) השר,, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת רשאי לקבוע הוראות לעניין שכרו של כונס שמונה לפי סעיף זה והוצאותיו, ובכלל זה את ההליך לקביעתם;". (4) סעיפים195 עד201 – ;בטלים (5) פרקים י"א עד י"ז – בטלים. 46 ס '"ח התשנ"ט, עמ189 . - 132 - תיקון חוק החברות360 .בחוק החברות ,התשנ"ט– 1999 47 – (1) בסעיף 1 – (א) אחרי ההגדרה "החזקה "ו"רכישה "יבוא: ""הליכי חדלות פירעון " – כהגדרתם בחוק חדלות פירעון ושיקום כ לכלי;"; (ב) אחרי ההגדרה "חוק העמותות "יבוא: ""חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי " – חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי ,התשע"ו– 2016 ;"; (ג) אחרי ההגדרה "פרמיה "יבוא: ""צו לפתיחת הליכים " – צו לפתיחת הליכים שניתן לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי;"; (2) בסעיף 39 (ב ,)אחרי "או בפירוק "יבוא "או שניתן לגביה צו לפתיחת הליכים "ובמקום "מפרק "יבוא "הנאמן ;" (3) בסעיף57 ( , אחרי פסקה7 :) יבוא (" 8) פירוק החברה בידי בית המשפט לפי סעיף342 (ו1), פירוקה מרצון לפי סעיף342 כד, או פירוקה מרצון בהליך מזורז לפי סעיף342 .מב;" (4) בסעיף 140 ,בסופו יבוא: (" 10 ) מתן צו פירוק לגביה או קבלת החלטה על פירוק מרצון לפי חלק שמיני א;".' (5) בסעיף 145 ,בסופו יבוא : (" 5) מתן צו פירוק לגביה או קבלת החלטה על פירוק מרצון לפי חלק שמיני א;".' (6) בסעיף 205 – (א) בכותרת השוליים בסופה יבוא "או בהליכי חדלות פירעון;" 47 ס '"ח התשנ"ט, עמ189 "; התשע ז ', עמ970 . - 133 - (ב) במקום "מפרק לפי פרק י"ב לפקודת החברות "יבוא "נאמן לפי פרק ב 'לחלק שמיני א 'או לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי;" (7) בסעיף 227 (א ,)במקום "מי שהוכרז פושט רגל "יבוא "יחיד שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים "ובסופו יבוא "או צו לפתיחת הליכים;" (8) בסעיף 228 (א() 4 ,)במקום "הוא הוכרז פושט רגל "יבוא "ניתן לגביו צו לפתיחת הליכים "ואחרי "אם הוא תאגיד – "יבוא "גם אם;" (9) בסעיף 300 (א ,)במקום "מפרק ונאמן בפשיטת רגל "יבוא "ונאמן בהליכי פירוק או בהליכי חדל ות פירעון;" ( 10 ) אחרי סעיף 342א יבוא: "חלק שמיני א :'פירוק פרק א :'הוראות כלליות הגדרות – חלק 'שמיני א 342ב. בחלק זה– "החלטה מיוחדת " – החלטה שהתקבלה באסיפה כללית ברוב של שלושה רבעים מקולות בעלי המניות המשתתפים בהצבעה ומתקיימים לגביה כל אלה : (1) ההזמנה לאסיפה נמסרה לבעלי המניות 21 ימים לפחות לפני מועד כינוסה, או בהסכמת כל בעלי המניות– במועד סמוך יותר לכינוסה; (2) בסדר יומה של האסיפה הכללית נכללה הצעה בדבר פירוק החברה לפי חלק זה; "חוב " – חוב ודאי או מותנה ,קצוב או שאינו קצוב, בין שהגיע מועד פירעונו ובין שטרם הגיע; "חדלות פירעון " – כמשמעותה בסעיף 2 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי; - 134 - ""הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי – הממונה כהגדרתו ב חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. דרכי הפירוק 342ג.פירוק חברה לפי הוראות חלק זה יכול שיהיה באחת מאלה: (1) פירוק בידי בית משפט; (2) פירוק מרצון. היחס בין הליכי פירוק להליכי חדלות פירעון 342ד. (א) מתקיימים לגבי חברה הליכי חדלות פירעון, לא יחלו הליכי פירוק לגביה לפי חלק זה. (ב) החל פירוק חברה די בי בית משפט לפי פרק ב ,'ומצא בית המשפט כי החברה נמצאת בחדלות פירעון ,רשאי הוא להורות על הפסקת הליכי הפירוק ועל המשך ההליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי ,באופן שיורה. (ג) החל פירוק מרצון של חברה לפי פרק ג,' ומצא הנאמן כי החברה נמצאת בחדלות פירע ון, יודיע על כך לבעלי המניות ולנושים של החברה, ואם מתקיימים התנאים להגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי – יגיש בשם החברה בקשה לצו לפתיחת הליכים. (ד) אין בהליכי פירוק של חברה לפי חלק זה כדי לגרוע מהאפשרות לפתוח בהליכי חדלות פירעון לגביה ;נפתחו הליכי חדלות פירעון לגבי חברה לאחר פתיחת הליכים לפירוקה לפי חלק זה ,יורה בית המשפט על סיום הליכי הפירוק והמשך הליכי חדלות הפירעון ,באופן שיורה. פרק ב :'פירוק בידי בית המשפט - 135 - בית המשפט המוסמך 342ה.בית המשפט המוסמך לפרק חברה יהיה בית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו רשומה החברה או שבו מקום עסקיה העיקרי או נכסיה. העילות לפירוק בידי בית משפט 342ו. פירוק חברה בידי בית משפט לפי פרק זה יכול שיהיה בשל אחת מהעילות האלה: (1) החברה קיבלה החלטה מיוחדת על פירוקה בידי בית המשפט; (2) ה חברה לא התחילה בעסקיה בתוך שנה לאחר רישומה ,או הפסיקה את עסקיה למשך שנה; (3) בית המשפט מצא כי מן הצדק והיושר לפרק את החברה. הרשאים לבקש פירוק 342ז. (א) אלה רשאים להגיש לבית המשפט בקשה לצו פירוק של חברה לפי פרק זה (בפרק זה – צו פירוק:) (1) החברה; (2) בעל מניה. (ב) היועץ המשפטי לממשלה רשאי להגיש לבית המשפט בקשה לצו פירוק אם סבר כי מן הצדק והיושר שהחברה תפורק. בקשה לצו פירוק 342ח.(א) בקשה לצו פירוק תוגש לבית המשפט בדרך שיקבע השר והיא תכלול את הפרטים שיקבע ,ובין השאר פרטים ל עניין נכסי החברה ,חובותיה והליכים משפטיים תלויים ועומדים שהחברה צד להם. (ב) לבקשה לצו פירוק יצרף המבקש תצהיר המאמת את העובדות שעליהן נסמכת בקשתו; השר רשאי לקבוע מסמכים נוספים שעל המבקש לצרף לבקשתו לשם הוכחת התנאים להגשתה. - 136 - פרסום הודעה על הגשת בקשה ומשלוח העתק ממנה 342ט.(א) המגיש בקשה לצו פירוק יפרסם הודעה לציבור על הגשת הבקשה ,בדרך ובמועד שיקבע השר ;פרסום כאמור יכלול מידע לעניין מועד הדיון בבקשה והמועד האחרון להגשת התנגדויות לבקשה. (ב) הוגשה בקשה לצו פירוק שלא בידי החברה, ישלח המבקש עותק ממ נה לחברה מיד לאחר הגשתה. (ג) כל אדם העלול להיפגע ממתן צו הפירוק רשאי לקבל מהמבקש העתק מהבקשה לצו פירוק. הגשת התנגדות לבקשה 342י. (א) אדם העלול להיפגע ממתן צו פירוק רשאי להגיש לבית המשפט התנגדות לבקשה לצו פירוק . (ב) השר יקבע הוראות לעניין הגשת ההתנגדות, ובכלל זה לעניין הפרטים שייכללו בה ,מועד הגשתה ואופן המצאתה. החלטה בבקשה לצו פירוק 342יא.מצא בית המשפט כי מתקיימת עילה לפירוק החברה לפי סעיף 342ו ,רשאי הוא לתת צו פירוק לגביה. תוצאות צו הפירוק342יב.עם מתן צו הפירוק – (1) ימנה בית המשפט נאמן ליישום הליכי הפירוק בהתאם להוראות סעיף 342יד; - 137 - (2) יוקפאו הליכים נגד החברה כאמור בסעיף 29 (1 )ו-(3 )עד (5 )לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי ,אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת ,לגבי כלל ההליכים או חלקם ;לעניין הקפאת הליכים לפי פסקה זו יחולו ה וראות סעיפים 31 )(א ו- 32 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי ,בשינויים המחויבים ; אין בהוראות פסקה זו כדי לעכב מימוש נכס המשועבד בשעבוד קבוע וג יבוש שעבוד צף שנעשו להבטחת פירעון חובות החברה לפני מתן צו הפירוק או לעכב העברת חזקה בנכס הכפוף לשיור בעלות מהחברה לבעל ה.נכס הודעה על מתן צו פירוק לרשם ופרסום הודעה לציבור 342יג. (א) מיד עם מתן צו הפירוק ,ישלח הנאמן העתק ממנו לרשם ,והרשם ירשום על כך הערה . (ב) הודעה על מתן צו הפירוק תפורסם לציבור בדרך ובמועד שיקבע השר ,ורשאי בית המשפט להורות על המצאת הודעה על מתן הצו לגורמים שיורה ובדרך שיורה. הנאמן – מינויו , תפקידיו וסמכויותיו בפירוק בידי בית המשפט 342יד.(א) על מינוי הנאמן בידי בית המשפט יחולו הוראות סימן א 'לפרק ו 'בחלק ב 'לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי ,בשינויים אלה : (1) בית המשפט רשאי למנות נאמן א של מתוך רשימת הנאמנים שגובשה לפי סעיף 37 לחוק האמור ,אם מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין; (2) החברה ובעל מניה ,וכן היועץ המשפטי לממשלה אם הגיש את הבקשה לצו פירוק ,רשאים להציע מועמדים לתפקיד הנאמן; - 138 - (3) שכר הנאמן ייקבע בהתאם להוראות לפי סעיף 39 לחוק האמור ,בשינויים המחויבים ;ואולם רשאי השר לקבוע הוראות מיוחדות לעניין שכר הנאמן שמונה לפי פרק זה; (4 ) הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי יפרסם, באופן שוטף, באתר האינטרנט שלו, את שמות הנאמנים שמינה .בית המשפט לפי פרק זה (ב) הנאמ ן יפעל במהירות האפשרית להשלמת הליכי הפירוק של החברה בהתאם להוראות פרק זה ,ובכלל זה – (1) יכריע בתביעות חוב; (2) יפעל לכינוס נכסי קופת הפירוק וניהולם; (3) ישלם את חובות החברה ויפעל לחלוקת היתרה בין בעלי המניות . (ג) מונה נאמן לפי סעיף זה יחולו הוראות סימן ב 'לפרק ו 'בחלק ב 'לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי החלות לעניין תאגיד שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים המורה על פירוקו ,בשינויים המחויבים . (ד) מצא הנאמן במהלך הליכי הפירוק כי החברה נמצאת בחדלות פירעון ,יודיע על כך לבית המש פט ויפעל לפי הנחיותיו ,כאמור בסעיף 342ד(ב .) תחולת הוראות לעניין הליכי הפירוק בידי בית המשפט 342טו.על הליכי הפירוק בידי בית המשפט לפי פרק זה יחולו ההוראות לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי ,כמפורט להלן ובשינויים המחויבים : (1) על תביעות חוב ואיש ורן יחולו ההוראות לפי פרק א 'לחלק ד 'לחוק האמור; - 139 - (2) לעניין הכללת נכסים בקופת הפירוק יחולו הוראות סעיפים 216 (1 )ו- 218 לחוק האמור; (3) כינוס נכסי החברה וניהולם בידי הנאמן ייעשה לפי פרק ג 'לחלק ד 'בחוק האמור; (4) מימוש נכסי החברה בידי הנ אמן ייעשה לפי סעיף 227 לחוק האמור. תשלום הוצאות הפירוק וחובות החברה לנושים 342טז.(א) לאחר השלמת כינוס כל נכסי החברה ומימוש הנכסים שלדעת הנאמן יש לממשם ,ישלם הנאמן את כל אלה : (1) הוצאות שהוצאו בשל פעולות הנאמן או מי מטעמו במסגרת הליכי הפירוק, ל רבות אגרות ושכר הנאמן; (2) חובות החברה לנושים שתביעת החוב שהגישו אושרה על ידי הנאמן. (ב) לפני תשלום חובות החברה לנושים ,יפרסם הנאמן הודעה על כוונתו לעשות כן בדרך שיקבע השר ויודיע לכל מי שהגישו תביעות חוב שטרם הוכרעו ולא ביססו את תביעותיהם לה נחת דעתו, על כוונתו לשלם את חובות החברה ,ויקצוב להם זמן לביסוס תביעותיהם. זכות בעלי המניות ליתרה 342יז.נכסים שנותרו לאחר תשלום הוצאות הליכי הפירוק וחובות החברה לנושים כאמור בסעיף 342טז ,יחולקו בין בעלי המניות בחברה בהתאם לזכויותיהם בחברה. תשלומי בינ יים 342יח. (א) על אף הוראות סעיפים 342טז ו- 342יז, הנאמן ,באישור בית המשפט ,רשאי לשלם כספים שהצטברו בקופת הפירוק לנושים או לבעלי המניות גם בטרם הושלם כינוס כל נכסי החברה ומימוש הנכסים שלדעת הנאמן יש לממשם ,אם סבר כי אין בכך כדי לפגוע בניהולם התקין של הליכי הפירוק . - 140 - (ב) על תשלומי ביניים לפי סעיף קטן (א )יחולו הוראות סעיף 239 ו- 241 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי ,בשינויים המחויבים. זכות לפנות לבית המשפט 342יט. בעל מניה או נושה רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה שיחליט בכל שאלה הנוגעת לזכויותיו בהליכי הפירוק. סמכויות בית המשפט 342כ. בהליכי פירוק לפי פרק זה יהיו נתונות לבית המשפט כל הסמכויות הנתונות לבית המשפט לפי סעיפים 279 , 281 עד 285 ו- 289 עד 292 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי ,בשינויים המחויבים. צירוף הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי להליכי הפירוק 342כא.בית המשפט רשאי להורות על צירוף הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי להליכי פירוק לפי פרק זה ,אם סבר כי הדבר דרוש לשם שמירה על האינטרס הציבורי ועל תקינותם של ההליכים; הורה בית המשפט כאמור ,יהיו נתונות לממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כ לכלי הסמכויות הנתונות לו לפי חלק ו 'לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי ,בשינויים המחויבים. ביטול צו פירוק 342כב. (א) בית המשפט רשאי ,בכל עת לאחר מתן צו פירוק ,לבקשת החברה או בעל מניה ,להורות על ביטול צו הפירוק ,אם מצא כי אין הצדקה בנסיבות העניין להמשיך בהל יכי פירוק החברה. (ב) בית המשפט רשאי להשהות את ביטול צו הפירוק כדי לאפשר הטלה מחדש של עיקולים שבוטלו עם מתן הצו לפי סעיף 342יב(2 .) (ג) ביטול צו פירוק אינו פוגע בתוקפם של מכירה ,העברה ,תשלום או פעולה משפטית אחרת שנעשו כדין לפני הביטול. (ד) החליט בית המשפט על ביטול צו הפירוק, ישלח הנאמן לרשם העתק מההחלטה ,והרשם ימחק את הרישום על צו הפירוק. - 141 - סיום הפירוק , חיסול החברה וסיום כהונת הנאמן 342כג. (א) סיים הנאמן לבצע את תפקידו ,יגיש לבית המשפט ולבעלי המניות דוח מסכם של פעילותו. (ב) נוכח ית ב המשפט כי הושלם פירוק החברה, יורה ,בצו ,על חיסולה ;ממועד מתן הצו תהיה החברה מחוסלת. (ג) בית המשפט יורה כיצד לנהוג במסמכי החברה המנויים בסעיף 124 ובמסמכי הנאמן, לאחר חיסול החברה ,ובלבד שיישמרו לתקופה שלא תפחת משבע שנים. (ד) מיד עם מתן צו החי סול ,ישלח הנאמן העתק ממנו לרשם ,והרשם ירשום את דבר החיסול. (ה) נוכח בית המשפט כי החיסול נרשם בידי הרשם, יורה על סיום כהונתו של הנאמן. פרק ג :'פירוק מרצון החלטה על פירוק מרצון 342כד.חברה רשאית לקבל החלטה מיוחדת על פירוקה מרצון בהתאם להוראות ק פר זה אם הדירקטורים של החברה נתנו תצהיר כושר פירעון לפי סעיף 342כה . מתן תצהיר כושר פירעון 342כה.תצהיר כושר פירעון יינתן בידי כל הדירקטורים בחברה או רובם , ובו יצהירו כי בדקו היטב את מצב עסקי החברה ולדעתם החברה יכולה לשלם את חובותיה במלואם בתוך 12 חודשים מתחילת פירוקה (בפרק זה – תצהיר כושר פירעון.) זימון אסיפה כללית לשם קבלת החלטה על פירוק מרצון 342כו. (א) אסיפה כללית שעל סדר יומה פירוק מרצון של החברה תכונס לאחר שניתן תצהיר כושר פירעון לגבי החברה לפי סעיף 342כה ,וכינוסה יהיה בתוך 90 ימים לאחר מתן תצהיר כושר הפירעון. (ב) תצהיר כושר הפירעון יצורף להזמנה לאסיפה הכללית. - 142 - מינוי הנאמן בידי האסיפה הכללית 342כז. אסיפה כללית שקיבלה החלטה מיוחדת על פירוק מרצון של החברה תמנה נאמן ליישום הליכי הפירוק ,ורשאית היא לקבוע את שכרו , ובלבד שלא יהיה בשכר שייקבע כד י להביא את החברה לחדלות פירעון. תחילת הפירוק והפסקת ניהול עסקי החברה 342כח.(א) תחילתו של פירוק מרצון של חברה עם קבלת ההחלטה על פירוקה מרצון כאמור בסעיף 342כד. (ב) משהתחיל פירוק מרצון תחדל החברה לנהל את עסקיה ,למעט ככל שנדרש לשם פירוקה המועיל. הודעה לנושים על פירוק מרצון 342כט.קיבלה חברה החלטה על פירוק מרצון, יודיע על כך הנאמן ,בכתב ,לנושים הידועים לו ,ובכלל זה לנושים שהחוב כלפיהם שנוי במחלוקת ,בתוך 21 ימים מיום קבלת ההחלטה. הודעה לרשם 342ל. (א) הנאמן ישלח לרשם הודעה על החלטת החברה על פירוק מרצון ועל מינויו ,בתוך 21 ימים מיום קבלת ההחלטה ;להודעה יצורף תצהיר כושר הפירעון ;השר רשאי לקבוע הוראות בדבר פרטי ההודעה לרשם ומסמכים נוספים שיש לצרף אליה. (ב) שלח הנאמן הודעה לרשם בהתאם להוראות סעיף קטן (א )ונוכח הרשם כי התקיימו התנאים לפי פרק זה להחלטת החברה על פירוק מרצון, ירשום הערה על פירוק מרצון של החברה . (ג) נרשמה הערה על פירוק מרצון של חברה לפי סעיף קטן (ב), יפרסמה הרשם לציבור באתר האינטרנט של משרד המשפטים; השר רשאי לקבוע הוראות נוספות לעניין פרסום הודעה לציבור על הערה כאמור, בדרך וב מועד שיקבע. הנאמן – תפקידיו וסמכויו יו ת בפירוק מרצון 342לא.(א) הנאמן יפעל במהירות האפשרית להשלמת הליכי הפירוק מרצון של החברה בהתאם להוראות פרק זה ,ובכלל זה – - 143 - (1) יכריע בתביעות חוב; (2) יפעל לכינוס נכסי קופת הפירוק וניהולם; (3) י שלם את חובות החברה ויפעל לחלוקת היתרה בין בעלי המניות . (ב) עם מינוי הנאמן יעברו לידיו הסמכויות הנתונות לדירקטוריון ולמנהל הכללי ,אלא אם כן החליטה האסיפה הכללית שהסמכויות ,כולן או חלקן ,ייוותרו בידי הדירקטוריון או המנהל הכללי, ואולם הסמכויות המפורטו ת להלן יופעלו בידי הנאמן לאחר קבלת אישור האסיפה הכללית בהחלטה מיוחדת : (1) פירעון חוב לנושים מסוג מסוים; (2) פשרה עם נושה או חייב של החברה בנוגע לגובה החוב ואופן תשלומו ,שיש לה השפעה מהותית על היקף נכסי קופת הפירוק. הפסקת כהונה של נאמן 342לב. (א) האסיפה הכללית רשאית להחליט על הפסקת כהונתו של הנאמן , ובלבד שתינתן לנאמן הזדמנות סבירה להבי א את עמדתו בפני האסיפה הכללית. (ב) התפנתה משרתו של הנאמן ,תמנה האסיפה הכללית אחר במקומו ;כל בעל מניה רשאי לכנס אסיפה כללית למטרה זו. (ג) נאמ ן שמונה לפי סעיף קטן (ב ,)יודיע לרשם על מינויו בתוך 21 ימים ממועד המינוי. תחולת הוראות לעניין הליכי פירוק מרצון 342לג. על הליכי פירוק מרצון לפי פרק זה יחולו ההוראות לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי ,כמפורט להלן ובשינויים המחויבים : - 144 - (1) על תביעות חוב ואישורן יחולו ההוראות לפי פרק א 'לחלק ד 'לחוק האמור ,אולם המועד להגשת תביעת חוב כאמור בסעיף 210 (א )לחוק האמור יהיה בתוך שישה חודשים ממועד פרסום ההודעה לציבור לפי סעיף 342ל(ג;) (2) לעניין הכללת נכסים בקופת הפירוק יחולו הוראות סעיפים 216 (1 )ו- 218 לחוק האמור; (3) כינוס נכסי החברה וניהולם בידי הנאמן ייעשה לפי פרק ג 'לחלק ד 'בחוק האמור; (4) מימוש נכסי החברה בידי הנאמן ייעשה לפי סעיף 227 לחוק האמור. תשלום הוצאות הפירוק וחובות החברה לנושים וזכות בעלי המניות ליתרה 342לד. הוראות סעיפים 342טז עד 342יח לעניין תשלום הוצאות הפירוק וחובות החברה לנושים ,לעניין זכות בעלי המניות ליתרה ולעניין תשלומי ביניים, יחולו ,בשינויים המחויבים ,בהליכי פירוק מרצון לפי פרק זה ,אולם האישור לתשלומי ביניים לפי סעיף 342יח יינתן בידי האסיפה הכללית. זכות לפנות בית ל המשפט 342לה.הנאמן ,בעל מניה או נושה רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה שיחליט בכל שאלה שבמשפט או שבעובדה הנוגעת להליכי הפירוק. כינוס אסיפות כלליות 342לו. (א) הנאמן רשאי ,בכל עת ,לכנס אסיפה כללית של החברה ולהביא לאישורה כל עניין שימצא לנכון. (ב) נמש כו הליכי הפירוק למעלה משנה ,יכנס הנאמן אסיפה כללית של החברה בתום השנה הראשונה ובתום כל שנה קלנדרית שלאחריה ,ויגיש לאסיפה דוח על פעולותיו ועל ניהול הפירוק בשנה שחלפה. - 145 - ביטול הפירוק 342לז. (א) האסיפה הכללית רשאית לקבל החלטה מיוחדת בדבר ביטול פירוקה מרצון, אם הדירקטורי ם ,כולם או רובם, או הנאמן ,הצהירו כי עם ביטול הפירוק מרצון תוכל החברה לפרוע את חובותיה במועדם . (ב) ביטול הפירוק אינו פוגע בתוקפם של מכירה, העברה ,תשלום או פעולה משפטית אחרת שנעשו כדין לפני הביטול. (ג) החליטה חברה לבטל את פירוקה מרצון, ישלח הנאמן לרשם ולנושים הידועים לו העתק מההחלטה ,ויפרסם אותה בדרך ובמועד שיקבע השר. (ד) קיבל הרשם העתק מההחלטה על ביטול הפירוק מרצון ,ימחק את ההערה על פירוק מרצון של החברה. סיום הפירוק 342לח.(א) סיים הנאמן לבצע את תפקידו ,יערוך דוח מסכם לש פעילותו ,ויכנס אסיפה כללית של החברה שעל סדר יומה דיון בדוח. (ב) הזמנה לאסיפה כללית לפי סעיף זה תימסר ותתפרסם בדרך שיקבע השר ,חודש לפחות לפני המועד לכינוסה ,ויצורף אליה העתק מהדוח המסכם של הנאמן. (ג) בתוך שבעה ימים ממועד כינוס האסיפה הכללית ישלח הנאמן לרשם הודעה על כך שכונסה האסיפה ויצרף לה את פרוטוקול האסיפה ואת הדוח המסכם ;לא היה מניין חוקי באסיפה ,ישלח הנאמן לרשם הודעה כי האסיפה כונסה כדין אולם לא היה בה מניין חוקי. - 146 - חיסול החברה וסיום כהונת הנאמן 342לט.(א) קיבל הרשם את הודעת הנאמן ואת הדוח המסכם לפי סעיף 342לח ,ומצא כי לא נותרו לחברה חובות לרשם בשל אגרות ותשלומים לפי סעיף 44 (6 ,)ירשום את חיסול החברה ,וממועד הרישום תהיה החברה מחוסלת . (ב) האסיפה הכללית הסופית שכונסה לפי סעיף 342לח תחליט כיצד לנהוג במסמכי החברה המנויים בסעיף 124 וב מסמכי הנאמן ,לאחר חיסול החברה ,ובלבד שיישמרו לתקופה שלא תפחת משבע שנים ;לא קיבלה האסיפה הכללית החלטה בעניין זה ,יישמרו המסמכים בידי הנאמן או בידי מי שיסמיך לעניין זה ,שבע שנים ממועד החיסול. (ג) כהונת הנאמן תסתיים במועד ה חיסול. מתן צו פירוק לגבי ח ברה שהחליטה על פירוק מרצון 342מ.אין בהליכי פירוק מרצון לפי פרק זה כדי לגרוע מזכותו של בעל מניה או היועץ המשפטי לממשלה להגיש בקשה לפירוק חברה בידי בית משפט לפי פרק ב ;'נתן בית משפט צו פירוק לפי בקשה כאמור, יורה על סיום הליכי הפירוק מרצון והמשך ההליכים בידי בית משפט ,באופן שיורה. פרק ד :'פירוק מרצון בהליך מזורז של חברה לא פעילה חברה לא פעילה 342מא.חברה לא פעילה ,לעניין פרק זה ,היא חברה שמתקיימים בה כל אלה (בפרק זה – חברה לא פעילה:) (1) אין לה נכסים; (2) אין לה חובות ;לעניין זה לא יראו כח וב ,חוב בשל אגרה שנתית שהחברה רשאית לקבל פטור ממנה מכוח תקנות לפי סעיף 44 ; (3) אין הליכים משפטיים תלויים ועומדים שהחברה צד להם ולא מתנהלים נגדה הליכי אכיפה מינהליים לפי דין. - 147 - החלטה על פירוק מרצון בהליך מזורז 342מב.חברה לא פעילה רשאית לקבל ,באסיפה הכללית, החלטה על פירוק מרצון בהליך מזורז לפי הוראות פרק זה ,ובלבד שמתקיימים כל אלה : (1) ההחלטה התקבלה בהסכמת כל בעלי המניות המשתתפים באסיפה; (2) ההזמנה לאסיפה נמסרה לבעלי המניות 21 ימים לפחות לפני מועד כינוסה ,או בהסכמת כל בעלי המניות– במו;עד סמוך יותר לכינוסה (3) בסדר יומה של האסיפה הכללית נכללה הצעה בדבר פירוק מרצון בהליך מזורז. הגשת בקשה לפירוק מרצון בהליך מזורז 342מג. (א) קיבלה חברה לא פעילה החלטה על פירוק מרצון בהליך מזורז ,תגיש לרשם בקשה לפירוק מרצון בהליך מזורז ,בתוך 30 ימ ים ממועד קבלת ההחלטה. (ב) לבקשה לפי סעיף קטן (א )יצורפו שניים אלה : (1) תצהיר חתום בידי כל הדירקטורים או רובם כי התקיימו התנאים להיותה של החברה חברה לא פעילה לפי סעיף 342מא וכי התקבלה החלטה על פירוק מרצון בהליך מזורז לפי סעיף 342מב; (2) החלטת החברה כיצד לנהוג במסמכי החברה המנויים בסעיף 124 ,לאחר חיסולה, באופן שיישמרו לתקופה שלא תפחת משבע שנים . (ג) השר רשאי לקבוע הוראות בדבר הפרטים שייכללו בבקשה ובתצהיר שיוגשו לרשם לפי סעיף זה וכן מסמכים נוספים שיש לצרף לבקשה. - 148 - פרסום הודעה על הגשת בקשה לפירוק מרצון בהליך מזורז 342מד.(א) הוגשה לרשם בקשה לפירוק מרצון בהליך מזורז ,ומצא הרשם כי התמלאו התנאים להגשתה לפי פרק זה ,יפרסם באתר האינטרנט של משרד המשפטים ,הודעה על הגשת הבקשה בידי החברה; בהודעה כאמור יצוין כי אם לא יוגשו התנגדויות לבקשה בת וך 90 ימים ממועד הפרסום ,תחוסל החברה; הרשם ירשום הערה על פירוק מרצון בהליך מזורז של החברה. (ב) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן הפרסום באתר האינטרנט של משרד המשפטים, בכלל זה משך הזמן שבו יפורסם המידע ,בין השאר כדי להבטיח את אמינות המידע ,את זמינותו ואת הגנת המידע מפני שימוש בלתי מורשה בו. התנגדות לבקשה 342מה.פורסמה בקשה לפירוק מרצון בהליך מזורז לפי סעיף 342מד ,רשאי כל מי שעלול להיפגע מחיסול החברה להגיש התנגדות לבקשה בתוך 90 ימים ממועד פרסומה. הפסקת הליכי הפירוק בידי הרשם 342מו. הוגשה התנגדות לפי סעיף 342מה או מצא הרשם במהלך התקופה להגשת התנגדויות כי לא מתקיים תנאי מהתנאים לפירוקה של החברה בפירוק מרצון בהליך מזורז ,יודיע לחברה על הפסקת הליכי הפירוק ויסיר את פרסום ההודעה לפי סעיף 342מד. חיסול החברה 342מז. (א) מצא הרשם כי לא הוגשה התנגדות לפי סעיף 342מה ,ירשום בתום 10 ימי עבודה מהמועד האחרון להגשת התנגדויות לפי הסעיף האמור ,את חיסול החברה. (ב) החברה תהיה מחוסלת ממועד הרישום. פרק ה :' הוראות שונות קבלת החלטה באסיפה כללית בחברה פרטית 342מח.אין בהוראות חלק זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 76 . - 149 - ציון הליכי הפירוק במסמכי החברה 342מט.היתה חברה בהליכי פירוק לפי חלק זה ,יצוין הדבר בכל מסמך מטעם החברה . דוח הנאמן לעניין הליכי פירוק תלויים ועומדים 342נ. (א) נמשכו הליכי פירוק לפי חלק זה למעלה משנה ,יגיש הנאמן לרשם ,אחת לשנה ,דוח בדבר הליכי הפיר וק ומצבם. (ב) השר רשאי לקבוע הוראות בדבר פרטי הדוח, מועד הגשתו ופרסומו. עונשין לעניין פירוק342נא. (א) בעל מניה בחברה שניתן לגביה צו פירוק או שקיבלה החלטה על פירוק מרצון ,לפי חלק זה ,או נושא משרה בחברה כאמור ,שעשה אחת מאלה, דינו – מאסר שלוש שנים: (1) הסתיר נכס מנכסי החברה טרם מתן צו הפירוק או ההחלטה על פירוק מרצון, במטרה שלא ייכלל בנכסי קופת הפירוק; (2) הסתיר נכס מנכסי החברה לאחר מתן צו הפירוק או ההחלטה על פירוק מרצון; (3) לא מסר מידע או מסר מידע חלקי או כוזב לנאמן או לאסי פה הכללית במטרה לפגוע בהליכי הפירוק. (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א() 3 ,)מי שנדרש למסור מידע לנאמן לפי סעיף 47 או 49 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי ,כפי שהוחלו בסעיף 342יד(ג ,)ולא עשה כן או עשה כן באופן חלקי או כוזב במטרה לפגוע בהליכי הפירוק ,ו דינ – מאסר שנה. ביטול החיסול 342נב. (א) חוסלה חברה ,רשאי בית המשפט להורות, בצו ,על ביטול החיסול ,לבקשת כל אדם המעוניין בדבר ,אם מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין; משניתן צו לביטול החיסול ניתן לנקוט כל הליך שהיה ניתן לנקוט אילולא חוסלה החברה. - 150 - (ב) בקש ה לצו בדבר ביטול החיסול תוגש לא יאוחר מתום שנתיים ממועד חיסול החברה ;בית המשפט רשאי ,במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים שיירשמו ,להתיר הגשת בקשה במועד מאוחר יותר. (ג) מי שלבקשתו ניתן צו לביטול חיסולה של חברה ,ימציא לרשם העתק מהצו בתוך שבעה ימים מיום מתן הצו ,והרשם יבטל את רישום חיסול החברה. החלת ההוראות על חברת חוץ ותאגידים אחרים 342נג. (א) הוראות חלק זה ,לעניין פירוק בידי בית משפט ,יחולו ,בשינויים המחויבים ,גם על חברת חוץ המנהלת עסקים או שיש לה נכסים בישראל, גם אם לא נרשמה לפי הוראות סעיף 346 . (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א ,)השר רשאי להחיל, בצו ,את הוראות סעיף קטן (א )גם על תאגיד מסוים אחר. תקנות – חלק שמיני 'א 342נד. השר רשאי לקבוע הוראות לביצוע חלק זה ,ובכלל זה הוראות בעניינים אלה: (1) סדרי דין ואופן ניהולם של הליכים לפי חלק הז ,ובכלל זה הוראות בעניין הגשת בקשות, מסמכים שיש לצרף אליהן ,מועדי הגשתן, המצאתן ,הגשת התנגדויות להן ,חובת פרסום ואופן הפרסום; (2) חובות דיווח שיחולו על החברה ,הנאמן וכל בעל עניין אחר בהליכי הפירוק ,אופן עריכת הדוחות והפרטים שייכללו בהם; (3) אגרות ותשלומים בעד הליכים לפי חלק זה;". ( 11 ) בסעיף 345טו(ב ,)במקום "או בפשיטת רגלו "יבוא "או בהליכי חדלות פירעון החלים לגביו;" - 151 - ( 12 ) בסעיף 345יט(א ,)במקום "לפי הוראות פקודת החברות ,בכפוף "יבוא "לפי הוראות פקודת החברות הממשיכות לחול לפי סעיף 345כג ובכפ וף;" ( 13 ) בסעיף 345כ(א ,)ברישה ,אחרי "לפי הוראות פקודת החברות "יבוא "הממשיכות לחול לפי סעיף 345כג;" ( 14 ) בסעיף 345כג ,אחרי "לפי פקודת החברות "יבוא "למעט סעיפים 352 עד 356 לפקודה האמורה ,"אחרי "לפי העניין "יבוא "הממשיכות לחול לפי סעיף 376 (1 )לחוק חדלו ת פירעון ושיקום כלכלי ,וכן ההוראות לפי חלק ד 'לחוק האמור "ובמקום "יגברו ההוראות לפי פרק זה "יבוא "יגברו ההוראות לפי פרק זה ;ההוראות לפי חלק שמיני א 'לחוק זה ,לא יחולו על פירוק של חברה לתועלת הציבור;" ( 15 ) בסעיף 345כד3(4 ,)במקום "או פושט רגל "יבוא "לא ני תן לגביו צו לפתיחת הליכים ומתקיימים לגביו הליכי חדלות פירעון "ובמקום "ואם הוא תאגיד – לא "יבוא "ואם הוא תאגיד – גם לא;" ( 16 ) בסעיף 350 – (א) בסעיף קטן (א ,)אחרי "לבין סוג פלוני שבהם "יבוא "שאינם הסדר חוב כהגדרתו בסעיף 318 לחוק חדלות פירעון ושיקום כל כלי או תכנית לשיקום כלכלי כהגדרתה בסעיף 4 לחוק האמור ,"המילים "של נושה " – יימחקו ,ובמקום "מפרק "יבוא "נאמן;" (ב) בסעיף קטן (ט ,)במקום "את המפרק וכל משתתף "יבוא "גם את הנאמן;" (ג) בסעיפים קטנים (ט1 )ו-(י ,)המילים "או לפי סעיף 350יג " – יימחקו; (ד) בסעיף קטן (יא ,)במקום ההגדרה "חברה "יבוא: ""חברה " – לרבות חברת חוץ המנהלת עסקים או שיש לה נכסים, בישראל ,גם אם לא נרשמה לפי סעיף 346 ;"; (ה) בסעיף קטן (יב ,)במקום "לעניין תביעות חוב וכינוס אסיפות" יבוא "לעניין כינוס אסיפות;" ( 17 ) סימנים ב 'ו-ג 'לפרק שלישי בחלק תשיעי – בטלים; ( 18 ) אחרי סעיף 351 יבוא: - 152 - "סימן ה': החלת הוראות על חברת חוץ ותאגידים אחרים החלת ההוראות על חברת חוץ ותאגידים אחרים 351א.(א) הוראות פרק זה יחולו ,בשינויים המחויבים, גם על חברת חוץ המנהלת עסקים או שיש לה נכסים ,ביש ראל ,גם אם לא נרשמה לפי הוראות סעיף 346 . (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א ,)רשאי השר ,בצו ,להחיל את הוראות פרק זה גם על תאגיד מסוים אחר;". ( 19 ) בסעיף 362 ,במקום "לפי פרק י"ב לפקודת החברות "יבוא "לפי פרק ב' לחלק שמיני א."' תיקון חוק ההוצאה לפועל 361 .בחוק ההוצאה לפועל ,התשכ"ז– 1967 48 – (1) בסעיף 1 – (א) אחרי ההגדרה "חוק בתי המשפט "יבוא: ""חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי " – חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי ,התשע"ח– 2018 ;"; (ב) אחרי ההגדרה "חוק פסיקת ריבית והצמדה "יבוא: ""הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי " – הממונה כהגדרתו בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי;"; (2) בסעיף 7א(א ,)ברישה ,במקום "בשיעורים שנקבעו כאמור בסעיף 7(א") יבוא "בשיעורים שנקבעו בהוראת תשלום לפי סעיף 69א ,"אחרי "תוך 20 ימים מיום המצאת האזהרה "יבוא "או במועד חר א שנקבע בה", ובמקום "לבקשה יצורפו "יבוא "והכ לו בכפוף לתקופות לתשלום החוב הפסוק כמפורט בסעיף 7א1 ולשיעורים כמפורט בו ;לבקשה יצורפו;": (3) אחרי סעיף 7א יבוא: 48 ס '"ח התשכ"ז, עמ116 "; התשע ח ', עמ176 . - 153 - "התקופות לתשלום החוב הפסוק ושיעורי התשלום 7א1. התקופה לתשלום החוב הפסוק בבקשת חייב לפי סעיף 7א(א )לא תעלה על תקופה כמפורט להלן: (1) שלוש שנים – אם סכום החוב אינו עולה על 100,000 שקלים חדשים; (2) ארבע שנים – אם סכום החוב עולה על 100,000 שקלים חדשים. הודעת חייב על כך שאין ביכולתו לשלם את החוב הפסוק 7א2. חייב שאין ביכולתו לשלם את החו ב הפסוק במלואו או בשיעורים שנקבעו בהוראת תשלום לפי סעיף 69א ,וכן אין ביכולתו לשלם את החוב הפסוק בתקופות או בשיעורים כאמור בסעיף 7א1 ,יגיש הודעה על כך לרשם ההוצאה לפועל ; הגיש חייב ,הודעה כאמור יחולו הוראות אלה: (1) אם סך חובותיו של החייב אינו עולה על 150,000 שקלים חדשים ,יראו את הודעתו כבקשה לצו לפתיחת הליכים לפי סימן א 'לפרק י"ב בחלק ג 'לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי ;החייב יצרף להודעה את המסמכים שיש לצרף לבקשת יחיד לצו לפתיחת הליכים לפי סעיף 104 לחוק האמור; (2) אם סך חובותיו של החייב הוא 150,000 שקלים חדשים לפחות ,תמסור לו לשכת ההוצאה לפועל מידע לגבי האפשרות להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים לממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי ,לפי פרק ב 'לחלק ג 'לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי;". (4) בסעיף 27 (ג ,)במקום הסיפה החל במילים "על מי שהוכרז "יבוא "על מי שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי ועל הליך שעוכב בידי בית משפט לפי החוק האמור;" (5 ) בסעיף38 – )(א :במקום סעיף קטן (ב) יבוא - 154 - " )(ב הוראות סעיף229 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, ובכלל זה ההוראה לעניין אי-תחול ת סעיף33 לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב– 1972 ,יחולו,, בשינויים המחויבים לעניין מקום מגורים סביר וסידור חלוף לפי הוראות סעיף קטן )(א;". )(ב )בסעיף קטן (ד, ")במקום "סעיף זה" יבוא "סעיף קטן (ג; (6) בסעיף53 ), סעיף קטן (ג– ;בטל (7) בסעיף60 , )סעיף קטן (ד– ;בטל (8) בסעיף69י1 במקום "מיום פקיעת תוקפו של סימן ב'" יבוא "מיום "התחילה של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי; (9) בסעיף 76 (ג ,)במקום הסיפה החל במילים "תחול עד לסכום "יבוא "תחול עד לסכום של 26,000 שקלים חדשים;" ( 10 ) בסעיף 77א ,במקום "בפנייה להליכי פשיטת רגל "יבוא "בפנייה להליכי חדלות פירעון לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי ,"במקום "בהליכי פשיטת רגל "יבוא "בהליכים כאמור "ובמקום "לשם פתיחת הליכי פשיטת רגל "יבוא "או לממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי לשם פתיחת הליכי חדלות פירעון כ אמור;" ( 11 ) בסעיף 81ב1(ג() 2 ,)במקום "או ניתן "יבוא "ניתן "ובסופו יבוא "או ניתן לגבי החייב צו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי;" ( 12 ) בתוספת השנייה ,בחלק א ' – (א) במקום פרט 2 יבוא: " 2 . הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי מידע על מתן צו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות ;".פירעון ושיקום כלכלי - 155 - (ב) בפרט 20 ,בטור ב ,'במקום הסיפה החל במילים ""הליך חדלות פירעון ""יבוא ""הליכי חדלות פירעון " – הליכי חדלות פירעון לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי ,הליכי פירוק לפי חוק העמותות ,התש"ם– 1980 49 ,או פקודת האגודות השיתופיות50 או הליכי כינוס נכסים לפי פקודת החברות [נוסח חדש ,]התשמ"ג– 1983 51 ". תיקון פקודת האגודות השיתופיות 362 .בפקודת האגודות השיתופיות52 – (1) בסעיף 2 – (א) אחרי ההגדרה "חבר "יבוא: " "חוק חדלות פירעון ושיקום כלכל י " – חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי ,התשע"ח– 2018 ;"; (ב) אחרי ההגדרה "יישוב קהילתי "יבוא: " "הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי " – הממונה כהגדרתו בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי;"; (2) בסעיף 48 – (א) בסעיף קטן (1 ,)במקום "ישמש המפרק הרשמ י "יבוא "ישמש הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי "ובמקום "שאינו המפרק הרשמי "יבוא "שאינו הממונה;" (ב) בסעיף קטן(2 ,)במקום "המפרק הרשמי "יבוא "הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי;" (ג) בסעיף קטן(3 ) – (1) בפסק ה (ג ,)הסיפה החל במי לים "בתנאי כי " – תימחק; (2) ב פסק ה (ד), "הסיפה החל במילים "ואם תישאר יתרה– תימחק; 49 ס '"ח התש"ם, עמ210 . 50 חוקי )א"י, כרך א', עמ' (ע336 ), (א360 . 51 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש37 ', עמ61 7. 52 חוקי )א"י, כרך א', עמ' (ע336 ), (א360 "; ס"ח התשע ז ', עמ287 . - 156 - (3) אחרי סעיף 48א יבוא: "סדר הפירעון בפירוק אגודה שיתופית 48א1.סדר הפירעון בהליכי פירוק אגודה שיתופית יהיה בהתאם להוראות סימן ב 'לפרק ה 'בחלק ד 'לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי ;". (4) בסעיף 59 (1 ) – (א) בפסק ה (ב ,)במקום "כשמפרק העסקים הרשמי "יבוא "כשהממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי;" (ב) בפסק ה (ג ,)במקום "מפרק העסקים הרשמי "יבוא "הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי." תיקון פקודת הבנקאות 363 . ,בפקודת הבנקאות1941 53 , בסעיף8(ב1), אחרי "של נייר ות ערך" יבוא "או " כספים" ואחרי זכות לניירות ערך" יבוא "או ל כספי ם, ." תיקון פקודת הנזיקין 364 .בפקודת הנזיקין [נוסח חדש] 54 ,ב סעיף 21 – (1) במקום הרישה עד המילה "לחובתם" יבוא "מי שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח– 2018, יכול לתבוע על ;"עוולה (2) בפסק ה (1 ,)במקום "פושט רגל "יבוא "מי שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים לפי ה חוק האמור" (3) ( פסקה2 ) – .תימחק תיקון חוק הגנת השכר 365 . בחוק הגנת השכר, התשי"ח– 1958 55 , בסעיף19 – (1) במקום כותרת השוליים יבוא "חדלות פירעון וא פירוק;" (2) בסעיף קטן (א ,)במקום הקטע החל במילים "בסעיף127 "נה ועד המילים ""לחוק האמור יבוא "בסעיף182 ,]לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב התשנ"ה– 1995, לא יהיה הנאמן או המפרק שמונה בהליך שניתן בו צו המנוי ;"בסעיף האמור 53 ע "ר1941 ', תוס1 ), עמ' (ע69 ), (א85 ; 'ס"ח התשע"ז, עמ1223 . 54 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש10 ', עמ266; ס"ח התש ע"ז ', עמ986 . 55 ס "ח התש י"ח ', עמ86 ;התשע '"ד, עמ603 . - 157 - (3) בסעיף קטן (ב ,)במקום הסיפה החל במילה "שכונס" יבוא "ש הנאמן או המפרק התחייב בו."אחרי מתן הצו תיקון חוק ניירות ערך 366 .בחוק ניירות ערך ,התשכ"ח– 1968 56 – (1) בסעיף 1 ,אחרי ההגדרה "חוק החברות "יבוא : ""חוק חדלות פירעון ושיקום כל כלי " – חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי ,התשע"ח– 2018 ;"; (2) בסעיף15 ()א(א3), במקום "הפרק השלישי לחלק התשיעי לחוק החברות" יבוא "חוק חדלות פי"רעון ושיקום כלכלי; (3) בסעיף 35 (ב ,)בסופו יבוא "או שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכל י;" (4) בסעיף 35א ,אחרי ההגדרה "מרשם הנאמנים "יבוא: ""נציג הנושים " – כמשמעותו בסעיף 341 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי ,בתקופת תוקפו של הסעיף;"; (5) ב סעיף 35ז , אחרי פסקה(2 )יבוא: (" 3) נקבע בשטר נאמנות תנאי שבהתקיימו תהיה לנושים זכות למנות נציג נושים – המחזיקים בתעודות ההתחייבות הסכימו בהחלטה שהתקבלה ברוב של המחזיקים בשלושה רבעים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות;". (6) בסעיף 35ח – (א) בסעיף קטן (ד1 () 1 ()א ,)במקום "בסעיף 350יח לחוק האמור "יבוא " בסעיף329 לחוק חדלות פירעון ושיק ום כלכלי;" (ב) אחרי סעיף קטן (ד2 )יבוא: ("ד2א) מונה למנפיק נציג נושים ,יפעל נציג הנושים להגנת המחזיקים בהתאם להוראות סעיף זה בשינויים המחויבים ,בין היתר בהתחשב בנושים ש הוא מייצג. 56 ס '"ח התשכ"ח, עמ234; הת"שע ח ', עמ2. - 158 - (ד2ב) (1) חלפו 45 ימים מהמועד לתשלום קרן או ריבית בהתאם לתנאי ת עודות ההתחייבות ,ולא שולם תשלום כאמור ,יגיש הנאמן לבית המשפט בקשה לצו לפתיחת הליכים לגבי המנפיק לפי פרק ב 'ל חלק ב 'לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי ,אלא אם כן התנגדו להגשת הבקשה רוב מחזיקי תעודות ההתחייבות של המנפיק המחזיקים יחד בשלושה רבעים לפחות מערך הקרן או הריבית שלא שולמה ;התנגדו רוב מחזיקי תעודות ההתחייבות כאמור להגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים ,ישוב הנאמן ויבחן את עמדתם לעניין הגשת הבקשה אחת לשישים ימים, לפחות. (2) דחה בית המשפט בקשה לצו לפתיחת הליכים לגבי מנפיק שהגיש הנאמן לפי הוראות פסקה (1 ,)יבח ן הנאמן את עמדת מחזיקי תעודות ההתחייבות לעניין הגשת בקשה כאמור אחת לשישים ימים ,לפחות;". (7) ב סעיף 35יב1 , אחרי סעיף קטן(א )יבוא: ("א1) בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א ,)התקיימה לדעת הנאמן עילה מהעילות להעמדה לפירעון מיידי או למימוש בטוחות כהגדרתן בסע יף 35ט1(א ,)יכנס הנאמן אסיפת מחזיקים שעל סדר יומה ,בין השאר, קבלת החלטה בשאלת ההעמדה לפירעון מיידי של הסכום המגיע למחזיקים על פי תעודות ההתחייבות או מימוש בטוחות שניתנו להבטחת התחייבות המנפיק כלפי המחזיקים על פי תעודות ההתחייבות ;אסיפה כאמור תכונס לא יאוחר מ- 45 ימים לאחר המועד שבו התקיימה העילה האמורה;". (8) בסעיף 35יב17 ,האמור בו יסומן ("א ")ואחריו יבוא: ("ב) החלטה בדבר מינוי נציג נושים לפי הוראות סעיף 341 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי ,וזהותו ,תתקבל ברוב קולות של המחזיקים בתעודות התחייבות של המנפי ק מכל הסדרות יחד ; הוראות סעיף קטן זה יחולו בתקופת תוקפו של סעיף341 .לחוק האמור;" (9) סעיף 35יב25 – בטל; ( 10 ) סעיף35טז1 – ;בטל - 159 - ( 11 ) בסעיף 45 ()ה(א3 ,) במקום הסיפה החל במילים" "הליכי יבוא "הליכים לפי חוק חדל ות פירעון ושיקום כלכלי או הליכי פירוק לפי חלק שמיני א' לחוק החברות או הליכי כינוס לפי פקודת החברות;" ( 12 ) בסעיף 50א – )(א )בסעיף קטן (א– (1) :במקום ההגדרה "הליכי חדלות פירעון" יבוא " "הליכי חדלות פירעון א ו פירוק " – הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי שניתן לקבל בהם צו לפ תיחת הליכים 'או הליכים לפי חלק שמיני א ;";לחוק החברות (2) ( בהגדרה "הסדרים לסיום מוקדם", בפסקה4), אחרי ;""פירעון" יבוא "או פירוק (3) "ההגדרה "צו להקפאת הליכים– ;תימחק (4) בהגדרה "צו פירוק", במקום "בסעיף263 לפקודת החברות" יבוא "בחלק שמיני ;"א' לחוק החברות )(ב בסעיף קטן(ח ,)במקום "וחוק החברות "יבוא "חוק החברות וחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי;" ( 13 ) בסעיף50א4 – (א) בכל מקום , אחרי "פירעון" יבוא"או פירוק;" )(ב )בסעיף קטן (א– (1) בהגדרה "בעל תפקיד", במקום "מפרק לרבות מפ,רק זמני שמונה לפי פקודת החברות, בעל תפקיד שמונה לפי הפרק השלישי לחלק התשיעי לחוק החברות" יבוא "נאמן שמונה לפי חלק שמיני א' לחוק החברות, או לפי פרק ו' לחלק ב' לחוק חדלות ;"פירעון ושיקום כלכלי (2) בה גדרה "די ני ח דלות פירעון", במקום "דיני חדלות "פירעון י בוא "דיני חדלות פירעו ן או פירוק" ו במקום "פקודת ;"החברות" יבוא "חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (3) "בהגדרה "המועד הקובע", במקום "צו הקפאת הליכים ;"יבוא "צו לפתיחת הליכים - 160 - )(ג בסעיף קטן (ה), בסופו יבוא "לעניין זה, הוראות חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי לא יחולו על מסלקה לעניין נושה מובטח, נושה בעל זכות עיכבון או נושה בעל זכות קיזוז, והמסלקה תהיה רשאית להיפרע את חובה וכן לממש את השעבוד, את זכות העיכבון או את הקיזוז, בדרך שהיתה רשאית לממשם לולא התנהלו לגבי חבר מסלקה ;".הליכי חדלות פירעון או פירוק כאמור )(ד ב סעיף קטן (ח), אחרי "חבר מסלקה" יבוא "לרבות במסגרת ,"משא ומתן לגיבוש הסדר חוב במקום " צו הקפאת הליכים" יבוא"צו לפתיחת הליכים," ובסופו יבוא "הוראות חלק שמיני א' לחוק החברות או חלק י' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי לא יחולו לעניין חוב של חבר מסלקה כלפי מסלקה או לעניין שעבוד נכס כערובה להתחייבות שנתן כאמור, זכות עיכבון לגבי נכס או זכות קיזוז כנגד התחייבות כאמור ולא ניתן יהיה לשנות את תנאי הפירעון, או לפגוע ב העמדתם ;".לפירעון מיידי, לרבות במשא ומתן לגיבוש הסדר חוב ( 14 ) בסעיף50א5 – )(א בכותרת השולי;"ים, אחרי "פירעון" יבוא "או פירוק )(ב בסעיף קטן (א), במקום "או צו הקפאת הליכים" יבוא "צו ,לפתיחת הליכים או נפתחו לגביו הליכים לפי חלק י 'לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי;" ( 15 ) בסעיף50א6 – )(א ;"בכותרת השוליים, אחרי "פירעון" יבוא "או פירוק )(ב " בסעיף קטן (א), במקום לצו פירוק או צו הקפאת הליכים" יבוא ,"לצו פירוק לצו לפת יחת הליכים או לפתיחה בהליכים לפי חלק י' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי", אחרי "נכסיו של חבר המסלקה" יבוא "או חבר מסלקה המוסר הודעה 'על פתיחה במשא ומתן מוגן לפי פרק ד לחלק י 'לח וק האמור ", ובמקום "ממנה" יבוא "מהבק שה או ;"מההודעה (ג) בסעיף קטן ,)(ב אחרי ""פירעון יבוא "או פירוק ,"ובמקום "צו הקפאת הליכים "יבוא "צו לפתיחת הליכים ;" (ד) בסעיף "קטן (ג), אחרי "חדלות פירעון יבוא "או פירוק;" - 161 - (ה) בסעיף קטן ()(ד2 ,)במקום "צו הקפא ת הליכים "יבוא "צו לפתיחת הליכים;" ( 16 ) בסעיף 50א8 ()(ב1 ))(ב אחרי "חדלות פירעון "יבוא "או פירוק;" ( 17 ) בסעיף 50ב)(א(1 ,) במקום"הליכי חדלות פירעון כהגדרתם בסעיף 50 )א(א "יבוא "הליכי חדלות פירעון לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי או חלק שמיני א 'לחוק החב רות;" ( 18 ) בסעיף 52ז(א() 2 ,)במקום "כנאמן בהליכי פשיטת רגל "יבוא "כנאמן בהליכי חדלות פירעון לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי ;" ( 19 ) בסעיף 52יד1 – (א) בסעיף קטן (א ,)בהגדרה "תאגיד מדווח בקשיים ,"המילים "פירוק או " – יימחקו, ובסופו יבוא "או תאגיד מדווח שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי;" (ב) בסעיף קטן (ב() 1 ,)במקום "פשרה או הסדר שאושרו לפי הפרק השלישי לחלק התשיעי לחוק החברות "יבוא "תכנית לשיקום כלכלי לפי חלק ב 'לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי או הסדר חוב שאושר לפי ק חל י 'לחוק האמור." תיקון חוק העמותות 367 .בחוק העמותות ,התש"ם– 1980 57 – (1) בסעיף 39ד(א() 4 ,)במקום "פושט רגל "יבוא "ניתן לגביו צו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי ,התשע"ח– 2018 "ואחרי "צו פירוק "יבוא "או צו לפתיחת הליכים לפי החוק האמור;" (2) ב מקום סעיף 54 :יבוא 57 ס '"ח התש"ם, עמ210 "; התשע ז ', עמ970 . - 162 - "תחולת הוראות 54 . ,על פירוק עמותה לפי צו בית המשפט יחולו ,בשינויים המחויבים ובשינוי םי הנובעים מאופייה של העמותה כתאגיד שלא למטרות רווח ובכפוף להוראות חוק זה, הוראות סעיפים258 , 263 , 264 , 267 , 270 , 276 , 281 , 285 , 300 עד305 , 307 , 312 , 313 , 315 עד317 , 336, ו- 373 עד378 לפקודת ,]החברות [נוסח חדש ה תשמ"ג– 1983 (להלן– ,)פקודת החברות הממשיכות לחול לפי סעיף 376 (1) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי ,התשע"ח– 2018 ,וכן הוראות חלק ד 'לחוק האמור , והתקנות שהותקנו על פיהם. ;" (3) בתוספת הראשונ ,ה בסעיף13 " (ב), במקום "פושט רגל" יבוא אם ניתן לגביו צו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח– 2018 " . תיקון חוק בתי המשפט 368 . בחוק בתי המשפט [נוסח משולב ,]התשמ "ד– 1984 58 – (1) בסעיף 37 ,)(ב אחרי פסקה ( 11 )יבוא: (" 12 ) ערעורים על פסקי דין והחלטות אחרות לפי חוק חדלות פירעון ,ושיקום כלכלי התשע "ח– 2018 ". ; (2) סעיף 94 – .בטל תיקון חוק הביטוח הלאומי 369 .בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב ,]התשנ"ה– 1995 59 – (1) בסעיף 1 – (א) אחרי ההגדרה "חוק השבות "יבוא: ""חוק חדלות פירעון ושיקו ם כלכלי " – חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי ,התשע"ח– 2018 ;"; (ב) ההגדרה "פקודת פשיטת הרגל " – תימחק; 58 'ס"ח התשמ"ד, עמ198 '; התשע"ח, עמ169 . 59 ס '"ח התשנ"ה, עמ210 "; התשע ח ', עמ164 . - 163 - (2) בכותרת פרק ח ,'במקום הסיפה החל במילים"בפשיטת רגל "יבוא "בהליכי חדלות פירעון;" (3) בסעיף 182 – (א) במקום פסקה (1 )יבוא: (" 1) לגבי מעסיק שהוא יחיד– צו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי ,ואם נפטר המעסיק– צו לניהול העיזבון בהליך חדלות פירעון לפי החוק האמור; (1 )א לגבי מעסיק שהוא תאגיד– צו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי שבו או אחריו הורה בית המשפט על פירוק ;";התאגיד (ב) בפסקה (2 ,)במקום "לפירוק חברה ,שותפות או אגודה "יבוא "לפירוק אגודה;" (ג) פסקה (3 ) – תימחק ; (4) בסעיף185(ב), הסיפה החל במילים "בכפוף להוראות " – תימחק; (5) בסעיף185 ,)א(ב הסיפה החל במילים "בכפוף להוראות" – תימחק; (6) בסעיף 189 – (א) בכותרת השוליים ,במקום ""העברת יבוא "הגשת" ; (ב) "בסעיף קטן (א), הסיפה החל במילים "באמצעות הנאמן– תימחק; (ג) בסעיף קטן ,)(ב במקום ""שהמפרק יבוא "שפקיד התביעות," והסיפה "החל במילים "ולעניין גמלה– ;תימחק (ד) סעיף ן קט )(ג– בטל ; (ה) ב סעיף קטן (ד ), במקום הסיפה "החל במילים "ובדין יבוא "ואת הטפסים להגשתה;". (7) בסעיף190 – )(א האמור בו יסומן "(א)", ובמקום" כמתחייב מהוראות סעיף 189 ")(ג יבוא "שיש לנכותם לפי הוראת סעיף 188 " ; )(ב אחרי )סעיף קטן (א יבוא: - 164 - )"(ב המוסד ישלח ה ודעה על תשלום הגמלה או על דחיית הבקשה לתשלום הגמלה לנאמן ב הליכי חדלות פירעון; השר ".רשאי לקבוע הוראות לעניין זה; (8) בסעיף 192 – (א) בסעיף קטן (א ) – (1) במקום פסקה (1 ) :יבוא (" 1) זכויותיו של המוסד לביטוח לאומי לא יהיו בדין ;";קדימה (2) בפסקה (2 ,)במקום "יום מתן צו הכינוס כמשמעותו בפקודת פשיטת הרגל "יבוא "יום מתן הצו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי ,"במקום "בסעיף 182 (2 )עד (4 ")יבוא "בסעיף 182 (2 )ו-(4 ")ובמקום "בפשיטת הרגל "יבוא "בהליכי חדלות הפירעון;" (ב) ב סעיף ן קט (ב) ", במקום הסיפה החל במילים "זכויותיו של עובד ;"יבוא "כמשמעותו בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (9) בסעיף 193 ,במקום "בהליכי פשיטת הרגל "יבוא "בהליכי חדלות הפירעון;" ( 10 ) בסעיף194(א), במקום "למפרק, העברת התביעות ודו"חות המפרק למו סד," יב וא "הוראות ב דבר העברת המסמכים מהנאמן למוסד הדרושים לשם בירור זכאות העובד לתשלום הגמלה וכן הוראות בדבר;" ( 11 ) בסעיף 311 – (א) במקום כותרת השוליים יבוא "חייב בהליכי חדלות פירעון;" (ב) במקום הסיפה החל במילים "לכונס הרשמי "יבוא "לנאמן בהליכי חדלות פירעון לפי וק ח חדלות פירעון ושיקום כלכלי;" ( 12 ) בסעיף335(ו), במקום "בפשיטת רגל ובפירוק תאגיד" יבוא "בהליכי ;"חדלות פירעון ( 13 ) בסעיף337(ב), במקום "בפשיטת רגל ובפירוק תאגיד" יבוא "בהליכי ;"חדלות פירעון ( 14 ) ב סעיף 367 , סעיף קטן(ג) – ;בטל - 165 - ( 15 ) בלוח י', בפ רט7, במקום "בפשיטת רגל ובפירוק תאגיד" יבוא "בהליכי ."חדלות פירעון ( 16 ) בלוח י "ז, בפרט37 , " במקום בפשיטת רגל ובפירוק תאגיד" יבוא .""בהליכי חדלות פירעון תיקון חוק הסכמים בנכסים פיננסיים 370 .בחוק הסכמים בנכסים פיננסיים ,התשס"ו– 2006 60 – (1) בסעיף 1 – (א) במקום ההגדרה "בעל תפקיד "יבוא: ""בעל תפקיד " – כונס נכסים שמונה לפי פקודת החברות או נאמן שמונה לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי;"; (ב) בהגדרה "הליכי חדלות פירעון ,"במקום "הליכי פירוק או "יבוא "הליכי חדלות פירעון לפי חוק חדלות פירעון וש יקום כלכלי או הליכי" והסיפה החל במילים "או הליכים לפי " – תימחק; (ג) אחרי ההגדרה "חוק השקעות משותפות בנאמנות "יבוא: ""חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי " – חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי ,התשע"ח– 2018 ;"; (2) בסעיף 3 ,במקום "סעיפים 360 עד 365 לפקודת החב רות "יבוא "סעיפים 67 או 96 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי." תיקון חוק מערכות תשלומים 371 .בחוק מערכות תשלומים ,התשס"ח– 2008 61 – (1) בסעיף 1 ,אחרי ההגדרה "הנגיד "יבוא: ""חוק החברות " – חוק החברות ,התשנ"ט– 1999 ; "חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי " – וק ח חדלות פירעון ושיקום כלכלי ,התשע"ח– 2018 ;"; (2) בסעיף 8(1) )(ב ,אחרי "הליכי פירוק "יבוא "לפי חלק שמיני א 'לחוק החברות או הליכי חדלות פירעון לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי;" 60 ס '"ח התשס"ו, עמ286 "; התשע ז ', עמ696 . 61 ס '"ח התשס"ח, עמ184; התש ע"ז ', עמ696 . - 166 - (3) בפרק ד ,'בכותרת ,במקום "והליכי פירוק "יבוא "והליכי חדלות פירעון או פיר וק ;" (4) בסעיף 15 – (א) בכותרת השוליים ,במקום "הליכי פירוק "יבוא "הליכי חדלות פירעון או פירוק;" (ב) בסעיף קטן (א ,)אחרי "במערכת מבוקרת מיועדת "יבוא "צו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי או סעד זמני לפי סעיף 20 (א() 3 )לאותו חוק (בפ רק זה – צו לפתיחת הליכים )או ,"אחרי "צו פירוק "יבוא "לפי סעיף 342יא לחוק החברות "ובמקום "המפרק" יבוא "הנאמן;" (ג) בסעיף קטן (ב ,)במקום "סעיף 268 לפקודת החברות [נוסח חדש,] התשמ"ג– 1983 ,לא יחול "יבוא "סעיף 29 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי וסעיף 342יג לח וק החברות לא יחולו "ובמקום "מתן צו הפירוק" יבוא "מתן הצו לפתיחת הליכים או צו הפירוק;" (ד) בסעיף קטן (ג ,) ,בכל מקום במקום "מתן צו הפירוק "יבוא "מתן הצו לפתיחת הליכים או צו הפירוק;" (ה) בסעיף קטן (ד ) – (1) ברישה ,במקום "מתן צו הפירוק "יבוא "מתן הצו לפתיחת הליכים או צו הפירוק "ובמקום "המפרק "יבוא "הנאמן;" (2) בפסקאות (1 )ו-(2 ,) ,בכל מקום במקום "מתן צו הפירוק" יבוא "מתן הצו;" (ו) בסעיף קטן (ז ,)במקום "במתן צו פירוק "יבוא "במתן צו לפתיחת הליכים או צו פירוק ,"במקום "בטרם מתן צו הפירוק "יבוא "בטרם מתן הצו ,"במקום "ביום הפירוק "יבוא "ביום מתן הצו לפתיחת הליכים או ביום הפירוק", ובמקום "על אודות מתן צו הפירוק "יבוא "על אודות מתן הצו לפתיחת הליכים או צו הפירוק;" (ז) בסעיף קטן (ח() 1 ,)במקום "מתן צו הפירוק "יבוא "מתן הצו לפתיחת הליכים או צו הפי רוק" ; (5) בסעיף 16 ,)(ג אחרי "של ניירות ערך "יבוא ""או כספים ואחרי "זכות לניירות ערך "יבוא "או לכספים." - 167 - תיקון חוק בנק ישראל 372 .בחוק בנק ישראל ,התש"ע– 2010 62 – (1) בסעיף 37 – (א) בכותרת השוליים ,אחרי "ניירות ערך "יבוא "או כספי ם;" (ב) בסעיף קטן (א) – (1) "במקום "כנגד מתן אשראי בידי הבנק כאמור בפרק זה יבוא "או כספי ם כערובה להתחייבות כלפי הבנק" ; (2) במקום הסיפה החל במילים "כשעבוד קבוע" יבוא :"כשעבוד קבוע ראשון, ובלבד שהתקיים אחד מאלה (1) ניירות הערך או הכספים רשומים או מופקדים ,לזכות הבנק, אצל מתווך פיננסי, לרבות אצל הבנק עצמו או שניירות הערך רשומים או מופקדים לזכות הבנק ;כאמור בחברת רישומים (2) ניירות הערך או הכספים רשומים או מופקדים לזכות החייב, אצל מתווך פיננסי שאינו הבנק, והמתווך :הפיננסי התחייב כלפי הבנק כמפורט להלן (א) לפעול, בהתאם להוראות הבנק בלא צורך בקבלת הסכמתו של החייב, ובלבד שקיבל לשם כך ;הסכמה מראש מאת החייב )(ב לא לאפשר לחייב לפעול לגבי ניירות הערך ;או הכספים אלא בהסכמת הבנק (3) לעניין שעבוד של כספים– הכספים רשומים או מופקדים לזכות החייב ;".אצל הבנק )(ג במקום סעיפים קטנים (ב) ו- :(ג) יבוא 62 ס '"ח התש"ע, עמ452 "; התשע ז ', עמ696 . - 168 - )"(ב מימוש שעבוד של ניירות ערך או כספים המשמש ערובה כאמור בסעיף קטן (א), יכול שייעשה על ידי הבנק אף בלא צו של בית המשפט או של ראש ההוצאה לפועל כאמור בסעיף17 לחוק המשכון, התשכ"ז– 1967 63, בדרך של מכ ירת ניירות הערך בבורסה, קבלת בעלות בניירות הערך או קבלת הכספים מהמתווך הפיננסי, לרבות מהבנק עצמו, לפי העניין, או בדרך .מסחרית סבירה אחרת )(ג הבנק רשאי לממש שעבוד לפי הוראות סעיף קטן (ב) בלא מתן הודעה מראש לחייב בדבר כוונתו לממש את השעבוד; הבנק ימסור ל;".נותן השעבוד הודעה על המימוש, סמוך לאחר ביצועו (ד) בסעיף קטן (ד ,)אחרי "זכות בנייר ערך "יבוא "או ב כספי ם" ובסופו יבוא "ולעניין כספים– לרבות זכות לקבלת כספים המופקדים בחשבון אצל מתווך פיננסי, לרבות אצל הבנק עצמו, או פירותיהם וכל זכות אחרת הנובעת מכספי;ם כאמור, כפי שיהיו מפעם לפעם (ה) בסעיף קטן (ה ,)במקום "וחוק החברות "יבוא "חוק החברות וחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי ,התשע"ח– 2018 (בפרק זה – חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי ,")ובמקום "ומימושו "יבוא "או כספים ומימושו;" )(ו :אחרי סעיף קטן (ה) יבוא )"(ו בסעיף זה– ""חברת רישומים– כהגדרתה בסעיף1 ;לחוק ניירות ערך ""מתווך פיננסי– כהגדרתו בסעיף50א לחוק ניירות ערך, לרבות מתווך פיננסי שהוא החייב או נותן השעב.וד;" (2) אחרי סעיף 37 יבוא: 63 ס"ח 'התשכ"ז, עמ48 . - 169 - "סייג לתחולת הוראות חוק חדלות פירעון ושיקו ם כלכלי 37א . (א) נוצר לטובת הבנק שעבוד כערובה להתחייבות כלפי הבנק בקשר להפעלת סמכויותיו לפי דין או היתה לבנק זכות עיכבון או זכות קיזוז בקשר להתחייבות כאמור ,ונפתחו לגבי תאגיד הליכי חדלות פירעון לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי ,לא יחולו על הבנק הוראות הח וק האמור לעניין נושה מובטח ,נושה בעל זכות עיכבון או נושה בעל זכות קיזוז ,והוא יהיה רשאי להיפרע את חובו וכן לממש את השעבוד , את זכות העיכבון או את זכות הקיזוז בדרך שהיה רשאי לממשם לולא התנהלו לגבי התאגיד הליכי חדלות יפ רעון כאמור. (ב) הוראות חלק שמיני א' לחוק החברות או חלק י 'לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי לא יחולו לעניין חוב של תאגיד כלפי הבנק או לעניין שעבוד נכס כערובה ל התחייבות שניתן כאמור ,זכות עיכ בון לגבי נכס או זכות קיזוז כנגד התחייבות כאמור ולא ניתן יהיה לשנות את תנאי פירעונם או לפגוע בהעמדתם לפי רעון מיידי ,לרבות במסגרת משא ומתן לגיבוש הסדר חוב". חלק י"ד :תחילה ,תחולה ,הוראות מעבר והורא תו שעה תחילה ותחולה 373 . (א) תחילתו של חוק זה 18 חודשים מיום פרסומו (להלן – יום התחילה,) והוא יח ול על הליכים לפי חוק זה שהחלו ביום התחילה ואילך. (ב) על הליכ י פירוק לפי פקודת החברות ,על הליכי פשרה או הסדר שניתן במסגרתם צו הקפאת הליכים לפי חוק החברות ועל הליכי פשיטת רגל לפי פקודת פשיטת הרגל שהיו תלויים ועומדים ערב יום התחילה ,ימשיכו לחול הוראות הדין שחלו עליהם ערב יום התחילה. הורא תו מעבר לעניין שעבוד צף 374 .חל על נכס מנכסיו של תאגיד שעבוד צף שנרשם כדין לפני יום התחילה ,לא יחולו ההגבלות לעניין שעבוד צף שבסעיף 244 וההוראות לעניין חובות בדין קדימה שבסעיף 234 בהליכי חדלות הפירעון המתנהלים לגבי התאגיד ,ויחולו לגביו ההוראות לעניין חובות בדין קדימה הקבוע ות בסעיף 354 לפקודת החברות ,כנוסחה ערב יום התחילה , ובלבד שמתקיים אחד מאלה: - 170 - (1) השעבוד הצף ניתן בין השאר כערובה להבטחת פירעונו של חוב בשל אשראי שניתן לפני יום התחילה ;לעניין זה ,שונה מועד הפירעון או שיעור הריבית אחרי יום התחילה יראו את האשראי כאילו ניתן לאחר יום התח ילה; (2) הליכי חדלות הפירעון נפתחו לא יאוחר מתום 18 חודשים מיום התחילה. הוראות מעבר לעניין פשיטת רגל 375 . (א) נקבעה בחיקוק לפני יום התחילה הוראה הנוגעת לפושט רגל ,לפשיטת רגל או להליכים לפי פקודת פשיטת הרגל ,יראו אותה ,החל ביום התחילה, כהוראה הנוגעת ל יחיד שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים לפי חוק זה או להליכי חדלות פירעון המתנהלים לגבי יחיד לפי חוק זה ,בהתאמה. (ב) צו כינוס שניתן ליחיד לפי פקודת פשיטת הרגל לפני יום התחילה ,יראו אותו לעניין סעיף 163 (ג() 4 )כצו לפתיחת הליכים אחר. הורא תו מעבר לעניין ביטול פק ודת החברות 376 .על אף הוראות סעיף 359 – (1) בתקופה של חמש שנים מיום התחילה ,ימשיכו לחול על עמותה על ו חברה לתועלת הציבור הסדרי הפירוק שחלו בעניינן לפי פקודת החברות ,ערב יום התחילה ,בהתאם להוראות פרק ז 'לחוק העמותות או הוראות הפרק הראשון א 'בחלק התשיעי לחוק החברות ,לפי העניין ;השר, באישור ועדת ,החוקה רשאי להאריך ,בצו ,את התקופה לתקופות נוספות שלא יעלו על חמש שנים כל אחת; (2) סעיף 369 לפקודת החברות ימשיך לעמוד בתוקפו לגבי חברות שנמחקו בהתאם לסעיף 368 לפקודה האמורה לפני יום תחילתו של חוק החברות. הוראת שעה לעניין גמלה לפי פרק ח ' לחוק הביטוח הלאומי 377 .בתקופה של שלוש שנים מיום התחילה יחולו לעניין גמלה לפי פרק ח 'לחוק הביטוח הלאומי הוראות אלה: (1) המוסד לביטוח לאומי שהגיש תביעת חוב הנובעת מתשלום גמלה כאמור ,יסווג כאסיפת סוג נפרדת, לשם אישור הצעת תכנית לשיקום כלכלי לפי הוראות סימן ג 'לפרק ז 'בחלק ב 'לחוק זה; - 171 - (2) חוק הביטוח הלאומי ייקרא כך: (א) בסעיף 180 ,בהגדרה "שכר עבודה ,"אחרי "ולהוציא תגמול לפי פרק י"ב "יבוא "אך לא יותר מהסכום הבסיסי כפול חמש;" )(ב בסעיף182 (1א) המילים "שבו או אחריו הו רה בית המשפט על "פירוק התאגיד– ;לא ייקראו (ב) בסעיף 183 ,האמור בו יסומן ("א ")ואחריו יבוא: ("ב ) על אף האמור בסעיף קטן (א ,)לא הורה בית המשפט ,בצו לפתיחת הליכים לפי פרק ד 'לחלק ב 'לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי ,על פירוק התאגיד – (1) לא יש ולם חוב שכר העבודה כאמור בסעיף קטן (א) בעד תקופה שלפני חמשת החודשים שקדמו בתכוף למועד מתן הצו; (2) סכום פיצויי הפיטורים וכן כל סכום מחוב שכר העבודה שמקורו בזכויות הנובעות מסיום יחסי עבודה ישולם לפי הוראות סעיף קטן (א )רק אם לאחר אישור התכנית לשיקום כ לכלי על ידי בית המשפט לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי או לאחר אישור מכירת פעילותו העסקית של התאגיד לשם שיקומו הכלכלי בידי בית המשפט לפי החוק האמור, לא המשיך העובד לעבוד בתאגיד שלגביו אושרה התכנית או בתאגיד שלו נמכרה .פעילותו העסקית )(ג אין בהוראות ס עיף קטן (ב) כדי לגרוע מזכותו של העובד לקבל תמורה נוספת במסגרת התכנית לשיקום כלכלי לפי חוק ".חדלות פירעון ושיקום כלכלי שמירת תוקף 378 . תקנות שהותקנו לפי פקודת פשיטת הרגל, פקודת החברות וחוק החברות (בסעיף קטן זה– התקנות הקיימות), יעמדו בתוקפן כנוסחן ערב יו ם התחילה כאילו הותקנו לפי הסעיפים בחוק זה שבהם נתונה סמכות התקנת תקנות באותם עניינים, והכול זולת אם נקבעו בחוק זה הוראות במקומן בעניינים שהוסדרו בתקנה מהתקנות הקיימות או אם לא הוקנתה בחוק זה סמכות ,לקבוע הוראות בעניינים המוסדרים בתקנות הקיימות והכול כל עוד התקנות .הקיימות לא שונו או בוטלו לפי חוק זה - 172 - דיווח לכנסת לעניין תאגידים ויחידים חייבים– הוראת שעה 379 . )(א השר ידווח לוועדת החוקה, ב-1 ביוני בכל שנה , על הליכי חדלות הפירעון בשנה שקדמה למועד :הדיווח, בחלוקה שלהלן (1) לגבי חייב שהוא תאגיד– )(א מספר ההליכים שבהם הורה בית המשפט על הפעלת התאגיד לשם שיקומו הכלכלי ומספר ההליכים שבהם הורה בית ;המשפט על פירוק התאגיד )(ב מספר ההליכים שבהם אושרה תכנית לשיקום כלכלי או נעשתה חלוקה סופית לפי סעיף240, באותה שנה, בציון היקף החוב הממוצע בהם וכן שיעור הפי רעון הממו צע בחלוקה לסוגי ;נושים (2) לגבי חייב שהוא יחיד– )(א מספר ההליכים שנפתחו בבית המשפט, מספר ההליכים שנפתחו אצל הממונה ומספר ההליכים שנפתחו בלשכות ;ההוצאה לפועל )(ב מספר ההליכים שנקבעה בהם תקופת תשלומים באותה שנה, בציון התשלום החודשי הממוצע ותקופת התשלומים שנקבעה לחייבים, בחלוקה להליכים שנפתחו בבית המשפט, אצל ;הממונה או בלשכות ההוצאה לפועל, ולמחוז שבו נפתחו )(ג מספר החייבים שהחלו הכשרה להתנהלות כלכלית נכונה בחלוקה לאלו שהשלימו אותה ומספר החייבים שלא השלימו אותה והסיבות לכך, ומספר החייבים שלא היו יכולים לקבל את ;ההכשרה והסיבות לכך )(ד מספר ההליכים שהסתיימו בהפטר באותה שנה, בציון היקף החוב הממוצע בהם וכן שיעור הפירעון הממוצע בחלוקה ;לסוגי נושים )(ה מספר החייבים שהחלו בהליך של חדלות פירעון לאחר .שכבר קיבלו בעבר הפטר - 173 - )(ב דיווח כאמור בסעיף קטן (א) יימסר לוועדת החוקה מתום שנתיים מיום ,התחילה במשך שבע שנים; בשלוש השנים הראשונות לדיווח תיערך השוואה ככל הניתן, בין שיעור הפירעון הממוצע לפי פקודת החברות, ולפי פקודת .פשיטת הרגל, לפי העניין, ובין שיעור הפירעון הממוצע לפי חוק זה ד יווח לכנסת לעניין עובדים– הוראת שעה 380 . )(א המוסד לביטוח לאומי ידווח לוועדת החוקה, ב-1 ביוני בכל שנה, על :הנתונים שלהלן, בשנה שקדמה למועד הדיווח (1) מספר העובדים שקיבלו גמלה מהמוסד לביטוח לאומי בשל חוב ;מעסיקם בהליכים לפי חוק זה (2) מספר העובדי ם ש חוב שכר העבודה ופיצויי הפיטורים שמעביד ם חייב ל הם עלה על תקרת הגמלה לפי סעיף183 לחוק הביטוח הלאומי ,ושיעורם היחסי מכלל הזכאים וכן ממוצע ההפרש ים בין סכום החוב האמור ובין תקרת הגמלה; (3) הסכום הכולל ששילם המוסד לביטוח לאומי לעובדים בשל חובות מעסיק לפ י חוק זה והסכום שלגביו המוסד לביטוח לאומי לא .נפרע את חובו לפי חוק זה )(ב )דיווח כאמור בסעיף קטן (א יהיה בחלוקה למעסיקים ם שה יחיד ים ומעסיק ים ם שה תאגיד ים ,ולגבי מעסיק ים ם שה תאגיד ים– בחלוקה להליכים שבהם או אחריהם הורה בית המשפט על פירוקו של התאגיד ולהליכ ים שבהם .לא הורה בית המשפט על פירוק התאגיד )(ג .דיווח לפי סעיף זה יימסר בתקופה של שלוש שנים מיום התחילה מחקר– הוראת שעה 381 . משרד המשפטים יערוך מחקר שילווה את יישום הוראות חוק זה; במחקר ייבחנו, בין היתר, ההשפעות של העברת ניהול הליכי חדלות הפירעון ללשכ ות ההוצאה לפועל לגבי יחידים בעלי חובות בסכום נמוך, ושיעורי הפירעון הממוצעים בחלוקה לסוגי נושים; השר ידווח לוועדת החוקה על תוצאות .המחקר בתום שלוש שנים מיום התחילה - 174 - תוספת ראשונה 'חלק א (סעיף104 ()(ב3 )))(ב 'טור א הגורם 'טור ב סוג המידע 1. המוסד לביטוח לאומי ,מידע על מקורות ההכנסה וגובהה המעסיק, מספר חשבון בנק ומצב .תעסוקתי 2. הממונה מידע על הליכי חדלות פירעון קודמים .לגבי היחיד 3. רשות האוכלוסין וההגירה מספר הזהות, מצב אישי ומען , וכן מידע על יציאות מישראל ועל כניסות לישר אל. 4. רשם החברות מידע על מניות בבעלות היחיד ועל .היות היחיד נושא משרה בחברה 5. רשם השותפויות .מידע על זכויות היחיד בשותפות 6. הרשם כהגדרתו בחוק הספנות (כלי שיט), התש"ך– 1960 64 מידע על זכויות לגבי כלי שיט .הרשומות על שם היחיד 7. מנהל רשות שדות התעופ ה או עובד הרשות שהמנהל הסמיכו לעניין ניהול פנקס הרישום כהגדרתו בחוק הטיס, התשע"א– 2011 65 , בהתאם להוראות סעיף169(א) לאותו חוק מידע על זכויות היחיד לגבי כלי טיס .הרשומות על שם היחיד 8. רשות הרישוי מידע על כלי רכב הרשומים על שם .היחיד 9. הרשם כמשמעותו בחוק רישום ציוד הנדסי, התשי"ז– 1957 66 מידע על ציוד כמשמעותו בחוק .האמור הרשום על שם היחיד 64 'ס"ח התש"ך, עמ70 . 65 'ס"ח התשע"א, עמ830 . 66 'ס"ח התשי"ז, עמ145 . - 175 - 10 . רשות מקרקעי ישראל מידע על זכויות היחיד לגבי מקרקעין .שבניהול רשות מקרקעי ישראל 11 . רשם המקרקעין מידע על זכויות היחיד הרשומות .בפנקסי המקרקעין 12 . תאגיד המנהל אצל ו, לרבות באמצעות נציגו או בא כוחו, רישום של זכויות המיועדות להירשם בפנקסי המקרקעין על פי הסכם למכירת דירה, או תאגיד שהתחייב בחוזה עם משרד הבינוי והשיכון או עם רשות מקרקעי ישראל שעניינו מכירתם, השכרתם או ניהולם של מקרקעין, לטפל ברישום הזכויות כאמור בפנקסי ה מקרקעין מידע על זכויות היחיד לגבי מקרקעין .הרשומות אצל התאגיד 13 . רשם המשכונות מידע על משכונות הרשומים על נכסי היחיד ; ולבקשת הממונה– משכונות הרשומים לטובת .היחיד 14 . בעל רישיון כללי למתן שירותי בזק פנים- ארציים נייחים או למתן שירותי רדיו טלפון נייד לפ י חוק ,)התקשורת (בזק ושידורים התשמ"ב– 1982 67 מידע על סך התשלומים שהיחיד חויב בהם בשנה שקדמה למועד מתן הצו .לפתיחת הליכים 15 . בעל רישיון חלוקה ובעל רישיון הספקה כהגדרתם בחוק משק החשמל, התשנ"ו– 1996 68 מידע על סך הוצאות היחיד בשל צריכת חשמל בשנה שקדמה למועד מ.תן הצו לפתיחת הליכים 16 . חברת כרטיסי אשראי מידע על סך הוצאות היחיד בשנה שקדמה למועד מתן הצו לפתיחת הליכים ועל הלוואות שהיחיד קיבל .מהחברה וטרם נפרעו 67 'ס"ח התשמ"ב, עמ218 . 68 'ס"ח התשנ"ו, עמ208 . - 176 - 17 . תאגיד בנקאי ,זכויות היחיד אצל התאגיד הבנקאי ערבויות בנקאיות תקפות שניתנו לבקשת היחיד והלוואות שהיח יד .קיבל מהתאגיד הבנקאי וטרם נפרעו 18 . מבטח כהגדרתו בחוק הפיקוח על ,)שירותים פיננסיים (ביטוח התשמ"א– 1981 69 זכויות היחיד כלפי המבטח, ערבויות תקפות שניתנו לבקשת היחיד והלוואות שהיחיד קיבל מהמבטח .וטרם נפרעו 19 . חברה מנהלת כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פ יננסיים (קופות גמל), התשס"ה– 2005 זכויות היחיד בקופת גמל המנוהלת בידי החברה המנהלת והלוואות שהחייב קיבל מהחברה המנהלת או מכספי קופת הגמל שבניהולה וטרם .נפרעו 20 . הנהלת בתי המשפט פסקי דין בתובענות לסעד כספי או לסעד בעל שווי כספי שהיחיד צד להן וערבויות, ערב ונות או פיקדונות שניתנו בהן ; ולעניין הליך תלוי ועומד – מספר ההליך ובית המשפט שבו הוא מתנהל. 21 . המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות מידע על חובות היחיד שנגבים ,באמצעות המרכז לגביית קנסות אגרות והוצאות ועל כספים המגיעים .ליחיד מהמרכז 22 . הרשם לענייני ירוש ה צו ירושה וצו קיום צוואה שבהם החייב הוא אחד היורשים והודעה על הסתלקות של החייב לפי סעיף6 לחוק הירושה, התשכ"ה– 1965 70 . 69 'ס"ח התשמ"א, עמ208 . 70 'ס"ח התשכ"ה, עמ63 . - 177 - 'חלק ב (סעיף147 ) 'טור א הגורם 'טור ב סוג המידע 1. תאגיד בנקאי פירוט תנועות בחשבון בנק שהוא חשבון עובר ושב של הי חיד בשנה שקדמה למועד מתן הצו לפתיחת .הליכים 2. חברת כרטיסי אשראי פירוט הוצאות היחיד בשנה שקדמה .למועד מתן הצו לפתיחת הליכים תוספת שנייה (סעיף217 ) נכסים שאינם כלולים בנכסי קופת הנשי יה (1) מצרכי מזון הדרושים לצורך מחיית החייב ובני משפחתו הגרים ;עמו (2) חפצי לבוש, מיטות, כלי מיטה, ציוד רפואי, תרופות, כלי אוכל, כלי ;מטבח וכלי בית אחרים, הדרושים לחייב ולבני משפחתו הגרים עמו (3) ;תשמישי קדושה המשמשים את החייב ובני משפחתו הגרים עמו (4) כלים, מכשירים, מכונות ומיטלטלין אחרים לרבות כלי רכב, וכ ן בעל חיים, שבלעדיהם אין החייב יכול לקיים את מקצועו, מלאכתו, משלח ידו או עבודתו שהם מקור פרנסתו ופרנסת בני משפחתו הגרים עמו , ובלבד ששוויו ;המוערך של כל אחד מהם אינו עולה על סכום שקבע השר (5) היה החייב או בן משפחתו הגר עמו, נכה– ,כלים, מכשירים, מכונות מ יטלטלין אחרים, לרבות כלי רכב ובעל חיים, השייכים לנכה והנחוצים לו ;לשימושו האישי בגלל נכותו (6) "חיות מחמד; לעניין זה, "חיית מחמד– בעל חיים המוחזק בביתו או ;בחצריו של החייב ואינו משמש לעיסוק בעל אופי מסחרי (7) מיטלטלין כמפורט להלן הדרושים לחייב או לב,ני משפחתו הגרים עמו :ובלבד ששווים המוערך אינו עולה על סכום שקבע השר - 178 - )(א "מחשב אישי ומדפסת; לעניין זה, "מחשב– כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה– 1995 71 ;, אך למעט מערכת מחשבים )(ב ;מכשיר טלוויזיה ומכשיר רדיו )(ג ;טלפון נייח או טלפון נייד )(ד מכונ;ת כביסה ומייבש כביסה (8) חפצים בעלי ערך רגשי מיוחד לחייב, ובלבד ששווים המוערך הכולל אינו עולה על4,000 .שקלים חדשים או על סכום אחר שקבע השר תוספת שלישית (ההגדרה "מדינה זרה" שבסעיף293 ) טיוואן והאזור המינהלי המיוחד הונג קונג– Hong Kong Special Administrative Region . *************************************************************************************** 71 'ס"ח התשנ"ה, עמ366 . - 179 - :מספר פנימי577400-5917 נספח מס' מ- 1027 '/א /(פ2010/20 ) הסתייגויות ובקשות רשות דיבור ל"הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע ח– 2018 הסתייגויות אין הסתייגויות *************************************************************************************** בקשות רשות דיבור חברי הכנסת יצחק הרצוג, ציפי לבני, שלי יחימוביץ', סתיו שפיר, איציק שמולי, עמר בר- לב, יחיאל חיליק ,בר, עמיר פרץ, מרב מיכאלי ,איתן כבל, מיקי רוזנטל, רויטל סויד, יואל חסון, זוהיר בהלול, איתן ברושי מיכל בירן, נחמן שי, קסניה סבטלובה, איילת נחמיאס ורבין, יוסי יונה, איל בן ראובן, יעל כהן- פארן, סאלח סעד, לאה פדידה , ,איימן עודה, מסעוד גנאים, ג'מאל זחאלקה, אחמד טיבי, עאידה תומא סלימאן עבד אל חכים חאג' יחיא, חנין זועבי, דב חנין, טלב אבו עראר, יוסף ג'בארין, ג'מעה אזברגה, סעיד אלחרומי, ואאל ,יונס מיכל ,רוזין אילן ,'גילאון, עיסאווי פריג תמר זנדברג ,מוסי רז , נורית קו רן *********************************************************************** ****************