חומר רקע
01.09.2024
, כ"ח באב תשפ"ד
לכבוד ,
,עו"ד שמחה רוטמן
יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט
הנדון : הערות איגוד הדירקטורים להצעת החוק לתיקון37
לחוק החברות
מצורפות בזאת הערות איגוד הדירקטורים בנוגע להצעת החוק לתיקון מספר37
לחוק החברות. הערות אלו
גובשו לאחר דיונים מקיפים בקרב חברי האיגוד, במטרה להבטיח כי החוק המוצע יאזן בצורה מיטבית בין
.הצרכים המשפטיים והעסקיים השונים, תוך שמירה על עקרונות הממשל התאגידי התקין
.העתק מהמסמך נשלח גם לגב' רוני טלמור ולמשרד המשפטים לצורך עיון נוסף ושיתוף פעולה
.נשמח לעמוד לרשותכם לכל שאלה או הבהרה
,בברכה
,הדר צופיוף הכהן
מנכ"לית
איגוד הדירקטורים בישראל
,ד"ר עו"ד לאה פסרמן
יועצת משפט תאגידי ורגולציה
איגוד הדירקטורים בישראל
:העתקים
גב' רוני טלמור ,
משרד המשפטים
תיקון37
לחוק החברות–
ממשל תאגידי בחברות ללא גרעין שליטה
גיוון מגדרי בדירקטוריון
בתזכיר
חוק החברות (תיקון מס'....)(ממשל תאגידי בחברות ציבוריות שאין בהן בעל שליטה), התשפ"א –
2021
הוצע להוסיף אחרי פרט2
של התוספת הראשונה של חוק החברות, התשנ"ט–
1999
"(חוק החברות )"
שכותרתו "גיוון הרכב הדירקטוריון" ואשר בנוסחו כיום קובע :" במינוי דירקטור בחברה ציבורית ובחברה
פרטית שהיא חברת איגרות חוב, יגוון הרכב הדירקטוריון בהתחשב במין של המועמד, נוסף על החובה לגוונו
"בהתחשב בידע ובניסיון של המועמד, בהתאם לצרכיה המיוחדים של החברה" :את המשפט הבא ובלבד
שייצוגו של כל אחד מהמינ
י
ם לא יפחת משליש מחברי הדירקטוריון"
. משפט זה הושמט מהצעת חוק
החברות (תיקון37
))(ממשל תאגידי בחברות ללא גרעין שליטה '(תיקון מס37
)(ממשל תאגידי בחברות
ציבורית שאין בהן בעל שליטה), התשפ"ג –
2023
"(
הצעת חוק37
)"
.
איגוד הדירקטורים סבור שיש להחזיר
:את הסעיף שהושמט, וזאת מהטעמים הבאים
1)
במועד פרסום הצעת חוק
37
, הייתה מונחת על שולחן הכנסת הצעת חוק אחרת שענייני הגיוון מגדרי
,בדירקטוריון הצעת חוק החברות (תיקון-
,)מכסות ייצוג לנשים בדירקטוריונים של חברות ציבוריות
התשפ"ג-
2023
"(ההצעה הרחבה )"
.
ההצעה הרחבה הייתה הצעת חוק פרטית, שהוגשה על ידי חברי
.כנסת מן האופוזיציה הצעה זו כללה מספר הוראות הנוגעות לגיוון מגדרי בדירקטוריון של חברות
:ציבוריות כדלקמן
1.1
.
הוראה שלפיה ככל שמספר הדירקטורים בדירקטוריון חברה ציבורית גדול יותר, כך מספר
הדירקטורים מכל מין יהיה גדול יותר;
1.2
.
הוראה שלפיה אחת לשנה, צריכה כל חברה ציבורית לדווח לרשות ניירות ערך על מספר הנשים
המכהנות כחברות דירקטוריון, ועל מספר הדירקטורים שמונו בשנה החולפת ומספר הנשים
;מתוכם
1.3
.
הוראה שלפיה בתום עשר שנים מתחילת החוק, לפחות50%
מהדירקטורים בכל דירקטוריון יהיו
נשים. כמו כן, הוצע כי הפרת ההוראות הנוגעות לגיוון הדירקטוריון תהווה הפרה שבגינה תהיה
.רשות ניירות ערך רשאית להטיל עיצום כספי
2)
אפשר היה להבין שבהצעת חוק החברות (תיקון37) לא היה מקום לסעיף שהושמט ,
כל עוד על שולחן
הכנסת הייתה מונחת הצעת חוק רחבה יותר באותו עניין. אלא, שביום3
ביולי2024
,
נדחתה ההצעה
ו .הוסרה מסדר היום שלה הכנסת1
3)
לא נכביד כאן במחקר השוואתי אודות מדינות רבות בעולם שאימצו חקיקה שעניינה
שוויון
מגדרי
בדירקטוריון של תאגידים שהציעו ניירות ערך לציבור, גם לא נתאר מחקרים אקדמיים רבים שנערכו
,ברחבי העולם ואשר הראו כי גיוון מגדרי בדירקטוריון תורם לחברה. נתמקד כאן בטיעון שלפיו, כעת
לאחר שהכנסת דחתה הצעה לקבוע בחוק החברות מכסות מנדטוריות של נשים בדירקטוריון (אף
1
הצעת חוק זהה להצעה שנדחתה ב– 3
ביולי הונחה על שולחן הכנסת ב–
15
ביולי2024
, אך אין סיבה לחשוב כי גורלה יהיה
.שונה מגורל ההצעה שנדחתה
שהצעת החוק שנדחתה, כמו גם הצעת חוק37
מנוסחת בצורה תקינה מבחינת פוליטית ומדובר בה על
שוויון מגדרי בדירקטוריון, ברור לכל כי הכוונה היא לגרום לכך שחברות ציבוריות ימנו יותר נשים
לדירקטוריונים שלהן), אין סיבה שלא להחזיר להצעת חוק37
את הסעיף שהושמט, שאינו מדבר
על
,חובה מנדטורית למנות נשים לדירקטוריון ,וגם אינו דורש כי לפחות מחצית מהדירקטורים יהיו נשים
אלא מסתפק בהוראה צנועה בהרבה -
להוסיף לתוספת הראשונה לחוק החברות"(
התוספת
הראשונה )"
המלצה
כי בכל דירקטוריון יכהנו לפחות30%
.דירקטורים מכל מין
4)
העניינים המפורטים בתוספת הראשונה אינם בגדר חובה, אלא לכל היותר אמירה של המחוקק בדבר
האופן שבו מומלץ לטעמו, לחברות ציבוריות לנהוג . חברות יכולות לאמץ את הוראות התוספת
הראשונה באופן
וולונטרי ., אם הן חפצות בכך, ובאותה מידה יכולות לבחור שלא לאמצן
אין בה וראות
התוספת הראשונה .כדי לחייב אף חברה
5)
רשות ניירות ערך, הרגולטור האחראי על החברות הציבוריות, כבר הביעה את דעתה כי נכון שבכל
דירקטוריון של חברה ציבוריות יכהנו לפחות35%
מכל מגדר, ואף הקימה את "פורום35
+
" הפועל
להגדלת שיעור הנשים בדירקטוריונים של חברות ציבוריות לכ –
35%
.ומעלה מאחר שהרגולטור הביע
דעתו כי הסעיף שהושמט הוא המדיניות הראויה, איננו רואים סיבה שלא להחזיר את הסעיף שהושמט
להצעת חוק
37
.
6)
הוספה לתוספת הראשונה של המלצה כי לפחות30%
,מהדירקטורים בחברה ציבורית יהיו מכל מין
אינה שונה מהוראות וולונטריות אחרות המצויות כיום בתוספת הראשונה, כגון ההמלצה למנות
.)לדירקטוריון חברה ציבורית דירקטורים בלתי תלויים (דב"תים
7)
בניגוד
לטענות שהובעו על ידי החברות הציבוריות בעת חקיקת התוספת הראשונה, שלפיהן אף
שההוראות וולונטריות, עצם קיומן יאלץ את החברות הציבוריות לאמץ אותן
(שכן חברות לא ירצו
)להצטייר בעיני המשקיעים כמי שאינן בעלות ממשל תאגידי מיטבי , ולתקוות של המחוקק כי עצם
קיום התוספת הראשונה אכן יוביל לידי כך ש חברות ציבוריות יאמצו את הוראות ה
תוספת , הניסיון
מאז חקיקת התוספת הראשונה בשנת2011
, מראה כי יש חברות ציבוריות שבחרו לאמץ הוראות של
התוספת הראשונה ויש חברות שלא בחרו לעשות כן, יש חברות שאימצו הוראות מסוימות מתוך
התוספת הראשונה ויש חברות אשר אימצו הוראות אחרות מתוך התוספת. משמע–
הוראות התוספת
הראשונה נותרו בגדר המלצה בלבד, שחברות ציבוריות אינן רואות עצמם מחויבות לאמ צן
רק בשל עצן
קיומן .
8)
יתרה מכך, במועד חקיקתה, היו לתוספת הראשונה "הוראות משלימות" בדמות הנחי י ת גילוי של רשות
ניירות -
שאלון ממשל תאגידי, שפורסמה ביום12
בספטמבר2012
ויושמה החל בדוח התקופתי לשנת
2012
,. על פי הנחייה זו, חובה הייתה על כל חברה ציבורית, לפרסם בכל שנה, בעת פרסום הדוח בתקופתי
שאלון ממשל תאגידי, שבו הייתה על החברה חובה להתייחס,, בין היתר
להוראת התוספת הראשונה
שעניינה גיוון הדירקטוריון. על חברה היה לציין אם הדירקטוריון שלה כלל דירקטורים משני המינים
.וכן כמה גברים וכמה נשים מכהנים בדירקטוריון נכון למועד מילוי השאלון
9)
ברם, לאחר שתוקף ההנחיה (לרבות תוקף הנחיה מוארכת) פקע, לא פעלה רשות ניירות ערך להפיכת
.ההנחיה לתקנות2
מאחר שכך, כבר מספר שנים, שאין חובה על תאגידים מדווחים לפרסם שאלון ממשל
תאגידי שבו הם מציינים אם אימצו את הוראות התוס פ ת הראשונה אם לאו. מאחר שכך, גם אילו היה
כל עוד הייתה חובה לפרסם שאלון ממשל תאגידי, היה קיים לחץ כלשהו על חברות ציבוריות, לאמץ
את הוראות התוספת הראשונה(דבר שאין ראיות לקיומו)
, הפסקת החובה לפרסם שאלון ממשל
תאגידי, ריככה עוד יותר את מעמדן של הוראות התוספת הראשונה .
,מאחר שכך אין סיבה שלא לכלול
ב תוספת
הוראות שה רגולטור או ה מחוקק סבורים שיש בהן כדי לטייב את הממשל התאגידי בחברות
.הציבוריות
ועדת מינויים
1.
הצעת תיקון37
:מציעה לקבוע כי בחברה שאין בה גרעין שליטה, תוקם ועדת מיניים אשר (i)
תקבע
;מדיניות בחירת דירקטורים(ii)
;תמליץ על מועדים לדירקטוריון החברה
איגוד הדירקטורים מברך על סעיף זה, שכן מחקרים מראים שדירקטוריון מגוון הוא דירקטוריון טוב
.יותר. עם זאת, איננו רואים סיבה שקיומה של ועדת מינויים יוגבל לחברות שאין בהן גרעין שליטה
2.
אנו מבינים את הטענה כי בחברה בעלת גרעין שליטה, לא ניתן לשלול את זכותו של בעל השליטה להיות
)מעורב במינוי דירקטורים, ועל כן, אפילו בעת בחירה ראשונה של דירקטור חיצוני (דח"צ ,לתפקיד
נדרשת הסכמתו של בעל השליטה למינוי. על כן, אין אנו מציעים להוסיף הוראה מנדטורית שעניינה
הקמת ועדת מינויים בחברה שיש בה גרעין שליטה, אלא מציעים להוסיף הוראה בנדון לתוספת
.הראשונה, שהיא כאמור, הוראות מומלצות בלבד
הנימוקים שלנו בסעיפים7 – 9
לעיל, מדוע יש מקום ל
הוס יף הוראות ממשל תאגידי, אשר המחוקק
מסכים להיותן ראויות, לתוספת הראשונה, יפים גם להוספת הוראה בדבר ועדת מינויים/ איתור
.דירקטורים
2
לפי סעיף36א(ג) לחוק ניירות ערך , הנחיות רשות ניירות ערך תקפות לכל היותר למשך שנתיים, אלא אם לאחר שנתיים
.הותקנו כתקנות על ידי השר הממונה, הלוא הוא שר האוצר