חוק - נוסח לא רשמי
חוק לתיקון פקודת המכס (מס' 28), התשע"ח–2018*
תיקון סעיף 1 1. בפקודת המכס (להלן – הפקודה), בסעיף 1 – בפקודת המכס (להלן – הפקודה), בסעיף 1 – בפקודת המכס (להלן – הפקודה), בסעיף 1 – בפקודת המכס (להלן – הפקודה), בסעיף 1 – בפקודת המכס (להלן – הפקודה), בסעיף 1 – בפקודת המכס (להלן – הפקודה), בסעיף 1 – בפקודת המכס (להלן – הפקודה), בסעיף 1 –
(1) אחרי ההגדרה "הישבון" יבוא: (1) אחרי ההגדרה "הישבון" יבוא: (1) אחרי ההגדרה "הישבון" יבוא: (1) אחרי ההגדרה "הישבון" יבוא: (1) אחרי ההגדרה "הישבון" יבוא: (1) אחרי ההגדרה "הישבון" יבוא: (1) אחרי ההגדרה "הישבון" יבוא:
""הצהרת ייבוא" – כמשמעותה בסעיף 62; ""הצהרת ייבוא" – כמשמעותה בסעיף 62; ""הצהרת ייבוא" – כמשמעותה בסעיף 62; ""הצהרת ייבוא" – כמשמעותה בסעיף 62; ""הצהרת ייבוא" – כמשמעותה בסעיף 62; ""הצהרת ייבוא" – כמשמעותה בסעיף 62;
"הצהרת ייצוא" – כמשמעותה בסעיף 103; "הצהרת ייצוא" – כמשמעותה בסעיף 103; "הצהרת ייצוא" – כמשמעותה בסעיף 103; "הצהרת ייצוא" – כמשמעותה בסעיף 103; "הצהרת ייצוא" – כמשמעותה בסעיף 103; "הצהרת ייצוא" – כמשמעותה בסעיף 103;
"חוק חתימה אלקטרונית" – חוק חתימה אלקטרונית, התשס"א–2001; "חוק חתימה אלקטרונית" – חוק חתימה אלקטרונית, התשס"א–2001; "חוק חתימה אלקטרונית" – חוק חתימה אלקטרונית, התשס"א–2001; "חוק חתימה אלקטרונית" – חוק חתימה אלקטרונית, התשס"א–2001; "חוק חתימה אלקטרונית" – חוק חתימה אלקטרונית, התשס"א–2001; "חוק חתימה אלקטרונית" – חוק חתימה אלקטרונית, התשס"א–2001;
"חוק מס ערך מוסף" – חוק מס ערך מוסף, התשל"ו–1975; "חוק מס ערך מוסף" – חוק מס ערך מוסף, התשל"ו–1975; "חוק מס ערך מוסף" – חוק מס ערך מוסף, התשל"ו–1975; "חוק מס ערך מוסף" – חוק מס ערך מוסף, התשל"ו–1975; "חוק מס ערך מוסף" – חוק מס ערך מוסף, התשל"ו–1975; "חוק מס ערך מוסף" – חוק מס ערך מוסף, התשל"ו–1975;
"חוק סוכני המכס" – חוק סוכני המכס, התשכ"ה–1964;"; "חוק סוכני המכס" – חוק סוכני המכס, התשכ"ה–1964;"; "חוק סוכני המכס" – חוק סוכני המכס, התשכ"ה–1964;"; "חוק סוכני המכס" – חוק סוכני המכס, התשכ"ה–1964;"; "חוק סוכני המכס" – חוק סוכני המכס, התשכ"ה–1964;"; "חוק סוכני המכס" – חוק סוכני המכס, התשכ"ה–1964;";
(2) ההגדרה "ימים" – תימחק; (2) ההגדרה "ימים" – תימחק; (2) ההגדרה "ימים" – תימחק; (2) ההגדרה "ימים" – תימחק; (2) ההגדרה "ימים" – תימחק; (2) ההגדרה "ימים" – תימחק; (2) ההגדרה "ימים" – תימחק;
(3) בהגדרה "מחסן רשוי", במקום "רשומים להחסנה" יבוא "שהותרו לאחסנה כמשמעותם בפרק חמישי"; (3) בהגדרה "מחסן רשוי", במקום "רשומים להחסנה" יבוא "שהותרו לאחסנה כמשמעותם בפרק חמישי"; (3) בהגדרה "מחסן רשוי", במקום "רשומים להחסנה" יבוא "שהותרו לאחסנה כמשמעותם בפרק חמישי"; (3) בהגדרה "מחסן רשוי", במקום "רשומים להחסנה" יבוא "שהותרו לאחסנה כמשמעותם בפרק חמישי"; (3) בהגדרה "מחסן רשוי", במקום "רשומים להחסנה" יבוא "שהותרו לאחסנה כמשמעותם בפרק חמישי"; (3) בהגדרה "מחסן רשוי", במקום "רשומים להחסנה" יבוא "שהותרו לאחסנה כמשמעותם בפרק חמישי"; (3) בהגדרה "מחסן רשוי", במקום "רשומים להחסנה" יבוא "שהותרו לאחסנה כמשמעותם בפרק חמישי";
(4) במקום ההגדרה "מנהל" יבוא: (4) במקום ההגדרה "מנהל" יבוא: (4) במקום ההגדרה "מנהל" יבוא: (4) במקום ההגדרה "מנהל" יבוא: (4) במקום ההגדרה "מנהל" יבוא: (4) במקום ההגדרה "מנהל" יבוא: (4) במקום ההגדרה "מנהל" יבוא:
""המנהל" – כהגדרתו בפקודת מס הכנסה;"; ""המנהל" – כהגדרתו בפקודת מס הכנסה;"; ""המנהל" – כהגדרתו בפקודת מס הכנסה;"; ""המנהל" – כהגדרתו בפקודת מס הכנסה;"; ""המנהל" – כהגדרתו בפקודת מס הכנסה;"; ""המנהל" – כהגדרתו בפקודת מס הכנסה;";
(5) אחרי ההגדרה "מסי יבוא" יבוא: (5) אחרי ההגדרה "מסי יבוא" יבוא: (5) אחרי ההגדרה "מסי יבוא" יבוא: (5) אחרי ההגדרה "מסי יבוא" יבוא: (5) אחרי ההגדרה "מסי יבוא" יבוא: (5) אחרי ההגדרה "מסי יבוא" יבוא: (5) אחרי ההגדרה "מסי יבוא" יבוא:
""מסמכי העדפה" – מסמכים המונפקים בהתאם להסכם סחר שישראל צד לו המעניק בין השאר העדפה בשיעורי מכס, אשר כוללים הצהרות בדבר מקור הטובין ועמידתם בתנאים לקבלת העדפה בשיעורי מכס לפי אותו הסכם; לעניין הגדרה זו, "העדפה" – לרבות הפחתה או פטור; ""מסמכי העדפה" – מסמכים המונפקים בהתאם להסכם סחר שישראל צד לו המעניק בין השאר העדפה בשיעורי מכס, אשר כוללים הצהרות בדבר מקור הטובין ועמידתם בתנאים לקבלת העדפה בשיעורי מכס לפי אותו הסכם; לעניין הגדרה זו, "העדפה" – לרבות הפחתה או פטור; ""מסמכי העדפה" – מסמכים המונפקים בהתאם להסכם סחר שישראל צד לו המעניק בין השאר העדפה בשיעורי מכס, אשר כוללים הצהרות בדבר מקור הטובין ועמידתם בתנאים לקבלת העדפה בשיעורי מכס לפי אותו הסכם; לעניין הגדרה זו, "העדפה" – לרבות הפחתה או פטור; ""מסמכי העדפה" – מסמכים המונפקים בהתאם להסכם סחר שישראל צד לו המעניק בין השאר העדפה בשיעורי מכס, אשר כוללים הצהרות בדבר מקור הטובין ועמידתם בתנאים לקבלת העדפה בשיעורי מכס לפי אותו הסכם; לעניין הגדרה זו, "העדפה" – לרבות הפחתה או פטור; ""מסמכי העדפה" – מסמכים המונפקים בהתאם להסכם סחר שישראל צד לו המעניק בין השאר העדפה בשיעורי מכס, אשר כוללים הצהרות בדבר מקור הטובין ועמידתם בתנאים לקבלת העדפה בשיעורי מכס לפי אותו הסכם; לעניין הגדרה זו, "העדפה" – לרבות הפחתה או פטור; ""מסמכי העדפה" – מסמכים המונפקים בהתאם להסכם סחר שישראל צד לו המעניק בין השאר העדפה בשיעורי מכס, אשר כוללים הצהרות בדבר מקור הטובין ועמידתם בתנאים לקבלת העדפה בשיעורי מכס לפי אותו הסכם; לעניין הגדרה זו, "העדפה" – לרבות הפחתה או פטור;
"מסר אלקטרוני" – כהגדרתו בחוק חתימה אלקטרונית; "מסר אלקטרוני" – כהגדרתו בחוק חתימה אלקטרונית; "מסר אלקטרוני" – כהגדרתו בחוק חתימה אלקטרונית; "מסר אלקטרוני" – כהגדרתו בחוק חתימה אלקטרונית; "מסר אלקטרוני" – כהגדרתו בחוק חתימה אלקטרונית; "מסר אלקטרוני" – כהגדרתו בחוק חתימה אלקטרונית;
"מצהר" – כמשמעותו בסעיף 53;"; "מצהר" – כמשמעותו בסעיף 53;"; "מצהר" – כמשמעותו בסעיף 53;"; "מצהר" – כמשמעותו בסעיף 53;"; "מצהר" – כמשמעותו בסעיף 53;"; "מצהר" – כמשמעותו בסעיף 53;";
(6) במקום ההגדרה "נמל" יבוא: (6) במקום ההגדרה "נמל" יבוא: (6) במקום ההגדרה "נמל" יבוא: (6) במקום ההגדרה "נמל" יבוא: (6) במקום ההגדרה "נמל" יבוא: (6) במקום ההגדרה "נמל" יבוא: (6) במקום ההגדרה "נמל" יבוא:
""נמל" – כל אחד מאלה, ובלבד שהמנהל אישר אותם לעניין פקודה זו: ""נמל" – כל אחד מאלה, ובלבד שהמנהל אישר אותם לעניין פקודה זו: ""נמל" – כל אחד מאלה, ובלבד שהמנהל אישר אותם לעניין פקודה זו: ""נמל" – כל אחד מאלה, ובלבד שהמנהל אישר אותם לעניין פקודה זו: ""נמל" – כל אחד מאלה, ובלבד שהמנהל אישר אותם לעניין פקודה זו: ""נמל" – כל אחד מאלה, ובלבד שהמנהל אישר אותם לעניין פקודה זו:
(1) נמל כהגדרתו בפקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל"א–1971; (1) נמל כהגדרתו בפקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל"א–1971; (1) נמל כהגדרתו בפקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל"א–1971; (1) נמל כהגדרתו בפקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל"א–1971; (1) נמל כהגדרתו בפקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל"א–1971;
(2) שדה תעופה כהגדרתו בחוק רשות שדות התעופה, התשל"ז–1977; (2) שדה תעופה כהגדרתו בחוק רשות שדות התעופה, התשל"ז–1977; (2) שדה תעופה כהגדרתו בחוק רשות שדות התעופה, התשל"ז–1977; (2) שדה תעופה כהגדרתו בחוק רשות שדות התעופה, התשל"ז–1977; (2) שדה תעופה כהגדרתו בחוק רשות שדות התעופה, התשל"ז–1977;
(3) מסופי מעבר כהגדרתם בחוק רשות שדות התעופה (הוראת שעה), התש"ם–1980; (3) מסופי מעבר כהגדרתם בחוק רשות שדות התעופה (הוראת שעה), התש"ם–1980; (3) מסופי מעבר כהגדרתם בחוק רשות שדות התעופה (הוראת שעה), התש"ם–1980; (3) מסופי מעבר כהגדרתם בחוק רשות שדות התעופה (הוראת שעה), התש"ם–1980; (3) מסופי מעבר כהגדרתם בחוק רשות שדות התעופה (הוראת שעה), התש"ם–1980;
(4) תחנות גבול לפי צו הכניסה לישראל (תחנות גבול), התשמ"ז–1987; (4) תחנות גבול לפי צו הכניסה לישראל (תחנות גבול), התשמ"ז–1987; (4) תחנות גבול לפי צו הכניסה לישראל (תחנות גבול), התשמ"ז–1987; (4) תחנות גבול לפי צו הכניסה לישראל (תחנות גבול), התשמ"ז–1987; (4) תחנות גבול לפי צו הכניסה לישראל (תחנות גבול), התשמ"ז–1987;
"סוכן מכס" – כהגדרתו בחוק סוכני המכס;"; "סוכן מכס" – כהגדרתו בחוק סוכני המכס;"; "סוכן מכס" – כהגדרתו בחוק סוכני המכס;"; "סוכן מכס" – כהגדרתו בחוק סוכני המכס;"; "סוכן מכס" – כהגדרתו בחוק סוכני המכס;"; "סוכן מכס" – כהגדרתו בחוק סוכני המכס;";
(7) אחרי ההגדרה "על פי רשות" יבוא: (7) אחרי ההגדרה "על פי רשות" יבוא: (7) אחרי ההגדרה "על פי רשות" יבוא: (7) אחרי ההגדרה "על פי רשות" יבוא: (7) אחרי ההגדרה "על פי רשות" יבוא: (7) אחרי ההגדרה "על פי רשות" יבוא: (7) אחרי ההגדרה "על פי רשות" יבוא:
"פקודת הייבוא והייצוא" – פקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש], התשל"ט–1979; "פקודת הייבוא והייצוא" – פקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש], התשל"ט–1979; "פקודת הייבוא והייצוא" – פקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש], התשל"ט–1979; "פקודת הייבוא והייצוא" – פקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש], התשל"ט–1979; "פקודת הייבוא והייצוא" – פקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש], התשל"ט–1979; "פקודת הייבוא והייצוא" – פקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש], התשל"ט–1979;
(8) אחרי ההגדרה "רשות-המכס" יבוא: (8) אחרי ההגדרה "רשות-המכס" יבוא: (8) אחרי ההגדרה "רשות-המכס" יבוא: (8) אחרי ההגדרה "רשות-המכס" יבוא: (8) אחרי ההגדרה "רשות-המכס" יבוא: (8) אחרי ההגדרה "רשות-המכס" יבוא: (8) אחרי ההגדרה "רשות-המכס" יבוא:
""שטעון" – ייצוא אל מחוץ לישראל של טובין שיובאו, ובלבד שהטובין היו נתונים לפיקוח המכס משעת הבאתם לישראל עד ייצואם מישראל, והכול בין אם הטובין נפרקו בישראל מכלי הובלה, בנמל, והוטענו על גבי כלי הובלה אחר, באותו נמל או בנמל אחר, ובין אם לא נפרקו בישראל;". ""שטעון" – ייצוא אל מחוץ לישראל של טובין שיובאו, ובלבד שהטובין היו נתונים לפיקוח המכס משעת הבאתם לישראל עד ייצואם מישראל, והכול בין אם הטובין נפרקו בישראל מכלי הובלה, בנמל, והוטענו על גבי כלי הובלה אחר, באותו נמל או בנמל אחר, ובין אם לא נפרקו בישראל;". ""שטעון" – ייצוא אל מחוץ לישראל של טובין שיובאו, ובלבד שהטובין היו נתונים לפיקוח המכס משעת הבאתם לישראל עד ייצואם מישראל, והכול בין אם הטובין נפרקו בישראל מכלי הובלה, בנמל, והוטענו על גבי כלי הובלה אחר, באותו נמל או בנמל אחר, ובין אם לא נפרקו בישראל;". ""שטעון" – ייצוא אל מחוץ לישראל של טובין שיובאו, ובלבד שהטובין היו נתונים לפיקוח המכס משעת הבאתם לישראל עד ייצואם מישראל, והכול בין אם הטובין נפרקו בישראל מכלי הובלה, בנמל, והוטענו על גבי כלי הובלה אחר, באותו נמל או בנמל אחר, ובין אם לא נפרקו בישראל;". ""שטעון" – ייצוא אל מחוץ לישראל של טובין שיובאו, ובלבד שהטובין היו נתונים לפיקוח המכס משעת הבאתם לישראל עד ייצואם מישראל, והכול בין אם הטובין נפרקו בישראל מכלי הובלה, בנמל, והוטענו על גבי כלי הובלה אחר, באותו נמל או בנמל אחר, ובין אם לא נפרקו בישראל;". ""שטעון" – ייצוא אל מחוץ לישראל של טובין שיובאו, ובלבד שהטובין היו נתונים לפיקוח המכס משעת הבאתם לישראל עד ייצואם מישראל, והכול בין אם הטובין נפרקו בישראל מכלי הובלה, בנמל, והוטענו על גבי כלי הובלה אחר, באותו נמל או בנמל אחר, ובין אם לא נפרקו בישראל;".
תיקון סעיף 6 2. בסעיף 6 לפקודה – בסעיף 6 לפקודה – בסעיף 6 לפקודה – בסעיף 6 לפקודה – בסעיף 6 לפקודה – בסעיף 6 לפקודה – בסעיף 6 לפקודה –
(1) בסעיף קטן (א), פסקה (3) – תימחק; (1) בסעיף קטן (א), פסקה (3) – תימחק; (1) בסעיף קטן (א), פסקה (3) – תימחק; (1) בסעיף קטן (א), פסקה (3) – תימחק; (1) בסעיף קטן (א), פסקה (3) – תימחק; (1) בסעיף קטן (א), פסקה (3) – תימחק; (1) בסעיף קטן (א), פסקה (3) – תימחק;
(2) בסעיף קטן (ב), המילה "נמלים," – תימחק. (2) בסעיף קטן (ב), המילה "נמלים," – תימחק. (2) בסעיף קטן (ב), המילה "נמלים," – תימחק. (2) בסעיף קטן (ב), המילה "נמלים," – תימחק. (2) בסעיף קטן (ב), המילה "נמלים," – תימחק. (2) בסעיף קטן (ב), המילה "נמלים," – תימחק. (2) בסעיף קטן (ב), המילה "נמלים," – תימחק.
ביטול סעיפים
11 ו-12 3. סעיפים 11 ו-12 לפקודה – בטלים. סעיפים 11 ו-12 לפקודה – בטלים. סעיפים 11 ו-12 לפקודה – בטלים. סעיפים 11 ו-12 לפקודה – בטלים. סעיפים 11 ו-12 לפקודה – בטלים. סעיפים 11 ו-12 לפקודה – בטלים. סעיפים 11 ו-12 לפקודה – בטלים.
תיקון כותרת
פרק שלישי 4. בכותרת פרק שלישי לפקודה, במקום "רישום" יבוא "הצהרות". בכותרת פרק שלישי לפקודה, במקום "רישום" יבוא "הצהרות". בכותרת פרק שלישי לפקודה, במקום "רישום" יבוא "הצהרות". בכותרת פרק שלישי לפקודה, במקום "רישום" יבוא "הצהרות". בכותרת פרק שלישי לפקודה, במקום "רישום" יבוא "הצהרות". בכותרת פרק שלישי לפקודה, במקום "רישום" יבוא "הצהרות". בכותרת פרק שלישי לפקודה, במקום "רישום" יבוא "הצהרות".
תיקון סעיף 14 5. בסעיף 14 לפקודה – בסעיף 14 לפקודה – בסעיף 14 לפקודה – בסעיף 14 לפקודה – בסעיף 14 לפקודה – בסעיף 14 לפקודה – בסעיף 14 לפקודה –
(1) פסקה (2) – תימחק; (1) פסקה (2) – תימחק; (1) פסקה (2) – תימחק; (1) פסקה (2) – תימחק; (1) פסקה (2) – תימחק; (1) פסקה (2) – תימחק; (1) פסקה (2) – תימחק;
(2) בפסקה (3), המילים "ויצואם כפוף לקיום תנאי או הגבלה לפי כל חיקוק" – יימחקו, ואחרי "שנקבעו ליצוא" יבוא "או משעה שהוגשה לגביהם הצהרת ייצוא לפי הוראות סימן ב' לפרק שישי, לפי המוקדם". (2) בפסקה (3), המילים "ויצואם כפוף לקיום תנאי או הגבלה לפי כל חיקוק" – יימחקו, ואחרי "שנקבעו ליצוא" יבוא "או משעה שהוגשה לגביהם הצהרת ייצוא לפי הוראות סימן ב' לפרק שישי, לפי המוקדם". (2) בפסקה (3), המילים "ויצואם כפוף לקיום תנאי או הגבלה לפי כל חיקוק" – יימחקו, ואחרי "שנקבעו ליצוא" יבוא "או משעה שהוגשה לגביהם הצהרת ייצוא לפי הוראות סימן ב' לפרק שישי, לפי המוקדם". (2) בפסקה (3), המילים "ויצואם כפוף לקיום תנאי או הגבלה לפי כל חיקוק" – יימחקו, ואחרי "שנקבעו ליצוא" יבוא "או משעה שהוגשה לגביהם הצהרת ייצוא לפי הוראות סימן ב' לפרק שישי, לפי המוקדם". (2) בפסקה (3), המילים "ויצואם כפוף לקיום תנאי או הגבלה לפי כל חיקוק" – יימחקו, ואחרי "שנקבעו ליצוא" יבוא "או משעה שהוגשה לגביהם הצהרת ייצוא לפי הוראות סימן ב' לפרק שישי, לפי המוקדם". (2) בפסקה (3), המילים "ויצואם כפוף לקיום תנאי או הגבלה לפי כל חיקוק" – יימחקו, ואחרי "שנקבעו ליצוא" יבוא "או משעה שהוגשה לגביהם הצהרת ייצוא לפי הוראות סימן ב' לפרק שישי, לפי המוקדם". (2) בפסקה (3), המילים "ויצואם כפוף לקיום תנאי או הגבלה לפי כל חיקוק" – יימחקו, ואחרי "שנקבעו ליצוא" יבוא "או משעה שהוגשה לגביהם הצהרת ייצוא לפי הוראות סימן ב' לפרק שישי, לפי המוקדם".
תיקון סעיף 15 6. בסעיף 15 לפקודה, בכל מקום, במקום "שיט" יבוא "הובלה" ובמקום "השיט" יבוא "ההובלה". בסעיף 15 לפקודה, בכל מקום, במקום "שיט" יבוא "הובלה" ובמקום "השיט" יבוא "ההובלה". בסעיף 15 לפקודה, בכל מקום, במקום "שיט" יבוא "הובלה" ובמקום "השיט" יבוא "ההובלה". בסעיף 15 לפקודה, בכל מקום, במקום "שיט" יבוא "הובלה" ובמקום "השיט" יבוא "ההובלה". בסעיף 15 לפקודה, בכל מקום, במקום "שיט" יבוא "הובלה" ובמקום "השיט" יבוא "ההובלה". בסעיף 15 לפקודה, בכל מקום, במקום "שיט" יבוא "הובלה" ובמקום "השיט" יבוא "ההובלה". בסעיף 15 לפקודה, בכל מקום, במקום "שיט" יבוא "הובלה" ובמקום "השיט" יבוא "ההובלה".
החלפת סעיף 24 7. במקום סעיף 24 לפקודה יבוא: במקום סעיף 24 לפקודה יבוא: במקום סעיף 24 לפקודה יבוא: במקום סעיף 24 לפקודה יבוא: במקום סעיף 24 לפקודה יבוא: במקום סעיף 24 לפקודה יבוא: במקום סעיף 24 לפקודה יבוא:
"הצהרות "הצהרות "הצהרות 24. טובין מיובאים או טובין שנועדו לייצוא, תוגש לגביהם לרשות המכס הצהרת ייבוא לפי הוראות סימן ה' לפרק רביעי או הצהרת ייצוא לפי הוראות סימן ב' לפרק שישי, לפי העניין." טובין מיובאים או טובין שנועדו לייצוא, תוגש לגביהם לרשות המכס הצהרת ייבוא לפי הוראות סימן ה' לפרק רביעי או הצהרת ייצוא לפי הוראות סימן ב' לפרק שישי, לפי העניין." טובין מיובאים או טובין שנועדו לייצוא, תוגש לגביהם לרשות המכס הצהרת ייבוא לפי הוראות סימן ה' לפרק רביעי או הצהרת ייצוא לפי הוראות סימן ב' לפרק שישי, לפי העניין."
ביטול סעיפים
26 עד 29 8. סעיפים 26 עד 29 לפקודה – בטלים. סעיפים 26 עד 29 לפקודה – בטלים. סעיפים 26 עד 29 לפקודה – בטלים. סעיפים 26 עד 29 לפקודה – בטלים. סעיפים 26 עד 29 לפקודה – בטלים. סעיפים 26 עד 29 לפקודה – בטלים. סעיפים 26 עד 29 לפקודה – בטלים.
תיקון סעיף 30 9. בסעיף 30 לפקודה, לפני "טובין שהם" יבוא "על אף האמור בסעיף 24," ובמקום "רשמון" יבוא "הצהרת ייבוא או הצהרת ייצוא, לפי העניין". בסעיף 30 לפקודה, לפני "טובין שהם" יבוא "על אף האמור בסעיף 24," ובמקום "רשמון" יבוא "הצהרת ייבוא או הצהרת ייצוא, לפי העניין". בסעיף 30 לפקודה, לפני "טובין שהם" יבוא "על אף האמור בסעיף 24," ובמקום "רשמון" יבוא "הצהרת ייבוא או הצהרת ייצוא, לפי העניין". בסעיף 30 לפקודה, לפני "טובין שהם" יבוא "על אף האמור בסעיף 24," ובמקום "רשמון" יבוא "הצהרת ייבוא או הצהרת ייצוא, לפי העניין". בסעיף 30 לפקודה, לפני "טובין שהם" יבוא "על אף האמור בסעיף 24," ובמקום "רשמון" יבוא "הצהרת ייבוא או הצהרת ייצוא, לפי העניין". בסעיף 30 לפקודה, לפני "טובין שהם" יבוא "על אף האמור בסעיף 24," ובמקום "רשמון" יבוא "הצהרת ייבוא או הצהרת ייצוא, לפי העניין". בסעיף 30 לפקודה, לפני "טובין שהם" יבוא "על אף האמור בסעיף 24," ובמקום "רשמון" יבוא "הצהרת ייבוא או הצהרת ייצוא, לפי העניין".
תיקון סעיף 31 10. בסעיף 31(א) לפקודה, במקום "או להתרת הרשמון שלהם" יבוא "או למתן התרה לגביהם לפי הוראות סעיף 65 לרבות כפי שהוחל בסעיף 103(ז)". בסעיף 31(א) לפקודה, במקום "או להתרת הרשמון שלהם" יבוא "או למתן התרה לגביהם לפי הוראות סעיף 65 לרבות כפי שהוחל בסעיף 103(ז)". בסעיף 31(א) לפקודה, במקום "או להתרת הרשמון שלהם" יבוא "או למתן התרה לגביהם לפי הוראות סעיף 65 לרבות כפי שהוחל בסעיף 103(ז)". בסעיף 31(א) לפקודה, במקום "או להתרת הרשמון שלהם" יבוא "או למתן התרה לגביהם לפי הוראות סעיף 65 לרבות כפי שהוחל בסעיף 103(ז)". בסעיף 31(א) לפקודה, במקום "או להתרת הרשמון שלהם" יבוא "או למתן התרה לגביהם לפי הוראות סעיף 65 לרבות כפי שהוחל בסעיף 103(ז)". בסעיף 31(א) לפקודה, במקום "או להתרת הרשמון שלהם" יבוא "או למתן התרה לגביהם לפי הוראות סעיף 65 לרבות כפי שהוחל בסעיף 103(ז)". בסעיף 31(א) לפקודה, במקום "או להתרת הרשמון שלהם" יבוא "או למתן התרה לגביהם לפי הוראות סעיף 65 לרבות כפי שהוחל בסעיף 103(ז)".
תיקון סעיף 39 11. בסעיף 39(א) לפקודה, לפני "בטובין שיובאו" יבוא "על אף האמור בסעיף 24,", במקום "ההצהרה בטופס או בתווית" יבוא "ההצהרה שבטופס או שבתווית" ובמקום "הרשמון הנדרש לפי פקודה" יבוא "הצהרת הייבוא הנדרשת לפי סימן ה' לפרק רביעי". בסעיף 39(א) לפקודה, לפני "בטובין שיובאו" יבוא "על אף האמור בסעיף 24,", במקום "ההצהרה בטופס או בתווית" יבוא "ההצהרה שבטופס או שבתווית" ובמקום "הרשמון הנדרש לפי פקודה" יבוא "הצהרת הייבוא הנדרשת לפי סימן ה' לפרק רביעי". בסעיף 39(א) לפקודה, לפני "בטובין שיובאו" יבוא "על אף האמור בסעיף 24,", במקום "ההצהרה בטופס או בתווית" יבוא "ההצהרה שבטופס או שבתווית" ובמקום "הרשמון הנדרש לפי פקודה" יבוא "הצהרת הייבוא הנדרשת לפי סימן ה' לפרק רביעי". בסעיף 39(א) לפקודה, לפני "בטובין שיובאו" יבוא "על אף האמור בסעיף 24,", במקום "ההצהרה בטופס או בתווית" יבוא "ההצהרה שבטופס או שבתווית" ובמקום "הרשמון הנדרש לפי פקודה" יבוא "הצהרת הייבוא הנדרשת לפי סימן ה' לפרק רביעי". בסעיף 39(א) לפקודה, לפני "בטובין שיובאו" יבוא "על אף האמור בסעיף 24,", במקום "ההצהרה בטופס או בתווית" יבוא "ההצהרה שבטופס או שבתווית" ובמקום "הרשמון הנדרש לפי פקודה" יבוא "הצהרת הייבוא הנדרשת לפי סימן ה' לפרק רביעי". בסעיף 39(א) לפקודה, לפני "בטובין שיובאו" יבוא "על אף האמור בסעיף 24,", במקום "ההצהרה בטופס או בתווית" יבוא "ההצהרה שבטופס או שבתווית" ובמקום "הרשמון הנדרש לפי פקודה" יבוא "הצהרת הייבוא הנדרשת לפי סימן ה' לפרק רביעי". בסעיף 39(א) לפקודה, לפני "בטובין שיובאו" יבוא "על אף האמור בסעיף 24,", במקום "ההצהרה בטופס או בתווית" יבוא "ההצהרה שבטופס או שבתווית" ובמקום "הרשמון הנדרש לפי פקודה" יבוא "הצהרת הייבוא הנדרשת לפי סימן ה' לפרק רביעי".
ביטול סעיף 39א 12. סעיף 39א לפקודה – בטל. סעיף 39א לפקודה – בטל. סעיף 39א לפקודה – בטל. סעיף 39א לפקודה – בטל. סעיף 39א לפקודה – בטל. סעיף 39א לפקודה – בטל. סעיף 39א לפקודה – בטל.
תיקון סעיף 44 13. בסעיף 44 לפקודה – בסעיף 44 לפקודה – בסעיף 44 לפקודה – בסעיף 44 לפקודה – בסעיף 44 לפקודה – בסעיף 44 לפקודה – בסעיף 44 לפקודה –
(1) האמור בו יסומן "(א)", ובו, במקום "באניה שסרה" יבוא "בכלי הובלה המגיע" ובמקום "האניה" יבוא "כלי ההובלה"; (1) האמור בו יסומן "(א)", ובו, במקום "באניה שסרה" יבוא "בכלי הובלה המגיע" ובמקום "האניה" יבוא "כלי ההובלה"; (1) האמור בו יסומן "(א)", ובו, במקום "באניה שסרה" יבוא "בכלי הובלה המגיע" ובמקום "האניה" יבוא "כלי ההובלה"; (1) האמור בו יסומן "(א)", ובו, במקום "באניה שסרה" יבוא "בכלי הובלה המגיע" ובמקום "האניה" יבוא "כלי ההובלה"; (1) האמור בו יסומן "(א)", ובו, במקום "באניה שסרה" יבוא "בכלי הובלה המגיע" ובמקום "האניה" יבוא "כלי ההובלה"; (1) האמור בו יסומן "(א)", ובו, במקום "באניה שסרה" יבוא "בכלי הובלה המגיע" ובמקום "האניה" יבוא "כלי ההובלה"; (1) האמור בו יסומן "(א)", ובו, במקום "באניה שסרה" יבוא "בכלי הובלה המגיע" ובמקום "האניה" יבוא "כלי ההובלה";
(2) אחרי סעיף קטן (א) יבוא: (2) אחרי סעיף קטן (א) יבוא: (2) אחרי סעיף קטן (א) יבוא: (2) אחרי סעיף קטן (א) יבוא: (2) אחרי סעיף קטן (א) יבוא: (2) אחרי סעיף קטן (א) יבוא: (2) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
"(ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו לעניין טובין ששטעונם אסור לפי כל דין או שהסחר בהם אסור לפי כל דין או התחייבות בין-לאומית של ישראל." "(ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו לעניין טובין ששטעונם אסור לפי כל דין או שהסחר בהם אסור לפי כל דין או התחייבות בין-לאומית של ישראל." "(ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו לעניין טובין ששטעונם אסור לפי כל דין או שהסחר בהם אסור לפי כל דין או התחייבות בין-לאומית של ישראל." "(ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו לעניין טובין ששטעונם אסור לפי כל דין או שהסחר בהם אסור לפי כל דין או התחייבות בין-לאומית של ישראל." "(ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו לעניין טובין ששטעונם אסור לפי כל דין או שהסחר בהם אסור לפי כל דין או התחייבות בין-לאומית של ישראל." "(ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו לעניין טובין ששטעונם אסור לפי כל דין או שהסחר בהם אסור לפי כל דין או התחייבות בין-לאומית של ישראל."
תיקון סעיף 45 14. בסעיף 45(2) לפקודה, במקום "תסקיר" יבוא "מצהר". בסעיף 45(2) לפקודה, במקום "תסקיר" יבוא "מצהר". בסעיף 45(2) לפקודה, במקום "תסקיר" יבוא "מצהר". בסעיף 45(2) לפקודה, במקום "תסקיר" יבוא "מצהר". בסעיף 45(2) לפקודה, במקום "תסקיר" יבוא "מצהר". בסעיף 45(2) לפקודה, במקום "תסקיר" יבוא "מצהר". בסעיף 45(2) לפקודה, במקום "תסקיר" יבוא "מצהר".
תיקון כותרת סימן ג' בפרק רביעי 15. בכותרת סימן ג' בפרק רביעי לפקודה, במקום "תסקיר" יבוא "מצהר". בכותרת סימן ג' בפרק רביעי לפקודה, במקום "תסקיר" יבוא "מצהר". בכותרת סימן ג' בפרק רביעי לפקודה, במקום "תסקיר" יבוא "מצהר". בכותרת סימן ג' בפרק רביעי לפקודה, במקום "תסקיר" יבוא "מצהר". בכותרת סימן ג' בפרק רביעי לפקודה, במקום "תסקיר" יבוא "מצהר". בכותרת סימן ג' בפרק רביעי לפקודה, במקום "תסקיר" יבוא "מצהר". בכותרת סימן ג' בפרק רביעי לפקודה, במקום "תסקיר" יבוא "מצהר".
החלפת סעיפים
53 ו-54 והוספת סעיף 54א 16. במקום סעיפים 53 ו-54 לפקודה יבוא: במקום סעיפים 53 ו-54 לפקודה יבוא: במקום סעיפים 53 ו-54 לפקודה יבוא: במקום סעיפים 53 ו-54 לפקודה יבוא: במקום סעיפים 53 ו-54 לפקודה יבוא: במקום סעיפים 53 ו-54 לפקודה יבוא: במקום סעיפים 53 ו-54 לפקודה יבוא:
"הגשת מצהר "הגשת מצהר "הגשת מצהר 53. (א) הובלו טובין לישראל דרך הים, האוויר או היבשה, תחול חובה להגיש לרשות המכס פרטים על כלי ההובלה וכן פירוט של כלל הטובין במטען המובל בכלי ההובלה, ובכלל זה מטען שיעדו הסופי אינו בישראל, ומאפייניהם, וכן פירוט של המכולות הריקות (בחוק זה – מצהר), בהתאם למפורט להלן, לפי העניין: (א) הובלו טובין לישראל דרך הים, האוויר או היבשה, תחול חובה להגיש לרשות המכס פרטים על כלי ההובלה וכן פירוט של כלל הטובין במטען המובל בכלי ההובלה, ובכלל זה מטען שיעדו הסופי אינו בישראל, ומאפייניהם, וכן פירוט של המכולות הריקות (בחוק זה – מצהר), בהתאם למפורט להלן, לפי העניין: (א) הובלו טובין לישראל דרך הים, האוויר או היבשה, תחול חובה להגיש לרשות המכס פרטים על כלי ההובלה וכן פירוט של כלל הטובין במטען המובל בכלי ההובלה, ובכלל זה מטען שיעדו הסופי אינו בישראל, ומאפייניהם, וכן פירוט של המכולות הריקות (בחוק זה – מצהר), בהתאם למפורט להלן, לפי העניין:
(1) לעניין מטען שהובל לישראל דרך הים לשם פריקתו בישראל – (1) לעניין מטען שהובל לישראל דרך הים לשם פריקתו בישראל –
(א) יגיש סוכן האנייה ובאין סוכן אנייה – קברניט האנייה את המצהר לא יאוחר מ-24 שעות לפני הגעת האנייה לישראל, או בעת יציאת האנייה לישראל מהנמל האחרון שבו הוטען מטען המובל לישראל, לפי המאוחר;
(ב) יגיש משלח בין-לאומי מצהר המתייחס לטובין שבטיפולו המיועדים לייבוא 24 שעות לפני הגעת האנייה לישראל; המנהל רשאי להאריך את המועד להגשת המצהר אם הוכח להנחת דעתו שלא היה בידי המשלח הבין-לאומי להגיש את המצהר במועד מסיבות שאינן תלויות בו; לעניין זה, "משלח
בין-לאומי" – כהגדרתו בסעיף 24א לחוק סוכני המכס;
(2) לעניין מטען שהובל לישראל דרך הים לשם פריקתו מחוץ לישראל, תגיש חברת הספנות ובאין חברת ספנות – יגיש הקברניט, את המצהר, במועדים המפורטים להלן, לפי העניין: (2) לעניין מטען שהובל לישראל דרך הים לשם פריקתו מחוץ לישראל, תגיש חברת הספנות ובאין חברת ספנות – יגיש הקברניט, את המצהר, במועדים המפורטים להלן, לפי העניין:
(א) בהפלגה לנמל בישראל שצפוי שתימשך שישה ימים או יותר ממועד יציאת האנייה מהנמל האחרון שבו ביקרה (בסעיף זה – נמל פקידה) – לא יאוחר משישה ימים לפני הגעת האנייה לנמל בישראל;
(ב) בהפלגה לנמל בישראל שצפוי שתימשך פחות משישה ימים ממועד יציאת האנייה מנמל הפקידה האחרון – בעת יציאת האנייה מכל נמל שבו הוטען מטען המובל לישראל;
(3) לעניין מטען שהובל לישראל דרך האוויר – תגיש חברת התעופה המובילה את המצהר לא יאוחר מארבע שעות לפני נחיתת המטוס בישראל או בעת המראתו לישראל, לפי המאוחר; (3) לעניין מטען שהובל לישראל דרך האוויר – תגיש חברת התעופה המובילה את המצהר לא יאוחר מארבע שעות לפני נחיתת המטוס בישראל או בעת המראתו לישראל, לפי המאוחר;
(4) לעניין מטען שהובל לישראל דרך היבשה – יגיש סוכן המכס של היבואן את המצהר יום אחד לפני הגעתו לישראל, לכל המאוחר. (4) לעניין מטען שהובל לישראל דרך היבשה – יגיש סוכן המכס של היבואן את המצהר יום אחד לפני הגעתו לישראל, לכל המאוחר.
(ב) המנהל רשאי לקבוע הוראות לעניין תוכן המצהר ומבנהו. (ב) המנהל רשאי לקבוע הוראות לעניין תוכן המצהר ומבנהו. (ב) המנהל רשאי לקבוע הוראות לעניין תוכן המצהר ומבנהו.
תיקון טעות במצהר תיקון טעות במצהר תיקון טעות במצהר 54. התגלתה טעות במצהר שהוגש, רשאי המנהל להתיר הגשת מצהר מתוקן; על הגשת מצהר מתוקן תשולם אגרה בסכום שיקבע שר האוצר בתקנות. התגלתה טעות במצהר שהוגש, רשאי המנהל להתיר הגשת מצהר מתוקן; על הגשת מצהר מתוקן תשולם אגרה בסכום שיקבע שר האוצר בתקנות. התגלתה טעות במצהר שהוגש, רשאי המנהל להתיר הגשת מצהר מתוקן; על הגשת מצהר מתוקן תשולם אגרה בסכום שיקבע שר האוצר בתקנות.
הגשת מצהר באמצעות מסר אלקטרוני הגשת מצהר באמצעות מסר אלקטרוני הגשת מצהר באמצעות מסר אלקטרוני 54א. מצהר, וכל תיקון שלו, יוגשו באמצעות מסר אלקטרוני, בהתאם להוראות לפי פרק ארבעה עשר א'." מצהר, וכל תיקון שלו, יוגשו באמצעות מסר אלקטרוני, בהתאם להוראות לפי פרק ארבעה עשר א'." מצהר, וכל תיקון שלו, יוגשו באמצעות מסר אלקטרוני, בהתאם להוראות לפי פרק ארבעה עשר א'."
תיקון סעיף 55 17. בסעיף 55 לפקודה – בסעיף 55 לפקודה – בסעיף 55 לפקודה – בסעיף 55 לפקודה – בסעיף 55 לפקודה – בסעיף 55 לפקודה – בסעיף 55 לפקודה –
(1) בכותרת השוליים, במקום "בתסקיר" יבוא "בהגשת פרטים"; (1) בכותרת השוליים, במקום "בתסקיר" יבוא "בהגשת פרטים"; (1) בכותרת השוליים, במקום "בתסקיר" יבוא "בהגשת פרטים"; (1) בכותרת השוליים, במקום "בתסקיר" יבוא "בהגשת פרטים"; (1) בכותרת השוליים, במקום "בתסקיר" יבוא "בהגשת פרטים"; (1) בכותרת השוליים, במקום "בתסקיר" יבוא "בהגשת פרטים"; (1) בכותרת השוליים, במקום "בתסקיר" יבוא "בהגשת פרטים";
(2) במקום "תסקיר" יבוא "פרטים". (2) במקום "תסקיר" יבוא "פרטים". (2) במקום "תסקיר" יבוא "פרטים". (2) במקום "תסקיר" יבוא "פרטים". (2) במקום "תסקיר" יבוא "פרטים". (2) במקום "תסקיר" יבוא "פרטים". (2) במקום "תסקיר" יבוא "פרטים".
הוספת סעיף 55א 18. אחרי סעיף 55 לפקודה יבוא: אחרי סעיף 55 לפקודה יבוא: אחרי סעיף 55 לפקודה יבוא: אחרי סעיף 55 לפקודה יבוא: אחרי סעיף 55 לפקודה יבוא: אחרי סעיף 55 לפקודה יבוא: אחרי סעיף 55 לפקודה יבוא:
"חובה לסייע לפקיד המכס במילוי תפקידו "חובה לסייע לפקיד המכס במילוי תפקידו "חובה לסייע לפקיד המכס במילוי תפקידו 55א. (א) המגיש מצהר חייב להקל על פקיד-המכס המוסמך לכך את הכניסה אל כלי ההובלה, להשיב על כל שאלה ולהגיש כל מסמך ותעודה בנוגע לכלי ההובלה ומטענו. (א) המגיש מצהר חייב להקל על פקיד-המכס המוסמך לכך את הכניסה אל כלי ההובלה, להשיב על כל שאלה ולהגיש כל מסמך ותעודה בנוגע לכלי ההובלה ומטענו. (א) המגיש מצהר חייב להקל על פקיד-המכס המוסמך לכך את הכניסה אל כלי ההובלה, להשיב על כל שאלה ולהגיש כל מסמך ותעודה בנוגע לכלי ההובלה ומטענו.
(ב) קברניט של אנייה, חברת תעופה או כל אדם אחר המכניס טובין לישראל בכלי הובלה, עובדיהם שהוסמכו לכך על ידם, ובעלים של כלי ההובלה חייבים להשיב לפקיד מכס גם על שאלות בעניין כלי ההובלה, צוות עובדיו, נוסעיו, צידתו ומסעו." (ב) קברניט של אנייה, חברת תעופה או כל אדם אחר המכניס טובין לישראל בכלי הובלה, עובדיהם שהוסמכו לכך על ידם, ובעלים של כלי ההובלה חייבים להשיב לפקיד מכס גם על שאלות בעניין כלי ההובלה, צוות עובדיו, נוסעיו, צידתו ומסעו." (ב) קברניט של אנייה, חברת תעופה או כל אדם אחר המכניס טובין לישראל בכלי הובלה, עובדיהם שהוסמכו לכך על ידם, ובעלים של כלי ההובלה חייבים להשיב לפקיד מכס גם על שאלות בעניין כלי ההובלה, צוות עובדיו, נוסעיו, צידתו ומסעו."
תיקון סעיף 56 19. בסעיף 56 לפקודה, במקום "שהרשמון עליהם הותר" יבוא "שניתנה לגביהם התרה לפי הוראות סעיף 65". בסעיף 56 לפקודה, במקום "שהרשמון עליהם הותר" יבוא "שניתנה לגביהם התרה לפי הוראות סעיף 65". בסעיף 56 לפקודה, במקום "שהרשמון עליהם הותר" יבוא "שניתנה לגביהם התרה לפי הוראות סעיף 65". בסעיף 56 לפקודה, במקום "שהרשמון עליהם הותר" יבוא "שניתנה לגביהם התרה לפי הוראות סעיף 65". בסעיף 56 לפקודה, במקום "שהרשמון עליהם הותר" יבוא "שניתנה לגביהם התרה לפי הוראות סעיף 65". בסעיף 56 לפקודה, במקום "שהרשמון עליהם הותר" יבוא "שניתנה לגביהם התרה לפי הוראות סעיף 65". בסעיף 56 לפקודה, במקום "שהרשמון עליהם הותר" יבוא "שניתנה לגביהם התרה לפי הוראות סעיף 65".
החלפת סימן ה' בפרק רביעי 20. במקום סימן ה' בפרק רביעי לפקודה יבוא: במקום סימן ה' בפרק רביעי לפקודה יבוא: במקום סימן ה' בפרק רביעי לפקודה יבוא: במקום סימן ה' בפרק רביעי לפקודה יבוא: במקום סימן ה' בפרק רביעי לפקודה יבוא: במקום סימן ה' בפרק רביעי לפקודה יבוא: במקום סימן ה' בפרק רביעי לפקודה יבוא:
"סימן ה': הצהרת ייבוא "סימן ה': הצהרת ייבוא "סימן ה': הצהרת ייבוא "סימן ה': הצהרת ייבוא "סימן ה': הצהרת ייבוא "סימן ה': הצהרת ייבוא "סימן ה': הצהרת ייבוא
הצהרת ייבוא הצהרת ייבוא הצהרת ייבוא 62. (א) בעל טובין המיובאים לישראל, למעט טובין כאמור המיובאים למטרת שטעון, יגיש עליהם למנהל הצהרת ייבוא לאחת מהמטרות האלה (בחוק זה – הצהרת ייבוא): (א) בעל טובין המיובאים לישראל, למעט טובין כאמור המיובאים למטרת שטעון, יגיש עליהם למנהל הצהרת ייבוא לאחת מהמטרות האלה (בחוק זה – הצהרת ייבוא): (א) בעל טובין המיובאים לישראל, למעט טובין כאמור המיובאים למטרת שטעון, יגיש עליהם למנהל הצהרת ייבוא לאחת מהמטרות האלה (בחוק זה – הצהרת ייבוא):
(1) צריכה בארץ; (1) צריכה בארץ;
(2) אחסנה. (2) אחסנה.
(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א) וחוק סוכני המכס, המנהל רשאי לקבוע, לעניין ייבוא לשימוש עצמי כהגדרתו בסעיף 129, תנאים או נסיבות שבהתקיימם רשאי אדם שאינו בעל הטובין להגיש הצהרת ייבוא בעבור בעל הטובין. (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א) וחוק סוכני המכס, המנהל רשאי לקבוע, לעניין ייבוא לשימוש עצמי כהגדרתו בסעיף 129, תנאים או נסיבות שבהתקיימם רשאי אדם שאינו בעל הטובין להגיש הצהרת ייבוא בעבור בעל הטובין. (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א) וחוק סוכני המכס, המנהל רשאי לקבוע, לעניין ייבוא לשימוש עצמי כהגדרתו בסעיף 129, תנאים או נסיבות שבהתקיימם רשאי אדם שאינו בעל הטובין להגיש הצהרת ייבוא בעבור בעל הטובין.
(ג) הצהרת הייבוא תהיה ערוכה במבנה ולפי פרטים שקבע המנהל בכללים, דרך כלל או לסוגי מקרים, ויצורפו לה כל המסמכים המפורטים להלן שיכללו כל פרט שקבע המנהל, כשהם שלמים וניתנים לקריאה: (ג) הצהרת הייבוא תהיה ערוכה במבנה ולפי פרטים שקבע המנהל בכללים, דרך כלל או לסוגי מקרים, ויצורפו לה כל המסמכים המפורטים להלן שיכללו כל פרט שקבע המנהל, כשהם שלמים וניתנים לקריאה: (ג) הצהרת הייבוא תהיה ערוכה במבנה ולפי פרטים שקבע המנהל בכללים, דרך כלל או לסוגי מקרים, ויצורפו לה כל המסמכים המפורטים להלן שיכללו כל פרט שקבע המנהל, כשהם שלמים וניתנים לקריאה:
(1) חשבונות המכר, שטרי הביטוח, שטרי המטען, מפרט האריזות, שטרי החבילות ומסמכים אחרים הנוגעים לטובין ומלמדים על ערכם במקום קנייתם, לרבות דמי ההובלה, הביטוח ושאר התשלומים ששולמו בשלהם; (1) חשבונות המכר, שטרי הביטוח, שטרי המטען, מפרט האריזות, שטרי החבילות ומסמכים אחרים הנוגעים לטובין ומלמדים על ערכם במקום קנייתם, לרבות דמי ההובלה, הביטוח ושאר התשלומים ששולמו בשלהם;
(2) אם ייבוא הטובין חייב בהיתר ייבוא, רישיון ייבוא או אישור ייבוא – היתר, רישיון או אישור כאמור; (2) אם ייבוא הטובין חייב בהיתר ייבוא, רישיון ייבוא או אישור ייבוא – היתר, רישיון או אישור כאמור;
(3) מסמכי העדפה; (3) מסמכי העדפה;
(4) מסמך העברת בעלות לפני הגשת הצהרת הייבוא; (4) מסמך העברת בעלות לפני הגשת הצהרת הייבוא;
(5) כל מסמך אחר שקבע המנהל בכללים. (5) כל מסמך אחר שקבע המנהל בכללים.
(ד) על אף הוראות סעיף קטן (ג)(1) – (ד) על אף הוראות סעיף קטן (ג)(1) – (ד) על אף הוראות סעיף קטן (ג)(1) –
(1) המנהל רשאי לפטור מהחובה לצרף מסמכים כאמור באותו סעיף קטן, כולם או חלקם, בהתקיים תנאים או נסיבות שקבע; (1) המנהל רשאי לפטור מהחובה לצרף מסמכים כאמור באותו סעיף קטן, כולם או חלקם, בהתקיים תנאים או נסיבות שקבע;
(2) המנהל רשאי להורות, לעניין מסמכים כאמור באותו סעיף קטן שיורה, ובהתקיים תנאים שיורה, כי הם יומצאו לרשות המכס לאחר הגשת הצהרת הייבוא. (2) המנהל רשאי להורות, לעניין מסמכים כאמור באותו סעיף קטן שיורה, ובהתקיים תנאים שיורה, כי הם יומצאו לרשות המכס לאחר הגשת הצהרת הייבוא.
(ה) הגשת הצהרת ייבוא לפי הוראות סעיף זה יכול שתיעשה בידי סוכן מכס כאמור בסעיף 168 ובחוק סוכני המכס. (ה) הגשת הצהרת ייבוא לפי הוראות סעיף זה יכול שתיעשה בידי סוכן מכס כאמור בסעיף 168 ובחוק סוכני המכס. (ה) הגשת הצהרת ייבוא לפי הוראות סעיף זה יכול שתיעשה בידי סוכן מכס כאמור בסעיף 168 ובחוק סוכני המכס.
המועד להגשת הצהרת ייבוא המועד להגשת הצהרת ייבוא המועד להגשת הצהרת ייבוא 63. (א) הצהרת ייבוא תוגש לאחר הגשת המצהר, למעט בסוגי מקרים שקבע המנהל בכללים, אך לא יאוחר משלושה חודשים ממועד הייבוא, ולעניין טובין שיובאו דרך האוויר – לא יאוחר מ־45 ימים ממועד הייבוא. (א) הצהרת ייבוא תוגש לאחר הגשת המצהר, למעט בסוגי מקרים שקבע המנהל בכללים, אך לא יאוחר משלושה חודשים ממועד הייבוא, ולעניין טובין שיובאו דרך האוויר – לא יאוחר מ־45 ימים ממועד הייבוא. (א) הצהרת ייבוא תוגש לאחר הגשת המצהר, למעט בסוגי מקרים שקבע המנהל בכללים, אך לא יאוחר משלושה חודשים ממועד הייבוא, ולעניין טובין שיובאו דרך האוויר – לא יאוחר מ־45 ימים ממועד הייבוא.
(ב) לא הוגשה הצהרת ייבוא במועד כאמור בסעיף קטן (א), רשאי גובה המכס למכור את הטובין או להשמידם. (ב) לא הוגשה הצהרת ייבוא במועד כאמור בסעיף קטן (א), רשאי גובה המכס למכור את הטובין או להשמידם. (ב) לא הוגשה הצהרת ייבוא במועד כאמור בסעיף קטן (א), רשאי גובה המכס למכור את הטובין או להשמידם.
הגשת הצהרת ייבוא באמצעות מסר אלקטרוני הגשת הצהרת ייבוא באמצעות מסר אלקטרוני הגשת הצהרת ייבוא באמצעות מסר אלקטרוני 64. הצהרת ייבוא, בצירוף המסמכים שיש לצרף לה לפי הוראות סעיף 62(ג), תוגש באמצעות מסר אלקטרוני בהתאם להוראות לפי פרק ארבעה עשר א'. הצהרת ייבוא, בצירוף המסמכים שיש לצרף לה לפי הוראות סעיף 62(ג), תוגש באמצעות מסר אלקטרוני בהתאם להוראות לפי פרק ארבעה עשר א'. הצהרת ייבוא, בצירוף המסמכים שיש לצרף לה לפי הוראות סעיף 62(ג), תוגש באמצעות מסר אלקטרוני בהתאם להוראות לפי פרק ארבעה עשר א'.
התרה לגבי טובין הכלולים בהצהרת ייבוא התרה לגבי טובין הכלולים בהצהרת ייבוא התרה לגבי טובין הכלולים בהצהרת ייבוא 65. (א) הוגשה הצהרת ייבוא, רשאי המנהל לתת, באופן מקוון, התרה לגבי הטובין הכלולים בה. (א) הוגשה הצהרת ייבוא, רשאי המנהל לתת, באופן מקוון, התרה לגבי הטובין הכלולים בה. (א) הוגשה הצהרת ייבוא, רשאי המנהל לתת, באופן מקוון, התרה לגבי הטובין הכלולים בה.
(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), לא ייתן המנהל התרה כאמור באותו סעיף קטן אם מתקיים אחד מאלה: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), לא ייתן המנהל התרה כאמור באותו סעיף קטן אם מתקיים אחד מאלה: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), לא ייתן המנהל התרה כאמור באותו סעיף קטן אם מתקיים אחד מאלה:
(1) המנהל מצא כי לא קוימה הוראה לפי כל דין בקשר לייבוא הטובין, ובכלל זה מצא כי מתקיים אחד מאלה: (1) המנהל מצא כי לא קוימה הוראה לפי כל דין בקשר לייבוא הטובין, ובכלל זה מצא כי מתקיים אחד מאלה:
(א) ההצהרה כוללת פרטים לא נכונים;
(ב) ההצהרה אינה כוללת פרטים שיש לכלול בה לפי הוראות סעיף 62(ג);
(ג) להצהרה לא צורפו מסמכים שיש לצרף לה לפי הוראות סעיף 62(ג), או שצורפו לה מסמכים כאמור שאינם שלמים או שאינם ניתנים לקריאה;
(ד) לא שולמו מסי ייבוא כדין;
(ה) לא שולמה הוצאה שהתחייב בה אדם על פי פקודה זו בקשר לטובין המיובאים;
(2) לא ניתנה ערובה לקיום הוראות פקודה זו שדרש המנהל. (2) לא ניתנה ערובה לקיום הוראות פקודה זו שדרש המנהל.
(ג) נתן המנהל התרה לגבי טובין הכלולים בהצהרת ייבוא, כאמור בסעיף קטן (א), ינהגו בטובין האמורים על פי ההצהרה. (ג) נתן המנהל התרה לגבי טובין הכלולים בהצהרת ייבוא, כאמור בסעיף קטן (א), ינהגו בטובין האמורים על פי ההצהרה. (ג) נתן המנהל התרה לגבי טובין הכלולים בהצהרת ייבוא, כאמור בסעיף קטן (א), ינהגו בטובין האמורים על פי ההצהרה.
(ד) החליט המנהל, כאמור בסעיף קטן (ב), שלא לתת התרה, יודיע על כך למגיש ההצהרה. (ד) החליט המנהל, כאמור בסעיף קטן (ב), שלא לתת התרה, יודיע על כך למגיש ההצהרה. (ד) החליט המנהל, כאמור בסעיף קטן (ב), שלא לתת התרה, יודיע על כך למגיש ההצהרה.
(ה) על אף הוראות סעיף קטן (ג), נתן המנהל התרה לגבי טובין הכלולים בהצהרת ייבוא, כאמור בסעיף קטן (א), והיה לו יסוד סביר להניח, טרם מסירתם של הטובין לצריכה בארץ, כי מתקיים לגבי הצהרת הייבוא שהם נכללו בה האמור בסעיף קטן (ב), רשאי הוא להתלות את ההתרה או לבטלה. (ה) על אף הוראות סעיף קטן (ג), נתן המנהל התרה לגבי טובין הכלולים בהצהרת ייבוא, כאמור בסעיף קטן (א), והיה לו יסוד סביר להניח, טרם מסירתם של הטובין לצריכה בארץ, כי מתקיים לגבי הצהרת הייבוא שהם נכללו בה האמור בסעיף קטן (ב), רשאי הוא להתלות את ההתרה או לבטלה. (ה) על אף הוראות סעיף קטן (ג), נתן המנהל התרה לגבי טובין הכלולים בהצהרת ייבוא, כאמור בסעיף קטן (א), והיה לו יסוד סביר להניח, טרם מסירתם של הטובין לצריכה בארץ, כי מתקיים לגבי הצהרת הייבוא שהם נכללו בה האמור בסעיף קטן (ב), רשאי הוא להתלות את ההתרה או לבטלה.
שמירת מסמכים שמירת מסמכים שמירת מסמכים 65א. הוגשה הצהרת ייבוא, ישמור בעל הטובין את ההצהרה וכל מסמך שצורף אליה לפי סעיף 62(ג), בהתאם לכללים שיקבע המנהל. הוגשה הצהרת ייבוא, ישמור בעל הטובין את ההצהרה וכל מסמך שצורף אליה לפי סעיף 62(ג), בהתאם לכללים שיקבע המנהל. הוגשה הצהרת ייבוא, ישמור בעל הטובין את ההצהרה וכל מסמך שצורף אליה לפי סעיף 62(ג), בהתאם לכללים שיקבע המנהל.
חובה להשיב על שאלות חובה להשיב על שאלות חובה להשיב על שאלות 65ב. מי שמגיש הצהרת ייבוא חייב להשיב על כל שאלה בנוגע לטובין הכלולים בהצהרה בלבד, אם נדרש לכך בידי פקיד מכס. מי שמגיש הצהרת ייבוא חייב להשיב על כל שאלה בנוגע לטובין הכלולים בהצהרה בלבד, אם נדרש לכך בידי פקיד מכס. מי שמגיש הצהרת ייבוא חייב להשיב על כל שאלה בנוגע לטובין הכלולים בהצהרה בלבד, אם נדרש לכך בידי פקיד מכס.
הגשת מסמך אחר במקום הצהרת ייבוא הגשת מסמך אחר במקום הצהרת ייבוא הגשת מסמך אחר במקום הצהרת ייבוא 65ג. על אף הוראות סעיף 62(א), המנהל רשאי להתיר, דרך כלל או בסוגי מקרים שקבע, הגשת מסמך אחר במקום הצהרת ייבוא; התיר כאמור, יראו מסמך כאמור, לעניין כל דין, כהצהרת ייבוא." על אף הוראות סעיף 62(א), המנהל רשאי להתיר, דרך כלל או בסוגי מקרים שקבע, הגשת מסמך אחר במקום הצהרת ייבוא; התיר כאמור, יראו מסמך כאמור, לעניין כל דין, כהצהרת ייבוא." על אף הוראות סעיף 62(א), המנהל רשאי להתיר, דרך כלל או בסוגי מקרים שקבע, הגשת מסמך אחר במקום הצהרת ייבוא; התיר כאמור, יראו מסמך כאמור, לעניין כל דין, כהצהרת ייבוא."
ביטול סעיף 67 21. סעיף 67 לפקודה – בטל. סעיף 67 לפקודה – בטל. סעיף 67 לפקודה – בטל. סעיף 67 לפקודה – בטל. סעיף 67 לפקודה – בטל. סעיף 67 לפקודה – בטל. סעיף 67 לפקודה – בטל.
החלפת סעיף 68 22. במקום סעיף 68 לפקודה יבוא: במקום סעיף 68 לפקודה יבוא: במקום סעיף 68 לפקודה יבוא: במקום סעיף 68 לפקודה יבוא: במקום סעיף 68 לפקודה יבוא: במקום סעיף 68 לפקודה יבוא: במקום סעיף 68 לפקודה יבוא:
"רישיון מחסן "רישיון מחסן "רישיון מחסן 68. (א) בעל מחסן לא יאחסן בו טובין הנתונים לפיקוח רשות מכס אלא אם כן ניתן לו רישיון לכך מאת המנהל ובהתאם לתנאים שקבע המנהל ברישיון (בפרק זה – רישיון מחסן); המנהל רשאי לקבוע ברישיון את סוגי הטובין שניתן לאחסן כאמור במחסן. (א) בעל מחסן לא יאחסן בו טובין הנתונים לפיקוח רשות מכס אלא אם כן ניתן לו רישיון לכך מאת המנהל ובהתאם לתנאים שקבע המנהל ברישיון (בפרק זה – רישיון מחסן); המנהל רשאי לקבוע ברישיון את סוגי הטובין שניתן לאחסן כאמור במחסן. (א) בעל מחסן לא יאחסן בו טובין הנתונים לפיקוח רשות מכס אלא אם כן ניתן לו רישיון לכך מאת המנהל ובהתאם לתנאים שקבע המנהל ברישיון (בפרק זה – רישיון מחסן); המנהל רשאי לקבוע ברישיון את סוגי הטובין שניתן לאחסן כאמור במחסן.
(ב) בעל רישיון מחסן יאחסן במחסן בהתאם להוראות לפי סעיף קטן (א) רק טובין שהוגשה לגביהם הצהרת ייבוא לשם אחסנה, כאמור בסעיף 62(א)(2), וניתנה לגביהם התרה (בפרק זה – טובין שהותרו לאחסנה); ואולם המנהל רשאי, מטעמים מיוחדים או בסוגי מקרים שיקבע, להורות על אחסנת טובין שלא הוגשה לגביהם הצהרה כאמור. (ב) בעל רישיון מחסן יאחסן במחסן בהתאם להוראות לפי סעיף קטן (א) רק טובין שהוגשה לגביהם הצהרת ייבוא לשם אחסנה, כאמור בסעיף 62(א)(2), וניתנה לגביהם התרה (בפרק זה – טובין שהותרו לאחסנה); ואולם המנהל רשאי, מטעמים מיוחדים או בסוגי מקרים שיקבע, להורות על אחסנת טובין שלא הוגשה לגביהם הצהרה כאמור. (ב) בעל רישיון מחסן יאחסן במחסן בהתאם להוראות לפי סעיף קטן (א) רק טובין שהוגשה לגביהם הצהרת ייבוא לשם אחסנה, כאמור בסעיף 62(א)(2), וניתנה לגביהם התרה (בפרק זה – טובין שהותרו לאחסנה); ואולם המנהל רשאי, מטעמים מיוחדים או בסוגי מקרים שיקבע, להורות על אחסנת טובין שלא הוגשה לגביהם הצהרה כאמור.
(ג) שר האוצר יקבע אילו סוגי טובין ניתן לאחסן במחסן רשוי מכל סוג, ותנאים לאחסנת טובין כאמור." (ג) שר האוצר יקבע אילו סוגי טובין ניתן לאחסן במחסן רשוי מכל סוג, ותנאים לאחסנת טובין כאמור." (ג) שר האוצר יקבע אילו סוגי טובין ניתן לאחסן במחסן רשוי מכל סוג, ותנאים לאחסנת טובין כאמור."
תיקון סעיף 74 23. בסעיף 74 לפקודה – בסעיף 74 לפקודה – בסעיף 74 לפקודה – בסעיף 74 לפקודה – בסעיף 74 לפקודה – בסעיף 74 לפקודה – בסעיף 74 לפקודה –
(1) בכותרת השוליים, במקום "ההחסנה" יבוא "האחסנה"; (1) בכותרת השוליים, במקום "ההחסנה" יבוא "האחסנה"; (1) בכותרת השוליים, במקום "ההחסנה" יבוא "האחסנה"; (1) בכותרת השוליים, במקום "ההחסנה" יבוא "האחסנה"; (1) בכותרת השוליים, במקום "ההחסנה" יבוא "האחסנה"; (1) בכותרת השוליים, במקום "ההחסנה" יבוא "האחסנה"; (1) בכותרת השוליים, במקום "ההחסנה" יבוא "האחסנה";
(2) במקום "שנרשמו להחסנה" יבוא "שהותרו לאחסנה" ובמקום "ההחסנה הוגמרה" יבוא "האחסנה הסתיימה". (2) במקום "שנרשמו להחסנה" יבוא "שהותרו לאחסנה" ובמקום "ההחסנה הוגמרה" יבוא "האחסנה הסתיימה". (2) במקום "שנרשמו להחסנה" יבוא "שהותרו לאחסנה" ובמקום "ההחסנה הוגמרה" יבוא "האחסנה הסתיימה". (2) במקום "שנרשמו להחסנה" יבוא "שהותרו לאחסנה" ובמקום "ההחסנה הוגמרה" יבוא "האחסנה הסתיימה". (2) במקום "שנרשמו להחסנה" יבוא "שהותרו לאחסנה" ובמקום "ההחסנה הוגמרה" יבוא "האחסנה הסתיימה". (2) במקום "שנרשמו להחסנה" יבוא "שהותרו לאחסנה" ובמקום "ההחסנה הוגמרה" יבוא "האחסנה הסתיימה". (2) במקום "שנרשמו להחסנה" יבוא "שהותרו לאחסנה" ובמקום "ההחסנה הוגמרה" יבוא "האחסנה הסתיימה".
תיקון סעיף 75 24. בסעיף 75 לפקודה, במקום "שנרשמו להחסנה ולא הוחסנו" יבוא "שהותרו לאחסנה ולא אוחסנו". בסעיף 75 לפקודה, במקום "שנרשמו להחסנה ולא הוחסנו" יבוא "שהותרו לאחסנה ולא אוחסנו". בסעיף 75 לפקודה, במקום "שנרשמו להחסנה ולא הוחסנו" יבוא "שהותרו לאחסנה ולא אוחסנו". בסעיף 75 לפקודה, במקום "שנרשמו להחסנה ולא הוחסנו" יבוא "שהותרו לאחסנה ולא אוחסנו". בסעיף 75 לפקודה, במקום "שנרשמו להחסנה ולא הוחסנו" יבוא "שהותרו לאחסנה ולא אוחסנו". בסעיף 75 לפקודה, במקום "שנרשמו להחסנה ולא הוחסנו" יבוא "שהותרו לאחסנה ולא אוחסנו". בסעיף 75 לפקודה, במקום "שנרשמו להחסנה ולא הוחסנו" יבוא "שהותרו לאחסנה ולא אוחסנו".
תיקון סעיף 76 25. בסעיף 76 לפקודה, במקום "שנרשמו להחסנה" יבוא "שהותרו לאחסנה" ובמקום "עריכת הרשימה" יבוא "הגשת הצהרת הייבוא לגביהם". בסעיף 76 לפקודה, במקום "שנרשמו להחסנה" יבוא "שהותרו לאחסנה" ובמקום "עריכת הרשימה" יבוא "הגשת הצהרת הייבוא לגביהם". בסעיף 76 לפקודה, במקום "שנרשמו להחסנה" יבוא "שהותרו לאחסנה" ובמקום "עריכת הרשימה" יבוא "הגשת הצהרת הייבוא לגביהם". בסעיף 76 לפקודה, במקום "שנרשמו להחסנה" יבוא "שהותרו לאחסנה" ובמקום "עריכת הרשימה" יבוא "הגשת הצהרת הייבוא לגביהם". בסעיף 76 לפקודה, במקום "שנרשמו להחסנה" יבוא "שהותרו לאחסנה" ובמקום "עריכת הרשימה" יבוא "הגשת הצהרת הייבוא לגביהם". בסעיף 76 לפקודה, במקום "שנרשמו להחסנה" יבוא "שהותרו לאחסנה" ובמקום "עריכת הרשימה" יבוא "הגשת הצהרת הייבוא לגביהם". בסעיף 76 לפקודה, במקום "שנרשמו להחסנה" יבוא "שהותרו לאחסנה" ובמקום "עריכת הרשימה" יבוא "הגשת הצהרת הייבוא לגביהם".
תיקון סעיף 86 26. בסעיף 86 לפקודה, במקום "רשמון" יבוא "הגשת הצהרת ייבוא". בסעיף 86 לפקודה, במקום "רשמון" יבוא "הגשת הצהרת ייבוא". בסעיף 86 לפקודה, במקום "רשמון" יבוא "הגשת הצהרת ייבוא". בסעיף 86 לפקודה, במקום "רשמון" יבוא "הגשת הצהרת ייבוא". בסעיף 86 לפקודה, במקום "רשמון" יבוא "הגשת הצהרת ייבוא". בסעיף 86 לפקודה, במקום "רשמון" יבוא "הגשת הצהרת ייבוא". בסעיף 86 לפקודה, במקום "רשמון" יבוא "הגשת הצהרת ייבוא".
החלפת סעיף 91 27. במקום סעיף 91 לפקודה יבוא: במקום סעיף 91 לפקודה יבוא: במקום סעיף 91 לפקודה יבוא: במקום סעיף 91 לפקודה יבוא: במקום סעיף 91 לפקודה יבוא: במקום סעיף 91 לפקודה יבוא: במקום סעיף 91 לפקודה יבוא:
"הצהרה על טובין מוחסנים והתרתם "הצהרה על טובין מוחסנים והתרתם "הצהרה על טובין מוחסנים והתרתם 91. (א) בעל טובין מוחסנים המבקש להוציא טובין כאמור, כולם או חלקם, ממחסן רשוי, יגיש עליהם למנהל הצהרה שהיא אחת מאלה: (א) בעל טובין מוחסנים המבקש להוציא טובין כאמור, כולם או חלקם, ממחסן רשוי, יגיש עליהם למנהל הצהרה שהיא אחת מאלה: (א) בעל טובין מוחסנים המבקש להוציא טובין כאמור, כולם או חלקם, ממחסן רשוי, יגיש עליהם למנהל הצהרה שהיא אחת מאלה:
(1) הצהרת ייבוא לשם צריכה בארץ; (1) הצהרת ייבוא לשם צריכה בארץ;
(2) הצהרת ייצוא; (2) הצהרת ייצוא;
(3) הצהרת ייבוא לשם אחסנה במחסן רשוי אחר. (3) הצהרת ייבוא לשם אחסנה במחסן רשוי אחר.
(ב) לעניין הגשת הצהרה כאמור בסעיף קטן (א) ולעניין מתן התרה לגבי הטובין הכלולים בה יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות הסעיפים המפורטים להלן, לפי העניין: (ב) לעניין הגשת הצהרה כאמור בסעיף קטן (א) ולעניין מתן התרה לגבי הטובין הכלולים בה יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות הסעיפים המפורטים להלן, לפי העניין: (ב) לעניין הגשת הצהרה כאמור בסעיף קטן (א) ולעניין מתן התרה לגבי הטובין הכלולים בה יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות הסעיפים המפורטים להלן, לפי העניין:
(1) לעניין הצהרת ייבוא כאמור בסעיף קטן (א)(1) או (3) – סעיפים 62(ב) עד (ה) ו־63 עד 65ג; (1) לעניין הצהרת ייבוא כאמור בסעיף קטן (א)(1) או (3) – סעיפים 62(ב) עד (ה) ו־63 עד 65ג;
(2) לעניין הצהרת ייצוא כאמור בסעיף קטן (א)(2) – סעיפים 103(ב) עד (ו) ו-104." (2) לעניין הצהרת ייצוא כאמור בסעיף קטן (א)(2) – סעיפים 103(ב) עד (ו) ו-104."
תיקון סעיף 92 28. בסעיף 92 לפקודה, במקום "טובין שהוחסנו או שנרשמו להחסנה או למסירה מן המחסן" יבוא "טובין שאוחסנו, טובין שהוגשה לגביהם הצהרת ייבוא לשם אחסנה או טובין מוחסנים שהוגשה לגביהם הצהרה כאמור בסעיף 91(א)" ובמקום "סילוקם" יבוא "העברתם". בסעיף 92 לפקודה, במקום "טובין שהוחסנו או שנרשמו להחסנה או למסירה מן המחסן" יבוא "טובין שאוחסנו, טובין שהוגשה לגביהם הצהרת ייבוא לשם אחסנה או טובין מוחסנים שהוגשה לגביהם הצהרה כאמור בסעיף 91(א)" ובמקום "סילוקם" יבוא "העברתם". בסעיף 92 לפקודה, במקום "טובין שהוחסנו או שנרשמו להחסנה או למסירה מן המחסן" יבוא "טובין שאוחסנו, טובין שהוגשה לגביהם הצהרת ייבוא לשם אחסנה או טובין מוחסנים שהוגשה לגביהם הצהרה כאמור בסעיף 91(א)" ובמקום "סילוקם" יבוא "העברתם". בסעיף 92 לפקודה, במקום "טובין שהוחסנו או שנרשמו להחסנה או למסירה מן המחסן" יבוא "טובין שאוחסנו, טובין שהוגשה לגביהם הצהרת ייבוא לשם אחסנה או טובין מוחסנים שהוגשה לגביהם הצהרה כאמור בסעיף 91(א)" ובמקום "סילוקם" יבוא "העברתם". בסעיף 92 לפקודה, במקום "טובין שהוחסנו או שנרשמו להחסנה או למסירה מן המחסן" יבוא "טובין שאוחסנו, טובין שהוגשה לגביהם הצהרת ייבוא לשם אחסנה או טובין מוחסנים שהוגשה לגביהם הצהרה כאמור בסעיף 91(א)" ובמקום "סילוקם" יבוא "העברתם". בסעיף 92 לפקודה, במקום "טובין שהוחסנו או שנרשמו להחסנה או למסירה מן המחסן" יבוא "טובין שאוחסנו, טובין שהוגשה לגביהם הצהרת ייבוא לשם אחסנה או טובין מוחסנים שהוגשה לגביהם הצהרה כאמור בסעיף 91(א)" ובמקום "סילוקם" יבוא "העברתם". בסעיף 92 לפקודה, במקום "טובין שהוחסנו או שנרשמו להחסנה או למסירה מן המחסן" יבוא "טובין שאוחסנו, טובין שהוגשה לגביהם הצהרת ייבוא לשם אחסנה או טובין מוחסנים שהוגשה לגביהם הצהרה כאמור בסעיף 91(א)" ובמקום "סילוקם" יבוא "העברתם".
תיקון סעיף 93 29. בסעיף 93 לפקודה, במקום הרישה עד המילים "או לשם ייצוא" יבוא "טובין מוחסנים שהוגשה לגביהם הצהרה כאמור בסעיף 91(א)(2) או (3), וניתנה לגביהם התרה". בסעיף 93 לפקודה, במקום הרישה עד המילים "או לשם ייצוא" יבוא "טובין מוחסנים שהוגשה לגביהם הצהרה כאמור בסעיף 91(א)(2) או (3), וניתנה לגביהם התרה". בסעיף 93 לפקודה, במקום הרישה עד המילים "או לשם ייצוא" יבוא "טובין מוחסנים שהוגשה לגביהם הצהרה כאמור בסעיף 91(א)(2) או (3), וניתנה לגביהם התרה". בסעיף 93 לפקודה, במקום הרישה עד המילים "או לשם ייצוא" יבוא "טובין מוחסנים שהוגשה לגביהם הצהרה כאמור בסעיף 91(א)(2) או (3), וניתנה לגביהם התרה". בסעיף 93 לפקודה, במקום הרישה עד המילים "או לשם ייצוא" יבוא "טובין מוחסנים שהוגשה לגביהם הצהרה כאמור בסעיף 91(א)(2) או (3), וניתנה לגביהם התרה". בסעיף 93 לפקודה, במקום הרישה עד המילים "או לשם ייצוא" יבוא "טובין מוחסנים שהוגשה לגביהם הצהרה כאמור בסעיף 91(א)(2) או (3), וניתנה לגביהם התרה". בסעיף 93 לפקודה, במקום הרישה עד המילים "או לשם ייצוא" יבוא "טובין מוחסנים שהוגשה לגביהם הצהרה כאמור בסעיף 91(א)(2) או (3), וניתנה לגביהם התרה".
החלפת סעיף 94 30. במקום סעיף 94 לפקודה יבוא: במקום סעיף 94 לפקודה יבוא: במקום סעיף 94 לפקודה יבוא: במקום סעיף 94 לפקודה יבוא: במקום סעיף 94 לפקודה יבוא: במקום סעיף 94 לפקודה יבוא: במקום סעיף 94 לפקודה יבוא:
"אחסנה להלכה "אחסנה להלכה "אחסנה להלכה 94. טובין שהותרו לאחסנה, לרבות טובין שהוגשה לגביהם הצהרה כאמור בסעיף 91(א)(3) (בסעיף זה – ההצהרה הראשונה) וניתנה לגביהם התרה, ולפני שאוחסנו הוגשה לגביהם הצהרה כאמור בסעיף 91(א)(1) עד (3), יראו אותם כטובין שאוחסנו בהתאם להצהרה הראשונה." טובין שהותרו לאחסנה, לרבות טובין שהוגשה לגביהם הצהרה כאמור בסעיף 91(א)(3) (בסעיף זה – ההצהרה הראשונה) וניתנה לגביהם התרה, ולפני שאוחסנו הוגשה לגביהם הצהרה כאמור בסעיף 91(א)(1) עד (3), יראו אותם כטובין שאוחסנו בהתאם להצהרה הראשונה." טובין שהותרו לאחסנה, לרבות טובין שהוגשה לגביהם הצהרה כאמור בסעיף 91(א)(3) (בסעיף זה – ההצהרה הראשונה) וניתנה לגביהם התרה, ולפני שאוחסנו הוגשה לגביהם הצהרה כאמור בסעיף 91(א)(1) עד (3), יראו אותם כטובין שאוחסנו בהתאם להצהרה הראשונה."
תיקון סעיף 98 31. בסעיף 98 לפקודה, במקום "שנרשמו ברשמון שנקבע, להפקדה" יבוא "שהותרו לאחסנה" ובמקום "מיום שהופקדו" יבוא "מיום שאוחסנו". בסעיף 98 לפקודה, במקום "שנרשמו ברשמון שנקבע, להפקדה" יבוא "שהותרו לאחסנה" ובמקום "מיום שהופקדו" יבוא "מיום שאוחסנו". בסעיף 98 לפקודה, במקום "שנרשמו ברשמון שנקבע, להפקדה" יבוא "שהותרו לאחסנה" ובמקום "מיום שהופקדו" יבוא "מיום שאוחסנו". בסעיף 98 לפקודה, במקום "שנרשמו ברשמון שנקבע, להפקדה" יבוא "שהותרו לאחסנה" ובמקום "מיום שהופקדו" יבוא "מיום שאוחסנו". בסעיף 98 לפקודה, במקום "שנרשמו ברשמון שנקבע, להפקדה" יבוא "שהותרו לאחסנה" ובמקום "מיום שהופקדו" יבוא "מיום שאוחסנו". בסעיף 98 לפקודה, במקום "שנרשמו ברשמון שנקבע, להפקדה" יבוא "שהותרו לאחסנה" ובמקום "מיום שהופקדו" יבוא "מיום שאוחסנו". בסעיף 98 לפקודה, במקום "שנרשמו ברשמון שנקבע, להפקדה" יבוא "שהותרו לאחסנה" ובמקום "מיום שהופקדו" יבוא "מיום שאוחסנו".
החלפת סעיפים 103 ו-104 32. במקום סעיפים 103 ו-104 לפקודה יבוא: במקום סעיפים 103 ו-104 לפקודה יבוא: במקום סעיפים 103 ו-104 לפקודה יבוא: במקום סעיפים 103 ו-104 לפקודה יבוא: במקום סעיפים 103 ו-104 לפקודה יבוא: במקום סעיפים 103 ו-104 לפקודה יבוא: במקום סעיפים 103 ו-104 לפקודה יבוא:
"הצהרת ייצוא "הצהרת ייצוא "הצהרת ייצוא 103. (א) בעל טובין המבקש לייצאם מישראל, יגיש עליהם למנהל הצהרת ייצוא. (א) בעל טובין המבקש לייצאם מישראל, יגיש עליהם למנהל הצהרת ייצוא. (א) בעל טובין המבקש לייצאם מישראל, יגיש עליהם למנהל הצהרת ייצוא.
(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א) וחוק סוכני המכס, רשאי המנהל לקבוע תנאים או נסיבות שבהתקיימם רשאי אדם שאינו בעל הטובין להגיש הצהרת ייצוא בעבור בעל הטובין. (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א) וחוק סוכני המכס, רשאי המנהל לקבוע תנאים או נסיבות שבהתקיימם רשאי אדם שאינו בעל הטובין להגיש הצהרת ייצוא בעבור בעל הטובין. (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א) וחוק סוכני המכס, רשאי המנהל לקבוע תנאים או נסיבות שבהתקיימם רשאי אדם שאינו בעל הטובין להגיש הצהרת ייצוא בעבור בעל הטובין.
(ג) הצהרת הייצוא תהיה ערוכה במבנה ולפי פרטים שקבע המנהל בכללים, דרך כלל או לסוגי מקרים, ויצורפו לה כל המסמכים המפורטים להלן, כשהם שלמים וניתנים לקריאה: (ג) הצהרת הייצוא תהיה ערוכה במבנה ולפי פרטים שקבע המנהל בכללים, דרך כלל או לסוגי מקרים, ויצורפו לה כל המסמכים המפורטים להלן, כשהם שלמים וניתנים לקריאה: (ג) הצהרת הייצוא תהיה ערוכה במבנה ולפי פרטים שקבע המנהל בכללים, דרך כלל או לסוגי מקרים, ויצורפו לה כל המסמכים המפורטים להלן, כשהם שלמים וניתנים לקריאה:
(1) חשבונות המכר, שטר המטען ומפרט אריזות; (1) חשבונות המכר, שטר המטען ומפרט אריזות;
(2) אם ייצוא הטובין חייב בהיתר ייצוא, רישיון ייצוא או אישור ייצוא – היתר, רישיון או אישור כאמור; (2) אם ייצוא הטובין חייב בהיתר ייצוא, רישיון ייצוא או אישור ייצוא – היתר, רישיון או אישור כאמור;
(3) מסמכי העדפה או חשבונית הצהרה כמשמעותה בהסכם בדבר הקמת אזור תעשייה מוכר (Qualified Industrial Zone – QIZ), לפי העניין; (3) מסמכי העדפה או חשבונית הצהרה כמשמעותה בהסכם בדבר הקמת אזור תעשייה מוכר (Qualified Industrial Zone – QIZ), לפי העניין;
(4) כל מסמך אחר שקבע המנהל בכללים. (4) כל מסמך אחר שקבע המנהל בכללים.
(ד) על אף הוראות סעיף קטן (ג), המנהל רשאי לפטור מהחובה לצרף מסמכים כאמור באותו סעיף קטן, כולם או חלקם, בהתקיים תנאים או נסיבות שקבע. (ד) על אף הוראות סעיף קטן (ג), המנהל רשאי לפטור מהחובה לצרף מסמכים כאמור באותו סעיף קטן, כולם או חלקם, בהתקיים תנאים או נסיבות שקבע. (ד) על אף הוראות סעיף קטן (ג), המנהל רשאי לפטור מהחובה לצרף מסמכים כאמור באותו סעיף קטן, כולם או חלקם, בהתקיים תנאים או נסיבות שקבע.
(ה) הצהרת ייצוא תוגש בטרם יוצאו הטובין מישראל, אולם המנהל רשאי לקבוע פרטים או מסמכים שיהיה ניתן להגיש או לצרף להצהרה עד תום חמישה ימי עסקים ממועד ייצוא הטובין. (ה) הצהרת ייצוא תוגש בטרם יוצאו הטובין מישראל, אולם המנהל רשאי לקבוע פרטים או מסמכים שיהיה ניתן להגיש או לצרף להצהרה עד תום חמישה ימי עסקים ממועד ייצוא הטובין. (ה) הצהרת ייצוא תוגש בטרם יוצאו הטובין מישראל, אולם המנהל רשאי לקבוע פרטים או מסמכים שיהיה ניתן להגיש או לצרף להצהרה עד תום חמישה ימי עסקים ממועד ייצוא הטובין.
(ו) הגשת הצהרת ייצוא לפי הוראות סעיף זה יכול שתיעשה בידי סוכן מכס כאמור בסעיף 168 ובחוק סוכני המכס. (ו) הגשת הצהרת ייצוא לפי הוראות סעיף זה יכול שתיעשה בידי סוכן מכס כאמור בסעיף 168 ובחוק סוכני המכס. (ו) הגשת הצהרת ייצוא לפי הוראות סעיף זה יכול שתיעשה בידי סוכן מכס כאמור בסעיף 168 ובחוק סוכני המכס.
(ז) הוראות סעיפים 64 עד 65ג יחולו לעניין הצהרת ייצוא, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: על אף האמור בסעיף 65(ב), המנהל לא ייתן התרה אם מצא כי לא קוימה הוראת דין בקשר לייצוא הטובין או אם הטובין לא הובאו לאתר בפיקוח המכס. (ז) הוראות סעיפים 64 עד 65ג יחולו לעניין הצהרת ייצוא, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: על אף האמור בסעיף 65(ב), המנהל לא ייתן התרה אם מצא כי לא קוימה הוראת דין בקשר לייצוא הטובין או אם הטובין לא הובאו לאתר בפיקוח המכס. (ז) הוראות סעיפים 64 עד 65ג יחולו לעניין הצהרת ייצוא, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: על אף האמור בסעיף 65(ב), המנהל לא ייתן התרה אם מצא כי לא קוימה הוראת דין בקשר לייצוא הטובין או אם הטובין לא הובאו לאתר בפיקוח המכס.
טובין שלא יוצאו טובין שלא יוצאו טובין שלא יוצאו 104. (א) טובין שהוגשה לגביהם הצהרת ייצוא וניתנה לגביהם התרה, או טובין שהיו תחת פיקוח המכס לשם ייצואם, ולא יוצאו מישראל, רשאי בעל הטובין להגיש בקשה לשחרורם מפיקוח המכס, בתוך שלושה חודשים מיום מתן ההתרה לגביהם או מיום שהובאו למקום שנקבע לייצוא, לפי העניין, ולעניין טובין המיוצאים דרך האוויר – בתוך 45 ימים מהמועד כאמור. (א) טובין שהוגשה לגביהם הצהרת ייצוא וניתנה לגביהם התרה, או טובין שהיו תחת פיקוח המכס לשם ייצואם, ולא יוצאו מישראל, רשאי בעל הטובין להגיש בקשה לשחרורם מפיקוח המכס, בתוך שלושה חודשים מיום מתן ההתרה לגביהם או מיום שהובאו למקום שנקבע לייצוא, לפי העניין, ולעניין טובין המיוצאים דרך האוויר – בתוך 45 ימים מהמועד כאמור. (א) טובין שהוגשה לגביהם הצהרת ייצוא וניתנה לגביהם התרה, או טובין שהיו תחת פיקוח המכס לשם ייצואם, ולא יוצאו מישראל, רשאי בעל הטובין להגיש בקשה לשחרורם מפיקוח המכס, בתוך שלושה חודשים מיום מתן ההתרה לגביהם או מיום שהובאו למקום שנקבע לייצוא, לפי העניין, ולעניין טובין המיוצאים דרך האוויר – בתוך 45 ימים מהמועד כאמור.
(ב) לא יוצאו טובין כאמור בסעיף קטן (א) מישראל ולא הוגשה בקשה כאמור באותו סעיף קטן עד תום התקופה כאמור בו, רשאי גובה המכס למכור את הטובין או להשמידם. (ב) לא יוצאו טובין כאמור בסעיף קטן (א) מישראל ולא הוגשה בקשה כאמור באותו סעיף קטן עד תום התקופה כאמור בו, רשאי גובה המכס למכור את הטובין או להשמידם. (ב) לא יוצאו טובין כאמור בסעיף קטן (א) מישראל ולא הוגשה בקשה כאמור באותו סעיף קטן עד תום התקופה כאמור בו, רשאי גובה המכס למכור את הטובין או להשמידם.
(ג) בקשה כאמור בסעיף קטן (א) תוגש בדרך שיקבע המנהל." (ג) בקשה כאמור בסעיף קטן (א) תוגש בדרך שיקבע המנהל." (ג) בקשה כאמור בסעיף קטן (א) תוגש בדרך שיקבע המנהל."
תיקון סעיף 105 33. בסעיף 105 לפקודה – בסעיף 105 לפקודה – בסעיף 105 לפקודה – בסעיף 105 לפקודה – בסעיף 105 לפקודה – בסעיף 105 לפקודה – בסעיף 105 לפקודה –
(1) בכותרת השוליים, במקום "תעודות" יבוא "מסמכים"; (1) בכותרת השוליים, במקום "תעודות" יבוא "מסמכים"; (1) בכותרת השוליים, במקום "תעודות" יבוא "מסמכים"; (1) בכותרת השוליים, במקום "תעודות" יבוא "מסמכים"; (1) בכותרת השוליים, במקום "תעודות" יבוא "מסמכים"; (1) בכותרת השוליים, במקום "תעודות" יבוא "מסמכים"; (1) בכותרת השוליים, במקום "תעודות" יבוא "מסמכים";
(2) במקום "תעודות לטובין שנרשמו ליצוא" יבוא "כל תעודה או מסמך הנוגעים לטובין שהוגשה לגביהם הצהרת ייצוא" ובמקום "שנרשמו לו" יבוא "האמור בהצהרה". (2) במקום "תעודות לטובין שנרשמו ליצוא" יבוא "כל תעודה או מסמך הנוגעים לטובין שהוגשה לגביהם הצהרת ייצוא" ובמקום "שנרשמו לו" יבוא "האמור בהצהרה". (2) במקום "תעודות לטובין שנרשמו ליצוא" יבוא "כל תעודה או מסמך הנוגעים לטובין שהוגשה לגביהם הצהרת ייצוא" ובמקום "שנרשמו לו" יבוא "האמור בהצהרה". (2) במקום "תעודות לטובין שנרשמו ליצוא" יבוא "כל תעודה או מסמך הנוגעים לטובין שהוגשה לגביהם הצהרת ייצוא" ובמקום "שנרשמו לו" יבוא "האמור בהצהרה". (2) במקום "תעודות לטובין שנרשמו ליצוא" יבוא "כל תעודה או מסמך הנוגעים לטובין שהוגשה לגביהם הצהרת ייצוא" ובמקום "שנרשמו לו" יבוא "האמור בהצהרה". (2) במקום "תעודות לטובין שנרשמו ליצוא" יבוא "כל תעודה או מסמך הנוגעים לטובין שהוגשה לגביהם הצהרת ייצוא" ובמקום "שנרשמו לו" יבוא "האמור בהצהרה". (2) במקום "תעודות לטובין שנרשמו ליצוא" יבוא "כל תעודה או מסמך הנוגעים לטובין שהוגשה לגביהם הצהרת ייצוא" ובמקום "שנרשמו לו" יבוא "האמור בהצהרה".
תיקון סעיף 119 34. בסעיף 119 לפקודה, במקום "לרשמון היצוא" יבוא "להצהרת הייצוא". בסעיף 119 לפקודה, במקום "לרשמון היצוא" יבוא "להצהרת הייצוא". בסעיף 119 לפקודה, במקום "לרשמון היצוא" יבוא "להצהרת הייצוא". בסעיף 119 לפקודה, במקום "לרשמון היצוא" יבוא "להצהרת הייצוא". בסעיף 119 לפקודה, במקום "לרשמון היצוא" יבוא "להצהרת הייצוא". בסעיף 119 לפקודה, במקום "לרשמון היצוא" יבוא "להצהרת הייצוא". בסעיף 119 לפקודה, במקום "לרשמון היצוא" יבוא "להצהרת הייצוא".
תיקון סעיף 120 35. בסעיף 120 לפקודה, במקום "נרשמה לצריכה בארץ" יבוא "הוגשה לגביה הצהרת ייבוא לשם צריכה בארץ וניתנה לגביה התרה". בסעיף 120 לפקודה, במקום "נרשמה לצריכה בארץ" יבוא "הוגשה לגביה הצהרת ייבוא לשם צריכה בארץ וניתנה לגביה התרה". בסעיף 120 לפקודה, במקום "נרשמה לצריכה בארץ" יבוא "הוגשה לגביה הצהרת ייבוא לשם צריכה בארץ וניתנה לגביה התרה". בסעיף 120 לפקודה, במקום "נרשמה לצריכה בארץ" יבוא "הוגשה לגביה הצהרת ייבוא לשם צריכה בארץ וניתנה לגביה התרה". בסעיף 120 לפקודה, במקום "נרשמה לצריכה בארץ" יבוא "הוגשה לגביה הצהרת ייבוא לשם צריכה בארץ וניתנה לגביה התרה". בסעיף 120 לפקודה, במקום "נרשמה לצריכה בארץ" יבוא "הוגשה לגביה הצהרת ייבוא לשם צריכה בארץ וניתנה לגביה התרה". בסעיף 120 לפקודה, במקום "נרשמה לצריכה בארץ" יבוא "הוגשה לגביה הצהרת ייבוא לשם צריכה בארץ וניתנה לגביה התרה".
תיקון סעיף 123 36. בסעיף 123 לפקודה, במקום "לרשמם כדרך שרושמים סחורה או להחסינם" יבוא "להגיש לגביהם הצהרת ייבוא או לאחסנם". בסעיף 123 לפקודה, במקום "לרשמם כדרך שרושמים סחורה או להחסינם" יבוא "להגיש לגביהם הצהרת ייבוא או לאחסנם". בסעיף 123 לפקודה, במקום "לרשמם כדרך שרושמים סחורה או להחסינם" יבוא "להגיש לגביהם הצהרת ייבוא או לאחסנם". בסעיף 123 לפקודה, במקום "לרשמם כדרך שרושמים סחורה או להחסינם" יבוא "להגיש לגביהם הצהרת ייבוא או לאחסנם". בסעיף 123 לפקודה, במקום "לרשמם כדרך שרושמים סחורה או להחסינם" יבוא "להגיש לגביהם הצהרת ייבוא או לאחסנם". בסעיף 123 לפקודה, במקום "לרשמם כדרך שרושמים סחורה או להחסינם" יבוא "להגיש לגביהם הצהרת ייבוא או לאחסנם". בסעיף 123 לפקודה, במקום "לרשמם כדרך שרושמים סחורה או להחסינם" יבוא "להגיש לגביהם הצהרת ייבוא או לאחסנם".
הוספת סעיפים 123א ו-123ב 37. אחרי כותרת פרק שמיני לפקודה יבוא: אחרי כותרת פרק שמיני לפקודה יבוא: אחרי כותרת פרק שמיני לפקודה יבוא: אחרי כותרת פרק שמיני לפקודה יבוא: אחרי כותרת פרק שמיני לפקודה יבוא: אחרי כותרת פרק שמיני לפקודה יבוא: אחרי כותרת פרק שמיני לפקודה יבוא:
"החייב במכס "החייב במכס "החייב במכס 123א. (א) החייב בתשלום מכס על טובין הוא בעל הטובין. (א) החייב בתשלום מכס על טובין הוא בעל הטובין. (א) החייב בתשלום מכס על טובין הוא בעל הטובין.
(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), אדם שאינו בעל הטובין רשאי, בהסכמת המנהל ובתנאים שיורה, לקבל על עצמו את תשלום המכס על טובין מסוימים, כולו או חלקו, ויראוהו מעת הסכמת המנהל כאמור כחייב במכס על אותם טובין. (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), אדם שאינו בעל הטובין רשאי, בהסכמת המנהל ובתנאים שיורה, לקבל על עצמו את תשלום המכס על טובין מסוימים, כולו או חלקו, ויראוהו מעת הסכמת המנהל כאמור כחייב במכס על אותם טובין. (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), אדם שאינו בעל הטובין רשאי, בהסכמת המנהל ובתנאים שיורה, לקבל על עצמו את תשלום המכס על טובין מסוימים, כולו או חלקו, ויראוהו מעת הסכמת המנהל כאמור כחייב במכס על אותם טובין.
תשלום המכס תשלום המכס תשלום המכס 123ב. (א) המכס על טובין מיובאים שחלה חובה להגיש לגביהם הצהרת ייבוא לפי הוראות סימן ה' בפרק רביעי, ישולם בעת הגשת הצהרת הייבוא. (א) המכס על טובין מיובאים שחלה חובה להגיש לגביהם הצהרת ייבוא לפי הוראות סימן ה' בפרק רביעי, ישולם בעת הגשת הצהרת הייבוא. (א) המכס על טובין מיובאים שחלה חובה להגיש לגביהם הצהרת ייבוא לפי הוראות סימן ה' בפרק רביעי, ישולם בעת הגשת הצהרת הייבוא.
(ב) המכס על טובין שיובאו בדואר ישולם בעת הגשת הצהרת הייבוא, ואם לא הוגשה הצהרת ייבוא – בעת קבלתם בסניף הדואר. (ב) המכס על טובין שיובאו בדואר ישולם בעת הגשת הצהרת הייבוא, ואם לא הוגשה הצהרת ייבוא – בעת קבלתם בסניף הדואר. (ב) המכס על טובין שיובאו בדואר ישולם בעת הגשת הצהרת הייבוא, ואם לא הוגשה הצהרת ייבוא – בעת קבלתם בסניף הדואר.
(ג) תשלום המכס לפי הוראות סעיף זה ייעשה בדרך שיקבע המנהל. (ג) תשלום המכס לפי הוראות סעיף זה ייעשה בדרך שיקבע המנהל. (ג) תשלום המכס לפי הוראות סעיף זה ייעשה בדרך שיקבע המנהל.
(ד) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 81." (ד) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 81." (ד) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 81."
החלפת סעיף 124 38. במקום סעיף 124 לפקודה יבוא: במקום סעיף 124 לפקודה יבוא: במקום סעיף 124 לפקודה יבוא: במקום סעיף 124 לפקודה יבוא: במקום סעיף 124 לפקודה יבוא: במקום סעיף 124 לפקודה יבוא: במקום סעיף 124 לפקודה יבוא:
"המועד הקובע לעניין שיעור המכס "המועד הקובע לעניין שיעור המכס "המועד הקובע לעניין שיעור המכס 124. (א) מכס ישולם לפי השיעור החל במועד התשלום. (א) מכס ישולם לפי השיעור החל במועד התשלום. (א) מכס ישולם לפי השיעור החל במועד התשלום.
(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), המכס על טובין שיובאו באמצעות הדואר ולא הוגשה לגביהם הצהרת ייבוא, ישולם לפי השיעור החל במועד עשיית השומה עליהם. (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), המכס על טובין שיובאו באמצעות הדואר ולא הוגשה לגביהם הצהרת ייבוא, ישולם לפי השיעור החל במועד עשיית השומה עליהם. (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), המכס על טובין שיובאו באמצעות הדואר ולא הוגשה לגביהם הצהרת ייבוא, ישולם לפי השיעור החל במועד עשיית השומה עליהם.
(ג) המכס על טובין מיובאים שחלה חובה להגיש לגביהם הצהרת ייבוא לפי הוראות סימן ה' בפרק רביעי, ולא הוגשה לגביהם הצהרה כאמור, ישולם לפי השיעור החל בעת ייבואם, ואם מועד ייבואם אינו ידוע – בעת עשיית השומה עליהם. (ג) המכס על טובין מיובאים שחלה חובה להגיש לגביהם הצהרת ייבוא לפי הוראות סימן ה' בפרק רביעי, ולא הוגשה לגביהם הצהרה כאמור, ישולם לפי השיעור החל בעת ייבואם, ואם מועד ייבואם אינו ידוע – בעת עשיית השומה עליהם. (ג) המכס על טובין מיובאים שחלה חובה להגיש לגביהם הצהרת ייבוא לפי הוראות סימן ה' בפרק רביעי, ולא הוגשה לגביהם הצהרה כאמור, ישולם לפי השיעור החל בעת ייבואם, ואם מועד ייבואם אינו ידוע – בעת עשיית השומה עליהם.
(ד) על אף הוראות סעיף 123ב(א), שוחררו טובין מפיקוח רשות המכס בפטור מותנה, והוכח להנחת דעתו של המנהל כי חדל להתקיים לגביהם תנאי מהתנאים למתן פטור, תחול החובה לשלם את המכס בעד אותם טובין במועד שבו חדל להתקיים התנאי כאמור, ואם המועד האמור אינו ידוע – במועד הגשת הצהרת הייבוא, ולפי השיעור החל במועד כאמור; לעניין זה, "פטור מותנה" – פטור או הקלה משיעור המכס החלים לגבי טובין מיובאים בהתקיים תנאי הנוגע לשימוש בטובין, למעט פטור או הקלה החלים בכניסה זמנית, שקבע שר האוצר בצו לפי פקודת תעריף המכס והפטורים. (ד) על אף הוראות סעיף 123ב(א), שוחררו טובין מפיקוח רשות המכס בפטור מותנה, והוכח להנחת דעתו של המנהל כי חדל להתקיים לגביהם תנאי מהתנאים למתן פטור, תחול החובה לשלם את המכס בעד אותם טובין במועד שבו חדל להתקיים התנאי כאמור, ואם המועד האמור אינו ידוע – במועד הגשת הצהרת הייבוא, ולפי השיעור החל במועד כאמור; לעניין זה, "פטור מותנה" – פטור או הקלה משיעור המכס החלים לגבי טובין מיובאים בהתקיים תנאי הנוגע לשימוש בטובין, למעט פטור או הקלה החלים בכניסה זמנית, שקבע שר האוצר בצו לפי פקודת תעריף המכס והפטורים. (ד) על אף הוראות סעיף 123ב(א), שוחררו טובין מפיקוח רשות המכס בפטור מותנה, והוכח להנחת דעתו של המנהל כי חדל להתקיים לגביהם תנאי מהתנאים למתן פטור, תחול החובה לשלם את המכס בעד אותם טובין במועד שבו חדל להתקיים התנאי כאמור, ואם המועד האמור אינו ידוע – במועד הגשת הצהרת הייבוא, ולפי השיעור החל במועד כאמור; לעניין זה, "פטור מותנה" – פטור או הקלה משיעור המכס החלים לגבי טובין מיובאים בהתקיים תנאי הנוגע לשימוש בטובין, למעט פטור או הקלה החלים בכניסה זמנית, שקבע שר האוצר בצו לפי פקודת תעריף המכס והפטורים.
(ה) שוחררו טובין מפיקוח רשות המכס בפטור ממכס לפי סעיף 162, והוכח להנחת דעתו של המנהל שלא התקיים לגביהם תנאי מהתנאים לפי אותו סעיף למתן פטור, יחולו לעניין החובה לשלם את המכס בעד אותם טובין, ולעניין שיעור המכס שיחול, הוראות סעיף 123ב(א) והוראות סעיף קטן (א), בהתאמה. (ה) שוחררו טובין מפיקוח רשות המכס בפטור ממכס לפי סעיף 162, והוכח להנחת דעתו של המנהל שלא התקיים לגביהם תנאי מהתנאים לפי אותו סעיף למתן פטור, יחולו לעניין החובה לשלם את המכס בעד אותם טובין, ולעניין שיעור המכס שיחול, הוראות סעיף 123ב(א) והוראות סעיף קטן (א), בהתאמה. (ה) שוחררו טובין מפיקוח רשות המכס בפטור ממכס לפי סעיף 162, והוכח להנחת דעתו של המנהל שלא התקיים לגביהם תנאי מהתנאים לפי אותו סעיף למתן פטור, יחולו לעניין החובה לשלם את המכס בעד אותם טובין, ולעניין שיעור המכס שיחול, הוראות סעיף 123ב(א) והוראות סעיף קטן (א), בהתאמה.
(ו) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מההוראות לפי סעיפים 140 ו-160ב." (ו) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מההוראות לפי סעיפים 140 ו-160ב." (ו) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מההוראות לפי סעיפים 140 ו-160ב."
תיקון סעיף 140 39. בסעיף 140 לפקודה – בסעיף 140 לפקודה – בסעיף 140 לפקודה – בסעיף 140 לפקודה – בסעיף 140 לפקודה – בסעיף 140 לפקודה – בסעיף 140 לפקודה –
(1) בכותרת השוליים, במקום "בתסקיר" יבוא "במצהר"; (1) בכותרת השוליים, במקום "בתסקיר" יבוא "במצהר"; (1) בכותרת השוליים, במקום "בתסקיר" יבוא "במצהר"; (1) בכותרת השוליים, במקום "בתסקיר" יבוא "במצהר"; (1) בכותרת השוליים, במקום "בתסקיר" יבוא "במצהר"; (1) בכותרת השוליים, במקום "בתסקיר" יבוא "במצהר"; (1) בכותרת השוליים, במקום "בתסקיר" יבוא "במצהר";
(2) במקום "בתסקיר של כלי הובלה" יבוא "במצהר" ובמקום "התסקיר על הטובין" יבוא "המצהר שהטובין נכללים בו". (2) במקום "בתסקיר של כלי הובלה" יבוא "במצהר" ובמקום "התסקיר על הטובין" יבוא "המצהר שהטובין נכללים בו". (2) במקום "בתסקיר של כלי הובלה" יבוא "במצהר" ובמקום "התסקיר על הטובין" יבוא "המצהר שהטובין נכללים בו". (2) במקום "בתסקיר של כלי הובלה" יבוא "במצהר" ובמקום "התסקיר על הטובין" יבוא "המצהר שהטובין נכללים בו". (2) במקום "בתסקיר של כלי הובלה" יבוא "במצהר" ובמקום "התסקיר על הטובין" יבוא "המצהר שהטובין נכללים בו". (2) במקום "בתסקיר של כלי הובלה" יבוא "במצהר" ובמקום "התסקיר על הטובין" יבוא "המצהר שהטובין נכללים בו". (2) במקום "בתסקיר של כלי הובלה" יבוא "במצהר" ובמקום "התסקיר על הטובין" יבוא "המצהר שהטובין נכללים בו".
תיקון סעיף 143 40. בסעיף 143 לפקודה, במקום "ולפני שנרשמו הטובין לצריכה בארץ" יבוא "ולפני שהוגשה לגבי הטובין הצהרת ייבוא לשם צריכה בארץ, כאמור בסעיף 62(א)(1)". בסעיף 143 לפקודה, במקום "ולפני שנרשמו הטובין לצריכה בארץ" יבוא "ולפני שהוגשה לגבי הטובין הצהרת ייבוא לשם צריכה בארץ, כאמור בסעיף 62(א)(1)". בסעיף 143 לפקודה, במקום "ולפני שנרשמו הטובין לצריכה בארץ" יבוא "ולפני שהוגשה לגבי הטובין הצהרת ייבוא לשם צריכה בארץ, כאמור בסעיף 62(א)(1)". בסעיף 143 לפקודה, במקום "ולפני שנרשמו הטובין לצריכה בארץ" יבוא "ולפני שהוגשה לגבי הטובין הצהרת ייבוא לשם צריכה בארץ, כאמור בסעיף 62(א)(1)". בסעיף 143 לפקודה, במקום "ולפני שנרשמו הטובין לצריכה בארץ" יבוא "ולפני שהוגשה לגבי הטובין הצהרת ייבוא לשם צריכה בארץ, כאמור בסעיף 62(א)(1)". בסעיף 143 לפקודה, במקום "ולפני שנרשמו הטובין לצריכה בארץ" יבוא "ולפני שהוגשה לגבי הטובין הצהרת ייבוא לשם צריכה בארץ, כאמור בסעיף 62(א)(1)". בסעיף 143 לפקודה, במקום "ולפני שנרשמו הטובין לצריכה בארץ" יבוא "ולפני שהוגשה לגבי הטובין הצהרת ייבוא לשם צריכה בארץ, כאמור בסעיף 62(א)(1)".
תיקון סעיף 144 41. בסעיף 144 לפקודה, במקום "תסקיר על האניה" יבוא "מצהר על האנייה ומטענה". בסעיף 144 לפקודה, במקום "תסקיר על האניה" יבוא "מצהר על האנייה ומטענה". בסעיף 144 לפקודה, במקום "תסקיר על האניה" יבוא "מצהר על האנייה ומטענה". בסעיף 144 לפקודה, במקום "תסקיר על האניה" יבוא "מצהר על האנייה ומטענה". בסעיף 144 לפקודה, במקום "תסקיר על האניה" יבוא "מצהר על האנייה ומטענה". בסעיף 144 לפקודה, במקום "תסקיר על האניה" יבוא "מצהר על האנייה ומטענה". בסעיף 144 לפקודה, במקום "תסקיר על האניה" יבוא "מצהר על האנייה ומטענה".
ביטול סעיפים
146 ו-147 42. סעיפים 146 ו-147 לפקודה – בטלים. סעיפים 146 ו-147 לפקודה – בטלים. סעיפים 146 ו-147 לפקודה – בטלים. סעיפים 146 ו-147 לפקודה – בטלים. סעיפים 146 ו-147 לפקודה – בטלים. סעיפים 146 ו-147 לפקודה – בטלים. סעיפים 146 ו-147 לפקודה – בטלים.
תיקון סעיף 153 43. בסעיף 153 לפקודה – בסעיף 153 לפקודה – בסעיף 153 לפקודה – בסעיף 153 לפקודה – בסעיף 153 לפקודה – בסעיף 153 לפקודה – בסעיף 153 לפקודה –
(1) ברישה, במקום "ונרשמו לשימוש בה" יבוא "והוגשה לגביהם הצהרת ייבוא לשם צריכה בארץ"; (1) ברישה, במקום "ונרשמו לשימוש בה" יבוא "והוגשה לגביהם הצהרת ייבוא לשם צריכה בארץ"; (1) ברישה, במקום "ונרשמו לשימוש בה" יבוא "והוגשה לגביהם הצהרת ייבוא לשם צריכה בארץ"; (1) ברישה, במקום "ונרשמו לשימוש בה" יבוא "והוגשה לגביהם הצהרת ייבוא לשם צריכה בארץ"; (1) ברישה, במקום "ונרשמו לשימוש בה" יבוא "והוגשה לגביהם הצהרת ייבוא לשם צריכה בארץ"; (1) ברישה, במקום "ונרשמו לשימוש בה" יבוא "והוגשה לגביהם הצהרת ייבוא לשם צריכה בארץ"; (1) ברישה, במקום "ונרשמו לשימוש בה" יבוא "והוגשה לגביהם הצהרת ייבוא לשם צריכה בארץ";
(2) בפסקה (1), במקום "רישומם לשימוש בישראל לאחר שהוחזרו אליה" יבוא "הגשת הצהרת הייבוא לגביהם לאחר שהוחזרו לישראל", במקום "שנרשמו כאמור" יבוא "שהוגשה לגביהם ההצהרה כאמור", במקום "ורישומם לראשונה" יבוא "והגשת הצהרת הייבוא לגביהם לראשונה" ובמקום "הרישום לשימוש בישראל אחרי שהוחזרו אליה" יבוא "הגשת הצהרת הייבוא לגביהם לאחר שהוחזרו לישראל"; (2) בפסקה (1), במקום "רישומם לשימוש בישראל לאחר שהוחזרו אליה" יבוא "הגשת הצהרת הייבוא לגביהם לאחר שהוחזרו לישראל", במקום "שנרשמו כאמור" יבוא "שהוגשה לגביהם ההצהרה כאמור", במקום "ורישומם לראשונה" יבוא "והגשת הצהרת הייבוא לגביהם לראשונה" ובמקום "הרישום לשימוש בישראל אחרי שהוחזרו אליה" יבוא "הגשת הצהרת הייבוא לגביהם לאחר שהוחזרו לישראל"; (2) בפסקה (1), במקום "רישומם לשימוש בישראל לאחר שהוחזרו אליה" יבוא "הגשת הצהרת הייבוא לגביהם לאחר שהוחזרו לישראל", במקום "שנרשמו כאמור" יבוא "שהוגשה לגביהם ההצהרה כאמור", במקום "ורישומם לראשונה" יבוא "והגשת הצהרת הייבוא לגביהם לראשונה" ובמקום "הרישום לשימוש בישראל אחרי שהוחזרו אליה" יבוא "הגשת הצהרת הייבוא לגביהם לאחר שהוחזרו לישראל"; (2) בפסקה (1), במקום "רישומם לשימוש בישראל לאחר שהוחזרו אליה" יבוא "הגשת הצהרת הייבוא לגביהם לאחר שהוחזרו לישראל", במקום "שנרשמו כאמור" יבוא "שהוגשה לגביהם ההצהרה כאמור", במקום "ורישומם לראשונה" יבוא "והגשת הצהרת הייבוא לגביהם לראשונה" ובמקום "הרישום לשימוש בישראל אחרי שהוחזרו אליה" יבוא "הגשת הצהרת הייבוא לגביהם לאחר שהוחזרו לישראל"; (2) בפסקה (1), במקום "רישומם לשימוש בישראל לאחר שהוחזרו אליה" יבוא "הגשת הצהרת הייבוא לגביהם לאחר שהוחזרו לישראל", במקום "שנרשמו כאמור" יבוא "שהוגשה לגביהם ההצהרה כאמור", במקום "ורישומם לראשונה" יבוא "והגשת הצהרת הייבוא לגביהם לראשונה" ובמקום "הרישום לשימוש בישראל אחרי שהוחזרו אליה" יבוא "הגשת הצהרת הייבוא לגביהם לאחר שהוחזרו לישראל"; (2) בפסקה (1), במקום "רישומם לשימוש בישראל לאחר שהוחזרו אליה" יבוא "הגשת הצהרת הייבוא לגביהם לאחר שהוחזרו לישראל", במקום "שנרשמו כאמור" יבוא "שהוגשה לגביהם ההצהרה כאמור", במקום "ורישומם לראשונה" יבוא "והגשת הצהרת הייבוא לגביהם לראשונה" ובמקום "הרישום לשימוש בישראל אחרי שהוחזרו אליה" יבוא "הגשת הצהרת הייבוא לגביהם לאחר שהוחזרו לישראל"; (2) בפסקה (1), במקום "רישומם לשימוש בישראל לאחר שהוחזרו אליה" יבוא "הגשת הצהרת הייבוא לגביהם לאחר שהוחזרו לישראל", במקום "שנרשמו כאמור" יבוא "שהוגשה לגביהם ההצהרה כאמור", במקום "ורישומם לראשונה" יבוא "והגשת הצהרת הייבוא לגביהם לראשונה" ובמקום "הרישום לשימוש בישראל אחרי שהוחזרו אליה" יבוא "הגשת הצהרת הייבוא לגביהם לאחר שהוחזרו לישראל";
(3) בפסקה (2), במקום "שנרשמו לשימוש בישראל לאחר שהוחזרו אליה" יבוא "שהוגשה לגביהם הצהרת הייבוא לאחר שהוחזרו לישראל", במקום "שנרשמו כאמור" יבוא "שהוגשה לגביהם ההצהרה כאמור" ובמקום "ורישומם לראשונה" יבוא "והגשת הצהרת הייבוא לגביהם לראשונה". (3) בפסקה (2), במקום "שנרשמו לשימוש בישראל לאחר שהוחזרו אליה" יבוא "שהוגשה לגביהם הצהרת הייבוא לאחר שהוחזרו לישראל", במקום "שנרשמו כאמור" יבוא "שהוגשה לגביהם ההצהרה כאמור" ובמקום "ורישומם לראשונה" יבוא "והגשת הצהרת הייבוא לגביהם לראשונה". (3) בפסקה (2), במקום "שנרשמו לשימוש בישראל לאחר שהוחזרו אליה" יבוא "שהוגשה לגביהם הצהרת הייבוא לאחר שהוחזרו לישראל", במקום "שנרשמו כאמור" יבוא "שהוגשה לגביהם ההצהרה כאמור" ובמקום "ורישומם לראשונה" יבוא "והגשת הצהרת הייבוא לגביהם לראשונה". (3) בפסקה (2), במקום "שנרשמו לשימוש בישראל לאחר שהוחזרו אליה" יבוא "שהוגשה לגביהם הצהרת הייבוא לאחר שהוחזרו לישראל", במקום "שנרשמו כאמור" יבוא "שהוגשה לגביהם ההצהרה כאמור" ובמקום "ורישומם לראשונה" יבוא "והגשת הצהרת הייבוא לגביהם לראשונה". (3) בפסקה (2), במקום "שנרשמו לשימוש בישראל לאחר שהוחזרו אליה" יבוא "שהוגשה לגביהם הצהרת הייבוא לאחר שהוחזרו לישראל", במקום "שנרשמו כאמור" יבוא "שהוגשה לגביהם ההצהרה כאמור" ובמקום "ורישומם לראשונה" יבוא "והגשת הצהרת הייבוא לגביהם לראשונה". (3) בפסקה (2), במקום "שנרשמו לשימוש בישראל לאחר שהוחזרו אליה" יבוא "שהוגשה לגביהם הצהרת הייבוא לאחר שהוחזרו לישראל", במקום "שנרשמו כאמור" יבוא "שהוגשה לגביהם ההצהרה כאמור" ובמקום "ורישומם לראשונה" יבוא "והגשת הצהרת הייבוא לגביהם לראשונה". (3) בפסקה (2), במקום "שנרשמו לשימוש בישראל לאחר שהוחזרו אליה" יבוא "שהוגשה לגביהם הצהרת הייבוא לאחר שהוחזרו לישראל", במקום "שנרשמו כאמור" יבוא "שהוגשה לגביהם ההצהרה כאמור" ובמקום "ורישומם לראשונה" יבוא "והגשת הצהרת הייבוא לגביהם לראשונה".
תיקון סעיף 154 44. בסעיף 154(ג) לפקודה, במקום "ברשמון הטובין" יבוא "בהצהרת הייבוא". בסעיף 154(ג) לפקודה, במקום "ברשמון הטובין" יבוא "בהצהרת הייבוא". בסעיף 154(ג) לפקודה, במקום "ברשמון הטובין" יבוא "בהצהרת הייבוא". בסעיף 154(ג) לפקודה, במקום "ברשמון הטובין" יבוא "בהצהרת הייבוא". בסעיף 154(ג) לפקודה, במקום "ברשמון הטובין" יבוא "בהצהרת הייבוא". בסעיף 154(ג) לפקודה, במקום "ברשמון הטובין" יבוא "בהצהרת הייבוא". בסעיף 154(ג) לפקודה, במקום "ברשמון הטובין" יבוא "בהצהרת הייבוא".
תיקון סעיף 156 45. בסעיף 156 לפקודה – בסעיף 156 לפקודה – בסעיף 156 לפקודה – בסעיף 156 לפקודה – בסעיף 156 לפקודה – בסעיף 156 לפקודה – בסעיף 156 לפקודה –
(1) בסעיף קטן (א), במקום "הישבון של תשעים אחוז מסכום" יבוא "הישבון בגובה מלוא הסכום"; (1) בסעיף קטן (א), במקום "הישבון של תשעים אחוז מסכום" יבוא "הישבון בגובה מלוא הסכום"; (1) בסעיף קטן (א), במקום "הישבון של תשעים אחוז מסכום" יבוא "הישבון בגובה מלוא הסכום"; (1) בסעיף קטן (א), במקום "הישבון של תשעים אחוז מסכום" יבוא "הישבון בגובה מלוא הסכום"; (1) בסעיף קטן (א), במקום "הישבון של תשעים אחוז מסכום" יבוא "הישבון בגובה מלוא הסכום"; (1) בסעיף קטן (א), במקום "הישבון של תשעים אחוז מסכום" יבוא "הישבון בגובה מלוא הסכום"; (1) בסעיף קטן (א), במקום "הישבון של תשעים אחוז מסכום" יבוא "הישבון בגובה מלוא הסכום";
(2) בסעיף קטן (ב), במקום "לשנה" יבוא "לשלוש שנים" והסיפה החל במילים "ובאישור שר האוצר" – תימחק; (2) בסעיף קטן (ב), במקום "לשנה" יבוא "לשלוש שנים" והסיפה החל במילים "ובאישור שר האוצר" – תימחק; (2) בסעיף קטן (ב), במקום "לשנה" יבוא "לשלוש שנים" והסיפה החל במילים "ובאישור שר האוצר" – תימחק; (2) בסעיף קטן (ב), במקום "לשנה" יבוא "לשלוש שנים" והסיפה החל במילים "ובאישור שר האוצר" – תימחק; (2) בסעיף קטן (ב), במקום "לשנה" יבוא "לשלוש שנים" והסיפה החל במילים "ובאישור שר האוצר" – תימחק; (2) בסעיף קטן (ב), במקום "לשנה" יבוא "לשלוש שנים" והסיפה החל במילים "ובאישור שר האוצר" – תימחק; (2) בסעיף קטן (ב), במקום "לשנה" יבוא "לשלוש שנים" והסיפה החל במילים "ובאישור שר האוצר" – תימחק;
(3) סעיף קטן (ג) – בטל. (3) סעיף קטן (ג) – בטל. (3) סעיף קטן (ג) – בטל. (3) סעיף קטן (ג) – בטל. (3) סעיף קטן (ג) – בטל. (3) סעיף קטן (ג) – בטל. (3) סעיף קטן (ג) – בטל.
תיקון סעיף 162א 46. בסעיף 162א לפקודה – בסעיף 162א לפקודה – בסעיף 162א לפקודה – בסעיף 162א לפקודה – בסעיף 162א לפקודה – בסעיף 162א לפקודה – בסעיף 162א לפקודה –
(1) במקום כותרת השוליים יבוא "אי־מתן התרה לגבי טובין הכלולים בהצהרת ייבוא"; (1) במקום כותרת השוליים יבוא "אי־מתן התרה לגבי טובין הכלולים בהצהרת ייבוא"; (1) במקום כותרת השוליים יבוא "אי־מתן התרה לגבי טובין הכלולים בהצהרת ייבוא"; (1) במקום כותרת השוליים יבוא "אי־מתן התרה לגבי טובין הכלולים בהצהרת ייבוא"; (1) במקום כותרת השוליים יבוא "אי־מתן התרה לגבי טובין הכלולים בהצהרת ייבוא"; (1) במקום כותרת השוליים יבוא "אי־מתן התרה לגבי טובין הכלולים בהצהרת ייבוא"; (1) במקום כותרת השוליים יבוא "אי־מתן התרה לגבי טובין הכלולים בהצהרת ייבוא";
(2) במקום "כאמור בסעיף 160" יבוא "כאמור בסעיף קטן (א)(2) של סעיף 160ב", ובמקום הסיפה החל במילים "רשאי גובה המכס" יבוא "כאמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג) של הסעיף האמור, רשאי המנהל שלא לתת התרה לגבי טובין של החייב שנכללו בהצהרת ייבוא אחרת שהגיש עד לתשלום המכס והריבית". (2) במקום "כאמור בסעיף 160" יבוא "כאמור בסעיף קטן (א)(2) של סעיף 160ב", ובמקום הסיפה החל במילים "רשאי גובה המכס" יבוא "כאמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג) של הסעיף האמור, רשאי המנהל שלא לתת התרה לגבי טובין של החייב שנכללו בהצהרת ייבוא אחרת שהגיש עד לתשלום המכס והריבית". (2) במקום "כאמור בסעיף 160" יבוא "כאמור בסעיף קטן (א)(2) של סעיף 160ב", ובמקום הסיפה החל במילים "רשאי גובה המכס" יבוא "כאמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג) של הסעיף האמור, רשאי המנהל שלא לתת התרה לגבי טובין של החייב שנכללו בהצהרת ייבוא אחרת שהגיש עד לתשלום המכס והריבית". (2) במקום "כאמור בסעיף 160" יבוא "כאמור בסעיף קטן (א)(2) של סעיף 160ב", ובמקום הסיפה החל במילים "רשאי גובה המכס" יבוא "כאמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג) של הסעיף האמור, רשאי המנהל שלא לתת התרה לגבי טובין של החייב שנכללו בהצהרת ייבוא אחרת שהגיש עד לתשלום המכס והריבית". (2) במקום "כאמור בסעיף 160" יבוא "כאמור בסעיף קטן (א)(2) של סעיף 160ב", ובמקום הסיפה החל במילים "רשאי גובה המכס" יבוא "כאמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג) של הסעיף האמור, רשאי המנהל שלא לתת התרה לגבי טובין של החייב שנכללו בהצהרת ייבוא אחרת שהגיש עד לתשלום המכס והריבית". (2) במקום "כאמור בסעיף 160" יבוא "כאמור בסעיף קטן (א)(2) של סעיף 160ב", ובמקום הסיפה החל במילים "רשאי גובה המכס" יבוא "כאמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג) של הסעיף האמור, רשאי המנהל שלא לתת התרה לגבי טובין של החייב שנכללו בהצהרת ייבוא אחרת שהגיש עד לתשלום המכס והריבית". (2) במקום "כאמור בסעיף 160" יבוא "כאמור בסעיף קטן (א)(2) של סעיף 160ב", ובמקום הסיפה החל במילים "רשאי גובה המכס" יבוא "כאמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג) של הסעיף האמור, רשאי המנהל שלא לתת התרה לגבי טובין של החייב שנכללו בהצהרת ייבוא אחרת שהגיש עד לתשלום המכס והריבית".
תיקון סעיף 167 47. בסעיף 167(ב) לפקודה, במקום "רשמונות" יבוא "הצהרות". בסעיף 167(ב) לפקודה, במקום "רשמונות" יבוא "הצהרות". בסעיף 167(ב) לפקודה, במקום "רשמונות" יבוא "הצהרות". בסעיף 167(ב) לפקודה, במקום "רשמונות" יבוא "הצהרות". בסעיף 167(ב) לפקודה, במקום "רשמונות" יבוא "הצהרות". בסעיף 167(ב) לפקודה, במקום "רשמונות" יבוא "הצהרות". בסעיף 167(ב) לפקודה, במקום "רשמונות" יבוא "הצהרות".
החלפת סעיף 168 48. במקום סעיף 168 לפקודה יבוא: במקום סעיף 168 לפקודה יבוא: במקום סעיף 168 לפקודה יבוא: במקום סעיף 168 לפקודה יבוא: במקום סעיף 168 לפקודה יבוא: במקום סעיף 168 לפקודה יבוא: במקום סעיף 168 לפקודה יבוא:
"סוכן מכס "סוכן מכס "סוכן מכס 168. (א) בעל טובין רשאי לקיים הוראה מההוראות לפי פקודה זו באמצעות סוכן מכס. (א) בעל טובין רשאי לקיים הוראה מההוראות לפי פקודה זו באמצעות סוכן מכס. (א) בעל טובין רשאי לקיים הוראה מההוראות לפי פקודה זו באמצעות סוכן מכס.
(ב) סוכן מכס לא יפעל בעבור בעל טובין, כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן הגיש לרשות המכס כתב הרשאה חתום מאת בעל הטובין, בטופס שקבע המנהל ובאופן שקבע; חתימתו של בעל הטובין על כתב ההרשאה כאמור תאומת בדרך שיקבע המנהל, לרבות בדרך של אימות ידני. (ב) סוכן מכס לא יפעל בעבור בעל טובין, כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן הגיש לרשות המכס כתב הרשאה חתום מאת בעל הטובין, בטופס שקבע המנהל ובאופן שקבע; חתימתו של בעל הטובין על כתב ההרשאה כאמור תאומת בדרך שיקבע המנהל, לרבות בדרך של אימות ידני. (ב) סוכן מכס לא יפעל בעבור בעל טובין, כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן הגיש לרשות המכס כתב הרשאה חתום מאת בעל הטובין, בטופס שקבע המנהל ובאופן שקבע; חתימתו של בעל הטובין על כתב ההרשאה כאמור תאומת בדרך שיקבע המנהל, לרבות בדרך של אימות ידני.
(ג) כתב הרשאה כאמור בסעיף קטן (ב) יוגש למנהל באמצעות מסר אלקטרוני לפי הוראות פרק ארבעה עשר א'; בהגשת כתב הרשאה לפי הוראות סעיף קטן זה, בידי בעל הטובין, לא יידרש אימות חתימתו כאמור בסעיף קטן (ב). (ג) כתב הרשאה כאמור בסעיף קטן (ב) יוגש למנהל באמצעות מסר אלקטרוני לפי הוראות פרק ארבעה עשר א'; בהגשת כתב הרשאה לפי הוראות סעיף קטן זה, בידי בעל הטובין, לא יידרש אימות חתימתו כאמור בסעיף קטן (ב). (ג) כתב הרשאה כאמור בסעיף קטן (ב) יוגש למנהל באמצעות מסר אלקטרוני לפי הוראות פרק ארבעה עשר א'; בהגשת כתב הרשאה לפי הוראות סעיף קטן זה, בידי בעל הטובין, לא יידרש אימות חתימתו כאמור בסעיף קטן (ב).
(ד) על אף הוראות סעיף קטן (א), נוסע רשאי להסמיך כל אדם לפדות בעבורו טובין שהם מטען-לואי של הנוסע." (ד) על אף הוראות סעיף קטן (א), נוסע רשאי להסמיך כל אדם לפדות בעבורו טובין שהם מטען-לואי של הנוסע." (ד) על אף הוראות סעיף קטן (א), נוסע רשאי להסמיך כל אדם לפדות בעבורו טובין שהם מטען-לואי של הנוסע."
תיקון סעיף 196 49. בסעיף 196 לפקודה, במקום "שנרשמו שלא כדין" יבוא "שהוגשה לגביהם הצהרת ייבוא או הצהרת ייצוא שלא כדין". בסעיף 196 לפקודה, במקום "שנרשמו שלא כדין" יבוא "שהוגשה לגביהם הצהרת ייבוא או הצהרת ייצוא שלא כדין". בסעיף 196 לפקודה, במקום "שנרשמו שלא כדין" יבוא "שהוגשה לגביהם הצהרת ייבוא או הצהרת ייצוא שלא כדין". בסעיף 196 לפקודה, במקום "שנרשמו שלא כדין" יבוא "שהוגשה לגביהם הצהרת ייבוא או הצהרת ייצוא שלא כדין". בסעיף 196 לפקודה, במקום "שנרשמו שלא כדין" יבוא "שהוגשה לגביהם הצהרת ייבוא או הצהרת ייצוא שלא כדין". בסעיף 196 לפקודה, במקום "שנרשמו שלא כדין" יבוא "שהוגשה לגביהם הצהרת ייבוא או הצהרת ייצוא שלא כדין". בסעיף 196 לפקודה, במקום "שנרשמו שלא כדין" יבוא "שהוגשה לגביהם הצהרת ייבוא או הצהרת ייצוא שלא כדין".
תיקון סעיף 197 50. בסעיף 197 לפקודה, במקום "רשמון" יבוא "הצהרה לפי פקודה זו". בסעיף 197 לפקודה, במקום "רשמון" יבוא "הצהרה לפי פקודה זו". בסעיף 197 לפקודה, במקום "רשמון" יבוא "הצהרה לפי פקודה זו". בסעיף 197 לפקודה, במקום "רשמון" יבוא "הצהרה לפי פקודה זו". בסעיף 197 לפקודה, במקום "רשמון" יבוא "הצהרה לפי פקודה זו". בסעיף 197 לפקודה, במקום "רשמון" יבוא "הצהרה לפי פקודה זו". בסעיף 197 לפקודה, במקום "רשמון" יבוא "הצהרה לפי פקודה זו".
תיקון סעיף 198 51. בסעיף 198 לפקודה – בסעיף 198 לפקודה – בסעיף 198 לפקודה – בסעיף 198 לפקודה – בסעיף 198 לפקודה – בסעיף 198 לפקודה – בסעיף 198 לפקודה –
(1) בכותרת השוליים, במקום "רשמון נכון" יבוא "הצהרה נכונה"; (1) בכותרת השוליים, במקום "רשמון נכון" יבוא "הצהרה נכונה"; (1) בכותרת השוליים, במקום "רשמון נכון" יבוא "הצהרה נכונה"; (1) בכותרת השוליים, במקום "רשמון נכון" יבוא "הצהרה נכונה"; (1) בכותרת השוליים, במקום "רשמון נכון" יבוא "הצהרה נכונה"; (1) בכותרת השוליים, במקום "רשמון נכון" יבוא "הצהרה נכונה"; (1) בכותרת השוליים, במקום "רשמון נכון" יבוא "הצהרה נכונה";
(2) במקום "או רישומם לשם תשלום מכס או למטרות שבגללן נתבע פטור ממכס" יבוא "או הפרטים שנכללו לגביהם בהצהרת הייבוא או בהצהרת הייצוא" ובמקום "להתיר כל רשמון עליהם" יבוא "לתת התרה לגבי הטובין הכלולים בהצהרה כאמור". (2) במקום "או רישומם לשם תשלום מכס או למטרות שבגללן נתבע פטור ממכס" יבוא "או הפרטים שנכללו לגביהם בהצהרת הייבוא או בהצהרת הייצוא" ובמקום "להתיר כל רשמון עליהם" יבוא "לתת התרה לגבי הטובין הכלולים בהצהרה כאמור". (2) במקום "או רישומם לשם תשלום מכס או למטרות שבגללן נתבע פטור ממכס" יבוא "או הפרטים שנכללו לגביהם בהצהרת הייבוא או בהצהרת הייצוא" ובמקום "להתיר כל רשמון עליהם" יבוא "לתת התרה לגבי הטובין הכלולים בהצהרה כאמור". (2) במקום "או רישומם לשם תשלום מכס או למטרות שבגללן נתבע פטור ממכס" יבוא "או הפרטים שנכללו לגביהם בהצהרת הייבוא או בהצהרת הייצוא" ובמקום "להתיר כל רשמון עליהם" יבוא "לתת התרה לגבי הטובין הכלולים בהצהרה כאמור". (2) במקום "או רישומם לשם תשלום מכס או למטרות שבגללן נתבע פטור ממכס" יבוא "או הפרטים שנכללו לגביהם בהצהרת הייבוא או בהצהרת הייצוא" ובמקום "להתיר כל רשמון עליהם" יבוא "לתת התרה לגבי הטובין הכלולים בהצהרה כאמור". (2) במקום "או רישומם לשם תשלום מכס או למטרות שבגללן נתבע פטור ממכס" יבוא "או הפרטים שנכללו לגביהם בהצהרת הייבוא או בהצהרת הייצוא" ובמקום "להתיר כל רשמון עליהם" יבוא "לתת התרה לגבי הטובין הכלולים בהצהרה כאמור". (2) במקום "או רישומם לשם תשלום מכס או למטרות שבגללן נתבע פטור ממכס" יבוא "או הפרטים שנכללו לגביהם בהצהרת הייבוא או בהצהרת הייצוא" ובמקום "להתיר כל רשמון עליהם" יבוא "לתת התרה לגבי הטובין הכלולים בהצהרה כאמור".
תיקון סעיף 204 52. בסעיף 204 לפקודה – בסעיף 204 לפקודה – בסעיף 204 לפקודה – בסעיף 204 לפקודה – בסעיף 204 לפקודה – בסעיף 204 לפקודה – בסעיף 204 לפקודה –
(1) בפסקה (9), במקום "רשמון," יבוא "הצהרת ייבוא, הצהרת ייצוא,"; (1) בפסקה (9), במקום "רשמון," יבוא "הצהרת ייבוא, הצהרת ייצוא,"; (1) בפסקה (9), במקום "רשמון," יבוא "הצהרת ייבוא, הצהרת ייצוא,"; (1) בפסקה (9), במקום "רשמון," יבוא "הצהרת ייבוא, הצהרת ייצוא,"; (1) בפסקה (9), במקום "רשמון," יבוא "הצהרת ייבוא, הצהרת ייצוא,"; (1) בפסקה (9), במקום "רשמון," יבוא "הצהרת ייבוא, הצהרת ייצוא,"; (1) בפסקה (9), במקום "רשמון," יבוא "הצהרת ייבוא, הצהרת ייצוא,";
(2) בפסקה (14), במקום "ברשמון" יבוא "בהצהרת ייבוא או בהצהרת ייצוא"; (2) בפסקה (14), במקום "ברשמון" יבוא "בהצהרת ייבוא או בהצהרת ייצוא"; (2) בפסקה (14), במקום "ברשמון" יבוא "בהצהרת ייבוא או בהצהרת ייצוא"; (2) בפסקה (14), במקום "ברשמון" יבוא "בהצהרת ייבוא או בהצהרת ייצוא"; (2) בפסקה (14), במקום "ברשמון" יבוא "בהצהרת ייבוא או בהצהרת ייצוא"; (2) בפסקה (14), במקום "ברשמון" יבוא "בהצהרת ייבוא או בהצהרת ייצוא"; (2) בפסקה (14), במקום "ברשמון" יבוא "בהצהרת ייבוא או בהצהרת ייצוא";
(3) בסופו יבוא "בסעיף זה, "טובין חבי מכס" – לרבות טובין שחלים עליהם מסי ייבוא אחרים". (3) בסופו יבוא "בסעיף זה, "טובין חבי מכס" – לרבות טובין שחלים עליהם מסי ייבוא אחרים". (3) בסופו יבוא "בסעיף זה, "טובין חבי מכס" – לרבות טובין שחלים עליהם מסי ייבוא אחרים". (3) בסופו יבוא "בסעיף זה, "טובין חבי מכס" – לרבות טובין שחלים עליהם מסי ייבוא אחרים". (3) בסופו יבוא "בסעיף זה, "טובין חבי מכס" – לרבות טובין שחלים עליהם מסי ייבוא אחרים". (3) בסופו יבוא "בסעיף זה, "טובין חבי מכס" – לרבות טובין שחלים עליהם מסי ייבוא אחרים". (3) בסופו יבוא "בסעיף זה, "טובין חבי מכס" – לרבות טובין שחלים עליהם מסי ייבוא אחרים".
תיקון סעיף 212 53. בסעיף 212 לפקודה, בסעיף קטן (א) – בסעיף 212 לפקודה, בסעיף קטן (א) – בסעיף 212 לפקודה, בסעיף קטן (א) – בסעיף 212 לפקודה, בסעיף קטן (א) – בסעיף 212 לפקודה, בסעיף קטן (א) – בסעיף 212 לפקודה, בסעיף קטן (א) – בסעיף 212 לפקודה, בסעיף קטן (א) –
(1) בפסקה (4), במקום "רשמון כוזב או לא נכון" יבוא "הצהרת ייבוא או הצהרת ייצוא כוזבת או לא נכונה"; (1) בפסקה (4), במקום "רשמון כוזב או לא נכון" יבוא "הצהרת ייבוא או הצהרת ייצוא כוזבת או לא נכונה"; (1) בפסקה (4), במקום "רשמון כוזב או לא נכון" יבוא "הצהרת ייבוא או הצהרת ייצוא כוזבת או לא נכונה"; (1) בפסקה (4), במקום "רשמון כוזב או לא נכון" יבוא "הצהרת ייבוא או הצהרת ייצוא כוזבת או לא נכונה"; (1) בפסקה (4), במקום "רשמון כוזב או לא נכון" יבוא "הצהרת ייבוא או הצהרת ייצוא כוזבת או לא נכונה"; (1) בפסקה (4), במקום "רשמון כוזב או לא נכון" יבוא "הצהרת ייבוא או הצהרת ייצוא כוזבת או לא נכונה"; (1) בפסקה (4), במקום "רשמון כוזב או לא נכון" יבוא "הצהרת ייבוא או הצהרת ייצוא כוזבת או לא נכונה";
(2) בפסקה (12), במקום "בתסקיר של האניה" יבוא "במצהר". (2) בפסקה (12), במקום "בתסקיר של האניה" יבוא "במצהר". (2) בפסקה (12), במקום "בתסקיר של האניה" יבוא "במצהר". (2) בפסקה (12), במקום "בתסקיר של האניה" יבוא "במצהר". (2) בפסקה (12), במקום "בתסקיר של האניה" יבוא "במצהר". (2) בפסקה (12), במקום "בתסקיר של האניה" יבוא "במצהר". (2) בפסקה (12), במקום "בתסקיר של האניה" יבוא "במצהר".
הוספת פרק
שלושה עשר א' 54. אחרי סעיף 223 לפקודה יבוא: אחרי סעיף 223 לפקודה יבוא: אחרי סעיף 223 לפקודה יבוא: אחרי סעיף 223 לפקודה יבוא: אחרי סעיף 223 לפקודה יבוא: אחרי סעיף 223 לפקודה יבוא: אחרי סעיף 223 לפקודה יבוא:
"פרק שלושה עשר א': אמצעי אכיפה מינהליים "פרק שלושה עשר א': אמצעי אכיפה מינהליים "פרק שלושה עשר א': אמצעי אכיפה מינהליים "פרק שלושה עשר א': אמצעי אכיפה מינהליים "פרק שלושה עשר א': אמצעי אכיפה מינהליים "פרק שלושה עשר א': אמצעי אכיפה מינהליים "פרק שלושה עשר א': אמצעי אכיפה מינהליים
סימן א': הגדרות סימן א': הגדרות סימן א': הגדרות סימן א': הגדרות סימן א': הגדרות סימן א': הגדרות סימן א': הגדרות
הגדרות – פרק שלושה עשר א' הגדרות – פרק שלושה עשר א' הגדרות – פרק שלושה עשר א' 223א. בפרק זה – בפרק זה – בפרק זה –
"יבואן" – בעל טובין המיובאים לישראל שהוא אחד מאלה: "יבואן" – בעל טובין המיובאים לישראל שהוא אחד מאלה: "יבואן" – בעל טובין המיובאים לישראל שהוא אחד מאלה:
(1) מי שמייבא טובין לצורכי עסק; (1) מי שמייבא טובין לצורכי עסק;
(2) מלכ"ר או מוסד כספי, המייבא טובין לצורך פעילותו; (2) מלכ"ר או מוסד כספי, המייבא טובין לצורך פעילותו;
(3) מי שמייבא טובין לשימוש עצמי, שמתקיימים לגביו תנאים שקבע שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים; (3) מי שמייבא טובין לשימוש עצמי, שמתקיימים לגביו תנאים שקבע שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים;
"יצואן" – בעל טובין המבקש לייצאם מישראל, שהוא אחד מאלה: "יצואן" – בעל טובין המבקש לייצאם מישראל, שהוא אחד מאלה: "יצואן" – בעל טובין המבקש לייצאם מישראל, שהוא אחד מאלה:
(1) מי שמייצא טובין לצורכי עסק; (1) מי שמייצא טובין לצורכי עסק;
(2) מלכ"ר או מוסד כספי, המייצא טובין לצורך פעילותו; (2) מלכ"ר או מוסד כספי, המייצא טובין לצורך פעילותו;
(3) מי שמייצא טובין לשימוש עצמי, שמתקיימים לגביו תנאים שקבע שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים; . (3) מי שמייצא טובין לשימוש עצמי, שמתקיימים לגביו תנאים שקבע שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים; .
"מלכ"ר", "מוסד כספי" ו"עסק" – כהגדרתם בחוק מס ערך מוסף; "מלכ"ר", "מוסד כספי" ו"עסק" – כהגדרתם בחוק מס ערך מוסף; "מלכ"ר", "מוסד כספי" ו"עסק" – כהגדרתם בחוק מס ערך מוסף;
"שימוש עצמי" – כהגדרתו בסעיף 129. "שימוש עצמי" – כהגדרתו בסעיף 129. "שימוש עצמי" – כהגדרתו בסעיף 129.
סימן ב': עיצום כספי סימן ב': עיצום כספי סימן ב': עיצום כספי סימן ב': עיצום כספי סימן ב': עיצום כספי סימן ב': עיצום כספי סימן ב': עיצום כספי
עיצום כספי עיצום כספי עיצום כספי 223ב. (א) מי שהגיש מצהר הכולל פרטים לא נכונים, בניגוד להוראות סעיף 53(א)(1)(א), 53(א)(2), 53(א)(3) או 53(א)(4), רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות סימן זה בסכום של 2,500 שקלים חדשים. (א) מי שהגיש מצהר הכולל פרטים לא נכונים, בניגוד להוראות סעיף 53(א)(1)(א), 53(א)(2), 53(א)(3) או 53(א)(4), רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות סימן זה בסכום של 2,500 שקלים חדשים. (א) מי שהגיש מצהר הכולל פרטים לא נכונים, בניגוד להוראות סעיף 53(א)(1)(א), 53(א)(2), 53(א)(3) או 53(א)(4), רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות סימן זה בסכום של 2,500 שקלים חדשים.
(ב) יבואן או יצואן שהפר הוראה מההוראות לפי פקודה זו, כמפורט להלן, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות סימן זה, בשיעור של 10% מהפרש מסי היבוא שנוצר, או 5,000 שקלים חדשים, לפי הגבוה, אלא אם כן הוכח להנחת דעתו של המנהל כי מסר לסוכן מכס את כל המסמכים והפרטים שנדרש למסור לשם הגשת הצהרה בעבורו: (ב) יבואן או יצואן שהפר הוראה מההוראות לפי פקודה זו, כמפורט להלן, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות סימן זה, בשיעור של 10% מהפרש מסי היבוא שנוצר, או 5,000 שקלים חדשים, לפי הגבוה, אלא אם כן הוכח להנחת דעתו של המנהל כי מסר לסוכן מכס את כל המסמכים והפרטים שנדרש למסור לשם הגשת הצהרה בעבורו: (ב) יבואן או יצואן שהפר הוראה מההוראות לפי פקודה זו, כמפורט להלן, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות סימן זה, בשיעור של 10% מהפרש מסי היבוא שנוצר, או 5,000 שקלים חדשים, לפי הגבוה, אלא אם כן הוכח להנחת דעתו של המנהל כי מסר לסוכן מכס את כל המסמכים והפרטים שנדרש למסור לשם הגשת הצהרה בעבורו:
(1) יבואן שהגיש, בעצמו או באמצעות סוכן מכס, הצהרת ייבוא הכוללת פרט לא נכון, או שלא צירף להצהרת הייבוא שהגיש כאמור מסמך שהיה עליו לצרף לה, בניגוד להוראות לפי סעיף 62, למעט מסמך כאמור בסעיף 62(ג)(2) שנדרש לפי פקודת הייבוא והייצוא; (1) יבואן שהגיש, בעצמו או באמצעות סוכן מכס, הצהרת ייבוא הכוללת פרט לא נכון, או שלא צירף להצהרת הייבוא שהגיש כאמור מסמך שהיה עליו לצרף לה, בניגוד להוראות לפי סעיף 62, למעט מסמך כאמור בסעיף 62(ג)(2) שנדרש לפי פקודת הייבוא והייצוא;
(2) יצואן שהגיש, בעצמו או באמצעות סוכן מכס, הצהרת ייצוא הכוללת פרט לא נכון, או שלא צירף להצהרת הייצוא שהגיש כאמור מסמך שהיה עליו לצרף לה, בניגוד להוראות לפי סעיף 103, למעט מסמך כאמור בסעיף 103(ג)(2) שנדרש לפי פקודת הייבוא והייצוא. (2) יצואן שהגיש, בעצמו או באמצעות סוכן מכס, הצהרת ייצוא הכוללת פרט לא נכון, או שלא צירף להצהרת הייצוא שהגיש כאמור מסמך שהיה עליו לצרף לה, בניגוד להוראות לפי סעיף 103, למעט מסמך כאמור בסעיף 103(ג)(2) שנדרש לפי פקודת הייבוא והייצוא.
(ג) סוכן מכס שהפר הוראה מההוראות לפי פקודה זו, כמפורט להלן, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות סימן זה, בגובה 1% מהפרש מסי הייבוא שנוצר, אך לא יותר מ-5,000 שקלים חדשים ולא פחות מ-500 שקלים חדשים, אלא אם כן הוכח להנחת דעתו של המנהל כי הפרט הלא נכון שנכלל בהצהרה נמסר לו על ידי היבואן או היצואן, לפי העניין: (ג) סוכן מכס שהפר הוראה מההוראות לפי פקודה זו, כמפורט להלן, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות סימן זה, בגובה 1% מהפרש מסי הייבוא שנוצר, אך לא יותר מ-5,000 שקלים חדשים ולא פחות מ-500 שקלים חדשים, אלא אם כן הוכח להנחת דעתו של המנהל כי הפרט הלא נכון שנכלל בהצהרה נמסר לו על ידי היבואן או היצואן, לפי העניין: (ג) סוכן מכס שהפר הוראה מההוראות לפי פקודה זו, כמפורט להלן, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות סימן זה, בגובה 1% מהפרש מסי הייבוא שנוצר, אך לא יותר מ-5,000 שקלים חדשים ולא פחות מ-500 שקלים חדשים, אלא אם כן הוכח להנחת דעתו של המנהל כי הפרט הלא נכון שנכלל בהצהרה נמסר לו על ידי היבואן או היצואן, לפי העניין:
(1) הגיש הצהרת ייבוא הכוללת פרט לא נכון, או שלא צירף להצהרת הייבוא שהגיש כאמור, מסמך שהיה עליו לצרף לה, בניגוד להוראות לפי סעיף 62; (1) הגיש הצהרת ייבוא הכוללת פרט לא נכון, או שלא צירף להצהרת הייבוא שהגיש כאמור, מסמך שהיה עליו לצרף לה, בניגוד להוראות לפי סעיף 62;
(2) הגיש הצהרת ייצוא הכוללת פרט לא נכון, או שלא צירף להצהרת הייצוא שהגיש כאמור, מסמך שהיה עליו לצרף לה, בניגוד להוראות לפי סעיף 103; (2) הגיש הצהרת ייצוא הכוללת פרט לא נכון, או שלא צירף להצהרת הייצוא שהגיש כאמור, מסמך שהיה עליו לצרף לה, בניגוד להוראות לפי סעיף 103;
ואולם, לא נוצר הפרש מסי ייבוא בשל הפרה כאמור בסעיף קטן זה, רשאי המנהל להטיל על המפר עיצום כספי לפי הוראות סימן זה בגובה 500 שקלים חדשים. ואולם, לא נוצר הפרש מסי ייבוא בשל הפרה כאמור בסעיף קטן זה, רשאי המנהל להטיל על המפר עיצום כספי לפי הוראות סימן זה בגובה 500 שקלים חדשים. ואולם, לא נוצר הפרש מסי ייבוא בשל הפרה כאמור בסעיף קטן זה, רשאי המנהל להטיל על המפר עיצום כספי לפי הוראות סימן זה בגובה 500 שקלים חדשים.
(ד) סוכן מכס שהפר הוראה מהוראות סעיף קטן (ג)(1), וההפרה בוצעה באחת הנסיבות המפורטות להלן, ולא נוצר הפרש מסי ייבוא בשל הפרה כאמור בסכום העולה על 500 שקלים חדשים להצהרת ייבוא בודדת, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות סימן זה, בסכום של 150 שקלים חדשים בשל כל הצהרת ייבוא: (ד) סוכן מכס שהפר הוראה מהוראות סעיף קטן (ג)(1), וההפרה בוצעה באחת הנסיבות המפורטות להלן, ולא נוצר הפרש מסי ייבוא בשל הפרה כאמור בסכום העולה על 500 שקלים חדשים להצהרת ייבוא בודדת, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות סימן זה, בסכום של 150 שקלים חדשים בשל כל הצהרת ייבוא: (ד) סוכן מכס שהפר הוראה מהוראות סעיף קטן (ג)(1), וההפרה בוצעה באחת הנסיבות המפורטות להלן, ולא נוצר הפרש מסי ייבוא בשל הפרה כאמור בסכום העולה על 500 שקלים חדשים להצהרת ייבוא בודדת, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות סימן זה, בסכום של 150 שקלים חדשים בשל כל הצהרת ייבוא:
(1) סוכן המכס הגיש הצהרת ייבוא הכוללת פרט לא נכון אחד או יותר מבין הפרטים האלה: (1) סוכן המכס הגיש הצהרת ייבוא הכוללת פרט לא נכון אחד או יותר מבין הפרטים האלה:
(א) מספר יבואן;
(ב) סוג מטבע;
(ג) מקור הטובין;
(ד) מספר שטר המטען;
(ה) סיווג הטובין;
(2) סוכן המכס לא צירף אחד מהמסמכים האלה במקרים שבהם היה עליו לצרפם, והמסמכים היו בידיו בעת הגשת הצהרת הייבוא: (2) סוכן המכס לא צירף אחד מהמסמכים האלה במקרים שבהם היה עליו לצרפם, והמסמכים היו בידיו בעת הגשת הצהרת הייבוא:
(א) חשבון מטענים או שטר מטען ימי או שטר מטען אווירי;
(ב) חשבון הובלה;
(ג) מסמך העדפה;
(ד) חשבון מכר.
(ה) סוכן מכס שלא אימת חתימה של בעל הטובין על כתב ההרשאה בניגוד להוראות סעיף 168(ב), רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות סימן זה בגובה 400 שקלים חדשים. (ה) סוכן מכס שלא אימת חתימה של בעל הטובין על כתב ההרשאה בניגוד להוראות סעיף 168(ב), רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות סימן זה בגובה 400 שקלים חדשים. (ה) סוכן מכס שלא אימת חתימה של בעל הטובין על כתב ההרשאה בניגוד להוראות סעיף 168(ב), רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות סימן זה בגובה 400 שקלים חדשים.
(ו) סוכן מכס שהגיש לרשות המכס כתב הרשאה בניגוד להוראות סעיף 168(ב), רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות סימן זה בגובה 5,000 שקלים חדשים. (ו) סוכן מכס שהגיש לרשות המכס כתב הרשאה בניגוד להוראות סעיף 168(ב), רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות סימן זה בגובה 5,000 שקלים חדשים. (ו) סוכן מכס שהגיש לרשות המכס כתב הרשאה בניגוד להוראות סעיף 168(ב), רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות סימן זה בגובה 5,000 שקלים חדשים.
(ז) מי שהפר הוראה מההוראות לפי פקודה זו, כמפורט להלן, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות סימן זה, בסכום של 25,000 שקלים חדשים: (ז) מי שהפר הוראה מההוראות לפי פקודה זו, כמפורט להלן, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות סימן זה, בסכום של 25,000 שקלים חדשים: (ז) מי שהפר הוראה מההוראות לפי פקודה זו, כמפורט להלן, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות סימן זה, בסכום של 25,000 שקלים חדשים:
(1) מי שלא הגיש מצהר במועד, בניגוד להוראות החלות לגביו, כמפורט להלן, לפי העניין: (1) מי שלא הגיש מצהר במועד, בניגוד להוראות החלות לגביו, כמפורט להלן, לפי העניין:
(א) סוכן אנייה, קברניט אנייה, משלח בין-לאומי או חברת ספנות – בניגוד להוראות סעיף 53(א)(1)
או (2);
(ב) חברת תעופה מובילה – בניגוד להוראות סעיף 53(א)(3);
(ג) סוכן מכס של יבואן – בניגוד להוראות סעיף 53(א)(4);
(2) בעל רישיון מחסן שפעל בניגוד לתנאי הרישיון, בניגוד להוראות סעיף 68(א); (2) בעל רישיון מחסן שפעל בניגוד לתנאי הרישיון, בניגוד להוראות סעיף 68(א);
(3) בעל רישיון מחסן שאחסן במחסן טובין בלא שניתנה לגביהם התרה, בניגוד להוראות סעיף 68(ב). (3) בעל רישיון מחסן שאחסן במחסן טובין בלא שניתנה לגביהם התרה, בניגוד להוראות סעיף 68(ב).
(ח) בעל רישיון מחסן שהפר הוראה מההוראות לפי סעיף 232, כמפורט בטור א' בתוספת, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי בסכום הקבוע בטור ב' לצדה. (ח) בעל רישיון מחסן שהפר הוראה מההוראות לפי סעיף 232, כמפורט בטור א' בתוספת, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי בסכום הקבוע בטור ב' לצדה. (ח) בעל רישיון מחסן שהפר הוראה מההוראות לפי סעיף 232, כמפורט בטור א' בתוספת, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי בסכום הקבוע בטור ב' לצדה.
הודעה על
כוונת חיוב הודעה על
כוונת חיוב הודעה על
כוונת חיוב 223ג. (א) היה למנהל יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי פקודה זו, כאמור בסעיף 223ב (בפרק זה – המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי אותו סעיף, ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי (בפרק זה – הודעה על כוונת חיוב). (א) היה למנהל יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי פקודה זו, כאמור בסעיף 223ב (בפרק זה – המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי אותו סעיף, ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי (בפרק זה – הודעה על כוונת חיוב). (א) היה למנהל יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי פקודה זו, כאמור בסעיף 223ב (בפרק זה – המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי אותו סעיף, ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי (בפרק זה – הודעה על כוונת חיוב).
(ב) בהודעה על כוונת חיוב יציין המנהל, בין השאר, את אלה: (ב) בהודעה על כוונת חיוב יציין המנהל, בין השאר, את אלה: (ב) בהודעה על כוונת חיוב יציין המנהל, בין השאר, את אלה:
(1) המעשה או המחדל (בפרק זה – המעשה), המהווה את ההפרה; (1) המעשה או המחדל (בפרק זה – המעשה), המהווה את ההפרה;
(2) סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו; (2) סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;
(3) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני המנהל לפי הוראות סעיף 223ד; (3) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני המנהל לפי הוראות סעיף 223ד;
(4) הסמכות להוסיף על סכום עיצום הכספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת לפי הוראות סעיף 223ו, והמועד שממנו יראו הפרה כהפרה נמשכת לעניין הסעיף האמור. (4) הסמכות להוסיף על סכום עיצום הכספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת לפי הוראות סעיף 223ו, והמועד שממנו יראו הפרה כהפרה נמשכת לעניין הסעיף האמור.
זכות טיעון זכות טיעון זכות טיעון 223ד. מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות סעיף 223ג רשאי לטעון את טענותיו, בכתב, לפני המנהל, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה, ורשאי המנהל להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 30 ימים. מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות סעיף 223ג רשאי לטעון את טענותיו, בכתב, לפני המנהל, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה, ורשאי המנהל להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 30 ימים. מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות סעיף 223ג רשאי לטעון את טענותיו, בכתב, לפני המנהל, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה, ורשאי המנהל להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 30 ימים.
החלטת המנהל ודרישת תשלום החלטת המנהל ודרישת תשלום החלטת המנהל ודרישת תשלום 223ה. (א) המנהל יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי סעיף 223ד, אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות סעיף 223ז. (א) המנהל יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי סעיף 223ד, אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות סעיף 223ז. (א) המנהל יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי סעיף 223ד, אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות סעיף 223ז.
(ב) החליט המנהל לפי הוראות סעיף קטן (א) – (ב) החליט המנהל לפי הוראות סעיף קטן (א) – (ב) החליט המנהל לפי הוראות סעיף קטן (א) –
(1) להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי (בפרק זה – דרישת תשלום), שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו; (1) להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי (בפרק זה – דרישת תשלום), שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו;
(2) שלא להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו הודעה על כך, בכתב. (2) שלא להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו הודעה על כך, בכתב.
(ג) בדרישת תשלום או בהודעה, לפי סעיף קטן (ב), יפרט המנהל את נימוקי החלטתו. (ג) בדרישת תשלום או בהודעה, לפי סעיף קטן (ב), יפרט המנהל את נימוקי החלטתו. (ג) בדרישת תשלום או בהודעה, לפי סעיף קטן (ב), יפרט המנהל את נימוקי החלטתו.
(ד) לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות סעיף 223ד, בתוך התקופה האמורה באותו סעיף, יראו את ההודעה על כוונת חיוב, בתום אותה תקופה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור. (ד) לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות סעיף 223ד, בתוך התקופה האמורה באותו סעיף, יראו את ההודעה על כוונת חיוב, בתום אותה תקופה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור. (ד) לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות סעיף 223ד, בתוך התקופה האמורה באותו סעיף, יראו את ההודעה על כוונת חיוב, בתום אותה תקופה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.
הפרה נמשכת והפרה חוזרת הפרה נמשכת והפרה חוזרת הפרה נמשכת והפרה חוזרת 223ו. (א) בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה. (א) בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה. (א) בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה.
(ב) בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, "הפרה חוזרת" – הפרת הוראה מההוראות לפי פקודה זו, כאמור בסעיף 223ב, בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע. (ב) בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, "הפרה חוזרת" – הפרת הוראה מההוראות לפי פקודה זו, כאמור בסעיף 223ב, בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע. (ב) בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, "הפרה חוזרת" – הפרת הוראה מההוראות לפי פקודה זו, כאמור בסעיף 223ב, בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.
סכומים מופחתים סכומים מופחתים סכומים מופחתים 223ז. (א) המנהל אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים בסימן זה, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב). (א) המנהל אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים בסימן זה, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב). (א) המנהל אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים בסימן זה, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
(ב) שר האוצר, בהתייעצות עם שר המשפטים, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים בסימן זה או בתוספת, ובשיעורים שיקבע. (ב) שר האוצר, בהתייעצות עם שר המשפטים, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים בסימן זה או בתוספת, ובשיעורים שיקבע. (ב) שר האוצר, בהתייעצות עם שר המשפטים, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים בסימן זה או בתוספת, ובשיעורים שיקבע.
סכום מעודכן של העיצום הכספי סכום מעודכן של העיצום הכספי סכום מעודכן של העיצום הכספי 223ח. (א) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני המנהל כאמור בסעיף 223ד – ביום מסירת ההודעה על כוונת חיוב; הוגש ערעור לבית משפט לפי סעיף 223טז ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי המנהל או בית המשפט – יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור. (א) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני המנהל כאמור בסעיף 223ד – ביום מסירת ההודעה על כוונת חיוב; הוגש ערעור לבית משפט לפי סעיף 223טז ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי המנהל או בית המשפט – יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור. (א) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני המנהל כאמור בסעיף 223ד – ביום מסירת ההודעה על כוונת חיוב; הוגש ערעור לבית משפט לפי סעיף 223טז ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי המנהל או בית המשפט – יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.
(ב) סכומי העיצום הכספי הקבועים בסעיף 223ב ובתוספת, יתעדכנו ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב-1 בינואר של השנה הקודמת; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, "מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. (ב) סכומי העיצום הכספי הקבועים בסעיף 223ב ובתוספת, יתעדכנו ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב-1 בינואר של השנה הקודמת; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, "מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. (ב) סכומי העיצום הכספי הקבועים בסעיף 223ב ובתוספת, יתעדכנו ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב-1 בינואר של השנה הקודמת; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, "מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
(ג) המנהל יפרסם ברשומות הודעה על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף קטן (ב). (ג) המנהל יפרסם ברשומות הודעה על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף קטן (ב). (ג) המנהל יפרסם ברשומות הודעה על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף קטן (ב).
המועד לתשלום עיצום כספי המועד לתשלום עיצום כספי המועד לתשלום עיצום כספי 223ט. המפר ישלם את העיצום הכספי בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור בסעיף 223ה. המפר ישלם את העיצום הכספי בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור בסעיף 223ה. המפר ישלם את העיצום הכספי בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור בסעיף 223ה.
הפרשי הצמדה וריבית הפרשי הצמדה וריבית הפרשי הצמדה וריבית 223י. (א) לא שילם המפר עיצום כספי במועד, ייווספו על העיצום הכספי לתקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א–1961 (בפרק זה – הפרשי הצמדה וריבית), עד לתשלומו. (א) לא שילם המפר עיצום כספי במועד, ייווספו על העיצום הכספי לתקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א–1961 (בפרק זה – הפרשי הצמדה וריבית), עד לתשלומו. (א) לא שילם המפר עיצום כספי במועד, ייווספו על העיצום הכספי לתקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א–1961 (בפרק זה – הפרשי הצמדה וריבית), עד לתשלומו.
(ב) על אף האמור בסעיף 231א, הוראות סעיף 100 לחוק מס ערך מוסף לא יחולו לעניין הפרשי הצמדה וריבית כאמור בסעיף קטן (א). (ב) על אף האמור בסעיף 231א, הוראות סעיף 100 לחוק מס ערך מוסף לא יחולו לעניין הפרשי הצמדה וריבית כאמור בסעיף קטן (א). (ב) על אף האמור בסעיף 231א, הוראות סעיף 100 לחוק מס ערך מוסף לא יחולו לעניין הפרשי הצמדה וריבית כאמור בסעיף קטן (א).
גבייה גבייה גבייה 223יא. עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה ועל גבייתו תחול פקודת המסים (גבייה). עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה ועל גבייתו תחול פקודת המסים (גבייה). עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה ועל גבייתו תחול פקודת המסים (גבייה).
סימן ג': התראה מינהלית סימן ג': התראה מינהלית סימן ג': התראה מינהלית סימן ג': התראה מינהלית סימן ג': התראה מינהלית סימן ג': התראה מינהלית סימן ג': התראה מינהלית
התראה מינהלית התראה מינהלית התראה מינהלית 223יב. (א) היה למנהל יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי פקודה זו, כאמור בסעיף 223ב, והתקיימו נסיבות שקבע המנהל, בנהלים, באישור היועץ המשפטי לממשלה, רשאי הוא, במקום להמציא לו הודעה על כוונת חיוב ולהטיל עליו עיצום כספי, לפי הוראות סימן ב', להמציא לו התראה מינהלית לפי הוראות סימן זה; בסעיף קטן זה, "היועץ המשפטי לממשלה" – לרבות משנה ליועץ המשפטי לממשלה שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיכו לעניין זה. (א) היה למנהל יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי פקודה זו, כאמור בסעיף 223ב, והתקיימו נסיבות שקבע המנהל, בנהלים, באישור היועץ המשפטי לממשלה, רשאי הוא, במקום להמציא לו הודעה על כוונת חיוב ולהטיל עליו עיצום כספי, לפי הוראות סימן ב', להמציא לו התראה מינהלית לפי הוראות סימן זה; בסעיף קטן זה, "היועץ המשפטי לממשלה" – לרבות משנה ליועץ המשפטי לממשלה שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיכו לעניין זה. (א) היה למנהל יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי פקודה זו, כאמור בסעיף 223ב, והתקיימו נסיבות שקבע המנהל, בנהלים, באישור היועץ המשפטי לממשלה, רשאי הוא, במקום להמציא לו הודעה על כוונת חיוב ולהטיל עליו עיצום כספי, לפי הוראות סימן ב', להמציא לו התראה מינהלית לפי הוראות סימן זה; בסעיף קטן זה, "היועץ המשפטי לממשלה" – לרבות משנה ליועץ המשפטי לממשלה שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיכו לעניין זה.
(ב) בהתראה מינהלית יציין המנהל מהו המעשה המהווה את ההפרה, יודיע למפר כי עליו להפסיק את ההפרה וכי אם ימשיך בהפרה או יחזור עליה יהיה צפוי לעיצום כספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת, לפי העניין, כאמור בסעיף 223יד, וכן יציין את זכותו של המפר לבקש את ביטול ההתראה לפי הוראות סעיף 223יג. (ב) בהתראה מינהלית יציין המנהל מהו המעשה המהווה את ההפרה, יודיע למפר כי עליו להפסיק את ההפרה וכי אם ימשיך בהפרה או יחזור עליה יהיה צפוי לעיצום כספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת, לפי העניין, כאמור בסעיף 223יד, וכן יציין את זכותו של המפר לבקש את ביטול ההתראה לפי הוראות סעיף 223יג. (ב) בהתראה מינהלית יציין המנהל מהו המעשה המהווה את ההפרה, יודיע למפר כי עליו להפסיק את ההפרה וכי אם ימשיך בהפרה או יחזור עליה יהיה צפוי לעיצום כספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת, לפי העניין, כאמור בסעיף 223יד, וכן יציין את זכותו של המפר לבקש את ביטול ההתראה לפי הוראות סעיף 223יג.
ביטול התראה מינהלית ביטול התראה מינהלית ביטול התראה מינהלית 223יג. (א) נמסרה למפר התראה מינהלית כאמור בסעיף 223יב, רשאי הוא לפנות למנהל, בכתב, בתוך 30 ימים, בבקשה לבטל את ההתראה בשל אחד מהטעמים האלה: (א) נמסרה למפר התראה מינהלית כאמור בסעיף 223יב, רשאי הוא לפנות למנהל, בכתב, בתוך 30 ימים, בבקשה לבטל את ההתראה בשל אחד מהטעמים האלה: (א) נמסרה למפר התראה מינהלית כאמור בסעיף 223יב, רשאי הוא לפנות למנהל, בכתב, בתוך 30 ימים, בבקשה לבטל את ההתראה בשל אחד מהטעמים האלה:
(1) המפר לא ביצע את ההפרה; (1) המפר לא ביצע את ההפרה;
(2) המעשה שביצע, המפורט בהתראה, אינו מהווה הפרה. (2) המעשה שביצע, המפורט בהתראה, אינו מהווה הפרה.
(ב) קיבל המנהל בקשה לביטול התראה מינהלית, לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי הוא לבטל את ההתראה או לדחות את הבקשה ולהותיר את ההתראה על כנה; החלטת המנהל תינתן בכתב ותימסר למפר בצירוף נימוקים. (ב) קיבל המנהל בקשה לביטול התראה מינהלית, לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי הוא לבטל את ההתראה או לדחות את הבקשה ולהותיר את ההתראה על כנה; החלטת המנהל תינתן בכתב ותימסר למפר בצירוף נימוקים. (ב) קיבל המנהל בקשה לביטול התראה מינהלית, לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי הוא לבטל את ההתראה או לדחות את הבקשה ולהותיר את ההתראה על כנה; החלטת המנהל תינתן בכתב ותימסר למפר בצירוף נימוקים.
הפרה נמשכת והפרה חוזרת לאחר התראה הפרה נמשכת והפרה חוזרת לאחר התראה הפרה נמשכת והפרה חוזרת לאחר התראה 223יד. (א) נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות סימן זה והמפר המשיך להפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו ההתראה, ימסור לו הממונה דרישת תשלום בשל הפרה נמשכת כאמור בסעיף 223ו. (א) נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות סימן זה והמפר המשיך להפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו ההתראה, ימסור לו הממונה דרישת תשלום בשל הפרה נמשכת כאמור בסעיף 223ו. (א) נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות סימן זה והמפר המשיך להפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו ההתראה, ימסור לו הממונה דרישת תשלום בשל הפרה נמשכת כאמור בסעיף 223ו.
(ב) נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות סימן זה והמפר חזר והפר את ההוראה שבשלה נשלחה לו ההתראה, בתוך שנתיים מיום מסירת ההתראה, יראו את ההפרה הנוספת כאמור כהפרה חוזרת לעניין סעיף 223ו(ב), והמנהל ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות סעיף 223ג בשל ההפרה החוזרת. (ב) נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות סימן זה והמפר חזר והפר את ההוראה שבשלה נשלחה לו ההתראה, בתוך שנתיים מיום מסירת ההתראה, יראו את ההפרה הנוספת כאמור כהפרה חוזרת לעניין סעיף 223ו(ב), והמנהל ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות סעיף 223ג בשל ההפרה החוזרת. (ב) נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות סימן זה והמפר חזר והפר את ההוראה שבשלה נשלחה לו ההתראה, בתוך שנתיים מיום מסירת ההתראה, יראו את ההפרה הנוספת כאמור כהפרה חוזרת לעניין סעיף 223ו(ב), והמנהל ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות סעיף 223ג בשל ההפרה החוזרת.
סימן ד': הוראות שונות סימן ד': הוראות שונות סימן ד': הוראות שונות סימן ד': הוראות שונות סימן ד': הוראות שונות סימן ד': הוראות שונות סימן ד': הוראות שונות
עיצום כספי בשל הפרה לפי פקודה זו ולפי חוק אחר עיצום כספי בשל הפרה לפי פקודה זו ולפי חוק אחר עיצום כספי בשל הפרה לפי פקודה זו ולפי חוק אחר 223טו. על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי פקודה זו המנויות בסעיף 223ב ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד. על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי פקודה זו המנויות בסעיף 223ב ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד. על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי פקודה זו המנויות בסעיף 223ב ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.
ערעור ערעור ערעור 223טז. (א) על החלטה סופית של המנהל לפי פרק זה ניתן לערער לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום; ערעור כאמור יוגש בתוך 30 ימים מהיום שבו נמסרה למפר הודעה על ההחלטה. (א) על החלטה סופית של המנהל לפי פרק זה ניתן לערער לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום; ערעור כאמור יוגש בתוך 30 ימים מהיום שבו נמסרה למפר הודעה על ההחלטה. (א) על החלטה סופית של המנהל לפי פרק זה ניתן לערער לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום; ערעור כאמור יוגש בתוך 30 ימים מהיום שבו נמסרה למפר הודעה על ההחלטה.
(ב) אין בהגשת ערעור לפי סעיף קטן (א) כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך המנהל או אם בית המשפט הורה על כך. (ב) אין בהגשת ערעור לפי סעיף קטן (א) כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך המנהל או אם בית המשפט הורה על כך. (ב) אין בהגשת ערעור לפי סעיף קטן (א) כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך המנהל או אם בית המשפט הורה על כך.
(ג) החליט בית המשפט לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף קטן (א), לאחר ששולם העיצום הכספי והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו שהופחת, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, מיום תשלומו עד יום החזרתו. (ג) החליט בית המשפט לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף קטן (א), לאחר ששולם העיצום הכספי והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו שהופחת, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, מיום תשלומו עד יום החזרתו. (ג) החליט בית המשפט לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף קטן (א), לאחר ששולם העיצום הכספי והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו שהופחת, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, מיום תשלומו עד יום החזרתו.
פרסום על עיצום כספי פרסום על עיצום כספי פרסום על עיצום כספי 223יז. (א) הטיל המנהל עיצום כספי לפי פרק זה, יפרסם באתר האינטרנט של רשות המסים את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי: (א) הטיל המנהל עיצום כספי לפי פרק זה, יפרסם באתר האינטרנט של רשות המסים את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי: (א) הטיל המנהל עיצום כספי לפי פרק זה, יפרסם באתר האינטרנט של רשות המסים את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:
(1) דבר הטלת העיצום הכספי; (1) דבר הטלת העיצום הכספי;
(2) מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה; (2) מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה;
(3) סכום העיצום הכספי שהוטל; (3) סכום העיצום הכספי שהוטל;
(4) אם הופחת העיצום הכספי – הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום ושיעור ההפחתה; (4) אם הופחת העיצום הכספי – הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום ושיעור ההפחתה;
(5) פרטים על המפר, הנוגעים לעניין, למעט פרטים שיש בהם כדי לזהותו. (5) פרטים על המפר, הנוגעים לעניין, למעט פרטים שיש בהם כדי לזהותו.
(ב) הוגש ערעור לפי סעיף 223טז, יפרסם המנהל, בפרסום לפי סעיף קטן (א), גם את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו. (ב) הוגש ערעור לפי סעיף 223טז, יפרסם המנהל, בפרסום לפי סעיף קטן (א), גם את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו. (ב) הוגש ערעור לפי סעיף 223טז, יפרסם המנהל, בפרסום לפי סעיף קטן (א), גם את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו.
(ג) על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם המנהל פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ"ח–1998, וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי סעיף 9(ב) לחוק האמור. (ג) על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם המנהל פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ"ח–1998, וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי סעיף 9(ב) לחוק האמור. (ג) על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם המנהל פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ"ח–1998, וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי סעיף 9(ב) לחוק האמור.
(ד) פרסום לפי סעיף זה בעניין עיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובעניין עיצום כספי שהוטל על יחיד – לתקופה של שנתיים. (ד) פרסום לפי סעיף זה בעניין עיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובעניין עיצום כספי שהוטל על יחיד – לתקופה של שנתיים. (ד) פרסום לפי סעיף זה בעניין עיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובעניין עיצום כספי שהוטל על יחיד – לתקופה של שנתיים.
(ה) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע דרכים נוספות לפרסום הפרטים האמורים בסעיף זה. (ה) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע דרכים נוספות לפרסום הפרטים האמורים בסעיף זה. (ה) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע דרכים נוספות לפרסום הפרטים האמורים בסעיף זה.
שמירת אחריות פלילית שמירת אחריות פלילית שמירת אחריות פלילית 223יח. (א) תשלום עיצום כספי או המצאת התראה מינהלית, לפי פרק זה, לא יגרעו מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי פקודה זו המנויות בסעיף 223ב, המהווה עבירה. (א) תשלום עיצום כספי או המצאת התראה מינהלית, לפי פרק זה, לא יגרעו מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי פקודה זו המנויות בסעיף 223ב, המהווה עבירה. (א) תשלום עיצום כספי או המצאת התראה מינהלית, לפי פרק זה, לא יגרעו מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי פקודה זו המנויות בסעיף 223ב, המהווה עבירה.
(ב) שלח המנהל למפר הודעה על כוונת חיוב או המציא לו התראה מינהלית, בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה, אלא אם כן התגלו עובדות חדשות, המצדיקות זאת. (ב) שלח המנהל למפר הודעה על כוונת חיוב או המציא לו התראה מינהלית, בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה, אלא אם כן התגלו עובדות חדשות, המצדיקות זאת. (ב) שלח המנהל למפר הודעה על כוונת חיוב או המציא לו התראה מינהלית, בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה, אלא אם כן התגלו עובדות חדשות, המצדיקות זאת.
(ג) הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו המנהל הליכים לפי פרק זה בשל אותה הפרה, ואם הוגש כתב אישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב) לאחר שהמפר שילם עיצום כספי – יוחזר לו הסכום, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלום הסכום עד יום החזרתו." (ג) הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו המנהל הליכים לפי פרק זה בשל אותה הפרה, ואם הוגש כתב אישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב) לאחר שהמפר שילם עיצום כספי – יוחזר לו הסכום, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלום הסכום עד יום החזרתו." (ג) הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו המנהל הליכים לפי פרק זה בשל אותה הפרה, ואם הוגש כתב אישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב) לאחר שהמפר שילם עיצום כספי – יוחזר לו הסכום, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלום הסכום עד יום החזרתו."
ביטול סעיף 226 55. סעיף 226 לפקודה – בטל. סעיף 226 לפקודה – בטל. סעיף 226 לפקודה – בטל. סעיף 226 לפקודה – בטל. סעיף 226 לפקודה – בטל. סעיף 226 לפקודה – בטל. סעיף 226 לפקודה – בטל.
הוספת פרק
ארבעה עשר א' 56. אחרי סעיף 230 לפקודה יבוא: אחרי סעיף 230 לפקודה יבוא: אחרי סעיף 230 לפקודה יבוא: אחרי סעיף 230 לפקודה יבוא: אחרי סעיף 230 לפקודה יבוא: אחרי סעיף 230 לפקודה יבוא: אחרי סעיף 230 לפקודה יבוא:
"פרק ארבעה עשר א': דיווח אלקטרוני "פרק ארבעה עשר א': דיווח אלקטרוני "פרק ארבעה עשר א': דיווח אלקטרוני "פרק ארבעה עשר א': דיווח אלקטרוני "פרק ארבעה עשר א': דיווח אלקטרוני "פרק ארבעה עשר א': דיווח אלקטרוני "פרק ארבעה עשר א': דיווח אלקטרוני
הגדרות – פרק ארבעה עשר א' הגדרות – פרק ארבעה עשר א' הגדרות – פרק ארבעה עשר א' 230א. בפרק זה – בפרק זה – בפרק זה –
"דיווח אלקטרוני" – הגשת מסמך באמצעות מסר אלקטרוני החתום בחתימה אלקטרונית מאושרת וניתן לשמירה אלקטרונית ולהפקה כפלט; "דיווח אלקטרוני" – הגשת מסמך באמצעות מסר אלקטרוני החתום בחתימה אלקטרונית מאושרת וניתן לשמירה אלקטרונית ולהפקה כפלט; "דיווח אלקטרוני" – הגשת מסמך באמצעות מסר אלקטרוני החתום בחתימה אלקטרונית מאושרת וניתן לשמירה אלקטרונית ולהפקה כפלט;
"חתימה אלקטרונית מאושרת" – כהגדרתה בחוק חתימה אלקטרונית. "חתימה אלקטרונית מאושרת" – כהגדרתה בחוק חתימה אלקטרונית. "חתימה אלקטרונית מאושרת" – כהגדרתה בחוק חתימה אלקטרונית.
חובת דיווח אלקטרוני חובת דיווח אלקטרוני חובת דיווח אלקטרוני 230ב. (א) הצהרת ייבוא, הצהרת ייצוא, מצהר וכתב הרשאה חתום יוגשו לרשות המכס באמצעות מסר אלקטרוני החתום בידי המגיש בחתימה אלקטרונית מאושרת (בפרק זה – מסר אלקטרוני מאושר), בהתאם להוראות לפי פרק זה. (א) הצהרת ייבוא, הצהרת ייצוא, מצהר וכתב הרשאה חתום יוגשו לרשות המכס באמצעות מסר אלקטרוני החתום בידי המגיש בחתימה אלקטרונית מאושרת (בפרק זה – מסר אלקטרוני מאושר), בהתאם להוראות לפי פרק זה. (א) הצהרת ייבוא, הצהרת ייצוא, מצהר וכתב הרשאה חתום יוגשו לרשות המכס באמצעות מסר אלקטרוני החתום בידי המגיש בחתימה אלקטרונית מאושרת (בפרק זה – מסר אלקטרוני מאושר), בהתאם להוראות לפי פרק זה.
(ב) המנהל רשאי לקבוע בכללים מסמכים נוספים על המסמכים המנויים בסעיף קטן (א), שיוגשו לרשות המכס באמצעות מסר אלקטרוני מאושר. (ב) המנהל רשאי לקבוע בכללים מסמכים נוספים על המסמכים המנויים בסעיף קטן (א), שיוגשו לרשות המכס באמצעות מסר אלקטרוני מאושר. (ב) המנהל רשאי לקבוע בכללים מסמכים נוספים על המסמכים המנויים בסעיף קטן (א), שיוגשו לרשות המכס באמצעות מסר אלקטרוני מאושר.
שמירת מסמך שהוגש כמסר אלקטרוני שמירת מסמך שהוגש כמסר אלקטרוני שמירת מסמך שהוגש כמסר אלקטרוני 230ג. בעל טובין שחייב בהגשת מסמך באמצעות מסר אלקטרוני, ישמור את המסמך, לרבות כל מסמך שצורף לו, בדרך שיקבע המנהל בכללים. בעל טובין שחייב בהגשת מסמך באמצעות מסר אלקטרוני, ישמור את המסמך, לרבות כל מסמך שצורף לו, בדרך שיקבע המנהל בכללים. בעל טובין שחייב בהגשת מסמך באמצעות מסר אלקטרוני, ישמור את המסמך, לרבות כל מסמך שצורף לו, בדרך שיקבע המנהל בכללים.
המצאת מסר אלקטרוני בידי רשות המכס המצאת מסר אלקטרוני בידי רשות המכס המצאת מסר אלקטרוני בידי רשות המכס 230ד. הודעה, דרישה או כל מסמך אחר שהמנהל או עובד רשות המכס שהמנהל הסמיכו לכך רשאים להמציא לפי פקודה זו לנמען, יכול שייערכו כמסר אלקטרוני ויומצאו לנמען בדרך שיקבע המנהל בכללים. הודעה, דרישה או כל מסמך אחר שהמנהל או עובד רשות המכס שהמנהל הסמיכו לכך רשאים להמציא לפי פקודה זו לנמען, יכול שייערכו כמסר אלקטרוני ויומצאו לנמען בדרך שיקבע המנהל בכללים. הודעה, דרישה או כל מסמך אחר שהמנהל או עובד רשות המכס שהמנהל הסמיכו לכך רשאים להמציא לפי פקודה זו לנמען, יכול שייערכו כמסר אלקטרוני ויומצאו לנמען בדרך שיקבע המנהל בכללים.
חזקת מסירה חזקת מסירה חזקת מסירה 230ה. (א) מסר אלקטרוני כאמור בסעיף 230ד, שנשלח לנמען באמצעות מערכת ממוכנת של רשות המכס, חזקה כי הומצא לנמען בתום שלושה ימי עסקים ממועד שליחתו, ובלבד שמתקיימים שני אלה: (א) מסר אלקטרוני כאמור בסעיף 230ד, שנשלח לנמען באמצעות מערכת ממוכנת של רשות המכס, חזקה כי הומצא לנמען בתום שלושה ימי עסקים ממועד שליחתו, ובלבד שמתקיימים שני אלה: (א) מסר אלקטרוני כאמור בסעיף 230ד, שנשלח לנמען באמצעות מערכת ממוכנת של רשות המכס, חזקה כי הומצא לנמען בתום שלושה ימי עסקים ממועד שליחתו, ובלבד שמתקיימים שני אלה:
(1) בכל כניסה של הנמען למערכת שאליה נשלח המסר (בסעיף זה – המערכת הקולטת), יוצג באופן בולט חיווי על כך שהתקבל מסר אלקטרוני חדש שלא נקרא בידי הנמען; (1) בכל כניסה של הנמען למערכת שאליה נשלח המסר (בסעיף זה – המערכת הקולטת), יוצג באופן בולט חיווי על כך שהתקבל מסר אלקטרוני חדש שלא נקרא בידי הנמען;
(2) המערכת הקולטת מאפשרת לנמען להפיק רשומת תוכנה (log) המעידה על מועדי כניסתו למערכת. (2) המערכת הקולטת מאפשרת לנמען להפיק רשומת תוכנה (log) המעידה על מועדי כניסתו למערכת.
(ב) חזקה כאמור בסעיף קטן (א) ניתנת לסתירה בידי הנמען, בין השאר, על ידי המצאת רשומת תוכנה כאמור בפסקה (2) של אותו סעיף קטן שלפיה נמנע מהנמען להתחבר למערכת הקולטת בתקופה שלאחר תום התקופה כאמור בסעיף קטן (א) רישה בשל תקלה באותה מערכת. (ב) חזקה כאמור בסעיף קטן (א) ניתנת לסתירה בידי הנמען, בין השאר, על ידי המצאת רשומת תוכנה כאמור בפסקה (2) של אותו סעיף קטן שלפיה נמנע מהנמען להתחבר למערכת הקולטת בתקופה שלאחר תום התקופה כאמור בסעיף קטן (א) רישה בשל תקלה באותה מערכת. (ב) חזקה כאמור בסעיף קטן (א) ניתנת לסתירה בידי הנמען, בין השאר, על ידי המצאת רשומת תוכנה כאמור בפסקה (2) של אותו סעיף קטן שלפיה נמנע מהנמען להתחבר למערכת הקולטת בתקופה שלאחר תום התקופה כאמור בסעיף קטן (א) רישה בשל תקלה באותה מערכת.
כללים לעניין דיווח אלקטרוני כללים לעניין דיווח אלקטרוני כללים לעניין דיווח אלקטרוני 230ו. המנהל רשאי לקבוע בכללים הוראות בעניינים אלה: המנהל רשאי לקבוע בכללים הוראות בעניינים אלה: המנהל רשאי לקבוע בכללים הוראות בעניינים אלה:
(1) התנאים והליכי האישור לשם חיבור למערכת הממוכנת של רשות המכס לשם דיווח אלקטרוני לרשות המכס; (1) התנאים והליכי האישור לשם חיבור למערכת הממוכנת של רשות המכס לשם דיווח אלקטרוני לרשות המכס; (1) התנאים והליכי האישור לשם חיבור למערכת הממוכנת של רשות המכס לשם דיווח אלקטרוני לרשות המכס;
(2) אופן הדיווח האלקטרוני; (2) אופן הדיווח האלקטרוני; (2) אופן הדיווח האלקטרוני;
(3) דרישות מזעריות למערכות חומרה ותוכנה המשמשות לשם דיווח אלקטרוני; (3) דרישות מזעריות למערכות חומרה ותוכנה המשמשות לשם דיווח אלקטרוני; (3) דרישות מזעריות למערכות חומרה ותוכנה המשמשות לשם דיווח אלקטרוני;
(4) מבנה הטפסים שיש להשתמש בהם לשם דיווח אלקטרוני ומתכונתם. (4) מבנה הטפסים שיש להשתמש בהם לשם דיווח אלקטרוני ומתכונתם. (4) מבנה הטפסים שיש להשתמש בהם לשם דיווח אלקטרוני ומתכונתם.
מרשם תוכנות מרשם תוכנות מרשם תוכנות 230ז. (א) לשם אבטחת הדיווח האלקטרוני כאמור בפרק זה ינהל המנהל מרשם של תוכנות שמתקיימות לגביהן הדרישות שנקבעו לפי סעיף 230ו(3) (בסעיף זה – מרשם תוכנות); מרשם התוכנות יפורסם באתר האינטרנט של רשות המסים. (א) לשם אבטחת הדיווח האלקטרוני כאמור בפרק זה ינהל המנהל מרשם של תוכנות שמתקיימות לגביהן הדרישות שנקבעו לפי סעיף 230ו(3) (בסעיף זה – מרשם תוכנות); מרשם התוכנות יפורסם באתר האינטרנט של רשות המסים. (א) לשם אבטחת הדיווח האלקטרוני כאמור בפרק זה ינהל המנהל מרשם של תוכנות שמתקיימות לגביהן הדרישות שנקבעו לפי סעיף 230ו(3) (בסעיף זה – מרשם תוכנות); מרשם התוכנות יפורסם באתר האינטרנט של רשות המסים.
(ב) לא יעשה אדם שימוש בתוכנה לשם ביצוע הוראות לפי פקודה זו, אלא אם כן היא רשומה במרשם התוכנות. (ב) לא יעשה אדם שימוש בתוכנה לשם ביצוע הוראות לפי פקודה זו, אלא אם כן היא רשומה במרשם התוכנות. (ב) לא יעשה אדם שימוש בתוכנה לשם ביצוע הוראות לפי פקודה זו, אלא אם כן היא רשומה במרשם התוכנות.
תקלה במערכת חומרה או תוכנה תקלה במערכת חומרה או תוכנה תקלה במערכת חומרה או תוכנה 230ח. היתה תקלה או השבתה במערכת חומרה או תוכנה המשמשת את רשות המכס לקליטה או לשליחה של מסר אלקטרוני לפי הוראות פקודה זו, רשאי המנהל לקבוע בכללים הוראות לעניין קליטה או שליחה שלא באמצעות מסר אלקטרוני, שיחולו בתנאים ולתקופה שיקבע; הודעה על קביעת הוראות כאמור תפורסם באתר האינטרנט של רשות המסים." היתה תקלה או השבתה במערכת חומרה או תוכנה המשמשת את רשות המכס לקליטה או לשליחה של מסר אלקטרוני לפי הוראות פקודה זו, רשאי המנהל לקבוע בכללים הוראות לעניין קליטה או שליחה שלא באמצעות מסר אלקטרוני, שיחולו בתנאים ולתקופה שיקבע; הודעה על קביעת הוראות כאמור תפורסם באתר האינטרנט של רשות המסים." היתה תקלה או השבתה במערכת חומרה או תוכנה המשמשת את רשות המכס לקליטה או לשליחה של מסר אלקטרוני לפי הוראות פקודה זו, רשאי המנהל לקבוע בכללים הוראות לעניין קליטה או שליחה שלא באמצעות מסר אלקטרוני, שיחולו בתנאים ולתקופה שיקבע; הודעה על קביעת הוראות כאמור תפורסם באתר האינטרנט של רשות המסים."
תיקון סעיף 231 57. בסעיף 231 לפקודה, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: בסעיף 231 לפקודה, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: בסעיף 231 לפקודה, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: בסעיף 231 לפקודה, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: בסעיף 231 לפקודה, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: בסעיף 231 לפקודה, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: בסעיף 231 לפקודה, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:
"(ד) הוראות סעיף זה לא יחולו על עבירה לפי פסקאות (4) או (6) של סעיף 212(א), אלא אם כן נעברה בידי מי שאינו יבואן או יצואן כהגדרתם בסעיף 223א, וכן אם נעברה בקשר למסמך כאמור בסעיפים 62(ג)(2) או 103(ג)(2), לפי העניין, שנדרש לפי פקודת הייבוא והייצוא." "(ד) הוראות סעיף זה לא יחולו על עבירה לפי פסקאות (4) או (6) של סעיף 212(א), אלא אם כן נעברה בידי מי שאינו יבואן או יצואן כהגדרתם בסעיף 223א, וכן אם נעברה בקשר למסמך כאמור בסעיפים 62(ג)(2) או 103(ג)(2), לפי העניין, שנדרש לפי פקודת הייבוא והייצוא." "(ד) הוראות סעיף זה לא יחולו על עבירה לפי פסקאות (4) או (6) של סעיף 212(א), אלא אם כן נעברה בידי מי שאינו יבואן או יצואן כהגדרתם בסעיף 223א, וכן אם נעברה בקשר למסמך כאמור בסעיפים 62(ג)(2) או 103(ג)(2), לפי העניין, שנדרש לפי פקודת הייבוא והייצוא." "(ד) הוראות סעיף זה לא יחולו על עבירה לפי פסקאות (4) או (6) של סעיף 212(א), אלא אם כן נעברה בידי מי שאינו יבואן או יצואן כהגדרתם בסעיף 223א, וכן אם נעברה בקשר למסמך כאמור בסעיפים 62(ג)(2) או 103(ג)(2), לפי העניין, שנדרש לפי פקודת הייבוא והייצוא." "(ד) הוראות סעיף זה לא יחולו על עבירה לפי פסקאות (4) או (6) של סעיף 212(א), אלא אם כן נעברה בידי מי שאינו יבואן או יצואן כהגדרתם בסעיף 223א, וכן אם נעברה בקשר למסמך כאמור בסעיפים 62(ג)(2) או 103(ג)(2), לפי העניין, שנדרש לפי פקודת הייבוא והייצוא." "(ד) הוראות סעיף זה לא יחולו על עבירה לפי פסקאות (4) או (6) של סעיף 212(א), אלא אם כן נעברה בידי מי שאינו יבואן או יצואן כהגדרתם בסעיף 223א, וכן אם נעברה בקשר למסמך כאמור בסעיפים 62(ג)(2) או 103(ג)(2), לפי העניין, שנדרש לפי פקודת הייבוא והייצוא." "(ד) הוראות סעיף זה לא יחולו על עבירה לפי פסקאות (4) או (6) של סעיף 212(א), אלא אם כן נעברה בידי מי שאינו יבואן או יצואן כהגדרתם בסעיף 223א, וכן אם נעברה בקשר למסמך כאמור בסעיפים 62(ג)(2) או 103(ג)(2), לפי העניין, שנדרש לפי פקודת הייבוא והייצוא."
תיקון סעיף 231א 58. בסעיף 231א לפקודה, במקום "108(ב), 135 ו-142" יבוא "108, 135 ו-141". בסעיף 231א לפקודה, במקום "108(ב), 135 ו-142" יבוא "108, 135 ו-141". בסעיף 231א לפקודה, במקום "108(ב), 135 ו-142" יבוא "108, 135 ו-141". בסעיף 231א לפקודה, במקום "108(ב), 135 ו-142" יבוא "108, 135 ו-141". בסעיף 231א לפקודה, במקום "108(ב), 135 ו-142" יבוא "108, 135 ו-141". בסעיף 231א לפקודה, במקום "108(ב), 135 ו-142" יבוא "108, 135 ו-141". בסעיף 231א לפקודה, במקום "108(ב), 135 ו-142" יבוא "108, 135 ו-141".
הוספת סעיף 231א2 59. אחרי סעיף 231א1 לפקודה יבוא: אחרי סעיף 231א1 לפקודה יבוא: אחרי סעיף 231א1 לפקודה יבוא: אחרי סעיף 231א1 לפקודה יבוא: אחרי סעיף 231א1 לפקודה יבוא: אחרי סעיף 231א1 לפקודה יבוא: אחרי סעיף 231א1 לפקודה יבוא:
"חובת סודיות "חובת סודיות "חובת סודיות 231א2. (א) לא יגלה אדם ידיעה שהגיעה אליו אגב ביצוע פקודה זו, אלא בהתקיים אחד מאלה: (א) לא יגלה אדם ידיעה שהגיעה אליו אגב ביצוע פקודה זו, אלא בהתקיים אחד מאלה: (א) לא יגלה אדם ידיעה שהגיעה אליו אגב ביצוע פקודה זו, אלא בהתקיים אחד מאלה:
(1) שר האוצר התיר לגלותה; (1) שר האוצר התיר לגלותה;
(2) המידע נדרש לרשות המכס או לרשות מוסמכת לשם ביצוע פקודה זו או ביצועו של חוק אחר המסדיר ייבוא או ייצוא של טובין או פיקוח על טובין מיובאים או מיוצאים, או התקנות לפיהם, במקרה ובמידה שנדרש; בפסקה זו, "רשות מוסמכת" – כהגדרתה בסעיף 2ב(א) לפקודת הייבוא והייצוא; (2) המידע נדרש לרשות המכס או לרשות מוסמכת לשם ביצוע פקודה זו או ביצועו של חוק אחר המסדיר ייבוא או ייצוא של טובין או פיקוח על טובין מיובאים או מיוצאים, או התקנות לפיהם, במקרה ובמידה שנדרש; בפסקה זו, "רשות מוסמכת" – כהגדרתה בסעיף 2ב(א) לפקודת הייבוא והייצוא;
(3) נדרש לגלותה בהליך משפטי לפי פקודה זו או חוק מסים כמשמעותו בחוק לתיקון דיני מסים (חילופי ידיעות בין רשויות המס), התשכ"ז–1967; (3) נדרש לגלותה בהליך משפטי לפי פקודה זו או חוק מסים כמשמעותו בחוק לתיקון דיני מסים (חילופי ידיעות בין רשויות המס), התשכ"ז–1967;
(4) המידע הוא כמפורט בסעיף 384א לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995, או בתקנות לפיו, ובלבד שמידע כאמור יימסר למוסד לביטוח לאומי ושמידע זה נדרש לתכליות האמורות באותו סעיף, ובמידה שנדרש. (4) המידע הוא כמפורט בסעיף 384א לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995, או בתקנות לפיו, ובלבד שמידע כאמור יימסר למוסד לביטוח לאומי ושמידע זה נדרש לתכליות האמורות באותו סעיף, ובמידה שנדרש.
(ב) לעניין סעיף קטן (א)(1), רשאי שר האוצר לתת היתר לגילוי סוגי מידע, ובלבד שהיתר כאמור יינתן לבעלי תפקידים שצוינו בו לצורך מילוי תפקידם כדין, ומנימוקים שיירשמו. (ב) לעניין סעיף קטן (א)(1), רשאי שר האוצר לתת היתר לגילוי סוגי מידע, ובלבד שהיתר כאמור יינתן לבעלי תפקידים שצוינו בו לצורך מילוי תפקידם כדין, ומנימוקים שיירשמו. (ב) לעניין סעיף קטן (א)(1), רשאי שר האוצר לתת היתר לגילוי סוגי מידע, ובלבד שהיתר כאמור יינתן לבעלי תפקידים שצוינו בו לצורך מילוי תפקידם כדין, ומנימוקים שיירשמו.
(ג) הגיעה לאדם ידיעה לפי הוראות סעיף קטן (א), יראוהו כמי שקיבל אותה אגב ביצוע פקודה זו. (ג) הגיעה לאדם ידיעה לפי הוראות סעיף קטן (א), יראוהו כמי שקיבל אותה אגב ביצוע פקודה זו. (ג) הגיעה לאדם ידיעה לפי הוראות סעיף קטן (א), יראוהו כמי שקיבל אותה אגב ביצוע פקודה זו.
(ד) גילה אדם ידיעה שהגיעה אליו אגב ביצוע פקודה זו, בניגוד להוראות לפי סעיף זה, דינו – מאסר שנה או קנס 19,300 שקלים חדשים." (ד) גילה אדם ידיעה שהגיעה אליו אגב ביצוע פקודה זו, בניגוד להוראות לפי סעיף זה, דינו – מאסר שנה או קנס 19,300 שקלים חדשים." (ד) גילה אדם ידיעה שהגיעה אליו אגב ביצוע פקודה זו, בניגוד להוראות לפי סעיף זה, דינו – מאסר שנה או קנס 19,300 שקלים חדשים."
תיקון סעיף 231ד 60. בסעיף 231ד(ג)(2) לפקודה, במקום "אותו רשימון" יבוא "אותה הצהרת ייבוא". בסעיף 231ד(ג)(2) לפקודה, במקום "אותו רשימון" יבוא "אותה הצהרת ייבוא". בסעיף 231ד(ג)(2) לפקודה, במקום "אותו רשימון" יבוא "אותה הצהרת ייבוא". בסעיף 231ד(ג)(2) לפקודה, במקום "אותו רשימון" יבוא "אותה הצהרת ייבוא". בסעיף 231ד(ג)(2) לפקודה, במקום "אותו רשימון" יבוא "אותה הצהרת ייבוא". בסעיף 231ד(ג)(2) לפקודה, במקום "אותו רשימון" יבוא "אותה הצהרת ייבוא". בסעיף 231ד(ג)(2) לפקודה, במקום "אותו רשימון" יבוא "אותה הצהרת ייבוא".
הוספת סעיף 232א 61. אחרי סעיף 232 לפקודה יבוא: אחרי סעיף 232 לפקודה יבוא: אחרי סעיף 232 לפקודה יבוא: אחרי סעיף 232 לפקודה יבוא: אחרי סעיף 232 לפקודה יבוא: אחרי סעיף 232 לפקודה יבוא: אחרי סעיף 232 לפקודה יבוא:
"תיקון התוספת "תיקון התוספת "תיקון התוספת 232א. שר האוצר רשאי, בצו, בהסכמת שר המשפטים, לתקן את התוספת, ובלבד שסכום העיצום הכספי שייקבע בשל הפרה של הוראה מההוראות לפי סעיף 232, כמפורט בטור ב' בתוספת, לא יעלה על 50,000 שקלים חדשים." שר האוצר רשאי, בצו, בהסכמת שר המשפטים, לתקן את התוספת, ובלבד שסכום העיצום הכספי שייקבע בשל הפרה של הוראה מההוראות לפי סעיף 232, כמפורט בטור ב' בתוספת, לא יעלה על 50,000 שקלים חדשים." שר האוצר רשאי, בצו, בהסכמת שר המשפטים, לתקן את התוספת, ובלבד שסכום העיצום הכספי שייקבע בשל הפרה של הוראה מההוראות לפי סעיף 232, כמפורט בטור ב' בתוספת, לא יעלה על 50,000 שקלים חדשים."
תיקון סעיף 233 62. בסעיף 233 לפקודה, בכותרת השוליים, במקום "בתסקיר" יבוא "במצהר". בסעיף 233 לפקודה, בכותרת השוליים, במקום "בתסקיר" יבוא "במצהר". בסעיף 233 לפקודה, בכותרת השוליים, במקום "בתסקיר" יבוא "במצהר". בסעיף 233 לפקודה, בכותרת השוליים, במקום "בתסקיר" יבוא "במצהר". בסעיף 233 לפקודה, בכותרת השוליים, במקום "בתסקיר" יבוא "במצהר". בסעיף 233 לפקודה, בכותרת השוליים, במקום "בתסקיר" יבוא "במצהר". בסעיף 233 לפקודה, בכותרת השוליים, במקום "בתסקיר" יבוא "במצהר".
הוספת סעיף 238א 63. אחרי סעיף 238 לפקודה יבוא: אחרי סעיף 238 לפקודה יבוא: אחרי סעיף 238 לפקודה יבוא: אחרי סעיף 238 לפקודה יבוא: אחרי סעיף 238 לפקודה יבוא: אחרי סעיף 238 לפקודה יבוא: אחרי סעיף 238 לפקודה יבוא:
"הקלות בהליכי ייבוא לגורמים מאושרים "הקלות בהליכי ייבוא לגורמים מאושרים "הקלות בהליכי ייבוא לגורמים מאושרים 238א. לשם הקלה על תהליכי סחר החוץ, אבטחת שרשרת האספקה העולמית וחיזוק אמצעי הביטחון בתהליכים אלה, רשאי המנהל לתת לגורמים שיאשר הקלות בהליכי ייבוא לפי פקודה זו; המנהל יורה על סוגי ההקלות כאמור שיינתנו ועל התנאים שלפיהם יינתנו ההקלות." לשם הקלה על תהליכי סחר החוץ, אבטחת שרשרת האספקה העולמית וחיזוק אמצעי הביטחון בתהליכים אלה, רשאי המנהל לתת לגורמים שיאשר הקלות בהליכי ייבוא לפי פקודה זו; המנהל יורה על סוגי ההקלות כאמור שיינתנו ועל התנאים שלפיהם יינתנו ההקלות." לשם הקלה על תהליכי סחר החוץ, אבטחת שרשרת האספקה העולמית וחיזוק אמצעי הביטחון בתהליכים אלה, רשאי המנהל לתת לגורמים שיאשר הקלות בהליכי ייבוא לפי פקודה זו; המנהל יורה על סוגי ההקלות כאמור שיינתנו ועל התנאים שלפיהם יינתנו ההקלות."
תיקון סעיף 239א 64. בסעיף 239א לפקודה, במקום "רשמון" יבוא "הצהרה" ובמקום "שהותרו טובין" יבוא "שניתנה לגבי טובין שנכללו בהצהרה התרה". בסעיף 239א לפקודה, במקום "רשמון" יבוא "הצהרה" ובמקום "שהותרו טובין" יבוא "שניתנה לגבי טובין שנכללו בהצהרה התרה". בסעיף 239א לפקודה, במקום "רשמון" יבוא "הצהרה" ובמקום "שהותרו טובין" יבוא "שניתנה לגבי טובין שנכללו בהצהרה התרה". בסעיף 239א לפקודה, במקום "רשמון" יבוא "הצהרה" ובמקום "שהותרו טובין" יבוא "שניתנה לגבי טובין שנכללו בהצהרה התרה". בסעיף 239א לפקודה, במקום "רשמון" יבוא "הצהרה" ובמקום "שהותרו טובין" יבוא "שניתנה לגבי טובין שנכללו בהצהרה התרה". בסעיף 239א לפקודה, במקום "רשמון" יבוא "הצהרה" ובמקום "שהותרו טובין" יבוא "שניתנה לגבי טובין שנכללו בהצהרה התרה". בסעיף 239א לפקודה, במקום "רשמון" יבוא "הצהרה" ובמקום "שהותרו טובין" יבוא "שניתנה לגבי טובין שנכללו בהצהרה התרה".
תיקון סעיף 239ב 65. בסעיף 239ב לפקודה – בסעיף 239ב לפקודה – בסעיף 239ב לפקודה – בסעיף 239ב לפקודה – בסעיף 239ב לפקודה – בסעיף 239ב לפקודה – בסעיף 239ב לפקודה –
(1) בסעיף קטן (א), במקום "רשמון תעודה וכל מסמך המוצאים על פי חוק זה" יבוא "כל מסמך שמוציאה רשות המכס לפי הוראות פקודה זו" ובמקום "בהם, אינם טעונים" יבוא "בו, אינו טעון"; (1) בסעיף קטן (א), במקום "רשמון תעודה וכל מסמך המוצאים על פי חוק זה" יבוא "כל מסמך שמוציאה רשות המכס לפי הוראות פקודה זו" ובמקום "בהם, אינם טעונים" יבוא "בו, אינו טעון"; (1) בסעיף קטן (א), במקום "רשמון תעודה וכל מסמך המוצאים על פי חוק זה" יבוא "כל מסמך שמוציאה רשות המכס לפי הוראות פקודה זו" ובמקום "בהם, אינם טעונים" יבוא "בו, אינו טעון"; (1) בסעיף קטן (א), במקום "רשמון תעודה וכל מסמך המוצאים על פי חוק זה" יבוא "כל מסמך שמוציאה רשות המכס לפי הוראות פקודה זו" ובמקום "בהם, אינם טעונים" יבוא "בו, אינו טעון"; (1) בסעיף קטן (א), במקום "רשמון תעודה וכל מסמך המוצאים על פי חוק זה" יבוא "כל מסמך שמוציאה רשות המכס לפי הוראות פקודה זו" ובמקום "בהם, אינם טעונים" יבוא "בו, אינו טעון"; (1) בסעיף קטן (א), במקום "רשמון תעודה וכל מסמך המוצאים על פי חוק זה" יבוא "כל מסמך שמוציאה רשות המכס לפי הוראות פקודה זו" ובמקום "בהם, אינם טעונים" יבוא "בו, אינו טעון"; (1) בסעיף קטן (א), במקום "רשמון תעודה וכל מסמך המוצאים על פי חוק זה" יבוא "כל מסמך שמוציאה רשות המכס לפי הוראות פקודה זו" ובמקום "בהם, אינם טעונים" יבוא "בו, אינו טעון";
(2) סעיף קטן (ב) – בטל. (2) סעיף קטן (ב) – בטל. (2) סעיף קטן (ב) – בטל. (2) סעיף קטן (ב) – בטל. (2) סעיף קטן (ב) – בטל. (2) סעיף קטן (ב) – בטל. (2) סעיף קטן (ב) – בטל.
הוספת תוספת 66. אחרי סעיף 241 לפקודה יבוא: אחרי סעיף 241 לפקודה יבוא: אחרי סעיף 241 לפקודה יבוא: אחרי סעיף 241 לפקודה יבוא: אחרי סעיף 241 לפקודה יבוא: אחרי סעיף 241 לפקודה יבוא: אחרי סעיף 241 לפקודה יבוא:
"תוספת "תוספת "תוספת "תוספת "תוספת "תוספת "תוספת
(סעיף 223ב(ח)) (סעיף 223ב(ח)) (סעיף 223ב(ח)) (סעיף 223ב(ח)) (סעיף 223ב(ח)) (סעיף 223ב(ח)) (סעיף 223ב(ח))
תיקון חוק מס
ערך מוסף – מס' 57 67. בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו–1975 – בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו–1975 – בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו–1975 – בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו–1975 – בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו–1975 – בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו–1975 – בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו–1975 –
(1) בסעיף 1, אחרי ההגדרה "המס" יבוא: (1) בסעיף 1, אחרי ההגדרה "המס" יבוא: (1) בסעיף 1, אחרי ההגדרה "המס" יבוא: (1) בסעיף 1, אחרי ההגדרה "המס" יבוא: (1) בסעיף 1, אחרי ההגדרה "המס" יבוא: (1) בסעיף 1, אחרי ההגדרה "המס" יבוא: (1) בסעיף 1, אחרי ההגדרה "המס" יבוא:
""הצהרת ייבוא" – כמשמעותה בסימן ה' לפרק רביעי לפקודת המכס; ""הצהרת ייבוא" – כמשמעותה בסימן ה' לפרק רביעי לפקודת המכס; ""הצהרת ייבוא" – כמשמעותה בסימן ה' לפרק רביעי לפקודת המכס; ""הצהרת ייבוא" – כמשמעותה בסימן ה' לפרק רביעי לפקודת המכס; ""הצהרת ייבוא" – כמשמעותה בסימן ה' לפרק רביעי לפקודת המכס; ""הצהרת ייבוא" – כמשמעותה בסימן ה' לפרק רביעי לפקודת המכס;
"הצהרת ייצוא" – כמשמעותה בסימן ב' בפרק שישי לפקודת המכס;"; "הצהרת ייצוא" – כמשמעותה בסימן ב' בפרק שישי לפקודת המכס;"; "הצהרת ייצוא" – כמשמעותה בסימן ב' בפרק שישי לפקודת המכס;"; "הצהרת ייצוא" – כמשמעותה בסימן ב' בפרק שישי לפקודת המכס;"; "הצהרת ייצוא" – כמשמעותה בסימן ב' בפרק שישי לפקודת המכס;"; "הצהרת ייצוא" – כמשמעותה בסימן ב' בפרק שישי לפקודת המכס;";
(2) בסעיף 11א, במקום "כשהרשימון לצריכה בארץ ערוך" יבוא "כשהצהרת הייבוא ערוכה"; (2) בסעיף 11א, במקום "כשהרשימון לצריכה בארץ ערוך" יבוא "כשהצהרת הייבוא ערוכה"; (2) בסעיף 11א, במקום "כשהרשימון לצריכה בארץ ערוך" יבוא "כשהצהרת הייבוא ערוכה"; (2) בסעיף 11א, במקום "כשהרשימון לצריכה בארץ ערוך" יבוא "כשהצהרת הייבוא ערוכה"; (2) בסעיף 11א, במקום "כשהרשימון לצריכה בארץ ערוך" יבוא "כשהצהרת הייבוא ערוכה"; (2) בסעיף 11א, במקום "כשהרשימון לצריכה בארץ ערוך" יבוא "כשהצהרת הייבוא ערוכה"; (2) בסעיף 11א, במקום "כשהרשימון לצריכה בארץ ערוך" יבוא "כשהצהרת הייבוא ערוכה";
(3) בסעיף 30(א)(1), במקום "אם הותר לגביהם רשימון יצוא או מסמך אחר שאישר לעניין זה המנהל" יבוא "אם הוגשו לגביהם הצהרת ייצוא או מסמך אחר שאישר לעניין זה המנהל, וניתנה לגביהם התרה"; (3) בסעיף 30(א)(1), במקום "אם הותר לגביהם רשימון יצוא או מסמך אחר שאישר לעניין זה המנהל" יבוא "אם הוגשו לגביהם הצהרת ייצוא או מסמך אחר שאישר לעניין זה המנהל, וניתנה לגביהם התרה"; (3) בסעיף 30(א)(1), במקום "אם הותר לגביהם רשימון יצוא או מסמך אחר שאישר לעניין זה המנהל" יבוא "אם הוגשו לגביהם הצהרת ייצוא או מסמך אחר שאישר לעניין זה המנהל, וניתנה לגביהם התרה"; (3) בסעיף 30(א)(1), במקום "אם הותר לגביהם רשימון יצוא או מסמך אחר שאישר לעניין זה המנהל" יבוא "אם הוגשו לגביהם הצהרת ייצוא או מסמך אחר שאישר לעניין זה המנהל, וניתנה לגביהם התרה"; (3) בסעיף 30(א)(1), במקום "אם הותר לגביהם רשימון יצוא או מסמך אחר שאישר לעניין זה המנהל" יבוא "אם הוגשו לגביהם הצהרת ייצוא או מסמך אחר שאישר לעניין זה המנהל, וניתנה לגביהם התרה"; (3) בסעיף 30(א)(1), במקום "אם הותר לגביהם רשימון יצוא או מסמך אחר שאישר לעניין זה המנהל" יבוא "אם הוגשו לגביהם הצהרת ייצוא או מסמך אחר שאישר לעניין זה המנהל, וניתנה לגביהם התרה"; (3) בסעיף 30(א)(1), במקום "אם הותר לגביהם רשימון יצוא או מסמך אחר שאישר לעניין זה המנהל" יבוא "אם הוגשו לגביהם הצהרת ייצוא או מסמך אחר שאישר לעניין זה המנהל, וניתנה לגביהם התרה";
(4) בסעיף 38(א), במקום "ברשימון יבוא" יבוא "בהצהרת ייבוא", במקום "שרשימון היבוא" יבוא "שהצהרת הייבוא", במקום "נושא את שמו" יבוא "נושאים את שמו" ובמקום "הרשימון" יבוא "ההצהרה"; (4) בסעיף 38(א), במקום "ברשימון יבוא" יבוא "בהצהרת ייבוא", במקום "שרשימון היבוא" יבוא "שהצהרת הייבוא", במקום "נושא את שמו" יבוא "נושאים את שמו" ובמקום "הרשימון" יבוא "ההצהרה"; (4) בסעיף 38(א), במקום "ברשימון יבוא" יבוא "בהצהרת ייבוא", במקום "שרשימון היבוא" יבוא "שהצהרת הייבוא", במקום "נושא את שמו" יבוא "נושאים את שמו" ובמקום "הרשימון" יבוא "ההצהרה"; (4) בסעיף 38(א), במקום "ברשימון יבוא" יבוא "בהצהרת ייבוא", במקום "שרשימון היבוא" יבוא "שהצהרת הייבוא", במקום "נושא את שמו" יבוא "נושאים את שמו" ובמקום "הרשימון" יבוא "ההצהרה"; (4) בסעיף 38(א), במקום "ברשימון יבוא" יבוא "בהצהרת ייבוא", במקום "שרשימון היבוא" יבוא "שהצהרת הייבוא", במקום "נושא את שמו" יבוא "נושאים את שמו" ובמקום "הרשימון" יבוא "ההצהרה"; (4) בסעיף 38(א), במקום "ברשימון יבוא" יבוא "בהצהרת ייבוא", במקום "שרשימון היבוא" יבוא "שהצהרת הייבוא", במקום "נושא את שמו" יבוא "נושאים את שמו" ובמקום "הרשימון" יבוא "ההצהרה"; (4) בסעיף 38(א), במקום "ברשימון יבוא" יבוא "בהצהרת ייבוא", במקום "שרשימון היבוא" יבוא "שהצהרת הייבוא", במקום "נושא את שמו" יבוא "נושאים את שמו" ובמקום "הרשימון" יבוא "ההצהרה";
(5) בסעיף 40, במקום "ברשימוני יבוא" יבוא "בהצהרות ייבוא"; (5) בסעיף 40, במקום "ברשימוני יבוא" יבוא "בהצהרות ייבוא"; (5) בסעיף 40, במקום "ברשימוני יבוא" יבוא "בהצהרות ייבוא"; (5) בסעיף 40, במקום "ברשימוני יבוא" יבוא "בהצהרות ייבוא"; (5) בסעיף 40, במקום "ברשימוני יבוא" יבוא "בהצהרות ייבוא"; (5) בסעיף 40, במקום "ברשימוני יבוא" יבוא "בהצהרות ייבוא"; (5) בסעיף 40, במקום "ברשימוני יבוא" יבוא "בהצהרות ייבוא";
(6) בסעיף 40א, במקום "רשימון היבוא" יבוא "הצהרת הייבוא"; (6) בסעיף 40א, במקום "רשימון היבוא" יבוא "הצהרת הייבוא"; (6) בסעיף 40א, במקום "רשימון היבוא" יבוא "הצהרת הייבוא"; (6) בסעיף 40א, במקום "רשימון היבוא" יבוא "הצהרת הייבוא"; (6) בסעיף 40א, במקום "רשימון היבוא" יבוא "הצהרת הייבוא"; (6) בסעיף 40א, במקום "רשימון היבוא" יבוא "הצהרת הייבוא"; (6) בסעיף 40א, במקום "רשימון היבוא" יבוא "הצהרת הייבוא";
(7) בסעיף 69א – (7) בסעיף 69א – (7) בסעיף 69א – (7) בסעיף 69א – (7) בסעיף 69א – (7) בסעיף 69א – (7) בסעיף 69א –
(א) בסעיף קטן (א) – (א) בסעיף קטן (א) – (א) בסעיף קטן (א) – (א) בסעיף קטן (א) – (א) בסעיף קטן (א) – (א) בסעיף קטן (א) –
(1) בפסקה (4), במקום "רשימוני הייצוא" יבוא "הצהרות הייצוא" ובמקום "שהותרו בתקופת הדוח והנכללים בו" יבוא "שניתנה לגבי הטובין הכלולים בהם התרה בתקופת הדוח, ושנכללים בדוח"; (1) בפסקה (4), במקום "רשימוני הייצוא" יבוא "הצהרות הייצוא" ובמקום "שהותרו בתקופת הדוח והנכללים בו" יבוא "שניתנה לגבי הטובין הכלולים בהם התרה בתקופת הדוח, ושנכללים בדוח"; (1) בפסקה (4), במקום "רשימוני הייצוא" יבוא "הצהרות הייצוא" ובמקום "שהותרו בתקופת הדוח והנכללים בו" יבוא "שניתנה לגבי הטובין הכלולים בהם התרה בתקופת הדוח, ושנכללים בדוח"; (1) בפסקה (4), במקום "רשימוני הייצוא" יבוא "הצהרות הייצוא" ובמקום "שהותרו בתקופת הדוח והנכללים בו" יבוא "שניתנה לגבי הטובין הכלולים בהם התרה בתקופת הדוח, ושנכללים בדוח"; (1) בפסקה (4), במקום "רשימוני הייצוא" יבוא "הצהרות הייצוא" ובמקום "שהותרו בתקופת הדוח והנכללים בו" יבוא "שניתנה לגבי הטובין הכלולים בהם התרה בתקופת הדוח, ושנכללים בדוח";
(2) בפסקה (5), במקום "רשימוני הייבוא" יבוא "הצהרות הייבוא"; (2) בפסקה (5), במקום "רשימוני הייבוא" יבוא "הצהרות הייבוא"; (2) בפסקה (5), במקום "רשימוני הייבוא" יבוא "הצהרות הייבוא"; (2) בפסקה (5), במקום "רשימוני הייבוא" יבוא "הצהרות הייבוא"; (2) בפסקה (5), במקום "רשימוני הייבוא" יבוא "הצהרות הייבוא";
(ב) בסעיף קטן (ב), במקום "רשימון יבוא ורשימון יצוא" יבוא "הצהרת ייבוא והצהרת ייצוא" ובמקום "מספרם" יבוא "מספרן"; (ב) בסעיף קטן (ב), במקום "רשימון יבוא ורשימון יצוא" יבוא "הצהרת ייבוא והצהרת ייצוא" ובמקום "מספרם" יבוא "מספרן"; (ב) בסעיף קטן (ב), במקום "רשימון יבוא ורשימון יצוא" יבוא "הצהרת ייבוא והצהרת ייצוא" ובמקום "מספרם" יבוא "מספרן"; (ב) בסעיף קטן (ב), במקום "רשימון יבוא ורשימון יצוא" יבוא "הצהרת ייבוא והצהרת ייצוא" ובמקום "מספרם" יבוא "מספרן"; (ב) בסעיף קטן (ב), במקום "רשימון יבוא ורשימון יצוא" יבוא "הצהרת ייבוא והצהרת ייצוא" ובמקום "מספרם" יבוא "מספרן"; (ב) בסעיף קטן (ב), במקום "רשימון יבוא ורשימון יצוא" יבוא "הצהרת ייבוא והצהרת ייצוא" ובמקום "מספרם" יבוא "מספרן";
(8) בסעיף 89, במקום "בעת התרת רשימון היבוא לצריכה בארץ" יבוא "במועד תשלום המכס עליהם לפי הוראות סעיף 123ב לפקודת המכס"; (8) בסעיף 89, במקום "בעת התרת רשימון היבוא לצריכה בארץ" יבוא "במועד תשלום המכס עליהם לפי הוראות סעיף 123ב לפקודת המכס"; (8) בסעיף 89, במקום "בעת התרת רשימון היבוא לצריכה בארץ" יבוא "במועד תשלום המכס עליהם לפי הוראות סעיף 123ב לפקודת המכס"; (8) בסעיף 89, במקום "בעת התרת רשימון היבוא לצריכה בארץ" יבוא "במועד תשלום המכס עליהם לפי הוראות סעיף 123ב לפקודת המכס"; (8) בסעיף 89, במקום "בעת התרת רשימון היבוא לצריכה בארץ" יבוא "במועד תשלום המכס עליהם לפי הוראות סעיף 123ב לפקודת המכס"; (8) בסעיף 89, במקום "בעת התרת רשימון היבוא לצריכה בארץ" יבוא "במועד תשלום המכס עליהם לפי הוראות סעיף 123ב לפקודת המכס"; (8) בסעיף 89, במקום "בעת התרת רשימון היבוא לצריכה בארץ" יבוא "במועד תשלום המכס עליהם לפי הוראות סעיף 123ב לפקודת המכס";
(9) בסעיף 95(א1), במקום "רשימוני יבוא" יבוא "הצהרות ייבוא". (9) בסעיף 95(א1), במקום "רשימוני יבוא" יבוא "הצהרות ייבוא". (9) בסעיף 95(א1), במקום "רשימוני יבוא" יבוא "הצהרות ייבוא". (9) בסעיף 95(א1), במקום "רשימוני יבוא" יבוא "הצהרות ייבוא". (9) בסעיף 95(א1), במקום "רשימוני יבוא" יבוא "הצהרות ייבוא". (9) בסעיף 95(א1), במקום "רשימוני יבוא" יבוא "הצהרות ייבוא". (9) בסעיף 95(א1), במקום "רשימוני יבוא" יבוא "הצהרות ייבוא".
תיקון חוק מס קנייה (טובין ושירותים) – מס' 25 68. בחוק מס קנייה (טובין ושירותים), התשי"ב–1952, בסעיף 10(א)(1), במקום "בשעת פדייתם מפיקוח רשות המכס" יבוא "במועד תשלום המכס עליהם לפי הוראות סעיף 123ב לפקודת המכס". בחוק מס קנייה (טובין ושירותים), התשי"ב–1952, בסעיף 10(א)(1), במקום "בשעת פדייתם מפיקוח רשות המכס" יבוא "במועד תשלום המכס עליהם לפי הוראות סעיף 123ב לפקודת המכס". בחוק מס קנייה (טובין ושירותים), התשי"ב–1952, בסעיף 10(א)(1), במקום "בשעת פדייתם מפיקוח רשות המכס" יבוא "במועד תשלום המכס עליהם לפי הוראות סעיף 123ב לפקודת המכס". בחוק מס קנייה (טובין ושירותים), התשי"ב–1952, בסעיף 10(א)(1), במקום "בשעת פדייתם מפיקוח רשות המכס" יבוא "במועד תשלום המכס עליהם לפי הוראות סעיף 123ב לפקודת המכס". בחוק מס קנייה (טובין ושירותים), התשי"ב–1952, בסעיף 10(א)(1), במקום "בשעת פדייתם מפיקוח רשות המכס" יבוא "במועד תשלום המכס עליהם לפי הוראות סעיף 123ב לפקודת המכס". בחוק מס קנייה (טובין ושירותים), התשי"ב–1952, בסעיף 10(א)(1), במקום "בשעת פדייתם מפיקוח רשות המכס" יבוא "במועד תשלום המכס עליהם לפי הוראות סעיף 123ב לפקודת המכס". בחוק מס קנייה (טובין ושירותים), התשי"ב–1952, בסעיף 10(א)(1), במקום "בשעת פדייתם מפיקוח רשות המכס" יבוא "במועד תשלום המכס עליהם לפי הוראות סעיף 123ב לפקודת המכס".
תיקון פקודת
מס הכנסה – מס' 246 69. בפקודת מס הכנסה, בסעיף 158ב, אחרי פסקה (2) יבוא: בפקודת מס הכנסה, בסעיף 158ב, אחרי פסקה (2) יבוא: בפקודת מס הכנסה, בסעיף 158ב, אחרי פסקה (2) יבוא: בפקודת מס הכנסה, בסעיף 158ב, אחרי פסקה (2) יבוא: בפקודת מס הכנסה, בסעיף 158ב, אחרי פסקה (2) יבוא: בפקודת מס הכנסה, בסעיף 158ב, אחרי פסקה (2) יבוא: בפקודת מס הכנסה, בסעיף 158ב, אחרי פסקה (2) יבוא:
"(2א) פקודת המכס; "(2א) פקודת המכס; "(2א) פקודת המכס; "(2א) פקודת המכס; "(2א) פקודת המכס; "(2א) פקודת המכס; "(2א) פקודת המכס;
(2ב) חוק מס קנייה (טובין ושירותים), התשי"ב–1952; (2ב) חוק מס קנייה (טובין ושירותים), התשי"ב–1952; (2ב) חוק מס קנייה (טובין ושירותים), התשי"ב–1952; (2ב) חוק מס קנייה (טובין ושירותים), התשי"ב–1952; (2ב) חוק מס קנייה (טובין ושירותים), התשי"ב–1952; (2ב) חוק מס קנייה (טובין ושירותים), התשי"ב–1952; (2ב) חוק מס קנייה (טובין ושירותים), התשי"ב–1952;
(2ג) פקודת תעריף המכס והפטורים, 1937;". (2ג) פקודת תעריף המכס והפטורים, 1937;". (2ג) פקודת תעריף המכס והפטורים, 1937;". (2ג) פקודת תעריף המכס והפטורים, 1937;". (2ג) פקודת תעריף המכס והפטורים, 1937;". (2ג) פקודת תעריף המכס והפטורים, 1937;". (2ג) פקודת תעריף המכס והפטורים, 1937;".
תיקון חוק סוכני המכס – מס' 4 70. בחוק סוכני המכס, התשכ"ה–1964, בסעיף 3א(ב) – בחוק סוכני המכס, התשכ"ה–1964, בסעיף 3א(ב) – בחוק סוכני המכס, התשכ"ה–1964, בסעיף 3א(ב) – בחוק סוכני המכס, התשכ"ה–1964, בסעיף 3א(ב) – בחוק סוכני המכס, התשכ"ה–1964, בסעיף 3א(ב) – בחוק סוכני המכס, התשכ"ה–1964, בסעיף 3א(ב) – בחוק סוכני המכס, התשכ"ה–1964, בסעיף 3א(ב) –
(1) ברישה, במקום "רשימונים לעניין סעיף 25 לפקודת המכס" יבוא "הצהרת ייבוא לפי סימן ה' בפרק רביעי לפקודת המכס או הצהרת ייצוא לפי סימן ב' בפרק שישי לפקודה האמורה (בסעיף זה – הצהרות)"; (1) ברישה, במקום "רשימונים לעניין סעיף 25 לפקודת המכס" יבוא "הצהרת ייבוא לפי סימן ה' בפרק רביעי לפקודת המכס או הצהרת ייצוא לפי סימן ב' בפרק שישי לפקודה האמורה (בסעיף זה – הצהרות)"; (1) ברישה, במקום "רשימונים לעניין סעיף 25 לפקודת המכס" יבוא "הצהרת ייבוא לפי סימן ה' בפרק רביעי לפקודת המכס או הצהרת ייצוא לפי סימן ב' בפרק שישי לפקודה האמורה (בסעיף זה – הצהרות)"; (1) ברישה, במקום "רשימונים לעניין סעיף 25 לפקודת המכס" יבוא "הצהרת ייבוא לפי סימן ה' בפרק רביעי לפקודת המכס או הצהרת ייצוא לפי סימן ב' בפרק שישי לפקודה האמורה (בסעיף זה – הצהרות)"; (1) ברישה, במקום "רשימונים לעניין סעיף 25 לפקודת המכס" יבוא "הצהרת ייבוא לפי סימן ה' בפרק רביעי לפקודת המכס או הצהרת ייצוא לפי סימן ב' בפרק שישי לפקודה האמורה (בסעיף זה – הצהרות)"; (1) ברישה, במקום "רשימונים לעניין סעיף 25 לפקודת המכס" יבוא "הצהרת ייבוא לפי סימן ה' בפרק רביעי לפקודת המכס או הצהרת ייצוא לפי סימן ב' בפרק שישי לפקודה האמורה (בסעיף זה – הצהרות)"; (1) ברישה, במקום "רשימונים לעניין סעיף 25 לפקודת המכס" יבוא "הצהרת ייבוא לפי סימן ה' בפרק רביעי לפקודת המכס או הצהרת ייצוא לפי סימן ב' בפרק שישי לפקודה האמורה (בסעיף זה – הצהרות)";
(2) בפסקאות (1) ו-(2), בכל מקום, במקום "רשימונים" יבוא "הצהרות". (2) בפסקאות (1) ו-(2), בכל מקום, במקום "רשימונים" יבוא "הצהרות". (2) בפסקאות (1) ו-(2), בכל מקום, במקום "רשימונים" יבוא "הצהרות". (2) בפסקאות (1) ו-(2), בכל מקום, במקום "רשימונים" יבוא "הצהרות". (2) בפסקאות (1) ו-(2), בכל מקום, במקום "רשימונים" יבוא "הצהרות". (2) בפסקאות (1) ו-(2), בכל מקום, במקום "רשימונים" יבוא "הצהרות". (2) בפסקאות (1) ו-(2), בכל מקום, במקום "רשימונים" יבוא "הצהרות".
תיקון חוק היטלי סחר ואמצעי הגנה – מס' 6 71. בחוק היטלי סחר ואמצעי הגנה, התשנ"א–1991 – בחוק היטלי סחר ואמצעי הגנה, התשנ"א–1991 – בחוק היטלי סחר ואמצעי הגנה, התשנ"א–1991 – בחוק היטלי סחר ואמצעי הגנה, התשנ"א–1991 – בחוק היטלי סחר ואמצעי הגנה, התשנ"א–1991 – בחוק היטלי סחר ואמצעי הגנה, התשנ"א–1991 – בחוק היטלי סחר ואמצעי הגנה, התשנ"א–1991 –
(1) בסעיף 1, בהגדרה "יבואן" של טובין, במקום "שהותר לו רשימון לצריכתם של הטובין בארץ" יבוא "שהגיש הצהרת ייבוא לצריכה בארץ כאמור בסעיף 62(א)(1) לפקודה האמורה (להלן – הצהרת ייבוא לצריכה) וניתנה התרה לגבי הטובין הכלולים בהצהרה"; (1) בסעיף 1, בהגדרה "יבואן" של טובין, במקום "שהותר לו רשימון לצריכתם של הטובין בארץ" יבוא "שהגיש הצהרת ייבוא לצריכה בארץ כאמור בסעיף 62(א)(1) לפקודה האמורה (להלן – הצהרת ייבוא לצריכה) וניתנה התרה לגבי הטובין הכלולים בהצהרה"; (1) בסעיף 1, בהגדרה "יבואן" של טובין, במקום "שהותר לו רשימון לצריכתם של הטובין בארץ" יבוא "שהגיש הצהרת ייבוא לצריכה בארץ כאמור בסעיף 62(א)(1) לפקודה האמורה (להלן – הצהרת ייבוא לצריכה) וניתנה התרה לגבי הטובין הכלולים בהצהרה"; (1) בסעיף 1, בהגדרה "יבואן" של טובין, במקום "שהותר לו רשימון לצריכתם של הטובין בארץ" יבוא "שהגיש הצהרת ייבוא לצריכה בארץ כאמור בסעיף 62(א)(1) לפקודה האמורה (להלן – הצהרת ייבוא לצריכה) וניתנה התרה לגבי הטובין הכלולים בהצהרה"; (1) בסעיף 1, בהגדרה "יבואן" של טובין, במקום "שהותר לו רשימון לצריכתם של הטובין בארץ" יבוא "שהגיש הצהרת ייבוא לצריכה בארץ כאמור בסעיף 62(א)(1) לפקודה האמורה (להלן – הצהרת ייבוא לצריכה) וניתנה התרה לגבי הטובין הכלולים בהצהרה"; (1) בסעיף 1, בהגדרה "יבואן" של טובין, במקום "שהותר לו רשימון לצריכתם של הטובין בארץ" יבוא "שהגיש הצהרת ייבוא לצריכה בארץ כאמור בסעיף 62(א)(1) לפקודה האמורה (להלן – הצהרת ייבוא לצריכה) וניתנה התרה לגבי הטובין הכלולים בהצהרה"; (1) בסעיף 1, בהגדרה "יבואן" של טובין, במקום "שהותר לו רשימון לצריכתם של הטובין בארץ" יבוא "שהגיש הצהרת ייבוא לצריכה בארץ כאמור בסעיף 62(א)(1) לפקודה האמורה (להלן – הצהרת ייבוא לצריכה) וניתנה התרה לגבי הטובין הכלולים בהצהרה";
(2) בסעיף 32לב(ב)(1), במקום "הרשימונים לצריכה בישראל שהותרו לפי פקודת המכס" יבוא "הצהרות ייבוא לצריכה שניתנה לגבי הטובין הכלולים בהן התרה לפי פקודת המכס (להלן – התרה לצריכה בארץ)"; (2) בסעיף 32לב(ב)(1), במקום "הרשימונים לצריכה בישראל שהותרו לפי פקודת המכס" יבוא "הצהרות ייבוא לצריכה שניתנה לגבי הטובין הכלולים בהן התרה לפי פקודת המכס (להלן – התרה לצריכה בארץ)"; (2) בסעיף 32לב(ב)(1), במקום "הרשימונים לצריכה בישראל שהותרו לפי פקודת המכס" יבוא "הצהרות ייבוא לצריכה שניתנה לגבי הטובין הכלולים בהן התרה לפי פקודת המכס (להלן – התרה לצריכה בארץ)"; (2) בסעיף 32לב(ב)(1), במקום "הרשימונים לצריכה בישראל שהותרו לפי פקודת המכס" יבוא "הצהרות ייבוא לצריכה שניתנה לגבי הטובין הכלולים בהן התרה לפי פקודת המכס (להלן – התרה לצריכה בארץ)"; (2) בסעיף 32לב(ב)(1), במקום "הרשימונים לצריכה בישראל שהותרו לפי פקודת המכס" יבוא "הצהרות ייבוא לצריכה שניתנה לגבי הטובין הכלולים בהן התרה לפי פקודת המכס (להלן – התרה לצריכה בארץ)"; (2) בסעיף 32לב(ב)(1), במקום "הרשימונים לצריכה בישראל שהותרו לפי פקודת המכס" יבוא "הצהרות ייבוא לצריכה שניתנה לגבי הטובין הכלולים בהן התרה לפי פקודת המכס (להלן – התרה לצריכה בארץ)"; (2) בסעיף 32לב(ב)(1), במקום "הרשימונים לצריכה בישראל שהותרו לפי פקודת המכס" יבוא "הצהרות ייבוא לצריכה שניתנה לגבי הטובין הכלולים בהן התרה לפי פקודת המכס (להלן – התרה לצריכה בארץ)";
(3) בסעיף 45 – (3) בסעיף 45 – (3) בסעיף 45 – (3) בסעיף 45 – (3) בסעיף 45 – (3) בסעיף 45 – (3) בסעיף 45 –
(א) בפסקה (1), במקום "התרת הרשימון לצריכה בארץ" יבוא "מתן ההתרה לצריכה בארץ לגביהם"; (א) בפסקה (1), במקום "התרת הרשימון לצריכה בארץ" יבוא "מתן ההתרה לצריכה בארץ לגביהם"; (א) בפסקה (1), במקום "התרת הרשימון לצריכה בארץ" יבוא "מתן ההתרה לצריכה בארץ לגביהם"; (א) בפסקה (1), במקום "התרת הרשימון לצריכה בארץ" יבוא "מתן ההתרה לצריכה בארץ לגביהם"; (א) בפסקה (1), במקום "התרת הרשימון לצריכה בארץ" יבוא "מתן ההתרה לצריכה בארץ לגביהם"; (א) בפסקה (1), במקום "התרת הרשימון לצריכה בארץ" יבוא "מתן ההתרה לצריכה בארץ לגביהם";
(ב) בפסקה (2), במקום "התרת רשימון היצוא" יבוא "התרתם לייצוא" ובסופה יבוא "לעניין זה, "התרה לייצוא", של טובין – מתן התרה לגבי טובין הכלולים בהצהרת ייצוא לפי הוראות סעיף 103 לפקודת המכס". (ב) בפסקה (2), במקום "התרת רשימון היצוא" יבוא "התרתם לייצוא" ובסופה יבוא "לעניין זה, "התרה לייצוא", של טובין – מתן התרה לגבי טובין הכלולים בהצהרת ייצוא לפי הוראות סעיף 103 לפקודת המכס". (ב) בפסקה (2), במקום "התרת רשימון היצוא" יבוא "התרתם לייצוא" ובסופה יבוא "לעניין זה, "התרה לייצוא", של טובין – מתן התרה לגבי טובין הכלולים בהצהרת ייצוא לפי הוראות סעיף 103 לפקודת המכס". (ב) בפסקה (2), במקום "התרת רשימון היצוא" יבוא "התרתם לייצוא" ובסופה יבוא "לעניין זה, "התרה לייצוא", של טובין – מתן התרה לגבי טובין הכלולים בהצהרת ייצוא לפי הוראות סעיף 103 לפקודת המכס". (ב) בפסקה (2), במקום "התרת רשימון היצוא" יבוא "התרתם לייצוא" ובסופה יבוא "לעניין זה, "התרה לייצוא", של טובין – מתן התרה לגבי טובין הכלולים בהצהרת ייצוא לפי הוראות סעיף 103 לפקודת המכס". (ב) בפסקה (2), במקום "התרת רשימון היצוא" יבוא "התרתם לייצוא" ובסופה יבוא "לעניין זה, "התרה לייצוא", של טובין – מתן התרה לגבי טובין הכלולים בהצהרת ייצוא לפי הוראות סעיף 103 לפקודת המכס".
תיקון חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) – מס' 2 72. בחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו–2015, בסעיף 100(2), במקום "רשמון כמשמעותו" יבוא "הצהרת ייבוא כהגדרתה". בחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו–2015, בסעיף 100(2), במקום "רשמון כמשמעותו" יבוא "הצהרת ייבוא כהגדרתה". בחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו–2015, בסעיף 100(2), במקום "רשמון כמשמעותו" יבוא "הצהרת ייבוא כהגדרתה". בחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו–2015, בסעיף 100(2), במקום "רשמון כמשמעותו" יבוא "הצהרת ייבוא כהגדרתה". בחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו–2015, בסעיף 100(2), במקום "רשמון כמשמעותו" יבוא "הצהרת ייבוא כהגדרתה". בחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו–2015, בסעיף 100(2), במקום "רשמון כמשמעותו" יבוא "הצהרת ייבוא כהגדרתה". בחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו–2015, בסעיף 100(2), במקום "רשמון כמשמעותו" יבוא "הצהרת ייבוא כהגדרתה".
תחילה 73. (א) תחילתם של סעיפים 54 ו-57 לחוק זה ביום כ' באב התשע"ח (1 באוגוסט 2018), ובלבד שעד אותו מועד הותקנו תקנות לפי סעיף 223ז(ב) לפקודה כנוסחה בחוק זה; לא הותקנו תקנות עד המועד האמור, תהא התחילה של הסעיפים האמורים ביום כניסתן לתוקף של התקנות. (א) תחילתם של סעיפים 54 ו-57 לחוק זה ביום כ' באב התשע"ח (1 באוגוסט 2018), ובלבד שעד אותו מועד הותקנו תקנות לפי סעיף 223ז(ב) לפקודה כנוסחה בחוק זה; לא הותקנו תקנות עד המועד האמור, תהא התחילה של הסעיפים האמורים ביום כניסתן לתוקף של התקנות. (א) תחילתם של סעיפים 54 ו-57 לחוק זה ביום כ' באב התשע"ח (1 באוגוסט 2018), ובלבד שעד אותו מועד הותקנו תקנות לפי סעיף 223ז(ב) לפקודה כנוסחה בחוק זה; לא הותקנו תקנות עד המועד האמור, תהא התחילה של הסעיפים האמורים ביום כניסתן לתוקף של התקנות. (א) תחילתם של סעיפים 54 ו-57 לחוק זה ביום כ' באב התשע"ח (1 באוגוסט 2018), ובלבד שעד אותו מועד הותקנו תקנות לפי סעיף 223ז(ב) לפקודה כנוסחה בחוק זה; לא הותקנו תקנות עד המועד האמור, תהא התחילה של הסעיפים האמורים ביום כניסתן לתוקף של התקנות. (א) תחילתם של סעיפים 54 ו-57 לחוק זה ביום כ' באב התשע"ח (1 באוגוסט 2018), ובלבד שעד אותו מועד הותקנו תקנות לפי סעיף 223ז(ב) לפקודה כנוסחה בחוק זה; לא הותקנו תקנות עד המועד האמור, תהא התחילה של הסעיפים האמורים ביום כניסתן לתוקף של התקנות. (א) תחילתם של סעיפים 54 ו-57 לחוק זה ביום כ' באב התשע"ח (1 באוגוסט 2018), ובלבד שעד אותו מועד הותקנו תקנות לפי סעיף 223ז(ב) לפקודה כנוסחה בחוק זה; לא הותקנו תקנות עד המועד האמור, תהא התחילה של הסעיפים האמורים ביום כניסתן לתוקף של התקנות. (א) תחילתם של סעיפים 54 ו-57 לחוק זה ביום כ' באב התשע"ח (1 באוגוסט 2018), ובלבד שעד אותו מועד הותקנו תקנות לפי סעיף 223ז(ב) לפקודה כנוסחה בחוק זה; לא הותקנו תקנות עד המועד האמור, תהא התחילה של הסעיפים האמורים ביום כניסתן לתוקף של התקנות.
(ב) תחילתם של סעיפים 32, 33 ו-34 לחוק זה, וכן יתר הוראות הפקודה כנוסחה בחוק זה לעניין הצהרות ייצוא לפי סעיף 103 לפקודה כנוסחו בסעיף 32 לחוק זה, ביום כ"ט בתמוז התשע"ט (1 באוגוסט 2019); ואולם, שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי, בצו, לדחות את המועד האמור לתקופה נוספת שלא תעלה על שנתיים. (ב) תחילתם של סעיפים 32, 33 ו-34 לחוק זה, וכן יתר הוראות הפקודה כנוסחה בחוק זה לעניין הצהרות ייצוא לפי סעיף 103 לפקודה כנוסחו בסעיף 32 לחוק זה, ביום כ"ט בתמוז התשע"ט (1 באוגוסט 2019); ואולם, שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי, בצו, לדחות את המועד האמור לתקופה נוספת שלא תעלה על שנתיים. (ב) תחילתם של סעיפים 32, 33 ו-34 לחוק זה, וכן יתר הוראות הפקודה כנוסחה בחוק זה לעניין הצהרות ייצוא לפי סעיף 103 לפקודה כנוסחו בסעיף 32 לחוק זה, ביום כ"ט בתמוז התשע"ט (1 באוגוסט 2019); ואולם, שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי, בצו, לדחות את המועד האמור לתקופה נוספת שלא תעלה על שנתיים. (ב) תחילתם של סעיפים 32, 33 ו-34 לחוק זה, וכן יתר הוראות הפקודה כנוסחה בחוק זה לעניין הצהרות ייצוא לפי סעיף 103 לפקודה כנוסחו בסעיף 32 לחוק זה, ביום כ"ט בתמוז התשע"ט (1 באוגוסט 2019); ואולם, שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי, בצו, לדחות את המועד האמור לתקופה נוספת שלא תעלה על שנתיים. (ב) תחילתם של סעיפים 32, 33 ו-34 לחוק זה, וכן יתר הוראות הפקודה כנוסחה בחוק זה לעניין הצהרות ייצוא לפי סעיף 103 לפקודה כנוסחו בסעיף 32 לחוק זה, ביום כ"ט בתמוז התשע"ט (1 באוגוסט 2019); ואולם, שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי, בצו, לדחות את המועד האמור לתקופה נוספת שלא תעלה על שנתיים. (ב) תחילתם של סעיפים 32, 33 ו-34 לחוק זה, וכן יתר הוראות הפקודה כנוסחה בחוק זה לעניין הצהרות ייצוא לפי סעיף 103 לפקודה כנוסחו בסעיף 32 לחוק זה, ביום כ"ט בתמוז התשע"ט (1 באוגוסט 2019); ואולם, שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי, בצו, לדחות את המועד האמור לתקופה נוספת שלא תעלה על שנתיים. (ב) תחילתם של סעיפים 32, 33 ו-34 לחוק זה, וכן יתר הוראות הפקודה כנוסחה בחוק זה לעניין הצהרות ייצוא לפי סעיף 103 לפקודה כנוסחו בסעיף 32 לחוק זה, ביום כ"ט בתמוז התשע"ט (1 באוגוסט 2019); ואולם, שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי, בצו, לדחות את המועד האמור לתקופה נוספת שלא תעלה על שנתיים.
בנימין נתניהו
ראש הממשלה משה כחלון
שר האוצר
ראובן ריבלין
נשיא המדינה יולי יואל אדלשטיין
יושב ראש הכנסת