הצעת חוק לקריאה הראשונה

רשומות הצעות חוק ה כ נ ס ת 2018 במרס13 768 כ"ו באדר התשע"ח עמוד 134 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .הנידמה למסהצעת חוק־יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי 134 הצעות חוקה7 – תסנכה קוח תועצהצעהצעות חוק הכנסת – מתפרסמת בזה הצעת חוק של חברי הכנסת מטעם הוועדה המשותפת לוועדת הכנסת ולוועדת החוקה, חוק ומשפט :לדיון בהצעת חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי *‏הצעת חוק־יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי עקרונות יסוד 1 .ארץ ישראל היא מולדתו ההיסטורית של העם היהודיצ שבה קמה מדינת ישראל (א) מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודיצ שבה הוא מממש את זכותו (ב) .הטבעיתצ התרבותית וההיסטורית להגדרה עצמית .מימוש הזכות להגדרה עצמית לאומית במדינת ישראל ייחודי לעם היהודי (ג) סמלי המדינה 2 ."שם המדינה הוא "ישראל (א) .דגל המדינה הוא לבןצ שני פסי תכלת סמוך לשוליוצ ומגן־דוד תכול במרכזו (ב) "סמל המדינה הוא מנורת שבעת הקניםצ עלי זית בשני צדדיהצ והמילה "ישראל (ג) .למרגלותיה ."המנון המדינה הוא "התקווה (ד) .פרטים לעניין סמלי המדינה ייקבעו בחוק (ה) בירת המדינה 3 .ירושלים השלמה והמאוחדת היא בירת ישראל שפה 4 .עברית היא שפת המדינה (א) לשפה הערבית מעמד מיוחד במדינהצ לדובריה זכות לנגישות לשונית לשירותי (ב) .המדינה; פרטים לעניין זה ייקבעו בחוק מטרתה של הצעת חוק־יסוד זו היא לעגן בחקיקת יסוד את זהותה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודיצ וכן להוסיף למערך החוקתי סדרת הוראות העוסקות במאפייניה היסודיים של המדינה כמדינה יהודית. חוק היסוד המוצע יצטרף לחוקי היסוד הקיימיםצ המעגנים מרכיבים נוספים באופייה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ברוח העקרונות שבהכרזה על .הקמת מדינת ישראל מוצע לעגן את עקרונות היסוד בדבר היותה 1 סעיף של מדינת ישראל מדינת הלאום של העם היהודי. מוצע לקבוע כי ארץ ישראל היא מולדתו ההיסטורית של העם היהודי שבה קמה מדינת ישראלצ כי בה הוא מממש את זכותו להגדרה עצמית במדינת לאוםצ וכי מימוש הזכות להגדרה עצמית לאומית במדינת ישראל .ייחודי לעם היהודי :מוצע לקבועצ בחקיקת יסודצ את סמלי המדינה 2 סעיף שם המדינהצ דגל המדינהצ סמל המדינה והמנון המדינה. כיום סמלים אלה מעוגנים בחוק הדגלצ הסמל (להלן – חוק הדגל). פרטי1949–והמנון המדינהצ התש"ט הדגל והסמל אינם קבועים בחוק הדגלצ אולם הם מוגדרים על דרך הפניה להכרזות של מועצת המדינה הזמנית. שם המדינה אף הוא מוגדר על דרך הפניה להכרזת מועצת .העםצ ונוסח המנון המדינה מופיע בתוספת לחוק הדגל מוצע לפרט את תוכנם של סמלים אלהצ לעגן בחקיקת יסוד תיאור קצר שלהם ולקבוע כי יתר הפרטים בעניינם .ייקבעו בחוק מוצע לעגן שנית בחוק־יסוד את האמור 3 סעיף לחוק־יסוד: ירושלים בירת ישראלצ1 בסעיף לאור החשיבות המיוחדת וההיסטורית של ירושלים לעם .היהודי מוצע לעגן את מעמדן של השפה העברית 4 סעיף לדבר המלך82 והשפה הערבית במדינה. סימן צ קובע בנוסחו1947 עד1922 במועצה על ארץ־ישראלצ הנוכחי כי עברית וערבית הן שפות רשמיות במדינהצ אך בפועלצ הן בחקיקה והן בפסיקהצ מוענק לשפה העברית מעמד של בכורה. לכן מוצע לקבוע כי עברית היא שפת .)2017 במאי10( ); הועברה לוועדה ביום י"ד באייר התשע"ז565913 : (מספר פנימי1989/20/הצעת חוק מס' פ * ד ב ר י ה ס ב ר 135 הצעות חוקה7 – תסנכה קוח תועצהצעהצעות חוק הכנסת – אין באמור בסעיף זה כדי לפגוע במעמד השפה הערבית בפועל ערב תחילתו של (ג) .חוק־יסוד זה קיבוץ גלויות 5 .המדינה תהא פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות הקשר עם העם היהודי 6 המדינה תשקוד על הבטחת שלומם של בני העם היהודי ושל אזרחיה הנתונים בצרה (א) .ובשביה בשל יהדותם או בשל אזרחותם .המדינה תפעל לשימור הזיקה בין המדינה ובין בני העם היהודי בכל מקום שהם (ב) המדינה תפעל לשימור המורשת התרבותיתצ ההיסטורית והדתית של העם היהודי (ג) .בקרב יהדות התפוצות שימור מורשת 7 כל תושב ישראלצ ללא הבדל דת או לאוםצ זכאי לפעול לשימור תרבותוצ מורשתוצ (א) .שפתו וזהותו המדינה רשאית לאפשר לקהילהצ לרבות בני דת אחת או בני לאום אחדצ לקיים (ב) .התיישבות קהילתית נפרדת לוח רשמי 8 הלוח העברי הוא לוח רשמי של המדינה ולצידו ישמש הלוח הלועזי כלוח רשמי; השימוש .בלוח העברי ובלוח הלועזי ייקבע בחוק אין באמור בסעיף זה כדי לפגוע במעמד השפה הערבית בפועל ערב תחילתו של (ג) .חוק־יסוד זה 5 .המדינה תהא פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות קיבוץ גלויות 6 המדינה תשקוד על הבטחת שלומם של בני העם היהודי ושל אזרחיה הנתונים בצרה (א) .ובשביה בשל יהדותם או בשל אזרחותם הקשר עם העם היהודי .המדינה תפעל לשימור הזיקה בין המדינה ובין בני העם היהודי בכל מקום שהם (ב) המדינה תפעל לשימור המורשת התרבותיתצ ההיסטורית והדתית של העם היהודי (ג) .בקרב יהדות התפוצות 7 כל תושב ישראלצ ללא הבדל דת או לאוםצ זכאי לפעול לשימור תרבותוצ מורשתוצ (א) .שפתו וזהותו שימור מורשת המדינה רשאית לאפשר לקהילהצ לרבות בני דת אחת או בני לאום אחדצ לקיים (ב) .התיישבות קהילתית נפרדת 8 הלוח העברי הוא לוח רשמי של המדינה ולצידו ישמש הלוח הלועזי כלוח רשמי; השימוש .בלוח העברי ובלוח הלועזי ייקבע בחוק לוח רשמי המדינהצ וכך לתת ביטוי למרכזיות השפה באופייה של המדינה כמדינת הלאום של העם היהודי ולחשיבות המיוחסת לתחיית הלשון העברית במפעל הציוני מתחילתו. לצד קביעה זוצ מוצע לעגן בחוק היסוד את המעמד המיוחד המוקנה במדינה לשפה הערביתצ ואף להדגיש כי אין בחוק היסוד כדי לפגוע במעמד המוענק בפועל לשפה הערבית כיום. עוד מוצע להעניק לדוברי השפה הערבית זכות לנגישות לשונית לשירותי המדינהצ .שאינה מעוגנת כזכות עצמאית בחקיקה הקיימת מוצע לעגן באופן הצהרתי בחוק היסוד את 5 סעיף המחויבות של המדינה כמדינת הלאום של העם היהודי לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויותצ כפי שהיא מוזכרת בהכרזה על הקמת המדינה. עקרון יסוד זה בא 1950–לידי ביטוי בראש וראשונה בחוק השבותצ התש"י לחוק2 (הקובע מיהם הזכאים לשבות)צ וכן בסעיף (הקובע אזרחות לכל עולה לפי1952–האזרחותצ התשי"ב .)חוק השבות מוצע לעגן בחוק היסוד את הקשר המיוחד בין 6 סעיף המדינה ובין בני העם היהודי בכל העולם ואת מחויבותה של המדינה להבטיח את שלומם של בני העם היהודי הנתונים בצרה בשל יהדותםצ כפי שהיא מחויבת להבטיח את שלומם של אזרחי המדינה הנתונים בצרה בשל אזרחותם. עוד מוצע לעגן את מחויבותה של המדינה לשימור הזיקה של המדינה לבני העם היהודי בכל מקום בעולם ולשימור מורשתם התרבותיתצ ההיסטורית והדתית של בני העם היהודי. בכך מוצע לתת ביטוי להיבט מרכזי באופייה היהודי של המדינה – היותה הבית הלאומי של .כל יהודי העולםצ ולא רק של היהודים המתגוררים בה בסעיף קטן (א) מוצעצ לראשונה בחקיקהצ 7 סעיף להעניק זכות לכל תושבי המדינה לפעול .לשימור תרבותםצ מורשתםצ שפתם וזהותם בסעיף קטן (ב) מוצע להסמיך את המדינה לאפשר לקהילהצ לרבות לקהילה המבוססת על בני דת אחת או בני לאום אחדצ לקיים התיישבות קהילתית נפרדת. הסמכה כזאת אינה מופיעה כיום בחקיקה. בעת הכנת הצעת החוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית תיבחן שנית .הכללתה של הוראה זו בחוק היסוד מוצע לעגן את מעמדו של הלוח העברי כלוח 8 סעיף רשמי במדינהצ בהיותו אחד הביטויים התרבותיים הייחודיים של העם היהודי ומורשתו ההיסטורית. כמו כןצ מוצע לקבוע כי הלוח הלועזי ישמש לצד הלוח העברי כלוח רשמיצ שכן לוח השנה הלועזי (הגרגוריאני) הוא המקובל בעולם ואף משמש לוח מרכזי .במדינה ד ב ר י ה ס ב ר 136 הצעות חוקה7 – תסנכה קוח תועצהצעהצעות חוק הכנסת – יום העצמאות וימי זיכרון 9 .יום העצמאות הוא יום החג הלאומי של המדינה (א) יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ויום הזיכרון לשואה ולגבורה הם ימי זיכרון (ב) .רשמיים של המדינה ימי מנוחה ושבתון 10 שבת ומועדי ישראל הם ימי המנוחה הקבועים במדינה; למי שאינם יהודים הזכות לקיים .ימי מנוחה בשבתם ובחגיהם; פרטים לעניין זה ייקבעו בחוק יסודות המשפט 11 ראה בית המשפט שאלה משפטית הטעונה הכרעה ולא מצא לה תשובה בדבר חקיקהצ בהלכה פסוקה או בדרך של היקשצ יכריע בה לאור עקרונות החירותצ הצדקצ היושר והשלום .של מורשת ישראל נוקשות 12 .אין לשנות חוק־יסוד זה אלא בחוק־יסוד שנתקבל ברוב של חברי הכנסת כיוםצ יום העצמאות וימי הזיכרון של 9 סעיף המדינה מעוגנים בחוקים ספציפיים: חוק יום צ חוק יום הזיכרון לחללי מערכות1949–העצמאותצ התש"ט צ וחוק יום הזיכרון לשואה ולגבורהצ1963–ישראלצ התשכ"ג . מוצע לעגן ימים אלה בחקיקת יסוד נוכח1959–התשי"ט מעמדם כמרכיב יסודי בזהותה של המדינה כמדינת הלאום של העם היהודי. יצוין כי לראשונה מוצע לכנות את יום העצמאות כיום החג הלאומי של המדינהצ כפי .שיום העצמאות מכונה במדינות אחרות לשבת ולמועדי ישראל חשיבות תרבותית 10 סעיף ולאומית במדינהצ ולכן מוצע לעגנם בחקיקת א לפקודת18 יסוד. הנוסח המוצע מבוסס על האמור בסעיף צ שבו נקבע כי שבת1948–סדרי השלטון והמשפטצ התש"ח ומועדי ישראל הם ימי המנוחה הקבועים במדינהצ אולם .למי שאינו יהודי זכות לקיים ימי מנוחה בימי המנוחה שלו פרטים לעניין ההסדרים שחלים לגבי ימי מנוחהצ העסקת עובדים בימי מנוחה וכיוצא באלה ייקבעו בחקיקה רגילהצ .כפי שנעשה כיום מוצע לעגן בחוק־יסוד את העיקרון המעוגן כיום 11 סעיף ,1980– לחוק יסודות המשפטצ התש"ם1 בסעיף ולפיו אם יש לקונה לעניין שאלה משפטיתצ לאחר שבית המשפט לא מצא לה תשובה בחקיקהצ בהלכה פסוקה או בדרך של היקשצ עליו לפנות ל"עקרונות החירותצ הצדקצ ."היושר והשלום של מורשת ישראל מוצע לקבוע כלל נוקשותצ ולפיו כדי לשנות את 12 סעיף חוק היסוד המוצע תידרש קבלת חוק־יסוד . חברי הכנסת61 בכנסת ברוב של ,יוזמים: חברי הכנסת אבי דיכטר, אברהם נגוסה, טלי פלוסקוב, מרדכי יוגב, יואב קיש, נאוה בוקר בצלאל סמוטריץ', אורלי לוי אבקסיס, רוברט אילטוב, דוד אמסלם, דוד ביטן סודר והודפס במחלקת הדפוס והפרסומים של הכנסת ISSN 0334-3030 שקלים חדשים1 62 המחיר ד ב ר י ה ס ב ר