הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2066345 הכנסת העשרים יוזמים: חברי הכנסת רחל עזריה שולי מועלם-רפאלי טלי פלוסקוב עודד פורר יעל כהן-פארן איתן כבל מיקי לוי יהודה גליק ______________________________________________ פ/5290/20 הצעת חוק איסור הונאה בכשרות (תיקון – שקיפות), התשע"ח–2018 דברי הסבר חוק חופש המידע, התשנ"ח–1998 (להלן – החוק או חוק חופש המידע), נחקק בשנת 1998, ונתלו בו תקוות שיביא ל"מהפכת שקיפות" במערכת היחסים שבין הרשויות הציבוריות לאזרח. קרוב לעשר שנים מאוחר יותר, תקווה זו נכזבה. מנגנונים בירוקרטים ופטורים מהותיים שהוכנסו לחוק במטרה למנוע ניצולו לרעה, מנוצלים על ידי רשויות ציבוריות כדי לעקרו מתוכן. תכליתו של חוק איסור הונאה בכשרות, התשמ"ג–1983 (להלן – החוק), הוא להגן על צרכני הכשרות בישראל ולמנוע את הונאתם. דוחות ומחקרים שנכתבו בשנים האחרונות מלמדים על הכשלים הרבים במערך הכשרות בארץ, אשר קשורים בחלקם לעובדה כי המנגנונים הקיימים כיום בחוק אינה מספיקים כדי שיוכל התכלית לשמה נועד. הצעת חוק זו מבקשת לטפל בשני כשלים מרכזיים במערך הכשרות הנוהג כיום בישראל – היעדר שקיפות בתנאים הנדרשים לצורך קבלת תעודת כשרות והיעדר אחריות מצד נותן הכשרות ומשגיחי הכשרות לעמידה בחובותיהם. בישראל פועלות שתי מערכות כשרות: זו הרשמית של הרבנות הראשית, וזו הפרטית של הבד"צים. בשתי המערכות אין כיום שקיפות בסיסית ואמון הציבור בהן מסתמך על 'מיתוג' הגוף או הרב העומד בראשו, ולא על דרך מתן הכשרות וסטנדרט הכשרות לפיו פועל ארגון כשרות, תהיה זו מועצה דתית או בד"צ חרדי. גופי הכשרת הפרטיים לא מוסדרים בחוק ולרבנות אין סמכות פיקוח עליהם. ההצעה אינה מבקשת לשנות את המצב הזה באופן מהותי אלא רק להטיל על גופים אלה חובת שקיפות ופרסום. המצב המתואר פוגע בשוק הכשרות כולו, נותני כשרות 'רציניים' בעלי עסקים וצרכנים. בהעדר שקיפות, אין אפשרות לדעת מהו טיב הכשרות שנותן כל ארגון כשרות, למדוד אותו ולהעריך את טיב הכשרות. לבעלי העסקים ולצרכנים לא נותר אלא לסמוך על תדמית גוף הכשרות או מזלם הטוב. מצב דברים זה הוא גם היסוד לכפל ושילוש הכשרויות שבפועל אין כל הבדל בסטנדרט בו נבחנת כשרות המוצר או בית העסק. בהיעדר מקור ידיעה בוחרים צרכנים רבים להסתמך על המוניטין להם זכה נותן הכשרות כערובה להבטחת רמת הכשרות בה הם חפצים. מצב זה צריך להשתנות מקצה לקצה. מוצע לחייב את כלל נותני הכשרות, רשמיים ופרטיים, בשקיפות מלאה הנוגעת לכל הפרמטרים של התנהלותם, מנהליים כמקצועיים. החוק המוצע מבקש לטפל בבעיה זו על ידי חיובם של נותני הכשרות בפירוט של סטנדרט הכשרות בו שהם נוהגים. רשימה זו, אשר תפורסם באופן פומבי, תמלא מספר מטרות. ראשית, הרשימה תבטיח גיבושם של נהלי עבודה מסודרים במערכת היחסים המשולשת הקיימת בין בית העסק, המשגיח ונותן הכשרות, ויקלו על בית העסק המבקש להחזיק בתעודת כשרות לכלכל את צעדיו בעת ניהול עסקו. שנית, פרסום הסטנדרט יעודד תחרות בריאה יותר בין נותני הכשרות, שיצטרכו להצדיק את קיומם על בסיס מבחנים מהותיים הקשורים בשאלות של כשרות. יש להניח כי על ידי מנגנון חוקי זה, יקטן מספרם של נותני הכשרות בארץ - עובדה שעשויה בחלט לתרום להפחת יוקר המחיה בישראל. שלישית, ההוראות שיפורסמו יאפשרו לציבור הרחב לקבל מידע אודות סטנדרט הכשרות המוצע לו בבתי עסק. שקיפות מקיפה תשרת כמה תכליות נוספות: היא תבטיח גיבושם של נהלי עבודה מסודרים במערכות הכשרות. היא תביא לתחרות בין נותני הכשרות, שיצטרכו להצדיק את קיומם על בסיס מבחנים מהותיים הקשורים בשאלות של כשרות. השקיפות תאפשר לציבור הרחב לקבל מידע אודות סטנדרט הכשרות המוצע לו במוצרי מזון ובתי עסק ולבחור באופן מושכל את המתאים לו. ברור כי שקיפות שתעודד תחרות ויעילות גבוהה יותר, תביא גם להפחתת מספר גופי הכשרות הפועלים בישראל ובעיקר לצמצום התופעה של מספר כשרויות הניתנות לאומו מוצר או עסק. הכשל השני עימו מבקשת הצעת החוק להתמודד היא היעדר אחריות מצד נותני תעודת ההכשר ומשגיחי הכשרות להבטחת אמינותה של תעודת הכשרות המוענקת על ידם. היעדרה של אחריות לכשרות מוביל אף הוא לבעיות כשרות חמורות. בעלי עסקים נתקלים  חדשות לבקרים בהתנהלות בעייתית מצדם של משגיחי כשרות. ביטוי מובהק להתנהלות זו היא נמצא בעצם נוכחותם של משגיחי הכשרות בבית העסק עצמו. פעמים רבות אין לגוף נותן הכשרות דרך להבטחת נוכחותם של המשגיחים, עובדה שמנוצלת לרעה במקרים רבים על ידי משגיחי הכשרות. ואכן בדוחות הביקורת השונים שנכתבו על מערך הכשרות בישראל, ובכלל זה דוח מבקר המדינה לשנת 2017, נמצא כי משגיחים רבים אינם נוכחים בבתי העסק כפי הנדרש מהם. מציאות זו פוגעת ברמת ההשגחה על כשרות העסק.             השקיפות שתושג על ידי פרסום ההוראות לעניין תעודת הכשר, תעודד את נותני הכשרות ואת המשגיחים מטעמם לנקוט בכל הצעדים הנדרשים מהם כדי להבטיח את עמידתו של בית העסק הזוכה לתעודת כשרות מטעמם בסטנדרט הכשרות המוצג לציבור הצרכנים. הוספת השקיפות, תאפשר גם להכפיף את ההונאה בכשרות המוגדרת בחוק לסטנדרט ודאי יותר.  הצעת חוק זו נכתבה בשיתוף פעולה עם המכון הישראלי לדמוקרטיה. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ז באדר התשע"ח – 14.3.18 תיקון סעיף 1 1. בחוק איסור הונאה בכשרות, התשמ"ג–1983 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1 – בחוק איסור הונאה בכשרות, התשמ"ג–1983 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1 – בחוק איסור הונאה בכשרות, התשמ"ג–1983 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1 – בחוק איסור הונאה בכשרות, התשמ"ג–1983 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1 – בחוק איסור הונאה בכשרות, התשמ"ג–1983 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1 – בחוק איסור הונאה בכשרות, התשמ"ג–1983 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1 – (1) אחרי ההגדרה "בית אוכל" יבוא: (1) אחרי ההגדרה "בית אוכל" יבוא: (1) אחרי ההגדרה "בית אוכל" יבוא: (1) אחרי ההגדרה "בית אוכל" יבוא: (1) אחרי ההגדרה "בית אוכל" יבוא: (1) אחרי ההגדרה "בית אוכל" יבוא: ""הוראות לעניין תעודת הכשר" – הוראות לעניין תעודת הכשר כאמור בסעיף 2א(א);"; ""הוראות לעניין תעודת הכשר" – הוראות לעניין תעודת הכשר כאמור בסעיף 2א(א);"; ""הוראות לעניין תעודת הכשר" – הוראות לעניין תעודת הכשר כאמור בסעיף 2א(א);"; ""הוראות לעניין תעודת הכשר" – הוראות לעניין תעודת הכשר כאמור בסעיף 2א(א);"; ""הוראות לעניין תעודת הכשר" – הוראות לעניין תעודת הכשר כאמור בסעיף 2א(א);"; (2) אחרי ההגדרה "ייצור של מצרך" יבוא: (2) אחרי ההגדרה "ייצור של מצרך" יבוא: (2) אחרי ההגדרה "ייצור של מצרך" יבוא: (2) אחרי ההגדרה "ייצור של מצרך" יבוא: (2) אחרי ההגדרה "ייצור של מצרך" יבוא: (2) אחרי ההגדרה "ייצור של מצרך" יבוא: ""משגיח כשרות" – אדם הפועל מטעם נותן תעודת הכשר מול בית אוכל שיש לו תעודת הכשר. ""משגיח כשרות" – אדם הפועל מטעם נותן תעודת הכשר מול בית אוכל שיש לו תעודת הכשר. ""משגיח כשרות" – אדם הפועל מטעם נותן תעודת הכשר מול בית אוכל שיש לו תעודת הכשר. ""משגיח כשרות" – אדם הפועל מטעם נותן תעודת הכשר מול בית אוכל שיש לו תעודת הכשר. ""משגיח כשרות" – אדם הפועל מטעם נותן תעודת הכשר מול בית אוכל שיש לו תעודת הכשר. "נותן תעודת הכשר" – "נותן תעודת הכשר" – "נותן תעודת הכשר" – "נותן תעודת הכשר" – "נותן תעודת הכשר" – (1) מי שמנוי בסעיף 2; (1) מי שמנוי בסעיף 2; (1) מי שמנוי בסעיף 2; (1) מי שמנוי בסעיף 2; (2) גוף הנותן תעודה לעניין כשרות בית אוכל לבית אוכל שיש לו תעודת הכשר לפי חוק זה;". (2) גוף הנותן תעודה לעניין כשרות בית אוכל לבית אוכל שיש לו תעודת הכשר לפי חוק זה;". (2) גוף הנותן תעודה לעניין כשרות בית אוכל לבית אוכל שיש לו תעודת הכשר לפי חוק זה;". (2) גוף הנותן תעודה לעניין כשרות בית אוכל לבית אוכל שיש לו תעודת הכשר לפי חוק זה;". הוספת סעיפים 2א ו-2ב 2. אחרי סעיף 2 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 2 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 2 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 2 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 2 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 2 לחוק העיקרי יבוא: "פרסום הוראות לעניין תעודת הכשר "פרסום הוראות לעניין תעודת הכשר "פרסום הוראות לעניין תעודת הכשר 2א. (א) נותן תעודת הכשר יפרסם בדרך שנקבעה בסעיף קטן (ב) הוראות לעניין תעודת הכשר הכוללות את כל אלה: (א) נותן תעודת הכשר יפרסם בדרך שנקבעה בסעיף קטן (ב) הוראות לעניין תעודת הכשר הכוללות את כל אלה: (1) סמכויותיו וחובותיו של משגיח כשרות, לרבות תנאי קבלתם של משגיחי הכשרות הפועלים מטעם הגוף ואופן הכשרתם, פירוט כמות שעות ההשגחה הנדרשות ותדירותן ודרך עבודת משגיח הכשרות מול בית האוכל; (2) התנאים הנדרשים מבית אוכל המקבל תעודת הכשר לרבות הדרישות ההלכתיות הנדרשות ממחזיק בתעודת הכשר, עלות תעודת ההכשר ודרך הבירור במקרה בו מתעוררות שאלות הלכתיות לעניין מתן תעודת הכשר לבית אוכל. (ב) הוראות לעניין תעודת הכשר יועברו למשרד לשירותי דת ויפורסמו באתר האינטרנט של המשרד לשירותי דת בתוך עשרה ימים מיום שהומצאו לו. (ב) הוראות לעניין תעודת הכשר יועברו למשרד לשירותי דת ויפורסמו באתר האינטרנט של המשרד לשירותי דת בתוך עשרה ימים מיום שהומצאו לו. (ג) ביקש נותן תעודת הכשר לתקן הוראות לעניין תעודת הכשר כאמור בסעיף קטן (א), יעביר למשרד לשירותי דת ולבתי האוכל שלהם נתן תעודת הכשר את ההוראות המתוקנות והוראות אלה יחולו 20 ימים מעת שפורסמו באתר האינטרנט כאמור בסעיף קטן (ב); ואולם, ראה נותן כשרות כי ישנו צורך דחוף לשינוי של הוראות כאמור, יודיע על כך בכתב לבית האוכל ולמשרד לשירותי דת בהקדם האפשרי והוראות אלה יחולו מעת שהודיע כאמור. (ג) ביקש נותן תעודת הכשר לתקן הוראות לעניין תעודת הכשר כאמור בסעיף קטן (א), יעביר למשרד לשירותי דת ולבתי האוכל שלהם נתן תעודת הכשר את ההוראות המתוקנות והוראות אלה יחולו 20 ימים מעת שפורסמו באתר האינטרנט כאמור בסעיף קטן (ב); ואולם, ראה נותן כשרות כי ישנו צורך דחוף לשינוי של הוראות כאמור, יודיע על כך בכתב לבית האוכל ולמשרד לשירותי דת בהקדם האפשרי והוראות אלה יחולו מעת שהודיע כאמור. (ד) בית אוכל יציג את ההוראות לעניין תעודת הכשר כאמור בסעיף קטן (א) לכל המעוניין בכך. (ד) בית אוכל יציג את ההוראות לעניין תעודת הכשר כאמור בסעיף קטן (א) לכל המעוניין בכך. פרסום מידע לעניין נותן תעודת הכשר פרסום מידע לעניין נותן תעודת הכשר פרסום מידע לעניין נותן תעודת הכשר 2ב. בלי לגרוע מכל דין, המשרד לשירותי דת יפרסם באתר האינטרנט שלו מידע לעניין נותן תעודת הכשר אשר יכלול את כל אלה: בלי לגרוע מכל דין, המשרד לשירותי דת יפרסם באתר האינטרנט שלו מידע לעניין נותן תעודת הכשר אשר יכלול את כל אלה: (1) דרך התאגדותו של נותן תעודת ההכשר; (1) דרך התאגדותו של נותן תעודת ההכשר; (2) פרטי מנהל נותן תעודת ההכשר; (2) פרטי מנהל נותן תעודת ההכשר; (3) פרטי הרב המתווה את המדיניות ההלכתית; (3) פרטי הרב המתווה את המדיניות ההלכתית; (4) המדיניות ההלכתית של נותן תעודת ההכשר; (4) המדיניות ההלכתית של נותן תעודת ההכשר; (5) דרך הפיקוח על בתי אוכל לרבות כל אלה: (5) דרך הפיקוח על בתי אוכל לרבות כל אלה: (א) היקף נוכחות משגיחים בבתי האוכל לפי סוג בית האוכל; (ב) דרך ההעסקה של משגיחי הכשרות והאם אלו מועסקים על ידי בית האוכל או על ידי נותן הכשרות; (ג) שיטות העבודה של משגיח הכשרות בבית האוכל."