חומר רקע
1
כ"ח באב התשפ"ד
9 בספטמבר
2024
:לכבוד חברי
ועדת החוקה, חוק ומשפט
מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה
'מסמך הכנה (מס2
) לדיון ביום10.9.2024
'בהצעת חוק החברות (תיקון מס37
) (ממשל תאגידי בחברות
ציבוריות שאין בהן ב
על שליטה), התשפ"ג-
2023
/(מ1647
)
בתיקון מוצע לעדכן את הסדרי הממשל התאגידי שבחוק החברות כדי שיתנו מענה טוב יותר לסוגיות
המתעוררות ביחס לחברות שמבנה הבעלות שלהן מבוזר, כ"לומר חברות שאין בהן "בעל שליטה .
במסמך זה
:נתרכז בתיקונים המוצעים בשלושה נושאים עיקריים
א.
מדיניות המינויים וועדת המינויים ב
חברה ללא שליטה
'(ס1 ו-6
.)להצעת החוק
ב.
דירקטורים בלתי תלויים בחברות ללא שליטה –
-
הרכב הדירקטוריון –
חובת מינוי רוב דירקטורים בלתי תלויים בדירקטוריון של חברה ללא בעל
,שליטה
במקום החובה למנות שני דירקטורים חיצוניים '(ס7
,
11
,
12
.)להצעת החוק
-
זיקות אסורות לדירקטו
ר בלתי תלוי
'(ס13
.)להצעת החוק
-
הרכב ועדות הביקורת והתגמול
'(ס3-2
,
5
,
15
.)להצעת החוק
-
נושאים נוספים –
,דירקטור חליף, גמול ליו"ר דירקטוריון שהוא בלתי תלוי
הזכות למ ידע של
'דירקטור בלתי תלוי (ס10
,
18
,
19
להצעת
.)החוק
ג.
דירקטוריון מדורג
'(ס9-8
.)להצעת החוק
א .מדיניות המינויים וועדת המינויים בחברה
ההצעה כוללת שני תיקונים קשורים שתכליתם יצירת כללים מובנים להסדרת המינוי של דירקטורים בחברה
:ללא בעל שליטה
ב תיקון
הראשון
, מוצע לחייב דירקטוריונ ים בחברות ללא בעל שליטה לקבוע את "מדיניות
המינויים" בחברה (סעיף1 להצע .)ה
בתיקון השני , מוצע לחייב חברות ללא בעל שליטה להקים ועדת משנה של
הדירקטוריון שתיקרא "ועדת מינויים" אשר תמליץ על המועמדים שיוצעו לכהונה כדירקטורים ועל מדיניות
המינויים (סעיף6
.)להצעה
סעיף1 להצ"ח
(תיקון לסעיף92
)לחוק
עניינו של סעיף זה בקביעת מדיניות מינ.ויים כללית לחברה
נוסח ונוסח משולב
ת יקון
סעיף92
1.בחוק החברות, התשנ"ט–
1999
(להלן–
החוק העיקרי), בסעיף92(א), במקום
( פסקה12
:) יבוא
2
רקע כללי
תפקיד
הדירקטוריון
להתוות את המדיניות
בחברה
"ולפקח על המנכ
ל
(סעיף92
)לחוק.
בחברות ללא
בעל
,שליטה
התיאוריה של דיני החברות גורסת כי נדרש פיקוח הדוק יותר על ההנהלה מצד הדירקטוריון, מאחר שלבעלי
המניות המבוזרים אין את התמריץ או את היכולת לפקח על המנהלים
ו הדירקטוריון נושא לבדו בתפקיד
הפיקוח .כדי שהדירקטוריון יוכ ל למלא
תפקיד זה,
חשוב שהוא יהיה עצמאי, שהרכבו יאפשר את הפיקוח
.האפקטיבי, ושהוא יהיה אחראי כלפי בעלי המניות אשר ממנים אותו
("
12
)
בחברה ציבורית ובחברה פרטית שהיא חברת איגרות חוב–
יקבע
בהתחשב, בין השאר, בסוג החברה, גודלה, היקף פעילות החברה ו
מורכבות
פעילותה, ובכפוף למספר הדירקטורים שנקבע בתקנון לפי סעיף219
–
)(א את המספר המזערי הנדרש של דירקטורים בדירקטוריון, שעליהם להיות
בעלי מומחיות חשבונאית ופיננסית, כמשמעותה לפי סעיף240
(בחוק זה–
;)דירקטורים בעלי מומחיות חשבונאית ופיננסית
)(ב בח ברה ציבורית שאין בה בעל שליטה–
מדיניות לעניין הרכב
הדירקטוריון הרצוי וכשירותם הרצויה של חבריו (להלן–
".)מדיניות המינויים
נוסח משולב:
ימן ס א' :סמכ
ויות הדירקטוריון
92
.
)סמכויות הדירקטוריון: (א
הדירקטוריון יתווה את מדיניות החברה ויפקח על ביצוע תפקידי
המנ הל הכללי ופעולותיו, ובכלל זה–
(
1
)
;יקבע את תכניות הפעולה של החברה, עקרונות למימונן וסדרי עדיפויות ביניהן
(
2
)
;יבדוק את מצבה הכספי של החברה, ויקבע את מסגרת האשראי שהחברה רשאית ליטול
(
3
)
;יקבע את המבנה הארגוני ואת מדיניות השכר והתגמול
(
4
)
רשא;י להחליט על הנפקה של סדרת איגרות חוב
(
5
)
אחראי לעריכת הדוחות הכספיים ולאישורם, כאמור בסעיף171
;
(
6
)
ידווח לאסיפה השנתית על מצב עניני החברה ועל התוצאות העסקיות כאמור בסעיף173
;
(
7
)
ימנה ויפטר את המנהל הכללי כאמור בסעיף250
;
(
8
)
יחליט בפעולות ובעיסקאות הטעו נות אישורו לפי התקנון או לפי הוראות סעיפים255
ו-
268
עד275
;
(
9
)
רשאי להקצות מניות וניירות ערך המירים
למניות עד גבול הון המניות הרשום...
;
(
10
)
רשאי להחליט על חלוקה כאמור בסעיפים307
ו-
308
;
(
11
)
יחווה דעתו על הצעת רכש מיוחדת כאמור
בסעיף329
;
(
12
)
בחברה ציבורית ובחברה פרטית שהיא חברת איגרות חוב–
יקבע בהתחשב, בין השאר, בסוג
החברה, גודלה, היקף פעילות החברה ומורכבות פעילותה, ובכפוף למספר הדירקטורים שנקבע בתקנון
לפי סעיף219
–
)(א
את המספר המזערי הנדרש של דירקטורים בדירקטוריון, שעליהם להיות בעלי מומחיות
חשבונאית ופיננסית, כמשמעותה לפי סעיף240
(בחוק זה–
דירקטורים בעלי מומחיות חשבונאית
;)ופיננסית ,הדירקטוריון יקבע את המספר המזערי כאמור בהתחשב, בין השאר, בסוג החברה, גודלה
היקף פעילות החברה ומורכבות פעילותה, ובכפוף למספר הדירקטורים שנקבע בתקנון לפי סעיף219
.
)(ב
בחברה ציבורית שאין בה בעל שליטה–
מדיניות לעניין הרכב הדירקטוריון הרצוי וכשירותם
הרצויה של חבריו (להלן–
.)מדיניות המינויים
3
התיקון המוצע
בתיקון מוצע כי ה דירקטוריון בחברה ללא בעל שליטה יקבע את"מדיניות המינויים
" של החברה , על בסיס
מאפייני החב
רה וצרכיה .
מדיניות כללית זו תהווה בסיס להליך בחירת המועמדים לכהונה כדירקטורים שיוצעו
מטעם הדירקטוריון והיא
:תכלול שני עניינים(1) הרכב הדירקטוריון ,כלומר התמהיל
הרצוי של חברי
;הדירקטוריון(2) הכישורים
.שלדעת הדירקטוריון צריכים להיות לחבריו
שאלות לדיון
1.
מוצ
ע לבחון את מנגנון האישור של מדיניות המינויים –
לפי המוצע, המדיניות תאושר
בדירקטוריון , והוא
יהיה רשאי להסמיך את
ועדת המינויים
לקבוע את המדיניות (ראו סעיף6
המוצע להלן). מוצע כי הוועדה
תבחן האם נכון כי מדיניות המינויים
תאושר בידי הדירקטוריון (ואף בידי ועדת מ ,)שנה שהסמיך לכך
,כשהוא גם האורגן שהמדיניות חלה ישירות לגבי היחידים המרכיבים אותו והאם יש אפשרויות נוספות
שנשקלו?
,למשל
מדיניות התגמול
של החברה
נקבעת על ידי הדירקטוריון ל אחר ששקל את המלצות ועדת
התגמול והיא
טעונה אישור האסיפה הכללית (סעיף267
.)א לחוק
2.
מוצע ל"דון במשמעות המונח "מדיניות לעניין הרכב הדירקטוריון –
החובה לקבוע מדיניות לעניין "הרכב
"הדירקטוריון
מנוסחת באופן רחב ביותר ,, ומותירה לכל דירקטוריון את היכולת לצקת לה תוכן. למשל
לקבוע את החלוקה בין סוגי הדירקטורים השונים (רגילים, דב"תים, בעלי מומחיות חשבונא ;)ית ופיננסית
לקבוע מספר מינימלי ומקסימלי של דירקטורים; לקבוע גיוון בהרכב הדירקטורים מבחינת המומחיות
.השונה והניסיון הרלוונטי שלהם, או גיוון מסוגים אחרים כמו גיוון מגדרי
מודל שונה מהמוצע כאן, ניתן
למצוא באופן שבו החוק קובע כיצד תיקבע מדיניות התגמול, שם החו ק מונה רשימת שיקולים שחובה
להתחשב בהם
בקביעת המדיניות (סעיף267
.)ב לחוק
.מוצע לוועדה לבחון את המשמעות של קביעת חובה גמישה מסוג זה
מצד אחד, ברור כי חובה מסוג זה
מאפשרת יותר גמישות ומאפשרת לכל חברה לקבוע את המדיניות באופן שמתאים לאופייה. מצד שני, היא
מאפשרת
.לחברה לצאת ידי חובה בקביעת פרטים ברמה מינימלית
3.
"מוצע לבחון את המשמעות של ההסמכה לקבוע מדיניות שהיא בבחינת הדבר ה"רצוי –
,לפי המוצע
הדירקטוריון יוסמך לקבוע את המדיניות לעניין "הרכב הדירקטוריון
הרצוי " ולעניין "הכשירות
הרצויה "
של הדירקטורים. בשונה מכך, הדי רקטוריון מוסמך לקבוע למשל את"
מסגרת האשראי שהחברה רשאית
ליטול
" או "את מדיניות השכר והתגמול,"
."ללא התוספת שמדובר במדיניות "הרצויה ככל שהכוונה היא
לאפשר חריגה ממדיניות המינויים שקבע הדירקטוריון , מוצע לשקול להבהיר זאת במפורש בנוסח
ו להבנות
את המקרים והאופן שב.הם חריגה כזו תתאפשר
4.
מוצע לבחון מדוע קביעת מדיניות המינויים תהיה חובה רק בחברות בלי גרעין שליטה –
אמנם כאמור
בעיית הנציג האנכית בין בעלי המניות להנהלה מתעוררת בעיקר בחברות ללא
בעל שליטה,
,ואולם מוצע
לבחון
ה אם אין תועלת בתהליך השקוף והמובנה ובקביעת מדיניות מינויים סדורה גם בחברות
עם בעל
של
יטה? השאלה מתחדדת עוד יותר בשל ההצעה להוריד את הרף להגדרת "שליטה" (מ-
%
50
ל-
%
25
.)
4
סעיף6
להצ"ח (הוספת סעיפים118ג ו-
118
)ד לחוק
עניינו של סעיף זה בקביעת חובה להקים בחברות ציבוריו
ת
."ללא בעל שליטה "ועדת מינויים
הוספת סימן י"א
6.
אחרי סעיף118
:ב לחוק העיקרי יבוא
"סימן י"א: ועדת מינויים
מינוי הוועדה
118
.ג)(א דירקטוריון חברה ציבורית שאין בה בעל
שליטה, ימנה מקרב חבריו ועדת מינויים (בחוק זה
–
.)ועדת מינויים
)(ב מספר חבריה של ועדת מינויים לא יפחת
משלושה ורוב חבריה יהיו דירקטורים בלתי
.תלויים
)(ג
הוראות סימן ח' וסעיף115(ב) עד (ה) יחולו
על ועדת מינויים, בשינויים המחויבים; ואולם יושב
ראש דירקטוריון שסווג כדירקטור בלתי תלוי יהיה
.רשאי להיות חבר בה
)(ד ועדת ביקורת יכולה לשמש גם ועדת
.מינויים
תפקידי הוועדה
118
.ד)(א
:תפקידיה של ועדת המינויים הם
(1)
להמליץ לדירקטוריון על מדיניות
המינויים כמשמעותה בסעיף92, או אם
הוסמכה לכך על ידי הדירקטוריון– לקבוע
;את המדיניות כאמור
(2)
להמליץ לדירקטוריון על המועמדים
שיוצעו מטעמו לאסיפה הכללית, בהתאם
למדיניות המינויים, או אם הוסמכה לכך על
ידי הדירקטוריון–
לקבוע את המועמדים
.שיוצעו כאמור
5
)(ב השר רשאי לקבוע, בהתייעצות עם רשות
ניירות ערך, הוראות ותנאים בנוגע לאופן ביצוע
תפקידי
הוועדה, וכן רשאי הוא לקבוע כי הוראות
.סעיף זה לא יחולו על סוגי חברות, בתנאים שיקבע
)(ג הוראות סעיף זה לא יחולו על מועמדים
שהציע בעל מניה מכוח זכותו לפי סעיף66
".)(ב
ר קע
כללי
הצעת מועמד לכהונה כדירקטור נעשית ל פי החוק הקיים :באחת משתי דרכים
הדרך האחת , שהיא הנפוצה
ביותר–
היא שהמועמדים מוצעים לאסיפת בעלי המניות בידי הדירקטוריון עצמו, שכן הוא האורגן שקובע את
סדר היום של האסיפה הכללית ומעלה את מינוי הדירקטורים כאחד הנושאים
לדיון .דרך שנייה , היא הצעת
מועמדים לדירקטו
ריון על ידי בעל מניה שמחזיק ב-
1%
לפחות מזכויות ההצבעה שזכאי לבקש מהדירקטוריון
לכלול נושא על סדר יומה של האסיפה (סעיף66
.)לחוק
ה תיקון
ה
מוצע
בתיקון מוצע להבנות את הליך הצעת המועמדים לכהונה כדירקטורים מטעם הדירקטוריון בחברות ללא גרעין
שליטה ולחייב כי הוא י עבור דרך ועדת דירקטוריון חדשה– ועדת מינויים . מבחינת ההרכב–
מוצע כי רוב חברי
הוועדה
יהיו דירקטורים
בלתי תלויים , ויתר הדירקטורים יהיו כפופים להוראות סעיף115
(ב) לחוק, כלומר: הם
.אינם יכולים להיות מועסקים בידי החברה, או לתת שירותים דרך קבע לחברה
מוצע כי תפ
י קיד ועדת המינויים יהיו: האחד , להמליץ לדירקטוריון על "מדיניות המינויים" שמשמעה מדיניות
כללית לעניין הרכב הדירקטוריון הרצוי
;והכשירות הרצויה של הדירקטורים
השני , להמליץ לדירקטוריון על
המועמדים
לכהונה כדירקטורים
או להציע את המועמדים ישירות לאסיפה–
אם
הו
ועד
ה הוסמכה לכך .
לפי המוצע, הוועדה אינה מוסמכת לבחון את המועמדים שמציעים בעלי המניות, אלא רק את המועמדים
.שהדירקטוריון מציע מטעמו ,מטרת התיקון להקטין את יכולת ההשפעה של ההנהלה על בחירת הדירקטורים
כדי לאפשר פיקוח אפקטיבי
של הדירקטוריון על הדרג הניהולי, ולעודד הליך מינוי שייעשה משיקולים מקצועיים
ויביא להרכב מגוון של הדירקטוריון.
בספרות הוצגו מספר
יתרונות בולטים בהקמת אורגן מן הסוג של ועדת מינויים :, ובהם תרומה לקיום הליך
מובנה וסדור לבחירת דירקטורים; טיוב המינויים האינדיבידואליים; חיזוק א מון המשקיעים בחברות. בספרות
הובאו אף התייחסויות למחקרים אמפיריים שהציגו תוצאות חיוביות שנכרכו בהקמת ועדות מינויים, לדוגמא
הוצג כי באחד המאמרים מבריטניה משנת2015
נמצא קשר חיובי בין הקמת ועדות מינויים לבין ביצועי החברות
(אסף אקשטיין וקובי קסטיאל, מינוי דירק ,טורים: תאוריה, ראיות, מדיניות
משפטים
נב תשפ"ג429
(
2023
,)
'מפנים למאמר כזה בעמ482
למאמרם). גם במשפט המשווה
שיובא להלן
ניתן לראות כי מספר לא מבוטל של
.מדינות וגם הבורסות הגדולות בארה"ב, קובעות כלל דומה
מנגד , מטבע הדברים, הוספת רגולציה מסוג זה
מסרבלת את הל .יך הבחירה של הדירקטורים ומטילה עלויות נוספות על החברה
6
משפט השוואתי
.מהספרות עולה כי מדינות רבות קבעו הוראות בדבר הקמת ועדת מינויים, חלקן כהוראת חובה וחלקן כרשות
,כך למשל
בארה"ב –
כללי
הרישום ל
בורסת הנאסד"ק מחייבים כי מועמדים לדירקטוריון ייבחרו או יומלצו
לדירקטוריון באחת משתי דרכים: בידי רוב הדירקטורים העצמאיים (בהצבעה שבה השתתפו רק הדירקטורים
העצמאיים), או בידי
ועדת מינויים המורכבת רק מדירקטורים עצמאיים1 .
חברות שיש בהן בעל שליטה (מחזיק
מעל50%
מזכויות ההצבעה לעניין מינוי דירקטורים) פטורות מהחובה לקיים פי ,קוח על אופן מינוי הדירקטורים
ויחולו עליהן הוראות גילוי מיוחדות במקום זאת (כלל5605(e)
וההחרגה ממנו בסעיף5615(e)(7)
:, בקישורRules
| The Nasdaq Stock Market
.)
לפי נתו
ני ה-
Corporate Governance Factbook
OECD
(דוח שמפרסם הארגון אחת לשנתיים ובו סקירת
ממשל תאגידי בעשרות מדינות) משנת2023, בכ-
85%
מבין49
המדינות שנסקרו יש חובה או המלצה להקים
ועדת מינויים. בכ-
24%
(
12
מדינות) יש
חובה להקים את הוועדה, ובכ-
61%
(
30
)מדינות
המלצה
להקימה. באשר
לעצמאות הדירקטורים
:שמכהנים בוועדה, לפי הדוח5
מדינות ממליצות או מחייבות כי הוועדה תורכב רק
;מדירקטורים עצמאיים5
מדינות המליצו או חייבו למנות בין1 ל-3
;דירקטורים עצמאיים בוועדה6
מדינות
חייבו למנות לפחות50%
,מחברי הוועדה כדירקטורים עצמאיים
ו-
20
'מדינות המליצו על כך (עמ140-138
:לדוחOECD Corporate Governance Factbook 2023, OECD Publishing, Paris
:, בקישור
en
-
https://doi.org/10.1787/6d912314
).
שאלות
לדיון
1.
הרכב הוועדה ועצמאות חבריה – מוצע לבחו ן את ההחלטה לקבוע כי
רוב
.חברי הוועדה יהיו בלתי תלויים מצד
אחד , קביעה כי בוועדה יכהנו דירקטורים בלתי תלויים
בלבד , תיצור הבחנה בין ועדת המינויים לבין
הדירקטוריון במליאתו, תתרום להפחתת השפעת ההנהלה על המינויים, ותגשים בכך את אחת התכליות
.המרכזיות של ההצעה
גד מנ , ניתן לגרוס
ש לבעל מניות מהותי בחברה יש אינטרס לגיטימי לייצוג בוועדת
המינויים
, והסתפקות ברוב דב"תים מאפשרת זאת, במיוחד בהתחשב בכך ש מוצע כי גם יתר הדירקטורים יהיו
בלתי תלויים במידה מסוימת– לא יוכלו להיות מועסקים על-ידי החברה או לתת לה שירותים דרך קבע .
במשפט המ שווה יש דוגמאות לכאן ולכאן, ולמשל בנאסד"ק הכלל הוא כי הוועדה תורכב רק מדירקטורים
עצמאיים
(בכפוף לחריג מצומצם), אך דומה כי הסטנדרט היותר שכיח הוא לקבוע כלל של
רוב
דירקטורים
עצמאיים (ראו דוח ה-
OECD
.)שהוצג לעיל
בכל מקרה, מוצע לשקול הוספת הוראה בעניין
המניין החוקי לדיון ולקבלת החלטות
,בוועדת המינויים וזאת
בדומה לקבוע בסעיף116
א לחוק לעניין ועדת הביקורת (שם המניין החוקי הוא של רוב חברי הוועדה, ובלבד
.)שרוב הנוכחים הם דירקטורים בלתי תלויים ואחד מהם לפחות דירקטור חיצוני
2.
סמכויות הוועדה –
לפי ההצעה, הוועדה תוכל
ל
המליץ
לדירקטוריון על מדיניות המינויים ועל מינויים ספציפיים
של דירקטורים, ואם הדירקטוריון יסמיך אותה לכך היא תוכל גם
לקבוע
את המדיניות ואת זהות הדירקטורים
1
בכפוף לחריג שמאפשר במקרים מיוחדים לדירקטור שאינו עצמאי לכהן בוועדה למשך שנתיים, אם אינו מכהן כנושא משרה או עובד
.בחברה, אינו קרוב של נושא משרה ובכפוף לאישור חריג של הדירקטוריון כי מינויו נדרש לטובת החברה ובעלי המניות
7
.שיעלו לאישור האסיפה מוצע לשקול אם אכן מתאים לתת לוועדת דירקטוריון את הסמכות לקבוע בעצמה את
מדיניות המ ינויים הכללית
ב
חברה ואת רשימת המועמדים שיעלו לאסיפה.
זאת בשים לב להוראת סעיף112
לחוק שקובע
ת שורה של סמכויות
שהדירקטוריון
אינו
רשאי לאצול
לוועדת דירקטוריון , ובכלל זה "קביעת
מדיניות כללית לחברה", או "מינוי דירקטורים, אם הדירקטוריון רשאי למנותם" (ס '
112
()(א1) ו-(4) לחוק .)
3.
ועדת מינויים רק בחברות בלי גרעין שליטה או גם בחברות עם בעל שליטה –
במבט השוואתי, המודל של ועדת
מינויים לא יוחד רק למדינות שבהן מבנה הבעלות בחברות הוא מבוזר, וניתן למצוא אותו גם במדינות שבהן
מבנה הבעלות הוא ריכוזי. מוצע לבחו ,ן האם נכון לעגן חובה למנות ועדת מינויים רק בחברות ללא בעל שליטה
?והאם אין תועלות שיכולות לצמוח בכל חברה ציבורית מהבנייה של הליך מינוי הדירקטורים שלה
4.
האם
ועדת המינויים תמליץ רק על מועמדי
ם שמינויים נעשה בידי האסיפה?
בנוסח ,המוצע תפקיד ועדת
המינויים"
להמליץ לדירקטוריון על המועמדים שיוצעו מטעמו
לאסיפה הכללית". ו,אולם
לפי סעיף59
לח וק
החברות ניתן לקבוע בת
קנון החברה כי מינוי דירקטור
י
ם ייעש
ה בדרך אחרת,
.למשל על ידי הדירקטוריון מ וצע
לבחון ה אם נכון לקבוע כי ועדת המינויים תבחן
גם מו
עמדים שמינויים נעשה מחוץ לאסיפה?
5.
?האם ניתן יהיה למנות דירקטורים שלא לפי המלצת ועדת המינויים –
התיקון מותיר עמימות
בשאלה
האם
תקום מכוחו חובה
כי מינוי הדירקטורים ייעשה רק מתוך אותם דירקטורים
שוועדת המינויים המליצה עליהם ,
או שהדירקטוריון יהיה רשאי להציע גם מועמדים מטעמו שלא קיבלו את
המלצתה .
אפשרות אחת , היא לקבוע כלל שלפיו
כל מועמד חייב להיבחן בוועדת המינויים
(בין אם מדובר במינוי
די רקטורים לפי סעיף59
, בהוראת הכשירות למינוי בסעיף224
, או במינוי דב"תים חדשים כשמספרם פחת
מהמספר הדרוש לפי סעיף248
לחוק), ולמעט מכלל זה מינוי לפי הצעת בעל מניה
שהוחרג במפורש גם בנוסח
המוצע , וחריגים פרטניים נוספים כמו דירקטורים ראשונים (סעיף220
לחוק) ודירק טורים חיצוניים ראשונים
(סעיף242
לחוק.)
יצוין כי בכללי הנאסד"ק
יש
פטור ממינוי באמצעות ועדת המינויים כשמדובר במינוי של דירקטור שהזכות
למנותו נתונה באופן חוקי לצד שלישי (כלל5605(e)(4)
.)הכוונה
:למשל
למקרה ש מדובר בהסכם השקעה
ובו
הזכות למנות דירקט .ורים מטעם המשקיע, או במקרה שהזכות למינוי דירקטור מוצמדת למניות בכורה
אפשרות
שניה,
היא
לקבוע כלל גמיש יותר, ש לפיו הדירקטוריון יוכל לחרוג מהמלצות ועדת המינויים (להציע
מועמד שלא נבחן על ידה, או להציע מועמד שהוועדה סברה שאין לאשרו). במקרה כזה, מוצע לשקול אם יש
.מקום לקבוע הוראות לעניין זה, ובפרט לדרוש גילוי בדבר החריגה ונימוקי הדירקטוריון לכך
,מכל מקום .נציע כי נוסח הסעיף המוצע יחודד כך שיבטא במפורש את הכלל שייבחר
6.
שקיפות עבודת הוועדה – מוצע לשמוע מהרשות לניירות ערך האם יש כוונה לק בוע הוראות גילוי באשר לעבודת
הוועדה (למשל, לעניין זהות הגורמים שהציעו את המועמדים לדירקטוריון, השיקולים שנשקלו לגביהם, פירוט
.)בדבר מידת התאמתם למדיניות המינויים ולצרכי החברה במועד המינוי וכיוצ"ב
7.
?האם יו"ר דירקטוריון שהוא דב"ת יכול לכהן בוועדת המינויים – ג ם אם יו"ר הדירקטוריון הוא דירקטור
,בלתי תלוי האם אין קושי בכך
שדמות ש מזוהה במידה רבה עם החברה
ת כהן בוועדת המינויים? יצוין כי בוועדת
ביקורת למשל לא יכול לכהן יו"ר הדירקטוריון גם אם הוא דח"צ (ראו סעיף115
()(ב1
.)) לחוק
8
.ב
דירקטורים ח
יצוניים ובלתי תלויים
רקע
כללי
1.
הדח"צים והדב"תים נועדו שניהם לשמש כדירקטורים עצמאיים( בחברהIndependent Directors
),
כלומר–
הם אמורים להיות גורמים אובייקטיביים נטולי זיקות לחברה, להנהלה ולבעל השליטה.
מינוי דירקטורים
עצמאיים
הוא אחת הדרכים
ב הן
נוקט חוק החברות
להתמודדות עם בעיות של ניגודי אינטרסים ("בעיות
הנציג") שנובעות ממאפייניה המבניים של החברה הציבורית–
,ההפרדה בין הבעלות בהון לבין ניהול החברה
והפיזור של ההחזקה בהון .
2.
לפי
הדין הקיים ,חברה ציבורית חייבת למנות לפחות שני דח"צים
'(ס219
)(ג
ו-
239
לחוק החברות .)
בשונה
,מכך
החוק אינו מחייב את החברה למנות דב"תים , אך יש הוראה מומלצת לעניין זה שלפיה בחברה ציבורית
( ללא בעל שליטה או דבוקת שליטה25%) רצוי כי לפחות מחצית
מהדירקטורים יוגדרו כדב"תים, ובחברה
ציבורית שיש בה בעל שליטה לפחות שליש
מחברי 'הדירקטוריון יהיו דב"תים (ס19
(2
א) ופרט1
לתוספת
.)הראשונה לחוק החוק מחייב אמנם כי רוב חברי ועדת הביקורת של החברה יהיו דב"תים (סעיף115
)(א לחוק ,)
.אך מאחר שדח"צ נחשב גם כדב"ת, הדבר אינו יוצר הכרח במינויים
3.
על דח"צ ודב"ת חלות אותן הוראות מהותיות שמחייבות אותם ב
היעדר זיקה – לחברה, ולבעלי שליטה בה .
החוק אוסר על קרבת משפחה וכן על קיום יחסי עבודה, ק שרים עסקיים או מקצועיים בין הדח"צ והדב"ת
ל בין
בעל השליטה( , ובחברות ללא שליטה נאסרו גם קשרים לנושאי משרה שונים בחברה ולבעל מניות מהותי5%
מההון). כמו כן, על הדח"צ ו :הדב"ת חלות באופן זהה הוראות נוספות שנועדו לשמור על אי התלות שלהם כמו
היעדר ניגוד עניינים בין עיסוקיהם לבין תפקידם כדירקטורים, זכאות לגמול ולהחזר הוצאות שמוסדרים
ב חוק
והתקנות, ותקופת צינון של שנתיים מתום הכהונה לפני שאפשר להעסיק אותו כעובד או למנותו כנושא משרה
'בחברה (ס240
ו-
249
ג לחוק וההפניות לסעיפים נוספים .)שם
4.
עיקר ההבדל
ים בין דח"צ לדב"ת הם בדרך ה ,מינוי, במשך ובהארכת הכהונה
ובהפסקת הכהונה .דב"ת
ממונה
ומפוטר כמו דירקטור רגיל–
ככלל, באסיפה הכללית, אך ניתן להתנות על הוראה זו ולקבוע בתקנון כי המינוי
ייעשה בדרך אחרת, למשל במינוי בידי הדירקטוריון או לפי הסכם; תקופת הכהונה שלו מוגבלת ל-9
שנים
במצטבר '(הגדרת דב"ת בס1
.)לחוק
,בשונה ממנו
דח"צ כפוף
,להוראות קשיחות יותר בנוגע למינויו ולפיטוריו
שנועדו
לתת לו עצמאות רבה יותר
מבעל
ה
שליטה .תקופת הכהונה של הדח"צ
היא של3
שנים, וניתן להאריך אותה בשתי תקופות נוספות עד
לתקופה כוללת של9
שנים. מינויו לתקופת כהונה ראשונה נעשה בידי האסיפה הכללית, בתמיכת רוב באסיפה
ותמיכת רוב מבעלי המניות שלא קשורים לבעל השליטה
(כלומר, המינוי הראשון של דח"צ נותן מעין וטו הדדי
לבעל
השליטה ולמיעוט). אישור האסיפה להארכת תקופת הכהונה שלו יכול להיעשות רק בתמיכת רוב מקרב
בעלי מניות
המיעוט , ובלי הכרח לקבל את אישור בעל השליטה במקרה שההצעה להארכת הכהונה היא של בעל
מניות או של הדח"צ עצמו , אך אם המינוי הוא בהצעת הדירקטוריון נדרש עדיין
איש ור האסיפה באותו רוב
הדרוש למינוי
לראשונה . הדח"צ גם ,מוגן מפני פיטורים
ולפי החוק ניתן להפסיק את כהונתו
באסיפה הכללית
רק
אם
הוא חדל לקיים את התנאים
שנדרשו
'למינויו או במקרה של הפרת אמונים (ס239
,
245
,
246
.)לחוק
9
משפט
השוואתי
5.
בארה"ב, הבורסות הג
דולות (ה-
NYSE
וה-
NASDAQ
) דורשות בכללי הרישום שלהן כי בחברות ללא בעל
שליטה יכהנו בדירקטוריון רוב של דירקטורים עצמאיים . כך למשל" :קבוע בכללי הנאסד"קA
majority of
the board of directors must be comprised of Independent Directors…
" (
כלל5605(b)(1)). חברה
עם
ג רעין שליטה
פטורה במפורש מ חובה זו (כלל5615
בנאסד"ק, שמגדיר ש
ליטה לעניין זה כהחזקה ב-
50%
או
יותר מזכויות ההצבעה במינוי דירקטורים.)
בכללי הנאסד"ק נקבעה גם חובה לקיים פגישה נפרדת רק של הדירקטורים העצמאיים באופן סדיר. לפי
הפרשנות של הכלל–
מדובר על פגישות בתדי רות של פעמיים בשנה לפחות (כלל)2
5605(b)(
:; זמין בקישור
Rules | The Nasdaq Stock Market
.)
6.
באירופה
, לפי דוח של ה-
OECD
משנת2023
,
כמעט כל49
המדינות שנסקרו קובעות הוראה כלשהי ביחס
למספר או שיעור מינימלי של
דב"תים , חלקן קובעות זאת כהוראה מחייבת וחלקן כהוראת רשות (שתי המדינות
.)החריגות שלא קבעו כך: לוקסמבורג וסלובקיה
17
מתוך ה-
49
מדינות קובעות
הוראה מחייבת
לעניין
שיעור
.הדירקטורים הבלתי תלויים 6
מדינות קבעו חובה
כי בדירקטו ריון יכהנו לפחות50%
דירקטורים עצמאיים (ארה"ב, הונגריה, הודו , קוריאה, פורטוגל, דרום
;)אפריקה8
מדינות קבעו חובה לכהונה של בין30%
ל-
49%
דירקטורים עצמאיים; ו-3
מדינות קבעו חובה
לכהונה של20%-25%
.עצמאיים
12
מדינות קבעו
הוראה מחייבת
לעניין
מספר מינימלי של ל פחות2
או3
דירקטורים עצמאיים (קנדה, קוסטה
ריקה, יוון, סין, ישראל, קוריאה,, מלזיה, ניו זילנד, ערב הסעודית
.)ספרד, בלגיה ונורבגיה
20
מדינות
ממליצות
כי50%
לפחות מהדירקטורים בחברה יהיו עצמאיים, וקובעות זאת כהוראה מסוג "אמץ
,או הסבר" (אוסטרליה, קנדה, אירלנד ,ישראל, ניו זילנד, סינגפור, שוודיה, בריטניה, דנמרק, פינלנד, צרפת
( )הולנד, נורבגיה, סלובניה, שוויץ, ארגנטינה, אוסטריה, אסטוניה, איסלנד, לטביה 'עמ136-134
:לדוח OECD
Corporate
Governance
Factbook
2023,
OECD
Publishing,
Paris
,
:בקישור
en
-
https://doi.org/10.1787/6d912314
.)
נוסח ושאלות לדיון
סעיפים 7
,
11
,
12
להצ"ח (תיקון סעיפים
219
ו-
239
)לחוק
עניינם של סעיפים אלה
בקביעת ה
חובה למנות רוב דב"תים במקום שני דח"צים
בחברה ציבורית ללא.שליטה
תיקון סעיף219
7.
בסעיף219
לחוק העיקרי–
(1)
בסעיף קטן (ג), במקום "לפחות שני דירקטורים חיצוניים כאמור" יבוא
"דירקטורים
בלתי תלויים לפחות
במספר או בשיעור
;"האמור
10
(2)
בסעיף קטן ,)(ד במקום
"הדירקטור
" החיצוני" יבוא
הדירקטור הבלתי
."תלוי
נוסח משולב:
219
.
:מספר הדירקטורים(
)א
חברה רשאית לקבוע בתקנונה את מספר הדירקטורים ואת מספרם המרבי
.והמזערי
(
)ב בחב
ר.ה פרטית שאינה חברת איגרות חוב יכהן לפחות דירקטור אחד
(
)ג בחב
ר ה ציבורית ובחברה פרטית שהיא חברת איגרות חוב יכהנו
ח לפ ש ות ני דירקטורים חיצוניים
כאמור
דירקט ורים בלתי תלויים לפחות
במספר או בשיעור האמור
בסעיף239
, אשר לפחות אחד מהם הוא
דירקטור בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית והיתר הם בעלי כשירות מקצועית כמשמעותה לפי סעיף240
(בחוק זה–
.)דירקטורים בעלי כשירות מקצועית
(ד) בחברה ציבורית ובחברה פרטית שהיא
חברת איגרות חוב יכהנו, נוסף על הדירקטור החיצוני
הדירקטור הבלתי תלוי
בעל המומחיות החשבונאית והפיננסית, דירקטורים בעלי מומחיות חשבונאית ופיננסית
.במספר שאותו קבע הדירקטוריון
תיקון כותרת סימן
'ה
11
.
,בחלק השישי לחוק העיקרי, בפרק הראשון
:במקום כותרת סימן ה' יבוא
.""סימן ה': דירקטור חיצוני ודירקטור בלתי תלוי
תיקון סעיף239
12
.
בסעיף239
לחוק העיקרי–
(1)
;"בסעיף קטן (א), אחרי "בחברה ציבורית" יבוא "שיש בה בעל שליטה
(2)
:אחרי סעיף קטן (א) יבוא
"(א1)
בחברה ציבורית שאין בה בעל
שליטה רוב הדירקטורים שיכהנו
יהיו בלתי תלויים; בלי לגרוע מהוראות סעיף249ב, כדירקטור בלתי
תלוי בחברה
כאמור יסווג או ימונה מי שהוא בעל כשירות מקצועית או
מי שהוא בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית, ובלבד שלפחות אחד
מהדירקטורים הבלתי תלויים יהיה בעל מומחיות חשבונאי
ת ופיננסית
ושבשניים מהם לפחות מתקיימות ההוראות לפי סעיף240
,)(א בשינויים
המחויבים;".
(3)
:אחרי סעיף קטן (ד) יבוא
"(ד1)
בחברה ציבורית שאין בה בעל שליטה, שבמועד מינוי [או סיווג]
דירקטור בלתי תלוי כל חברי הדירקטוריון הבלתי תלויים שלה הם בני
מין אחד, יה".יה הדירקטור הבלתי תלוי הממונה בן המין השני
11
נוסח משולב:
סימן ה': דירקטור חיצוני ודירקטור בלתי תלוי
239
.
חובת מינוי: (א) בחב
ר
ה ציבורית שיש בה בעל שליטה
ובחברה פרטית שהיא חברת איגרות חוב יכהנו
.לפחות שני דירקטורים חיצוניים
(א1
)
;בחברה ציבורית שאין בה בעל שליטה רוב הדירקטורים שיכהנו יהיו בלתי תלויים בלי לגרוע מהוראות
סעיף249ב, כדירקטור בלתי תלוי בחברה כאמור יסווג
או
ימונה
מי שהוא בעל כשירות מקצועית או מי שהוא
בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית, ובלבד שלפחות אחד מהדירקטורים הבלתי תלויים יהיה בעל מומחיות
חשבונאית ופיננסית ושבשניים מהם לפחות מתקיימות ההורא ות לפי סעיף240
,)(א
בשינויים המחויבים.
(
)ב ר הדי
קטורים החיצ
ם ניי ו בחברה ציבורית ימונו על ידי האסיפה הכללית, ובלבד שיתקיים אחד
:מאלה
(
1
)
י במנ ן קולות הרוב באסיפה הכללית ייכללו רוב מכלל קולות בעלי המניות שאינם בעלי השליטה
בחברה או בעלי עניין אישי באישור המינוי למעט עניין אישי שאינו כתוצאה מקשריו עם בעל
השליטה, המשתתפים
ב
הצבעה; במנין כלל הקולות של ב
ע
לי המניות האמורים לא יובאו ב
חש בון
קולות הנמנעים;
על מי שיש לו עניין אישי יחולו הוראות סעיף276, בשינויים המחויבים;
(
2
)
ק סך
ולות המתנגדים מקרב בעלי המניות האמורים בפסק( ה1
) לא עלה על שיעור של שני
.אחוזים מכלל זכויות ההצבעה בחברה
(
)ג השר
()רשאי לקבוע שיעורים שונים מן השיעור האמור בסעיף קטן (ב2
.)
(
)ד בחב
ר
ה שבמועד מינוי די
ר
קטור חיצוני כל חברי הדירקטור
יו ן שלה שאינם בעלי השליטה בחברה או
קרוביהם הם בני מין
א ,חד
י
היה הדירקט.ור החיצוני הממונה בן המין השני
(ד1
)
בחברה ציבורית שאין בה בעל שליטה, שבמועד מינוי או סיווג
דירקטור בלתי תלוי כל חברי הדירקטוריון
הבלתי תלויים שלה הם בני מין אחד, יהיה הדירקטור הבלתי תלוי הממונה בן המין השני.
(
)ה לא ימונה דירקטור חיצוני בחברה פרטית שהיא
חברת איגרות חוב אלא לאחר שהמועמד הצהיר כי
,מתקיימים בו התנאים הנדרשים למינויו כדירקטור חיצוני וועדת הביקורת אישרה כי מתקיימים בו התנאים כאמור
ויחולו על ההצהרה הוראות סעיף241(ב) ו-
.)(ג
רקע
כללי
סעיף
219
לחוק עוסק באופן כללי במספר הדירקטורים בחברה, וסע יף239
.עוסק בחובת מינוי דח"צים
שנ י
הסעיפים קובעים היום כי בחברה ציבורית
וב חברת אג"ח יכהנו שני
דח"צים
.לפחות
בנוסף לכך, חברה אינה חייבת, אך רשאית למנות דב"תים , כהגדרתם בסעיף1
:לחוק
"ק דיר "טור בלתי תלוי– דירקטור חיצוני או יחיד המכהן כדירקטור
,שמתקיימים לגביו התנאים המפורטים להלן
אשר מונה:או סווג ככזה לפי הוראות פרק ראשון לחלק השישי
(
1
)
מתקיימים לגביו תנאי הכשירות למינוי דירקטור חיצוני הקבועים בסעיף240
(ב) עד (ו) וועדת הביקורת
;אישרה זאת
(
2
)
הוא אינו מכהן כדירקטור בחברה מעל תשע שנים רצופות, ולעניין זה לא יראו בהפסקת כהונה שאינה עולה
על שנת;יים כמפסיקה את רצף הכהונה
,בנוסף לפי חוק החברות
רוב חברי
ועדת הביקורת
,)צריכים להיות דב"תים (שכוללים גם דח"צים
ו במסגרת
הוראות הממשל ה תאגידי
המומלצות
,שבתוספת הראשונה מומלץ
לקבוע כי
בחברה ציבורית שאין בה בעל
שליטה רוב חברי
הדירקטוריון
יהיו
דב"תים, ובחברה צ יבורית שיש בה בעל שליטה–
יהיו שליש מחברי
הדיקרטוריון
.דב"תים
הרקע הכללי המלא
לעניין דח"צים ודב"תים הובא בחלק הכללי בתחילת ה .מסמך
12
התיקון המוצע
-
מוצע לקבוע כי חובת מינוי הדח"צים תמשיך לחול בחברות ציבוריות רק כשיש בהן בעל שליטה, ואילו
בחברות ללא גרעין שליטה –
.מוצע לדרוש חלף זאת כי הדירקטוריון יורכב מרוב של דב"תים
-
מוצע לשמר את הכלל לעניין החובה כי אחד מהדירקטורים העצמאיים יהיה בעל מומחיות חשבונאית
.ופיננסית, והיתר יהיו בעלי כשירות מקצועית
-
מוצע לקבוע לגבי שניים מהדב"תים חובה כי יהיו תושבי ישראל, בדומה לחוב ה
שחלה על
"דח
צ .ים
-
.מוצע לשמר לגבי דב"תים את הכלל שחל על דח"צים לעניין חובת מינוי דח"צים משני המינים
שאלות לדיון
1.
מוצע לדון בהצעה לבטל את החובה למנות דח"צים בחברות ללא שליטה :מ טבע הדברים, החובה המרכזית
שתבוטל היא
הצורך לאשר את מינוי הדירקטורים
בתמיכת רוב מקרב בעלי מניות המיעוט, רוב שאינו רלוונטי
בחברה ללא גרעין שליטה.
,ואולם
לביטול הצורך במינוי דח"צים בחברות ללא גרעין שליטה יש השלכות נוספות:
תקופת הכהונה של דח"צ משוריינת
ל-3
,שנים וקשה לפטרם
מה שאינו קיים אצל דב
"ת,
בחינת הזיקות של
"הדח"צ נעשית תמיד במועד המינוי בעוד שאצל דב"ת ניתן לבחון זאת גם במועד אחר ו"לסווג
או כבלתי תלוי
אחרי שמונה בתחילה כדירקטור רגיל
, ומינוי דח"צ חייב להיעשות באס
יפה הכללית מה שאינו נכון לגבי דב"ת.
מוצע
כי הוועדה תבחן את ה משמעות
לש השינוי המוצע
, וב פרט השפעתו על מאזן הכוחות
בחברה.
2.
בחינת ההשלכות המעשיות של החובה
למנות רוב דב"תים בחברות ללא גרעין שליטה: כ יום יש
ה חוב
שבחברה
יכהנו לפחות שני דח"צים
והמלצה כי בחברות ללא גרעין שליטה יהיו לפחות מחצית מהדירקטורים בלתי תלויים
ובחברות עם שליטה– שליש מהדירקטורים בלתי תלויים .
בהצעת החוק מוצע לאמץ את הכלל הנוהג בבורסות
הגדולות בארה"ב ולפיו, בחברות ללא גרעין שליטה תהיה חובה למנ ות רוב של דירקטורים בלתי תלויים
.בדירקטוריון
מהי ה השפעה בפועל שתהיה להוראה זו על החברות ,במשק האם החברות נוהגות כך בפועל כבר
כ
יום או שמדובר בשינוי משמעותי בשוק?
3.
)בחינת אופן המינוי והפיטורים של דב"תים (אשר הצעת החוק אינה מבקשת לשנות :
מינוי
ו פיטורים של
דח"צ
הופקד באופן בלעדי ב"ידי האסיפה הכללית, בעוד שמינוי ופיטורים של דירקטור רגיל ושל דב
ת יכול
להיעשות
גם בדרכים אחר
ות .
מוצע לבחון האם המעבר מדירקטוריון שיש בו
דח"
צים
לדירקטוריון
המבוסס על רוב של
דב"
תים לא עלול להוביל לכך
של א יהיה ייצוג מספיק לדירקטורים שממונים בידי
ה
אסיפה הכללית?
האם אין
צורך להוסיף מנגנון מאזן, למשל לקבוע כי דב"תים(או חלק מהם) ימונו רק בידי האסיפה הכללית?
ב הקשר זה מוצע לבחון גם את הוראת סעיף249
ב לחוק ,החברות
אשר מאפשר
ת לחברה (כלומר לדירקטו )ריון
לסווג דירקטור רגיל כדב"ת גם במהלך תקופת כהונתו
, ולא רק במועד המינוי .
כלומר, שבפועל מי שממנה אותו
כדב"ת הוא הדירקטוריון ולא האסיפה. מוצע לשמוע הסבר מדוע עוצב כך הסעיף, ולשקול אם נכון להותירו
בנוסחו הנוכחי ג
ם ביחס לחברות ללא גרעין שליטה.
13
4.
?האם יש צורך לחייב בקיום ישיבות סדירות שינכחו בהן רק הדב"תים
בכללי הנאסד"ק קבועה
חובה
כי
"( יתקיימו ישיבות סדירותExecutive Sessions
") שבהן ישתתפו
רק הד
ירקטורים העצמאיים.
הפרשנות
ל
סעיף
זה מבהירה כי יש לקיים ישיבות כאלו לפחות פעמיים בשנה (כלל5605(b)(2)
.)לכללי הרישום בנאסד"ק
בישראל לעומת זאת, ישנה
המלצה
בלבד כי הדירקטוריון יקיים אחת לשנה לפחות דיון לעניין ניהול עסקי
החברה בידי המנכ"ל ונושאי המשרה הכפופים
,לו
בלא נוכחותם
(פרט5
.)לתוספת הראשונה בחוק החברות
כלומר, ראשית–
אין מדובר בחובה אלא בהמלצה. ושנית–
הכלל לא מונע מדירקטורים "רגילים" שאינם
.מכהנים גם כנושאי משרה בחברה מלהשתתף בדיון, ואין הכרח שרק הדב"תים והדח"צים ישתתפו בישיבה
בהצעת החוק שבנדון מוצע ש ינוי מסוים לעניין זה–
מוצע בה לקבוע כי תתווסף
המלצה
לקיים ישיבה אחת
בשנה בנוכחות הדב"תים בלבד–
.אך זאת רק בחברות ללא שליטה, שבהן יו"ר הדירקטוריון מכהן גם כמנכ"ל
.מוצע לשקול האם די בכך
סעיף13
להצ"ח (תיקון ס עיף240
)לחוק
סעיף
זה עניינו בדריש
ות אי-
.התלות של הדח"צים והדב"תים
תיקון סעיף240
13
.
בסעיף240
(ב) לחוק העיקרי–
(1)
המילים "א "ו מי שמחזיק בדבוקת שליטה–
;יימחקו
(2)
;"אחרי "יושב ראש הדירקטוריון" יבוא "דירקטור
(3)
בהגדרה "תאגיד אחר", במקום "או בעל השליטה בה" יבוא "בעל
השליטה בה, או בחברה שאין בה בעל שליטה–
תאגיד שבעל השליטה
בו ה
וא
יושב ראש הדירקטוריון, דירקטור, המנהל הכללי, בעל מניות מהותי או נושא
המשרה הבכיר ביותר בתחום הכספים בחברה."
נוסח משולב:
240
.
:כשירות למינוי(
)א ר כדי קטור חיצוני ימונה יחיד תושב ישראל הכשיר להתמנות לדירקטור; ואולם
חברה ציבורית או חברה פרטית שהיא חברת איגרות חוב, שמניותיה או שאיגרות החוב שלה, לפי העניין, או חלק
מהן הוצעו לציבור מחוץ לישרא ל או שהן רשומות בבורסה מחוץ לישראל, רשאית למנות דירקטורים חיצוניים
שאינם תושבי ישראל; השר רשאי לקבוע סוגים נוספים של חברות שבהן יהיה ניתן למנות דירקטורים חיצוניים
.שאינם תושבי ישראל
(א1
)(
1
)
כדירקטור חיצוני ימונה מי שהוא בעל כשירות מקצועית או מי שהוא בעל מומחיות חשבונאית
.ופיננסית, ובלבד שלפחות אחד הדירקטורים החיצוניים יהיה בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית
(
2
)
השר, בהתייעצות עם רשות ניירות ערך, יקבע תנאים ומבחנים לדירקטור בעל מומחיות
.חשבונאית ופיננסית ולדירקטור בעל כשירות מקצועית
14
(
)ב
לא
י
מונה לדירקטור חיצונ י יחיד, שהוא קרוב של בעל השליטה, וכן
מי שיש לו
, לקרובו, לשותפ
ו ,
ל ,מעבידו, למי שהוא כפוף לו במישרין או בעקיפין או לתאגיד שהוא בעל השליטה בו
במועד המינוי או בשנתיי
ם
ד שק מו ,למועד המינוי
זיקה לחברה ,, לבעל השליטה בחברה או לקרוב של בעל השליטה, במועד המינוי
או
לת
אגיד אחר , ובחברה שאין בה בעל שליטה או מי שמחזיק בדבוקת שליטה–
,גם זיקה למי שהוא, במועד המינוי
,יושב ראש הדירקטוריון ,דירקטור המנהל הכללי, בעל מניות מהותי או נושא המשרה הבכיר ביותר בתחום
הכספים; לענין סעיף קטן זה–
"ה זיק "
- ו קי
ם יחסי עבודה, קיום קשרים עסק
יים או מקצועיים דרך כלל או שליטה, וכן כהונה כנושא מש
רה ,
למעט כהונה של דירקטור שמונה כדי לכהן כדירקטור חיצוני[
או כדירקטור בלתי תלוי בחברה שאין בה בעל
]?שליטה
בחברה שעומדת להציע לראשונה מניות לציבור; השר, בהתייעצות עם רשות ניירות ערך, רשאי לקבוע
כי ענינים מ;סוימים, בתנאים שקבע, לא יהוו זיקה
"ג תא
יד אח
ר "
- ג תא
יד שבעל השליטה בו, במועד המינוי או בשנתיים שקדמו למועד המינוי, הוא החברה
או בעל השליטה בה
בעל השליטה בה, או בחברה שאין בה בעל שליטה– תאגיד שבעל השליטה בו הוא
יושב
ראש הדירקטוריון, דירקטור, המנהל הכללי
, בעל מניות מהותי או נושא המשרה הבכיר ביותר בתחום הכספים
בחברה.
(
)ג
י לא
מונה יחיד כדירקטור חיצוני אם תפקידיו א
ו ע
יסוקיו האחרי
ם יוצרים או עלולים ליצור ניגו ד ענינים
עם תפקידו
ק דיר כ
טור, או אם יש בהם כדי לפגוע ביכולתו לכהן כ
דירק.טור
)(ד
י לא
מונה דירקטור בח ברה פלונית כדירקטור חיצוני בחברה אחרת אם אותה שעה מכהן דירקטור בחברה
האחרת כדירקטור חיצ
וני
.בחברה הפלונית
)(ה
לא ימונה יחיד כדירקטור חיצוני בחברה ציבורית או בחברה פרטית שהיא חברת איגרות חוב, אם הוא
.עובד של רשות ניירות ערך או עובד של בורסה בישראל
)(ו בלי ל ,גרוע מהוראות סעיף קטן (ב) לא יכהן כדירקטור חיצוני יחיד שיש לו, לקרובו, לשותפו, למעבידו
למי שהוא כפוף לו במישרין או בעקיפין או לתאגיד שהוא בעל השליטה בו, קשרים עסקיים או מקצועיים למי
שאסורה זיקה אליו לפי הוראות סעיף קטן (ב), גם אם הקשרים כאמור אינם דרך כלל , למעט קשרים זניחים, וכן
יחיד שקיבל תמורה בניגוד להוראות סעיף244
(ב); קוימו קשרים או התקבלה תמורה כאמור בעת כהונת
הדירקטור החיצוני, יראו בכך, לעניין סעיפים245
,א246
ו-
247
הפרת תנאי מן התנאים הדרושים למינויו או
.לכהונתו כדירקטור חיצוני
רקע כללי
סעיף240
(
ב) לחוק החברות קובע את
הדרישות המהותיות לאי-תלות הנדרשות מדירקטור חיצוני . הסעיף מוחל
על דירקטורים בלתי תלויים באמצעות הגדרת "דירקטור בלתי תלוי" שבסעיף ההגדרות לחוק, שלפיה על דב"ת
יחולו "תנאי הכשירות למינוי דירקטור חיצוני הקבועים בסעיף240(ב) עד (ו) וועדת ה"ביקורת אישרה זאת .
"בכל החברות חל איסור למנות דח צ או דב"ת אם הוא קרוב של בעל השליטה בחברה, או אם יש לו במועד המינוי
"או בשנתיים שקדמו למינוי, "זיקה" לחברה, לבעל שליטה או לקרוב של בעל השליטה, או ל"תאגיד אחר
כהגדרתו בחוק. הגדרת "זיקה" כוללת שליטה, יחסי עבוד ה, קשרים עסקיים או מקצועיים וכן כהונה כנושא
.)משרה (בכפוף לחריגים
בחברות ללא
בעל שליטה
( "ובחברות ללא "דבוקת שליטה25%
)מזכויות ההצבעה
חל איסור נוסף, למנות לדח"צ
ולדב"ת בחברה את מי שיש לו במועד המינוי "זיקה" ליו"ר הדירקטוריון של החברה, למנכ"ל, לבעל מניות מהותי
(מחזיק5%
.), או לנושא המשרה הבכיר ביותר בתחום הכספים
15
ה תיקון
ה
מוצע
-
מוצע להוסיף דרישה בחברות
ללא גרעין שליטה , לפיה מינוי דב"ת יחייב גם היעדר זיקה שלו לכל דירקטור
.בחברה. מטרת התיקון לפי דברי ההסבר, להבטיח את עצמאותם של הדב"תים
-
מוצע להשמיט את המונח "דבו.קת שליטה" מהסעיף
-
.מוצע לעדכן את הגדרת "תאגיד אחר" בסעיף
שאלות לדיון
1.
הגדרת זיקה של דב"ת בחברות ללא שליטה :
מוצע לבחון האם הנוסח המוצע לעניין
זה מאפשר
לשמור על
עצמאות
ו של הדב"ת
ביחס ?לחברה ההצעה
מרחיבה אמנם את הזיקות הספציפיות ה אסורות(
ואוסרת על זיקה
של הדב"ת לדירקטור בחברה), אך
אינה מאמצת מגבלות
סל רחבות כפי שיש למשל בכללי הנאסד"ק (
הגדרת
"
Independent Director
" בנאסד"ק כוללת
לצד איסורים פרטניי
ם
גם התייחסות כללית יותר, שלפיה יחיד
לא יוכל להיחשב כדירקטור עצמאי אם לדעת ה דירקטוריון יש לו קשרים
שיפגע
ו ביכ
ולת
ו
להפעיל שיקול דעת
עצמאי במסגרת חובתו כדירקטור
(כלל5605(a)(1)
)לכללי הרישום בנאסד"ק) .
2.
הערת
נוס ח-
תיקון הגדרת "תאגיד"אחר :לפי הנוסח הקיים, לא ימונה כדח"צ או כדב"ת מי שיש לו זיקה
,"ל"תאגיד אחר
שמוגדר בסעיף כ תאגיד שהחברה היא בעלת השליטה בו, או שהתאגיד והחברה הם חברות
"אחיות" עם בעל שליטה משותף. התיקון המוצע מוסיף בהגדרת "תאגיד אחר" בחברות ללא שליטה גם את
" :הגורמים הבאים
י ושב ראש הדירקטוריון, דירקטור, המנהל הכללי, בעל מניות מהותי או נושא המשרה הבכיר
ביותר בתחום הכספים."
מוצע
לחד
ד כי הזיקה האסורה שמוצע להוסיף היא לתאגיד אחר שנושא מ שרה של
החברה הוא בעל השליטה בו.
סעיפים2
,
3
,
5 ו-
15
להצ"ח (תיקון ס עיפים115
,
116
,א118
,א243
)לחוק
.עניינם של סעיפים אלו בהרכב ועדת הביקורת וועדת התגמול בחברות ללא גרעין שליטה
תיקון סעיף115
2.
בסעיף115
לחוק העיקרי–
(1)
ב
סעיף קטן (א), לפני "מספר חבריה" יבוא "בחברה ציבורית שיש בה
;"בעל שליטה ובחברה פרטית שהיא חברת איגרות חוב
(2)
:אחרי סעיף קטן (א) יבוא
"(א1)
בחברה ציבורית שאין בה בעל שליטה, מספר חבריה של ועדת
ביקורת לא יפחת משלושה ורוב חבריה יהיו דירקטורים בלתי תלויי
ם
;".אשר אחד מהם לפחות הוא בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית
16
(3)
בסעיף קטן (ד), אחרי "יהיה דירקטור חיצוני" יבוא "ובחברה שאין בה
בעל שליטה–
."דירקטור בלתי תלוי
נוסח משולב:
115
.
:חברי הוועדה(
)א בחברה ציבורית שיש בה בעל שליטה ובחברה פרטית שהיא חברת איגרות ח
וב
מספ
ר חבריה של ועדת ביקורת לא יפחת משלושה, כל הדירקטורים החיצוניים יהיו
חברים בה ורוב חבריה יהיו
.דירקטורים בלתי תלויים
(א1
)
בחברה ציבורית שאין בה בעל שליטה, מספר חבריה של ועדת ביקורת לא יפחת משלושה ורוב
חבריה יהיו דירקטורים בלתי תלויים אשר אחד מהם לפחות הוא בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית.
(
)ב (
1
)
אלה לא יהיו חברים בוועדת ביקורת: יושב ראש הדירקטוריון וכל דירקטור המועסק בידי
החברה או המועסק בידי בעל שליטה בה או בידי תאגיד בשל יטת בעל שליטה כאמור, דירקטור הנותן
שירותים, דרך קבע, לחברה, לבעל שליטה בה או לתאגיד בשליטת בעל שליטה כאמור, וכן דירקטור
;שעיקר פרנסתו על בעל השליטה
(
2
)
( הוראות פסקה1
) לא יחולו על עובד המדינה לעניין חברות בוועדת ביקורת בחברה ממשלתית
או בחברת בת ממשלתית, וב לבד שהשר האחראי לענייני החברה אינו השר האחראי על המשרד שבו
.מועסק עובד המדינה האמור
(
)ג בעל
.השליטה או קרובו לא יהיו חברים בועדת הביקורת
(
)ד יושב ראש ועדת הביקורת יהיה דירקטור חיצוני
ובחברה שאין בה בעל שליטה–
דירקטור בלתי
תלוי(), או עובד המדינה כאמור בסעיף קטן (ב2
.) שאינו מכהן כיושב ראש הוועדה מעל תשע שנים
(
)ה
מי שאינו רשאי להיות חבר בוועדת ביקורת לא יהיה נוכח בישיבות הוועדה בעת הדיון ובעת קבלת
ההחלטות, אלא אם כן קבע יושב ראש הוועדה כי הוא נדרש לשם הצגת נושא מס וים; ואולם–
(
1
)
עובד החברה שאינו בעל שליטה או קרובו, רשאי להיות נוכח בישיבות הוועדה בעת הדיון אם
;ביקשה זאת הוועדה, ובלבד שההחלטה תתקבל בלא נוכחותו
(
2
)
( בלי לגרוע מפסקה1
), היועץ המשפטי ומזכיר החברה שאינם בעל שליטה או קרובו רשאים
להיות נוכחים בעת הדיון וב.עת קבלת ההחלטות, אם ביקשה זאת הוועדה
(
)ו
על אף הוראות סעיף קטן (ה), על ועדת ביקורת המשמשת כוועדה לבחינת הדוחות הכספיים לפי
סעיף171
.(ה), יחולו ההוראות לפי אותו סעיף בעת הדיון בדוחות הכספיים
תיקון סעיף116א
3.
בסעיף116א לחוק העיקרי, במקום "ואחד מהם לפ
חות דירקטור חיצוני" יבוא
"ובחברה שיש בה בעל שליטה–
."אחד מהם לפחות דירקטור חיצוני
נוסח משולב:
116א.
:מניין חוקי לקבלת החלטה בוועדת הביקורת המניין החוקי לדיון ולקבלת החלטות בוועדה הביקורת יהיה
רוב חברי הוועדה, ובלבד שרוב הנוכחים הם דירקטורים בלתי תלויים ו
אחד מהם לפחות דירקטור חיצוני
ובחברה
שיש בה בעל שליטה– אחד מהם לפחות דירקטור חיצוני.
תיקון סעיף118א
5.
בסעיף118
א לחוק העיקרי–
(1)
בסעיף קטן (ב), לפני "מספר חבריה" יבוא "בחברה ציבורית שיש בה
;"בעל שליטה ובחברה פרטית שהיא חברת איגרות חוב
17
(2)
אחרי:סעיף קטן (ב) יבוא
"(ב1)
בחברה ציבורית שאין בה בעל שליטה, מספר חבריה של ועדת
תגמול לא יפחת משלושה, רוב חבריה יהיו דירקטורים בלתי תלויים
אשר אחד מהם לפחות הוא בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית, ושאר
חבריה יהיו דירקטורים שתנאי כהונתם והעסקתם הם בהתאם
להוראות
שנקבעו לפי סעיף244; יושב ראש הוועדה יהיה דירקטור בלתי
;".תלוי
(3)
בסעיף קטן (ד), אחרי "בסעיף קטן (ב)" יבוא "או (ב1
."), לפי העניין
נוסח משולב:
118א.
)מינוי ועדת תגמול: (א
דירקטוריון חברה ציבורית או חברה פרטית שהיא חברת איגרות חוב ימנה מבין
חבריו ועדת תגמול (בחוק זה–
.)ועדת תגמול
)(ב בחברה ציבורית שיש בה בעל שליטה ובחברה פרטית שהיא חברת איגרות חוב
מספר חבריה של
ועדת תגמול לא יפחת משלושה, כל הדירקטורים החיצוניים יהיו חברים בה והם יהיו רוב חבריה, ושאר חבריה
יהיו דירקטורים שתנאי כהונתם והעסקתם הם בהתאם ל הוראות שנקבעו לפי סעיף244
ובחברה ממשלתית–
בהתאם להוראות שנקבעו לפי סעיף19
לחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-
1975
, לפי העניין; יושב ראש
.הוועדה יהיה דירקטור חיצוני
(ב1
)
,בחברה ציבורית שאין בה בעל שליטה, מספר חבריה של ועדת תגמול לא יפחת משלושה רוב חבריה יהיו
דירקטורים בלתי תלויים אשר אחד מהם לפחות הוא בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית, ושאר חבריה יהיו
דירקטורים שתנאי כהונתם והעסקתם הם בהתאם להוראות שנקבעו לפי סעיף244
; יושב ראש הוועדה יהיה
דירקטור בלתי
תלוי.
)(ג
הוראות סימן ח' וסעיף115
.(ב) עד (ה) יחולו על ועדת תגמול, בשינויים המחויבים
(
)ד
)ועדת ביקורת שמתקיימים בה התנאים האמורים בסעיף קטן (ב
או (ב1
)
.יכולה לשמש גם ועדת תגמול
תיקון סעיף243
15
.
בסעיף243
לחו
ק העיקרי, אחרי "דירקטור חיצוני אחד" יבוא "ובחברה
ציבורית שאין בה בעל שליטה–
."לפחות דירקטור בלתי תלוי אחד
נוסח משולב:
243
.
השתתפות בועדות: בכל
ו
עדה הרשאית להפע
יל ס מכות מסמכויות הדירקטוריון יכהן לפחות דירקטור
חיצוני אחד
ובחברה ציבורית שאין בה בעל שליטה– לפחות דירקטור בלתי תלוי אחד.
רקע כללי
דירקטוריון החברה רשאי להקים ועדות משנה ולאצול להן מסמכויותיו, והחלטות הוועדות יהיו כהחלטות
'הדירקטוריון (ס110
ו-
111
לחוק). בחברות ציבוריות ובחברות אג"ח, חוק החברות קובע חובה להקים שתי
ועדות דירקטוריון: ועדת ביקורת ו .ועדת תגמול
18
לוועדת הביקורת
תפקיד מרכזי של פיקוח ובקרה על פעילות החברה, ובין השאר הוטל עליה: לעמוד על ליקויים
בניהול העסקי של החברה; לסווג ולאשר עסקאות של החברה עם בעלי עניין; ולבחון את מערך הביקורת
הפנימית והחיצונית של החברה באמצעות מבקר הפנים ורואה החשבו 'ן המבקר (ס117
לחוק). בנוסף, ועדת
הביקורת יכולה לשמש גם
כוועדה לבחינת הדוחות הכספיים
(ועדת מאזן), שנותנת את המלצתה לדירקטוריון
לפני שהוא מאשר את דוחות החברה (כאמור בתקנות החברות (הוראות ותנאים לעניין הליך אישור הדוחות
הכספיים), התש"ע-
2010
.)
בשל תפקידה המ רכזי של ועדת הביקורת בבקרה ובפיקוח על התנהלות החברה, החוק קובע היום מספר הוראות
באשר להרכבה ולמניין החוקי הדרוש בה שנועדו לשמור על עצמאות חברי הוועדה ולוודא כי הם בעלי כישורים
'מתאימים לביצוע התפקיד (ס115
ו-
116
:)א לחוק
-
מספר חבריה של ועדת ביקורת לא יפחת מש לושה, כל הדירקטורים החיצוניים יהיו חברים בה ורוב
חבריה יהיו דירקטורים בלתי תלויים .
-
מכך יוצא כי לפחות חבר אחד של ועדת הביקורת יהיה בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית, וחבר נוסף
.יהיה בעל מומחיות כאמור או בעל כשירות מקצועית
-
.יו"ר הוועדה יהיה דח"צ
-
הגורמים הבאים אינם רשאים להיות חברים בוועדה: בעל
השליטה או קרובו, יושב ראש הדירקטוריון
וכל דירקטור המועסק בידי החברה או המועסק בידי בעל שליטה בה או בידי תאגיד בשליטת בעל שליטה
כאמור, דירקטור הנותן שירותים, דרך קבע, לחברה, לבעל שליטה בה או לתאגיד בשליטת בעל שליטה
,כאמור
.וכן דירקטור שעיקר פרנסתו על בעל השליטה
-
המניין החוקי לדיון להחלטה בוועדת הביקורת הוא רוב חברי הוועדה, ובלבד שרוב הנוכחים הם
.דב"תים, ואחד מהנוכחים לפחות הוא דח"צ
ועדת תגמול היא ועדת חובה נוספת בחברות ציבוריות, לצד ועדת הביקורת. הוועדה נוספה במסגרת תיקון
'מס
20
,לחוק החברות, שנחקק על רקע ויכוח ציבורי ארוך שנים באשר לשכר נושאי משרה בחברות הציבוריות
:והסדיר את מבנה התגמול לנושאי המשרה ואת ההליך לאישורו. בהתאם לכך, לוועדת התגמול תפקיד כפול
ראשית, הוועדה ממליצה לדירקטוריון החברה על מדיניות כללית של תגמול לנוש אי המשרה. המדיניות נקבעת
בהמשך לכך בדירקטוריון
לאחר ששקל את המלצות ועדת התגמול, ומאושרת באסיפה הכללית. התפקיד השני
שיוחד לוועדת התגמול הוא לבחון ולאשר
'עסקאות פרטניות בדבר תנאי כהונה והעסקה של נושאי משרה (ס
118
,א118
,ב267
,א267
,ב272
ו-
273
.)לחוק
בשל רגי
שות התפקיד שעליו מופקדת ועדת התגמול, נקבע לה בחוק הרכב שנועד לשמור על אי-
תלות חזקה אף
יותר ממה שנקבע לגבי ועדת הביקורת: בדומה לוועדת הביקורת, מספר חברי ועדת התגמול ,לא יפחת משלושה
ו כל
הדח"צים יהיו חברים בה . אך בשונה מוועדת הביקורת, בוועדת תגמול נדרש גם כי הדח"צים יהיו רוב חברי
הוועדה ו שאר החברים מקבלים גמול לפי
סכום שנקבע בתקנות
'(ס
118
.)א לחוק
19
התיקון המוצע
בהמשך לתיקון המ ,וצע שהוצג לעיל שלפיו חברות ללא בעל שליטה יחויבו למנות רוב דב"תים בדירקטוריון
במקום החובה הנוכחית למנות שני דח"צים, מוצע להתאים לכך את הרכב ועדת הביקורת וועדת התגמול
.בחברות אלו, ולקבוע כי גם בוועדות האמורות יכהנו רוב דירקטורים בלתי תלויים
שאלות לדיון
1.
בחי
נת המשקל שמוצע לתת לדב"תים בוועדות:
מוצע לשקול האם התיקון המוצע שלפיו בחברה ללא
בעל
שליטה
רוב
חברי ועדת הביקורת וועדת התגמול יהיו דב"תים הוא מספק מבחינת יכולתן של הוועדות למלא את
תפקידיהן? האם החשיבות המוגברת בפיקוח על ההנהלה בחברות ללא שליטה אינה מצדיקה ל קבוע כי
כל
חברי
ועדת הביקורת יהיו דב"תים ?
כך למשל
כללי ה
נאסד"ק
קובעים
שו ועדת הביקורת
וועדת התגמול
יורכבו מדירקטורים עצמאיים בלבד (בכפוף
לחריג מצומצם בזמן ובתנאים שמאפשר למנות למשך שנתיים דירקטור לא עצמאי לוועדה אם הוא אינו
דירקטור אקזקיוטיבי או קרוב שלו ו אינו מועסק בחברה ובכפוף לאישור מפורש של הדירקטוריון כי המינוי
נדרש לטובת החברה ובעלי המניות שלה. ר' כלל5605(c)(2), (d)(2)
.)לכללי הרישום בנאסד"ק יצוין כי חברות
שיש בהן
בעל שליטה מקבלות פטור מח ובה זו לעניין הרכב
ועדת התגמול
(כלל5615
.)
סעיף10
להצ"ח (תיקון סעיף237
)לחוק
סעיף זה קובע הוראות לעניין דירקטור ח.ליף
תיקון סעיף237
10
.
בסעיף237(ו) לחוק העיקרי, בסופו יבוא "ובחברה ציבורית שאין בה בעל
שליטה– גם את מי שאינו בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית או בעל כשירות
."מקצועית, בהתאם לכשירותו של הדירקטור המוחלף
נוסח משולב:
237
.
:דירקטור חליף(
)א
נ לא
יתן למנות חל יף לדירקטור (להלן- ר די
קטור חליף), אלא
כ אם ן נקבעה בתקנון
.הוראה המתירה לעשות כן
(
)ב
י לא מונה ולא יכהן כדירקטור חליף מי שאינו כשיר להתמנות כדירקטור, וכן מי שמכהן כדירקטור
או כדירק
טור
.חליף
)(ג בחברה פרטית שאינה חברת איגרות חוב ניתן למנות, על אף האמור בסע יף קטן (ב), כדירקטור
.חליף מי שמכהן כדירקטור או כדירקטור חליף, אם נקבעה לכך הוראה בתקנון
)(ד
נקבע בתקנון הוראה כאמור בסעיף קטן (א), ניתן למנות דירקטור חליף לחבר ועדת דירקטוריון, את
מי שמכהן כדירקטור, ובלבד שהמועמד להתמנות כדירקטור חליף לחבר הועדה, אינו מכ הן כחבר באותה ועדת
דירקטוריון, ואם הוא דירקטור חליף לדירקטור חיצוני, יהא המועמד דירקטור חיצוני בעל מומחיות חשבונאית
.ופיננסית או בעל כשירות מקצועית, בהתאם לכשירותו של הדירקטור המוחלף
)(ה
.)לא ניתן למנות חליף לדירקטור חיצוני, למעט כמפורט בסעיף קטן (ד
)(ו לא ניתן למנות חליף לדירקטור בלתי תלוי את מי שאינו כשיר להתמנות דירקטור בלתי תלוי
ובחברה
ציבורית שאין בה בעל שליטה–
,גם את מי שאינו בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית או בעל כשירות מקצועית
בהתאם לכשירותו של הדירקטור המוחלף.
20
הסבר
: בתיקון מוצע להתאים את ההוראה ל עניין מינוי דירקטור חליף לתיקון המוצע בעניין הדירקטורים
הבלתי תלויים שיכהנו כרוב בדירקטוריון בחברות ציבוריות ללא בעל שליטה. מאחר שלאחר התיקון יהיו
הדב"תים בעלי כשירות או מומחיות, מוצע כי ככל שימונה להם חליף, יהיה עליו לעמוד באותם תנאי כשירות
כשל הדירקטור ש.הוא בא במקומו
סעיף19
להצ"ח (תיקון סעיף265
)לחוק
סעיף זה
עניינו בזכותו של דב"ת לקבלת מידע לצורך מילוי תפקידו.
תיקון סעיף265
19
.
בסעיף265
."(ג) לחוק העיקרי, בכל מקום, במקום "חיצוני" יבוא "בלתי תלוי
נוסח משולב:
265
.
:הזכות לקבלת מידע(
)א לכל דירקטור הז כות לבדוק את מסמכי החברה ואת רישומיה ולקבל
העתקים מהם, ולבדוק את נכסי החברה, ככל שהדבר דרוש למילוי חובותי
ו כ.דירקטור
(
)ב החב
ר
ה רשא
י
ת למנוע מדירקטור לבדוק מסמך או נכס של החברה, אם סבר
הדירקטוריון
שהדירקטור פועל בחוסר תום לב
או ש
בדיקה כאמור עלולה לפגוע בטוב.ת החברה
(
)ג בית
המשפט רשאי, לבקשת דירקטור
חיצוני
בלתי תלוי , לקבוע כי הזכות האמורה בסעיף קטן
(א) תחול גם לגבי מסמכ
םי ורישומים של כל חברה קשו
ר
ה, אם השתכנע כי המידע המבוקש ח שוב לביצוע
תפקידו ר כדי
קטור חיצוני
בלתי תלוי.
הסבר
: הסעיף קובע את זכותו של דירקטור לקב ל מידע כדי למלא את חובותיו כדירקטור. סעיף קטן (ג) מאפשר
.לדח"צ, באישור ביהמ"ש, לקבל מידע גם באשר לחברה קשורה לחברה שבה הוא מכהן בתיקון
מוצע
להקנות
.את הזכות לעניין במסמכי חברה קשורה גם לדב"ת, בין אם הוא מכהן בחברה עם או בלי גרעין שליטה
סעיף18
להצ"ח (תיק ון סעיף249ג
)לחוק
סעיף זה עניינו.בתחולת הוראות שחלות היום על דח"צ גם על דב"ת, ובגמול נוסף ליו"ר דירקטוריון שהוא דב"ת
תיקון סעיף249ג
18
.
בסעיף249
ג לחוק העיקרי–
(1)
האמור בו יסומן "(א)", ובסופו יבוא "ובחברה שאין בה בעל שליטה
יחולו
תחול על דירקטור בלתי תל
וי גם הורא
ו
ת סעי
פים ף
239(ד) ו-
241
,
בשינויים המחויבים;"
(2)
:אחרי סעיף קטן (א) יבוא
21
)"(ב
על אף האמור בסעיף244
המוחל בסעיף קטן (א), דירקטור בלתי
תלוי המכהן כיושב ראש דירקטוריון חברה ציבורית שאין בה בעל
שליטה, או כדירקטור בלתי תלוי מוביל כמשמעותו בפרט4 לתוספת
הראשונה, רשאי לקבל גמול שנתי נוסף על הגמול הקבוע בסעיף244
,
:ובלבד שיתקיימו כל אלה
(1)
;הגמול כאמור הוא בהתאם למדיניות התגמול של החברה
(2)
הגמול כאמור אושר לפי סעיף273
בכפוף לאמור בפסקת
משנה(1);
(3)
ועדת התגמול קבעה שאין בגמול כאמור כדי לפגוע באי־
תלותו של ה".דירקטור הבלתי תלוי
נוסח משולב:
249
:ג. החלת הוראות על דירקטור בלתי תלוי )(א הוראות סעיפים240
,)(ו244
,
245
,א246
,
247
,
249
ו-
249א(א) יחולו גם על דירקטור בלתי תלוי ובחברה שאין בה בעל שליטה תחול יחולו
על דירקטור בלתי
תלוי גם הוראת סעיף
הוראות סעיפים239(ד) ו-
241
,בשינויים המחויבים.
)(ב
על אף האמור בסעיף244
המוחל בסעיף קטן (א), דירקטור בלתי תלוי המכהן כיושב ראש דירקטוריון
חברה ציבורית שאין בה בעל שליטה, או כדירקטור בלתי תלוי מוביל כמשמעותו בפרט4
,לתוספת הראשונה
רשאי לקבל גמול שנתי נוסף על הגמול הקבוע בסעיף244, ובלבד שיתק:יימו כל אלה
(
1
)
;הגמול כאמור הוא בהתאם למדיניות התגמול של החברה
(
2
)
הגמול כאמור אושר לפי סעיף273
( בכפוף לאמור בפסקת משנה1
);
(
3
)
.ועדת התגמול קבעה שאין בגמול כאמור כדי לפגוע באי־תלותו של הדירקטור הבלתי תלוי
הסבר : סעיף249ג קובע כי מספר הוראות שקובע הח וק לגבי דח"צים חלות גם על דב"תים, בין אם מדובר
בחברה עם או בלי .בעל שליטה
בתיקון מוצע
:להוסיף לעניין זה שני תיקונים שונים
ראשית, מוצע לקבוע כי שתי הוראות נוספות שחלות על דח"צים יחולו על דב"תים, אך רק בחברות ללא בעל
שליטה: סעיף239(ד) שקו
ב
ע הוראת גיוון מגדר י; וסעיף241
שקובע חובת הצהרה של דח"צ כי מתקיימים בו
.התנאים למינויו כדח"צ והוראות לעניין שמירת ההצהרה וזכות העיון בה
שנית, מוצע לאפשר לשל ם תוספת גמול לדב"ת המכהן כיו"ר דירקטוריון, וזאת מעבר לגמול המוסדר .בתקנות
מטרת ההוראה המוצעת לעודד את כהונתם של
.דב"תים כיושבי ראש דירקטוריון בחברות ללא בעל שליטה
22
.ג
דירקטורי
ון מדורג
עניינם של סעיפים8 ו-9 להצע
ה בקביעת תקופת הכהונה המירבית של הדירקטורים ויצירת דירוג בתחלופתם.
תיקון סעיף220
8.
בסעיף220
לחוק העיקרי, בסופו יבוא "ואולם קביעה אחרת בתקנון של חברה
ציבורית כפופה להוראות סעיף222
."
תיקון סעיף222
9.
בסעיף222
לחוק העיקרי, בסופו יבוא "ואולם קביעה אחרת בתקנון של חברה
:ציבורית כפופה להוראות אלה
(1)
כהונתו של דירקטור תסתיים לכל המאוחר בתום האסיפה השנתית
השלישית שתתקיים;לאחר מועד המינוי
(2)
בכל עת, כהונתם של מרבית הדירקטורים תסתיים לכל המאוחר בתום
.האסיפה השנתית השנייה שתתקיים לאחר אותה עת
נוסח משולב:
220
.
ק דיר ה :טורים הראשונים
ק דיר ה טורים הראשונים של חברה הם הדירקטורים שמונו בידי המייסדים ואשר
נתנו הצהרה כאמור בסעיף8; כהונתם של הדירקטורים הראשונים תסתיים עם תו
ם
,האסיפה השנתית הראשונה
אלא אם כן נקבע אחרת בתק
ון נ ואולם קביעה אחרת בתקנון
של חברה ציבורית כפופה להוראות סעיף222
.
222
.
:תקופת הכהונה ת הונ כ
ם של דירקטורים שמונו בידי אסיפה כללית תסתיים בתום האס
יפ ה השנתית
שתתקיים
ל
ראש
ו נה לאחר מועד המינוי, אלא אם
כן נקבע אחרת בתקנון.
ואולם קביעה אחרת בתקנון של חברה
:ציבורית כפופה להוראות אלה
(
1
)
;כהונתו של דירקטור תסתיים לכל המאוחר בתום האסיפה השנתית השלישית שתתקיים לאחר מועד המינוי
(
2
)
בכל עת, כהונתם של מרבית הדירקטורים תסתיים לכל המאוחר בתום האסיפה השנתית השנייה שתתקיים
.לאחר אותה עת
רקע
כללי
בעקרון, ברירת המחדל לפי סעיפים
אלו
היא כי תקופת .כהונה של דירקטור תהיה עד לאסיפה השנתית הבאה
ואולם, סעיף222
לחוק מאפשר לסטות מברירת מחדל זו ולקבוע בתקנון כי תקופת הכהונה .תהיה ארוכה יותר
כך לדוגמא, ניתן לקבוע( "מנגנון של "דירקטוריון מדורגstaggered board
) ולפיו כל דירקטור יכהן למשך מספר
שנים, כאשר מדי שנה
יתחלפו רק חלק מחברי הדירקטוריון. בפועל, על-
פי מה שנמסר לנו, מדובר כיום
בפרקטיקה חריגה יחסית בשוק, וגם כשזה קיים מדובר בכהונה למשך שלוש שנים, כשבכל שנה מתחלפים שליש
.מהדירקטורים
בתיקון מוצע ל הותיר את האפשרות לקבוע תקופת כהונה ארוכה משנה, ובכלל זה, לאפשר מנגנון של
"דירקטוריון מדורג", ואולם, להגביל את תקופת
הכהונה של כל דירקטור לשלוש שנים לכל היותר , וכן לקבוע
כי בכל זמן נתון, מרבית הדירקטורים יסיימו כהונתם
בתוך שנתיים , וזאת כדי להבטיח שהשימוש באפשרות זו
י היה לצורך יצירת "דירקטוריון מדורג" ולא לשם קביעת כהונה ארוכה בלבד. יצוין כי אין מניעה לשוב ולמנות
.את אותו דירקטור לתקופות כהונה נוספות, אם אין הוראת דין אחרת שמונעת זאת
23
מבט השוואתי – מסקירה השוואתית של ה-
OECD
עולה שמתוך49
שיטות משפט שנסקרו, ב-
40
יש הגבלה על
משך הכהונה של דירקטור, כשהמגבלה הנפוצה ביותר (ב-
13
משיטות המשפט) היא של שלוש שנים. בשבע מדינות
יש דרישה או המלצה לתקופת כהונה של שנה בלבד (קנדה, דנמרק, פינלנד, יפן, שבדיה, שוויץ ובריטניה), וישנן
מדינות שנקבעה בהן תקופת כ הונה מירבית ארוכה יותר. ואולם, בדלוואר שבארה"ב, שהדין שלה הוא בעל
השפעה רבה, נקבע שניתן לקבוע "דירקטוריון מדורג" המבוסס על תקופת כהונה מירבית של
שלוש שנים
ובעבר
דירקטוריונים כאלה היו נפוצים ביותר בקרב החברות הנסחרות בבורסה בארה"ב. בשנים האחרונות, בשל
אקטיב יזם של בעלי מניות מוסדיים שפעלו כנגד קיומם של דירקטוריונים מדורגים מתוך חשש כי הדבר פוגע
בערך מניותיהם, חלה ירידה של80%
,במספר החברות הנסחרות בבורסה בארה"ב שיש בהם דירקטוריון מדורג
.וכיום ברוב המכריע של החברות אין דירקטוריון כזה2
שאלות לדיון
1.
מוצע לבחון א ת ההצדקה לקביעת
הגבלה על משך הכהונה של דירקטורים, ומדוע נבחר הכלל של שלוש שנים?
מצד אחד , נטען כי קביעת כהונה של דירקטור לתקופה ארוכה משנה מעודדת חשיבה לטווח ארוך אצל
הדירקטורים, ומאפשרת להם לצבור ידע וניסיון. בנוסף, נטען כי קביעת כהונה לתקופה ארוכה משנה לעתים
מהווה תנאי של קרנות השקעה להנפקה של חברות בתחום ההייטק, כדי להבטיח לקרן ההשקעות מידה
מסוימת של שליטה בחברה לאחר ההנפקה. כאמור, הוראה מסוג זה אף עולה בקנה אחד עם הדין בדלוואר
המתיר קיומם של דירקטוריונים מדורגים המבוססים ע .ל תקופת כהונה של שלוש שנים
מ
הצד השני , נטען כי
מתן אפשרות ל תקופת כהונה
העולה על
שנה, וקביעת "דירקטוריון מדורג", מפחיתה מן
האחריותיות של הדירקטורים. היא פוגעת ביכולת של האסיפה להחליף דירקטור שאינו ממלא את תפקידו
כהלכה. חשוב מכך, היא מפחיתה את היעילות של "שוק
,השליטה" כאמצעי להפחית את בעיית הנציג. ככלל
התפיסה הכלכלית המקובלת היא כי אחד האמצעים לעודד את המנהלים לפעול לטובת בעלי המניות הוא החשש
שאלמלא יפעלו כך החברה תהיה מטרה נוחה להשתלטות של צד שלישי. קביעת "דירקטוריון מדורג" מקשה על
משקיע חיצוני להשתלט ע ל חברה באמצעות החלפת הדירקטוריון המכהן ומחייבת את המשקיע להמתין לשתי
אסיפות כלליות שנתיות בטרם יוכל לזכות לרוב של2/3
בדירקטוריון. ואכן, קיימים מחקרים אמפיריים שמצאו
כי לדירקטוריו ן מדורג יש השפעה
שלילית על שווי
י.ן של חברות ציבוריות3 כאמור, בין היתר, בשל מח ,קרים אלה
.חלה ירידה דרסטית בשכיחות של דירקטוריונים מדורגים בשוק האמריקאי
2.
האם נשקלה האפשרות לקבוע איסור על שריון סעיפים בתקנון החברה שמתייחסים למינויים או פיטורים של
?דירקטור
אחת האפשרויות לאזן את הקושי שדירקטוריונים מדורגים מציבים בפני השתלטות פוטנציאלית על
החברה, הוא לקבוע כי סעיפי תקנון
שמאפשרים
דירקטוריון
מדורג אינם ניתנים לשריון מיוחד
אלא די ברוב
רגיל של51%
מבעלי המניות כדי לשנותם.
,בכך מושג איזון כך שמצד אחד תתאפשר כעקרון כהונה ארוכה יותר
של דירקטורים ותוצב משוכה מסוימת גם בפני השתלטות ,אך מצד שני, משתל ט פוטנציאלי שהשיג
רוב רגיל
מקרב בעלי המניות יוכל לבטל זאת.
2
Zohar Goshen & Sharon Hannes, The Death of Corporate Law, 94 N.Y.U. L. REV. 263, 278-279 (2019)
3
Babchuk, Cohen & Wang, “Staggered Boards and the Wealth of Shareholders: Evidence from Two Natural
Experiments” Discussion Paper No. 697, John M. Olin Center for Law, Economics, and Business, Harvard Law School.
24
3.
מהנוסח המוצע
עולה כי הגבלת הדירקטוריון המדורג המוצעת ת
חול רק על דירקטורים שמונו ב
אסיפה .
כאמור
לעיל ., ניתן למנות דירקטורים גם שלא על ידי האסיפה האם הכוונה היא ליצור הבחנה בהוראות לעניין תקופת
כהונה ותחלופת דירקטורים בין כאלו שמונו ב ?אסיפה וכאלו שמונו בדרך אחרת