חומר רקע

1 'ו ב אלול התשפ"ד 9 בספטמבר 2024 לכבוד חברי ועדת החוקה חוק ומשפט מאת הייעוץ המשפטי לוועדה מסמך רקע לקראת דיון הוועדה ביום 10.9.24 בהצעת חוק המידע הפלילי ותקנת השבים (תיקון – )רישום פלילי בעבירות טרור ,התש פ"ג– 23 20 התיקון המונח בפני הוועדה מבקש לקבוע כי על אף הוראות חוק המידע הפלילי, מעסיק רשאי יהיה .לדרוש מעובד או מועמד לעבודה, להציג בפניו גיליון הרשעות בעבירות טרור רקע חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע"ט- 2019 (להלן– חוק ,)המידע הפלילי עוסק בהסדרת .המידע הפלילי המצוי בידי המשטרה ומסירתו החוק התקבל בכנסת בתחילת2019 לאחר שנ דון ב.וועדת החוקה במשך זמן ממושך החוק נסמך על המלצות הוועדה לבחינת חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א- 1981 , בראשותה של פרופ' רות קנאי (ועדה ציבורית שמינה בשנת2008 שר המשפטים דאז, ד"ר דניאל פרידמן). החוק משמר בחלקו הסדרים שהיו קיימים בחוק המרשם הפלילי, התשמ"א- 1981 ,ובחלקו קובע הסדר .ים חדשים ושונים חוק המידע הפלילי, כמו גם החוק שהיה לפניו, קובע כי המרשם הפלילי הינו חסוי ואין למסור מידע ממנו אלא במגבלות הקבועות בחוק ורק לרשויות ולבעלי תפקידים המפורטים בו ושעליהם מוחלים כללים ואמות מידה המסדירים את השימוש במידע זה .החוק נ ועד להסדיר את שמירת המידע ,ומניעת זליגתו לקבוע ,את דרכי העברת המידע ו למנוע עקיפה של הוראות החוק כפי שנעשה בעבר באופן תדיר בדרך שהביאה ל כך שרוקנו מתוכן הוראות החוק . חוק המרשם מושתת על שני עקרונות מנוגדים ומנסה, בכל אחת מהוראותיו, ,לאזן ביניהם. האחד .הצורך בתיעוד העבר הפלילי של האדם כדי להגן על שלום הציבור ועל אינטרסים ציבוריים נוספים השני, תקנת השבים– שיקום בעל הרישום הפלילי ועידוד השתלבותו בחברה וב שוק העבודה, דבר אשר יש בו כדי להוציא את האדם ממעגל העבריינות ולסייע בכך הן לאדם עצמו והן להגן על .החברה עיקרי החידושים ב חוק:הם 1. הגבלת הדרכים להוצאת מידע מהמרשם ואף הגבלת זכות העיון במרשם כדי "למנוע "זליגת המידע או תדפיס הרישום הפלילי .למי שאינו מורשה לכך נוכח המידע שהוצג בפני ועדת קנאי ובפני ועדת החוקה לפיו מעסיקים רבים שאינם זכאים לקבלת מידע מהמרשם מצליחים לעקוף את האיסור הקיים בחוק ב דרישתם עו ממ מד לעבודה להגיש העתק מהמרשם אודותיהם ובכך עוקפים את כל ההסדרים בחוק , הוחלט להגביל מאד 2 את הדרכים להוצאת מידע מהמרשם הפלילי עד כדי הגבלת זכות העיון של האדם עצמו כך .שאף לא יוכל להוציא תדפיס על עצמו ורק לעיין במידע בתחנת המשטרה 2. שינוי תקופות ההתיישנות והמחיקה של הרישום הפלילי– קיומו המתמשך של מידע פלילי אודותיו של אדם עלול להוות מכשול לקיום אורח חיים נורמטיבי שמבוסס על תעסוקה, ו בכך למנוע השתלבות מלאה בחברה לאחר ריצוי העונש. זאת כאשר לעיתים הרישום נוגע לאנשים נורמטיביים, בשל מעידה חד פעמית או שולית בעברם. ככל שחולף הזמן מהרשעתו של האדם ,קטנה ההצדקה להעביר מידע על עברו ויש להרחיב את ההזדמנויות העומדות בפניו. לפיכך נקבעו בחוק תקופות של התיישנות ומחיקה של המידע הפלילי. מרבית הגופים זכאים לקבל מידע עד לתום "תקופת ההתיישנות" שנקבעה בחוק. אולם, ישנם גופים מסוימים (המנויים בתוספת הראשונה לחוק) הזכאים לקבל את המידע לתקופה ארוכה יותר, מה שמכונה "תקופת ."מחיקה בחוק החדש אימץ המחוקק את התפיסה של ועדת קנאי שיש לקצר את תקופות ההתיישנות והמחיקה ולחדד את ההבחנה בין מי שהייתה זו מעידה חד פעמית עבורו, לבין מי ששב ומפר .)את החוק (רצידיביסט 3. הסדרת ההבחנה שבין מרשם פלילי ובין מרשם משטרתי והחלת ההסדר החקיקתי החדש גם על רישומי המשטרה בדבר תיקי חקיר."ה פתוחים וסגורים שעד כה נוהלו כ"רישומים אחרים 4. הסדרת מסירת המידע לגופים הזכאים – החוק שימר את ההבחנה שהי י תה קיימת גם בחוק המרשם הפלילי בדבר זכאות גופים שלטוניים לקבלת מידע ומניעת העברת המידע לגופים פרטיים ואולם נקבעו בו מנגנוני איזון ובקרה על שימוש במידע פלילי, בין היתר באמצעות הטלת חובה לקביעת נהלים בדבר אופן שקילת המידע הפלילי, קביעת אמות מידה לשקילת מידע פלילי ובמיוחד לשקילת תיק י חקירה פתוחים, חובת מינוי ממונה מידע פלילי בכל גוף זכאי והסמכת ממונה ביקורת המפקח .על כל אותם גופים כמו ,כן הגבלת התקופה במהלכה גופים הזכאים לקבל מידע יכולים לקבל ולהביא בחשבון מידע על תיקים תלויים ועומדים .שטרם הוגש בהם כתב אישום ,לעניין עבירות טרור חוק המידע הפלילי התייחס לחומרה של עבירות אלה ונקבע בו כי בעבירות הטרור החמורות לא תהיה התיישנות או מחיקה, כך שמידע לעניין עבירות אלה עובר לכל הגופים הזכאים ללא הגבלת זמן (למשל ,לכלל גופי החקירה והאכיפה לשירות המדינה, ל ,משרד החינוך )רשויות מקומיות ועוד (סע יף24 לחוק קובע כי אין התיישנות לעניין עבירות לפי חוק המאבק בטרור, התשע"ו- 2016 – שעונשן מאסר שבע שנים או יותר והוטל מאסר בפועל של חמש שנים או יותר). התיקון המוצע ,כאמור, הצעת החוק בנוסחה כפי שעברה בקריאה הטרומית מבקשת לקבוע כי על אף האמור בחוק מעסיק רשאי לדרוש מעובד או מועמד לעבודה, להציג בפניו גיליון הרשעות שמכיל רישום של 3 הרשעות קודמות בעבירה שמהווה מעשה טרור, כדי לשקול האם להעסיקו, וכי אדם יוכל להגיש בקשה בתחנת מ .שטרה להנפקת גיליון הרשעות כאמור יצוין שהחלטת ועדת השרים לענייני החקיקה הייתה לתמוך בהצעה בתנאי שההצעה תקודם .בהסכמת משרד המשפטים והמשרד לביטחון לאומי סוגיות מרכזיות לדיון מוצע לדון בהשלכות התיקון המוצע על עקרונות החוק, ועל ההסדרים החלים על עבירות אחרות. התיקון מ נוגד לעקרונות חוק המידע הפלילי כפי שנקבעו על ידי הכנסת לפני כחמש שנים בלבד, לאחר דיונים ממושכים בנושא (ואף בסתירה לעקרונות שהיו קיימים)לפי החוק הקודם. ,בין היתר נקבע כי מעסיק פרטי אינו זכאי לקבל מידע על הרשעות קודמות של מועסק פוטנציאלי– בין אם הוא עבר עבירות רכוש, עבירות אלימות קשות או עבירות אחרות– ובכלל זה, גם עבירות על רקע לאומני. נקודת איזון זו בין האינטרסים השונים שעמדנו עליהם לעיל , עם כל הקושי בה, מהווה אחד מעקרונות העל של החקיקה בתחום הזה. ככל שהמחוקק יבקש לסטות מעיקרון זה בהקשר של עב ירות הטרור– על אף שכאמור, ההסדר נחקק לא מזמן– יהיה צורך בדיון מעמיק על ה עיקרון המנחה של החוק . ככל שהתפיסה של המחוקק הנוכחי היא שהמעסיק הפרטי זכאי לדעת אם עובד ,ביצע מעשה טרור כדי להגן עליו מפני מעשים דומים ,בעתיד כך כנראה נגיע למסקנה שהמעסיק זכאי לד עת אם עובד ביצע מעשי אינוס, אלימות קשה או גניבה בעבר. ולכן, הדיון בתיקון כאמור אינו יכול לה תמקד רק במישור של עבירות טרור, אלא יורד לשורש התפיסה החברתית והחקיקתית לגבי שילוב של העבריין בחברה לאחר שהוא ריצה את עונשו על פי דין . עוד מוצע לדון בהצעה להחזיר את שה ימוש ב""גיליון הרשעות ש ביטול ו היה אחת ממטרותיו המרכזיות של החוק .כפי שניתן היה לראות בעבר, מעסיקים מצאו דרכים לעקוף את האיסורים הקיימים בחוק ולכן חוק המידע הפלילי קבע צעדים שונים, ובהם הגבלת האפשרות להוציא תדפיס הרשעות ד , כ י למנוע את עקיפת הוראות החוק. אימוץ ההסדר ה מוצע עלול להביא לכך שתחל שוב זליגת מידע גם בעבירות אחרות, דבר שיביא לכ רסום משמעותי באפשרות לתקנת השבים לעניין .בעלי רישום פלילי או משטרתי בכל עבירה מוצע לדון בשאלת ההצדקה לקב וע הבחנה בין סוגי עבי רות ובכלל זה ב עבירות טרור– ככלל חוק המידע הפלילי אינו עורך הבחנה בין סוגי עבירות ומחיל את כלל הוראותיו על כלל העבירות ( חריג לכך יש ב קביע ת העבירות ש אין בעניינן התיישנות, בהן נכלל ות גם עבירות הטרור החמורות כמפורט )לעיל. ,לפיכך מתעוררת השאלה האם יש הצדקה לייחד הסדר מיוחד לעניין זה ב עבירות טרור– האם עבירות טרור הן עבירות שהסיכון המיוחד הטמון בהם בא לידי ביטוי דווקא בהקשר של מקום העבודה? האם הסכנה ממי שהורשע ב עבירות טרור אינו מתקיים במידה רבה גם ברחוב, ואין ייחודיות לעניין מניעת העסקה בהקשר זה ? י תרה מכך– האם אין עבירות רבות אחרות שבהן הסיכון כרוך הרבה יותר דווקא בהקשר התעסוקתי, למשל, גניבה ממעביד או עבירות אחרות שגם בהן קבע המחוקק שאין לייצר הסדר ייחודי . יצוין כי לעניין עבירות מין ק יים הסדר חריג ומצומצם המעוגן בחוק למניעת העסקת של עברייני מין במוסדות מסו ימים, ה תשס"א- 2001 ,ה עוסק במוסדות בהם שוהים קטינים או חסרי ישע. זאת 4 בשל החשש הייחודי מהסכנה המוגברת ב מוסדות בהם קטינים וחסרי ישע חשופים יותר. בחו ק עוגנו כאמור מוסדות שלגביהם שוכנע המחוקק כי יש סכנה מוגברת במיוחד. מוצע שהוועדה תקבל נתונים בדבר מספר המקרים ש בהם בוצעו מעשי טרור כנגד מעסיקים או ב בית ה עסק על ידי אדם המועסק בו ,. כמו כן נוכח הממצאים העול ים ממ חקרים באשר לחשיבות תעסוקה ל צמצום ,עבריינות מוצע לשמוע מהמשטרה ומגורמי הביטחון האם להער כתם הסיכון הנשקף מאדם שהורשע בעבר בעבירת טרור והמועסק כעת במקום עבודה עולה על הסיכון מאדם ?שאינו מועסק