הצעת חוק לקריאה הראשונה

רשומות הצעות חוק ה מ מ ש ל ה 2018 באפריל30 1222 ט"ו באייר התשע"ח עמוד ) (הסמכת בית משפט לעניינים מינהליים117 'הצעת חוק בתי משפט לעניינים מינהליים (תיקון מס 906 ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸2018-הנידמה למסלדון בהחלטות מִינהליות של רשויות ישראליות הפועלות באזור), התשע"ח הצתוע חוקהצמ - הלשממה קוח תועהצעוהצתוע ח 'סמ - הלשממה קו906 :מתפרסמת בזה הצעת חוק מטעם הממשלה ) (הסמכת בית117 'הצעת חוק בתי משפט לעניינים מינהליים (תיקון מס משפט לעניינים מינהליים לדון בהחלטות מִינהליות של רשויות ישראליות 2018-הפועלות באזור), התשע"ח א5 הוספת סעיף .1 החוק העיקרי), אחרי- (להלן1‏2000-בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס : יבוא5 סעיף "סמכות בית משפט לעניינים מינהליים בירושלים לדון בענייני האזור א.5 בית משפט לעניינים מינהליים בירושלים ידון, נוסף על (א) :, גם באלה5 סמכותו לפי סעיף מטרתו של החוק המוצע להסמיך את בית כללי המשפט לעניינים מינהליים בירושלים לדון בהחלטות מִינהליות של רשויות ישראליות הפועלות , האזור) מכוח תחיקת הביטחון- ביהודה והשומרון (להלן בהתאם לעקרון ההסמכה ההדרגתית הקבוע בחוק בתי החוק- (להלן2000-משפט לעניינים מינהליים, התש"ס או חוק בתי משפט לעניינים מינהליים), והכול כמפורט בהמשך הדברים. חוק בתי משפט לעניינים מינהליים אשר נחקק בשנת , הקים לראשונה מחלקות מִינהליות בבתי המשפט2000 המחוזיים ונועד להיות חוק מסגרת להעברה הדרגתית - ומסודרת של סמכויות מבית המשפט הגבוה לצדק (להלן בג"ץ) ומבתי המשפט הכלליים אל בתי המשפט המחוזיים בשבתם כבתי משפט לעניינים מינהליים. חקיקתו של החוק היוותה שלב ראשון בתהליך להבניית מערכת השיפוט בעניינים מִינהליים כך שזו ,תהיה מורכבת, בסופו של דבר, משלוש ערכאות. ואכן ,בדברי ההסבר להצעת חוק בתי משפט לענינים מינהליים ), נכתב כי "בשלב זה2 ' (ה"ח התש"ס, עמ1999-התש"ס מדובר על יצירת מדורים מינהליים בבתי המשפט המחוזיים בלבד. בשלב מאוחר יותר תיבחן האפשרות להקים מדורים 4). 'מינהליים גם בבתי משפט שלום" (שם, בעמ הצעת החוק המתפרסמת בזה משתלבת בתהליך האמור שעיקרו הלכה למעשה בשני תהליכי משנה הבניית מערכת השיפוט בעניינים- השזורים זה בזה מִינהליים כך שזו תהיה מורכבת משלוש ערכאות, וחלוקת הסמכות העניינית בעניינים מִינהליים בין ערכאות השיפוט המִינהלי ולפי סוגי ההליכים השונים. לחוק נקבע כי מטרתו היא "להסמיך באופן1 בסעיף הדרגתי את בית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים לדון בעניינים מינהליים הנדונים בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק או בבתי משפט אחרים...". בהתאם, מאז חקיקת החוק ועד היום הועברו לסמכות בתי המשפט המחוזיים בשבתם כבתי משפט לעניינים מינהליים סמכויות נרחבות בעניינים מִינהליים, ואולם סמכויות אלה לא כללו את הסמכות העניינית לדון ,בהחלטות מִינהליות של רשויות ישראליות הפועלות באזור סמכות שנותרה בידי בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ. בהצעת חוק זו מוצע להסמיך את בית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים לדון בהחלטות מינהליות של רשויות ישראליות הפועלות באזור, מכוח הוראות המיוחדות לאזור (ראו ההגדרה המוצעת למונח "תחיקת ,הביטחון"), ובפרט בארבעת התחומים האלה: חופש מידע תכנון ובנייה, ענייני כניסה ויציאה (כניסה לאזור, יציאה ממנו וכניסה ויציאה מאזורים מסוימים בתוך האזור) וצווי הגבלה ופיקוח, הכול כמפורט להלן. הסמכת בית משפט לעניינים מינהליים לדון בהחלטות מינהליות של רשויות ישראליות הפועלות באזור תביא לכך שהחלטות אלה לא יידונו לפני בג"ץ כערכאה ראשונה ואחרונה. בעניין זה יצוין כי ניתוח הנתונים בדבר כמות העתירות המוגשות לבג"ץ מדי שנה מלמד כי יש כמות לא מבוטלת של עתירות בענייני האזור. כך, מעבר להגשמת התכלית שבבסיס המהלך הכולל הנוגע למערכת השיפוט בעניינים מִינהליים, הסמכת בית משפט לעניינים מינהליים כמוצע בהצעת חוק זו עשויה אף לסייע בהפחתת העומס המוטל על בית המשפט העליון. א המוצע5 לסעיף 1 סעיף ,א כנוסחו המוצע5 מוצע להוסיף לחוק את סעיף ולקבוע בו את גדר סמכותם של בתי משפט לעניינים מינהליים לדון בהחלטות מינהליות של רשויות ישראליות הפועלות באזור. על פי המוצע הסמכות לדון בעניינים אלה תהיה נתונה לבית משפט לעניינים מינהליים בירושלים. המדובר בהחלטות שאותן מקבלות רשויות הפועלות באזור מכוח שורה של דברי חקיקה שנתנו מפקד כוחות ,) המפקד- צה"ל) באזור (להלן- צבא הגנה לישראל (להלן מפקד צבאי כהגדרתו המוצעת או רשות אחרת שפעלה ,מכוחם, מטעמם או באישורם, ובהם מנשר, צו, תקנה אכרזה, הודעה, מודעה או מסמך אחר שנתן המפקד וכן מכוח הוראות שניתנו מכוחם של דברי חקיקה ומסמכים 4.89 '; התשע"ח, עמ190 'ס"ח התש"ס, עמ 1 ד ב ר י ה ס ב ר 907 הצתוע חוקהצמ - הלשממה קוח תועהצעוהצתוע ח 'סמ - הלשממה קו עתירה נגד החלטה של רשות או של גוף המנוי )1( בתוספת הרביעית, הפועלים ביהודה והשומרון (להלן האזור) מכוח תחיקת הביטחון, בעניין המנוי בתוספת- הרביעית, ולמעט עתירה שהסעד העיקרי המבוקש בה עניינו התקנת תחיקת הביטחון לרבות ביטולה, הכרזה עתירה- על בטלותה או מתן צו להתקנתה (להלן ;)מינהלית בענייני האזור ערעור- ערעור המנוי בתוספת החמישית (להלן )2( מינהלי בענייני האזור). )(ב עתירה מינהלית בענייני האזור תידון לפי הוראות )1( ).1(5 חוק זה כאילו היא עתירה מינהלית לפי סעיף ערעור מינהלי בענייני האזור יידון לפי הוראות )2( ).2(5 חוק זה כאילו הוא ערעור מינהלי לפי סעיף - בסעיף זה (ג) כמשמעותו בצו בדבר הוראות ביטחון [נוסח- ""מפקד צבאי ;22009-), התש"ע1651 'משולב] (יהודה והשומרון) (מס : כל אחד מאלה- ""תחיקת הביטחון מנשר, צו, תקנה, אכרזה, הודעה, מודעה, או מסמך )1( ,אחר, שנתנו מפקד כוחות צבא הגנה לישראל באזור מפקד צבאי או רשות אחרת הפועלת מכוחם, מטעמם ;או באישורם ;הדין החל באזור כתוקפו מזמן לזמן )2( הוראה שניתנה מכוח דבר חקיקה כאמור )3( ), והיא בת–פועל2( ) או הדין כאמור בפסקה1( בפסקה ;תחיקתי הוספת תוספת רביעית ותוספת חמישית .2 :אחרי התוספת השלישית לחוק העיקרי יבוא עתירה נגד החלטה של רשות או של גוף המנוי )1( בתוספת הרביעית, הפועלים ביהודה והשומרון (להלן האזור) מכוח תחיקת הביטחון, בעניין המנוי בתוספת- הרביעית, ולמעט עתירה שהסעד העיקרי המבוקש בה עניינו התקנת תחיקת הביטחון לרבות ביטולה, הכרזה עתירה- על בטלותה או מתן צו להתקנתה (להלן ;)מינהלית בענייני האזור ערעור- ערעור המנוי בתוספת החמישית (להלן )2( מינהלי בענייני האזור). )(ב עתירה מינהלית בענייני האזור תידון לפי הוראות )1( ).1(5 חוק זה כאילו היא עתירה מינהלית לפי סעיף ערעור מינהלי בענייני האזור יידון לפי הוראות )2( ).2(5 חוק זה כאילו הוא ערעור מינהלי לפי סעיף - בסעיף זה (ג) כמשמעותו בצו בדבר הוראות ביטחון [נוסח- ""מפקד צבאי ;22009-), התש"ע1651 'משולב] (יהודה והשומרון) (מס : כל אחד מאלה- ""תחיקת הביטחון מנשר, צו, תקנה, אכרזה, הודעה, מודעה, או מסמך )1( ,אחר, שנתנו מפקד כוחות צבא הגנה לישראל באזור מפקד צבאי או רשות אחרת הפועלת מכוחם, מטעמם ;או באישורם ;הדין החל באזור כתוקפו מזמן לזמן )2( הוראה שניתנה מכוח דבר חקיקה כאמור )3( ), והיא בת–פועל2( ) או הדין כאמור בפסקה1( בפסקה תחיקתי". .2 :אחרי התוספת השלישית לחוק העיקרי יבוא הוספת תוספת רביעית ותוספת חמישית כאמור, ובלבד שהם בני פעל תחיקתי; וכמו כן, מדובר בהחלטות שמקבלות רשויות כאמור מכוח הדין החל באזור או מכוח הוראות שניתנו מכוחו והן בנות–פועל תחיקתי תחיקת הביטחון).- (להלן מוצע להסמיך את בית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים לדון בשני סוגים של הליכים: עתירה מינהלית נגד החלטה של רשות או של הגוף המנוי בתוספת הרביעית התוספת הרביעית) הפועלים- לחוק כנוסחה המוצע (להלן באזור, מכוח תחיקת הביטחון, בעניין המנוי באותה תוספת עתירה מינהלית בענייני האזור); וערעור מינהלי- (להלן המנוי בתוספת החמישית לחוק כנוסחה המוצע (להלן ערעור מינהלי בענייני האזור). עוד מוצע כי עתירה- מינהלית בענייני האזור וערעור מינהלי בענייני האזור יידונו לפי הוראות החוק כאילו הם עתירה מינהלית ,) לחוק2(5 ) לחוק וערעור מינהלי לפי סעיף1(5 לפי סעיף בהתאמה. .5902 ', עמ234 'קובץ המנשרים מס 2 ד ב ר י ה ס ב ר הצתוע חוקהצמ - הלשממה קוח תועהצעוהצתוע ח 'סמ - הלשממה קו908 תוספת רביעית" עתירה מינהלית בענייני האזור ))1()א(א5 (סעיף החלטה של רשות בבקשה לקבלת מידע המופנית כלפיה.- חופש המידע . 1 79 ' החלטה של רשות לפי חוק תכנון ערים, כפרים ובניינים, מס- תכנון ובנייה . 2 חוק תכנון ערים), לפי צו בדבר תכנון ערים, כפרים ובניינים- (בפרט זה3‏1966 לשנת צו תכנון ערים), או לפי צו- 4 (בפרט זה‏1971-4), התשל"א18 '(יהודה והשומרון) (מס )בדבר מתן היתרים לעבודות בשטחים תפוסים לצרכים צבאיים (יהודה והשומרון - , ולמעט5‏1982-), התשמ"ב997 '(מס ב לחוק37 החלטה שעניינה עבירות ועונשין ובכלל זה החלטה לפי סעיף )1( ;תכנון ערים - כאמור, מוצע להוסיף לחוק שתי תוספות 2 סעיף תוספת רביעית שעניינה עתירות מינהליות כללי בענייני האזור ותוספת חמישית שעניינה ערעורים מינהליים בענייני האזור. תוספות אלה תוחמות את גדר הסמכות של בית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים לדון בהחלטות מִינהליות שנותנות רשויות ישראליות הפועלות באזור, מכוח תחיקת הביטחון. לתוספת רביעית המוצעת התחום הראשון שמוצע להסמיך את בית משפט לעניינים מינהליים בירושלים לדון בו הוא חופש המידע בכל הנוגע לרשויות ישראליות הפועלות באזור. יצוין כי חוק ,) חוק חופש המידע- (להלן1998-חופש המידע, התשנ"ח ,הוחל באופן חלקי באזור, ובעיקר על מועצות מקומיות ויובהר כי אין בהסדר המוצע בהצעת חוק זו כדי להשפיע על גדר תחולתו של חוק חופש המידע על רשויות ישראליות הפועלות באזור; עניינה של הצעת החוק הוא אך בהסמכת בית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים לדון בבקשות מידע המופנות לרשויות ישראליות הפועלות באזור. על פי המוצע, ידון בית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים בהחלטות שעניינן בקשות לקבלת מידע מרשויות ישראליות הפועלות באזור בדרך של עתירה מינהלית לפי לתוספת הרביעית. מאחר שעל פי המוצע תידון1 פרט עתירה מינהלית בענייני האזור כאילו היא עתירה מינהלית ) לחוק, הרי שעל פסק דינו של בית המשפט1(5 לפי סעיף לעניינים מינהליים בעתירה מינהלית כאמור ניתן להגיש ערעור בזכות לבית המשפט העליון. התחום השני שמוצע להסמיך את בית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים לדון בו הוא תחום התכנון והבנייה באזור. על פי המוצע יהיה בית משפט לעניינים מינהליים בירושלים מוסמך לדון במרבית העתירות בענייני תכנון ובנייה של האזור, זאת בדומה למצב המשפטי החל היום לפי התוספת הראשונה לחוק. כך למשל, בדומה לתוספת הראשונה לחוק, שעניינו החלטות בנושא10 לפרט תכנון ובנייה, שממנו מוחרגות החלטות שר, מוצע להחריג לתוספת הרביעית שעניינו החלטות בנושאי תכנון2 מפרט ובנייה באזור, החלטות של מפקד כוחות צה"ל באזור. כמו כן מוצע להחריג מפרט זה עניינים נוספים אשר מורכבותם א לחוק34 או רגישותם מצדיקה זאת, כגון החלטה לפי סעיף - (להלן1966 לשנת79 'תכנון ערים, כפרים ובניינים, מס חוק תכנון ערים), שעניינה מתן היתר בנייה לפי תכנית שהופקדה וטרם נכנסה לתוקף. על פי המוצע ידון בית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים בהחלטות בענייני תכנון ובנייה של האזור בדרך , לתוספת הרביעית, ומשכך2 של עתירה מינהלית לפי פרט יהיה אפשר כאמור להגיש על פסק דינו של בית המשפט בעתירה המינהלית ערעור בזכות לבית המשפט העליון. התחום השלישי שמוצע להסמיך את בית משפט לעניינים מינהליים בירושלים לדון בו הוא ענייני כניסה כניסה לאזור, יציאה ממנו וכניסה ויציאה- ויציאה מאזורים מסוימים בתוך האזור. גם בתחום זה מוצע כי בית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים יהיה מוסמך לדון במרבית העתירות ויוחרגו מסמכותו עניינים אשר מורכבותם או רגישותם הביטחונית מצדיקה זאת (למשל החלטה שעניינה מתן היתר כניסה לשטח צבאי סגור מסוים שלא לצורכי תעסוקה או שלא בתחומי מרחב התפר כהגדרתו המוצעת). .1961 ', עמ25.09.66 מיום1952 'פורסם בעיתון הרשמי הירדני, גיליון מס 3 .1000 ', עמ27 'קובץ המנשרים מס 4 .28 ', עמ56 'קובץ המנשרים מס 5 ד ב ר י ה ס ב ר 909 הצתוע חוקהצמ - הלשממה קוח תועהצעוהצתוע ח 'סמ - הלשממה קו החלטה שעניינה תכנית תכנון אזורית או תכנית תכנון מתארית כמשמעותן )2( ;בפרק שלישי לחוק תכנון ערים ;החלטה של מפקד כוחות צבא הגנה לישראל באזור )3( לתקנות אישור, הקמה ופטור3 החלטה של ראש המִינהל האזרחי לפי תקנה 4) ( מהיתר לדרכים זמניות לאתרי בנייה בעלי חשיבות אזורית (הוראת שעה) (יהודה ;6‏2011-והשומרון), התשע"א לתקנות אישור, הקמה ופטור3 החלטה של ראש המִינהל האזרחי לפי תקנה )5( ;7‏2010-מרישיון למבנה חינוך ארעי (הוראת שעה) (יהודה והשומרון), התש"ע 4) לצו תכנון ערים; לעניין(7 החלטה של מועצת התכנון העליונה לפי סעיף )6( ; לחוק תכנון ערים2 המועצה כהגדרתה בסעיף- "זה, "מועצת התכנון העליונה א לחוק תכנון ערים.34 החלטה של רשות לפי סעיף )7( - . כניסה ויציאה3 ד לצו בדבר שטחים סגורים1 החלטה של ראש המינהל האזרחי לפי סעיף (א) ;, לעניין אדם מסוים8‏1967-), התשכ"ז34 '(אזור הגדה המערבית) (מס ) (תושבים5 ' להיתר כניסה כללי (מס3 החלטה של מפקד צבאי לפי סעיף (ב) ;9‏1970-ישראליים ותושבי חוץ) (יהודה והשומרון), התש"ל החלטה של מתאם פעולות הממשלה בשטחים, או מי מטעמו, שעניינה מתן (ג) ,אשרת כניסה לזר לאזור, הניתנת מכוח נוהלי מתאם פעולות הממשלה בשטחים למעט החלטה כאמור שעניינה בקשת הרשות הפלסטינית לאישור רישיון ביקור ;זר שנתנה החלטה פרטנית של רשות שעניינה כניסה לצורך תעסוקה ליישוב ישראלי (ד) באזור, הניתנת לפי ההכרזה בדבר סגירת שטח (יישובים ישראליים) (יהודה , ולפי הצו בדבר העסקת עובדים במקומות מסוימים10‏2002-והשומרון), התשס"ב ;11‏1982-), התשמ"ב967 '(יהודה והשומרון) (מס החלטה פרטנית של רשות שעניינה מתן היתר כניסה לשטח שהוא מרחב (ה) שטח שהוכרז כמרחב תפר בתחיקת הביטחון- "תפר; בפרט משנה זה, "מרחב תפר ;א5 כהגדרתה בסעיף החלטה של רשות שעניינה מניעת יציאת תושב אזור מהאזור לפי נוהלי (ו) המִינהל האזרחי. החלטה שעניינה תכנית תכנון אזורית או תכנית תכנון מתארית כמשמעותן )2( ;בפרק שלישי לחוק תכנון ערים ;החלטה של מפקד כוחות צבא הגנה לישראל באזור )3( לתקנות אישור, הקמה ופטור3 החלטה של ראש המִינהל האזרחי לפי תקנה 4) ( מהיתר לדרכים זמניות לאתרי בנייה בעלי חשיבות אזורית (הוראת שעה) (יהודה ;6‏2011-והשומרון), התשע"א לתקנות אישור, הקמה ופטור3 החלטה של ראש המִינהל האזרחי לפי תקנה )5( ;7‏2010-מרישיון למבנה חינוך ארעי (הוראת שעה) (יהודה והשומרון), התש"ע 4) לצו תכנון ערים; לעניין(7 החלטה של מועצת התכנון העליונה לפי סעיף )6( ; לחוק תכנון ערים2 המועצה כהגדרתה בסעיף- "זה, "מועצת התכנון העליונה א לחוק תכנון ערים.34 החלטה של רשות לפי סעיף )7( - . כניסה ויציאה3 ד לצו בדבר שטחים סגורים1 החלטה של ראש המינהל האזרחי לפי סעיף (א) ;, לעניין אדם מסוים8‏1967-), התשכ"ז34 '(אזור הגדה המערבית) (מס ) (תושבים5 ' להיתר כניסה כללי (מס3 החלטה של מפקד צבאי לפי סעיף (ב) ;9‏1970-ישראליים ותושבי חוץ) (יהודה והשומרון), התש"ל החלטה של מתאם פעולות הממשלה בשטחים, או מי מטעמו, שעניינה מתן (ג) ,אשרת כניסה לזר לאזור, הניתנת מכוח נוהלי מתאם פעולות הממשלה בשטחים למעט החלטה כאמור שעניינה בקשת הרשות הפלסטינית לאישור רישיון ביקור ;זר שנתנה החלטה פרטנית של רשות שעניינה כניסה לצורך תעסוקה ליישוב ישראלי (ד) באזור, הניתנת לפי ההכרזה בדבר סגירת שטח (יישובים ישראליים) (יהודה , ולפי הצו בדבר העסקת עובדים במקומות מסוימים10‏2002-והשומרון), התשס"ב ;11‏1982-), התשמ"ב967 '(יהודה והשומרון) (מס החלטה פרטנית של רשות שעניינה מתן היתר כניסה לשטח שהוא מרחב (ה) שטח שהוכרז כמרחב תפר בתחיקת הביטחון- "תפר; בפרט משנה זה, "מרחב תפר ;א5 כהגדרתה בסעיף החלטה של רשות שעניינה מניעת יציאת תושב אזור מהאזור לפי נוהלי (ו) המִינהל האזרחי. על פי המוצע, ידון בית משפט לעניינים מינהליים בירושלים בענייני הכניסה והיציאה המתוארים לעיל בדרך לתוספת הרביעית, אשר3 של עתירה מינהלית לפי פרט תהיה נתונה, ככל עתירה מינהלית, לערעור בזכות לבית המשפט העליון. .6474 ', עמ238 'קובץ המנשרים מס 6 .6343 ', עמ237 'קובץ המנשרים מס 7 .70 ', עמ2 'קובץ המנשרים מס 8 .959 ', עמ25 'קובץ המנשרים מס 9 .3154 ', עמ199 'קובץ המנשרים מס 10 .130 ', עמ53 'קובץ המנשרים מס 11 ד ב ר י ה ס ב ר הצתוע חוקהצמ - הלשממה קוח תועהצעוהצתוע ח 'סמ - הלשממה קו910 תוספת חמישית ערעור מינהלי בענייני האזור ))2()א(א5 (סעיף לצו בדבר הוראות297 או296 ערעור על החלטת ועדת ערעורים לפי סעיפים .1 ".11‏2009-), התש"ע1651 'ביטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס לתוספת חמישית המוצעת תחום נוסף ורביעי שמוצע להסמיך את בית משפט לעניינים מינהליים בירושלים לדון בו הוא צווי הגבלה וצווי פיקוח המוצאים באזור. מכיוון שצווים אלה נדונים בשלב ראשון לפני ועדת ערעורים שבה יושבים שופטים צבאיים, מוצע כי בית משפט לעניינים מינהליים בירושלים 1 ידון בעניינים אלה בדרך של ערעור מינהלי לפי פרט לתוספת החמישית כנוסחה המוצע. כך, יידון צו הגבלה או צו פיקוח לפני ועדת ערעורים שבה יושבים שופטים צבאיים (לפי תחיקת הביטחון); על החלטת ועדת הערעורים יהיה אפשר להגיש ערעור מינהלי לפני בית משפט לעניינים מינהליים בירושלים; ועל פסק דינו של בית המשפט האמור בערעור המינהלי יהיה ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון. ,בעניין זה יוער כי בהצעת חוק המאבק בטרור )1067 ' (הצ"ח הממשלה התשע"ה, עמ2015-התשע"ה הצעת חוק המאבק בטרור), הוצע להסמיך את בתי- (להלן המשפט לעניינים מינהליים לדון בצווי הגבלה המוצאים במדינת ישראל בדרך של עתירה מינהלית ולא בדרך של ערעור מינהלי כמוצע בהצעת חוק זו. זאת, מאחר שההליך לגבי צווי הגבלה המוצאים במדינת ישראל, כמו גם ההליך שהוצע בהצעת חוק המאבק בטרור, אינו כולל דיון בצווי ההגבלה לפני ערכאה מעין־שיפוטית דוגמת ועדת הערעורים אשר דנה בצווי הגבלה ופיקוח המוצאים באזור. חלק זה של הצעת חוק המאבק בטרור פוצל מהצעת החוק המקורית והליכי חקיקתו טרם הסתיימו. ההסדר המוצע בהצעת חוק זו יותאם במידת הצורך להסדר שייקבע בחקיקה אשר תתקבל בסופו של דבר בכנסת בעניין צווי הגבלה שהוצאו במדינת ישראל. .5902 ', עמ234 'קובץ המנשרים מס 11 ד ב ר י ה ס ב ר 911    סודר במח' רשומות, משרד המשפטים, והודפס במדפיס הממשלתיISSN 0334-3030    שקלים חדשים3.24 המחיר