הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2063340
הכנסת העשרים
יוזמים: חברי הכנסת עמיר פרץ אילן גילאון איתן כבל
אלי אלאלוף לאה פדידה מיקי רוזנטל
איציק שמולי מיקי לוי קסניה סבטלובה
יצחק הרצוג עליזה לביא איל בן ראובן
נחמן שי מסעוד גנאים אחמד טיבי
רויטל סויד מרדכי יוגב דוד ביטן
יחיאל חיליק בר עאידה תומא סלימאן מיכל רוזין
יעקב מרגי עיסאווי פריג' עודד פורר
טלי פלוסקוב עבד אל חכים חאג' יחיא יוסי יונה
רועי פולקמן ג'מאל זחאלקה איילת נחמיאס ורבין
אורן אסף חזן קארין אלהרר ניסן סלומינסקי
ישראל אייכלר ג'מעה אזברגה שולי מועלם-רפאלי
מיכאל מלכיאלי שלי יחימוביץ' יעל כהן-פארן
יצחק וקנין תמר זנדברג מיכל בירן
יואב בן צור אורי מקלב סתיו שפיר
מרב מיכאלי אורלי לוי אבקסיס איימן עודה
סאלח סעד מאיר כהן אלעזר שטרן
זוהיר בהלול חיים ילין סעיד אלחרומי
עמר בר-לב איתן ברושי אברהם נגוסה
דב חנין יואל חסון נורית קורן
__________________________________________
פ/5331/20
הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – המשך תשלומים לקופת גמל או לביטוח פנסיוני לנפגע עבודה), התשע"ח–2018
דברי הסבר
החל מינואר 2008 מחויבים מעסיקים להפריש לקרן פנסיה לטובת העובדים, מכוח הסכם קיבוצי שנחתם בין התאחדות התעשיינים וההסתדרות והורחב בצו הרחבה. חובה זו נקבעה מתוך חשש שמרבית הציבור לא נערך לחסוך לפנסיה החל משלב מוקדם של החיים, דבר שעלול להביא לבעיה חברתית של מיליוני גמלאים שאין להם מקור הכנסה.
אף שיש חשיבות לרציפות בחיסכון הפנסיוני, בחוקי העבודה ובצו ההרחבה אין התייחסות לשאלה אם עובד שנפגע בתאונת עבודה ומקבל תשלום מהמוסד לביטוח לאומי זכאי שימשיכו בתקופה זו להפריש עבורו הפרשות לביטוח פנסיוני. לעומת זאת יש בחקיקה הוראות שקבעו זכאות להמשך הפקדות לביטוח פנסיוני בתקופה לידה והורות (סעיף 7א(א) לחוק עבודת נשים, התשי"ד–1954) או בעת שירות מילואים (סעיף 283 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995).
לפיכך, שאלת הזכאות לשמירת רציפות ההפרשות לביטוח הפנסיוני נותרה נתונה לפרשנות של בתי הדין לעבודה באופן שאינו מבטיח מראש את זכויות העובד שנפגע. התיחס לכך השופט ד"ר יצחק לובוצקי בתע"א 3488-07 חנוך חשאי נ' דן רכב ותחבורה ד.ר.ת. בע"מ (ניתן ביום 10.4.2011): ״נוצר אפוא מצב, מקומם משהו, שבו עובד שנפגע ב"תאונת עבודה" ומצוי בתקופת החלמה ממושכת, ניזוק כתוצאה מהפסקת רצף תשלומי המעביד ל"קופת הפנסיה". שתיקת המחוקק, כמו גם צו ההרחבה לביטוח חובה פנסיוני במשק... מחייבת לדעתנו התייחסות פרשנית של בתי הדין לעבודה, גם אם ימצא בה קורטוב של "חקיקה שיפוטית"".
מטרת התיקון המוצע היא מימוש יעדו של צו ההרחבה המקורי, בכך שיובטח כי השכירים במשק יזכו להפרשות סדירות לקרן החיסכון הפנסיוני שלהם להבטחת עתידם הכלכלי, אף בתקופה של פגיעה בעבודה.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ט"ו באייר התשע"ח – 30.4.18
הוספת סעיף 102א 1. בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995, אחרי סעיף 102 יבוא: בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995, אחרי סעיף 102 יבוא: בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995, אחרי סעיף 102 יבוא:
"המשך תשלומים לקופות גמל או לביטוח פנסיוני 102א. מעסיק ועובדו, או מעסיק בלבד, שחלה עליהם חובה לביצוע תשלומים לביטוח פנסיוני עבור העובד לפי דין, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה, או שנהגו לשלם תשלומים לקופת ביטוח או לקופת גמל או לקרן כיוצא באלה, יהיו המעסיק והעובד הזכאי לתגמול לפי פרק זה, או המעסיק בלבד, לפי העניין, חייבים להמשיך לשלם תשלומים לאותה קופה או לאותה קרן בעד פרק הזמן שבו העובד זכאי לדמי פגיעה".