הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2066722 הכנסת העשרים יוזמים: חברי הכנסת איילת נחמיאס ורבין יואל חסון יצחק הרצוג ציפי לבני שלי יחימוביץ' סתיו שפיר איציק שמולי מרב מיכאלי זוהיר בהלול איתן ברושי מיכל בירן נחמן שי מיקי רוזנטל קסניה סבטלובה איל בן ראובן סאלח סעד יוסי יונה רויטל סויד יחיאל חיליק בר יעל כהן-פארן עמר בר-לב איתן כבל לאה פדידה עמיר פרץ ______________________________________________ פ/5357/20 הצעת חוק זכויות החולה (תיקון – זכות המטופל למיטה בחדר אשפוז), התשע"ח–2018 דברי הסבר שיעור מיטות האשפוז הכללי במדינת ישראל הוא מהנמוכים בעולם המערבי. נוסף על כך, התפוסה בבתי החולים הכלליים היא מהגבוהות בעולם והשהייה הממוצעת של מטופל באשפוז היא מהנמוכות בעולם. הסיבה לכך שמערכת הבריאות בארץ סובלת ממחסור חמור במשאבים, היא חוסרים תקציביים. מחסור זה פוגע באיכות ובמקצועיות השירות הרפואי שמקבלים המטופלים בבתי חולים, כמו זמינות ונגישות של שירותי האשפוז השונים למטופלים. מדדים השוואתיים מוכיחים שהמימון הציבורי של מערכת הבריאות בישראל נמוך באופן משמעותי מזה השכיח ברוב מדינות ה-OECD. לפי סקירה של מרכז המידע והמחקר של הכנסת, "תיאור וניתוח של הצעת תקציב משרד הבריאות לשנת 2019" משנת 2018, ההוצאה הלאומית לבריאות בישראל בשנת 2016 עמדה על כ-7.4% מהתוצר המקומי הגולמי בישראל באותה שנה, זאת לעומת ממוצע של 9% במדינות ה-OECD. ההוצאה הלאומית על בריאות מתוך התוצר בישראל נמצאת במקום ה-27 מתוך 35 מדינות ה-OECD. אחוז ההוצאה הממשלתית בישראל עומד על 4.5% מהתוצר לעומת ממוצע של 6.5% במדינות ה-OECD. נתון זה ממקם את ההוצאה הממשלתית על בריאות בישראל במקום 30 מתוך 35 מדינות ה-OECD המחסור במשאבים ברפואה הציבורית ניכר מאוד בהשקעה בנכסים קבועים. השקעה בנכסים קבועים היא השקעה בשיפור מבנים המיועדים למערכת הבריאות, החלפת ציוד שהתבלה, רכישת ציוד רפואי חדש ובנייה של תשתיות רפואיות חדשות. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, רמת ההשקעה בנכסים קבועים ב-2016 בישראל עמדה על כ-3% מסך ההוצאה הלאומית על בריאות, לעומת ממוצע של 4.5% במדינות ה-OECD בשנים 2002 עד 2011. מאחר שאחוז ההוצאה הלאומית הכללית בישראל ממילא נמוך ביחס למדינות ה-OECD, הפערים האמתיים בין ישראל לבין מדינות ה-OECD ביחס להוצאה על נכסים קבועים במערכת הבריאות למעשה גדולים אף יותר. אחד הביטויים של השחיקה המתמדת בציוד הרפואי, הוא כאמור המחסור החמור במיטות אשפוז. בינואר 2017 היו בישראל 15,556 מיטות אשפוז כללי שהן 1.8 מיטות לכל 1,000 נפש. לשם השוואה, בשנת 1977 היו בישראל 3.29 מיטות ל-1,000 נפש – כמעט פי שניים. בין השנים 2000 ל-2016 מספר מיטות האשפוז ל-1,000 נפש ירד בשיעור של 28.8% (מתוכו ירידה של 18.9% ברפואה כללית וירידה חדה של 53.2% ברפואה פסיכיאטרית). המחסור במיטות אשפוז מורגש היום במחלקות אשפוז כללי, באגפי רפואה פנימית, באגפי ילדים, במחלקות כירורגיות, באגפי יולדות, במחלקות שהייה ובטיפול נמרץ. מחסור זה בולט בעיקר במחוזות הצפון והדרום שבהם שיעור מיטות האשפוז הכללי אף נמוך מהממוצע הארצי, הנמוך ממילא (הנתונים מבוססים על סקירה של מרכז המידע והמחקר של הכנסת, "תיאור וניתוח של הצעת תקציב משרד הבריאות לשנת 2019" משנת 2018). המחסור החריף במיטות אשפוז גורם לכך שהתפוסה בבתי החולים מלאה לעיתים קרובות. במחלקות שבהן תפוסת המיטות מלאה מטופלים נאלצים לישון במסדרונות או בחללים מאולתרים, לעיתים בקרבה לחדרי שירותים מזוהמים. מציאות זאת פוגעת באיכות השירות הניתן לחולים, ביכולת הטיפול הרפואי בהם, כמו גם בזכותם של החולים לכבוד ולפרטיות. לעניין זה יפים דבריו של השופט ג'ובראן בבג"ץ 488/11 ההסתדרות הרפואית בישראל נ' שר הבריאות (ניתן ביום 19.06.2011): "לצערי הרב, מראות חולים השוכבים במסדרונות בתי החולים, עקב תפוסה מלאה של מחלקות האשפוז, אינה זרה לציבור הישראלי. אין צורך להכביר במילים על הפגיעה הקשה בכבוד האדם, בפרטיותו ויתכן אף ביכולת הטיפול הרפואי באותו חולה השוכב במסדרון בית החולים. חברתנו אינה יכולה להשלים עם מצב בו חולה, אשר דווקא ברגעיו הקשים ביותר, נאלץ לשכב בשטח ציבורי ולקבל טיפול רפואי כאשר הוא חשוף לעיני כל עובר אורח. מי יאמוד את עגמת הנפש, וההשפלה של אותו חולה אשר מקבל טיפול רפואי במסדרון בית החולים, או אינו מקבל טיפול כלל, בגלל מחסור במיטות אשפוז". הצעת החוק כוללת שתי הוראות מהותיות: ההוראה הראשונה נועדה לעגן את זכותו של כל מטופל הנדרש לשהות במוסד רפואי לפרק זמן ממושך לקבל מיטה בחדר ייעודי למטופלים, כלומר, לא במסדרון או בחלל אחר שאינו נועד לקליטת מטופלים מלכתחילה. ההוראה השנייה מבקשת להבטיח מרחק מינימלי בין מיטות האשפוז על מנת להפחית את הסיכון להעברת זיהומים ממטופל אחד לשני, וכן להבטיח ככל האפשר פרטיות למטופלים במהלך הטיפול. הטמעת הוראות אלה תביא להפסקת תופעת "החולים במסדרון", ולכך שכל מטופל יקבל שירות רפואי איכותי בתנאים נאותים לשם שמירה על כבודו, פרטיותו ואיכות השירות הניתן לו בזמן שהייתו במוסד הרפואי. מכיוון שיישום הצעת החוק כרוך בהקצאת תקציב משמעותי לטובת בינוי, רכש ציוד ואיוש משרות, מוצע לקבוע שהצעת החוק תיכנס לתוקף בשנת 2020. כך יתאפשר למשרדי האוצר והבריאות להיערך מראש ולהתייחס להיבט התקציבי של הצעת החוק במסגרת דיוני התקציב לשנת 2020. הצעת החוק נכתבה בסיוע ההסתדרות הרפואית בישראל. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ב באייר התשע"ח – 7.5.18 הוספת סעיף 10א 1. בחוק זכויות החולה, התשנ"ו–1996, אחרי סעיף 10 יבוא: בחוק זכויות החולה, התשנ"ו–1996, אחרי סעיף 10 יבוא: בחוק זכויות החולה, התשנ"ו–1996, אחרי סעיף 10 יבוא: "אשפוז בתנאים נאותים 10א. (א) מטופל שנדרש, בשל צורך רפואי, לשהות במוסד רפואי יותר מחמש שעות רצופות, או יותר משעתיים במהלך לילה, תוקצה לטיפול בו מיטה בחדר ייעודי למטופלים וזאת עד לשחרורו; בסעיף זה, "לילה" – פרק זמן שבין השעות 22:00 עד 06:00. (ב) מיטות אשפוז במוסד רפואי, לרבות מיטות כאמור בחדר ייעודי למטופלים כאמור בסעיף קטן (א), יוצבו במרחק סביר ביניהן באופן המבטיח בטיחות, פרטיות וצמצום הסיכון להתפשטות זיהומים ומחלות. (ג) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין סעיף זה." תחילה 2. תחילתו של חוק זה ביום ד' בטבת התש"פ (1 בינואר 2020). תחילתו של חוק זה ביום ד' בטבת התש"פ (1 בינואר 2020). תחילתו של חוק זה ביום ד' בטבת התש"פ (1 בינואר 2020).