חומר רקע
1
15
ספטמבר2024
י "ב אלול תשפ"ד
הצעת
חוק הרבנות הראשית לישראל (הארכת כהונה של חברי מועצת הרבנות הראשית
)לישראל) (הוראת שעה (תיקון), התשפ"ד-
2024
–
נייר
עמדה
הצעת החוק שבנדון מעורר
ת
מספר
קשיים
מ הותיים ועל כן אין לקדמ
ה .
,למעשה
יש לקי
י ם את
הבחירות למועצ
ת ה
רבנות הראשית בהקדם האפשרי .
בפתח הדברים נאמר
כי ההצעה
לא מבקשת להאריך את כהונת ם של חברי מועצת הרבנות הראשית
כי אם למנות
את חברי
המועצה
לתפקידם לאחר שהם כבר סיימו אות
ו .
,בנוסף ה הצעה מבקשת
לדחות את מועד הבחירות למועצה הבאה ,
בסופו של יום , בתקופה של למעלה משנה לאחר תאריך
ה בחירות .המקורי רבנים אלה משמשים בתפקידם בתור נציגי הציבור, וככאלה יש להקפיד
הקפדה יתירה על מועדי כהונתם
. העובדה שתקופת כהונתם תוארך בכ-
25%
, גם אם יש לכך סיבות
,שונות .מגביהה מאוד את הרף שעל המשרד לעמוד בו בבואו להאריך את הכהונה
עוד נקדים ונאמר כי בבסיס
הצעת החוק
נמצאת העובדה כי
המשרד מפר את החוק הפרה כפולה .
הראשונה ,
המשרד לא פעל לקיום הבחירות לרבנים הראשיים במועד הקבוע בחוק, והפך את לשון
החוק לאות מתה. בעקבות התנהלות זו, נאלץ המשרד, לטענתו, לדחות את מועד הבחירות למועצת
.הרבנות הראשית
ה
שני
יה ,
תחילת הליך הח קיקה דנן נעשה לאחר המועד האחרון הקבוע בחוק
.לקיום הבחירות למועצה התנהלות זו, בה המשרד מתעלם ברגל גסה מלשון החוק והופך את מוסד
הרבנות למגרש משחקים פרטי
, אינה מתקבלת על הדעת, ו
גם
.פוגעת במעמדו של מוסד חשוב זה
על
רקע דברים אלה , לעמדתנו, ישנן
שלוש
סיבות מרכזיות לכך שאין לקדם את הצעת
החוק .
,ראשית
ההצעה מבקשת למנות נציגי ציבור לכהונה
שלא בדרך של בחירות
, בניגוד לחוק.
,שנית
נדמה שהסיבה האמיתית לדחיית הבחירות
היא הרצון של השר לקדם את תפיסת עולמו ו הרצון
לקדם בתקופת הדחייה תיקוני חקיקה שישנו את ,הרכב האסיפה הבוחרת. כפי שנפרט מטה מדובר
במקרה של חוטא נשכר וב שינוי חוקי המשחק לאחר ששריקת הסיום כבר צריכה הייתה
להישמע ,מציאות שאין לקבלה .שלישית ,ה משרד עצמו כלל לא ניסה למנוע מצב בו לא מכהנת
מועצה .לבסוף ,
פרק הזמן המוצע
ב הצעה ארוך
ביותר
.גם על בסיס טענות המשרד
:ולדברים בהרחבה
-
"
מינוי לתפקיד"
ולא"הארכת כהונה "
כידוע , בהתאם לחוק
כהונת חברי מועצת הרבנות הראשית הסתיימה ביום15.9.24
.
מכאן
שבניגוד
לשמו של החוק המוצע ולתוכנו
, ובניגוד להארכות הקודמות שנעשו, ה הצעה הנוכחית
ה אינ מארי
כה את כהונתם אלא ממנה אותם לתפקיד . מינוי עשרת הרבנים
לתפקידם
מחדש
ל אחר שכהונתם פקעה זה מכבר עומד בניגוד להוראות סעיף4(3
) לחוק על פיו יכהנו במועצת
הרבנות הראשית עשרה רבנים שייבחרו "בבחירות ישירות, חשאיות ואישיות באסיפה
הבוחרת". כך, מאחר שכהונתם של חברי מועצת הרבנות הראשית פקעה זה מכבר מדובר
למעשה במינוי ישיר של חברי מועצת
הרבנות הראשית על ידי המחוקק שעוקף את הוראות
החוק ואת תכליתו
. במקום הליך בחירות ישיר
וחשאי על ידי אסיפה בוחרת ש ב רו
מניינה
ובניינה מורכב מ נצי גי ציבור ברמה המקומית, המחוקק מחליט למנותם בעצמו.
מדובר
בהתנהלות הפוגעת בעקרונות יסוד דמוקרטיים
ש יש ב םה כדי למנוע את קידומו .
2
-
הצדק
ת
השר לדחיית מועד הבחירות
בדברי ההסבר נכתב כי "השר לשירותי דת רואה חשיבות בכך שהרבנים הראשיים יטלו חלק
"בהרכבת האסיפה הבוחרת את מועצת הרבנות הראשית וכי
בתקופת הדחייה מבקש השר
לקדם הצע
ת חוק לשינוי הרכב האסיפה. במצב הדברים הנוכחי, אין לקבל התנהלות זו , לפיה
השר מבקש לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה.
,קרי גם לדחות את מועד הבחירות
למועצה
(תוך הפרת החוק) וגם
לשנות את החוק לצורך קידום תפיסותיו.
,כאמור משך תקופת כהונתם של
נציגי
ציבור היא חשובה ביותר, ויש להימנע ככול הניתן
משינויה לאחר בחירתם. אם השר מעוניין לקדם את תפי
וס ת עולמו, יתכבד ויגיש הצעת חוק
מסודרת שמבוססת
על
יהם
. כל עוד הדבר לא נעשה כך, אין לקדם שינוי זה לאחר המועד ים
האחרו נים לקיום הבחירות ,
"באמצעות "הוראת שעה
, לאחר שהמועצה כבר התפזרה
ותוך
הפרה חוקית מתמשכת.
על מקרים כאלה אומרים– אל יהא חוטא נשכר.
לעניין הצעת החוק בדבר שינוי הרכב האסיפה נציין כי לא
ניתן לקבל מצב של
תיקון ההרכב
לאחר המועד האחרון לקיומם.
די בעניין זה להזכיר בקצרה את דברי בית המשפט העליון
" לפיהם שינוי בכללי הבחירות בתוך תקופת הבחירות "מכניס אנדרלמוסיה" במערכת
הבחירות והוא עלול לפגום בלגיטימיות התוצאות"
(בג"ץ606/01
ברקה נ' ועדת הבחירות
המרכזית לכנסת ה-
16
ולראש הממשלה .)
-
החשש מפני ואקום אינו מחזיק מים
בדברי ההסבר להצעה נכתב כי ישנו צורך להאריך את כהונת המועצה,
שכן
בלעדיה יווצר
א "וו ק"ום
ש
לא יאפשר למועצה ל " הפעיל את סמכויותיה דבר שעשוי לפגוע באספקת שירותים
חשובים לכלל האוכלוסיה בישראל"
.ניתן לומר ש
יוזמ
י הצעת החוק עצמם לא
עומדים מאחורי
ני
מוק הז
ונדמה כי הם עצמם
לא
חוששים .לפגוע באספקת השירותים לציבור התנהלותו של
המחוקק בהליך דנן
, החל ממועד פרסום התזכיר ועד למועדי תהליך החקיקה עצמ
ם ,
מלמדת
כי גם המשרד עצמו לא ראה חשיבות במניעת אותו הוואקום
והוא לא
השתדל ולו
במעט למנוע
אותו .
למותר לציין כי ניתן היה בנקל
למנוע וואקום זה ,
,שכבר החל
א ,ך למשרד לא אצה הדרך
כך שמדובר בתירו
ץ בעלמ
א על מנת ל אפשר לשר לממש את
תפיסו
ת
יו האישיות .
-
,גם לפי עמדת המשרד משך הדחייה הוא ארוך בהרבה
מהנדרש:
,פסק הדין בעניין הבחירות לרבנים הראשיים בג"צ4886/24
, ניתן בתחילת חודש אוגוסט, כך
שניתן היה לקיים את הבחירות כבר בתחילת חודש ספטמבר. עם זאת, נדמה כי המשרד לא שש
לקיים את הבחירות והוא מבקש לדחות אותן ככול הניתן (למרות העובדה כי במדינת ישראל
.)לא מכהנים רבנים ראשיים כבר מתחילת חודש יולי
התנהלות
ו
העצלה של המשרד לא
מצדיקה דחייה נוספת ., וארוכה, במועד סיום הכהונה של המועצה
.לא זו אף זו גם
אם
הבחירות יתקיימו במועד
ן הנוכחי –
29.9.2024
–
מבקשת ההצעה לסיים
את כהונת ם
של חברי
המועצה שלושה חודשים לאחר מכן,
פרק זמן ארוך בהרבה .מהנדרש
,בפועל הרבנים הראשיים הנבחרים יוכלו לבחור את נציגיהם בתוך כשבועיים והבחירות יוכלו
להתקיים21
יום לא
ח .)ר מכן (כנדרש בחוק
3
,בשל מצב הדברים הנוכחי, הפרת החוק והדחיות החוזרות ונשנות במועד כיום הכהונה
במסגרת הוראת השעה יש לקבוע כי בחירות אלה לא יתקיימו לכל הפחות חודש לפני סיום
הכהונה (כנדרש בחוק), ולאפשר לקיימם בסמוך מאוד ל
מועד סיום הכהונה.
התנהלות זו תאפשר ,
גם
לעמדת המשרד,
להאריך את כהונת מועצת הרבנות הראשית
בחודשיים בלבד תוך פגיעה מידתית יותר ב
הוראות החוק ו
ב
כללי המנהל התקין .
,לסיכום רף ההצדקות הנדרש להארכת כהונה של
נציגי
ציבור הוא גבוה מאוד, קל וחומר כאשר
מדובר בהארכה שלישית
, תוך הפרת חוק מתמשכת .
למעשה, ישנן3
סיבות
המצדי
קות את אי -
ק
ידום
,הצעת החוק. ראשית
ההצעה מבקשת
למנות נציגי ציבור לכהונה
שלא בדרך של בחירות.
,שנית לא ניתן לדחות את הבחירות של נ
ציגי ציבור, לאחר שכהונתם פק עה רק במטרה לאפשר לשר
לממש את תפיסות
יו .שלישית ,למשרד עצמו כלל לא אכפת שאין מועצה מכהנת , ומדובר בתירוץ
בעלמא שאין לייחס לו חשיבות מנהלית .
,למעשה יש
לקיים את הבחירות בהקדם האפשרי , שכן גם
בהתאם ל נימוקי
המשרד
יש להאריך את
.כהונה המועצה בחודשיים בלבד
אוהד וייגלר, עו"ד
מנהל
המחלקה למדיניות ציבורי ת
'
'עתים – סיוע והכוונה בשירותי הדת