חומר רקע

י"ג אלול , תשפ"ד 16 בספטמבר2024 לכבוד ח"כ שמחה רוטמן יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט ,שלום רב :הנדון הערות עדכניות מטעם הסניגוריה הציבורית להצעת חוק המאבק בטרור (תיקון– הזדהות עם )מבצע עבירת טרור מסוג המתה הסניגוריה הציבורית מעבירה בזאת את הערותיה באשר לנוסח המעודכן של הצעת החוק שבנדון. כפי ,שהדגשנו בנייר העמדה הקודם שהוגש לוועדה צה ורך הב י טחוני העומד ביסוד הצעת החוק הוא מובן וברור . ,יחד עם זאת דווקא ובמיוחד בעת ה זו יש להקפיד ו לשמור על עקרונות ה יסוד של המשפט הפלילי , להי מנע מפגיעה עודפת בזכויות ו ב חירויות חוקתיות וכן להיזהר מפני הפללת יתר ואכיפת יתר שנזקם צפוי לעלות בהרבה על התועלת. להלן נתייחס למרכיבי הצעת החוק העדכנית ונעמוד על הסתייגויותינו העקרוניות והמעשיות : הורדת הרף ההסתברותי הקבוע בצד עבירת ההסתה [סעיף24 ()(ב2 ]) 1. על פי עקרונות היסוד של המשפט הפלילי הישראלי, הן בחקיקה והן בפסיקה, יש ללוות את העבירות המשליכות במישרין על חופש הביטוי ביסוד נפשי מיוחד (כוונה/מטרה) או במבחן הסתברותי ברמה גבוהה לגרימת נזק. על רקע זה, בכל העבירות של הזדהות עם ארגון טרור והסתה לטרור נקבעו י סודות כאמור (חריג לכך היא החלופה המחמירה בעבירת ה ה סתה של קריאה ישירה לביצוע מעשה טרור). 2. כבר כיום, עבירת ההסתה לפי סעיף24 ()(ב2 )לחוק מאופיינת בעמימות רבה ומנוסחת בהרחבה יתרה . בין השאר, לא מופיע בה כל יסוד נפשי מיוחד של כוונה או מטרה הנובעת מדברי האדם, כפי שראוי ונהוג לעשות בעבירות ביטוי , ואף לא דרישה הסתברותית מחמירה ל"וודאות קרובה" של התממשות הסיכון ( למרות שעל פי פסיקת בית המשפט העליון זהו המבחן הראוי שיש להציב בצד מגבלות על ביטוי). כל שקבוע בסעיף הוא מבחן הסתברותי רחב של"אפשרות ממשית " כי הפרסום יביא לעשיית מעשה טרור .כפי שהסביר בית המשפט העליון ב פרשת בן חורין ובן ישי , המבחן של "אפשרות ממשית" הוא ברף נמוך יותר מזה של "ודאות קרובה" אשר אומץ בהקשרים רבים אחרים בתחום הביטוי. על כן, לטעמנו הורדה נוספת– ומשמעותית– של הרף ל"אפשרות סבירה" בלבד מעוררת .קשיים ניכרים, אף במישור החוקתי 3. היבט מרכזי נוסף בהקשר לכך, הוא הגברת הסיכון ל אכיפה סלקטיבית ושרירותית . מלבד הבעייתיות החוקתית הברורה באכיפה בלתי שוויונית, היבט זה אף עלול להוביל לעומס רב על מערכת אכיפ ת החוק ו להפוך את האכיפה לבלתי יעילה ובלתי ממוקדת , ובסופו של דבר לפגוע במטרת החוק. התיקון המוצע בהקשר זה צפוי להביא, קרוב לוודאי, להפללת יתר של אוכלוסיות רחבות )(לרבות אוכלוסיות שהן נורמטיביות ביסודן שכן הוא מעמיד בסכנת הפללה גם פרסומים מינוריים .מבחינת תוכנם או פוטנציאל ההשפעה שלהם יצירת עבירה חדשה ונפרדת של הזדהות עם מבצע מעשה טרור מסוג המתה [סעיף24(ב1 ]) 4. בד ובד עם החלשת הדרישה למבחן ה הסתברותי בעבירת ההסתה ,מוצע ל הוסיף עבירה חדשה ,ונפרדת שעניינה "המפרסם דברי שבח או אהדה למי שביצע מעשה טרור שגרם למותו של אדם תמיכה בו או הזדהות עמו, במטרה להזדהות עם המעשה", שדינה3 .שנות מאסר 5. ראשית יצוין כי במקרים רבים, הלכה למעשה, דברי שבח ואהדה למבצעי טרור ממילא יכללו בתוכם את מעש ה הטרור עצמו– .ולכן כבר ניתן לכך מענה בחוק הקיים ,ואולם לטעמנו האיסור החדש ,המוצע, שאינו מלווה במבחן הסתברותי כלשהו מעורר אף הוא חשש להפללת יתר ולאכיפ ה סלקטיבית. גם בהינתן היסוד הנפשי המוצע בצד העבירה, אשר להערכתנו בפועל לא יציב משוכה ,גבוהה להוכחת העבירה קיים חשש כבד להפל לת פרסומים כאמור שאין הצדקה להפלילם ( אפילו אם מדובר בביטויים מקוממים ומרגיזים) . 6. לבסוף יוער כי ככל שיאושר תיקון זה בשילוב עם התיקון ה ראשון של ה חלשת הרף ההסתברותי בעבירת ההסתה, הדבר יוביל לבלבול ולחוסר הרמוניה בין סעיפי החוק השונים , שכן הלכה למעשה .עבירות ההזדהות ועבירות ההסתה פעמים רבות יחפפו זו לזו וייבלעו זו בזו מצב דברים זה יוביל ל העברת מרכז הכוח מה מחוקק ,ומבתי המשפט לרשויות התביעה ובכך כשלעצמו יה ווה כר פורה לאכיפה בררנית ושרירותית. ביטול מנגנוני הפיקוח והבקרה של התביעה על פתיחה בחקירה [סעיף24 ])(ה 7. הסניגוריה הציבורית מתנגדת לתיקון האחרון אשר מבקש, דה- פקטו, לבטל את מנגנוני הפיקוח .והבקרה של רשויות התביעה על החלטות של פתיחה בחקירה על פי המוצע, פתיחה בחקירה בגין עבירות ההזדהות וההסתה (וכן העבירה החדשה של צריכת פרסומי טרור) לא תצריך עוד אישור של .גורם נוסף בתביעה 8. דווקא בעבירות מ סוג זה – הטומנות בחובן רגישות מיוחדת והשלכות קשות על האדם שנשקל לחקור אותו ועל החברה בכללותה– קיים הכרח במנגנון של אישור דרג בכיר בפרקליטות על פתיחה .בחקירה לשיטתנו, מן הראוי היה לעגן בחוק את הצורך במנגנון זה ביחס לעבירות המדוברות (כמו )גם בעבירות ביטוי אחרות הקיימות בספר החוקים , ובוודאי שלא לבטל ולמנוע אותו . זאת גם במיוחד בהתחשב בעמימותן של עבירות אלו ,ובמנעד הרחב מאד של פרשנותן במישור הפרקטי ו כן לנוכח התיקונים האחרים המבקשים להרחיב באופן משמעותי את התפרסות העבירות. 9. בהקשר זה נזכיר כי בתקופה מתוחה זו מדיניות האכיפה כלפי ביטויי הזדהות עם טרור וההסתה ,לטרור החמירה פי עשרות מונים מבימי שגרה. על פי מדיניות זו הוכנסו תחת עבירות אלו מעשים שבעבר לא היו נאכפים ויתכן שאף לא היו נחשבים לעבירה פלילית בימים כתיקונם , לרבות פרסומים בודדים, שיתוף עם חשיפה מינימאלית ברשת חברתית וכן התבטאויות גבוליות ביותר .מבחינת חומרתן מטבע הדברים שינוי המדיניות ה שתקף היטב ב עלייה ניכרת ב נתוני המעצרים ו כתבי האישום בגין עבירות הזדהות והסתה ,. כפי שהסניגוריה הציבורית ציינה בדיונים קודמים בחלק משמעותי מהתיקים שהגיעו לטיפולה ,בעבירות אלו מדובר היה בעצורים ונאשמים בעלי פרופיל נורמטיבי )(נעדרי עבר פלילי וב בגירים- צעירים בטווח הגילאים21-18 שנים . קושי נוסף ההולך ומתחדד ב תיקים אלה הוא סיווגם של העצורים על ידי שירות בתי הסוהר כעצורים ביטחוניים ו כליאתם בבתי סוהר או באג פים ביטחוניים – באופן המעורר שאלות ו חששות בדבר חשיפתם לאוכלוסיות טרוריסטיות מובהקות ולתנאי כליאה קשים ביותר. 10 . אנו סבורים כי ,על מנת למנוע מקרים של אכיפת יתר ונקיטת הליכי חקירה מופרזים ולא מוצדקים נדרש להדק ולחזק את מנגנוני האישור הניתנים לחקירות, וזאת על י די הדרג הבכיר והרלוונטי לכך .בפרקליטות לדעתנו מעורבות של דרג בכיר בפרקליטות בעבירות ההזדהות וההסתה היא נדבך חיוני וחשוב במידתיות ו של ההסדר החוקי הקיים . ,בכבוד רב ובברכה ישי שרון, עו"ד מנהל מחלק ת חקיקה ומדיניות הסניגוריה הציבורית הארצית