חומר רקע
)האגודה לזכויות האזרח בישראל (ע"ר |جمعية حقوق المواطن في اسرائيل |
The Association for Civil Rights in Israel (ACRI)
איתמר בן אב"י9
תל אביב6473629
|
شارع ايتمار بن ابي
٩ تل ابيب |
9 Itamar Ben Avi St. Tel Aviv
טלפון :هاتف03-5608185
Phone
|
פקס :فاكس03-5608165
Fax:
|
www.acri.org.il | [email protected]
16
ב
ספטמבר
2024
לכבוד
חה"כ
שמחה רוטמן
יו"ר וועדת חוקה, חוק ומשפט
ה כנסת
שלום רב,
:הנדון הצעות לתיקון חוק המאבק בטרור–
נוסח היו"ר המוצע לקראת הדיון הקבוע ליום17.9.2024
–
עמדת האגודה לזכויות האזרח
סימוכין: מכתבינו מימים13.2.2024
,
24.3.2024
.
ביום15.9.2024
פורסם נוסח מטעם יו"ר וועדת חוקה חוק ומשפט לתיקון חוק המאבק בטרור, תשע"ו–
2016
:(להלן
חוק המאבק בטרור)
, המבוסס על הצעות לתיקון החוק מטעם חברי הכנסת לימור סון הר
מלך, יצח
ק קרויזר, אליהו רביבו וצבי סוכות .
חוק המאבק בטרור כולל שורה של איסורים שתכליתם מיגור הטרור והגנה על בטחון המדינה, תוך
צמצום הפגיעה בזכויות הפרט. סעיף24
לחוק אוסר על התבטאויות ומעשים שיש בהם תמיכה, הזדהות
או שבח עם ארגון טרור, מעשה טרור או קריאה ישירה לביצוע מעשה טרור. נוכח עוצמת הזכות לחו פש
ביטוי, והיותה תנאי שאין בלתו לקיומו של משטר דמוקרטי, כולל החוק סייגים ומבחנים שעיקרם
,הבטחת האיזון בין חופש הביטוי וההגנה על בטחון הציבור (להרחבה ראו: הצעת חוק המאבק בטרור
התשע"ה–
2015
, ה"ח949
; ע"פ24933-09-18
טאטור נ' מדינת ישראל (
16.5.2019
), פסקאות55
–
58
(לרבות פסקי הדין המובאים שם)). הצעת החוק שבכותרת מבקשת לתקן את סעיף24
ולהרחיב בצורה
,קיצונית את האיסורים הפליליים המוטלים על התבטאויות
.תוך פגיעה לא מידתית בחופש הביטוי לאור
.זאת, האגודה לזכויות האזרח מתנגדת לתיקון
להלן טעמינו:
1.
תיקון סעיף24
()(ב2
)
– שינוי המבחן ההסתברותי –
סעיף24
()(ב2
) אוסר על פרסום דברי שבח ואהדה
למעשה טרור, מקום בו תכן הפרסום ונסיבות הפרסום מורות כי יש אפשרות ממשית שיביא לעשיית
.מעשה טרור כעת מוצע לשנות את מבחן ההסתברות
כך שהדרישה ל
הו כחת אפשרות
ממ
שית
תוחלף
ב
אפשרות סבירה .
מדובר בשינוי האיזון
הקיים
שבין ההגנה על בטחון המדינה לבין השמירה על חופש
הביטוי
, בלי שניתן כל הסבר לצורך בתיקון.
2.
הדין הפלילי ובוודאי החוק
למאבק בטרור לא נועד לעסוק ב הפללת ,התבטאויות בגלל שהן
מקו
מ מות או
מכעיסות
את השלטון או את הרוב. רק התבטאויות שיש להן פוטנציאל מובהק לה וביל לפגיעה בערך
מוגן, ובמקרה זה– להוביל לטרור , הולמות
את השימוש בדין הפלילי .
מקום בו אין מדובר בקריאה חד
משמעית וישירה לביצוע מעשה טרור, או כאשר מעשה של הזדהות עם ארגון טרור איננו פומבי ומתוך
,כוונה להזדהות עמו
ניתק ה קשר
ה סיבתי בין האיסור על ההתבטאות לבין הסיכון הגלום בה. מאחר
,שענייננו בחוק עמום
י בה ו
נתן
שמדובר בהפללה של ביטויים בהתאם לנסיבותיהם, ונוכח היות מבחן
2
)האגודה לזכויות האזרח בישראל (ע"ר | جمعية حقوق المواطن في اسرائيل |
(ACRI)
The Association for Civil Rights in Israel
ההסתברות מבחן משוער גם כך, הרי שההגנה על חופש הביטוי תתאפשר רק מקום בו ת
י דרש הסתברות
ממשית ל כך שההתבטאות תוביל
ל.מעשה טרור
הנמכת הרף משמעה הפללה של ביטויים שאין עילה
להג
בילם.
3.
למעלה מן הצורך יצוין כי הצעת החקיקה המקורית של חוק המאבק בטרור כללה מבחן הסתברותי
כמוצע .
כפי שעולה מפרוטוקול הדיון בוועדת חוקה מיום28.12.2015
המבחן הו
חמר
נוכח חששם של
חברי הכנסת כי מבחן ההסתברות הסבירה יוביל לאכיפת יתר והשתקה של .התבטאויות מותרות
4.
חקיקת סעיף24(ב1) – תיקון נוסף המוצע, הינו
חקיקת סעיף24(ב1
), שייקבע עונש מאסר של שלוש שנים
כלפי "ה
מפרסם דברי שבח או אהדה למי שביצע מעשה טרור שגרם למותו של אדם, תמיכה בו או הזדהות
מו ע ,במטרה להזדהות עם
."המעשה
בדיונים בוועדת חוק
ה חוק
ומשפט עלה כי תכלית הסעיף היא החלת
.האיסור על הזדהות עם ארגון טרור על ביטויים שיש בהם הזדהות עם טרור יחידים
5.
האיסור על הזדהות עם ארגון טרור, הקבוע בסעיף24
(א) לחוק, מפליל שני סוגים של התנהגויות: הזדהות
פומבית עם הארגון, במטרה להזדהות עמו, או התבטאות שתוביל
לביצוע מעשה טרור. הטעם לאיסור על
בי טוי שלא יוביל לביצוע מעשה טרור הוא הרצון למנוע נרמול והשתרשות של
ארגוני טרור
בחברה. למול
.זה עומדים מבצעים יחידים, אשר הסיבה להוקיעם היא בשל מעשיהם והחשש כי אחרים יפעלו כמותם
6.
לכן אם המטרה היא למנוע שבח למבצע מעשה טרור
מאחר שקיימת
אפשרות ממשית שההתבטאות
ת
דרבן מעשים דומים –
הרי שהתנהגות זו מכוסה ממילא בסעיף24
()(ב2
.)
לעומת זאת, ההצעה הנוכחית
נועדה
להעניש התבטאות גם
ללא מבחן הסתברותי שההתבטאות תוביל לנזק . מדובר על הסדר אשר נועד
,לעקוף את מבחן ההסתברות הוא מעניש על
התבטאות שאין בה פוטנצי
אל לגרום נזק לחברה .
7.
הסיפא הקובעת כי על ההתבטאות להיות "במטרה ,"להזדהות עם המעשה רק מדגישה את תכליתה
האמיתית של העבירה המוצעת.
התכלית אינה מניעת פגיעה בחברה אלא הענשת אדם על הזדהות עם
מעשה של יחיד
, ש
יכולה לנבוע מהרבה סיבות
, ל
שקף רגשות
,של רבים ו
אין בה לאיים על החברה.
בהזדהות עם מעשה אין די כדי לטעון שיש .בה לדרבן מעשים דומים לכן מדובר על הפללת יתר של
התבטאויות , מהתבטאויות שיש בהן לסכן את החברה להתבטאויות
על מחשבה בלבד.
8.
יתר על כן, קיים חשש ממש
י ש
מרגע ש
העבירה
תהיה חלק מהדין, היא תשתמש לחקור ולעצור כל אמירה
שמשבחת מבצע מעשה טרור, שכן קשה לדעת מעצם האמירה מה מטרת
הדובר , ואלו פעמים רבות דברים
.שבלב בעוד שדברי שבח לארגון טרור שנעשים במטרה להזדהות עם ארגון הטרור ברורים יחסית, הרי
שקשה יותר להבחין בין שבח לאדם שביצע מעשה טרור ומט רתו לשבח את המעשה, מכזה שלא נועד
,לשבח את המעשה. כך למשל, אמירה לטובת אדם שביצע מעשה טרור יכולה לנבוע מחשש לבריאותו או
מסברה כי,המערכת הרשיעה אותו בניגוד לדין
או
בשל בסיס עינויים שעבר.
9.
לסיכום חלק זה, יש לגורמי האכיפה כלים להתמו,דד עם הסתה למעשה טרור
או עם דברי שבח שבנסיבות
המקרה ישנה א
פ
שרות ממשית שיובילו לפגיעה בחברה .. שם צריך לעבור הגבול אין מקום בעבירות
נוספות ורחבות יותר
, שיוביל
ו לאפקט מצנן ולפגיעה לא מידתית בחופש הביטוי , וכן להפללה של
התבטאויות שלא מסכנות את
החברה .
10
.
ביטול חובת אישור היועמ"שית טרם פתיחה בחקירה– סעיף חדש ש
נוס
ף ל
הצעת החוק מבקש לקבוע
כי בעוד שהגשת כתב אישום בעבירות הסתה יהיה כפוף לאישור היועמ"שית, הרי שפתיחת חקירה
בעבירות אלו איננה זקוקה לאישור נוסף. משמעות הדבר הינה ביטול הנחיה14.12
,של פרקליט המדינה
3
)האגודה לזכויות האזרח בישראל (ע"ר | جمعية حقوق المواطن في اسرائيل |
(ACRI)
The Association for Civil Rights in Israel
אשר מחייבת את המשטרה לקבל את אישור הפרקליטות טרם נפתחת חקירה פלילית בעניין עבירות
.הסתה וביטוי
.אנו מתנגדים בכל תוקף לסעיף זה
11
.
נוכח עמימות
עבירות הביטוי בחוק נדרש גורם משפטי מומחה הבוחן בכלים משפ טיים את האיזון בין
.ההגנה על הביטחון להגנה על חופש הביטוי
דווקא בשל הימשכות המלחמה וסערת הרוחות הנלווית לה
מ
תבקשים מעורבות הפרקליטות, ור
יסון ידה הקלה של המשטרה על הדק החקירות והמעצרים.
12
.
,בהיעדר ליווי משפטי, שוטרי ישראל יידרשו לפרש בעצמם כל ביטוי וביטוי
פעמים רבות
בשפה אשר אינה
שפת אמ,ם
תוך זרות לשונות התרבותית אשר מחייבת פרשנות מתאימה לביטויים שגורים בשפה הערבית
ואשר מהלכים אימה, לעתים קרובות מבורות, על חלק ניכר בציבור היהוד ,י כדוגמת הביטויים
"שאהי"ד ו"אללהו אכב"ר .
זהירות רבה נדרשת אף בייחוס מניעים פסולים לציטוט פסוקים ממקורות
דתיים
, הנתונים לפרשנות שונה כמנהגם של כתבי קוד ,ש ואשר למשטר ,ה או למגישי התלונ ,ות
אין כל
הכשרה בקריאתם.
13
. הטיפול בחקירות כה רגישות אף מעורר חשש כי נטיות פוליטיות ואידאולוגיות של שוטרי ,ם
וכניעה
לרחשי הציבו,ר
.הם שעומדים ויעמדו בבסיס הערכת הביטויים והם שמביאים לשימוש נמהר בדין הפלילי
בכך יקיץ הקץ על האחידות הנדרשת במדיניות החקירה והתביעה ועל שקילת כלל השיקולים
הנדרשים
באופן רוחב
י ,
עקרונות אשר
עומדים
במוקד הנחיה14.12. בהיעדרה ת ,סוכל החובה לעשות שימוש זהיר
קפדני ומצומצם בכלי הפלילי, בפרט כשמדובר בחשדות לעבירות ביטוי.
14
.
החשש מפני שיטור יתר איננו בעלמא. לאחר פרוץ המלחמה נעצרו והוחזקו במעצר אנשים מן היישוב
שהואשמו בעבירות ביטוי חמורות, באופן שהוביל לביקורת קשה מטעם פרקליט המדינה על המשטרה
:ועל היד הקלה על ההדק שנקטה ביחס להתבטאויות מותרות (גידי וייץ "פרקליט המדינה למשטרה
עצרתם מתנגדים לממשלה ללא הצד "קה, תוך פגיעה בשלטון החוק( הארץ20.11.2023
)). מעורבותם של
גורמים בפרקליטות ב אישור חקירות בנושא .עבירות ביטוי היא חלק מהותי ממידתיות ההסדר בכללותו
15
.
ויודגש–
מהתנהלות ישיבות וועדת חוקה חוק ומשפט, בפרט זו שנערכה ביום8.9.2024
,
עולה כי תכלית
החקיקה המוצעת אינ
נה טיוב ההגנה על בטחון המדינה והציבור . זאת לאור הבהרת נציגת המשטרה, כי
המנגנון המחייב את אישור הפרקליטות פועל ביעילות ובמהירות, וכי פרק הזמן הנדרש לתשובת
הפרקליטות נקבע על ידי המשטרה, אשר מבהירה את מידת הדחיפות של המענה. הובהר כי בכל תיקי
המעצר, כמחצית טופ לו בתוך שעה
עד
48
.שעות, והטיפול ביתר ארך עד שבוע
16
.
העובדה שגורמי המקצוע–
גם מטעם המשטרה–
,סבורים כי מדובר במנגנון טוב ויעיל
מצביעה על טעמים
.אחרים של מציעי התיקון ייתכן והטעם לכך נעוץ ב אמונה של חברי כנסת מסוימים שעל המשטרה ניתן
להשתלט ולתמרן אותה להפעי
ל את סמכות החקירה באופן סלקטיבי .
17
.
שילוב הצעות החוק יחד–
החלשת
המבחן ההסתברותי, העמדה לדין בגין שבח ל ,מי שבצע מעשה טרור
ללא מבחן הסתברותי , וביטול הפיקוח של הפרקליטות על
החקירות , כל אלו יחדיו
מעצימים את ה פגיעה
בחופש הביטוי ו יוצרים הסדר קיצוני ביותר
ולא מידתי .
18
.
.לאור זאת, אין לקדם תיקונים אלו
,בכבוד רב ובברכה
הגר שחטר, עו"ד