חומר רקע
עוצמתי לרדיפה פוליטית-רב
נשק
ההצעה תיתן
דגל שחור:
עמדת מכון זולת בעניין הצעת חוק המאבק בטרור )תיקון מס' 1
1(, התשפ"ד–
2024
מכון זולת לשוויון וזכויות אדם, פועל לחיזוק המשטר הדמוקרטי וההגנות על זכויות אדם
במדינת ישראל, ובפרט על חירויות הביטוי וההפגנה.
כפי שיוסבר להלן, דגל שחור לדמוקרטיה בישראל מתנוסס מעל ההצעה – בעקבות תיקון מס'
37
פקודת המשטרה ]נוסח חדש[, תשל"א-
1971
1, ההצעה תוביל לכך שבמקום פרקליטות המדינה מי
שיקבע את מדיניות האכיפה של עבירת ההסתה לטרור יהיה השר לביטחון לאומי, על פי הצרכים
האישיים-פוליטיים שלו ושל מפלגת 'עוצמה יהודית'.
המצב הקיים: הוראת עבירת ההסתה לטרור שמוגדרת בסעיף
24
)ב()2( לחוק המאבק בטרור,
תשע"ו-
2016
2)להלן – חוק המאבק בטרור(, מותנית בכך שהפרסום על פי תוכנו ונסיבותיו יביא
בהסתברות של "אפשרות ממשית" לעשיית מעשה טרור. כלומר נדרש קשר בין הפרסום לתוצאה
בכוח על פי המבחן הגבוה של אפשרות ממשית; הוראת סעיף 24
)ה( לחוק זה קובעת כי "לא יוגש
כתב אישום לפי סעיף זה אלא באישור היועץ המשפטי לממשלה". בהתאם, בהנחיית פרקליט
המדינה 14.12
נקבע כי בהינתן שמדובר בעבירה רגישה קיימת חשיבות מיוחדת לכך שמדיניות
החקירה והתביעה תהיה אחידה ושמכלול השיקולים הנדרשים ישקלו באופן רוחבי, ולכן החלטה
על פתיחה בחקירה תתקבל במטה פרקליטות המדינה.
3בנוסף, לנוכח חומרת העבירה, הגורם
שמכריע אם להעמיד לדין וגם מנהל את ההליך הפלילי בבית המשפט זו פרקליטות המדינה ולא
יחידת התביעות של המשטרה.
מוצע: לתקן את הוראת סעיף 24
לחוק המאבק בטרור המגדיר את עבירת ההסתה לטרור, ולצמצם
"המבחן ההסתברותי" הנדרש להוכחת עבירה של פרסום דברי שבח, אהדה, עידוד, תמיכה או
הזדהות עם מעשה טרור - מ"אפשרות ממשית" ל"אפשרות סבירה" שהפרסום יביא לעשיית
מעשה טרור; מוצע להוסיף עבירה חדשה של פרסום הזדהות עם אדם המבצע מעשה טרור שהוא
1 הפקודה
2 החוק
3 הנחית פרקליט המדינה מס' 14.12
, אישור פתיחה בחקירה והעמדה לדין בעבירות או עניינים בעלי רגישות מיוחדת, עדכון אחרון 3.12.2023
רצח, כאשר כדי להוכיח עבירה זו לא יידרש מבחן הסתברותי אלא רק הוכחה שהדבר נעשה
"במטרה להזדהות עם המעשה"; וכן מוצע לתקן את סעיף קטן )ה( לאפשר למשטרה לפתוח
בחקירה נגד אדם על ביצוע עבירת הסתה לטרור, אם הדבר נודע לה על פי תלונה או בכל דרך
אחרת, ללא צורך באישור של גורם נוסף. כלומר, ללא אישור פרקליטות המדינה.
להלן נימוקי ההתנגדות הנחרצת של מכון זולת להצעת החוק:
ý
ההצעה להרחיב את הגדרות עבירת ההסתה לטרור ולאפשר למשטרה לפתוח בחקירה
פלילית ללא אישור הפרקליטות, תואמת למהלכים דומים שנעשו במשטרים הסמכותניים
ברוסיה, בנגלדש, וייטנאם, הונג קונג, ונצואלה ובלארוס
4, של הרחבת הגדרות והשימוש
בחוקים למאבק בטרור באופן שרירותי ולצורך רדיפה פוליטית. כך למשל, בוונצואלה החוק
אפשר להפליל בעבירות טרור איגודי עובדים
5. החוק בהונג קונג מאפשר להגדיר את ההפגנות
שהתקיימו שם בשנים האחרונות כפעילות טרור, להגדיר כסייענים לטרור עיתונאים, עורכי דין
ורופאים מאחר שהם נותנים שירותים למפגינים, וגם להגדיר כטרוריסטים אזרחי הונג קונג
שידווחו לאו"ם, לארגוני זכויות אדם ולעיתונאים על הפרות זכויות האדם המתרחשות שם.
ý
ההצעה לביטול דרישת האישור מראש של פרקליטות המדינה לפתיחת חקירה פלילית, מעידה
שהמטרה הינה לאפשר ניהול של חקירות שרירותיות ופוליטיות, כאשר מראש אין היתכנות
להרשעה בבתי המשפט. כאמור, בהתאם להוראת סעיף 24
)ה( לחוק המאבק בטרור ולהנחית
פרקליט המדינה מס'
14.12
, עד כה פרקליטות המדינה בחנה והחליטה אם לפתוח בחקירה
ולהעמיד לדין על פי הוראות החוק, פסיקת בתי המשפט המצמצמת בעבירות הסתה, המעמד
החוקתי של חירויות הביטוי וההפגנה, נסיבות המקרה והאדם )בין היתר, מעמדו, תפקידו
והשפעתו הציבורית( והאינטרס הציבורי; הבחינה הראשונית של היתכנות להרשעה בבית
המשפט מתאפשרת כבר בשלב גיבוש ההחלטה אם לפתוח בחקירה, שכן עבירת ההסתה
לטרור עוסקת בביטויים פומביים ולא בדברים שבלב. המשנה לפרקליט המדינה )תפקידים
מיוחדים( יכול וצריך לבצע בחינה ראשונית על סמך ניתוח הביטוי הפומבי והנסיבות של האדם
והמקרה וכך למנוע פתיחה של חקירת שווא; ההצעה לנתק את הקשר בין הגורם שיכריע
4 החוק למאבק בטרור של בנגלדש, 2009
; התייחסות נציב זכויות האדם של אירופה לחוק למאבק בטרור של רוסיה, 19.2.2019
; החוק למאבק
בטרור בבלארוס, 2002
; החוק למאבק בטרור של ויאטנם, 2013
; חוק הביטחון הלאומי של הונג קונג, 2020
5 אתר האו"ם בעניין ונצואלה,
11.8.2023
בהיתכנות להרשעה בבית המשפט )הפרקליטות( לבין הגורם שיחליט לפתוח בחקירה פלילית
)מוצע שרק המשטרה(, הינה חסרת היגיון משפטי ונראה שנועדה לאפשר לפתוח חקירות
שרירותיות ופוליטיות, גם כאשר מראש אין היתכנות להרשעה בבתי המשפט. אילו לא זו הייתה
המטרה, הרי שלא הייתה סיבה ליצור את הניתוק הזה.
ý
השילוב של ההצעה להנמכת הרף ל"אפשרות סבירה" יחד עם ביטול הדרישה לאישור מראש
של הפרקליטות, תאפשר לכל שוטר לפתוח חקירות שווא בעבירות הסתה לטרור כמעט ללא
שום הגבלה ותוך פגיעה חמורה בחירויות הביטוי וההפגנה במדינת ישראל. מאז ה-
7.10
חברי
כנסת וממשלה, וגם ראש הממשלה, חזרו וטענו שהמפגינים למען עסקה לשחרור חטופים,
הקמת ועדת חקירה ממלכתית ולסיום המלחמה, תומכים בחמאס ומסייעים לו. כך למשל, ח"כ
ניסים ואטורי )ליכוד( אמר כי "יש כמה זרועות לחמאס - זרוע הלחימה של המחבלים והזרוע
של ההפגנות"
6. ראש הממשלה בנימין נתניהו תקף את ההסתדרות וטען שהשביתה שהכריזה
לאחר רצח ששת החטופים על ידי החמאס במנהרה ברפיח, היא "כמו להגיד לסינוואר - רצחת
6, הנה אנחנו תומכים בך"
7. אם ההצעה תאושר, יהיה ניתן לפתוח בחקירה פלילית לא רק נגד
נושאי דגלי פלסטין או מי שדואגים לחיי אזרחים ברצועת עזה ובגדה המערבית, אלא גם נגד
מי שמפגינים נגד סרבנות הממשלה לעסקה לשחרור החטופים, סרבנותה לקחת אחריות על
אסון ה-
7.10
ואופן ניהולה את המלחמה.
ý
פתיחת חקירות שווא בגין עבירת הסתה לטרור תשמש לצורך פגיעה חמורה בחופש העיסוק
– מזה מספר שנים יש ניסיון של גורמים שונים, כולל חברי כנסת וממשלה, להביא להשעיה
ולפיטורין של עובדים בשירות המדינה וברשויות המקומיות, מרצים באקדמיה, מורים, רופאים
ועוד בעלי מקצוע בטענות שווא שהם הביעו תמיכה בטרור. הדבר נכון על אחת כמה וכמה,
לגבי מקצועות הדורשים רישוי וכוללים הליכים משמעתיים, כגון עריכת דין. עצם קיומו של תיק
פתוח בחשד שווא למעורבות אדם בטרור, עלולה למנוע ממנו להשלים את הליך קבלת הרישיון
לעסוק במקצוע או להשעיית הרישיון שקיבל.
ý
פתיחת חקירות שווא בגין עבירת הסתה לטרור תשמש לצורך פגיעה חמורה בגישה לערכאות
ולהליך הוגן – מזה מספר שנים יש ניסיון של גורמים שונים, כולל חברי כנסת וממשלה, לטעון
שעורכי דין וארגונים לזכויות אדם המייצגים בבתי המשפט בישראל את תושבי השטחים
6
YNET
,
18.6.2024
7
YNET
,
2.9.2024
הכבושים וכן פועלים למען עמידת מדינת ישראל בחובותיה על פי הדין הבינלאומי, הינם
מסיתים ומזדהים עם טרור. חקירות שווא עלולות להלך אימים עליהם ואף להביא להשעיית
הרישיון של עורכי הדין המייצגים. באופן דומה, ברוסיה נפתחו תיקים בחשד למעורבות בטרור
נגד עורכי הדין של מנהיג האופוזיציה שנרצח אלכסיי נבלני
8.
ý
פתיחת חקירות שווא בגין עבירת הסתה לטרור תשמש במיוחד לצורך רדיפת המיעוט הערבי
ונבחרי הציבור שלו, כדי להוציאם מהמרחב הציבורי – מזה מספר שנים יש ניסיון של גורמים
שונים, כולל חברי כנסת וממשלה, להוציא לפועל מדיניות של הפרדה גזעית על פי תורתו של
הרב מאיר כהנא ותנועות כך וכהנא חי שהוכרזו כארגוני טרור. פתיחת חקירות שווא בגין
עבירות הסתה לטרור תוכל לזרז את מימוש התוכנית. כך למשל, מפקד תחנה בעיר מעורבת
יוכל לפתוח בסיטונאות תיקים בעבירת הסתה לטרור נגד הנהגת הקהילה הערבית, ומוסדות
התרבות והדת שלה.
ý
ההצעה להוסיף עבירה חדשה של פרסום הזדהות עם אדם המבצע מעשה טרור שהוא רצח
וללא מבחן הסתברותי, תאפשר לבצע "ענישה קולקטיבית", להלך אימים ולפתוח חקירות
שווא כלפי בני משפחתו וחבריו של אותו האדם, אך גם לפתוח בחקירות שווא כלפי מי שבציבור
מתנגדים לעונש מוות ולהוצאות להורג ללא משפט. הגדרת העבירה המוצעת ללא שום מבחן
הסתברותי, מפרה את האיזון המשפטי המקובל עם חירות הביטוי ותאפשר לבצע בקלות
"ענישה קולקטיבית", להלך אימים ולפתוח חקירות שווא כלפי בני משפחתו וחבריו של אותו
האדם. בנוסף, נראה שהעבירה נועדה גם כדי להשתיק את מי שבציבור מתנגדים להצעות
לעונש מוות ולהוצאות להורג ללא משפט, שהתנגדותם תיחשב להזדהות עם האדם שביצע
רצח. ב"מקרה" את ההצעות לעונש מוות ולחסינות מוחלטת למי שהוציאו להורג ללא משפט
מקדמים המפלגות וחברי הכנסת שגם עומדים מאחורי הצעת החוק לתיקון חוק המאבק
בטרור.
ý
פתיחת חקירות שווא בגין עבירת הסתה לטרור תשמש לצורך צנזורה של אירועים ציבוריים,
יצירות אומנות ומופעי תרבות – מזה מספר שנים יש ניסיון של גורמים שונים, כולל חברי כנסת
וממשלה, לצנזר יצירות אומנות ומופעי תרבות. למעשה, מדובר בגרסה הפלילית של תיקון
מספר 2 לחוק התרבות והאמנות, התשס"ג-
2002
)המכונה "חוק הנאמנות בתרבות"( שנבלם,
8
rferl
,
16.11.2023
וכן של תיקון מס' 40
חוק יסודות התקציב, תשמ"ה-
1985
9 )המכונה "חוק הנכבה"(. אמנם
משרד האוצר דחה את הרוב המוחלט של הפניות שהגיעו אליו בדרישה שיאכוף את "חוק
הנכבה", אך ההצפה של הפניות גרמה לדה-לגיטימציה ולאפקט מצנן.
10
בכל פעם מחדש,
הארגונים, הפעילים והאומנים היו צריכים להגיב לפניות ולהסביר מדוע הם אינם מפרים את
חוק הנכבה. רשויות ציבוריות ומוסדות תרבות החלו להתערב יותר בתוכן האירועים ולהערים
קשיים על עצם התרחשותם. כמו כן, לעיתים אירועים בוטלו עקב התמשכות הבדיקות של
הפניות על ידי היועצים המשפטיים ברשויות הציבוריות ומוסדות התרבות, וכן על ידי הגורמים
מטעם היועץ המשפטי לממשלה. לעיתים הפניות האלה עוררו סערות ציבוריות והסתה פרועה
לאלימות ברשת האינטרנט, שהרתיעו אנשים מלהגיע לאירועים מחשש לביטחונם האישי.
התיקון המוצע לא רק יגרום לצזורה ממסדית אלא גם לצנזורה עצמית. שכן, יהיו אומנים
שיעדיפו מראש להימנע מלהיחקר כמסיתים לטרור ולסבול מקמפיין דה-לגיטימציה והסתה
נגדם.
9 החוק
10 אנדרמן, נ' )2020
(. שי גליק: "כשאני סותם את הפה של דארין טאטור, זה בעיניי מאבק לזכויות אדם". הארץ, 8 בינואר.