הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2070415
הכנסת העשרים
יוזמים: חברי הכנסת איציק שמולי איתן כבל
אמיר אוחנה מיכאל מלכיאלי
בצלאל סמוטריץ' דן סידה
מכלוף מיקי זוהר יהודה גליק
מוסי רז ינון אזולאי
טלי פלוסקוב מיכל רוזין
דב חנין מיקי לוי
יעקב מרגי מירב בן ארי
אורי מקלב מרדכי יוגב
קארין אלהרר שולי מועלם-רפאלי
איתן ברושי ניסן סלומינסקי
נורית קורן נאוה בוקר
אברהם נגוסה רועי פולקמן
יואב בן צור אורן אסף חזן
אכרם חסון עליזה לביא
יעל כהן-פארן חיים ילין
איל בן ראובן לאה פדידה
רויטל סויד מרב מיכאלי
יואל חסון אורלי לוי אבקסיס
סאלח סעד יוסי יונה
נחמן שי איילת נחמיאס ורבין
ענת ברקו עמיר פרץ
יחיאל חיליק בר מיכל בירן
עמר בר-לב יצחק וקנין
______________________________________________
פ/5412/20
הצעת חוק יום לציון רצח העם הארמני, התשע"ח–2018
דברי הסבר
רצח העם הארמני התאפיין במעשי טבח, אונס, ביזה, הרעבה והתעללות המוניים, גירוש המוני וצעדות מוות של מאות אלפי אנשים לפאתי טורקיה ולמדבר הסורי. לארמנים שהצליחו לשרוד את הצעדות, המתינו 25 מחנות ריכוז שהוקמו על ידי הממשלה העות'מנית על מנת להיפטר מהם. במחנות כמו LALE, TEFRIDIE, DIPSI, RAS EL-AIN, DEL-EL, KATMA, RADIO, AZAZ ואחרים הומתו על ידי הטורקים בהרעבה ובשיטות רצח מזוויעות מאות אלפים. נשים וילדים הועמסו על סירות והוטבעו בים או שהוצאו להורג בשריפה או באמצעות גז רעיל. ההערכה היא כי עד 1923 מחציתה של האוכלוסייה הארמנית בטורקיה (שליש מהאוכלוסייה הארמנית בעולם) נספתה כחלק ממדיניות ואידיאולוגיה רצחנית מכוונת ומתוכננת של העות'מאניים "לטהר" את אסיה הקטנה מנוצרים. בשל היקף הזוועות הנשיא תיאודור רוזוולט אפיין את המאורע כ"פשע הגדול ביותר של המלחמה" (מלחמת העולם הראשונה) ואילו "הניו יורק טיימס" דיווח בשיטתיות ובעקביות על "תכנית ברורה להשמדת כל העם הארמני".
עד כה הכריזו 29 מדינות באופן רשמי על הכרתן ברצח העם הארמני ומנהיגי העולם אף נותנים לכך ביטוי בנאומיהם השונים, בגיבוי מחקרים עבים של חוקרים והיסטוריונים. על אף האמור, עד כה נמנעה מדינת ישראל מלהכיר ברצח העם הארמני ולמעשה הצניעה אותו כדי להימנע מפגיעה ביחסיה עם טורקיה. עם זאת, ברור שדווקא מבני העם היהודי, שעברו את מאורעות השואה ומתמודדים עד היום עם ניסיונות נרחבים ובוטים להכחישה ולגמדה, מצופה היה מבחינה מוסרית ואנושית להעניק את אותה הכרה, החשובה גם לעתיד. אם לא נכיר את ההיסטוריה ונלמד אותה – קיימת סכנה שהיא תחזור על עצמה. העם היהודי תבע וקיבל הכרה מן העולם בעניין אחריותו לשואת היהודים, והכנסת, כריבון המייצג את העם, אינה יכולה להרשות לעצמה להתעלם מרצח עם אחר.
הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת העשרים על ידי חבר הכנסת יאיר לפיד וקבוצת חברי הכנסת (פ/4898/20; הוסרה מסדר היום ביום כ"ט בשבט התשע"ח (14 בפברואר 2018; פ/5408/20)); על ידי חברת הכנסת תמר זנדברג וקבוצת חברי הכנסת (פ/5409/20; פ/5410/20) ועל ידי חבר הכנסת אמיר אוחנה וקבוצת חברי הכנסת (פ/5411/20).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י"ד בסיוון התשע"ח – 28.5.18
יום ציון רצח העם הארמני מדי שנה, ביום 24 באפריל, יקוים יום לציון רצח העם הארמני; הממשלה רשאית לקבוע פעילויות שונות לציון היום כאמור.
חל 24 באפריל ביום חג, מנוחה או שבתון, ביום זיכרון או ביום ציון ממלכתי, או ביום שלפני אחד הימים כאמור, רשאית הממשלה לקבוע שהיום לציון רצח העם הארמני יחול ביום אחר, במועד סמוך.