הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2068600
הכנסת העשרים
יוזם: חבר הכנסת מיקי רוזנטל
______________________________________________
פ/5422/20
הצעת חוק חופש המידע (תיקון – מידע לרשות הציבור), התשע"ח–2018
דברי הסבר
חוק חופש המידע קובע את זכותו של כל אזרח ישראלי או תושב המדינה לקבל מידע שקיים בידי רשויות ציבוריות, על פי רשימה מוגדרת בחוק. הוראת חוק זו מתאפשרת כיוון שרשות ציבורית מתפקדת כנאמן הציבור בהיותה ממומנת על ידו ופועלת עבורו.
חוק חופש המידע כיום מעגן את הזכות לקבל את המידע אך עושה זאת בעיקר באמצעות בקשה אקטיבית מצד האזרח. הצעת חוק זו נועדה להרחיב את הזכות לחופש המידע ולהטיל חובה על הרשויות להעמיד בעצמן את המידע לציבור, אף ללא בקשה יזומה של האזרח.
אחד המאפיינים הבולטים של שלטון דמוקרטי שמקדם זכויות חברתיות ואזרחיות הוא מנגנון של פיקוח ובקרה על פעולות השלטון שמתאפשר בעקבות שקיפות וחופש מידע. ככל שיש יותר מידע אצל האזרח, כך הוא יותר בקיא ומעורב בנעשה ויכול לסייע בחשיפת שחיתויות ובקידום מינהל תקין ולהפך: ככל שמסתירים ממנו מידע או מקשים עליו לקבל זאת, כך גדלה האפשרות למעשי שחיתות.
במאמר שפרסם המכון הישראלי לדמוקרטיה (מידע רוצה להיות חופשי- הטמעת חוק חופש המידע בישראל, 2008), נמנו ארבע תכליות שעודדו את חקיקתו של חוק חופש המידע. טיעון פיקוח ובקרה, טיעון בעלות ונאמנות (שקובע שהרשות אינה הבעלים של המידע המצוי אצלה והיא מחזיקה זאת בנאמנות בלבד עבור הציבור שהוא בעליו האמיתיים), טיעון ההשתתפות (שאומר שאזרח שרוצה להשתתף בהליך הדמוקרטי, צריך לקבל החלטות על סמך מידע עם כל הנתונים הרלוונטיים) והטיעון האחרון הוא האוטונומיה וחופש הביטוי. על פי גישה זו, יש לקדם ככל האפשר את האפשרות של הפרט להביע את עצמו, לפתח את חירותו, להגשים את עצמו וזאת על ידי חופש המידע.
חוק חופש המידע יצר מהפכה בתחום השקיפות בקבעו שמידע שקיים אצל רשות ציבורית שייך לציבור, וזכותו לדרוש זאת גם בלי להוכיח אינטרס מסוים. עם זאת, נכון להיום, הדרך הקבועה בחוק לקבלת המידע מתאפשרת בעקבות יוזמה אישית של אזרח שמבקש לעיין במידע בלבד. ברוב התחומים הרשויות אינן נדרשות ליזום בעצמן שיתוף מידע ועושות זאת רק לאחר שנדרשות על ידי הבקשות האישיות שהן מקבלות. מטרת הצעת חוק זו היא להטיל חובה סטטוטורית על רשויות ציבוריות שתקדם בצעד נוסף את חופש המידע.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י"ד בסיוון התשע"ח – 28.5.18
תיקון סעיף 1 1. בחוק חופש המידע, התשנ"ח–1998 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1, אחרי "הזכות לקבל מידע מרשות ציבורית" יבוא "וחובה על כל רשות ציבורית להעמיד את המידע לרשותו של כל אזרח ישראלי או תושב". בחוק חופש המידע, התשנ"ח–1998 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1, אחרי "הזכות לקבל מידע מרשות ציבורית" יבוא "וחובה על כל רשות ציבורית להעמיד את המידע לרשותו של כל אזרח ישראלי או תושב". בחוק חופש המידע, התשנ"ח–1998 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1, אחרי "הזכות לקבל מידע מרשות ציבורית" יבוא "וחובה על כל רשות ציבורית להעמיד את המידע לרשותו של כל אזרח ישראלי או תושב".
הוספת סעיף 1א. 2. אחרי סעיף 1 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 1 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 1 לחוק העיקרי יבוא:
"העמדת מידע לרשות הציבור 1א. שר המשפטים יקבע את דרכי ואופן העמדת המידע לרשות הציבור."