הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 577096
הכנסת העשרים
יוזמים: חברי הכנסת נורית קורן
מירב בן ארי
רועי פולקמן
איילת נחמיאס ורבין
קסניה סבטלובה
______________________________________________ פ/5451/20
הצעת חוק הירושה (תיקון – אי תחולה על בני זוג פרודים), התשע"ח–2018
דברי הסבר
לפי סעיף 10 לחוק הירושה, התשכ"ה–1965 בהעדר צוואה חלים כללי הירושה על פי דין, השואפים לבטא ככל הניתן את רצונו המשוער של הנפטר, קרי, להבטיח באמצעות הרכוש שהותיר, את עתידם של קרוביו: בן זוג, ילדים, הורים ומעגלי קרבה משפחתית נוספים.
הוראות החוק הקיים הן פורמליות במהותן. ככל שבני הזוג נחשבים נשואים, לא נבדק אופי הקשר בין בני הזוג. מצב זה מוביל לכך שסרבני וסרבניות גט אשר פוגעים פגיעה קשה בזכויות בן זוגם עדיין זכאים לרשת את בן זוגם, בהעדר צוואה המורה אחרת, בבחינת "חוטא יצא נשכר".
מוצע להוציא מהגדרת "בן זוג" מי שנקבע על ידי בתי דין רבני כי עליו להתגרש מבן או בת זוגו. קיומה של החלטה של בית דין רבני בדבר גירושין, מהווה ראיה חותכת לניתוק למעשה של חיי המשפחה ולכן אין מקום לשימור הזכות הנובעת מהמצב הפורמאלי. מדובר במבחן טכני פשוט ללא מקום לפרשנות או לבחינות נוספות של בתי המשפט.
עוד מוצע להשתמש במבחנים הטכניים שנקבעו בחוק יחסי ממון להקדמת המועד לאיזון משאבים טרם פקיעת הנישואין (סעיף 5א(א)) לצורך הוצאה ממעגל היורשים. מדובר במבחנים טכניים המהווים ראיה לכך כי אין לראות בבן הזוג כמי שרצונו המשוער של הנפטר היה להבטיח את עתידו הכלכלי ולהוריש לו חלק מנכסיו. המבחנים בהתאם לחוק יחסי ממון מאפשרים החלת תיקון החוק גם על מי שאינם יהודים.
התיקון יאפשר לבתי המשפט להביט על המערכת הזוגית במקרי קיצון של סרבנות גט מתוך נקודת מבט מהותית ולא פורמאלית.
הצעת החוק נכתבה בסיוע המרכז לקידום מעמד האישה על שם רות ועמנואל רקמן באוניברסיטת בר אילן.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"א בסיוון התשע"ח – 4.6.18
הוספת סעיף 10א 1. בחוק הירושה, התשכ"ה–1965, אחרי סעיף 10 יבוא: בחוק הירושה, התשכ"ה–1965, אחרי סעיף 10 יבוא: בחוק הירושה, התשכ"ה–1965, אחרי סעיף 10 יבוא: בחוק הירושה, התשכ"ה–1965, אחרי סעיף 10 יבוא: בחוק הירושה, התשכ"ה–1965, אחרי סעיף 10 יבוא:
"אי-תחולה על בני זוג פרודים "אי-תחולה על בני זוג פרודים "אי-תחולה על בני זוג פרודים 10א. לא יראו כבן זוג לעניין חוק זה –
(1) מי שנקבע נגדו בבית דין רבני בפסק דין או בהחלטה כי עליו לתת גט או לקבל גט; אין נפקא מינה אם ננקטה בפסק הדין או בהחלטה לשון של כפייה, חובה, מצווה, הצעה או לשון אחרת;
(2) מי שהוגש נגדו הליך להתרת נישואין כהגדרתו בסעיף 2(ד) לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג–1973, וההליך לא הסתיים כעבור שנה."