הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2070768 הכנסת העשרים יוזם: חבר הכנסת מיקי לוי ______________________________________________ פ/5455/20 הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – הגבלת עמלה בעד שירותי סליקה שמשלם עסק זעיר, קטן או בינוני), התשע"ח–2018 דברי הסבר בשוק כרטיסי האשראי בישראל מועברות לסליקה מדי שנה עסקאות בסך של כ-250 מיליארד שקלים חדשים (שווה ערך ל-50% מהצריכה הפרטית). שוק עצום זה מתאפיין ברמת ריכוזיות גבוהה ומורכב משלוש חברות המספקות שירותי סליקה לכרטיסי אשראי שרמת התחרות ביניהן נמוכה. חברות אלה, הדומות זו לזו, ובבעלות הבנקים, מספקות את שירותי הסליקה לכל בתי העסק בישראל, כשרק הכנסותיהן מגבייה זו עומדות על כ-3 מיליארד שקלים חדשים לשנה ומהוות נתח עיקרי מרווחיהן. חוסר התחרות בשוק הסליקה מביא לפערים עצומים בעמלות שירותי הסליקה בין עסקים קטנים וגדולים, שכן לעסקים הגדולים יש כושר מיקוח מול חברות הסליקה בעוד שבקרב העסקים הקטנים, בהיעדר אלטרנטיבות, כושר המיקוח מוגבל ביותר. סליקת כרטיס אשראי היא פעולה תפעולית בלבד, שבה הסולק המקבל את הכסף ממנפיק הכרטיס (חברות האשראי, בשני הכובעים) מעביר אותו לבית העסק בחשבון נאמנות, כך שהיא אינה כרוכה בסיכון אלא בפעולת תיווך ממוחשבת גרידא. על אף האמור, מחיר הסליקה משתנה מעסק לעסק. יוצא, כי בעוד בתי העסק הגדולים משלמים בממוצע עמלה לסולק בשיעור של 0.85% מהעסקה, בתי העסק הקטנים משלמים עמלה הגבוהה ב-74% העומדת בממוצע על 1.48%. ואולם, מעדויות רבות של עסקים קטנים עולה כי עסקים רבים מחויבים בעמלת שמגיעה ל-3% ואף יותר. כן, עולה כי ככל שמדובר בעסק קטן ופריפריאלי יותר, גדלה העמלה שדורשות חברות כרטיסי האשראי מהכנסותיו של העסק מתשלומים בכרטיס אשראי. כמו כן, שוק הסליקה הישראלי מתאפיין ברמת מורכבות גבוהה, הן משום שבמקום עמלת סליקה פשוטה אחת, מחולקת העמלה לשלל סוגי עמלות, שחברות הסליקה גובות כתוספות רבות מעבר לעמלת בית העסק הבסיסית, כגון תוספת לעסקה במסמך חסר, תוספת לקרדיט ותוספת לעסקת תייר. כמו כן, עמלות אלה אינן מוחזרות בעת ביטול עסקה למרות שהמנפיקים מחזירים לחברות הסליקה את העמלה במקרה כזה. בתי העסק, בעיקר הקטנים, מתקשים להשוות מחירים ולהבין כמה הם משלמים בפועל, מקום בו לאף אחד משלושת השחקנים הקיימים אין שום אינטרס להציע עמלה אחידה ופשוטה ומועדי זיכוי זהים לכל סוגי מותגי כרטיסי האשראי. כאמור, סליקה היא פעולה תפעולית ממוחשבת. אין כל סיבה שפעולה פשוטה זו תגיע לרמות מחיר כל כך גבוהות של עד 3% משווי העסקאות, ואין סיבה שיהיו הבדלי מחירים כה קיצונים בין בתי עסק גדולים לקטנים בשירות הסליקה. יודגש, על חברת הסליקה לא מוטל אפילו סיכון של החזרת כספים למחזיקי הכרטיסים במקרה שבית העסק לא סיפק את הסחורה ללקוח (כשל תמורה), שכן במקרה כזה חברת הסליקה רק עוצרת את המשך העברת התמורה לבית העסק, אך לא מחזירה סכומים שכבר שולמו לבית העסק. עקב היעדר תחרות בשוק הסליקה, משמרות חברות כרטיסי האשראי מצב אנומלי בו בעבור כל עסקה משולמת לחברת כרטיסי האשראי עמלה שונה. לדוגמה, כשחברת כרטיסי האשראי מעבירה תקבולים עבור עסקה במוסך א' במרכז, היא תנכה ממנה עמלה בגובה 1.5% מהעסקה, וכשמועברים תקבולים עבור עסקה שנייה, הפעם של מוסך ב' בפריפריה, תנוכה ממנה עמלה בגובה 2.5% מהעסקה. כשל זה מייקר את המחיר ופוגע בצרכן הקטן. עלויות עמלת שירות הסליקה מהוות אחת מהסיבות העיקריות ליוקר המחיה, שהרי בתי העסק נאלצים להעלות את מחירי המוצרים והשירותים לציבור כדי לעמוד בעמלה הגבוהה. כיום בתי עסק קטנים משלמים בממוצע כ-0.8% מעל העמלה הצולבת, שנקבעה על ידי בית הדין להגבלים עסקיים, העומדת כיום על 0.7%. פער זה, שהוא מעבר לרמה של 0.2%-0.3% מעבר לעמלה הצולבת, הוא פער של כחצי אחוז על הקניות בכרטיסי האשראי, ומתורגם מיידית לנזק למשק הנאמד בכמיליארד שקלים חדשים בשנה. מוצע לפיכך לקבוע כי העמלה שתגבנה חברות סליקה בעד העסקאות של כל העסקים שהן מאגדות תחתיהן לא תעלה מעל שיעור מקסימלי ואחיד של 1.1% ממחיר המכירה, כך שיגלם בתוכו את העמלה הצולבת העומדת כאמור על שיעור של 0.7% ממחיר המכירה וכן מרווח של עד 0.4% על פעולת הסליקה התפעולית. כמו כן, מוצע לאחד את תת העמלות המתווספות לעמלת הסליקה תחת קטגוריה אחת ואחוז אחיד שלא יעלה על עמלת העסק המקסימלית, דבר שיפשט לבעל בית העסק את המידע באשר לעמלות שבהן הוא חייב, וכן יאפשר לו לעקוב ולהשוות בין החברות המציעות שירותי סליקה ולבחור את נותן השירות באופן מושכל. עוד מוצע לקבוע כי תנאי ההתקשרות עם בעל עסק ישלחו אליו בכתב, ובלי שלחברה המספקת את שירותי הסליקה תהא האפשרות לשנותם בלי שנתקבלה הסכמתו לכך. באמצעות התיקון המוצע תיווצר שקיפות ותחרות בין חברות כרטיסי האשראי במרווח שבין העמלה הצולבת לעמלת המקסימום, כך שעסקים קטנים ובינוניים יוכלו ליהנות מעמלות פעולת הסליקה בשיעור לו זוכים כיום רק בתי עסק גדולים וממידע מפושט לגבי התנאים והתוספות שבהם יחויבו. הורדת מחיר הסליקה ושיפור כושר התחרות של עסקים קטנים יסייעו כאמור, במאבק ביוקר המחיה, שכן עליות הסליקה העודפות מגולמות בסופו של דבר במחיר המוצר והשירות הניתנים לצרכן ומגולגלים לכיסו. מדובר בצעד הכרחי, כאשר הממשלה מעוניינת לצמצם את השימוש במזומן ואף פועלת לאלץ עסקים קטנים להפסיק לקבל תשלום במזומן. הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת העשרים על ידי חבר הכנסת מיקי לוי (פ/4013/20; הוסרה מסדר היום ביום ה' בחשוון התשע"ח (25 באוקטובר 2017); פ/4736/20) הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת העשרים על ידי חבר הכנסת מיקי לוי (פ/4819/20; הוסרה מסדר היום ביום ט' בסיוון התשע"ח (23 במאי 2018)). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ח בסיוון התשע"ח – 11.6.18 הוספת סעיף 7א1 1. בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א–1981, אחרי סעיף 7א יבוא: בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א–1981, אחרי סעיף 7א יבוא: בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א–1981, אחרי סעיף 7א יבוא: בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א–1981, אחרי סעיף 7א יבוא: בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א–1981, אחרי סעיף 7א יבוא: בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א–1981, אחרי סעיף 7א יבוא: "עמלות בעד שירותי סליקה שמשלם עסק "עמלות בעד שירותי סליקה שמשלם עסק "עמלות בעד שירותי סליקה שמשלם עסק 7א1. (א) בסעיף זה – (א) בסעיף זה – "כרטיס חיוב", "לקוח", "סולק", "ספק" ו"עסקה" – כהגדרתם בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981; "כרטיס חיוב", "לקוח", "סולק", "ספק" ו"עסקה" – כהגדרתם בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981; "עמלת סליקה" – עמלה שגובה סולק מעסק בעד סליקה של עסקה שבוצעה בכרטיס חיוב, בניכוי עמלה צולבת; "עמלת סליקה" – עמלה שגובה סולק מעסק בעד סליקה של עסקה שבוצעה בכרטיס חיוב, בניכוי עמלה צולבת; "עמלת עסק" – העמלה הצולבת ועמלת הסליקה שמשלם עסק; "עמלת עסק" – העמלה הצולבת ועמלת הסליקה שמשלם עסק; "עמלה צולבת" – העמלה שמנפיק כרטיס החיוב ללקוח גובה מסולק בעד עסקה שבוצעה בכרטיס חיוב, לפני שהוא מעביר את תמורת העסקה לסולק; "עמלה צולבת" – העמלה שמנפיק כרטיס החיוב ללקוח גובה מסולק בעד עסקה שבוצעה בכרטיס חיוב, לפני שהוא מעביר את תמורת העסקה לסולק; "עסק" – עסק זעיר, קטן או בינוני, כהגדרתם בחוק חובת המכרזים, התשנ"ב–1992. "עסק" – עסק זעיר, קטן או בינוני, כהגדרתם בחוק חובת המכרזים, התשנ"ב–1992. (ב) לא יגבה סולק מעסק – (ב) לא יגבה סולק מעסק – ׁ(1) עמלת סליקה העולה על 0.4% משווי עסקה שנסלקה על ידו; (2) עמלת עסק העולה על 1.1% משווי עסקה שנסלקה על ידו. ׁ(ג) גביית עמלות שגובה סולק מעסק, ובכלל זה סוגי העמלות ושיעורן או סכומם כאמור בסעיף קטן (ב), תהיה בהתאם לחוזה בכתב; בחוזה כאמור תפורט גם תקופת ההתקשרות. ׁ(ג) גביית עמלות שגובה סולק מעסק, ובכלל זה סוגי העמלות ושיעורן או סכומם כאמור בסעיף קטן (ב), תהיה בהתאם לחוזה בכתב; בחוזה כאמור תפורט גם תקופת ההתקשרות. (ד) סולק לא ישנה את תנאי ההתקשרות עם עסק, אלא אם כן העסק הסכים לכך באופן מפורש ובכתב." (ד) סולק לא ישנה את תנאי ההתקשרות עם עסק, אלא אם כן העסק הסכים לכך באופן מפורש ובכתב."