הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2071267 הכנסת העשרים יוזמים: חברי הכנסת רועי פולקמן יואב קיש משה גפני ____________________________________________ פ/5508/20 הצעת חוק הבנקאות (רישוי) (תיקון – עידוד תחרות בשוק האשראי), התשע"ח–2018 דברי הסבר החוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה), התשע"ז–2017 (להלן – החוק להגברת התחרות), קובע שחברות כרטיסי האשראי הנשלטות על ידי בנק לאומי ובנק הפועלים, יופרדו מהבנקים. אחד הנושאים המהותיים שיושפעו באופן ניכר מההיפרדות הצפויה של חברות כרטיסי האשראי מהבנקים השולטים בהן הוא מקורות המימון לפעילותן. כיום חברות אלו נהנות ממסגרות אשראי רחבות בתנאי מימון נוחים מהבנקים המחזיקים בהן, וכך מאפשרים להן להציע ללקוחותיהן אשראי במחירים נמוכים יחסית. אחרי ההיפרדות מהבנקים חברות כרטיסי האשראי תידרשנה להשיג מקורות מימון אחרים. כמו כן, חברות כרטיסי האשראי תחדלנה מלהיות תאגידי עזר בנקאיים, דבר שבפני עצמו ישליך על אטרקטיביות הענקת המימון להן ובהתאם לכך על אפשרויות ועלויות המימון שתוכלנה לקבל ממקורות מימון אחרים. תחרות הגופים החוץ-בנקאיים והפיכת חברות כרטיסי האשראי מגורם פנימי במערכת הבנקאית בעל פוטנציאל תחרותי לא ממומש לגורם תחרותי חיצוני לבנק הן המפתח והעיקר ברפורמה של החוק להגברת התחרות, אך עם זאת, נדרש להרחיב את האפשרויות העומדות בפני גופים אלה על מנת לאפשר להם לממש פוטנציאל זה. על מנת לאפשר לגופים החוץ-בנקאיים, לרבות חברות כרטיסי האשראי המופרדות, לממש את הפוטנציאל התחרותי שלהם כאמור, ולהוות גורם תחרותי משמעותי אל מול הבנקים עליהם להשיג מקורות מימון בהיקף משמעותי ובעלות נמוכה יחסית, תוך כדי הקטנת התלות במימון בנקאי ככל שניתן. בנוגע לחברות כרטיסי האשראי המופרדות, אתגרי המימון קשים עוד יותר בהינתן המגבלות הקיימות כיום בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981 (להלן – חוק הבנקאות). לאחר יישום הוראות החוק להגברת התחרות בדבר היפרדות חברות כרטיסי האשראי מן הבנקים צפויות חברות כרטיסי האשראי להיפגע בקשר לעיקר המימון שמסופק לפעילותן מבעל השליטה בהן ויכולתן לקבל מימון מגופים אחרים – הן מבחינת היקף המימון והן מבחינת העלות הכרוכה בקבלתו. כל זאת בעוד שהאפשרות העומדת בפני גופים חוץ-בנקאיים, לרבות חברות כרטיסי האשראי המופרדות, לגייס מימון מהציבור מוגבלת מאוד. לכן, צפויה לחוק להגברת התחרות השפעה שלילית על מצב הנזילות של חברות כרטיסי האשראי, על דירוג האשראי שלהן ועל יכולתן להוות גורם תחרותי אפקטיבי במערכת הבנקאית. סעיף 21 לחוק הבנקאות קובע רשימה של פעולות ייחודיות לתאגידים בנקאיים לפיה, בין היתר, מי שאינו תאגיד בנקאי לא יעסוק בהנפקת ניירות ערך החייבים בתשקיף ובמתן אשראי כאחת. על אף האמור, בתיקון מס' 21 לחוק הבנקאות (רישוי) שנחקק במסגרת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2015 ו-2016), התשע"ו–2015 (להלן – תיקון מס' 21) נקבע כי איסור זה לא יחול על הנפקת תעודות התחייבות לציבור בתנאים המפורטים בחוק, וביניהם היקף חוב מירבי שגויס מהציבור בסך של 2.5 מיליארד שקלים חדשים (לשר האוצר ניתנה סמכות להגדיל את הסכום ל-5 מיליארד שקלים חדשים), ומתן אשראי שמקורו בהנפקה כאמור רק ללקוחות שהם יחידים או תאגידים שהכנסתם השנתית בשנה שקדמה למועד מתן האשראי לא עלתה על 400 מיליון שקלים חדשים, או סכום אחר שקבע שר האוצר. מגבלה נוספת בחוק הבנקאות, שנותרה גם לאחר תיקון מס' 21, ושפוגעת מהותית בפוטנציאל גיוס וגיוון המקורות של הגופים החוץ בנקאיים לטווח קצר, היא האיסור להנפיק לציבור ניירות ערך מסחריים – שבהם החברה מתחייבת לשלם סכום כסף במועד שאינו מוקדם משבעה ימים מיום ההצעה ואינו מאוחר מתום שנה מהיום האמור, ושאינם ניתנים למימוש או להמרה לניירות ערך אחרים. לאור מאפייני הפעילות ותזרים המזומנים של הגופים החוץ-בנקאיים וחברות האשראי, ברור כי מימון חלק זה של הפעילות על ידי ניירות ערך מסחריים יהווה תחלופה למסגרות אשראי בנקאיות. לפיכך, מוצע לקבוע שהגופים החוץ-בנקאיים וחברות האשראי יוכלו להשתמש באפיק מימון זה כהשלמה למקורות מימון קצרי טווח אחרים. כמו כן, מוצע לבטל את המגבלות במתן אשראי שמקורו בהנפקה כאמור רק ללקוחות שהם יחידים או תאגידים שהכנסתם השנתית בשנה שקדמה למועד מתן האשראי לא עלתה על 400 מיליון שקלים חדשים, או סכום אחר שקבע שר האוצר ולאפשר גיוס הון באמצעות הנפקת ניירות ערך מסחריים. עוד מוצע להסמיך את האוצר להגדיל את היקף החוב המקסימלי שיגויס מהציבור לעד עשרים מיליארד שקלים חדשים. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום י"ב בתמוז התשע"ח – 25.6.18 תיקון סעיף 21 1. בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981, בסעיף 21(ב) – בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981, בסעיף 21(ב) – (1) בהגדרה "תעודות התחייבות", בסופה יבוא "לרבות ניירות ערך מסחריים, כהגדרתם בחוק האמור;"; (1) בהגדרה "תעודות התחייבות", בסופה יבוא "לרבות ניירות ערך מסחריים, כהגדרתם בחוק האמור;"; (2) בהגדרה "מתן אשראי", בפסקה (8) – (2) בהגדרה "מתן אשראי", בפסקה (8) – (א) בפסקת משנה (א), במקום "חמישה מיליארד שקלים חדשים" יבוא "עשרים מיליארד שקלים חדשים"; (ב) פסקת משנה (ב) – תימחק.