הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2070403
הכנסת העשרים
יוזמים: חברי הכנסת בצלאל סמוטריץ'
יעקב מרגי
______________________________________________
פ/5565/20
הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – איחוד וחלוקה בתכנית לצורכי ציבור), התשע"ח–2018
דברי הסבר
סימן ז' לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה–1965, מסדיר את הכלי התכנוני המאפשר איחוד וחלוקה של קרקעות מחדש בלא צורך בהסכמת בעלים. מדובר במנגנון חשוב וחיוני לתכנון מחדש של מקרקעין, במיוחד על רקע רצון המדינה לעודד ולקדם הליכי תכנון, הפשרת קרקעות, הליכי התחדשות עירונית (לצמצום מצוקת הדיור), והקמת מתחמי בינוי משולבי מגורים, מסחר ותעסוקה.
בית המשפט העליון אף קבע כי איחוד וחלוקה הוא מכשיר ראוי להסדרת הקצאה של קרקעות לצרכי ציבור, כהגדרתם בסעיף 188 לחוק התכנון והבנייה (עע"מ 5839/06 אלפרד בראון ואח' נ' יו"ר הועדה המחוזית לתכנון ובנייה, מחוז המרכז (פורסם בנבו, 25.9.2008)).
יתרונו של מכשיר האיחוד והחלוקה הוא בחלוקה צודקת של הנטל, כך שמחד, תכנית איחוד וחלוקה מחלקת באופן שוויוני את ההטבות הגלומות בתכנית בין בעלי הזכויות בתחום התכנית, ומאידך, היא מאפשרת חלוקה של ההשבחה עם הציבור כולו, על ידי הקצאת קרקעות לציבור ללא תשלום נוסף של פיצויי הפקעה, או פיצויי פגיעה עקב תכנית.
אחת השאלות שנותרה בהקשר זה ללא מענה היא מהו המתחם הקרקעי שיש לכלול בגדר תכנית איחוד וחלוקה. שאלה זו מתעוררת שוב ושוב בבתי המשפט.
בבג"ץ 9402/03 יוסף בוכניק ואח' נ' המועצה הארצית לתכנון ובנייה ואח', נקבע:
"אם נאמר כי יש "לשתף" ברווחי ההשבחה מי שלא זכה לה בתכנית גם בדרך של איחוד וחלוקה נמצא כי אין לדבר סוף ויש מקום "לאחד ולחלק" את הארץ כולה במסגרת תכנון כולל בו יחולקו רווחי ההשבחה בין כל בעלי הקרקעות בארץ, ולא רק בין שכנים...".
מטרת תיקון זה לחוק התכנון והבנייה להסדיר סוגיה זו, באופן שגבול האיחוד והחלוקה ואופן השימוש בכלי חיוני זה של איחוד וחלוקה יהיה נהיר וברור לציבור כולו, גם כשמדובר בקרקע המיועדת לצורכי ציבור כשמתקיימת רציפות בין כלל שטחי קרקע הנכללים בתחום המיועד לאיחוד או לחלוקה מחדש באותה תכנית.
התיקון המוצע ימנע מחלוקות משפטיות בין בעלי מקרקעין סמוכים שבתחום המיועד לאיחוד או לחלוקה מחדש או התדיינויות ארוכות שנים המלוות בפסיקות סותרות של מוסדות התכנון וערכאות משפטיות, יביא בהכרח לוודאות תכנונית, ימנע עיכוב באישורי תכניות תוך יישום המטרות הלאומיות שנזכרו לעיל, יקבע חלוקה שוויונית וצודקת של מכלול ההטבות הגלומות בתכנית הרלבנטית העומדת לאישור לטובת כלל בעלי המקרקעין המשתתפים בה, בלא שיידרש תשלום נוסף של פיצויי הפקעה, או פיצויי פגיעה עקב תכנית לאותם בעלים של מקרקעין שנועדו על פי כל תכנית, לצרכי ציבור כמשמעותם בסעיף 188.
מוצע לקבוע גבול זה כך שיחול באופן ברור על כל קרקע המיועדת לצרכי ציבור בתכנית, תהא רמתה ההירארכית ומעמדה התכנוני אשר תהא, בין בתכנית תקפה ובין במסגרת התכנית החדשה שבהכנה, במסגרתה נכלל המנגנון של איחוד וחלוקה.
באופן כזה, יושג הן שוויון בנטל, והן חסכון במשאבים של הרשויות המקומיות, תוך השגת התכליות הציבוריות, שכן באמצעות המנגנון של איחוד וחלוקה יחסך הצורך בתשלום פיצויי הפקעה, משום שהמטרות הציבוריות תושגנה ללא פיצויי הפקעה כאמור כנגד הקצאת זכויות מכוח התכנית המשביחה שמבוקש לאשרה.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ו בתמוז התשע"ח – 9.7.18
תיקון סעיף 121 1. בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה–1965, בסעיף 121, אחרי סעיף קטן (2) יבוא:
"(3) בדבר החלת הוראות התכנית בדבר איחוד וחלוקה גם ביחס למקרקעין שנועדו על פי כל תכנית, לצרכי ציבור כמשמעותם בסעיף 188, ובלבד שמתקיימת רציפות בין כלל שטחי הקרקע שבתחום המיועד לאיחוד או חלוקה מחדש."