הצעת חוק לקריאה הראשונה

רשומות הצעות חוק ה מ מ ש ל ה 2018 ביולי11 1246 כ"ח בתמוז התשע"ח עמוד 1154 ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸2018-הנידמה למסהצעת חוק שירותי תשלום, התשע"ח הצתוע חוקהצ1 - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו1154 :מתפרסמת בזה הצעת חוק מטעם הממשלה 2018-הצעת חוק שירותי תשלום, התשע"ח פרק א': הגדרות הגדרות .1 - בחוק זה בשנים האחרונות חלה התפתחות משמעותית כללי במערך התשלומים בישראל, בעקבות התפתחויות טכנולוגיות וגלובליות. כך למשל ההתפתחות הטכנולוגית בתחום האינטרנט והטלפונים החכמים הביאה לשינוי באופי הפעילות המסחרית, כך שחלה עלייה חדה בהיקפי פעילות המסחר האלקטרוני. התפתחות זו הביאה ליצירה ופיתוח של מגוון אמצעי תשלום חדשניים המאפשרים ללקוחות לשלם מרחוק. ואכן, לצד אמצעי , כרטיסי חיוב (כרטיסי אשראי- התשלום המוכרים כיום כרטיסי בנק, כרטיסי תשלום נטענים וכדומה), המחאות ,ומזומן, הופיעו אמצעי תשלום חדשים ומשוכללים במטרה להנגיש את ביצוע התשלומים לכלל הציבור ובכך ,להקל עליו, בין השאר, בביצוע עסקאות דרך האינטרנט ובהעברת תשלומים בין גורמים פרטיים ועסקיים כאחד. אמצעי תשלום שונים מתפתחים חדשות לבקרים ככל שחולף הזמן, והשימוש באמצעי התשלום המתקדמים צובר תאוצה. חברות בין–לאומיות פועלות כיום ומציעות לכלל הציבור תחליפים לאמצעי התשלום המוכרים. חלקן מציעות פלטפורמה להחזקת הכסף אצלן, בדמות חשבון תשלום ממשי. אחרות, מציעות הנפקת אמצעי תשלום חלופיים, בהתבסס על פרטי חשבון או פרטי אמצעי תשלום קיימים, ובלי להיזקק לחפץ או לכרטיס נוסף. ניתן לבצע כיום פעולות תשלום באמצעות רשתות חברתיות. על פי רוב מפעילות חברות אלה אפליקציות נגישות המנפיקות סיסמאות גישה והנסמכות על פרטי מידע שונים לאימות זהות המשתמש בהן, כל זאת כדי לאפשר לו לבצע תשלומים בקלות ובמהירות ובאופן בלתי תלוי בקיומו של כרטיס, חפץ או מכשיר ייעודי לביצוע האמור. לשימוש הגברת- באמצעי התשלום המתקדמים יתרונות רבים התחרות על ידי כניסה של שחקנים חדשים שיספקו שירותי ;תשלום; הפחתת עלויות עסקה; נוחות וזמינות ללקוח צמצום הכלכלה השחורה, ועוד. עם זאת, לצד היתרונות האמורים, בשימוש באמצעי התשלום המתקדמים יש גם סיכונים. כך למשל הנגישות וקלות השימוש באמצעי התשלום יכולה לפגוע ברמת האבטחה של הפעולה באמצעי התשלום המתקדם, והשימוש בו יכול לחשוף את הלקוח להונאות, שימוש לרעה ועוד. לאור האמור, וכדי לעודד את השימוש באמצעי התשלום המתקדמים ולקדם את התפתחותם, יש להתאים את התשתית המשפטית הקיימת לפעילות באמצעי התשלום המתקדמים. ניתן לראות כי גם בעולם חלה התפתחות בחקיקה בתחום זה. כך :למשל באירופה הוסדר הנושא בשתי דירקטיבות עיקריות Directive (EC) 2006/74 on Payment Services ,האחת Directive–, וכפי שתוקנה בin the Internal Markets (EU) 2015/23 66on Payment Services in the Internal ,, מסדירה את תחום שירותי התשלוםMarkets - (PSD) )EMD( Directive 2009/110/EC on E-Money ,והשנייה המסדירה עניינים הנוגעים לשימוש בכסף אלקטרוני. הסדרי החקיקה המרכזיים הנוגעים לאמצעי תשלום בישראל מעוגנים בפקודת השטרות [נוסח חדש] ובחוק חוק כרטיסי חיוב).- (להלן1986-כרטיסי חיוב, התשמ"ו עם זאת, כפי שתואר לעיל, אמצעי התשלום המתפתחים מתנתקים יותר ויותר מהממד הפיזי המובנה בשימוש בשטרות או בכרטיסי חיוב ועוברים לממד הדיגיטלי. חוק במטרה להתמודד1981 כרטיסי חיוב אשר נחקק בשנת עם ההתפתחות שאירעה באותה תקופה בתחום אמצעי התשלום אינו מתאים עוד לעולם אמצעי התשלום המתפתח של היום ואינו מקנה ללקוחות הגנה מספקת. חוק כרטיסי חיוב מתייחס להיבט הפיזי של אמצעי התשלום וכן הוא מצומצם בהיקף התחולה שלו ובהוראות הקבועות בו. הוא מניח מציאות פשוטה יחסית של ביצוע פעולת תשלום שבה אין שרשרת ארוכה של נותני שירותי תשלום במסגרת פעולת תשלום אחת. מכאן כי התשתית המשפטית הקיימת היא תשתית חסרה, שאינה נותנת מענה להתפתחות הנוכחית והעתידית של תחום שירותי הוקמה ועדה2014 התשלום בישראל. אי לכך, בחודש מרס ,בין־משרדית לקידום השימוש באמצעי תשלום מתקדמים במטרה להסדיר תחום זה, בראשות בנק ישראל. בוועדה ,השתתפו נציגים ממשרד ראש הממשלה, משרד המשפטים ,הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, רשות המסים רשות ההגבלים העסקיים, מערך הסייבר הלאומי, הרשות להגנת הפרטיות, משטרת ישראל ומשרד האוצר. הוועדה הוקמה בהתאם להמלצות דוח הוועדה לצמצום השימוש במזומן במשק הישראלי ("ועדת לוקר"), אשר הצביעו על הצורך בקידום השימוש באמצעי תשלום מתקדמים בישראל, כדי שיוכלו להוות חלופה לאמצעי תשלום מבוססי נייר (מזומן או המחאות (שיקים)) ובכך להגביר את התחרותיות, היעילות והבטיחות של מערך התשלומים 2017 בישראל, לצד המלחמה בכלכלה השחורה. בחודש יוני פרסמה הוועדה הבין־משרדית לקידום השימוש באמצעי תשלום מתקדמים דוח סופי (את הדוח הסופי ניתן למצוא http://www.boi.org.il/he/ :באתר בנק ישראל בכתובת NewsAndPublications/PressReleases/Pages/4-6-1.7 ). המלצות הוועדה הצביעו, בין השאר, על הצורך#aspx בגיבוש תזכיר חוק לאסדרת שירותי תשלום, חשבון תשלום ושירותי סליקה והנפקה, ובהתאמת התשתית המשפטית הקיימת לפעילות באמצעי התשלום המתקדמים. ד ב ר י ה ס ב ר 1155 הצתוע חוקהצ1 - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו רצף פעולות שעל משלם לבצע לשם מתן הוראת תשלום, בין שהוא- ""אמצעי תשלום ;כולל שימוש בחפץ או בפרט אימות ובין שאינו כולל שימוש כאמור רצף פעולות שעל משלם לבצע לשם מתן הוראת תשלום, בין שהוא- ""אמצעי תשלום ;כולל שימוש בחפץ או בפרט אימות ובין שאינו כולל שימוש כאמור הוקמה ועדת משנה, בראשות בנק2016 בחודש מרס ישראל, ובהשתתפות משרד המשפטים, משרד האוצר ורשות ההגבלים העסקיים. מטרת ועדת המשנה היתה לגבש אסדרה רוחבית ואחידה של כלל שירותי התשלום (ניהול חשבונות, הנפקה וסליקה של אמצעי תשלום), באופן שיתאים להתפתחות הטכנולוגית בתחום זה, יעניק הגנה צרכנית מלאה ורחבה ויאפשר תחרות בין נותני שירותי התשלום השונים. אסדרה זו נועדה בין השאר להבטיח הגינות ולהגביר את אמון הציבור באותם אמצעי תשלום מתקדמים, ובכך להגביר את השימוש בהם. במסגרת עבודתה של ועדת המשנה הוחלט להמליץ על ביטול חוק כרטיסי חיוב, וגיבוש חקיקה חדשה אשר תסדיר באופן מקיף, אחיד וחדשני את נושא שירותי התשלום ואמצעי התשלום, באופן המתאים למציאות הדינמית והמתפתחת בנושא. מכאן הצעת החוק שלהלן. אסדרת נושא שירותי התשלום ואמצעי התשלום מורכבת משני רבדים: האחד, עוסק בהיבטי רישוי ופיקוח של הגופים הנותנים שירותי תשלום (שכן על חלקם לא חל כיום משטר של פיקוח). השני, עוסק באסדרת היחסים החוזיים בין נותן שירותי תשלום לבין לקוחו, במנותק משאלת הרישוי והפיקוח, בדומה לחוק כרטיסי חיוב. עניינה של הצעת חוק זו ברובד השני, קרי, הסדרת היחסים החוזיים וההגנות הצרכניות שיחולו במסגרת מתן שירותי תשלום, בין נותן שירותי התשלום לבין לקוח, כאשר "משלם" או- הלקוח הוא צד לעסקה נושאת התשלום "מוטב" (מקבל התשלום בעסקה), לפי העניין. זאת, במנותק מהיחסים החוזיים שבין המשלם לבין המוטב במסגרת עסקת היסוד שנעשתה ביניהם. בהתאם לכך, הצעת החוק מבקשת להסדיר שתי מערכות חוזיות עיקריות: מערכת אחת היא בין נותן שירות תשלום (המנפיק אמצעי תשלום או מנהל חשבון תשלום) לבין המשלם, ומערכת שנייה היא )בין נותן שירות תשלום (הסולק או מנהל חשבון תשלום לבין המוטב. הצעת החוק גם מבקשת לקבוע הוראות ,כלליות לעניין הוראות תשלום וביצוע פעולות תשלום והסדרי אחריות הנוגעים להן. הצעת החוק מבוססת על חוק כרטיסי חיוב וכן על האסדרה האירופית בנושא, בהתאם לעקרונות שנקבעו הדירקטיבה האירופית לעניין שירותי תשלום).) PSD–ב עיקרון מרכזי בגיבוש הצעת החוק היה התאמתו לעולם המתפתח, תוך שמירה על ניטרליות טכנולוגית, באופן שיעודד התפתחויות עתידיות בתחום אמצעי התשלום וימנע היווצרות של ואקום משפטי בכל הנוגע להגנות הצרכניות על רקע ההתפתחויות הצפויות. לאור כל האמור :לעיל, החוק המוצע קובע כמה חידושים מרכזיים ביטול חוק כרטיסי חיוב והחלת הסדר מקיף וכולל על )1( מוצע לבטל את חוק כרטיסי חיוב- כלל אמצעי התשלום ולהחליפו בחוק המוצע. כאמור לעיל, חוק כרטיסי חיוב חל כיום על מנפיקי כרטיסי חיוב ומתמקד באמצעי תשלום מסוג כרטיס חיוב בלבד. ככזה, ההגנות הצרכניות אשר נקבעו במסגרתו חלות על היחסים שבין מנפיק כרטיס החיוב לבין הלקוח. לעומת זאת, תחולתו של החוק המוצע רחבה יותר: ראשית, הוראותיו יחולו על כלל אמצעי התשלום המתקדמים, ובכלל זה כרטיסי חיוב כמשמעותם בחוק "כרטיסי חיוב, אך לא רק. ההגדרה של "אמצעי תשלום הורחבה כך שהיא צופה פני עתיד והתפתחויות טכנולוגיות וכוללת כל רצף פעולות שעל משלם לבצע לשם מתן הוראת תשלום, בין שהוא כולל שימוש בחפץ או בפרט אימות ובין שאינו כולל שימוש כאמור. ההנחה היא שאין הצדקה להבחין בין אמצעי תשלום הכולל שימוש בחפץ או בפרט ,אימות לבין אמצעי תשלום שאינו כולל שימוש כאמור לעניין תחולת הוראות החוק וההגנות הצרכניות הקבועות בו. בהתאם להגדרה המוצעת, ההוראות החלות על אמצעי תשלום יחולו גם על בנקים ומנהלי חשבון תשלום אחרים וכן על מפעילי ארנקים אלקטרוניים, המעמידים לרשות המשלם רצף פעולות שמאפשרות לו לתת הוראות תשלום לגבי הכספים שלו המנוהלים בחשבון או בארנק האלקטרוני. כך למשל הוראות כמו אלה הקבועות בהסדר האחריות לשימוש לרעה שנעשה בכרטיס אשראי שהיו קיימות בחוק כרטיסי חיוב, מוחלות כעת גם על שימוש לרעה שנעשה באמצעי תשלום שהנפיק לו הבנק או מנהל חשבון תשלום אחר, גם שלא באמצעות כרטיס אשראי, כמו העברה בנקאית באפליקציית הבנק. כך גם הוראות שחלו סעיפים- בעבר רק על כרטיס חיוב מסוג כרטיס אשראי - העוסקים בכישלון תמורה ובחדלות פירעון של המוטב ,יורחבו לכל פעולות התשלום שיש בהן הבטחת תשלום בלא תלות בסוג אמצעי התשלום; שנית, הוראות החוק המוצע יחולו על כלל סוגי נותני שירותי התשלום, ולא רק על מנפיק כרטיס חיוב כהגדרתו כיום בחוק כרטיסי חיוב. בכלל זה, חברות נותנות שירותי תשלום בדרך של ניהול חשבון תשלום, הנפקת אמצעי תשלום או סליקת תשלומים בעבור הלקוח, הכול בהתאם להגדרות המוצעות. בהמשך לכך החוק המוצע יחול גם על מערכת היחסים שבין נותן שירותי תשלום למוטב, לבין המוטב. חוק כרטיסי חיוב מתייחס באופן חלקי מאוד למוטב (מקבל התשלום) שהוא ,בהכרח בית עסק המספק מוצר או שירות. לעומת זאת ,החוק המוצע רואה לנגד עניו את שלל סוגי המוטבים לרבות במקרה שבו מדובר בהעברות תשלומים בין אנשים ,פרטיים או בהפקדה ומשיכה של אדם מחשבונו. לפיכך במסגרת התפיסה הכוללת של הרחבת תחולת החוק ויצירת מערך אסדרה שלם למערך התשלומים בכל הנוגע לקשר בין נותן שירותי התשלום לבין הלקוח, מוצע להסדיר גם את היחסים החוזיים של המוטב עם נותן שירותי התשלום. נוסח חוק כרטיסי חיוב הקיים כנוסחו ערב פרסומה של הצעת חוק זו מובא בנספח לדברי ההסבר. ד ב ר י ה ס ב ר הצתוע חוקהצ1 - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו1156 ; החברה הבת כהגדרתה בחוק הדואר- ""בנק הדואר במסגרת החוק מוצע- אסדרת נושא הרשאה לחיוב )2( לייחד פרק לנושא הרשאה לחיוב חשבון תשלום או אמצעי תשלום. במסגרת אמצעי תשלום זה מתאפשר למשלם לתת הרשאה לחיוב חשבון התשלום שלו או לחיוב אמצעי התשלום שלו על פי דרישת המוטב. כך, כאשר תתקבל אצל נותן שירותי התשלום למשלם דרישה לתשלום מאת המוטב אשר עומדת בתנאי ההרשאה לחיוב, יחייב נותן ,שירותי התשלום למשלם את המשלם בהתאם לדרישה וזאת בלי שנדרשת הסכמה נוספת וספציפית של המשלם "לחיובו כאמור. במובן זה, דומה הרשאה לחיוב ל"שיק פתוח שנותן המשלם למוטב, ולפיכך יש צורך בקביעת הגנות צרכניות במסגרת שימוש בה. עניין זה אינו מקבל מענה מספק כיום. חוק כרטיסי חיוב כולל הוראה אחת שעניינה האפשרות להפסיק חיוב בעסקה שהתשלום בעבורה נגבה ,ב לחוק). כמו כן10 באמצעות הרשאה לחיוב כרטיס (סעיף שעניינה "חיובים439 'קיימת הוראת נוהל בנקאי תקין מס על פי הרשאה" שחלה על הבנקים, המסדירה הרשאות לחיוב חשבון. מתוך הכרה כי המדובר בכלי יעיל ונפוץ בשוק התשלומים, הטומן בחובו סיכונים ומצריך התייחסות ,נפרדת לאור מאפייניו, מוצע לקבוע פרק ייעודי לנושא זה שיחול באופן אחיד הן על הרשאות לחיוב חשבון והן על הרשאות לחיוב אמצעי תשלום ובאופן אחיד על כלל נותני שירותי התשלום. יובהר כי אין באסדרה זו כדי לחייב נותן שירותי תשלום לאפשר ללקוח (משלם או מוטב) לעשות ;שימוש באמצעי תשלום זה או לכבד דרישת תשלום כאמור לעיל, חוק כרטיסי חיוב אינו- הגנה על מוטבים )3( מתייחס למערכת היחסים שבין המוטב לבין נותן שירותי התשלום שלו באופן ישיר. לעומת זאת, החוק המוצע רואה לנגד עיניו את שלל סוגי המוטבים, לרבות במקרה שבו מדובר בהעברות תשלומים בין אנשים פרטיים או הפקדה ומשיכה של אדם מחשבונו. לפיכך, במסגרת התפיסה הכוללת של תחולה, הרחבה ויצירת אסדרה מקיפה למערך התשלומים בכל הנוגע לקשר בין נותן שירותי התשלום לבין הלקוח, מוצע להסדיר גם את היחסים החוזיים שבין המוטב לבין נותן שירותי התשלום. אחד החידושים המשמעותיים בהצעת החוק נועד להגביל את אפשרותו של נותן שירותי תשלום לחייב את המוטב, בכספים שאותם השיב נותן שירותי התשלום למשלם בשל שימוש לרעה באמצעי התשלום של המשלם. כדי להגן על בתי עסק ולהבטיח כי נותני שירותי התשלום לא ישתמשו בכוחם העודף ויחייבו את בתי העסק בחיובים שנוצרים עקב הכחשות עסקה של משלמים, מוצע להגבילם מלעשות כן במקרים שבהם לבתי העסק לא היתה יכולת אובייקטיבית למנוע את השימוש לרעה. זאת, כאשר בתי העסק דרשו בפועל שימוש בפרט אימות המאמת את זיהויו של המשלם ברמת ודאות גבוהה, או שלא התאפשר להם לדרוש שימוש בפרט אימות כאמור. התפיסה שעומדת בבסיס הצעת החוק היא שככל שהדבר אינו נתון לשליטת המוטב, יישא בסיכון נותן שירותי התשלום, ולא המוטב. כמו כן, מוצע לקבוע כי אחריותו של המוטב כאמור לא תחול במקרה שבו נותן שירותי התשלום למוטב היה מוכן לשאת בסיכון בהתאם ;לחוזה שבינו לבין המוטב "הוראת- הוראות הנוגעות לביצוע הוראות תשלום )4( ,תשלום" היא הוראה של משלם לנותן שירותי תשלום שלו לבצע פעולת תשלום (העברת כספים מחשבונו של המשלם לחשבונו של המוטב, הפקדה או משיכה). ההוראה ניתנת באמצעות אמצעי תשלום, ואף יכולה להינתן באמצעות המוטב. במסגרת החוק מוצע לקבוע הוראות שונות הנוגעות לביצוע הוראת תשלום: מועדים לביצועה; המועד לחיוב חשבונו של המשלם; הוראות בעניין הפסקת ביצוע ;של הוראת תשלום והאחריות לביצועה, כמפורט להלן בעולם- הסדרי אחריות לביצוע פעולת התשלום )5( התשלומים המודרני, מאחורי פעולת תשלום אחת עומדת שרשרת של נותני שירותי תשלום וגורמים נוספים הפועלים בתיאום לשם ביצועה. עניין זה מחדד את החשיבות בקביעת הסדרי אחריות ברורים של כל אחד מהגורמים האלה כלפי לקוחות הקצה, המשלם והמוטב. כמו כן, כיוון שכל לקוח (משלם או מוטב) מכיר רק את נותן שירותי התשלום שעמו הוא התקשר, מוצע לקבוע הסדר שיפוי ופיצוי, אשר לפיו כל נותן שירותי תשלום ישפה או יפצה את לקוחו, אף אם הכשל לא אירע אצלו. כמו כן, יכולים להיות מצבים שבהם לקוח מתקשר עם כמה נותני שירותי תשלום ביחס לאותה פעולת תשלום. כך למשל, כאשר משלם נותן הוראת תשלום באמצעות כרטיס אשראי. במקרה זה, המשלם מתקשר עם שני אלה: חברת כרטיסי האשראי, והבנק שבחשבונו ניתנה ההרשאה לחיוב לפי דרישת חברת כרטיס האשראי. היה ונגרם נזק למשלם, מוצע לקבוע כי כל נותן שירותי תשלום אחראי כלפי לקוחו לחוד. זאת, כדי להימנע ממצב של העברת האחריות מנותן שירותי תשלום אחד למשנהו המעורב אף הוא בפעולת התשלום. הסדר זה מבטיח כי הלקוח יוכל להיות מפוצה על נזקו באופן פשוט ויעיל ובלי שיטורטר בין נותן שירותי תשלום אחד לאחר. ברור כי אין הדבר גורע מזכותו של נותן שירותי התשלום לתבוע פיצוי או שיפוי מהגורם האחראי באופן מהותי לנזק שנגרם, ויש להניח כי בחלק מהמצבים הנושא יוסדר בחוזים ובהסכמי שיפוי הדדיים בין נותני שירותי התשלום השונים. מוצע לעדכן את הוראות- עונשין ואכיפה מינהלית )6( העונשין בחוק כרטיסי חיוב ולהתאימן לאסדרה המוצעת. כמו כן, מוצע לקבוע הוראות בעניין עיצומים כספיים על הפרה של הוראות החוק על ידי גופים מפוקחים בהתאם למנגנוני הטלת העיצומים הכספיים החלים עליהם כיום. כאמור לעיל, בעתיד מתוכננת אסדרה של נושא הרישוי של כלל נותני שירותי התשלום אשר אינם מפוקחים כיום. במסגרת זו ייווספו עיצומים כספיים גם לגבי אלה. מוצע להגדיר, בפרק א', את המונחים השונים 1 סעיף ,הרלוונטיים להוראות החוק. כפי שיפורט להלן הגדרת המונחים העומדים בבסיס החוק, ביניהם "הוראת תשלום", "אמצעי תשלום", "פעולת תשלום", "שירותי ד ב ר י ה ס ב ר 1157הצתוע חוקהצ1 - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו מי שבידו רישיון הנפקה כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים- ""בעל רישיון הנפקה ;פיננסיים מוסדרים מי שבידו רישיון למתן שירותי פיקדון- ""בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי ;ואשראי כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים : כל אחד מאלה- ""גוף פיננסי מפוקח ;תאגיד בנקאי )1( ;תאגיד עזר )2( ;סולק )3( ;בנק הדואר )4( ;בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי )5( ;בעל רישיון הנפקה 6) ( : כמפורט להלן, לפי העניין- ""הוראות מאסדר ) לפקודת1(ג5 הוראות שניתנו לפי סעיף- לעניין המפקח על הבנקים )1( ;הבנקאות מי שבידו רישיון הנפקה כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים- ""בעל רישיון הנפקה ;פיננסיים מוסדרים מי שבידו רישיון למתן שירותי פיקדון- ""בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי ;ואשראי כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים : כל אחד מאלה- ""גוף פיננסי מפוקח ;תאגיד בנקאי )1( ;תאגיד עזר )2( ;סולק )3( ;בנק הדואר )4( ;בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי )5( ;בעל רישיון הנפקה 6) ( : כמפורט להלן, לפי העניין- ""הוראות מאסדר ) לפקודת1(ג5 הוראות שניתנו לפי סעיף- לעניין המפקח על הבנקים )1( ;הבנקאות תשלום", ו""רכיב חיוני", באמצעי תשלום", נעשתה באופן רחב המתייחס למכנה המשותף הבסיסי ביותר בתהליכי התשלום בעולם המודרני, בהווה ובעתיד לבוא ככל שניתן לצפות כבר עתה, שלגביהם נועדה האסדרה המוצעת לחול. אחד השינויים המשמעותיים- "להגדרה "אמצעי תשלום בחוק זה לעומת חוק כרטיסי חיוב נוגע להגדרת "אמצעי ,תשלום". כחלק מההתאמות להתפתחות הטכנולוגית ההגדרה המוצעת של אמצעי תשלום מתנתקת מהממד הפיזי כרכיב הכרחי ("לוחית או חפץ", כקבוע בהגדרה בחוק כרטיסי חיוב). במקום זאת, מוצע להגדיר אמצעי תשלום, על סוגיו השונים, כרצף של פעולות שעל משלם (מי שמבקש להעביר כסף למוטב) לבצע לשם מתן הוראת תשלום. רצף פעולות כאמור יכול כמובן לכלול גם שימוש בחפץ או בפרט אימות, אך אין הדבר הכרחי. מעבר להתנתקות מהממד הפיזי, ההגדרה מבטאת את תחולתו ,הרחבה יותר של החוק המוצע, על כלל אמצעי התשלום במטרה ליצור אסדרה אחידה על כל אלה: אמצעי תשלום מסוג כרטיסי חיוב (כרטיס אשראי, כרטיס בנק, כרטיס תשלום) כמקובל היום, וכן כל רצף פעולות אחר שתכליתו )ביצוע תשלומים. בכלל זה, כניסה לישומון (אפליקציה והקשת קוד אישי או רצף של תווים, שיחה טלפונית לשם מתן הוראת תשלום או מתן הרשאה לחיוב חשבון בסניף של נותן שירותי התשלום. השלכה נוספת של הגדרה רחבה ,זו היא החלת הוראות החוק על מנפיקי אמצעי התשלום אשר חוק כרטיסי חיוב אינו חל עליהם כיום. ביניהם, כל אותם גופים המפעילים ארנקים אלקטרוניים ואפליקציות להעברות תשלומים ורכישות, בהיותם מנפיקי אמצעי תשלום, כהגדרתו הרחבה. יודגש כי אמצעי התשלום מתייחס לרצף הפעולות שעל המשלם לבצע, בשונה מהפעולות שעל נותן שירותי התשלום (למשל חברת כרטיסי האשראי, הבנק או מנהל היישומון) לבצע כדי שהמשלם יוכל לתת הוראת תשלום (כמו למשל העמדת מסופון שדרכו משודרת הוראת התשלום, תחזוקת אתר האינטרנט שדרכו ניתן לתת הוראת תשלום וכדומה). מוצע להפנות להגדרה "החברה- "להגדרה "בנק הדואר חוק הדואר).- (להלן1986-הבת" בחוק הדואר, התשמ"ו הגדרה זו נוספה במסגרת תיקונים שנעשו בחוק הדואר , אשר צפויים להיכנס לתוקף2012- ), התשע"ב11 '(תיקון מס . עד כניסתם לתוקף מוצע לקבוע הוראת2018 בחודש יולי "שעה ולפיה ההגדרה "בנק הדואר" תפנה להגדרה "החברה 7 המוצע).9 הקיימת בחוק הדואר כיום (ר' דברי ההסבר לסעיף ההגדרה מונה רשימה של- "להגדרה "גוף פיננסי מפוקח גופים פיננסיים הנותנים שירותי תשלום ומפוקחים לעניין מתן שירותי התשלום כבר היום. בהמשך, עם חקיקת החוק העוסק ברישוי של נותני שירותי התשלום, צפויה רשימה זו להתרחב ולכלול גם נותני שירותי תשלום נוספים אשר אינם מפוקחים לעניין זה כיום. החוק המוצע- "להגדרות "הוראות מאסדר" ו"מאסדר נועד לחול באופן רחב על גופים שונים במהותם, הנותנים שירותי תשלום, ובכלל זה גופים פיננסיים מפוקחים. לגבי האחרונים, כאמור, כבר עתה קיימים "מאסדרים", קרי " גופי פיקוח האמונים על אסדרתם. ההגדרה "מאסדר- המוצעת מונה, ביחס לכל גוף פיננסי מפוקח, מיהו המאסדר שלו. בהתאמה, מוצע להגדיר "הוראות המאסדר" כהוראות שאותן הוסמך כל מאסדר, במסגרת החוק שמכוחו הוא ,פועל, לקבוע בנוגע לגוף הפיננסי המפוקח על ידו. בעתיד לכשתושלם החקיקה המסדירה את הרישוי והפיקוח של נותני שירותי תשלום שאינם מפוקחים כיום, תורחב כאמור ההגדרה "גוף פיננסי מפוקח", ותידרש התאמה וקביעת "מאסדר" של כל גוף פיננסי שייווסף לרשימה. ד ב ר י ה ס ב ר הצתוע חוקהצ1 - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו1158 4 הוראות שניתנו לפי סעיף- לעניין המפקח על נותני שירותים פיננסיים )2( ;לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים הוראות שניתנו לפי סעיף- לעניין המפקח לענייני השירותים הכספיים )3( ;יד לחוק הדואר88 הוראה של משלם לנותן שירותי תשלום למשלם לבצע פעולת- ""הוראת תשלום תשלום, הניתנת באמצעות אמצעי תשלום, לרבות אם היא ניתנת באמצעות ;אחר ובכלל זה המוטב העמדה של אמצעי תשלום לרשות המשלם והתחייבות- "הנפקה", של אמצעי תשלום ;לבצע הוראת תשלום שתינתן באמצעותו הקפאת השימוש באמצעי תשלום לפי סעיפים- "הקפאת שימוש", באמצעי תשלום ;23 או22 הרשאה שנותן המשלם לנותן שירותי תשלום למשלם לבצע פעולת- ""הרשאה לחיוב תשלום מחשבון התשלום שלו או באמצעות אמצעי התשלום שלו, לפי דרישת ;המוטב ובכפוף לתנאים שנקבעו בהרשאה ;2 כמשמעותו בסעיף- ""חוזה שירותי תשלום", "חוזה , בהתאם להגדרה המוצעת- "להגדרה "הוראת תשלום הוראת תשלום היא הוראה של משלם לנותן שירותי תשלום למשלם לבצע פעולת תשלום, הניתנת באמצעות אמצעי תשלום, לרבות אם היא ניתנת באמצעות אחר ובכלל זה המוטב. הגדרה זו מתייחסת להוראה הקונקרטית שעל המשלם לתת לנותן שירותי התשלום שלו ועל בסיסה מתבצעת פעולת התשלום. הוראה כאמור יכול שתינתן בדרכים שונות. למשל, באופן אלקטרוני, טלפונית, בדרך של התייצבות אצל נותן שירותי התשלום, באמצעים שונים שהועמדו לזכות המשלם לצורך מתן הוראות תשלום, ועוד. בכל מקרה, מתן הוראת התשלום ייעשה באמצעות אמצעי תשלום כלשהו, כהגדרתו הרחבה המוצעת. הוראת תשלום יכולה להינתן גם באמצעות אחר, לרבות באמצעות שלוח של המשלם או המוטב עצמו. ההגדרה המוצעת מתייחסת לשתי אפשרויות למתן הוראת התשלום: האחת, כאשר הוראת התשלום ניתנת על ידי המשלם במישרין לנותן שירותי התשלום שלו; השנייה, כאשר המשלם נותן את הוראת התשלום אך בפועל היא מועברת או משודרת לנותן שירותי התשלום למשלם באמצעות אחר, ובכלל זה ,המוטב. דוגמה לכך היא חיוב כרטיס אשראי בבית עסק כאשר המוטב (בית העסק), מעביר את כרטיס האשראי ,במסופון המקושר לנותן שירותי התשלום. במקרה זה ,הוראת התשלום עדיין ניתנת, במקור, על ידי המשלם לנותן שירותי התשלום למשלם, אך הלכה למעשה מבוצעת באמצעות המוטב. יובהר כי יש להבחין בין ביצוע הוראת תשלום באמצעות אחר לבין הרשאה לחיוב. הרשאה לחיוב, כפי שיפורט להלן, מתייחסת למצב שבו ההוראה לבצע את פעולת התשלום ניתנת על ידי המוטב (להבדיל מנתינתה על ידי המשלם, באמצעות המוטב), בהתאם להרשאה שנתן לו המשלם מראש. הרשאה לחיוב שונה מבחינת תהליך מתן הוראת התשלום ונקבעו לגביה הוראות מותאמות במקרים הרלוונטיים, כפי שיפורט בהמשך. בהתאם להגדרת- "להגדרה ""הנפקה", של אמצעי תשלום "אמצעי תשלום", מוצע להגדיר את פעולת ההנפקה של - אמצעי התשלום כהעמדת אמצעי התשלום למשלם, קרי ,העמדת רצף הפעולות הנדרשות לשם מתן הוראת תשלום למשלם, וכן התחייבות לפני המשלם לביצוע הוראות התשלום שיינתנו באמצעות אמצעי התשלום. "התחייבות המנפיק" בהקשר הזה מתייחסת לאפיון השירות הניתן על ידו בעת הנפקת אמצעי התשלום, וברי כי אין מדובר בהתחייבות בלתי מוגבלת, הכול בהתאם ליחסים החוזיים בינו לבין המשלם ובכפוף להוראות החוק המוצע. הגדרה זו מתייחסת למקרים- "להגדרה "הרשאה לחיוב שבהם המשלם נותן מראש הרשאה לנותן שירותי התשלום שלו, להעביר למוטב מסוים כספים מחשבונו, או באמצעות אמצעי התשלום שלו, הכול על פי דרישה שתגיע מהמוטב וביוזמת המוטב, חד–פעמית או מעת לעת, ובהתאם לתנאים שנקבעו בהרשאה. השימוש העיקרי המוכר כיום בהרשאות לחיוב, הוא לתשלום לפי צריכה בגין שירות הניתן לתקופה מתמשכת, כאשר המשלם והמוטב אינם יודעים את הסכום מים או- לחיוב מראש. לדוגמה, תשלום חשבונות שוטפים חשמל, בסכום משתנה. תהליך ביצוע התשלומים במקרה ,הזה נעשה ביוזמת החברות נותנות השירות (חברת החשמל תאגיד המים), המעבירות דרישה לביצוע פעולת תשלום לנותני השירותים של המשלמים, בהתאם לסכום החיוב התקופתי, והכול על פי הרשאה לחיוב שניתנה מבעוד מועד על ידי המשלם לנותן שירותי התשלום שלו, כאמור. הרשאה לחיוב יכולה להינתן גם בתנאים, למשל לעניין גובה הסכום המקסימלי שניתן לחייב באמצעות ההרשאה או לעניין תקופת ההרשאה. ההגדרה המוצעת מתייחסת גם לעניין זה. ד ב ר י ה ס ב ר 1159 הצתוע חוקהצ1 - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו ;1‏1981- חוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א- ")"חוק הבנקאות (רישוי ;2‏1986- חוק הדואר, התשמ"ו- ""חוק הדואר ;3‏1981- חוק הגנת הצרכן, התשמ"א- ""חוק הגנת הצרכן ;4‏1977- חוק העונשין, התשל"ז- ""חוק העונשין - חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א- ""חוק הפיקוח על הביטוח ;5‏1981 ,) חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל- ""חוק הפיקוח על קופות גמל ;6‏2005-התשס"ה חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים- ""חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים ;7‏2016-(שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו ; חשבון המיועד, בין השאר, לביצוע פעולות תשלום- ""חשבון תשלום ; כפי שנקבע בחוזה שירותי תשלום- ""יום עסקים ; משלם או מוטב- ""לקוח : כמפורט להלן, לפי העניין- ""מאסדר ; המפקח על הבנקים- לעניין תאגיד בנקאי, תאגיד עזר וסולק )1( - לעניין בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי ובעל רישיון הנפקה )2( ;המפקח על נותני שירותים פיננסיים ; המפקח לענייני השירותים הכספיים- לעניין בנק הדואר )3( ;1‏1981- חוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א- ")"חוק הבנקאות (רישוי ;2‏1986- חוק הדואר, התשמ"ו- ""חוק הדואר ;3‏1981- חוק הגנת הצרכן, התשמ"א- ""חוק הגנת הצרכן ;4‏1977- חוק העונשין, התשל"ז- ""חוק העונשין - חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א- ""חוק הפיקוח על הביטוח ;5‏1981 ,) חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל- ""חוק הפיקוח על קופות גמל ;6‏2005-התשס"ה חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים- ""חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים ;7‏2016-(שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו ; חשבון המיועד, בין השאר, לביצוע פעולות תשלום- ""חשבון תשלום ; כפי שנקבע בחוזה שירותי תשלום- ""יום עסקים ; משלם או מוטב- ""לקוח : כמפורט להלן, לפי העניין- ""מאסדר ; המפקח על הבנקים- לעניין תאגיד בנקאי, תאגיד עזר וסולק )1( - לעניין בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי ובעל רישיון הנפקה )2( ;המפקח על נותני שירותים פיננסיים ; המפקח לענייני השירותים הכספיים- לעניין בנק הדואר )3( מוצע להגדיר חשבון תשלום- "להגדרה "חשבון תשלום באופן רחב, כחשבון המיועד, בין השאר, לביצוע פעולת תשלום. להגדרה הרחבה, בדומה להגדרה "אמצעי תשלום", השפעה על תחולתו הרחבה של החוק. הדגש ,בחשבון תשלום הוא על האפשרות לביצוע התשלומים משיכות הכספים או ההפקדות ממנו או אליו. זאת, להבדיל מחשבונות אחרים המנוהלים, למשל, לשם החזקת כספים כפיקדון וצבירת ריבית, או לניהול תיקי השקעות בדרך של רכישה, החזקה ומכירה של ניירות ערך, וכדומה. חשבונות אלה אינם חשבונות תשלום שכן הם אינם מיועדים לביצוע פעולות תשלום. יובהר כי ייתכן מצב שבו בחשבון אחד מתנהלות כמה פעילויות פיננסיות. במצב זה, די בכך שאחת מהפעילויות הפיננסיות האמורות עניינה ביצוע פעולות תשלום, כדי שהחשבון ייחשב חשבון תשלום וייכנס לתחולת החוק. בשל השונות בין נותני שירותי- "להגדרה "יום עסקים ,התשלום השונים, ובכלל זה בימי הפעילות העסקית שלהם מוצע שלא להגדיר "יום עסקים" באופן אחיד וגורף כלפי כולם. עם זאת, חלה חובה על נותן שירותי התשלום לקבוע בחוזה ההתקשרות עמו את ימי העסקים שלו. לפיכך מוצע לקבוע כי יום העסקים כפי שייקבע בחוזה, הוא שייחשב יום העסקים לעניין הוראות החוק. יובהר כי מתן האפשרות לנותן שירותי התשלום להגדיר לעצמו את יום העסקים שלו, אינו בא להתגבר על הוראות אחרות החלות לפי דין על נותן שירותי התשלום בעניין זה, ככל שישנן. לקוח הוא מי שמקבל שירותי תשלום- "להגדרה "לקוח מנותן שירותי התשלום. בשל מבנה העברת הכספים בין שני הצדדים לפעולת התשלום, אשר כל אחד מהם קשור בנפרד בחוזה מול נותן שירותי תשלום (אחד או יותר), הרי שלקוח יכול להיות הן ה"משלם" והן ה"מוטב" בפעולת התשלום, כהגדרותיהם המוצעות. יודגש כי הגדרה זו שונה מההגדרה "לקוח" בחוק כרטיסי חיוב, הכוללת רק צד אחד לעסקה, שהוא הצד המשלם ("מי שכרטיס חיוב הונפק לשימושו"). 232 'ס"ח התשמ"א, עמ 1 7.9 'ס"ח התשמ"ו, עמ 2 .248 'ס"ח התשמ"א, עמ 3 .226 'ס"ח התשל"ז, עמ 4 .208 'ס"ח התשמ"א, עמ 5 .889 'ס"ח התשס"ח, עמ 6 1098 'ס"ח התשע"ו, עמ 7 ד ב ר י ה ס ב ר הצתוע חוקהצ1 - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו1160 מי שהכספים המועברים במסגרת פעולת תשלום מיועדים אליו או מי- ""מוטב ;שלטובתו מנוהל חשבון תשלום שניתן להעביר אליו כספים כאמור ;8‏1955- לרבות פלט כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה- ""מסמך ;יג לחוק הדואר88 כמשמעותו בסעיף- ""המפקח לענייני השירותים הכספיים ; לפקודת הבנקאות5 כמשמעותו בסעיף- ""המפקח על הבנקים לחוק הפיקוח על שירותים2 כמשמעותו בסעיף- ""המפקח על נותני שירותים פיננסיים ;פיננסיים מוסדרים משלם הכספים המועברים במסגרת פעולת תשלום, מי שלטובתו מנוהל- ""משלם חשבון תשלום שניתן להעביר ממנו כספים כאמור או מי שהונפק לשימושו ;אמצעי תשלום ; מקרקעין, מיטלטלין או זכויות- ""נכס ;)ט לחוק הבנקאות (רישוי36 כהגדרתו בסעיף- ""סולק קליטה של פעולת תשלום ועיבודה לשם זיכוי המוטב- "סליקה", של פעולת תשלום ;בכספים המועברים במסגרתה, וכן זיכוי המוטב ; עסקה בין משלם למוטב למכירת נכס או למתן שירות- ""עסקת יסוד העברת כספים ממשלם למוטב כמפורט להלן, ולעניין זה אין נפקא- ""פעולת תשלום :מינה אם המשלם והמוטב הם אותו אדם הגדרות- "להגדרות "מוטב", "משלם" "עסקת יסוד" ו"נכס אלה עוסקות בצדדים לפעולת התשלום ובעסקת היסוד שנעשתה ביניהם, אשר עומדת בבסיס פעולת התשלום המבוצעת מול נותני שירותי התשלום בהתאם להוראות החוק המוצע. חוק כרטיסי חיוב נקט מונחים של לקוח וספק בשביל לתאר את הצדדים לעסקת היסוד. הצעת ,החוק מעבירה את הדגש מעסקת היסוד לפעולת התשלום כאשר ההוראות המוצעות בה נועדו להבטיח את הוודאות והמהימנות של פעולת התשלום, במטרה לקיים את התחייבויות הצדדים בעסקת היסוד באופן תקין. בהתאם לכך, הצעת החוק נוקטת מונחים שמתארים את הצדדים ,"לפעולת התשלום, כלומר, להעברת הכספים ביניהם: "מוטב על פי המוצע, הוא מי שהכספים המועברים מיועדים להגיע אליו או מי שלטובתו מנוהל חשבון תשלום שניתן להעביר אליו את הכספים; "משלם", על פי המוצע, הוא מי ,שמשלם את הכספים המועברים במסגרת פעולת התשלום מי שלטובתו מנוהל חשבון תשלום שניתן להעביר ממנו כספים כאמור, או מי שהונפק לשימושו אמצעי תשלום. ההגדרה רחבה במובן זה שהיא כוללת גם את מי שמשלם במסגרת פעולת תשלום מסוימת, וגם את מי שיש לו אפשרות ליזום פעולת תשלום בשל כך שהונפק לו אמצעי תשלום או שמנוהל בעבורו חשבון תשלום. את עסקת ,היסוד מוצע להגדיר כעסקה למכירת נכס או למתן שירות שנעשתה בין "משלם" לבין "מוטב". הגדרת עסקת היסוד נדרשת בעיקר לצורך הסעיפים בהצעת החוק שעניינם הפסקת ביצוע פעולת תשלום מובטחת, בשל אי–אספקת נכס או שירות במסגרת עסקת היסוד או בשל חדלות פירעון להצעת החוק). בהתאם לכך, מוצע להגדיר18 ו־17 (סעיפים "נכס" כמקרקעין, מיטלטלין או זכויות. הגדרה זו נשענת על ההגדרה "נכס" בחוק כרטיסי חיוב. עם זאת, לעומת ההגדרה בחוק כרטיסי חיוב, ההגדרה המוצעת משמיטה את ההתייחסות ל"כסף", שכן המונחים "מיטלטלין" או "זכויות" כוללים זאת ממילא. כמו כן הושמטה ההתייחסות ל"שירותים", שכן עניין זה נכלל במפורש בהגדרה "עסקת יסוד" המוצעת. הגדרה זו- "להגדרה ""סליקה", של פעולת תשלום מתייחסת ליחסים החוזיים שבין מוטב לבין מי שנותן לו שירותי תשלום מסוג סליקה. סליקת פעולת תשלום היא שירות תשלום הניתן למוטב, שבמסגרתו נותן שירותי התשלום קולט פעולת תשלום ומעבד אותה לשם העברת הכספים במסגרתה למוטב, וכן מעביר בפועל למוטב (או לחשבון תשלום של המוטב המנוהל על ידי אחר) את "הכספים שהתקבלו בעבורו. לעניין החוק המוצע, "סליקה כוללת הן מצב שבו נותן שירותי התשלום למוטב התחייב בחוזה כי יעביר למוטב כספים לפי פעולת תשלום, וזאת אף אם בפועל כספים כאמור טרם התקבלו אצל נותן שירותי התשלום (מאת המשלם או מאת נותן שירותי התשלום למשלם), והן מצב שבו אין התחייבות כזו, והסולק מעביר את הכספים כאמור רק אם אלה הועברו אליו מאת המשלם או נותן שירותי התשלום למשלם. מוצע להגדיר פעולת תשלום- "להגדרה "פעולת תשלום כהעברת כספים ממשלם למוטב, אף אם המשלם והמוטב "הם אותו אדם. בהתאם להגדרה המוצעת, "פעולת תשלום .366 'ס"ח התשנ"ה, עמ 8 ד ב ר י ה ס ב ר 1161 הצתוע חוקהצ1 - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו העברת כספים המופקדים בחשבון אחד לחשבון אחר, ובלבד שאחד )1( ;החשבונות לפחות הוא חשבון תשלום ;הפקדת מזומן בחשבון תשלום )2( ;משיכת מזומן מחשבון תשלום )3( , פעולת תשלום שבה נותן שירותי תשלום למשלם מתחייב- ""פעולת תשלום מובטחת במישרין או בעקיפין, כלפי נותן שירותי תשלום למוטב להעביר לו את הכספים במסגרת פעולת התשלום, בלי תלות בקבלת הכספים בפועל מהמשלם ובכפוף ;לתנאים שנקבעו ביניהם ;9‏1941 , פקודת הבנקאות- ""פקודת הבנקאות ; פרט ייחודי למשלם שנועד לאמת את זיהויו- ""פרט אימות ; פרט אימות המאמת את זיהויו של המשלם ברמת ודאות גבוהה- ""פרט אימות מוגבר העברת כספים המופקדים בחשבון אחד לחשבון אחר, ובלבד שאחד )1( ;החשבונות לפחות הוא חשבון תשלום ;הפקדת מזומן בחשבון תשלום )2( ;משיכת מזומן מחשבון תשלום )3( , פעולת תשלום שבה נותן שירותי תשלום למשלם מתחייב- ""פעולת תשלום מובטחת במישרין או בעקיפין, כלפי נותן שירותי תשלום למוטב להעביר לו את הכספים במסגרת פעולת התשלום, בלי תלות בקבלת הכספים בפועל מהמשלם ובכפוף ;לתנאים שנקבעו ביניהם ;9‏1941 , פקודת הבנקאות- ""פקודת הבנקאות ; פרט ייחודי למשלם שנועד לאמת את זיהויו- ""פרט אימות ; פרט אימות המאמת את זיהויו של המשלם ברמת ודאות גבוהה- ""פרט אימות מוגבר היא פעולה שביסודה העברת כספים אל חשבון שהוא מסוג חשבון תשלום, או מתוך חשבון כאמור; ההגדרה המוצעת כוללת גם פעולות שעניינן הפקדת מזומן לחשבון ,תשלום או משיכת מזומן מחשבון כאמור. כמפורט לעיל "חשבון תשלום" הוא חשבון המיועד לביצוע פעולות העברות כספים, משיכות והפקדות באופן שוטף.- תשלום זאת, לעומת חשבונות אחרים, לדוגמה חשבון פיקדון או חשבון לניהול השקעות בניירות ערך, אשר הפעולות המבוצעות בהם ייחודיות למאפיינים של חשבונות אלה ,(הפקדה לפיקדון, רכישת ניירות ערך וכדומה). משכך נקודת המוצא להגדרה "פעולת תשלום" היא קיומו של חשבון מסוג "חשבון תשלום" בבסיסה. פעולת התשלום נוגעת להיבטים הקשורים להעברת כספים מהזווית של שירות התשלום, והיא מנותקת מההתחייבויות ומהזכויות המהותיות שבין המשלם למוטב לפי עסקת היסוד שנעשתה ביניהם. כך למשל, גם אם למשלם יש זכות ביטול של עסקת היסוד מכוח דיני הגנת הצרכן, ככלל אין בכך כדי לשנות את אופן ההתנהלות של נותני שירותי התשלום ,ביחס להוראת התשלום ואופן ביצוע פעולת התשלום וזאת למעט בסעיפים מיוחדים הנוגעים לעסקת היסוד להצעת החוק), או מכוח חובות אחרות18 ו־17 (סעיפים ככל שנקבעו לגביו בדין. יובהר כי פעולת התשלום יכול שתיעשה באמצעות שלוח מטעמו של המשלם. הכוונה לפעולת- "להגדרה "פעולת תשלום מובטחת תשלום אשר בצדה התחייבות של נותן שירותי התשלום למשלם כלפי נותן שירותי התשלום למוטב, כי יעביר לו את הכספים לפי פעולת התשלום באופן בלתי תלוי בקבלתם בפועל (מאת המשלם) ובהתאם לתנאים שנקבעו ביניהם. על בסיס התחייבות זו יכול נותן שירותי התשלום למוטב להתחייב באופן דומה כלפי המוטב. בכך מתאפשר למוטב לספק למשלם את המוצר או השירות, אף אם טרם קיבל לידיו את הכספים שלהם הוא זכאי בשל עסקת היסוד. מודל זה מצוי כיום בשימוש באמצעי תשלום מסוג כרטיסי אשראי. בשל הייחודיות שבהבטחת התשלום, קבע חוק ,כרטיסי חיוב הוראות מסוימות הנוגעות, בהקשרים אלה לחוזה כרטיס אשראי בלבד. הוראות אלה ביקשו לצמצם את אפשרות הלקוח (המשלם) לבטל חיוב מכוח הוראת תשלום שניתנה באמצעות כרטיס האשראי. במסגרת הצעת החוק מוצע לכלול הוראות כאמור, שיתייחסו באופן רחב לפעולת תשלום מובטחת. מונחים- "להגדרות "פרט אימות" ו"פרט אימות מוגבר אלה מתייחסים לפרט מידע, קוד, צופן, אמצעי ביומטרי (טוקן, כרטיס) וכדומה, אשר הוא ייחודי למשלם, ואשר המשלם נדרש להציגו במסגרת מתן הוראת תשלום לנותן שירותי התשלום שלו, בין אם הוראת התשלום ניתנה על ידו במישרין ובין אם ניתנה באמצעות אחר. פרט האימות נועד לזהות את המשלם, ולהבטיח כי אכן הוא שנתן את הוראת התשלום. פרט אימות מוגבר הוא כזה שיש בו כדי לאמת את זיהוי המשלם ברמת ודאות גבוהה. למשל, צירוף של כמה פרטי אימות, אשר כל אחד מהם בנפרד אינו כזה שמבטיח זיהוי ברמת ודאות גבוהה אך צירופם יחד כן מבטיח זאת. הדרישה לשימוש בפרט אימות או בפרט אימות מוגבר בעת מתן הוראת תשלום נתונה לשיקול הדעת של נותני שירותי התשלום, ולעתים גם לשיקול ,הדעת של המוטב, שבאמצעותו ניתנת הוראת התשלום וככלל תיקבע בהתאם למודל ניהול הסיכונים של נותני שירותי התשלום מול לקוחותיהם. זאת, בכפוף להוראות לחוק המוצע, המסמיכות את הגורמים הרלוונטיים10 סעיף בממשלה לקבוע הוראות לעניין חובת נותן שירותי תשלום למשלם לאמת את זיהויו של משלם באמצעות פרט אימות מסוים לצורך מתן הוראת תשלום באמצעות אמצעי תשלום מסוים שהנפיק לו. .85 )6, (א9 ), עמ' (ע1 ', תוס1134 ע"ר 9 ד ב ר י ה ס ב ר הצתוע חוקהצ1 - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו1162 רכיב באמצעי התשלום, הייחודי למשלם, ובכלל זה- "רכיב חיוני", באמצעי תשלום החפץ או פרט האימות שנעשה בו שימוש כחלק מאמצעי התשלום, או צירוף של רכיבים כאמור, שבעל הגישה לרכיב או לצירוף הרכיבים כאמור יכול לתת באמצעותו הוראת תשלום, ובלבד שהרכיב או צירוף הרכיבים כאמור פורט בחוזה ;שירותי התשלום בין נותן שירותי התשלום למשלם לבין המשלם שימוש באמצעי תשלום או ברכיב חיוני שלו בידי- "שימוש לרעה", באמצעי תשלום ;מי שאינו זכאי לכך לפי חוזה שירותי התשלום ; שירותי תשלום למשלם או שירותי תשלום למוטב- ""שירותי תשלום : כל אחד מאלה- ""שירותי תשלום למוטב ;סליקה של פעולת תשלום )1( ;ניהול חשבון תשלום לטובת המוטב )2( : כל אחד מאלה- ""שירותי תשלום למשלם ;הנפקה של אמצעי תשלום )1( ;ניהול חשבון תשלום לטובת המשלם )2( ; שר המשפטים- ""השר כהגדרתם בחוק הבנקאות (רישוי).- ""תאגיד בנקאי" ו"תאגיד עזר , כמפורט לעיל- "להגדרה ""רכיב חיוני", באמצעי תשלום מוצע להגדיר "אמצעי תשלום" באופן רחב, הכולל כל רצף פעולות שעל משלם לבצע כדי לתת הוראת תשלום. רצף פעולות זה כולל פעולות אשר במהותן הן אינן ייחודיות למשלם (למשל הורדת יישומון למכשיר הנייד), וכן פעולות שבמהותן הן כן ייחודיות למשלם (דרישת שימוש בפרט ;אימות, למשל הקשת קוד או צופן שניתן למשלם בלבד שימוש בפרט אימות ביומטרי; הצגת כרטיס אשראי שהונפק לשימוש אישי, וכדומה). הגדרת "אמצעי תשלום" באופן רחב כ"רצף של פעולות", המתנתקת מהממד הפיזי ("לוחית או חפץ") של חוק כרטיסי חיוב, מעלה את הצורך בקביעה כיצד להגדיר או לאפיין אבדן של אמצעי תשלום, גניבה שלו, נטילתו, החזקתו או שימוש לרעה בו. לצורך זה, מוצע להגדיר ""רכיב חיוני", באמצעי תשלום". ההגדרה המוצעת :של "רכיב חיוני" באמצעי התשלום כוללת שני חלקים הראשון מתייחס לרכיב באמצעי התשלום שהוא ייחודי למשלם (ובכלל זה פרט אימות, או חפץ שנעשה בו שימוש ;כחלק מאמצעי התשלום), או צירוף של כמה רכיבים כאלה השני, מתייחס לכך שמי שיש לו גישה לרכיב או לצירוף הרכיבים כאמור, יכול לתת באמצעותו הוראת תשלום (וזאת אף אם הדבר כרוך בביצוע פעולות נוספות אשר אינן ייחודיות למשלם). כלומר, ההגדרה המוצעת מבודדת את אותם רכיבים ייחודיים אשר הגישה אליהם מאפשרת מתן הוראת תשלום בשם המשלם, אף שלא בהרשאתו (יחד עם הפעולות שאינן ייחודיות, כאמור). דוגמה לרכיב חיוני בכרטיס אשראי, לעומת כרטיס בנק (כרטיס המיועד ,למשיכת כסף ממכשירי בנק ממוכנים): לגבי כרטיס אשראי מאחר שלא נדרש שימוש בקוד הסודי שהונפק לבעליו כדי לבצע בו עסקאות, הרי שהרכיב החיוני יהיה הכרטיס עצמו או פרטיו (מספר ותוקף), המספיקים לעתים בעת ביצוע עסקת מכר מרחוק. לעומת זאת, בעבר, מי שביקש למשוך כסף מזומן באמצעות כרטיס בנק, נדרש הן להציג את הכרטיס והן להקליד את הקוד הסודי שניתן לו לשם כך. לפיכך, בדוגמה זו שני הרכיבים יחד היוו את הרכיב החיוני באמצעי התשלום (כיום ניתן למשוך כסף מזומן אף בלא הצגת כרטיס, ועל כן הרכיב החיוני יכול להיות הקוד הסודי בלבד). על פי ההגדרה המוצעת, ולמען הבהירות מבחינת הלקוח, נותן שירותי התשלום יידרש לפרט בחוזה )למתן שירותי התשלום מהו אותו רכיב (או צירוף רכיבים המהווים רכיב חיוני באמצעי התשלום. לצורך- "להגדרה "שימוש לרעה", באמצעי תשלום ההוראות האופרטיביות המוצעות במסגרת הצעת החוק העוסקות בשימוש לרעה באמצעי תשלום (ר' פרק ו' להצעת הנכללים בו), מוצע32 עד24 החוק, ודברי ההסבר לסעיפים להגדיר מהו שימוש לרעה באמצעי תשלום. על פי ההגדרה המוצעת, שימוש לרעה כאמור הוא שימוש באמצעי תשלום או ברכיב חיוני שלו בידי מי שאינו זכאי לכך לפי חוזה שירותי תשלום. ההגדרה המוצעת מתייחסת באופן רחב הן לאמצעי תשלום "פיזיים" והן לאמצעי תשלום אחרים, לגביהם יוגדר רכיב חיוני במסגרת החוזה למתן שירותי התשלום. "להגדרות "שירותי תשלום", "שירותי תשלום למוטב מוצע להגדיר את שירותי- "ו"שירותי תשלום למשלם התשלום שעליהם חלות הוראות החוק המוצע. שירותי התשלום ניתנים הן ללקוח שהוא משלם והן ללקוח שהוא מוטב, ומוצע להגדירם ביחס לכל אחד מהם. לעניין לקוח שהוא משלם, מוצע להגדיר את שירותי התשלום ד ב ר י ה ס ב ר 1163 הצתוע חוקהצ1 - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו פרק ב': חוזה שירותי תשלום חוזה שירותי תשלום .2 חוזה שירותי תשלום הוא חוזה בין נותן שירותי תשלום לבין לקוח, למתן שירותי (א) תשלום. חוזה שירותי תשלום יכול שיהיה לשירותי תשלום הניתנים לגבי פעולת תשלום (ב) בודדת או לגבי כמה פעולות תשלום. חוזה שירותי תשלום ייערך בכתב; הסכמת הלקוח לכריתת החוזה תינתן במפורש (ג) ותתועד בידי נותן שירותי התשלום. לפני כריתת חוזה שירותי תשלום, יזהה נותן שירותי התשלום את הלקוח וייתן (ד) לו הזדמנות סבירה לעיין בחוזה לפני כריתתו; בסמוך לאחר כריתת החוזה ימסור נותן שירותי התשלום ללקוח עותק מהחוזה שנכרת הכולל את התנאים הייחודיים ללקוח וכן עותק מתיעוד הסכמתו לפי סעיף קטן (ג). )חוזה שירותי תשלום שלא התקיימו לגביו התנאים שבסעיפים קטנים (ג (ה) בטל.- )או (ד השר רשאי לקבוע, לגבי נותן שירותי תשלום שאינו גוף פיננסי מפוקח, הוראות (ו) לעניין אופן קבלת הסכמת המשלם ותיעודה לפי סעיף קטן (ג), ולעניין אופן זיהוי המשלם לפי סעיף קטן (ד). פרק ב': חוזה שירותי תשלום .2 חוזה שירותי תשלום הוא חוזה בין נותן שירותי תשלום לבין לקוח, למתן שירותי (א) תשלום. חוזה שירותי תשלום חוזה שירותי תשלום יכול שיהיה לשירותי תשלום הניתנים לגבי פעולת תשלום (ב) בודדת או לגבי כמה פעולות תשלום. חוזה שירותי תשלום ייערך בכתב; הסכמת הלקוח לכריתת החוזה תינתן במפורש (ג) ותתועד בידי נותן שירותי התשלום. לפני כריתת חוזה שירותי תשלום, יזהה נותן שירותי התשלום את הלקוח וייתן (ד) לו הזדמנות סבירה לעיין בחוזה לפני כריתתו; בסמוך לאחר כריתת החוזה ימסור נותן שירותי התשלום ללקוח עותק מהחוזה שנכרת הכולל את התנאים הייחודיים ללקוח וכן עותק מתיעוד הסכמתו לפי סעיף קטן (ג). )חוזה שירותי תשלום שלא התקיימו לגביו התנאים שבסעיפים קטנים (ג (ה) בטל.- )או (ד השר רשאי לקבוע, לגבי נותן שירותי תשלום שאינו גוף פיננסי מפוקח, הוראות (ו) לעניין אופן קבלת הסכמת המשלם ותיעודה לפי סעיף קטן (ג), ולעניין אופן זיהוי המשלם לפי סעיף קטן (ד). כשירותים הכוללים הנפקה של אמצעי תשלום או ניהול חשבון תשלום לטובתו. לעניין לקוח שהוא מוטב, מוצע להגדיר את שירותי התשלום כשירותים הכוללים סליקה של פעולת תשלום וניהול חשבון תשלום לטובתו. לעניין ,"זה, ר' הגדרות ""הנפקה", של אמצעי תשלום" ו""סליקה של פעולת תשלום" כמפורט לעיל. , המוצע מגדיר מהו חוזה שירותי תשלום2 סעיף 2 סעיף וקובע הוראות ביחס לכריתתו. בהתאם לסעיף קטן (א) המוצע, חוזה כאמור הוא חוזה בין נותן שירותי למתן שירותי- משלם או מוטב- תשלום לבין לקוח תשלום (ניהול חשבון תשלום, הנפקת אמצעי תשלום או סליקת פעולות תשלום, לפי העניין; לעניין זה ר' דברי ההסבר להגדרה "שירותי תשלום" המוצעת). בסעיף קטן (ב) מוצע לקבוע כי חוזה כאמור יכול שיהיה לשירותי תשלום שניתנים לגבי פעולת תשלום בודדת או לגבי כמה פעולות תשלום. במובן זה, גם לקוח מזדמן, שמגיע לביצוע פעולה חד–פעמית אצל נותן שירותי תשלום מסוים למשל הפקדת מזומן לחשבון תשלום של לקוח אחר- הריהו מקבל שירות תשלום, ובינו לבין נותן- בבנק הדואר בנק הדואר במקרה הזה, נכרת חוזה- שירות התשלום שירותי תשלום. בסעיפים קטנים (ג) ו–(ד) מוצע לקבוע הוראות לעניין כריתת החוזה: מוצע לקבוע כי החוזה ייערך בכתב, לפי הסכמה מפורשת של הלקוח, אשר תתועד בידי נותן שירותי התשלום; עוד מוצע לקבוע הוראות בעניין חובת זיהוי של הלקוח בידי נותן שירותי התשלום ומתן זכות עיון ללקוח בחוזה טרם כריתתו, וכן מסירת עותק ממנו ואת תיעוד לאחר כריתת החוזה. על פי המוצע, החוזה- הסכמתו שיימסר ללקוח לאחר כריתתו יכלול, נוסף על התנאים הכלליים שבחוזה גם את התנאים הייחודיים להתקשרות :שבין נותן שירותי התשלום לבין הלקוח המסוים, ובין השאר תקופת החוזה; תאריך כריתת החוזה; המחיר שהוסכם שהלקוח ישלם בעבור השירות, ועוד. בהקשר הזה יובהר כי הן דרישת הכתב והן דרישת המסירה ללקוח יכולות להתקיים גם באמצעות שימוש באמצעים דיגיטליים. (א) לחוק2 הוראות אלה דומות במהותן לקבוע בסעיף כרטיסי חיוב, אך שונות ממנו בשני מובנים: האחד, בהתאם הן על משלם והן- למוצע, יחולו הוראות אלה על כל לקוח על מוטב, כל אחד מול נותן שירותי התשלום שלו. בהקשר הזה יש לחדד כי יכול שאותו לקוח יהיה גם משלם וגם מוטב מול נותן שירותי התשלום שלו. כך למשל, כאשר מדובר בחשבון תשלום המשמש את הלקוח הן לצורך העברת כספים המופקדים בחשבונו לאחר, והן לצורך קבלת כספים מאחר (למשל, חשבון "עובר ושב" בבנק). השני, וכחלק מההתפתחות הטכנולוגית, מוצע להתנתק ,(א) לחוק כרטיסי חיוב2 מדרישת החתימה הקבועה בסעיף ולקבוע כמה דרישות, כמפורט לעיל, המבטיחות כי כריתת החוזה תיעשה בהסכמת הלקוח. עוד מוצע לקבוע (בסעיף קטן (ה)) כי חוזה שלא התקיימו לגביו התנאים האמורים יהיה בטל. לבסוף, במקרה של צורך בקביעת הוראות נוספות הנוגעות לאופן קבלת הסכמת המשלם, תיעודה או זיהויו של המשלם כמפורט לעיל, מוצע להסמיך את שר המשפטים לעשות כן לגבי נותני שירותי תשלום שאינם גופים פיננסיים מפוקחים (לעומת המפוקחים אשר בעניינם קיימת סמכות כאמור למאסדרים) (סעיף קטן (ו) המוצע). ד ב ר י ה ס ב ר הצתוע חוקהצ1 - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו1164 צורת החוזה .3 ,נותן שירותי תשלום הנותן ללקוח שירותים נוספים שאינם חלק משירותי התשלום (א) יפריד בחוזה ההתקשרות עם הלקוח בין שירותי התשלום לבין השירותים הנוספים כאמור. השר רשאי לקבוע, לגבי נותן שירותי תשלום שאינו גוף פיננסי מפוקח, הוראות (ב) נוספות לעניין צורת החוזה. גישה לחוזה .4 נותן שירותי תשלום יבטיח מתן גישה ללקוח לחוזה שירותי התשלום ולתנאיו, במהלך תקופת החוזה, וכן במהלך תקופה סבירה לאחריה שלא תפחת משבע שנים. הוראות מיוחדות לעניין חוזה שירותי תשלום למשלם .5 נקבע בחוזה בין נותן שירותי תשלום למשלם לבין המשלם כי בתום תקופת החוזה (א) , ובתום תקופת2 יהיה ניתן לחדשו בלא כריתת חוזה חדש בהתאם להוראות סעיף החוזה העמיד נותן שירותי התשלום לרשות המשלם אמצעי תשלום בלא כריתה של חוזה חדש כאמור, יראו כאילו חודש החוזה הקודם באותם תנאים. חיוביו של המשלם לפי חוזה שירותי תשלום ייכנסו לתוקף במועד העמדת אמצעי (ב) התשלום לרשותו באופן המאפשר לו לתת הוראת תשלום באמצעותו; נטל ההוכחה שאמצעי התשלום הועמד לרשות המשלם כאמור בסעיף קטן זה הוא על נותן שירותי התשלום למשלם. הסעיף המוצע עוסק בצורת החוזה וקובע כי 3 סעיף במקרים שבהם נותן שירותי תשלום נותן ,ללקוחותיו שירותים נוספים שאינם חלק משירותי תשלום עליו להפריד בין שני סוגי השירותים במסגרת חוזה ההתקשרות עם הלקוח. יובהר כי אין חובה לכרות שני חוזים נפרדים, אך בחוזה ההתקשרות שבו ניתנים שירותים נוספים על שירותי התשלום, יש להציג את ההוראות הנוגעות ,לשירותי תשלום בנפרד, במסגרת אותו חוזה. שירות תשלום אשר במהותו הוא שירות העברת כספים מחשבון תשלום ,או לחשבון תשלום, הוא שירות שיש בו משום סיכון ללקוח ובפרט למשלם אשר מחשבונו מועברים הכספים. בהתחשב בכך שנותני שירותי תשלום יכולים לתת שירותים נוספים שאינם חלק משירותי התשלום, וחלקם יכולים לתת גם שירותים שהם כלל אינם שירותים פיננסיים, חשוב להציג לפני הלקוח את כלל השירותים הניתנים לו, ובאופן נפרד וברור את שירותי התשלום. הצורך בקביעת ההוראה המוצעת בעניין זה התחדד על רקע תלונות רבות שהוגשו בעבר כנגד חברות הסלולר, אשר לצד שירותי התקשורת, אפשרו לספקי תוכן חיצוניים לגבות כספים מלקוחות באמצעות ההרשאות לחיוב שנתנו להם הלקוחות לצורך שירותי התקשורת. בכך היוו חברות התקשורת מנפיקי אמצעי תשלום (ואף ביצעו פעולת סליקה בעבור ספקי התוכן), בלי שהלקוחות הבינו שזה חלק מהשירות שניתן להם. נוסף על כך, ובדומה להוראת (ו) המוצעת, מוצע בסעיף קטן (ב) להסמיך את שר2 סעיף המשפטים לקבוע הוראות נוספות בנוגע לצורת החוזה, לגבי נותני שירותי תשלום שהם אינם גופים פיננסיים מפוקחים. ,מוצע לקבוע חובה על נותן שירותי התשלום 4 סעיף להבטיח גישה של הלקוח לחוזה שירותי התשלום, בכל תקופת החוזה וכן שבע שנים לפחות לאחר - מכן. הלקוח יכול להיזקק לתנאי החוזה בהקשרים שונים השוואת תנאי החוזה להצעות מיטיבות אחרות, בדיקה אם נותן שירותי התשלום עומד בתנאי החוזה, תביעה משפטית ועוד. הסעיף נועד להקל על הלקוח ולהבטיח שהמידע הנדרש יהיה לפניו בעת הצורך. מוצע לקבוע הוראות מיוחדות לעניין חוזה 5 סעיף שירותי תשלום למשלם, בהתבסס על הוראות (ב) לחוק כרטיסי חיוב. ההוראות המוצעות נוגעות2 סעיף ,לאפשרות חידוש חוזה שירותי תשלום, חלף כריתתו מחדש בדרך של העמדת אמצעי תשלום חדש לרשות המשלם בתום תקופת החוזה. משכך הוראות אלה רלוונטיות ליחסים שבין נותן שירותי התשלום לבין המשלם בלבד. בסעיף קטן (א) מוצע לקבוע כי ככל שנקבע בחוזה שירותי תשלום כי בתום תקופת החוזה יהיה ניתן לחדשו בלא כריתה של חוזה חדש, ובתום התקופה האמורה העמיד נותן ,שירותי התשלום לשימוש המשלם אמצעי תשלום חדש יראו כאילו חודש החוזה הקודם באותם תנאים. הדרישה להעמדת אמצעי תשלום חדש מתאימה את הוראת חוק ,כרטיסי חיוב, בעניין דרישת מסירת כרטיס חיוב חדש לטרמינולוגיה הרחבה של החוק המוצע, המגדירה "אמצעי "תשלום" כרצף של פעולות (ר' הגדרת "אמצעי תשלום לעיל), ומתנתקת מהרכיב הפיזי שבהגדרות חוק כרטיסי חיוב. בסעיף קטן (ב) מוצע לקבוע כי חיוביו של משלם לפי חוזה שירותי תשלום ייכנסו לתוקף במועד העמדת אמצעי התשלום לרשותו, באופן המאפשר לו לתת הוראת תשלום באמצעותו. כמו כן מוצע לקבוע כי נטל ההוכחה כי הועמד אמצעי התשלום כאמור לרשות המשלם מוטל על נותן לחוק3 שירותי התשלום. הוראות אלה מבוססות על סעיף כרטיסי חיוב, תוך התאמת הטרמינולוגיה לניתוק מהרכיב הפיזי כאמור לעיל. ד ב ר י ה ס ב ר 1165 הצתוע חוקהצ1 - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו סיום חוזה שירותי תשלום 6. ;לקוח רשאי לסיים חוזה שירותי תשלום, בכל עת, בהודעה לנותן שירותי התשלום (א) הודיע לקוח על סיום החוזה כאמור יהיה מועד הסיום כמפורט להלן, לפי העניין, אלא :אם כן ביקש הלקוח, בהתאם לתנאי החוזה, לסיים את החוזה במועד מאוחר יותר לגבי סיום חוזה בכל הנוגע למתן שירות של הנפקת אמצעי תשלום או )1( ; בתום יום העסקים שלאחר מועד מסירת ההודעה- סליקת פעולת תשלום בתום- לגבי סיום חוזה בכל הנוגע למתן שירות של ניהול חשבון תשלום )2( חמישה ימי עסקים מהמועד שבו השלים הלקוח את הפעולות הדרושות לסגירת החשבון כפי שנקבעו בחוזה; המאסדר יקבע בהוראות מאסדר הוראות לעניין הפעולות שרשאי נותן שרותי תשלום שהוא גוף פיננסי מפוקח לקבוע בחוזה כתנאי לסגירת חשבון; השר יקבע בתקנות הוראות כאמור לגבי נותן שירותי תשלום שאינו גוף פיננסי מפוקח. ,בלי לגרוע מהוראות כל דין, נותן שירותי תשלום רשאי לסיים חוזה שירותי תשלום (ב) בכל עת, בהודעה בכתב ללקוח; הודיע נותן שירותי התשלום על סיום החוזה כאמור : ימים מיום מסירת ההודעה אלא אם כן מתקיים אחד מאלה45 יהיה מועד הסיום בתום נותן שירותי התשלום ביקש, בהתאם לתנאי החוזה, לסיים את החוזה )1( ;במועד מאוחר יותר התקיימו נסיבות חריגות המצדיקות סיום חוזה שירותי התשלום באופן )2( מיידי. 6. ;לקוח רשאי לסיים חוזה שירותי תשלום, בכל עת, בהודעה לנותן שירותי התשלום (א) הודיע לקוח על סיום החוזה כאמור יהיה מועד הסיום כמפורט להלן, לפי העניין, אלא :אם כן ביקש הלקוח, בהתאם לתנאי החוזה, לסיים את החוזה במועד מאוחר יותר סיום חוזה שירותי תשלום לגבי סיום חוזה בכל הנוגע למתן שירות של הנפקת אמצעי תשלום או )1( ; בתום יום העסקים שלאחר מועד מסירת ההודעה- סליקת פעולת תשלום בתום- לגבי סיום חוזה בכל הנוגע למתן שירות של ניהול חשבון תשלום )2( חמישה ימי עסקים מהמועד שבו השלים הלקוח את הפעולות הדרושות לסגירת החשבון כפי שנקבעו בחוזה; המאסדר יקבע בהוראות מאסדר הוראות לעניין הפעולות שרשאי נותן שרותי תשלום שהוא גוף פיננסי מפוקח לקבוע בחוזה כתנאי לסגירת חשבון; השר יקבע בתקנות הוראות כאמור לגבי נותן שירותי תשלום שאינו גוף פיננסי מפוקח. ,בלי לגרוע מהוראות כל דין, נותן שירותי תשלום רשאי לסיים חוזה שירותי תשלום (ב) בכל עת, בהודעה בכתב ללקוח; הודיע נותן שירותי התשלום על סיום החוזה כאמור : ימים מיום מסירת ההודעה אלא אם כן מתקיים אחד מאלה45 יהיה מועד הסיום בתום נותן שירותי התשלום ביקש, בהתאם לתנאי החוזה, לסיים את החוזה )1( ;במועד מאוחר יותר התקיימו נסיבות חריגות המצדיקות סיום חוזה שירותי התשלום באופן )2( מיידי. הסעיף המוצע קובע הוראות לעניין סיום חוזה 6 סעיף שירותי תשלום. מוצע לקבוע כי הן לקוח והן נותן שירותי תשלום רשאים בכל עת לסיים חוזה שירותי תשלום, בהתאם להוראות המוצעות בסעיף. כמו כן מוצע לקבוע את המועדים הסטטוטוריים לסיום החוזה, וזאת כל עוד לא ביקש הצד שמסיים את החוזה, בהתאם לחוזה, כי מועד הסיום יהיה מאוחר יותר: לעניין סיום חוזה שירותי מוצע לקבוע כי סיום- ))תשלום על ידי לקוח (סעיף קטן (א ,החוזה ייעשה בדרך של הודעה לנותן שירותי התשלום ומועד הסיום ייקבע לפי סוג העניין המוסדר בחוזה: לגבי סיום חוזה בכל הנוגע למתן שירות של הנפקת אמצעי מועד הסיום יהיה- תשלום או סליקת פעולת תשלום ביום העסקים שלאחר מועד מסירת ההודעה; לגבי סיום - חוזה בכל הנוגע למתן שירות של ניהול חשבון תשלום בתום חמישה ימי עסקים מהמועד שבו השלים הלקוח את הפעולות הדרושות לסגירת החשבון, כפי שנקבעו בחוזה. ,כך, כל נותן שירותי תשלום רשאי, בחוזה ההתקשרות עמו לקבוע כמה פעולות שעל הלקוח לבצע כתנאי לסיום החוזה עמו. בהקשר הזה, מוצע להסמיך את שר המשפטים ,או את המאסדרים, ביחס לנותני שירותי התשלום השונים לפי העניין, לקבוע הוראות לעניין הפעולות שניתן לקבוע בחוזה כתנאי לסגירת חשבון. ההבדל בין המועדים לסיום ,נובע מכך שככלל, סגירת חשבון תשלום היא מורכבת יותר שכן במסגרת חשבון התשלום יכולים להינתן גם שירותים נוספים (למשל מסגרת אשראי לחשבון), ולסיום החוזה השלכות גם על כך. יצוין כי נושא סגירת חשבון בתאגיד 432 'בנקאי מוסדר כיום בהוראת ניהול בנקאי תקין מס "העברת פעילות וסגירת חשבון של לקוח". עוד יובהר כי כאשר לקוח מבקש לסיים חוזה שירותי תשלום הכולל שני סוגי שירותים (הנפקה של אמצעי תשלום או סליקת פעולות תשלום, וכן ניהול חשבון תשלום), הרי שהמועד לסיום של כל שירות תשלום יחול בהתאם להוראה הנורמטיבית המוצעת לגביו. לעניין סיום חוזה שירותי תשלום על ידי נותן שירותי מוצע לקבוע כי סיום החוזה ייעשה- ))תשלום (סעיף קטן (ב 45 בדרך של הודעה בכתב ללקוח, וסיום החוזה יהיה בתום ימים מיום מסירת ההודעה. לגבי נותן שירותי תשלום, נוסף על האמור לעיל, מוצע לקבוע כי יוכל לסיים את החוזה גם באופן מיידי אם התקיימו נסיבות חריגות המצדיקות זאת, למשל בשל פעילות אשר נותן שירותי התשלום מזהה אותה כהפרה של דיני איסור הלבנת הון ומימון טרור. בסעיף קטן (ג) מוצע להבהיר כי הזכות של נותן שירותי תשלום לסיים את החוזה בכל עת אינה גורעת מהוראות כל דין. כך למשל, תאגיד בנקאי המבקש לסגור חשבון של לקוח ,) לחוק הבנקאות (שירות ללקוח2 כפוף גם להוראות סעיף ,)) חוק הבנקאות (שירות ללקוח- (להלן1981-התשמ"א אשר קובע כי תאגיד בנקאי לא יסרב סירוב בלתי סביר לפתוח ולנהל חשבון במטבע ישראלי וביתרת זכות בעבור לקוח. דוגמה נוספת נוגעת לתנאים להעמדה לפירעון לחוק8 מיידי של אשראי שניתן בחשבון לפי הוראות סעיף 2017-), התשע"ז5 'הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות (תיקון מס וייכנס לתוקפו בנובמבר2017 באוגוסט9 (שפורסם ביום ). עוד מוצע להבהיר בסעיף קטן (ג) כי ככל שהצדדים2018 קבעו בחוזה הוראות הנוגעות להסדרת היחסים ביניהם לאחר סיום החוזה, הרי שאין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהן. כך למשל, ביחס להסדר בין הצדדים הנוגע להשלמת ד ב ר י ה ס ב ר הצתוע חוקהצ1 - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו1166 אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהתחייבויות הצדדים לפי חוזה שירותי התשלום (ג) שתכליתן להסדיר את היחסים בין נותן שירותי התשלום לבין הלקוח לאחר סיום החוזה. השר, בהסכמת שר האוצר ונגיד בנק ישראל, רשאי לקבוע חובות שיחולו על נותן (ד) ,שירותי תשלום לשם הסדרת חיובים או זיכויים של הלקוח מכוח חוזה שירותי התשלום שמועדם חל לאחר סיום החוזה. פרק ג': גילוי נאות ואיסור הטעיה גילוי נאות 7. נותן שירותי תשלום חייב לגלות ללקוח כל פרט מהותי לגבי תוכנו, היקפו, תנאיו (א) ומחירו של שירות שהוא נותן והסיכונים הכרוכים בו ואת דבר האפשרות לבטל את החוזה ודרכי ביטולו. השר רשאי לקבוע לגבי נותן שירותי תשלום שאינו גוף פיננסי מפוקח פרטים (ב) שעליו לציין בחוזה או בכל פרסום שלו בדבר שירותיו או באופן אחר שיקבע, לשם הבטחת גילוי נאות ללקוחותיו. איסור הטעיה .8 נותן שירותי תשלום לא יעשה דבר העלול להטעות לקוח בכל עניין מהותי בעסקה (א) ,למתן שירותי תשלום, והכול במעשה או במחדל, בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת לרבות לאחר מועד כריתת חוזה שירותי התשלום; בלי לגרוע מכלליות האמור יראו :עניינים אלה כמהותיים בעסקה ;זהות נותן שירותי התשלום )1( ;המהות והטיב של השירות )2( עסקה בתשלומים שנעשתה לפני מועד סיום החוזה, או ביחס לזיכויים עתידיים שמגיעים לאמצעי התשלום או לחשבון התשלום לאחר מועד סיום החוזה. בעניין זה אף מוצע להסמיך את שר המשפטים, בהסכמת שר האוצר ונגיד בנק ישראל, לקבוע חובות שיחולו על נותן שירותי תשלום לשם הסדרת חיובים או זיכויים של הלקוח מכוח חוזה שירותי התשלום שמועדם חל לאחר סיום החוזה (סעיף קטן (ו) המוצע). הסמכה זו נועדה לאפשר מתן הוראות אחידות שיחולו על כלל נותני שירותי התשלום תוך תיאום בין הרגולטורים השונים המפקחים עליהם ותוך התחשבות ב5 בהסדרים קיימים בנושא זה, למשל הוראות סעיפים לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), המסדירות מעבר של1ב5ו־ לקוח בין תאגידים בנקאיים, ומאפשרת ללקוח לאשר לבנק קולט לנהל בעבורו את ההליכים הקשורים במעבר, לרבות סיוע בהעברת חיובים עתידיים בכרטיס החיוב של הלקוח 6 המוצע מתבסס על לפירעון בבנק הקולט. יצוין כי סעיף לחוק כרטיסי חיוב, שעניינו "סיום חוזה4 הוראות סעיף כרטיס חיוב", אשר קבע הסדר חלקי בנושאים שאותם מוצע להסדיר כאמור. מוצע לקבוע הוראות לעניין חובת נותן שירותי 7 סעיף תשלום לגלות ללקוחו כל פרט מהותי לגבי שירות התשלום הניתן על ידו, כמפורט בנוסח הסעיף המוצע. כמו כן מוצע להסמיך את שר המשפטים, ביחס לנותני שירותי תשלום שאינם גופים פיננסיים מפוקחים (כהגדרתם ), לקבוע פרטים שעליו לציין בחוזה, בכל1 המוצעת בסעיף פרסום שלו או באופן אחר שיקבע השר, בדבר השירותים הניתנים על ידו, לשם הבטחת גילוי נאות ללקוחות. יצוין כי הוראות דומות ומפורטות קיימות ביחס לנותני שירותי תשלום שהם גופים פיננסיים מפוקחים, לדוגמה, בחוק הבנקאות (שירות ללקוח) ובחוק הפיקוח על שירותים 2016-פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים).- (להלן במסגרת סעיף קטן (א) מוצע לקבוע הוראה בדבר 8 סעיף איסור הטעיה שתחול על נותן שירותי תשלום ביחס לכל עניין מהותי בעסקה, כמפורט בסעיף, וזאת, בין במעשה ובין במחדל, בין בעל פה ובין בכתב, בין לפני כריתת החוזה ובין לאחריו. בלי לגרוע מכלליות האיסור, ולמען הבהירות והוודאות בהקשר הזה, מוצע למקד במסגרת סעיף ,קטן זה עניינים הנחשבים בכל מקרה מהותיים בעסקה ;וביניהם: זהות נותן שירותי התשלום; מהות וטיב השירות רצף הפעולות המהווה את אמצעי התשלום ואופן השימוש בו; מועדים הנוגעים למתן שירות התשלום (הכוונה למועדים הקשורים למועד ביצוע פעולת התשלום, לאפשרות לבטל הוראת התשלום וכדומה); תקופת ההתקשרות בחוזה; כל התשלומים שעל הלקוח לשלם בעד השירות, ועוד (כמפורט בנוסח הסעיף המוצע). בסעיף קטן (ב) מוצע לקבוע הוראות ספציפיות לעניין הטעיה בפרסומת, המייחסות את האחריות להטעיה לגורמים נוספים פרט לנותן שירותי התשלום: מי שמטעמו נעשתה הפרסומת, הגורם המפרסם, ואף את המפיץ או מי שהחליט בפועל על הפרסום ככל שהפרסומת היתה מטעה על פניה או שהיתה להם ידיעה על כך. יצוין כי הוראות דומות קיימות ביחס לנותני שירותי תשלום שהם 6 לחוק הבנקאות גופים פיננסיים מפוקחים (ר' למשל סעיף (שירות ללקוח)). ד ב ר י ה ס ב ר 1176הצתוע חוקהצ1 - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו רצף הפעולות המהווה את אמצעי התשלום- לעניין לקוח שהוא המשלם )3( ;ואופן השימוש בו ;תקופת ההתקשרות בחוזה שירותי התשלום, דרכי חידושו וביטולו )4( ;מועדים הנוגעים למתן השירות )5( ;כל התשלומים שעל הלקוח לשלם בעד השירות ושיעורם 6) ( ;תנאי האחריות לשירות 7) ( עניין אחר שקבע השר בהסכמת שר האוצר ונגיד בנק ישראל. )8( - )היתה הטעיה בפרסומת, יראו כמפירים את הוראות סעיף קטן (א (ב) את מי שמטעמו נעשתה הפרסומת ואת האדם שהביא את הדבר לפרסום )1( ;וגרם בכך לפרסומו אף את- אם היתה הפרסומת מטעה על פניה או שהם ידעו שהיא מטעה )2( המפיץ או מי שהחליט בפועל על הפרסום. ביצועה, הפסקתה והאחריות לה- פרק ד': פעולת תשלום סימן א': ביצוע פעולת תשלום ביצוע פעולת תשלום על פי הוראת תשלום .9 נותן שירותי תשלום למשלם יבצע פעולת תשלום רק אם ניתנה לו הוראת תשלום מאת המשלם. אימות וזיהוי .10 השר, בהסכמת ראש הממשלה, שר האוצר ונגיד בנק ישראל, רשאי לקבוע הוראות לעניין חובת נותן שירותי תשלום למשלם לאמת את זיהויו של המשלם באמצעות פרט אימות כפי שיקבע, לצורך מתן הוראת תשלום באמצעות אמצעי תשלום מסוים שהנפיק לו. המועד לחיוב המשלם בשל פעולת תשלום .11 נותן שירותי תשלום למשלם לא יחייב את המשלם בשל פעולת תשלום, לפני מועד (א) קבלת הוראת התשלום מאת המשלם; נתן המשלם הוראת תשלום לביצוע עתידי, לא יחייב נותן שירותי התשלום את המשלם לפני מועד הביצוע העתידי. רצף הפעולות המהווה את אמצעי התשלום- לעניין לקוח שהוא המשלם )3( ;ואופן השימוש בו ;תקופת ההתקשרות בחוזה שירותי התשלום, דרכי חידושו וביטולו )4( ;מועדים הנוגעים למתן השירות )5( ;כל התשלומים שעל הלקוח לשלם בעד השירות ושיעורם 6) ( ;תנאי האחריות לשירות 7) ( עניין אחר שקבע השר בהסכמת שר האוצר ונגיד בנק ישראל. )8( - )היתה הטעיה בפרסומת, יראו כמפירים את הוראות סעיף קטן (א (ב) את מי שמטעמו נעשתה הפרסומת ואת האדם שהביא את הדבר לפרסום )1( ;וגרם בכך לפרסומו אף את- אם היתה הפרסומת מטעה על פניה או שהם ידעו שהיא מטעה )2( המפיץ או מי שהחליט בפועל על הפרסום. ביצועה, הפסקתה והאחריות לה- פרק ד': פעולת תשלום סימן א': ביצוע פעולת תשלום .9 נותן שירותי תשלום למשלם יבצע פעולת תשלום רק אם ניתנה לו הוראת תשלום מאת המשלם. ביצוע פעולת תשלום על פי הוראת תשלום .10 השר, בהסכמת ראש הממשלה, שר האוצר ונגיד בנק ישראל, רשאי לקבוע הוראות לעניין חובת נותן שירותי תשלום למשלם לאמת את זיהויו של המשלם באמצעות פרט אימות כפי שיקבע, לצורך מתן הוראת תשלום באמצעות אמצעי תשלום מסוים שהנפיק לו. אימות וזיהוי .11 נותן שירותי תשלום למשלם לא יחייב את המשלם בשל פעולת תשלום, לפני מועד (א) קבלת הוראת התשלום מאת המשלם; נתן המשלם הוראת תשלום לביצוע עתידי, לא יחייב נותן שירותי התשלום את המשלם לפני מועד הביצוע העתידי. המועד לחיוב המשלם בשל פעולת תשלום מוצע לקבוע הוראה בסיסית ולפיה נותן שירותי 9 סעיף תשלום למשלם יבצע פעולת תשלום רק אם ניתנה לו הוראת תשלום מאת המשלם. זאת, לאור ההגדרה להצעת החוק, אשר1 "פעולת תשלום" המוצעת בסעיף לכאורה עומדת בפני עצמה ובאופן בלתי תלוי במתן הוראת תשלום טרם ביצועה. עם זאת, ברי כי נותן שירותי ,התשלום אינו רשאי לבצע פעולות תשלום על דעת עצמו אם לא ניתנה לו הוראה לעשות כן מאת המשלם. משכך מוצע לעגן עניין זה במפורש. ככלל, הצעת החוק איננה כוללת חובה על נותן 10 סעיף ,שירותי תשלום, המנפיק אמצעי תשלום ללקוח להתנות את השימוש באמצעי התשלום (מתן הוראת תשלום באמצעותו) בהצגת פרט אימות במטרה לזהות את הלקוח. עניין זה נתון לשיקול דעתו של נותן שירותי התשלום בהתאם למודל ניהול הסיכונים שלו, ונלקח בחשבון במסגרת הסדרי האחריות המוצעים במסגרת החוק ר' דברי- (בפרק ג' לעניין אחריות לביצוע פעולת תשלום המוצע, ובפרק ו' לעניין שימוש לרעה21 ההסבר לסעיף המוצע).32 ר' דברי ההסבר לסעיף סעיף- באמצעי תשלום עם זאת, בשוק אמצעי התשלום המתפתח, ייתכנו מצבים שבהם יימצא לנכון לקבוע חובת זיהוי כאמור, בין השאר ,כדי להתמודד עם סוגיות של גניבת זהות והונאות. משכך מוצע להסמיך את שר המשפטים, בהסכמת שר האוצר, נגיד בנק ישראל וראש הממשלה, לקבוע הוראות בעניין חובת נותן שירותי תשלום לאמת את זיהויו של משלם באמצעות פרט אימות בעת שימוש באמצעי תשלום מסוים. המוצע, ולפיו לא ניתן לבצע9 בהמשך לסעיף 11 סעיף ,פעולת תשלום אלא אם כן ניתנה הוראת תשלום לקבוע הוראות לעניין המועד לחיוב11 מוצע בסעיף המשלם בשל פעולת התשלום. מוצע לקבוע כי המועד לחיובו של המשלם לא יהיה לפני מועד קבלת הוראת התשלום ממנו. לעניין זה, בסעיף קטן (ב) מוצע לקבוע כי המועד של קבלת הוראת התשלום הוא המועד שבו הוראת התשלום התקבלה בפועל אצל נותן שירותי התשלום למשלם. כמו כן מוצע לקבוע הוראות המתייחסות למקרים שבהם הוראת התשלום ניתנה שלא במהלך יום עסקים או בסמוך לסיומו. במקרים כאלה מוצע כי מועד קבלת הוראת התשלום יהיה ביום העסקים הסמוך שלאחר מכן (לגבי הוראת תשלום שניתנה בסמוך לסיום יום העסקים, יקבל עניין זה ביטוי בחוזה). עוד מוצע לקבוע (בסעיף קטן (א)) כי ד ב ר י ה ס ב ר הצתוע חוקהצ1 - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו1168 לעניין סעיף קטן (א) יראו את המועד שבו הוראת התשלום התקבלה בפועל אצל (ב) נותן שירותי התשלום למשלם כמועד קבלת הוראת התשלום, ואולם אם התקבלה הוראת התשלום אצל נותן שירותי התשלום למשלם שלא במהלך יום העסקים, יראו אותה כאילו התקבלה ביום העסקים הראשון שלאחר מכן; נותן שירותי תשלום למשלם רשאי לקבוע בחוזה שירותי התשלום פרק זמן בסמוך לפני סיום יום העסקים, אשר הוראות תשלום שיתקבלו במהלכו יראו אותן כאילו התקבלו ביום העסקים שלאחריו. מידע על מועד העברת הכספים לזכות המוטב .12 נתן המשלם הוראת תשלום לנותן שירותי תשלום למשלם, במישרין, ימסור לו נותן (ב), מידע על11 שירותי התשלום, במועד קבלת הוראת התשלום כמשמעותו בסעיף המועד שבו יועברו הכספים לזכות המוטב, במסגרת פעולת התשלום. תיעוד מועדים .13 נותן שירותי תשלום יתעד את המידע בדבר המועדים הנוגעים לקבלת הוראת תשלום ולביצוע פעולת התשלום על פיה, הנמצא בידיו, ויאפשר ללקוחו גישה סבירה למידע האמור, לפי בקשת הלקוח. הגבלה על ניכוי עמלה .14 ,נותן שירותי תשלום יעביר את מלוא הכספים שלגביהם ניתנה הוראת התשלום (א) ולא ינכה מהם עמלה או כל חיוב אחר. נותן שירותי התשלום למוטב והמוטב רשאים להתנות בחוזה שביניהם על הוראות (ב) ,)(ב46 סעיף קטן (א); התנו כאמור, יפרט נותן שירותי התשלום למוטב, בדיווח לפי סעיף את סכום מלוא הכספים לטובת המוטב, המועברים במסגרת כל פעולת תשלום, ואת הסכומים שנוכו על ידו. אם נתן המשלם הוראת תשלום לביצוע עתידי, נותן שירותי התשלום לא יחייבו לפני המועד לביצוע העתידי. מוצע להטיל חובה על נותן שירותי התשלום12 סעיף למשלם למסור למשלם, אשר נתן לו הוראת תשלום במישרין, מידע על המועד שבו יועברו הכספים לזכות המוטב, במסגרת פעולת התשלום. כאמור בדברי ההסבר לסעיף ההגדרות, ההוראות בחוק המוצע נועדו ,להבטיח את הוודאות והמהימנות של פעולת התשלום במטרה לקיים את התחייבויות הצדדים בעסקת היסוד באופן תקין. הוראה זו נועדה להבטיח כי כאשר המשלם נותן את הוראת התשלום לנותן שירותי התשלום שלו באופן ,ישיר, הוא ידע מתי הכספים אכן יועברו לזכות המוטב וזאת, בין השאר, כדי שידע שהוא עומד בהתחייבויות הנוגעות לעסקת היסוד שבוצעה בינו לבין המוטב. לעומת ,זאת, כאשר הוראת התשלום ניתנת באמצעות המוטב הרי שהיא מבוססת על התקשרות שיש בין המוטב לבין נותן שירותי התשלום, ובמצב דברים זה המוטב יודע מתי הכספים יועברו לרשותו. על כן אין צורך בהוראה דומה בנסיבות אלה. מוצע לקבוע חובה על נותן שירותי תשלום לתעד 13 סעיף את המידע הנמצא בידיו בכל הנוגע למועדי קבלת הוראת תשלום וביצוע פעולת תשלום, ולאפשר ללקוח גישה סבירה למידע זה, לפי בקשתו. הוראה זו מכוונת הן לנותן שירותי תשלום למשלם והן לנותן שירותי כל אחד לפי המידע הנמצא בידיו.- תשלום למוטב להוראה זו יש חשיבות רבה כדי לאפשר למשלם להתמודד עם טענות של המוטב ולפיהן הכספים לא הועברו אליו ,במועד, ולספק בסיס ראייתי בידי המשלם או בידי המוטב כלפי נותני שירותי התשלום שלהם, לפי העניין, אם פעולות התשלום לא בוצעו כנדרש לעניין המועדים (למשל, אם חויב משלם במועד מוקדם יותר מהמועד שנקבע לביצוע עתידי של הוראת תשלום, או אם זוכה מוטב במועד מאוחר ממה שנקבע בחוזה, על אף שנותן שירותי התשלום למוטב קיבל לידיו את הכספים בזמן). הוראה זו רואה את נותן שירותי התשלום כגורם אשר ראוי להטיל עליו את נטל ,התיעוד ושמירת המידע לאור השירותים הניתנים על ידו לעומת המידע החלקי הנתון בידי הלקוח. עניינו של הסעיף המוצע בהגבלות שיחולו על 14 סעיף ,נותן שירותי תשלום בכל הנוגע לניכוי עמלות בעת ביצוע פעולת תשלום. מוצע לקבוע כי נותן שירותי תשלום יעביר את מלוא הכספים שלגביהם ניתנה הוראת התשלום בלי לנכות מהם עמלה או כל חיוב אחר. הוראה זו נועדה אף היא להבטיח את קיום עסקת היסוד באופן תקין. במצב שבו משלם מבקש להעביר למוטב סכום כסף בגין עסקת היסוד, ונותן שירותי התשלום, האחראי להעברת הכספים, מנכה עמלה מסכום הכסף האמור, הרי שבסופו של התהליך יקבל המוטב סכום כסף נמוך יותר ממה שאמור היה לקבל, דבר העשוי להצמיח לו טענות כלפי המשלם, למשל בדבר הפרת חוזה. לפיכך, יש חשיבות רבה שהכסף שלגביו ניתנה הוראת התשלום יועבר במלואו. עמלות או חיובים אחרים, ככל שהוסכמו בחוזה, ייגבו מאת הלקוח בנפרד. עם זאת, בסעיף קטן (ב) מוצע לאפשר לנותן שירותי תשלום למוטב ולמוטב עצמו להתנות על הוראה זו. ככל שהמוטב, הזכאי לכסף, מסכים שעמלות או חיובים אחרים ינוכו מהסכומים שלהם הוא זכאי במסגרת פעולת התשלום, הרי שהוא מודע לכך, ואינו יכול לבוא למשלם בטענות לעניין זה. עוד מוצע לקבוע כי במקרים שבהם ,התנו הצדדים כאמור, נותן שירותי התשלום למוטב יפרט ד ב ר י ה ס ב ר 1169 הצתוע חוקהצ1 - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו סירוב לבצע פעולת תשלום .15 נותן שירותי תשלום לא יסרב לבצע פעולת תשלום מטעמים בלתי סבירים. (א) סירב נותן שירותי תשלום לבצע פעולת תשלום יודיע על כך ללקוח, בכתב, בתוך (ב) זמן סביר בנסיבות העניין; בהודעה כאמור יפרט נותן שירותי התשלום את הטעמים לסירוב ואת האופן שבו הלקוח יכול לתקן את הפגם שהביא לסירוב, אם ישנו, אלא אם כן פירוט כאמור עלול לסכל את המטרה שלשמה נדרש הסירוב. סימן ב': הפסקת הביצוע של פעולת תשלום ביטול הוראת תשלום .16 ,המשלם רשאי לבטל הוראת תשלום בהודעה לנותן שירותי התשלום למשלם (א) כל עוד באפשרות נותן שירותי התשלום להפסיק את ביצוע הוראת התשלום בהתאם למגבלות הטכנולוגיות הסבירות החלות עליו או בהתאם להוראות חוזה שירותי התשלום. קיבל נותן שירותי תשלום למשלם הודעה לפי סעיף קטן (א) ומתקיימים התנאים (ב) שבאותו סעיף קטן, יפסיק את ביצוע הוראת התשלום ואת חיוב המשלם מכוחה, מיד עם קבלת ההודעה. בחוזה שירותי התשלום יפרט נותן שירותי התשלום למשלם את המועד שעד אליו (ג) ניתן להודיע לו על ביטול הוראת תשלום לפי סעיף קטן (א). .15 נותן שירותי תשלום לא יסרב לבצע פעולת תשלום מטעמים בלתי סבירים. (א) סירוב לבצע פעולת תשלום סירב נותן שירותי תשלום לבצע פעולת תשלום יודיע על כך ללקוח, בכתב, בתוך (ב) זמן סביר בנסיבות העניין; בהודעה כאמור יפרט נותן שירותי התשלום את הטעמים לסירוב ואת האופן שבו הלקוח יכול לתקן את הפגם שהביא לסירוב, אם ישנו, אלא אם כן פירוט כאמור עלול לסכל את המטרה שלשמה נדרש הסירוב. סימן ב': הפסקת הביצוע של פעולת תשלום .16 ,המשלם רשאי לבטל הוראת תשלום בהודעה לנותן שירותי התשלום למשלם (א) כל עוד באפשרות נותן שירותי התשלום להפסיק את ביצוע הוראת התשלום בהתאם למגבלות הטכנולוגיות הסבירות החלות עליו או בהתאם להוראות חוזה שירותי התשלום. ביטול הוראת תשלום קיבל נותן שירותי תשלום למשלם הודעה לפי סעיף קטן (א) ומתקיימים התנאים (ב) שבאותו סעיף קטן, יפסיק את ביצוע הוראת התשלום ואת חיוב המשלם מכוחה, מיד עם קבלת ההודעה. בחוזה שירותי התשלום יפרט נותן שירותי התשלום למשלם את המועד שעד אליו (ג) ניתן להודיע לו על ביטול הוראת תשלום לפי סעיף קטן (א). (ב) המוצע, הן את סכום מלוא46 במסגרת הדיווח לפי סעיף הכספים לטובת המוטב המועברים במסגרת כל פעולת תשלום והן את הסכומים שנוכו על ידו. באופן הזה מובטח כי המוטב יראה שהמשלם עמד בהתחייבויותיו ביחס לעסקת היסוד, ויוכל גם לבדוק כי הניכויים אשר בוצעו על ידי נותן שירותי התשלום שלו הם הניכויים אשר הוסכמו במסגרת היחסים החוזיים ביניהם. מוצע לקבוע כי נותן שירותי תשלום לא יסרב 15 סעיף לבצע פעולת תשלום מטעמים בלתי סבירים. לעניין זה יובהר כי סירוב לביצוע פעולת תשלום החורגת מתנאים רלוונטיים בחוזה ייחשב כסירוב מטעם סביר. כך למשל אם תנאי החוזה מאפשרים לבצע פעולות תשלום בסכום שנמוך מתקרת סכום מסוימת, אזי סירוב לביצוע פעולת תשלום בגובה שעולה על אותו סכום ייחשב סירוב סביר. סעיף קטן (ב) המוצע קובע כי במקרה שבו סירב נותן שירותי תשלום לבצע פעולת תשלום, עליו להודיע על כך ללקוח, בכתב, בתוך זמן סביר בנסיבות העניין. הזמן הסביר יכול להיגזר, בין השאר, מאופן ביצוע הפעולה (באופן ממוכן או לא) וממועד ביצועה (במהלך יום העסקים או לאחריו). במסגרת יידוע הלקוח על אודות הסירוב, מוצע לקבוע כי נותן שירותי התשלום יפרט את הטעמים לסירוב ואת ,האופן שבו הלקוח יכול לתקן את הפגע שהביא לסירוב ,אם ישנו. זאת, כדי לאפשר ללקוח, ככל שהדבר אפשרי לחזור ולתת הוראת תשלום מתוקנת ולהשלים את תהליך התשלומים שהתחייב בו מול המוטב. עם זאת, מוצע לסייג את דרישת פירוט המידע בהודעה ללקוח, וזאת כאשר פירוט ,כאמור עלול לסכל את המטרה לשמה נדרש הסירוב, למשל מטעמים הנוגעים לדיני איסור הלבנת הון ומימון טרור. עניינו של הסעיף המוצע באפשרותו של משלם16 סעיף לבטל הוראת תשלום שכבר נתן. מוצע לאפשר למשלם לבטל הוראת תשלום כאמור, וזאת כל עוד יש מבחינה טכנולוגית- באפשרותו של נותן שירותי התשלום להפסיק את ביצועה. לפי סעיף- או לפי תנאי החוזה קטן (ג) המוצע, על נותן שירותי התשלום להגדיר בחוזה במפורש מהו המועד שעד אליו רשאי המשלם להודיע לו על ביטול הוראת תשלום. בסעיף קטן (ב) מוצע לקבוע כי אם קיבל נותן שירותי תשלום למשלם הודעת ביטול בפרק הזמן הרלוונטי כאמור לעיל, יפסיק את ביצוע הוראת התשלום ואת חיוב המשלם מכוחה, מיד עם קבלת ההודעה. יובהר כי ביטול הוראת תשלום יכול שיהיה ביחס להוראת תשלום חד–פעמית, או ביחס להוראת תשלום מתמשכת. לגבי הוראת תשלום מתמשכת, הרי שהביטול יחול רק ביחס לחיובים העתידיים מכוחה, ולא על חיובים שכבר בוצעו קודם להוראת הביטול. ד ב ר י ה ס ב ר הצתוע חוקהצ1 - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו1170 הפסקה של ביצוע פעולת תשלום מובטחת בשל אי–אספקת נכס או שירות בעסקת היסוד .17 , נעשתה עסקת יסוד בין משלם למוטב ובשלה נתן המשלם16 על אף הוראות סעיף (א) הוראת תשלום לביצוע פעולת תשלום מובטחת, יפסיק נותן שירותי התשלום למשלם את ביצוע הוראת התשלום ואת חיוב המשלם מכוחה אם הודיע המשלם לנותן שירותי :התשלום למשלם כי מתקיימים שניים אלה הנכס או השירות שנרכש בעסקת היסוד לא סופק אף שחלף מועד האספקה )1( - שעליו הוסכם בין המשלם לבין המוטב, ואם מועד האספקה כאמור טרם חלף המוטב הפסיק, דרך קבע, לספק נכסים או שירותים מסוגו של הנכס או השירות ;שנרכש בעסקה המשלם ביטל את עסקת היסוד. )2( קיבל המוטב כספים במסגרת פעולת תשלום מובטחת שבשלהם טרם חויב המשלם (ב) ונותן שירותי התשלום למוטב אינו יכול להיפרע מהמוטב בדרך של קיזוז, לא יחולו הוראות סעיף קטן (א) לגבי החיוב בשל כספים אלה. אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מזכותו של נותן שירותי התשלום למשלם (ג) לחזור ולחייב את המשלם על פי הוראת התשלום, אם נוכח שלא התקיימו התנאים ); נותן שירותי התשלום למשלם ימסור למשלם הודעה המפרטת2(–) ו1()שבסעיף קטן (א , ימים לפחות לפני החיוב בפועל, וימסור למשלם, לפי דרישתו15 ,את הנימוקים לחיוב עותקי מסמכים שבידו לעניין זה. המוצעים, עניינם בזכותו של18 ו־17 סעיפים סעיפים משלם להפסיק ביצוע של פעולת תשלום 18 ו־17 מובטחת. האפיון של פעולת תשלום מובטחת כללי הוא כזה אשר מרגע מתן הוראת התשלום לגביה, היא אינה ניתנת לביטול על ידי המשלם. על סמך זה מתחייב כל גורם בשרשרת העברת הכספים כי יעביר את הכספים לחולייה הבאה: נותן שירותי התשלום למשלם מתחייב כלפי נותן שירותי התשלום למוטב כי יעביר לו את הכספים לפי הוראת התשלום, ונותן שירותי התשלום למוטב מתחייב התחייבות כאמור כלפי המוטב. שרשרת התחייבויות זו נועדה לאפשר למוטב לספק למשלם את הנכס או את השירות עוד לפני שקיבל לזכותו את תמורתם לפי עסקת היסוד. בחוק כרטיסי חיוב, מודל הבטחת התשלום מיוחס לאמצעי תשלום מסוג כרטיס אשראי בלבד. סעיפים א לחוק כרטיסי חיוב, החלים על כרטיסי אשראי10 ו־10 בלבד, מכירים בכך שיש מצבים שבהם למרות הבטחת התשלום הגלומה בשימוש בכרטיס אשראי, קיימות נסיבות המצדיקות את קיומה של זכות ביטול ללקוח ביחס להוראת תשלום שכבר ניתנה. הנסיבות שבהן הכיר חוק כרטיסי כאשר אינו מספק את הנכס או- חיוב קשורות במוטב את השירות לפי עסקת היסוד, או כאשר הוא חדל פירעון. , להצעת החוק18 ו־17 מוצע לעגן הוראות אלה בסעיפים ולהתאימן לתפיסה הרחבה של אמצעי התשלום המתנתקת מהממד הפיזי שלו, באופן שיחולו על כל פעולת תשלום מובטחת (בדומה לפעולת תשלום המבוצעות באמצעות כרטיס אשראי). על פעולת תשלום שאינה מובטחת, יחול לעיל, שלפיו המשלם רשאי לבטל16 הכלל המוצע בסעיף הוראת תשלום כל עוד באפשרות נותן שירותי התשלום להפסיק את ביצועה, בהתאם למגבלות טכנולוגיות סבירות או בהתאם לתנאי החוזה. מוצע לקבוע (בסעיף קטן (א)) כי אם הודיע17 סעיף המשלם לנותן שירותי התשלום שלו כי מתקיימים שני התנאים שבסעיף, יפסיק נותן שירותי התשלום את ביצוע הוראת התשלום ואת חיוב המשלם מכוחה. התנאי הראשון שעליו צריך המשלם להודיע הוא שהנכס או השירות שנרכש בעסקת היסוד לא סופק על אף שחלף המועד לאספקתו, או שהמוטב הפסיק דרך קבע לספק נכסים או שירותים מהסוג שנרכש בעסקה. התנאי השני עליו צריך המשלם להודיע הוא שהמשלם ביטל את עסקת היסוד. הודיע המשלם כאמור, יפסיק נותן שירותי התשלום את ביצוע הוראת התשלום ואת חיוב המשלם, בהסתמך על הודעת המשלם כאמור, ואינו נדרש לוודא כי מבחינה מהותית אכן נתקיימו התנאים האמורים. סעיף זה, המבוסס לחוק כרטיסי חיוב, נועד להבטיח כי10 על הוראות סעיף המשלם לא יידרש להמשיך ולשלם בעבור מוצר או שירות שכלל לא סופק לו או שניתן להניח שלא יסופק לו בעקבות הפסקתו של המוטב לספק מוצרים או שירותים מהסוג שרכש המשלם, ובעקבות נסיבות אלה אף ביטל המשלם את העסקה עם המוטב. כחריג לאמור, מוצע לקבוע (בסעיף קטן (ב)) כי ההוראה בדבר הפסקת ביצוע הוראת התשלום ,וחיוב המשלם לא תחול במקרה שבו המשלם טרם חויב אך נותן שירותי התשלום למוטב כבר העביר את הכספים למוטב, והוא אינו יכול להיפרע מהמוטב בדרך של קיזוז (בהתאם ליחסים החוזיים ביניהם), וזאת בדומה לקבוע ,) לחוק כרטיסי חיוב. בהתאם לנוסח הסעיף2(א10 בסעיף מוצע למחוק את ההבהרה לעניין מתן האשראי הקבועה ) לחוק כרטיסי חיוב. האחריות2(א10 ברישה של סעיף להפסיק את ביצוע הוראת התשלום בהתאם להודעת ,המשלם מוטלת במפורש על נותן שירותי התשלום למשלם ולעניין זה אין רלוונטיות לשאלה מי נתן את האשראי ד ב ר י ה ס ב ר 1171 הצתוע חוקהצ1 - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו סופק הנכס או השירות, במסגרת עסקת היסוד, באופן חלקי, יחולו הוראות סעיף (ד) זה, בשינויים המחויבים, ביחס לחלק שלא סופק, ובלבד שהחיוב בעד הנכס או השירות שלא סופק ניתן להפרדה. נותן שירותי תשלום למשלם לא יהיה אחראי לנזק אם פעל בתום לב ובלא (ה) התרשלות על פי הודעת המשלם כאמור בסעיף קטן (א). הפסקת ביצוע של פעולת תשלום מובטחת בשל חדלות פירעון .18 , נעשתה עסקת יסוד בין משלם למוטב ובשלה נתן16 בלי לגרוע מהוראות סעיף (א) המשלם הוראת תשלום לביצוע פעולת תשלום מובטחת, והובא לידיעת נותן שירותי ,התשלום למשלם או נותן שירותי התשלום למוטב כי הוגשה לבית המשפט, לגבי המוטב בקשה למתן צו לכינוס נכסים או צו פירוק או כי הוגשה לגביו בקשה לצו לפתיחת , והבקשה לצו כאמור10‏2018-הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח פורסמה לפי דין או הומצאה לנותן שירותי התשלום, יפסיק נותן שירותי התשלום להעביר למוטב את הכספים האמורים להיות משולמים במסגרת פעולת התשלום החל תקופת- במועד שבו נודע לו על הגשת הבקשה עד למועד ההחלטה בה (בסעיף זה הפסקת הזיכוי). סופק הנכס או השירות, במסגרת עסקת היסוד, באופן חלקי, יחולו הוראות סעיף (ד) זה, בשינויים המחויבים, ביחס לחלק שלא סופק, ובלבד שהחיוב בעד הנכס או השירות שלא סופק ניתן להפרדה. נותן שירותי תשלום למשלם לא יהיה אחראי לנזק אם פעל בתום לב ובלא (ה) התרשלות על פי הודעת המשלם כאמור בסעיף קטן (א). .18 , נעשתה עסקת יסוד בין משלם למוטב ובשלה נתן16 בלי לגרוע מהוראות סעיף (א) המשלם הוראת תשלום לביצוע פעולת תשלום מובטחת, והובא לידיעת נותן שירותי ,התשלום למשלם או נותן שירותי התשלום למוטב כי הוגשה לבית המשפט, לגבי המוטב בקשה למתן צו לכינוס נכסים או צו פירוק או כי הוגשה לגביו בקשה לצו לפתיחת , והבקשה לצו כאמור10‏2018-הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח פורסמה לפי דין או הומצאה לנותן שירותי התשלום, יפסיק נותן שירותי התשלום להעביר למוטב את הכספים האמורים להיות משולמים במסגרת פעולת התשלום החל תקופת- במועד שבו נודע לו על הגשת הבקשה עד למועד ההחלטה בה (בסעיף זה הפסקת הזיכוי). הפסקת ביצוע של פעולת תשלום מובטחת בשל חדלות פירעון למשלם לצורך ביצוע העסקה. בנוסף, מוצע לעגן (בסעיף (ג) לחוק כרטיסי חיוב, לפיה10 קטן (ג)) את הוראת סעיף אין בהוראות הסעיף כדי לגרוע מזכותו של נותן שירותי התשלום למשלם לחזור ולחייב את המשלם על פי הוראת ,התשלום, אם נוכח שלא התקיימו שני התנאים שבסעיף וכי במקרה זה יהיה עליו לשלוח הודעה מתאימה למשלם לפני החיוב בפועל. שינוי משמעותי שמוצע במסגרת סעיף קטן (ד), לעומת 17 הוראות חוק כרטיסי חיוב, הוא הרחבת תחולת סעיף המוצע גם במקרה של "כישלון תמורה חלקי" (קרי, כאשר הנכס או השירות סופקו באופן חלקי), ביחס לחלק שלא סופק, ובלבד שהחיוב בעד הנכס או השירות שלא סופק ניתן להפרדה. סוגיה זו נדונה בפסיקה ומוצע להסדירה מפורשות במסגרת הוראות הסעיף, באופן המרחיב את ההגנה על הלקוח. זאת, מתוך תפיסה כי אין סיבה להבחין בין כישלון תמורה מלא לבין כישלון תמורה חלקי, ובלבד שניתן לייחס באופן פשוט את החלק היחסי בחיוב שאותו מבקש הלקוח להפסיק, לחלק הנכס או השירות שלא ) לחוק כרטיסי1(א10 סופק. לבסוף, בדומה לקבוע בסעיף ,חיוב, מוצע לקבוע הגנה על נותן שירותי תשלום למשלם ולפיה הוא לא יהיה אחראי לנזק אם פעל בתום לב ובלא התרשלות על פי הודעת הלקוח. ,א לחוק כרטיסי חיוב10 בדומה לקבוע בסעיף18 סעיף מוצע לקבוע הוראות לעניין הפסקת ביצוע פעולת תשלום מובטחת בנסיבות שבהן הובא לידיעת נותן שירותי התשלום (למשלם או למוטב) כי המוטב בהליכי חדלות פירעון. בהקשר הזה, הנוסח המוצע מתאים את א לחוק כרטיסי חיוב, לנוסחם העדכני10 המינוחים שבסעיף 2018-לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי), אשר פורסם- (להלן ) ותחילתו ביום2018 במרס15( ביום כ"ח באדר התשע"ח ).2019 בספטמבר15( ט"ו באלול התשע"ט )לסעיף קטן (א מוצע לקבוע כי נותן שירותי תשלום למשלם או למוטב, שהובא לידיעתו כי הוגשה לגבי מוטב בקשה למתן צו כינוס נכסים, צו פירוק או צו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, ובקשה כאמור הומצאה לו יחדל מלהעביר למוטב את הכספים המגיעים לו במסגרת- פעולת התשלום, וזאת החל במועד שבו נודע לו על הגשת הבקשה כאמור כנגד המוטב, ועד למועד ההחלטה בבקשה האמורה ("תקופת הפסקת הזיכוי"). סעיף זה נועד להבטיח כי המשלם לא יידרש להמשיך ולשלם בעבור מוצר או שירות אשר סביר להניח כי לא יסופקו לו בשל חדלות א10 פירעון של המוטב (ר' לענין זה דברי ההסבר לסעיף , לחוק האמור4 'לחוק כרטיסי חיוב, במסגרת תיקון מס ). נוסח הסעיף המוצע578 'בהצ"ח הממשלה, התשס"ז, עמ א לחוק כרטיסי חיוב במובן זה שמוצע10 רחב יותר מסעיף להחילו הן לגבי נותן שירותי התשלום למשלם והן לגבי נותן שירותי התשלום למוטב, בעוד שחוק כרטיסי חיוב הצד שהנפיק את אמצעי התשלום- מתייחס רק לצד אחד ללקוח (המקביל לנותן שירותי התשלום למשלם). הוראת הסעיף בדבר הפסקת ביצוע הוראת התשלום המובטחת מוצע כי17 המוצע: בעוד שבסעיף17 נבדלת מהוראת סעיף בהתקיים הנסיבות האמורות בו יפסיק נותן שירותי תשלום את ביצוע הוראת התשלום המובטחת ואת חיוב המשלם המוצע אינו מורה על הפסקת חיוב18 מכוחה, הרי שסעיף המשלם, אלא על הפסקה של העברת הכספים האמורים להיות משולמים במסגרת פעולת התשלום, למוטב (הפסקת זיכוי המוטב). זאת, במקביל להמשך חיוב המשלם. .310 'ס"ח התשע"ח, עמ 10 ד ב ר י ה ס ב ר הצתוע חוקהצ1 - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו1172 ניתן לגבי המוטב צו כאמור בסעיף קטן (א) למעט צו לפתיחת הליכים המורה על (ב) הפעלת מוטב שהוא תאגיד לשם שיקומו הכלכלי, נותן שירותי התשלום למשלם, ישיב למשלם, בהקדם האפשרי אך לא יאוחר משבעה ימי עסקים מיום מתן הצו, את הכספים שחויב בהם המשלם במסגרת אותה פעולת תשלום מובטחת במהלך תקופת הפסקת הזיכוי; נדחתה בקשה לצו כאמור בסעיף קטן (א) או ניתן צו המורה על הפעלת מוטב שהוא תאגיד לשם שיקומו הכלכלי, יחזור ויעביר נותן שירותי התשלום למשלם או נותן שירותי התשלום למוטב, לפי העניין, למוטב, את הכספים במסגרת פעולת התשלום המובטחת. בית משפט המוסמך לדון בהליכים כאמור בסעיף קטן (א), רשאי להורות כי נותן (ג) שירותי התשלום למשלם או נותן שירותי התשלום למוטב יחזור ויעביר את הכספים למוטב במסגרת פעולת התשלום המובטחת, אם שוכנע שהנכס או השירות שנרכשו בעסקת היסוד סופקו למשלם או כי אין במתן צו כאמור כדי לפגוע במשלם; בית ,המשפט רשאי לשמוע לעניין זה את עמדתו של הממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן כמשמעותו בחוק הגנת הצרכן. אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכותו של נותן שירותי התשלום למשלם או נותן (ד) שירותי התשלום למוטב לחזור ולהעביר את הכספים למוטב במסגרת פעולת התשלום המובטחת, אם נוכח שהנכס או השירות שנרכשו בעסקת היסוד סופקו למשלם; נותן 15 ,שירותי התשלום ימסור למשלם הודעה המפרטת את הנימוקים לזיכוי המוטב ימים לפחות לפני הזיכוי בפועל, וימסור למשלם, לפי דרישתו, עותקי מסמכים שבידו לעניין זה. )לסעיף קטן (ב ,א לחוק כרטיסי חיוב10 בדומה לקבוע בסעיף ובהתאמה לשינויים שבוצעו בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, מוצע לקבוע כי אם ניתן לגבי המוטב צו לכינוס נכסים, צו פירוק או שהוא בהליכי חדלות הפירעון, נותן שירות התשלום למשלם ישיב למשלם את הכספים שחויב 7 ימי עסקים בהם במהלך תקופת הפסקת הזיכוי, בתוך א לחוק כרטיסי חיוב).10 ימים כקבוע בסעיף10 (לעומת מוצע להחריג מכלל זה צו לפתיחת הליכים המורה על הפעלת מוטב שהוא תאגיד לשם שיקומו הכלכלי, ולקבוע ,כי אם ניתן צו כאמור, או שנדחתה בקשה למתן צו יידרש נותן שירותי התשלום שמחזיק אצלו את הכספים ,המיועדים למוטב במסגרת פעולת התשלום המובטחת לחזור ולהעבירם למוטב. במובן זה, דחיית הבקשה שומטת את הרציונל שבבסיס ההגנה על המשלם ואין הצדקה שלא לזכות את המוטב. לגבי צו לפתיחת הליכים המורה - על הפעלת מוטב שהוא תאגיד לשם שיקומו הכלכלי כאמור, מוצע כי הפסקת זיכוי המוטב לא תחול אף אם ניתן צו כאמור. כשמו, צו לשיקום כלכלי נועד להביא לשיקומו הכלכלי של תאגיד ולחזרתו לפעולה במהלך עסקים רגיל. צו כאמור מקנה לבעל תפקיד המתמנה בהליך, הנדרש להפעיל את התאגיד, סמכויות נרחבות הנחוצות לו כדי שיוכל לכנס את כלל האינטרסים השונים לטובת הפעלת התאגיד ושיקומו, לעתים אף כנגד אינטרס של גורם אחר המצוי ביחסים חוזיים עם התאגיד. משכך, הוראה שעניינה הפסקת זיכוי המוטב, בתקופת הפעלתו לשם שיקומו יש בה כדי לסכל את תכליתו של הצו ואת- הכלכלי אפשרותו של התאגיד לצלוח את התהליך. לכן, מוצע כי בנסיבות אלה לא תחול ההוראה בדבר הפסקת זיכוי המוטב לפי סעיף קטן (א) האמור, וכי בהינתן צו המורה על הפעלת יחזור נותן- מוטב שהוא תאגיד לצורך שיקומו הכלכלי שירותי התשלום ויעביר למוטב את הכספים שהפסיק את העברתם טרם מתן הצו. )לסעיפים קטנים (ג) ו–(ד סעיפים מוצעים אלה מעגנים, בהתאמות נוסח, את א(ב) ו–(ג) לחוק כרטיסי חיוב. בסעיף10 הוראות סעיפים קטן (ג) מוצע להסמיך את בית המשפט שאצלו מתנהלים הליכי חדלות הפירעון של המוטב, להורות לנותן שירותי התשלום שהפסיק את העברת הכספים למוטב, לשוב ולהעבירם, אם שוכנע כי הנכס או השירות שנרכשו בעסקת היסוד סופקו למשלם, או כי אין במתן צו כאמור כדי לפגוע במשלם, ובעניין זה יהיה בית המשפט רשאי לשמוע את עמדתו של הממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן; בסעיף קטן (ד) מוצע לעגן את המנגנון הקיים בסעיף א(ג) לחוק כרטיסי חיוב, ולפיו אין בהוראות הסעיף כדי10 לגרוע מזכותו של נותן שירותי התשלום לחזור ולהעביר את הכספים למוטב אם נוכח שהנכס או השירות שנרכשו בעסקת היסוד סופקו למשלם, וכן על חובת שליחת הודעה מתאימה למשלם לפני הזיכוי בפועל. ד ב ר י ה ס ב ר 1173 הצתוע חוקהצ1 - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו ,סופק הנכס או השירות במסגרת עסקת היסוד, באופן חלקי, רשאי בית המשפט (ה) בהתאם להוראות סעיף קטן (ג), להורות לנותן שירותי התשלום, לחזור ולהעביר את הכספים למוטב בשל החלק שסופק, ורשאי נותן שירותי התשלום, בהתאם להוראות סעיף קטן (ד), לחזור ולהעביר את הכספים למוטב בשל החלק האמור, והכול ובלבד שהזיכוי בשל החלק האמור ניתן להפרדה. סימן ג': האחריות לביצוע פעולת תשלום אחריות נותן שירותי תשלום בביצוע פעולת תשלום .19 נותן שירותי תשלום למשלם יהיה אחראי כלפי המשלם לביצוע של הוראת (א) התשלום במדויק כל עוד לא קיבל נותן שירותי התשלום למוטב את הכספים המועברים במסגרת פעולת התשלום. קיבל נותן שירותי התשלום למוטב את הכספים המועברים במסגרת פעולת (ב) התשלום יהיה נותן שירותי התשלום למוטב אחראי כלפי המוטב לביצוע העברת .14 הכספים אליו במדויק ובאופן מיידי, בכפוף להוראות סעיף בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (א) ו–(ב), נתן המשלם הוראת תשלום (ג) באמצעות המוטב או דרש המוטב לבצע פעולת תשלום מכוח הרשאה לחיוב, ומתן ,הוראת התשלום או הדרישה כאמור נעשו באמצעות נותן שירותי התשלום למוטב יהיה נותן שירותי התשלום למוטב אחראי כלפי המוטב, להעברה של הוראת התשלום או הדרישה כאמור, לפי העניין, במדויק, לנותן שירותי התשלום למשלם. פנה לקוח לנותן שירותי התשלום שעמו התקשר בחוזה בעניין פגם בביצוע פעולת (ד) תשלום ובכלל זה אי–ביצועה, יברר נותן שירותי התשלום את העניין ויידע את לקוחו בנוגע לתוצאות הבירור בתוך זמן סביר בנסיבות העניין. ,סופק הנכס או השירות במסגרת עסקת היסוד, באופן חלקי, רשאי בית המשפט (ה) בהתאם להוראות סעיף קטן (ג), להורות לנותן שירותי התשלום, לחזור ולהעביר את הכספים למוטב בשל החלק שסופק, ורשאי נותן שירותי התשלום, בהתאם להוראות סעיף קטן (ד), לחזור ולהעביר את הכספים למוטב בשל החלק האמור, והכול ובלבד שהזיכוי בשל החלק האמור ניתן להפרדה. סימן ג': האחריות לביצוע פעולת תשלום .19 נותן שירותי תשלום למשלם יהיה אחראי כלפי המשלם לביצוע של הוראת (א) התשלום במדויק כל עוד לא קיבל נותן שירותי התשלום למוטב את הכספים המועברים במסגרת פעולת התשלום. אחריות נותן שירותי תשלום בביצוע פעולת תשלום קיבל נותן שירותי התשלום למוטב את הכספים המועברים במסגרת פעולת (ב) התשלום יהיה נותן שירותי התשלום למוטב אחראי כלפי המוטב לביצוע העברת .14 הכספים אליו במדויק ובאופן מיידי, בכפוף להוראות סעיף בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (א) ו–(ב), נתן המשלם הוראת תשלום (ג) באמצעות המוטב או דרש המוטב לבצע פעולת תשלום מכוח הרשאה לחיוב, ומתן ,הוראת התשלום או הדרישה כאמור נעשו באמצעות נותן שירותי התשלום למוטב יהיה נותן שירותי התשלום למוטב אחראי כלפי המוטב, להעברה של הוראת התשלום או הדרישה כאמור, לפי העניין, במדויק, לנותן שירותי התשלום למשלם. פנה לקוח לנותן שירותי התשלום שעמו התקשר בחוזה בעניין פגם בביצוע פעולת (ד) תשלום ובכלל זה אי–ביצועה, יברר נותן שירותי התשלום את העניין ויידע את לקוחו בנוגע לתוצאות הבירור בתוך זמן סביר בנסיבות העניין. )לסעיף קטן (ה (ד) המוצע, גם כאן מוצע להתייחס17 בדומה לסעיף למצב של אספקה חלקית של הנכס או השירות. מוצע לקבוע כי במקרים של אספקה חלקית, הרי שבית המשפט, לפי סעיף קטן (ג) המוצע, יהיה מוסמך להורות לנותן שירותי התשלום לחזור ולהעביר למוטב כספים שעצר אצלו, ונותן שירותי התשלום יהיה אף הוא רשאי לעשות כן בהתאם להוראת סעיף קטן (ד) המוצע, הכול בהתייחס לחלק שכן סופק בעסקה, ובלבד שהזיכוי בשל החלק האמור ניתן להפרדה. המוצע מסדיר את האחריות של נותן19 סעיף19 סעיף ,שירותי תשלום בגין ביצוע פעולות תשלום . בעולםPSD–ורובו מבוסס על הסדר האחריות הקבוע ב התשלומים המודרני, מאחורי פעולת תשלום אחת עשויה להיות שרשרת של נותני שירותי תשלום וגורמים נוספים הפועלים בתיאום לשם ביצועה. עניין זה מחדד את החשיבות בקביעת הסדרי אחריות ברורים של כל אחד מהגורמים האלה כלפי לקוחות הקצה, המשלם והמוטב. ההוראות המוצעות להלן נועדו להבטיח שהלקוח לא יינזק כתוצאה מריבוי הגורמים העומדים מאחורי פעולת התשלום, מתוך תפיסה כי אין לצפות ממנו להתמודד עם נותני שירותי תשלום שאינו מכיר ואין לו יחסים חוזיים עמם. הסדר האחריות המוצע נועד להבטיח ללקוח ודאות באשר לגורם שאליו עליו לפנות לצורך קבלת סעד. ההסדר זכות לסעד- משלם או מוטב- המוצע מקנה לכל לקוח מנותן שירותי התשלום שלו. מתוך תפיסת נותני שירותי התשלום כגופים המסוגלים להסדיר את היחסים שביניהם ולקבוע הסדרי שיפוי או פיצוי, הרי שהם יוכלו להיפרע אחד מהשני בהתאם לאחריות בפועל ולהסדרים אשר ייקבעו ביניהם. )לסעיפים קטנים (א) ו–(ב בסעיף קטן (א) מוצע לקבוע כי נותן שירותי תשלום למשלם יהיה אחראי כלפי המשלם לביצוע של הוראת התשלום במדויק, כל עוד לא קיבל נותן שירותי התשלום למוטב את הכספים במסגרת פעולת התשלום. בסעיף קטן (ב) מוצע לקבוע הוראה משלימה לסעיף קטן (א), ולפיה ,מרגע שקיבל נותן שירותי התשלום למוטב את הכספים הוא יהיה אחראי כלפי המוטב לביצוע העברת הכספים אליו במדויק. )לסעיף קטן (ג מוצע לקבוע כי נוסף על האחריות לפי סעיפים קטנים (א) ו–(ב), נותן שירותי תשלום למוטב יהיה אחראי כלפי המוטב להעברה מדויקת של הוראת תשלום או דרישת תשלום מכוח הרשאה לחיוב שהועברה באמצעותו, לנותן שירותי התשלום למשלם. סעיף קטן זה נועד להבטיח כי באותם מקרים שבהם המשלם אינו נותן את הוראת התשלום באופן ישיר לנותן שירותי התשלום שלו, אלא באמצעות המוטב, יהיה נותן שירותי התשלום למוטב אחראי כלפי המוטב להעברה מדויקת של הוראת התשלום. )לסעיפים קטנים (ד) ו–(ה סעיף קטן (ד) המוצע נוגע למקרים שבהם נפל פגם בביצוע פעולת תשלום, והלקוח פונה לנותן שירותי ד ב ר י ה ס ב ר הצתוע חוקהצ1 - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו1174 נודע לנותן שירותי תשלום, בעקבות בירור לפי סעיף קטן (ד) או בדרך אחרת, כי (ה) נפל פגם כאמור באותו סעיף קטן וכי הוא אחראי לפגם, יתקן את הפגם במועד שבו נודע לו עליו; לא היה נותן שירותי התשלום אחראי לפגם ינקוט אמצעים סבירים כדי שנותן שירותי התשלום האחראי לפגם יתקנו כאמור. נותן שירותי תשלום יפצה או ישפה את לקוחו בשל נזק או הוצאה אשר נגרמו לו (ו) בשל פגם כאמור בסעיף קטן (ד), גם אם אינו אחראי לו; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מזכותו של נותן שירותי התשלום האמור לתבוע פיצוי או שיפוי מנותן שירותי התשלום האחראי לפגם. כל סכום שלקוח מחויב או מזוכה בו בשל תיקון פגם כאמור בסעיף זה, יהיה לפי (ז) ערכו ביום שבו היה נעשה החיוב או הזיכוי אלמלא הפגם. חבות בנפרד של נותן שירותי תשלום .20 ,נתנו כמה נותני שירותי תשלום שירותים לאותו לקוח במסגרת אותה פעולת תשלום חייב כל אחד מנותני שירותי התשלום בנפרד כלפי לקוחו לגבי כל פעולת התשלום. התשלום עמו התקשר בחוזה לצורך בירור העניין. פגם בביצוע פעולת תשלום הוא, למשל, טעות בסכום הכספים שהועברו או אפילו אי–ביצוע של הפעולה בכלל, על אף שניתנה הוראת תשלום, או ביצוע מוקדם שלה. מוצע לקבוע חובה על נותן שירותי התשלום לברר את העניין וליידע את הלקוח (כל נותן שירותי תשלום ביחס ללקוח שלו) בנוגע לתוצאות הבירור בתוך זמן סביר בנסיבות העניין. בסעיף קטן (ה) מוצע לקבוע את חובתו של נותן שירותי התשלום, אם נודע לו בעקבות הבירור האמור, או בדרך אחרת, כי הוא אחראי לפגם שנפל, לתקנו באופן מיידי; אם לא הוא היה אחראי לפגם, מוצע לקבוע הוראה ולפיה יהיה עליו לנקוט אמצעים סבירים כדי שנותן שירותי התשלום האחראי לפגם יתקנה באופן מיידי. מאחר שללקוח אין את הידע או היכולת לברר מה מקור הפגם ומי אחראי לו, מוצע להטיל חובה על נותן שירותי התשלום שלו לערוך את הבירור בעבורו ולעדכנו בנוגע לתוצאות הבדיקה, בהיותו הגורם המתאים בעל הידע והאמצעים לבירור ואיתור מקור הפגם ולנקיטת אמצעים סבירים לתיקון הפגם. )לסעיף קטן (ו כחלק ממימוש התכליות של הגברת ההגינות והאמינות של אמצעי התשלום, ומכיוון שכל לקוח (משלם או מוטב) מכיר רק את נותן שירותי התשלום שעמו הוא התקשר, כאמור לעיל, מוצע לקבוע בסעיף קטן (ו) הסדר שיפוי ופיצוי ולפיו כל נותן שירותי תשלום אחראי לשפות ולפצות את לקוחו, בשל נזק או הוצאה שנגרמו לו בשל טעות בביצוע פעולת התשלום, וזאת אף אם הטעות לא ארעה אצלו ולא מוטלת עליו האחריות המהותית לה. עוד מוצע להבהיר כי אין בכך כדי לגרוע מזכותו של נותן שירותי תשלום לתבוע פיצוי או שיפוי מנותן שירותי תשלום האחראי לטעות. כך למשל, במקרה שבו מוטב לא קיבל את הכספים שלגביהם ניתנה הוראת התשלום במועד שהוסכם עליו עם המשלם, ובשל כך גבה מהמשלם ריבית בגין הפיגור בתשלום. במקרה הזה, מי שיפצה או ישפה את המשלם יהיה נותן שירותי התשלום למשלם, וזאת אף ,אם הכשל היה אצל נותן שירותי התשלום למוטב. עם זאת נותן שירותי התשלום למשלם זכאי לתבוע פיצוי או שיפוי מנותן שירותי התשלום למוטב, האחראי לטעות. )לסעיף קטן (ז מוצע לקבוע הוראה ביחס לשמירת ערכו של סכום הכסף בהתאם לתנאי הוראת התשלום המקוריים, אילו בוצעה מלכתחילה בלא פגם. על פי המוצע, כל סכום שהלקוח מחויב או מזוכה בו בשל תיקון טעות כאמור יהיה לפי ערכו ביום שבו היה נעשה החיוב או הזיכוי אלמלא הפגם. ,19 בהמשך להסדר האחריות המוצע בסעיף 20 סעיף כי כל מי שנותן שירותי20 מוצע לקבוע בסעיף תשלום ללקוח במסגרת אותה פעולת תשלום, יהיה אחראי בנפרד כלפי הלקוח, לגבי כל פעולת התשלום. נוסח הסעיף המוצע מכיר בכך שבמסגרת פעולת תשלום אחת יכול לקוח להתקשר עם כמה נותני שירותי תשלום, וקובע כי ללקוח יש זכות מול כל אחד מהם בנפרד. דוגמה לריבוי נותני שירותי תשלום בפעולת תשלום אחת, למשל, היא כאשר נותן שירותים אחד מנהל חשבון תשלום ללקוח, ונותן שירותים שני מנפיק לו אמצעי תשלום המקושר לחשבון האמור. דוגמה נוספת, היא כאשר לקוח משתמש באפליקציית תשלום המאפשרת מתן הוראת תשלום באמצעות כרטיס אשראי, והחיובים בכרטיס האשראי נגבים מחשבון התשלום של הלקוח, באמצעות הרשאה לחיוב. במצב זה הלקוח התקשר הן עם מפעיל אפליקציית התשלום, הן עם חברת כרטיסי האשראי והן עם מנהל חשבון התשלום. כדי למנוע מצב שבו, במקרה של פגם בביצוע פעולת התשלום, כל נותן שירותי תשלום יפנה את הלקוח לנותן שירותי תשלום אחר ,שעמו התקשר הלקוח לצורך ביצוע אותה פעולת תשלום בטענה כי הוא הגורם שאליו הלקוח צריך לפנות, מוצע לקבוע כי כל אחד מנותני שירותי התשלום יהיה חייב בנפרד כלפי הלקוח. באופן הזה הלקוח יוכל לבחור ממי להיפרע בגין הנזק שנגרם לו, ונותני שירותי התשלום יסדירו ביניהם את אופן הפיצוי או השיפוי. ד ב ר י ה ס ב ר 1175 הצתוע חוקהצ1 - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו פעולת תשלום המבוצעת על סמך קוד זיהוי ייחודי .21 צירוף של אותיות, מספרים, סמלים או פרט מזהה- "בסעיף זה, "קוד זיהוי ייחודי (א) ייחודי אחר, שנותן שירותי התשלום קבע שעל הלקוח למסור כדי לזהות באופן ודאי אותו או לקוח אחר או את חשבון התשלום של מי מהם, לצורך ביצוע פעולת תשלום. פעולת תשלום שבוצעה על סמך קוד זיהוי ייחודי של המוטב שמסר לקוח, בין (ב) שנמסר לבדו ובין שנמסר עם פרטים נוספים, תיחשב כפעולה שבוצעה כנדרש, לעניין זהות המוטב. היה קוד הזיהוי הייחודי שמסר הלקוח שגוי, לא יישאו נותן שירותי התשלום (ג) למשלם ונותן שירותי התשלום למוטב שהסתמכו על קוד הזיהוי האמור באחריות בשל אי–ביצוע פעולת התשלום או בשל פגם בביצועה ובלבד שאי–הביצוע או הפגם כאמור נגרמו בשל אותה הסתמכות, ואולם נותן שירותי התשלום למשלם ונותן שירותי התשלום למוטב יעשו מאמצים סבירים להשיב למשלם את הכספים שהועברו במסגרת פעולת התשלום, ככל שהועברו, ובכלל זה ימסור נותן שירותי התשלום למוטב לנותן שירותי תשלום למשלם כל מידע הנוגע לעניין; לא ניתן להשיב למשלם את הכספים כאמור, נותן שירותי התשלום למשלם, יעביר למשלם, לפי בקשתו, כל מידע שקיים ברשותו הנוגע לפעולת התשלום שבוצעה, שיכול לסייע לו בהשבת הכספים. .21 צירוף של אותיות, מספרים, סמלים או פרט מזהה- "בסעיף זה, "קוד זיהוי ייחודי (א) ייחודי אחר, שנותן שירותי התשלום קבע שעל הלקוח למסור כדי לזהות באופן ודאי אותו או לקוח אחר או את חשבון התשלום של מי מהם, לצורך ביצוע פעולת תשלום. פעולת תשלום המבוצעת על סמך קוד זיהוי ייחודי פעולת תשלום שבוצעה על סמך קוד זיהוי ייחודי של המוטב שמסר לקוח, בין (ב) שנמסר לבדו ובין שנמסר עם פרטים נוספים, תיחשב כפעולה שבוצעה כנדרש, לעניין זהות המוטב. היה קוד הזיהוי הייחודי שמסר הלקוח שגוי, לא יישאו נותן שירותי התשלום (ג) למשלם ונותן שירותי התשלום למוטב שהסתמכו על קוד הזיהוי האמור באחריות בשל אי–ביצוע פעולת התשלום או בשל פגם בביצועה ובלבד שאי–הביצוע או הפגם כאמור נגרמו בשל אותה הסתמכות, ואולם נותן שירותי התשלום למשלם ונותן שירותי התשלום למוטב יעשו מאמצים סבירים להשיב למשלם את הכספים שהועברו במסגרת פעולת התשלום, ככל שהועברו, ובכלל זה ימסור נותן שירותי התשלום למוטב לנותן שירותי תשלום למשלם כל מידע הנוגע לעניין; לא ניתן להשיב למשלם את הכספים כאמור, נותן שירותי התשלום למשלם, יעביר למשלם, לפי בקשתו, כל מידע שקיים ברשותו הנוגע לפעולת התשלום שבוצעה, שיכול לסייע לו בהשבת הכספים. מוצע לקבוע הסדר אחריות המתייחס לפעולת21 סעיף תשלום שבוצעה על סמך קוד זיהוי ייחודי. )לסעיף קטן (א מוצע להגדיר מהו אותו "קוד זיהוי ייחודי" שנותן שירותי התשלום קבע שעל הלקוח למסור כדי לזהות באופן ודאי את הלקוח או לקוח אחר, או את חשבון התשלום של מי מהם לצורך ביצוע פעולת תשלום. לצורך העניין, שמו של אדם לא יכול להוות קוד זיהוי ייחודי, משום שייתכנו ,IBAN–כמה אנשים בעלי אותו שם. לעומת זאת, מספר ה המורכב, לפי סטנדרטים בין–לאומיים, מצירוף של מספר - חשבון בנק, סניף, סימון המדינה, ושתי ספרות ביקורת עונה להגדרה "קוד זיהוי ייחודי" המוצעת, שכן הוא מזהה את חשבון הלקוח באופן חד–ערכי, כך שאין שני חשבונות .IBAN בנק בעלי אותו מספר )לסעיף קטן (ב מוצע לקבוע כי פעולת תשלום שבוצעה בהסתמך על קוד זיהוי ייחודי של המוטב, שמסר לקוח, בין אם הלקוח הוא המשלם ובין אם הוא המוטב, תיחשב כפעולה שבוצעה כנדרש לעניין זהות המוטב. בעולם התשלומים המתקדם יש מגוון רחב של פלטפורמות המאפשרות לתת הוראות תשלום, והתחרות היא גם על הפשטות שבה ניתן לתת את אותן הוראות תשלום, לרבות לעניין הגדרת המוטב שאליו מיועדים הכספים במסגרת פעולת התשלום. כבר היום ניתן לראות פלטפורמות תשלום שבהן ניתן להגדיר את המוטב באמצעות מספר הטלפון הנייד שלו או פרופיל משתמש שלו ברשתות חברתיות שונות. השאלה אם נתונים מזהים כאמור נחשבים "קוד זיהוי ייחודי" תיבחן בהתאם לנסיבותיו של ,שירות התשלום אשר מבקש לעשות בהם שימוש. עם זאת עצם השימוש בקוד זיהוי ייחודי יש בו כדי להקנות ודאות ביחס לזהות הלקוח. מוצע לבטא עניין זה במסגרת הסדרי האחריות לביצוע פעולת תשלום שנעשתה תוך שימוש בקוד זיהוי ייחודי. מוצע לקבוע כי אם משלם או מוטב מסרו קוד זיהוי ייחודי של מוטב, ונותן שירותי התשלום ביצע פעולת תשלום בהסתמך על אותו קוד זיהוי ייחודי, אזי הפעולה תיחשב ככזו שבוצעה כנדרש, ולא יהיה ניתן לטעון כלפי נותן שירותי התשלום כי הוא טעה בזהות המוטב של פעולת התשלום, וזאת גם אם הלקוח מסר פרטים נוספים אחרים כמו שם המוטב, באופן שלא תאם את קוד הזיהוי הייחודי של המוטב. כאמור, שם המוטב הוא אינו מזהה חד–ערכי ופעמים רבות יכול שתיפול טעות בשם שמסר הלקוח (שגיאת כתיב, קיצור שם ועוד). )לסעיף קטן (ג מוצע להסדיר מצב שבו הלקוח מסר קוד זיהוי ייחודי שגוי. כך למשל, מצב שבו הלקוח טעה בספרה, או שהמשלם נתן קוד זיהוי ייחודי של מוטב אחר. במצב דברים זה, מוצע לקבוע כי ככל שנותן שירותי התשלום הסתמך על קוד הזיהוי הייחודי שנתן הלקוח, הוא לא יישא באחריות בשל הפגם בביצוע הפעולה. עם זאת מוצע לקבוע כי נותן שירותי התשלום יידרש לעשות מאמצים סבירים להשיב למשלם את הכספים שהועברו וכן למסור כל מידע הנוגע לעניין בהתאם להוראות הסעיף. ד ב ר י ה ס ב ר הצתוע חוקהצ1 - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו1167 פרק ה': הקפאת השימוש באמצעי תשלום הקפאת השימוש באמצעי תשלום בידי המשלם .22 המשלם רשאי, בכל עת, לבקש מנותן שירותי תשלום להקפיא את השימוש באמצעי התשלום; ביקש המשלם כאמור, יקפיא נותן שירותי התשלום את השימוש באמצעי ימים, אלא אם כן14 התשלום באופן מיידי לתקופה שביקש המשלם ושלא תעלה על ביקש המשלם בהתאם לחוזה שירותי התשלום, תקופה ארוכה יותר. הקפאת השימוש באמצעי תשלום בידי נותן שירותי תשלום למשלם .23 ,נותן שירותי תשלום למשלם רשאי להקפיא את השימוש באמצעי התשלום (א) ,אם הדבר נדרש בהתאם להוראות כל דין וכן, אם הוסכם כך בחוזה שירותי התשלום מטעמים סבירים; לעניין זה יראו כטעמים סבירים, בין השאר, חשש לפגיעה באבטחת אמצעי התשלום, חשש לשימוש לרעה באמצעי התשלום או מרמה, ואם התשלום מקורו חשש ממשי כי המשלם לא יקיים- באשראי שניתן בידי נותן שירותי התשלום למשלם את התחייבותו כלפי נותן שירותי התשלום לפרוע את האשראי. ביקש נותן שירותי תשלום למשלם להקפיא את השימוש באמצעי התשלום כאמור (ב) בסעיף קטן (א), יודיע על כך למשלם ויפרט את הטעמים להקפאה, לפני ההקפאה. על אף הוראות סעיף קטן (ב), נותן שירותי תשלום למשלם רשאי להקפיא את (ג) השימוש באמצעי התשלום גם בלא הודעה או בלא פירוט הטעמים להקפאה, לפי הסעיף הקטן האמור, אם מסירת ההודעה או פירוט הטעמים כאמור, לפי העניין, עלולים לסכל את המטרה שלשמה נדרשת ההקפאה, ובלבד שההודעה או פירוט הטעמים כאמור יימסרו בהקדם האפשרי לאחר מכן. בסעיפים אלה מוצע לקבוע את אפשרותו של סעיפים לקוח שהוא משלם, וכן את אפשרותו של נותן 23 ו־22 שירותי תשלום למשלם, להקפיא את השימוש כללי באמצעי התשלום. האפשרות להקפיא את השימוש באמצעי תשלום, להבדיל מביטולו, מאפשרת לחזור ולהשתמש באותו אמצעי תשלום עם סיום ההקפאה. הקפאת שימוש באמצעי תשלום נועדה להקטין סיכונים מבחינת המשלם, או מבחינת נותן שירותי התשלום, לפי העניין, במקרים שבהם מתעורר חשש בנוגע לשימוש באמצעי התשלום, כמפורט להלן. הסעיף המוצע מתייחס לזכותו של משלם לבקש 22 סעיף מנותן שירותי תשלום להקפיא את השימוש באמצעי התשלום, כדי לצמצם סיכונים מבחינתו, למשל בעת נסיעה לחו"ל או בעת קיומו של חשש לאבדן אמצעי התשלום. מוצע לקבוע כי אם המשלם ביקש זאת, נותן שירותי התשלום יקפיא את השימוש באמצעי התשלום באופן מיידי ולתקופה שביקש המשלם אשר לא תעלה , ימים, אלא אם כן ניתן, לפי חוזה שירותי התשלום14 על להקפיא את אמצעי התשלום לתקופה ארוכה יותר. ימים (אלא אם כן נקבעה14 ההגבלה לפרק זמן של עד בחוזה תקופה ארוכה יותר) נובעת מכך שבפרק זמן זה גם נותן שירותי התשלום חשוף לסיכונים ולחובות שונות. ,לכן, ייתכן כי מבחינתו, ככל שמדובר בתקופה ארוכה יותר יעדיף לסיים את חוזה שירותי התשלום. יצוין כי ללקוח גם ,נתונה האפשרות לסיים בכל עת את חוזה שירותי התשלום אם ירצה להפסיק את השימוש באמצעי התשלום לתקופה 6 המוצע. ארוכה יותר, בהתאם לסעיף הסעיף המוצע עוסק בזכותו של נותן שירותי 23 סעיף התשלום להקפיא את השימוש באמצעי התשלום. בסעיף קטן (א) מוצע לקבוע כי כדי שנותן שירותי תשלום יוכל לעשות שימוש בזכות זו עליו לעגן את זכותו לכך במסגרת חוזה שירותי התשלום, וכן כי הקפאת ,השימוש צריכה להיות מטעמים סבירים בלבד. לעניין זה מוצע כי יראו כטעמים סבירים, בין השאר, חשש לפגיעה ,באבטחת אמצעי התשלום, חשש לשימוש לרעה או מרמה חשש ממשי כי המשלם- ואם התשלום מקורו באשראי לא יקיים את התחייבותו לפרוע את האשראי. הסיפה של הסעיף, בעניין חשש לפירעון האשראי, דומה לזכותו של (ד) לחוק כרטיסי חיוב להשעות את4 מנפיק לפי סעיף השימוש בכרטיס חיוב. עם זאת, בעוד שבחוק כרטיסי (ד) את מונח "חשש סביר" של המנפיק4 חיוב נוקט סעיף ,כי הלקוח לא יוכל לשלם את התמורה במועד המוסכם –כאן מוצע לקבוע כי נדרש קיומו של "חשש ממשי" לאי עמידה בהתחייבויות כאמור. הקפאה של אמצעי תשלום עלולה לגרום נזק רב למשלם ולהשפיע על ההתנהלות היומיומית שלו. לפיכך מוצע לצמצם את אפשרות נותן שירותי התשלום לבצע הקפאה, למקרים של חשש ממשי כאמור. עוד מוצע להבהיר כי נותן שירותי תשלום למשלם רשאי להקפיא את השימוש באמצעי תשלום אם הדבר נדרש בהתאם להוראות כל דין. בסעיף קטן (ב) מוצע לקבוע כי על נותן שירותי תשלום למשלם להודיע על כוונתו להקפיא את אמצעי התשלום ולפרט את הטעמים להקפאה, לפני ביצוע ההקפאה. עם זאת, סעיף קטן (ג) המוצע מאפשר לנותן שירותי תשלום ד ב ר י ה ס ב ר 1177הצתוע חוקהצ1 - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו הודיע נותן שירותי תשלום למשלם על הקפאת אמצעי התשלום בעל פה, ישלח (ד) על כך הודעה למשלם גם בכתב. ,הקפיא נותן שירותי תשלום למשלם את השימוש באמצעי תשלום לפי סעיף זה (ה) יסיר את ההקפאה או יעמיד לרשות המשלם אמצעי תשלום חלופי בהקדם האפשרי לאחר שחלפו הטעמים שהביאו להקפאה, ויודיע על כך למשלם. פרק ו': שימוש לרעה באמצעי תשלום הגבלת אחריות לשימוש לרעה בשל מסירת הודעה .24 הודעה של המשלם לנותן שירותי תשלום למשלם על גניבה- "בסעיף זה, "הודעה (א) או אבדן של רכיב חיוני באמצעי תשלום או על שימוש לרעה באמצעי תשלום. המשלם לא יהיה אחראי לשימוש לרעה באמצעי תשלום שנעשה לאחר שנמסרה (ב) הודעה. המשלם יהיה אחראי לשימוש לרעה באמצעי תשלום שנעשה לפני שנמסרה (ג) :הודעה, לפי הסכום הנמוך מבין אלה הודיע נותן שירותי תשלום למשלם על הקפאת אמצעי התשלום בעל פה, ישלח (ד) על כך הודעה למשלם גם בכתב. ,הקפיא נותן שירותי תשלום למשלם את השימוש באמצעי תשלום לפי סעיף זה (ה) יסיר את ההקפאה או יעמיד לרשות המשלם אמצעי תשלום חלופי בהקדם האפשרי לאחר שחלפו הטעמים שהביאו להקפאה, ויודיע על כך למשלם. פרק ו': שימוש לרעה באמצעי תשלום .24 הודעה של המשלם לנותן שירותי תשלום למשלם על גניבה- "בסעיף זה, "הודעה (א) או אבדן של רכיב חיוני באמצעי תשלום או על שימוש לרעה באמצעי תשלום. הגבלת אחריות לשימוש לרעה בשל מסירת הודעה המשלם לא יהיה אחראי לשימוש לרעה באמצעי תשלום שנעשה לאחר שנמסרה (ב) הודעה. המשלם יהיה אחראי לשימוש לרעה באמצעי תשלום שנעשה לפני שנמסרה (ג) :הודעה, לפי הסכום הנמוך מבין אלה למשלם להקפיא את השימוש באמצעי התשלום גם בלא הודעה או בלא פירוט הטעמים להקפאה, אם מסירה של ,אלה עלולה לסכל את המטרה שלשמה נדרשת ההקפאה ובלבד שההודעה או פירוט הטעמים ימסרו בהקדם האפשרי לאחר מכן. כך למשל בנסיבות הנוגעות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור. בסעיף קטן (ד) מוצע לקבוע כי אם ההודעה על ההקפאה ניתנה בעל פה, נותן שירותי התשלום ישלח הודעה עליה גם בכתב. לאור ההשפעה המשמעותית שיש להקפאת אמצעי התשלום בידי נותן שירותי התשלום על ההתנהלות של משלם, מוצע בסעיף קטן (ה) לקבוע כי על נותן שירותי התשלום למשלם להסיר את ההקפאה או להעמיד לרשות המשלם אמצעי תשלום חלופי בהקדם ,האפשרי לאחר שחלפו הטעמים שהביאו להקפאה ולהודיע על כך למשלם. פרק ו' המוצע כולל הוראות הנוגעות לכל סעיפים המצבים המוכרים בחוק כרטיסי חיוב שבהם 32 עד24 נעשה שימוש לרעה באמצעי תשלום, ולהסדרי כללי האחריות שיחולו בהקשרים האלה: שימוש ; ו־6 לחוק כרטיסי חיוב5 לרעה והאחריות לו לפי סעיפים 6א לחוק האמור, ועסקה שינוי בלא הרשאה לפי סעיף במסמך חסר (שלא בוצעה על ידי הלקוח או שבמסגרתה לחוק האמור.9 בוצע שינוי בלא הרשאה) לפי סעיף ההוראות המוצעות בהקשר הזה, מבוססות על הסעיפים האמורים בחוק כרטיסי חיוב, אך תחולתן רחבה ומתייחסת לכלל אמצעי התשלום. כמו כן מוצעים שינויים והתאמות ביחס להוראות חוק כרטיסי חיוב, כפי שיפורט בהמשך. הסדרי האחריות לשימוש לרעה בחוק כרטיסי חיוב מותאמים למאפיינים המיוחדים של כרטיס החיוב: תפוצה רחבה, קל לניוד, נמצא בשימוש תדיר ויומיומי, העדר שליטה של הלקוח על האוחז בכרטיס, ועוד. מאפיינים ,אלה קיימים אף ביתר שאת בעולם התשלומים המודרני המבוסס על אמצעי תשלום מקוונים, מבוססי תהליכים וירטואליים ורצפי פעולות אשר לא בהכרח מעורב בהם רכיב פיזי, למשל, הוראת תשלום שניתנת באתר האינטרנט של נותן שירותי תשלום דרך מחשב. דוגמה נפוצה כיום ,ניתן למצוא באמצעי תשלום המתבססים, בין השאר ,על שימוש במכשיר הסלולרי של הלקוח. במקרים אלה השימוש במכשיר הסלולרי הוא חלק מרצף הפעולות שעל משלם לבצע לשם מתן הוראת התשלום. בדומה לכרטיס חיוב, המכשיר הסלולרי גם הוא נמצא בתפוצה רחבה וקל לניוד. עם זאת, ובשונה מכרטיס חיוב אשר כל מהותו הוא לשמש כאמצעי תשלום, המכשיר הסלולרי מצוי באופן תדיר ויומיומי בשימוש שאינו נוגע להיותו אמצעי תשלום (כמו שיחות טלפון, מסרונים, קבלה ושליחה של מיילים ועוד). הוא אינו שמור בארנק והשימוש התדיר והמוחצן שלו הוא שימוש סביר ואינהרנטי למכשיר הסלולרי. נותני שירותי התשלום נהנים מהנגישות והזמינות של המכשיר הסלולרי כפלטפורמה נוחה למתן שירותי תשלום, ומפיקים מכך תועלת. לצד תועלת זו קיימים גם סיכונים שונים הנובעים מאותה נגישות וזמינות. לפיכך, הסדרי האחריות שנועדו להתמודד עם סיכונים אלה, צריכים לחול גם במקרה הזה, ובכלל ביחס לאמצעי התשלום המתקדמים. מעבר לאמור, גם הדרכים לפריצה או לגניבה של הרכיב החיוני באמצעי התשלום התפתחו והשתכללו. "גניבה של רכיב חיוני", לעומת גניבה של כרטיס חיוב, עשויה להיעשות בדרכים שונות שאינן בהכרח בדרך של נטילה והחזקת הכרטיס הפיזי (החפץ). מהאמור לעיל עולה כי ,עולם התשלומים המודרני מזמן מקרים מורכבים יותר ,החורגים מהממד הפיזי של אמצעי התשלום, ולגביהם ובפרט לעניין שימוש לרעה בהם, נדרש לקבוע ולהגדיר הסדרי אחריות ברורים. עניין זה הובא בחשבון בעת קביעת הסדרי האחריות לשימוש לרעה המוצעים להלן, בהסתמך על ההסדרים הקבועים בחוק כרטיסי חיוב בהקשרים האלה. כפי שנכתב בחלק הכללי, אחת התכליות המרכזיות של הצעת החוק היא הגברת אמון הציבור באמצעי התשלום המתקדמים ובכך הגברת השימוש בהם. הרחבת הסדרי האחריות לשימוש לרעה ביחס לכלל אמצעי התשלום מהווה נדבך משמעותי בהגשמת תכלית זו. יצוין כי הסדר האחריות המוצע בחוק זה, המבוסס על ,PSD–חוק כרטיסי חיוב, שונה מהסדר האחריות הקבוע ב והוא מיטיב יותר עם הצרכן. הסדר האחריות הקבוע בחוק ד ב ר י ה ס ב ר הצתוע חוקהצ1 - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו1178 שקלים חדשים לכל יום30 7 שקלים חדשים בתוספת של5 סכום קבוע של )1( מהמועד שבו נודע למשלם על הגניבה או האבדן של הרכיב החיוני באמצעי ;התשלום או על השימוש לרעה באמצעי התשלום, עד למועד מסירת ההודעה ימים מיום שנעשה לראשונה30 על אף האמור, מסר המשלם את ההודעה בתוך שקלים חדשים; יום450 שימוש לרעה, לא יהיה אחראי לסכום העולה על ההודעה לא ייכלל במניין הימים לפי פסקה זו, אם ההודעה נמסרה באותו יום שבו נודע למשלם על האבדן או הגניבה של הרכיב החיוני או על השימוש לרעה ,באמצעי התשלום; השר, בהסכמת שר האוצר ונגיד בנק ישראל, רשאי לקבוע ;בצו, סכומים שונים מהסכומים הקבועים בפסקה זו סכום פעולות התשלום שבוצעו בפועל תוך כדי השימוש לרעה. )2( על אף הוראות סעיף קטן (ג), המשלם יהיה אחראי לשימוש לרעה באמצעי תשלום (ד) שנעשה לפני שנמסרה הודעה, והגבלת האחריות לפי הסעיף הקטן האמור לא תחול עליו, אם השימוש באמצעי התשלום נעשה לאחר שהמשלם העמיד את הרכיב החיוני באמצעי התשלום לרשותו של אדם אחר, והכול בין אם השימוש נעשה בידיעת המשלם :ובין אם נעשה שלא בידיעתו; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו בהתקיים אחד מאלה כרטיסי חיוב, והמוצע להלן, הוא הסדר ביטוחי שחורג מדיני הנזיקין הכלליים, ומטיל את עיקר האחריות על נותן שירותי התשלום, בתוספת מעין השתתפות עצמית ללקוח, כדי להקטין את החשש לסיכון מוסרי של לקוחות ). ההצדקה להטיל את עיקר האחריות עלMoral Hazard( נותן שירותי התשלום, כפי שצוינה עוד בדברי ההסבר להצעת חוק כרטיסי חיוב, נובעת מכך שהוא זה שיכול לפעול לצמצום השימוש לרעה באמצעי התשלום באופן רחב לאור שליטתו בעיצוב אמצעי התשלום, וכן לפזר את הנזק בין כלל המשתמשים בכרטיסי חיוב. זאת לעומת הלקוח, אשר אם יישא לבדו באחריות הוא עשוי להיות צפוי לנזקים בלתי סבירים. עניינו של הסעיף המוצע בהגבלת האחריות24 סעיף של משלם לשימוש לרעה שנעשה באמצעי תשלום שלו, בשל מסירת הודעה, בדומה לקבוע בסעיף לחוק כרטיסי חיוב. בסעיף קטן (א) מוצע להגדיר את5 ה"הודעה", כ"הודעה של המשלם לנותן שירותי תשלום למשלם על גניבה או אבדן של רכיב חיוני באמצעי תשלום או על שימוש לרעה באמצעי תשלום". הגדרה זו מתבססת (א) לחוק כרטיסי חיוב, בשינויי5 על ההגדרה הקיימת בסעיף נוסח ובהתאמות לאמצעי התשלום המודרניים, כך שאבדן או גניבת אמצעי תשלום יתבטא בגניבה או באבדן של הרכיב החיוני באמצעי התשלום, הכולל רק את הרכיבים הייחודיים של המשלם אשר הגישה אליהם מאפשרת מתן הוראת תשלום. התאמה זו נדרשת לאור ההגדרה הרחבה של "אמצעי תשלום", הכוללת את כל רצף הפעולות שעל ,המשלם לבצע כדי לתת הוראת תשלום. מסירת ההודעה כפי שיפורט להלן, למעשה מסמנת את גבולות האחריות של המשלם: מרגע מסירתה הוא לא יהיה אחראי לשימוש לרעה שנעשה לאחר מכן, ובהתאם אף תיגזר חובתו לשאת בעלויות "השתתפות עצמית". משכך יש חשיבות ליצירת ודאות משפטית ביחס לשאלה מה ייחשב גניבה או אבדן של אמצעי התשלום לעניין ההודעה כאמור. ההוראה הראשונה בהסדר האחריות המוצע לעניין שימוש לרעה קובעת, בסעיף קטן (ב), כי המשלם לא יהיה אחראי לשימוש לרעה באמצעי תשלום שנעשה לאחר (ב) לחוק כרטיסי5 שנמסרה ההודעה. זאת בדומה לסעיף חיוב. ההנחה היא שמרגע שנותן שירותי תשלום למשלם יודע על האבדן או הגניבה, או על כך שנעשה שימוש לרעה באמצעי תשלום, הוא זה שיכול וצריך לפעול כדי למנוע שימוש לרעה עתידי (אם באמצעות הקפאת אמצעי התשלום, הנפקת אמצעי תשלום חדש או כל אמצעי אחר). לגבי שימוש לרעה באמצעי תשלום שנעשה לפני מסירת הודעה, מוצע בסעיף קטן (ג) להטיל על המשלם (ג) לחוק כרטיסי5 אחריות מוגבלת בסכום, בדומה לסעיף חיוב, אם נודע לו על האבדן, הגניבה או השימוש לרעה באמצעי התשלום, ולא יידע את נותן שירותי התשלום (אז 7 ש"ח ועוד סכום שייקבע לפי5 יחויב בסכום קבוע של ש"ח בעבור כל יום החל30 הנמוך מבין שני אלה: סכום של מהיום שבו נודע לו על הגניבה, האבדן או השימוש לרעה ועד למועד מסירת ההודעה, או סכום פעולות התשלום שבוצעו בפועל במסגרת השימוש לרעה). זאת, במטרה להפחית את החשש לסיכון מוסרי של המשלם, ולעודד משלמים למסור הודעה בסמוך למועד בו נודע להם על הגניבה, האבדן או השימוש לרעה, ולא להתמהמה. אין ,מדובר באחריות מלאה אלא בחיוב בסכומים קצובים אשר במהותם דומים ל"דמי השתתפות עצמית", שייגבו ש"ח450 ממשלם, כמפורט לעיל ובכפוף לתקרת חיוב של ימים ממועד השימוש30 במקרה של מסירת ההודעה בתוך ,לרעה. במסגרת הסעיף מוצע להסמיך את שר המשפטים בהסכמת שר האוצר ונגיד בנק ישראל, לקבוע סכומים שונים מהנקובים בסעיף. )לסעיף קטן (ד )כחריג מכלל האחריות המוגבלת שבסעיף קטן (ג האמור, מוצע לקבוע כי בנסיבות שבהן המשלם העמיד את ד ב ר י ה ס ב ר 1179 הצתוע חוקהצ1 - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו הרכיב החיוני הועמד לרשותו של האדם האחר בנסיבות סבירות למטרת )1( שמירה בלבד או שהועמד לרשותו של מוטב לצורך מתן הוראת תשלום באמצעות ;המוטב השימוש לרעה נעשה לאחר שהרכיב החיוני שהועמד לרשות האדם האחר )2( אבד לאותו אדם או נגנב ממנו. על אף הוראות סעיפים קטנים (ג) ו–(ד) המשלם לא יהיה אחראי לשימוש לרעה (ה) באמצעי התשלום לפי הסעיפים הקטנים האמורים אם נותן שירותי התשלום למשלם לא איפשר לו למסור הודעה או להקפיא את השימוש באמצעי התשלום, בכל עת, באופן סביר. הגבלת אחריות לשימוש לרעה ,בשל סיום חוזה החזרת אמצעי תשלום או הקפאת השימוש בו .25 6 או הוחזר אמצעי התשלום סיים המשלם את חוזה שירותי התשלום לפי סעיף (א) לרשותו של נותן שירותי התשלום למשלם, לא יהיה המשלם אחראי לשימוש לרעה שנעשה באמצעי התשלום לאחר מועד הסיום או ההחזרה כאמור. הוקפא השימוש באמצעי התשלום לא יהיה המשלם אחראי לשימוש לרעה (ב) שנעשה בתקופת ההקפאה כאמור. מרמה .26 פעל המשלם בכוונת מרמה בקשר עם שימוש לרעה באמצעי תשלום, יהיה אחראי לשימוש לרעה ולא תחול עליו הגבלת האחריות לפי פרק זה. הרכיב החיוני הועמד לרשותו של האדם האחר בנסיבות סבירות למטרת )1( שמירה בלבד או שהועמד לרשותו של מוטב לצורך מתן הוראת תשלום באמצעות ;המוטב השימוש לרעה נעשה לאחר שהרכיב החיוני שהועמד לרשות האדם האחר )2( אבד לאותו אדם או נגנב ממנו. על אף הוראות סעיפים קטנים (ג) ו–(ד) המשלם לא יהיה אחראי לשימוש לרעה (ה) באמצעי התשלום לפי הסעיפים הקטנים האמורים אם נותן שירותי התשלום למשלם לא איפשר לו למסור הודעה או להקפיא את השימוש באמצעי התשלום, בכל עת, באופן סביר. .25 6 או הוחזר אמצעי התשלום סיים המשלם את חוזה שירותי התשלום לפי סעיף (א) לרשותו של נותן שירותי התשלום למשלם, לא יהיה המשלם אחראי לשימוש לרעה שנעשה באמצעי התשלום לאחר מועד הסיום או ההחזרה כאמור. הגבלת אחריות לשימוש לרעה ,בשל סיום חוזה החזרת אמצעי תשלום או הקפאת השימוש בו הוקפא השימוש באמצעי התשלום לא יהיה המשלם אחראי לשימוש לרעה (ב) שנעשה בתקופת ההקפאה כאמור. .26 פעל המשלם בכוונת מרמה בקשר עם שימוש לרעה באמצעי תשלום, יהיה אחראי לשימוש לרעה ולא תחול עליו הגבלת האחריות לפי פרק זה. מרמה אמצעי התשלום לרשותו של אדם אחר שעשה בו שימוש ,לרעה, בין אם בידיעת המשלם ובין אם שלא בידיעתו יהיה המשלם אחראי באופן מלא עד למסירת ההודעה בעניין לנותן שירותי התשלום, למעט בנסיבות מסוימות המפורטות בסעיף. נסיבות אלה דומות לאלה המפורטות (ד) לחוק כרטיסי חיוב בשינויים מסוימים, כמו5 בסעיף למשל התייחסות למסירה של הרכיב החיוני באמצעי התשלום. בהקשר זה יצוין כי את הנסיבה הנוגעת לפעילות ) לחוק3()(ד5 בכוונת מרמה של המשלם, הקבועה בסעיף שלהלן כסעיף עצמאי26 כרטיסי חיוב, מוצע לעגן בסעיף לאור תחולתו הרחבה ביחס לפרק כולו. סעיף קטן (ה) המוצע הוא סעיף חדש שלא קיים בחוק כרטיסי חיוב, והוא קובע כי המשלם לא יהיה אחראי )לשימוש לרעה באמצעי התשלום לפי סעיפים קטנים (ג ו–(ד) אם נותן שירותי התשלום לא אפשר לו למסור הודעה או להקפיא את השימוש באמצעי תשלום בכל עת, באופן ,סביר. הוראה זו משלימה את הוראת סעיף קטן (ב) המוצע ולפיה לאחר מסירת הודעה לא יהיה המשלם אחראי עוד. כאמור, המודל המוצע של הסדר האחריות בסעיף נועד לתמרץ את המשלם להודיע על אבדן או גניבה של הרכיב החיוני או על שימוש לרעה שנעשה באמצעי התשלום, ואף ,לפטור אותו מאחריות מרגע שמסר את ההודעה. כמו כן המוצע, המאפשר למשלם להקפיא את השימוש22 סעיף באמצעי התשלום שלו בכל עת, נועד גם הוא לאפשר למשלם להקטין או למנוע את נזקו ולמנוע אפשרות של שימוש לרעה. לכן, ככל שנותן שירותי תשלום לא מאפשר ,למשלם להודיע על אבדן, גניבה או שימוש לרעה כאמור או להקפיא את אמצעי התשלום, הרי שהוא אינו מאפשר למשלם להקטין או למנוע את השימוש לרעה, ואין זה ראוי עוד להטיל עליו אחריות בנסיבות אלה. המוצע קובע הוראות לעניין הגבלת25 סעיף25 סעיף האחריות של משלם לשימוש לרעה שנעשה באמצעי תשלום בשל סיום חוזה, החזרת אמצעי תשלום או הקפאת השימוש בו. בסעיף קטן (א) מוצע לקבוע כי המשלם לא יהיה אחראי לשימוש לרעה שנעשה באמצעי התשלום לאחר החזרת אמצעי התשלום לרשותו של נותן שירותי (ה) לחוק כרטיסי5 התשלום. זאת בדומה לקבוע בסעיף חיוב. עוד מוצע להרחיב הוראה זו ולקבוע כי המשלם לא יישא באחריות גם לאחר מועד סיום חוזה שירותי התשלום. בעולם התשלומים המודרני, אמצעי תשלום יכול להיות גם רצף פעולות הכולל שימוש בשם משתמש וסיסמה בלבד. במקרים אלה אין רלוונטיות לפעולה שעניינה החזרה פיזית של אמצעי תשלום לרשות נותן שירותי התשלום ("החזרת הכרטיס"). עם זאת, מבחינה מהותית, ניתן לזהות את מועד סיומו של חוזה שירותי התשלום כמועד הרלוונטי אשר ממנו ואילך, למשלם לא תהיה עוד אחריות לשימוש ,לרעה שנעשה באמצעי התשלום. בדומה להחזרת הכרטיס גם סיום החוזה מפקיע מהמשלם את זכויותיו באמצעי התשלום, שאמור להיחסם על ידי נותן שירותי התשלום. בנסיבות אלה, מוצע גם לפטור את המשלם מאחריות לשימוש לרעה. באופן דומה, מוצע לקבוע בסעיף קטן (ב) כי המשלם לא יהיה אחראי לשימוש לרעה שנעשה בתקופת ההקפאה של אמצעי התשלום. כחריג להסדרי הגבלת האחריות בפרק זה, מוצע26 סעיף לקבוע כי בכל מקרה שבו משלם פעל בכוונת מרמה בקשר עם שימוש לרעה באמצעי התשלום, הוא יישא במלוא האחריות לשימוש לרעה. זאת, בדומה לקבוע ) לחוק כרטיסי חיוב.3()(ד5 בסעיף ד ב ר י ה ס ב ר הצתוע חוקהצ1 - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו1180 השבת סכומי חיוב בשימוש לרעה .27 חויב המשלם בשל פעולת תשלום שנעשתה תוך כדי שימוש לרעה, ישיב לו נותן (א) שירותי התשלום למשלם, את סכום החיוב, למעט הסכום שבו חייב המשלם לפי סעיף (ג), בערכו ביום החיוב; הסכום כאמור יושב למשלם בהקדם האפשרי אך לא יאוחר24 משבעה ימי עסקים מיום הודעת המשלם על השימוש לרעה. אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מזכותו של נותן שירותי תשלום למשלם (ב) לחזור ולחייב את המשלם ביתרת סכום החיוב, אם נוכח שהשימוש נעשה בנסיבות ; נותן שירותי התשלום ימסור למשלם הודעה המפרטת26 (ד) או24 המפורטות בסעיפים ימים לפחות לפני החיוב בפועל, וימסור15 ,את הנימוקים לחיוב לפי סעיף קטן זה למשלם, לפי דרישתו, עותקי מסמכים שבידו לעניין זה. נותן שירותי תשלום למשלם לא יהיה אחראי לנזק אם פעל בתום לב ובלא (ג) התרשלות על פי הודעת המשלם כאמור בסעיף קטן (א). שינוי חיוב בלא הרשאה .28 נתן משלם הוראת תשלום באמצעות המוטב וסכום החיוב במסגרת פעולת התשלום (א) הוגדל בלא הרשאה, ישיב לו נותן שירותי התשלום למשלם, את ההפרש שבין הסכום שחויב בו המשלם בפועל לבין הסכום שעליו הודיע המשלם כי התחייב בו במסגרת סכום ההפרש); סכום ההפרש יושב- פעולת התשלום, בערכו ביום החיוב (בסעיף זה כאמור בהקדם האפשרי אך לא יאוחר משבעה ימי עסקים מיום הודעת המשלם. 6 לחוק כרטיסי חיוב, מוצע בדומה לסעיף27 סעיף לקבוע הוראות בעניין חובתו של נותן שירותי תשלום להשיב למשלם את סכום החיוב שהמשלם חויב בו בשל השימוש לרעה שנעשה באמצעי התשלום שלו, למעט דמי ההשתתפות העצמית שבהם חייב המשלם לפי סעיף 7 ימי עסקים (ג). מוצע לקבוע כי ההשבה תיעשה בתוך24 ימי עסקים, הקבועים בחוק כרטיסי חיוב).10 (לעומת סעיף קטן (ב) המוצע שומר על המנגנון הקיים בסעיף 6(ב) לחוק כרטיסי חיוב שלפיו אין בחובת ההשבה כדי לגרוע מזכותו של נותן שירותי התשלום לחזור ולחייב את המשלם בסכום החיוב אם נוכח שהשימוש נעשה (ד) (הרכיב החיוני הועמד24 בנסיבות המפורטות בסעיפים לרשותו של אדם אחר בנסיבות שאינן סבירות כמפורט ) לאותו סעיף קטן, או שאבד או נגנב לאותו1( בפסקה (כוונת מרמה של המשלם) וכן חוזר על חובת26 אדם) או נותן שירותי התשלום לשלוח הודעה מתאימה למשלם ימים לפחות לפני החיוב15 ,על כוונתו לחזור ולחייב אותו בפועל, כדי לתת לו זמן התארגנות סביר. יובהר כי נטלי ההוכחה בסעיף הולכים אחר חלוקת האחריות, כלומר: נטל ההוכחה להוכיח כי נעשה שימוש לרעה מוטל על המשלם. לאחר הודעת המשלם על השימוש לרעה, מתקיים בירור לעניין קיומו של שימוש לרעה ואם אכן הוכח שנעשה שימוש לרעה, על נותן שירותי התשלום להשיב ללקוח 7 ימי עסקים. את הכספים, והכול צריך להתבצע בתוך נטל ההוכחה לקיומן של הנסיבות המסירות את הגבלת האחריות ומטילות אחריות מלאה על המשלם (העמדת הרכיב החיוני לרשות אחר שאינה בנסיבות סבירות או שהמשלם פעל בכוונת מרמה, כמפורט לעיל), מוטל על נותן שירותי התשלום, ורק לאחר שהוכיח זאת, יוכל לחזור ולחייב את המשלם. כלומר, ההשבה למשלם צריכה להתבצע מיד לאחר שהוכח השימוש לרעה, והוא אינו זה (ד) או24 שצריך להוכיח כי לא התקיימו הנסיבות שבסעיף כתנאי להשבת26 שלא פעל בכוונת מרמה כקבוע בסעיף סכום החיוב. למען השלמת התמונה יובהר כי בפעולת , נטלי ההוכחה30 תשלום במסמך חסר, המוסדרת בסעיף לשימוש לרעה הם שונים, והם יפורטו בהמשך. החובה המוטלת בסעיף זה על נותן שירותי התשלום היא מורכבת, ולהחלטות לגבי קיומם או אי–קיומם של רכיבים שונים בסעיפי השימוש לרעה יש השלכות על המשלם, על המוטב ואולי אף על נותני שירותי תשלום המוצע העוסק בהפסקת17 אחרים. לפיכך, בדומה לסעיף חיוב בשל אי אספקה, מוצע לקבוע בסעיף קטן (ג), כי נותן שירותי תשלום לא יהיה אחראי לנזק אם פעל בתום לב ובלא התרשלות על פי הודעת המשלם כאמור בסעיף קטן (א). יובהר כי הסעיף האמור חל רק ביחס לפעולות שנקט נותן שירותי התשלום לפי הודעת המשלם כאמור בסעיף קטן (א), ואינו חל ביחס לפעולות אחרות שנקט (כמו למשל אם החליט לחזור ולחייב את הלקוח בהתאם להוראות סעיף קטן (ב)). הסעיף המוצע עוסק במקרה פרטי של שימוש28 סעיף לרעה שעניינו שינוי חיוב בלא הרשאה, בדומה 6א לחוק כרטיסי חיוב. הסעיף מתייחס לקבוע בסעיף למצבים שבהם המשלם נתן הוראת תשלום באמצעות המוטב, אך סכום החיוב במסגרת פעולת התשלום הוגדל בלא הרשאה, כאשר ההנחה היא שהוא הוגדל על ידי המוטב. במקרה זה, המשלם אינו מתכחש לעצם קיומה של ,עסקת היסוד, או לכך שהוא זה שנתן את הוראת התשלום אלא טוען לפער בין הסכום שבו הוא חויב לבין הסכום שבו התחייב במסגרת פעולת התשלום. מקרים אלה היו שכיחים יותר בעבר, כאשר השימוש בשוברי נייר היה נפוץ ומוטבים ד ב ר י ה ס ב ר 1181 הצתוע חוקהצ1 - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מזכותו של נותן שירותי התשלום למשלם (ב) ,לחזור ולחייב את המשלם בסכום ההפרש כאמור באותו סעיף קטן, כולו או חלקו ;בערכו ביום החיוב, אם נוכח שהמשלם אכן התחייב גם בסכום ההפרש כולו או חלקו נותן שירותי התשלום כאמור ימסור למשלם הודעה המפרטת את הנימוקים לחיוב לפי ימים לפחות לפני החיוב בפועל, וימסור למשלם, לפי דרישתו, עותקי15 ,סעיף קטן זה מסמכים שבידו לעניין זה. נותן שירותי תשלום למשלם לא יהיה אחראי לנזק אם פעל בתום לב ובלא (ג) התרשלות על פי הודעת המשלם כאמור בסעיף קטן (א). פעולת תשלום במסמך חסר .29 פעולת תשלום שאין מסמך המעיד- "בסעיף זה, "פעולת תשלום במסמך חסר (א) :עליה כמפורט להלן מסמך שנחתם בידי המשלם הכולל פרטים כפי שקבע השר, בהתייעצות )1( ;עם שר האוצר ונגיד בנק ישראל אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מזכותו של נותן שירותי התשלום למשלם (ב) ,לחזור ולחייב את המשלם בסכום ההפרש כאמור באותו סעיף קטן, כולו או חלקו ;בערכו ביום החיוב, אם נוכח שהמשלם אכן התחייב גם בסכום ההפרש כולו או חלקו נותן שירותי התשלום כאמור ימסור למשלם הודעה המפרטת את הנימוקים לחיוב לפי ימים לפחות לפני החיוב בפועל, וימסור למשלם, לפי דרישתו, עותקי15 ,סעיף קטן זה מסמכים שבידו לעניין זה. נותן שירותי תשלום למשלם לא יהיה אחראי לנזק אם פעל בתום לב ובלא (ג) התרשלות על פי הודעת המשלם כאמור בסעיף קטן (א). .29 פעולת תשלום שאין מסמך המעיד- "בסעיף זה, "פעולת תשלום במסמך חסר (א) :עליה כמפורט להלן פעולת תשלום במסמך חסר מסמך שנחתם בידי המשלם הכולל פרטים כפי שקבע השר, בהתייעצות )1( ;עם שר האוצר ונגיד בנק ישראל יכלו בנקל לשנות (בכתב יד) את סכום החיוב. כיום אפשרות זו הצטמצמה, אך עשויה להיות רלוונטית בסוגים שונים של אמצעי תשלום. מוצע לקבוע כי במקרים אלה, נותן שירותי התשלום ישיב למשלם את ההפרש שבין הסכומים האמורים בערכו ביום החיוב. סכום ההפרש יושב בהקדם האפשרי, אך לא יאוחר משבעה ימי עסקים מיום הודעת 6א לחוק כרטיסי המשלם על שינוי החיוב. בשונה מסעיף חיוב, מוצע שלא לצמצם את חובתו של נותן שירותי תשלום להשיב למשלם את ההפרש לפי הודעת המשלם שניתנה ימים בלבד מיום שמסר לו נותן שירותי התשלום30 בתוך את הודעת החיוב. מבנה הסעיף המוצע שונה מהקבוע המוצע27 בחוק כרטיסי חיוב והותאם להוראות סעיף בעניין השבת סכומי חיוב בשימוש לרעה. בדומה לנטל , גם כאן המשלם צריך להוכיח שהחיוב27 ההוכחה בסעיף שונה בלא הרשאה, ואז ישיב נותן שירותי התשלום את ,)ההפרש למשלם. זאת, לצד המנגנון המוצע בסעיף קטן (ב שמאפשר לנותן שירות התשלום לחזור ולחייב את המשלם אם נוכח שהמשלם אכן התחייב גם בסכום ההפרש, כולו או חלקו (וכן חובת שליחת הודעה מתאימה למשלם לפני החיוב בפועל). על פי המוצע, אין הגבלת זמן להודעת המשלם בדבר שינוי החיוב בלא הרשאה, בדומה לסעיף (למעט לפי הדין הכללי). כמו כן, התפיסה היא כי אין27 הצדקה להגביל את המשלם במצב שבו מי ששינה את סכום החיוב הוא המוטב עצמו, והוא גם הנהנה מסכום היתר שהגיע לידיו בשל שינוי החיוב והשימוש לרעה. המוצע לעיל, גם החובה המוטלת על27 בדומה לסעיף ; המוצע היא מורכבת28 נותן שירותי התשלום לפי סעיף לחובת השבת ההפרש השלכות על המשלם, על המוטב ולעתים גם על נותני שירותי תשלום נוספים. לפיכך מוצע (ג) המוצע, כי נותן27 לקבוע בסעיף קטן (ג), בדומה לסעיף שירותי תשלום לא יהיה אחראי לנזק אם פעל בתום לב ובלא התרשלות על פי הודעת המשלם. גם במקרה הזה יובהר כי הפטור מאחריות יחול רק ביחס לפעולות שנקט לפי הודעת המשלם כאמור בסעיף קטן (א), ולא ביחס לפעולות אחרות שנקט. סעיף זה עוסק במקרה פרטי נוסף של שימוש29 סעיף לרעה, שעניינו שימוש לרעה שנעשה במסגרת לחוק כרטיסי9 פעולת תשלום במסמך חסר, בדומה לסעיף חיוב. עסקה במסמך חסר היא עסקה שמסגרתה לא הוצג פרט או חפץ שעשוי להוות ראיה לכאורה לכך שבוצעה (למשל, עסקה שלא הוצג בה כרטיס האשראי, העדר חתימה או היעדר פרטים אחרים שנקבעו במסמך המעיד לחוק כרטיסי חיוב קובע כי אם לקוח9 על העסקה). סעיף חויב בשל עסקה במסמך חסר, והוא הודיע למנפיק בתקופת הזמן הקבועה בסעיף כי הוא לא ביצע את העסקה או שסכום החיוב שונה בלא הרשאה, על המנפיק להשיב לו את סכום החיוב או את ההפרש לפי העניין, בתוך עשרה ימים (לצד מנגנון המאפשר למנפיק לחזור ולחייב האמור יוצר הגנה9 את הלקוח בנסיבות מסוימות). סעיף מיוחדת למשלם בעסקה במסמך חסר, במובן זה שהשבת ,הכספים שבהם נעשה שימוש לרעה היא מעין אוטומטית ואינה מותנית בחובת המשלם להוכיח שאכן נעשה שימוש לרעה כאמור. הצעת החוק מבקשת לשמר את ההגנה הקבועה , האמור, תוך התאמתה לעולם התשלומים המודרני9 בסעיף הכולל גם סחר מקוון משמעותי ומתפתח, שבמסגרתו לא בהכרח קיימת אפשרות להציג את הרכיב הפיזי של אמצעי התשלום, ככל שישנו, או שיש קושי בהחתמת המשלם על שובר בעסקה, במסגרת מתן הוראת התשלום. הצעת החוק מבקשת ליצור תחליף לדרישת הצגת הכרטיס או לחתימה על השובר בעסקה, הכולל את פרטי העסקה, אשר יגשים את התכלית של הגברת הוודאות כי מי שנתן את הוראת התשלום הוא אכן המשלם, ושהוא הסכים לפרטי פעולת התשלום המהותיים, לרבות הסכום שחויב בו בפועל. בסעיף קטן (א) מוצע להגדיר פעולת תשלום במסמך חסר, כפעולת תשלום שאין מסמך המעיד עליה כמפורט ) בסעיף הקטן האמור (מסמך שנחתם בידי2( ) או1( בפסקאות המשלם הכולל פרטים כפי שקבע השר, בהתייעצות עם שר האוצר ונגיד בנק ישראל, או רשומה מוסדית קבילה הכוללת פרטים כפי שקבע השר, בהתייעצות עם שר האוצר ונגיד בנק ישראל, ומתעדת את אימות זהות המשלם שנתן את הוראת ד ב ר י ה ס ב ר הצתוע חוקהצ1 - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו1182 ,]רשומה מוסדית קבילה כמשמעותה בפקודת הראיות [נוסח חדש )2( , הכוללת פרטים כפי שקבע השר, בהתייעצות עם שר האוצר11‏1971-התשל"א ונגיד בנק ישראל, ומתעדת את אימות זהות המשלם שנתן את הוראת התשלום באמצעות פרט אימות מוגבר ואת הסכמתו לביצוע פעולת התשלום. חויב משלם בשל פעולת תשלום במסמך חסר והודיע לנותן שירותי התשלום (ב) ימים מיום שמסר לו הודעה על החיוב, כי הוא לא ביצע את פעולת30 למשלם, בתוך התשלום או כי הסכום לחיוב הוגדל בלא הרשאה, ישיב לו נותן שירותי התשלום למשלם את סכום החיוב בערכו ביום החיוב, או את ההפרש בין הסכום שחויב בו בלא הרשאתו לבין הסכום שעליו הודיע המשלם כי התחייב בו, לפי העניין; הסכום כאמור )(ב27 יושב בתוך שבעה ימי עסקים מיום מסירת הודעת המשלם, והוראות סעיפים (ב) יחולו לפי העניין ובשינויים המחויבים.28–ו מסירת פרטים בידי המשלם .30 משלם ימסור, לבקשת נותן שירותי תשלום למשלם, פרטים על נסיבות אבדן או (א) , או על פעולות תשלום שנעשו תוך כדי שימוש24 גניבה של רכיב חיוני כאמור בסעיף לרעה באמצעי תשלום כאמור בפרק זה. הפטור מאחריות בשל שימוש לרעה באמצעי תשלום או הגבלת האחריות לפי (ב) פרק זה לא יהיו מותנים בקיום הוראות סעיף קטן (א); על אף הוראות סעיף קטן זה, רשאי השר לקבוע פרטים מסוימים בעניינים כאמור בסעיף קטן (א) שמסירתם לנותן שירותי התשלום תהיה תנאי לפטור מאחריות או להגבלתה כאמור. התשלום באמצעות פרט אימות מוגבר ואת הסכמתו לביצוע פעולת התשלום). מסמך המעיד על פעולת התשלום, יכול לפיכך להיות גם מסמך שכולל חתימת לקוח, ולחילופין גם רשומה מוסדית קבילה, שמתעדת שימוש בפרט אימות מוגבר ואת הסכמת הלקוח לביצוע פעולת התשלום (לרבות הפרטים המהותיים בה, כגון הסכום לחיוב). סעיף קטן (ב) המוצע חוזר על ההסדר הקבוע בסעיף לחוק כרטיסי חיוב, כמפורט לעיל. יובהר כי ההגנה9 המיוחדת המוצעת במסגרת הסעיף (השבה אוטומטית של הסכום לחיוב) תינתן למשלם אם הודיע על השימוש לרעה ימים מיום שנותן שירותי התשלום מסר למשלם30 בתוך הימים האמורים, הסדר30 את ההודעה על החיוב. חלפו האחריות חוזר להיות הסדר האחריות הכללי של אחריות , אשר לפיו המשלם צריך27 לשימוש לרעה בהתאם לסעיף להוכיח כי נעשה שימוש לרעה ומשהוכיח זאת, נותן שירותי התשלום חייב להשיב לו בהקדם האפשרי את סכום החיוב (וכן יחולו כל שאר ההוראות הנוגעות להסדר האחריות לשימוש לרעה). הסדר זה נועד לתמרץ את המשלם לבדוק ,את הודעות החיוב שמוסר לו נותן שירותי התשלום. זאת כדי שהמשלם יודיע על השימוש לרעה סמוך ככל האפשר למועד שבו הוא נעשה בפועל. הודעה מהירה תקל על כל הצדדים לבדוק את טענת השימוש לרעה, וכן יש לה חשיבות במניעה של שימוש לרעה נוסף באמצעי התשלום. ואולם ההסדר אינו שולל מהמשלם את זכותו המהותית להסדר האחריות המוגבלת במקרה של שימוש לרעה ימים ממועד30שעליו הודיע, גם אם חלפו למעלה מ־ מסירת הודעת החיוב, בהתאם להוראות הפרק. לחוק כרטיסי12 המוצע דומה לסעיף30 סעיף30 סעיף חיוב, הקובע כי משלם ימסור לבקשת נותן שירותי תשלום למשלם פרטים על נסיבות אבדן או גניבה של רכיב חיוני או על פעולות תשלום שנעשו תוך כדי שימוש לרעה באמצעי תשלום. לעומת הקבוע בחוק כרטיסי חיוב, מוצע שלא לכלול את הסיפה הנוגעת להחזרת הכרטיס, וזאת בהתאם לניתוק מהממד הפיזי של אמצעי התשלום במסגרת הצעת החוק, ולנוכח העובדה כי בעולם אמצעי התשלום המודרני, יכול שייקבעו הסדרים אחרים לביטול אמצעי התשלום בלי שנדרשת החזרה פיזית של החפץ, גם אם ישנו. בסעיף קטן (ב) מוצע לקבוע כי הפטור מאחריות בשל שימוש לרעה או הגבלת האחריות לא יהיו מותנים בקיום הוראות סעיף קטן (א), ואולם מוצע להסמיך את שר המשפטים לקבוע פרטים מסוימים שמסירתם לנותן שירותי התשלום תהיה תנאי לפטור מהאחריות או להגבלתה כאמור. (ג) לחוק כרטיסי חיוב הסמיך את בית המשפט12 סעיף לפסוק למנפיק פיצוי אם המשלם לא מסר את הפרטים לעניין השימוש לרעה. בהצעת החוק מוצע שלא לכלול הוראה זו. ממילא, למשלם יש אינטרס למסור את הפרטים הנוגעים לשימוש לרעה כדי שיוכל להוכיח שנעשה שימוש לרעה באמצעי התשלום שלו, ובפרט למסור את הפרטים לעניין פירוט העסקאות לגביהן נעשה השימוש לרעה, כל זאת כדי לספק לנותן שירותי התשלום את המידע הדרוש לו כדי להשיב למשלם את סכומי הכסף המגיעים לו. מעבר לכך, קשה למצוא הצדקה בהטלת "קנס" מעין זה על משלם ,בשל כך שלא מסר את הפרטים האמורים. יתרה מזאת .421 ', עמ18 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 11 ד ב ר י ה ס ב ר 1183 הצתוע חוקהצ1 - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו היקף אחריות המשלם לשימוש לרעה .31 על המשלם לא תחול אחריות כלשהי לשימוש לרעה באמצעי תשלום, להוציא האחריות המפורטת בפרק זה. חיוב המוטב על ידי נותן שירותי תשלום למוטב במקרה של שימוש לרעה .32 ,נעשה שימוש לרעה באמצעי תשלום והוראת התשלום ניתנה באמצעות המוטב (א) נותן שירותי התשלום למשלם ונותן שירותי התשלום למוטב לא יהיו רשאים לחייב את או בשל הוצאות אחרות שנגרמו27 המוטב בשל כל סכום שהושב למשלם לפי סעיף :להם בשל כך, בהתקיים אחד מאלה ;לשם מתן הוראת התשלום נעשה שימוש בפרט אימות מוגבר )1( השימוש בפרט אימות מוגבר לשם מתן הוראת התשלום אינו אפשרי לגבי )2( ;אותו סוג של אמצעי תשלום נותן שירותי התשלום למשלם או נותן שירותי התשלום למוטב לא איפשרו )3( ;למוטב לדרוש שימוש בפרט אימות מוגבר לשם מתן הוראת התשלום בחוזה שבין נותן שירותי התשלום למוטב לבין המוטב נקבע שניתן לתת )4( הוראת תשלום בלא שימוש בפרט אימות מוגבר. .31 על המשלם לא תחול אחריות כלשהי לשימוש לרעה באמצעי תשלום, להוציא האחריות המפורטת בפרק זה. היקף אחריות המשלם לשימוש לרעה .32 ,נעשה שימוש לרעה באמצעי תשלום והוראת התשלום ניתנה באמצעות המוטב (א) נותן שירותי התשלום למשלם ונותן שירותי התשלום למוטב לא יהיו רשאים לחייב את או בשל הוצאות אחרות שנגרמו27 המוטב בשל כל סכום שהושב למשלם לפי סעיף :להם בשל כך, בהתקיים אחד מאלה חיוב המוטב על ידי נותן שירותי תשלום למוטב במקרה של שימוש לרעה ;לשם מתן הוראת התשלום נעשה שימוש בפרט אימות מוגבר )1( השימוש בפרט אימות מוגבר לשם מתן הוראת התשלום אינו אפשרי לגבי )2( ;אותו סוג של אמצעי תשלום נותן שירותי התשלום למשלם או נותן שירותי התשלום למוטב לא איפשרו )3( ;למוטב לדרוש שימוש בפרט אימות מוגבר לשם מתן הוראת התשלום בחוזה שבין נותן שירותי התשלום למוטב לבין המוטב נקבע שניתן לתת )4( הוראת תשלום בלא שימוש בפרט אימות מוגבר. ככל שיקבע שר המשפטים פרטים חיוניים שיהוו תנאי לפטור מאחריות או להגבלת האחריות, הרי שיהיה זה תמריץ מספק ללקוחות למסירת המידע. יצוין כי פרטים ,6 לתקנות כרטיסי חיוב כאמור קבועים כיום במסגרת תקנה .1986-התשמ"ו הסעיף המוצע מסכם את פרק השימוש לרעה31 סעיף וקובע במפורש כי על המשלם לא תחול אחריות כלשהי לשימוש לרעה באמצעי תשלום למעט האחריות (ז) לחוק5 המפורטת בפרק זה. סעיף דומה קיים היום בסעיף כרטיס חיוב. מוצע למקם את ההוראה בסוף הפרק כהוראה מסכמת החלה על כלל הסדרי האחריות המוצעים בו. הסעיף המוצע הוא סעיף חדש שלא קיים בחוק32 סעיף כרטיסי חיוב, והוא מתייחס למקרים של שימוש לרעה באמצעי תשלום בעת שניתנה הוראת תשלום באמצעות המוטב. כאמור לעיל, הסדר האחריות לשימוש ,לרעה המוצע בהצעת החוק, בדומה לחוק כרטיסי חיוב מבקש להטיל את עיקר האחריות על נותן שירותי התשלום כמי שיכול לפזר את הנזק באופן מיטבי בין כלל לקוחותיו. המוצע קם על רקע פניות שהתקבלו32 הצורך בסעיף במשרד המשפטים מאת עסקים קטנים ובינוניים, על כך ,שבמצבים שבהם הוראת התשלום ניתנת באמצעותם נותני שירותי התשלום נוהגים להשית עליהם עלויות הנובעות מהכחשות עסקה מצד משלמים. זאת אף במקרים שבהם הם פעלו כנדרש מהם, ואפילו במקרים שבהם יכלו להוכיח כי המשלם אכן ביצע את העסקה, אף בהעדר מסמך עסקה החתום בידיו. לאור זאת, מוצע להגביל את נותני שירותי התשלום ולקבוע, בסעיף קטן (א), את הנסיבות שבהן נותן שירותי תשלום לא יהיה רשאי לחייב 27 את המוטב בשל סכומים שהושבו למשלם לפי סעיף המוצע או בשל הוצאות אחרות שנגרמו לו בשל ההשבה. יצוין כי הסעיף המוצע מתייחס רק למצבים שבהם הוראת התשלום ניתנה באמצעות המוטב, שכן אז קיימת למוטב שליטה על אופן זיהוי המשלם וכן שליטה מסוימת על פרטי הוראת התשלום. לעומת זאת, כאשר הוראת התשלום ,ניתנת על ידי המשלם ישירות לנותן שירותי התשלום שלו האחרון הוא האחראי לזיהוי המשלם ולתקינות מתן הוראת התשלום, ובמקרה זה החשש להסטת העלויות על המוטב מצטמצם. על פי המוצע, הנסיבות המפורטות בסעיף קטן (א), שבהתקיימן לא יוכל נותן שירותי התשלום לחייב את המוטב בשל סכום שהשיב למשלם או בשל הוצאות אחרות שנגרמו לו, מתייחסות לאפשרות השימוש בפרט אימות מוגבר בעת מתן הוראת התשלום באמצעות המוטב. ההנחה היא שכאשר המוטב דאג כי ייעשה שימוש בפרט אימות מוגבר, הוא פעל ככל יכולתו כדי לזהות את המשלם ולצמצם את הסיכון לשימוש באמצעי התשלום על ידי מישהו שאינו המשלם. משכך, אם בכל זאת נעשה שימוש ,)לרעה (למשל אם מישהו גנב את פרט האימות המוגבר נכון יהיה כי נותן שירותי התשלום הוא שיישא בעלויות הנובעות מכך: בהיותו מי ששולט על אפיונו ועיצובו של אמצעי התשלום, הוא הגורם שיכול לצמצם את השימוש לרעה באופן מערכתי, ולא אותו בעל עסק שעשה ככל שביכולתו להקטין את הנזק למערכת. לנותן שירותי התשלום יש ראייה רחבה של השימוש באמצעי התשלום ורצף הפעולות המרכיב אותו, הוא מנטר את הפעילות בו ומזהה פעילויות חריגות, הוא יכול להקפיא את אמצעי ,התשלום אם יש חשש לפגיעה באבטחת אמצעי התשלום ועוד. הגבלת אחריותו של מוטב לשימוש לרעה בנסיבות שבהן עשה שימוש בפרט אימות מוגבר נועדה אף לעודד מוטבים לעשות שימוש בפרט אימות מוגבר במסגרת פעולת התשלום, ובכך לצמצם את אפשרות הזיופים וההונאות ) בסעיף4( ) עד1( בראייה מערכתית וכלכלית רחבה. פסקאות קטן (א) מונות את המצבים שבהם, על פי המוצע, לא יוכל נותן שירותי תשלום לחייב את המוטב בשל שימוש לרעה :כאשר הוראת התשלום של המשלם ניתנה באמצעותו ) מוצע לקבוע כי נותן שירותי תשלום אינו רשאי1( בפסקה ,לחייב את המוטב בגין השבה למשלם עקב שימוש לרעה ) מוצע2( אם נעשה שימוש בפרט אימות מוגבר; בפסקה לקבוע כי אין לחייב את המוטב במקרה שהשימוש בפרט האימות המוגבר לשם מתן הוראת התשלום אינו אפשרי ד ב ר י ה ס ב ר הצתוע חוקהצ1 - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו1184 היה המוטב עסק גדול, רשאים נותן שירותי תשלום למוטב והמוטב להתנות, בחוזה (ב) עסק שמחזור המכירות- "שביניהם, על הוראות סעיף קטן (א); לעניין זה, "עסק גדול , מיליון שקלים חדשים או על סכום אחר שקבע השר, בצו30 השנתי שלו עולה על בהסכמת שר האוצר ונגיד בנק ישראל. ,נעשה שימוש לרעה באמצעי תשלום והוראת התשלום ניתנה באמצעות המוטב (ג) ורשאי נותן שירותי התשלום למוטב לחייב את המוטב בשל סכום שהושב למשלם לפי או בשל הוצאות אחרות שנגרמו לו בשל כך, לא יבוצע החיוב בדרך של קיזוז27 סעיף כספים שהמוטב זכאי להם, אלא בהסכמת המוטב שתינתן בכתב. הוראות סעיף זה לא יחולו אם השימוש לרעה נעשה על ידי המוטב. (ד) פרק ז': הרשאה לחיוב בקשה למתן הרשאה לחיוב .33 משלם הרשאי לתת הרשאה לחיוב בהתאם לתנאי חוזה שירותי התשלום, המבקש לתת הרשאה כאמור, יגיש בקשה לכך לנותן שירותי התשלום למשלם, בעצמו או באמצעות :המוטב, בהתאם לתנאי החוזה, ויחולו הוראות אלה לגבי אותו סוג של אמצעי תשלום. במצב דברים זה, שבו נותן שירותי התשלום הנפיק אמצעי תשלום שהשימוש בו אינו מאפשר שימוש בפרט אימות מוגבר, לא מוצדק להטיל ;את הסיכון על המוטב, אלא על נותן שירותי התשלום ) מוצע לקבוע כי אין לחייב את המוטב אם נותן3( בפסקה שירותי התשלום למשלם או נותן שירותי התשלום למוטב לא אפשרו למוטב לדרוש שימוש בפרט אימות מוגבר לשם מתן הוראת תשלום. כך למשל, אם נותן שירותי התשלום סיפק למוטב מסוף ממוחשב שבאמצעותו משודרת הוראת התשלום, אשר השימוש בו אינו טעון זיהוי של המשלם לפי פרט אימות מוגבר. במקרה זה, אף אם אמצעי התשלום מאפשר לעשות שימוש בפרט כאמור, לא התאפשר למוטב ;לעשות כן ולפיכך לא מוצדק להטיל עליו את הסיכון ) מוצע לקבוע מצב נוסף שבו לא יהיה ניתן4( בפסקה להשית על המוטב עלויות הכחשת עסקה, וזאת כאשר נקבע בחוזה בינו לבין נותן שירותי התשלום שלו כי יהיה ניתן לתת הוראת תשלום בלא שימוש בפרט אימות מוגבר. אם נותן שירותי התשלום למוטב אפשר למוטב שלא לדרוש שימוש בפרט אימות מוגבר, הוא למעשה לקח את הסיכון של הכחשת העסקה עליו, ובנסיבות אלה לא מוצדק להטיל אותו על המוטב ככל שיתממש. סעיף קטן (ב) המוצע מאפשר למוטב שהוא עסק גדול ולנותן שירותי תשלום למוטב כאמור להתנות, בהסכמה ביניהם במסגרת החוזה, על הוראות סעיף קטן (א) המוצע. זאת מתוך הנחה שלפיה כוח המיקוח של עסק גדול מאפשר לו להגיע להסדר מיטבי בעבורו. במסגרת סעיף קטן זה מוצע להגדיר "עסק גדול" כעסק שמחזור המכירות השנתי שלו מיליון שקלים חדשים או על סכום אחר שקבע30 עולה על שר המשפטים בהסכמת שר האוצר ונגיד בנק ישראל. בסעיף קטן (ג) מוצע לקבוע כי במקרים שבהם כן רשאי נותן שירותי תשלום לחייב את המוטב בשל שימוש לרעה באמצעי תשלום (כאשר הוראת התשלום ניתנה באמצעות ,))המוטב, ולא התקיימו הנסיבות האמורות בסעיף קטן (א הרי שהחיוב לא ייעשה בדרך של קיזוז מהכספים שהמוטב זכאי להם, אלא אם כן המוטב הסכים לך בכתב. כלומר, אם המוטב לא הסכים לקיזוז הכספים במפורש ובכתב, יידרש נותן שירותי התשלום לחייב את המוטב בחיוב נפרד, ולא יוכל לקזז את הכספים שנדרש להשיבם, מכספים אחרים שהמוטב זכאי לקבלם ממנו במסגרת פעולות התשלום. סעיף זה נועד לייצר בהירות בעבור המוטב ולשמר בידיו את הכוח לשלוט בדרך ההתנהלות בכספיו והשתת החיובים עליו בהתאם להוראות הסעיף המוצע. יובהר כי הסכמה כאמור יכולה להינתן מראש, לרבות במסגרת חוזה שירותי התשלום שנכרת בין נותן שירותי התשלום למוטב ובין המוטב. ,בסעיף קטן (ד) מוצע להבהיר כי הוראות הסעיף המגבילות את אחריות המוטב לשימוש לרעה, לא יחולו אם השימוש לרעה נעשה על ידי המוטב עצמו (למשל בדרך של שינוי חיוב בלא הרשאה). במקרה זה ברור כי המוטב יישא במלוא האחריות. מוצע לייחד בהצעת החוק פרק לנושא הרשאה סעיפים , לחיוב. הכוונה היא להרשאה שנתן משלם39 עד33 לנותן שירותי התשלום למשלם, לחיוב חשבון כללי התשלום שלו או לחיוב אמצעי התשלום שלו, כך שכאשר תתקבל אצל נותן שירותי התשלום למשלם דרישה ,לתשלום מאת המוטב, אשר עומדת בתנאי ההרשאה יחייב נותן שירותי התשלום למשלם את המשלם בהתאם לדרישה. להבדיל מהוראת קבע, המאפשרת למשלם לתת לנותן שירותי התשלום למשלם הוראה לחיוב חשבון התשלום שלו בסכום קבוע וידוע מראש ובמועדים "מוסכמים, הרשאה לחיוב דומה במהותה ל"שיק פתוח שנותן המשלם למוטב, כך שהמוטב ייעשה בו שימוש למתן דרישת תשלום בסכומים משתנים בהתאם לשירות או המוצר שסיפק למשלם על פני התקופה הרלוונטית. שימוש בהרשאות לחיוב שכיח, למשל, בקרב ספקי שירותי תשתית (חשמל, מים, שירותי תקשורת וכדומה), המחייבים בהתאם להרשאה את חשבון הלקוחות על פי צריכתם השוטפת. לפיכך יש צורך בקביעת הגנות צרכניות ייעודיות ד ב ר י ה ס ב ר 1185 הצתוע חוקהצ1 - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו יזהה נותן שירותי התשלום את המשלם באמצעות- הוגשה הבקשה בידי המשלם )1( ;פרט אימות מוגבר יזהה נותן שירותי התשלום את המשלם- הוגשה הבקשה באמצעות המוטב )2( ) ויקבל את הסכמתו המפורשת למתן ההרשאה, או יוודא כי המוטב1( כאמור בפסקה ;זיהה את המשלם כאמור וקיבל את הסכמתו המפורשת למתן ההרשאה גם- נותן שירותי התשלום ימסור למשלם, ואם הוגשה הבקשה באמצעות המוטב )3( למוטב, את תשובתו בכתב לבקשה, בתוך חמישה ימי עסקים ממועד הגשתה; אישר נותן שירותי התשלום את בקשת ההרשאה לחיוב יציין בתשובתו את ההגבלות לעניין העברת הכספים למוטב במסגרת ההרשאה, אם ישנן, וכן יציין את זכותו של המשלם ; דחה נותן שירותי התשלום את35– ו34 לביטול ההרשאה או חיוב מכוחה לפי סעיפים בקשת ההרשאה יציין את הנימוקים לכך; היו הנימוקים קשורים למשלם ימסור אותם ;למשלם בלבד אינה תקפה.- )2(–) ו1( הרשאה שלא התקיימו לגביה התנאים שבפסקאות )4( ביטול הרשאה לחיוב בידי המשלם .34 המשלם רשאי לבטל הרשאה לחיוב, בכל עת, בהודעה לנותן שירותי תשלום (א) למשלם או בהודעה למוטב; קיבל נותן שירותי תשלום למשלם הודעה מהמשלם כאמור יודיע על כך מיד למוטב, קיבל המוטב הודעה כאמור יודיע על כך מיד לנותן שירותי התשלום למשלם. יזהה נותן שירותי התשלום את המשלם באמצעות- הוגשה הבקשה בידי המשלם )1( ;פרט אימות מוגבר יזהה נותן שירותי התשלום את המשלם- הוגשה הבקשה באמצעות המוטב )2( ) ויקבל את הסכמתו המפורשת למתן ההרשאה, או יוודא כי המוטב1( כאמור בפסקה ;זיהה את המשלם כאמור וקיבל את הסכמתו המפורשת למתן ההרשאה גם- נותן שירותי התשלום ימסור למשלם, ואם הוגשה הבקשה באמצעות המוטב )3( למוטב, את תשובתו בכתב לבקשה, בתוך חמישה ימי עסקים ממועד הגשתה; אישר נותן שירותי התשלום את בקשת ההרשאה לחיוב יציין בתשובתו את ההגבלות לעניין העברת הכספים למוטב במסגרת ההרשאה, אם ישנן, וכן יציין את זכותו של המשלם ; דחה נותן שירותי התשלום את35– ו34 לביטול ההרשאה או חיוב מכוחה לפי סעיפים בקשת ההרשאה יציין את הנימוקים לכך; היו הנימוקים קשורים למשלם ימסור אותם ;למשלם בלבד אינה תקפה.- )2(–) ו1( הרשאה שלא התקיימו לגביה התנאים שבפסקאות )4( .34 המשלם רשאי לבטל הרשאה לחיוב, בכל עת, בהודעה לנותן שירותי תשלום (א) למשלם או בהודעה למוטב; קיבל נותן שירותי תשלום למשלם הודעה מהמשלם כאמור יודיע על כך מיד למוטב, קיבל המוטב הודעה כאמור יודיע על כך מיד לנותן שירותי התשלום למשלם. ביטול הרשאה לחיוב בידי המשלם שיסדירו את השימוש באמצעי תשלום זה. כאמור בדברי ההסבר בחלק הכללי, עניין זה אינו מקבל מענה מספק ב10 כיום. חוק כרטיסי חיוב כולל הוראה אחת בלבד (סעיף לחוק) שעניינה האפשרות להפסיק חיוב בעסקה שהתשלום ,בעבורה נגבה באמצעות הרשאה לחיוב כרטיס. כמו כן "חיובים על פי439 'קיימת הוראת נוהל בנקאי תקין מס הרשאה" אשר חלה על תאגידים בנקאיים בלבד, המסדירה את השימוש בהרשאות לחיוב חשבון בנק. מתוך הכרה כי המדובר בכלי יעיל ונפוץ בשוק התשלומים, הטומן בחובו סיכונים ומצריך התייחסות נפרדת לאור מאפייניו, מוצע לקבוע פרק ייעודי לנושא זה, שיחול באופן אחיד הן על הרשאות לחיוב חשבונות תשלום (לסוגיהם השונים) והן על הרשאות לחיוב אמצעי תשלום וביחס לכלל נותני שירותי התשלום. יצוין כי הפרק המוצע מבוסס בהיבטים רבים על ההגנות הצרכניות שנקבעו במסגרת הוראת נוהל בנקאי שאוזכרה לעיל, ומעגן בחוק עקרונות מרכזיים439 'תקין מס מתוכה. הסעיף המוצע קובע הוראות לעניין תהליך33 סעיף יצירת ההרשאה לחיוב על ידי המשלם, ככל שמונפק לו אמצעי תשלום זה במסגרת חוזה שירותי תשלום. מוצע לקבוע כי משלם, שבהתאם לתנאי החוזה רשאי לתת הרשאה לחיוב, יגיש בקשה לאישור ויצירת ההרשאה לנותן שירותי התשלום שלו. בקשה זו יכולה להיות מוגשת באופן ישיר על ידי המשלם לנותן שירותי התשלום שלו, והיא יכולה להיות מוגשת גם באמצעות המוטב, בהתאם לתנאי חוזה שירותי התשלום. מוצע לקבוע כי נותן שירותי תשלום שהוגשה לו בקשה לאישור הרשאה לחיוב, חייב לזהות את ,)) המוצעת1( המשלם באמצעות פרט אימות מוגבר (פסקה חייב לקבל גם את- ואם הוגשה הבקשה על ידי המוטב הסכמתו המפורשת של המשלם למתן ההרשאה, או לוודא כי המוטב זיהה את המשלם כאמור וקיבל את הסכמתו ) המוצעת). בפסקה2( המפורשת למתן ההרשאה (פסקה ) מוצע לקבוע את חובתו של נותן שירותי תשלום למסור3( ימי עסקים.5 את תשובתו לבקשת ההרשאה בכתב, בתוך מסירת ההודעה תהיה למשלם, ואם הוגשה באמצעות אז גם למוטב. מוצע לקבוע כי אם אישר נותן- המוטב שירותי התשלום את בקשת ההרשאה, יציין בתשובתו את ההגבלות הקיימות במסגרת ההרשאה, כלל שישנן. הגבלות אלה יכולות להיות למשל לעניין הסכום המרבי שניתן להעביר מכוח ההרשאה לחיוב או לעניין התקופה שבה ההרשאה לחיוב תהיה בתוקף, בהתאם לבחירת המשלם. כמו כן יציין נותן שירותי התשלום את זכותו של המשלם לחוק35 ו־34 לביטול ההרשאה או חיוב מכוחה לפי סעיפים המוצע, אשר יפורטו להלן. במקרה שבו דחה נותן שירותי התשלום את בקשת ההרשאה, מוצע לקבוע כי יידרש לציין בתשובתו את ,הנימוקים לדחייה. אם נימוקי הדחייה נוגעים למשלם מוצע כי תשובת נותן שירותי התשלום בהקשר הזה תימסר למשלם בלבד, וזאת אף אם הבקשה לאישור ההרשאה ניתנה באמצעות המוטב, וזאת כדי שלא לפגוע בפרטיותו ) לקבוע כי הרשאה4( של המשלם. לבסוף, מוצע בפסקה ,)2(–) ו1( שלא התקיימו לגביה התנאים המנויים בפסקאות בעניין חובות זיהוי המשלם באמצעות פרט אימות מוגבר אינה תקפה, ולא יהיה ניתן- וקבלת הסכמתו המפורשת לבצע פעולת תשלום על פי דרישתו של המוטב מכוחה. המוצע מסדיר את זכותו של המשלם34 סעיף34 סעיף לבטל בכל עת הרשאה לחיוב שנתן, בהתאם להוראות הסעיף. נושא הביטול או השינוי של הרשאות לחיוב על ידי המשלם מעורר כיום קשיים רבים ביישום. ד ב ר י ה ס ב ר הצתוע חוקהצ1 - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו1186 עם קבלת ההודעה על ביטול הרשאה לחיוב לפי סעיף קטן (א) ולא יאוחר מיום (ב) - עסקים אחד מהמועד האמור המוטב לא ידרוש עוד לבצע פעולת תשלום מכוח ההרשאה שבוטלה )1( ;והמשלם לא יישא בכל עלות הנובעת מדרישה כאמור נותן שירותי התשלום למשלם לא יבצע פעולת תשלום מכוח ההרשאה )2( שבוטלה. חודשים ממועד אישור ההרשאה24 הרשאה לחיוב שלא נעשה בה שימוש במשך (ג) ; אינה תקפה- או ממועד החיוב האחרון שנעשה מכוחה, לפי המאוחר33 לפי סעיף פקע תוקפה של הרשאה לפי סעיף קטן זה, נותן שירותי התשלום למשלם יודיע על כך למשלם ולמוטב ויחולו הוראות סעיף קטן (ב). ביטול חיוב מכוח ,הרשאה לחיוב בידי המשלם .35 המשלם רשאי לבטל חיוב מסוים שחויב בו מכוח הרשאה לחיוב, בהודעה לנותן (א) שירותי התשלום למשלם, ובלבד שההודעה כאמור תימסר לנותן שירותי התשלום לא יאוחר משלושה ימי עסקים ממועד החיוב; הודיע המשלם כאמור ישיב לו נותן שירותי התשלום למשלם את סכום החיוב, בערכו ביום החיוב, בתוך יום עסקים אחד ממועד ההודעה. בעיקר עולה טענה כלפי מוטבים שונים כי הם אינם מעדכנים אצלם את ביטול או שינוי ההרשאה שניתנה להם על ידי המשלם, וממשיכים לשלוח דרישות תשלום במסגרת ההרשאה שבוטלה. אמנם, נותן שירותי התשלום דוחה דרישות תשלום שניתנו בלא הרשאה, אך ללקוח נגרמים בכל זאת נזקים כלכליים עקיפים. כך למשל, במקרים שבהם המוטב גובה כסף מהלקוח על דרישת תשלום שחזרה. כמו כן, החוב, אשר לא שולם באמצעות ההרשאה לחיוב שבוטלה או שונתה, צובר ריבית פיגורים והפרשי הצמדה ,ומגדיל את חובו של המשלם כלפי המוטב. לאור זאת מוצע לקבוע חובות ברורות על נותן שירותי תשלום ועל המוטב ביחס להרשאה לחיוב שבוטלה. בסעיף קטן (א) מוצע לקבוע את העיקרון שלפיו המשלם רשאי בכל עת לבטל הרשאה לחיוב, וזאת בדרך של מסירת הודעה לנותן שירותי התשלום שלו או למוטב, לפי בחירתו. בהתאם, מוצע להטיל - הן על נותן שירותי התשלום והן על המוטב- חובה לעדכן זה את זה בדבר הודעת הביטול שקיבל מי מהם מאת המשלם. יצוין כי הסעיף המוצע יחול גם כאשר לקוח יבקש לשנות את פרטי ההרשאה לחיוב, פעולה שיראו בה, הלכה למעשה, ביטול ההרשאה המקורית ואישור יצירת הרשאה חדשה. בסעיף קטן (ב) מוצע לקבוע כי עם קבלת הודעת המשלם על הביטול, ולא יאוחר מיום עסקים אחד, הן המוטב והן נותן שירותי התשלום יימנעו מלפעול עוד הוא לא ידרוש עוד תשלומים מכוח- לפיה. מצד המוטב ההרשאה שבוטלה, ואם דרש, הרי שהמשלם לא יישא בכל עלות הנובעת מכך (למשל, עמלות בגין דרישת תשלום שחזרה, או תשלומי ריבית פיגורים שנצברה בשל חוב שנוצר לו עקב כך שהמוטב המשיך לחייבו לפי ההרשאה שבוטלה, בלי שנעשה ניסיון סביר לבקש ממנו הוא- אמצעי תשלום אחר). לגבי נותן שירותי התשלום לא יבצע העברת כספים מכוח ההרשאה שבוטלה, שכן ביצוע כאמור יהווה חריגה מהרשאה. בסעיף קטן (ג) מוצע לקבוע כי הרשאה לחיוב שלא נעשה בה שימוש במשך חודשים ממועד אישורה על ידי נותן שירותי התשלום24 ) לחוק המוצע, או ממועד החיוב האחרון3(33 לפי סעיף אינה תקפה. עוד מוצע לקבוע כי- מכוחה, לפי המאוחר במקרה כזה יידרש נותן שירותי התשלום למשלם להודיע למשלם ולמוטב על פקיעת ההרשאה (ואז יחולו הוראות סעיף קטן (ב) המוצע כמפורט לעיל). בשל האופי המיוחד של הרשאה לחיוב, במסגרתה המוטב הוא זה שנותן את דרישות התשלום, כאשר לעתים ההרשאה אינה כוללת כל מגבלה של סכום או תוקף, יש חשיבות לתחום את הסיכון הטמון באמצעי תשלום זה. מוצע כי ככל שההרשאה אינה חודשים), היא לא תהיה24( פעילה במשך תקופה ארוכה תקפה עוד. כמובן שאין זה מונע מהמשלם לתת הרשאה חדשה בעבור אותו מוטב במידת הצורך. עניינו של הסעיף המוצע בהסדרת זכותו של35 סעיף משלם לבטל חיוב מסוים שכבר בוצע מכוח להצעת החוק קובע16 הרשאה לחיוב. כמפורט לעיל, סעיף סמכות ביטול ביחס להוראת תשלום רגילה הניתנת בידי משלם לנותן שירותי התשלום שלו. שם, מוצע לעגן את זכותו של המשלם לבטלה במועדים המוצעים בסעיף האמור. אלא שההוראה האמורה אינה רלוונטית בהקשר של הרשאה לחיוב, שכן במקרה זה דרישת התשלום אינה ניתנת על ידי המשלם אלא על ידי המוטב (בהתאם להרשאה שנתן המשלם מלכתחילה), כך שהמשלם אינו בהכרח יודע עליה אלא לאחר שכבר חויב. כאמור לעיל, אמצעי תשלום מסוג הרשאה לחיוב הוא אמצעי תשלום שכיח ונפוץ בשל יעילותו, בפרט בהתייחס לתשלומים המתבצעים עקב ,צריכה שוטפת של משלם, שאינה ידועה מראש. עם זאת אמצעי תשלום זה גם טומן בחובו סיכונים בעבור המשלם. הוא אינו שולט בדרישת התשלום המסוימת שנשלחת לחשבונו מכוח ההרשאה שנתן, והוא אף אינו בהכרח ד ב ר י ה ס ב ר 1187הצתוע חוקהצ1 - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו השר, בהתייעצות עם נגיד בנק ישראל, רשאי לקבוע סוגי הרשאות לחיוב שלגביהם (ב) לא יחולו הוראות סעיף זה. ביטול הרשאה לחיוב או אי–ביצוע פעולת ,תשלום מכוחה בידי נותן שירותי תשלום למשלם .36 נותן שירותי תשלום למשלם רשאי לבטל הרשאה לחיוב או שלא לבצע פעולת תשלום לפי דרישת המוטב מכוח הרשאה לחיוב, מטעמים סבירים, ובלבד שיודיע למשלם באופן מיידי על ביטול ההרשאה או על אי–ביצוע פעולת התשלום מכוחה ויציין את הטעמים לכך. חריגה מהרשאה לחיוב .37 חייב נותן שירותי תשלום למשלם את המשלם בחריגה מההרשאה לחיוב שניתנה לו, ישיב למשלם את ההפרש שבין הסכום שבו חויב המשלם לבין הסכום שנותן שירותי התשלום סכום ההפרש); השבת- רשאי היה לחייבו על פי ההרשאה, בערכו ביום החיוב (בסעיף זה סכום ההפרש תיעשה בהקדם האפשרי אך לא יאוחר מיום עסקים אחד מהמועד שבו גילה נותן שירותי התשלום את החריגה מההרשאה או מהמועד שבו הודיע לו המשלם על החריגה, לפי המוקדם; לעניין סעיף זה יראו כחריגה מהרשאה לחיוב, בין השאר, חיוב מכוח הרשאה שפג תוקפה, חיוב בסכום העולה על הסכום המותר לחיוב בהתאם לתנאי ההרשאה או חיוב במועד שונה מהמועד שנקבע בתנאי ההרשאה. חיוב לא סביר מכוח הרשאה לחיוב .38 חויב המשלם מכוח הרשאה לחיוב וסכום החיוב חרג מהסכום שהמשלם יכול (א) היה לצפות שיחויב בו באופן סביר, בהתחשב בחיובים הקודמים שבוצעו מכוח אותה ,הרשאה ובנסיבות העניין, ישיב לו נותן שירותי התשלום למשלם את סכום החיוב בערכו ביום החיוב; הסכום לפי סעיף קטן זה יושב בתוך שבעה ימי עסקים מיום הודעת המשלם על החיוב הלא סביר. השר, בהתייעצות עם נגיד בנק ישראל, רשאי לקבוע סוגי הרשאות לחיוב שלגביהם (ב) לא יחולו הוראות סעיף זה. .36 נותן שירותי תשלום למשלם רשאי לבטל הרשאה לחיוב או שלא לבצע פעולת תשלום לפי דרישת המוטב מכוח הרשאה לחיוב, מטעמים סבירים, ובלבד שיודיע למשלם באופן מיידי על ביטול ההרשאה או על אי–ביצוע פעולת התשלום מכוחה ויציין את הטעמים לכך. ביטול הרשאה לחיוב או אי–ביצוע פעולת ,תשלום מכוחה בידי נותן שירותי תשלום למשלם .37 חייב נותן שירותי תשלום למשלם את המשלם בחריגה מההרשאה לחיוב שניתנה לו, ישיב למשלם את ההפרש שבין הסכום שבו חויב המשלם לבין הסכום שנותן שירותי התשלום סכום ההפרש); השבת- רשאי היה לחייבו על פי ההרשאה, בערכו ביום החיוב (בסעיף זה סכום ההפרש תיעשה בהקדם האפשרי אך לא יאוחר מיום עסקים אחד מהמועד שבו גילה נותן שירותי התשלום את החריגה מההרשאה או מהמועד שבו הודיע לו המשלם על החריגה, לפי המוקדם; לעניין סעיף זה יראו כחריגה מהרשאה לחיוב, בין השאר, חיוב מכוח הרשאה שפג תוקפה, חיוב בסכום העולה על הסכום המותר לחיוב בהתאם לתנאי ההרשאה או חיוב במועד שונה מהמועד שנקבע בתנאי ההרשאה. חריגה מהרשאה לחיוב .38 חויב המשלם מכוח הרשאה לחיוב וסכום החיוב חרג מהסכום שהמשלם יכול (א) היה לצפות שיחויב בו באופן סביר, בהתחשב בחיובים הקודמים שבוצעו מכוח אותה ,הרשאה ובנסיבות העניין, ישיב לו נותן שירותי התשלום למשלם את סכום החיוב בערכו ביום החיוב; הסכום לפי סעיף קטן זה יושב בתוך שבעה ימי עסקים מיום הודעת המשלם על החיוב הלא סביר. חיוב לא סביר מכוח הרשאה לחיוב יודע את פרטיה לפני ביצועה. לפיכך מוצע לקבוע הוראה קונקרטית בעניין זכות הביטול על ידי המשלם במקרה של הרשאה לחיוב, ולפיה יהיה המשלם רשאי לבטל את החיוב לאחר ביצועו, ובלבד שהודעת המשלם לנותן שירות התשלום בדבר ביטול החיוב תימסר לא יאוחר משלושה ימי עסקים ממועד החיוב בפועל. משמעות קביעה זו היא כי סופיות פעולת התשלום שנעשתה במסגרת הרשאה לחיוב היא, למעשה, לאחר שלושה ימי עסקים. הוראה זו קיימת אשר חלה439 'כבר היום בהוראת ניהול בנקאי תקין מס על הרשאות לחיוב חשבונות בנק. כמו כן, מוצע להסמיך את שר המשפטים, בהתייעצות עם נגיד בנק ישראל, לקבוע סוגי הרשאות לחיוב שלגביהם לא תחול הוראת הסעיף. המוצע בעניין זכותו של35 בהמשך לסעיף36 סעיף משלם לביטול חיוב מכוח הרשאה לחיוב, מוצע להסדיר את זכותו של נותן שירותי התשלום36 בסעיף למשלם לבטל הרשאה לחיוב, או שלא לבצע פעולת חיוב לפי דרישת המוטב מכוח הרשאה לחיוב, וזאת מטעמים סבירים. מוצע להקנות זכות זו לנותן שירותי התשלום –ובלבד שיודיע למשלם באופן מיידי על הביטול או על אי ביצוע העברת הכספים מכוחה בתוספת ציון הטעמים לכך. חובת ההודעה למשלם והגבלת אפשרותו של נותן שירותי התשלום לפעול לפי הסעיף מטעמים סבירים נועדה לאזן למשלם ולמוטב- בין הוודאות שמוקנית לצדדים השונים בעת השימוש באמצעי תשלום זה, לבין אפשרותו של- נותן שירותי התשלום שלא לכבד את ההרשאה אם מצא לכך הצדקה (למשל, אם התעורר חשש לזיוף או התחזות מצד המוטב, או שזוהה פגם או חסר בדרישת התשלום ביחס להרשאה שניתנה. בד בבד מוצע כי במקרה זה ,יידרש נותן שירותי התשלום ליידע את המשלם כי כך פעל ,ולציין את הטעמים שעמדו בבסיס פעולתו כאמור. זאת כדי לאפשר למשלם לברר את העניין ולהסדירו, ולהימנע מצבירת חוב כלפי המוטב. עניינו של הסעיף המוצע במצבים של חריגה37 סעיף מהרשאה לחיוב. מוצע לקבוע כי אם נותן שירותי תשלום חייב משלם באופן החורג מהרשאה לחיוב שניתנה לו, עליו להשיב למשלם את ההפרש שבין הסכום שבו חייב אותו לבין הסכום שבו היה רשאי לחייבו לפי ההרשאה, בערכו ביום החיוב. מוצע לקבוע כי את ההשבה יש לבצע בהקדם האפשרי ולא יאוחר מיום עסקים אחד מהמועד שבו גילה נותן שירותי התשלום על החריגה, או מהמועד שהודיע לו המשלם על החריגה, לפי המוקדם. מוצע לפרט דוגמאות למצבים שייחשבו כחריגה מהרשאה לחיוב. למשל, חיוב מכוח הרשאה שפג תוקפה; חיוב בסכום העולה על הסכום המרבי לחיוב הקבוע בהרשאה לחיוב, או חיוב במועד שונה מהמועד שנקבע בתנאי ההרשאה. עם זאת יובהר כי אין מדובר ברשימה סגורה, וככל שבמסגרת ההרשאה לחיוב נקבעו על ידי המשלם תנאים נוספים מעבר למפורט לעיל, ונותן שירותי התשלום חייב את המשלם בניגוד להם, הרי שיש לראות בכך משום חריגה מהרשאה לחיוב. המוצע מבקש להתמודד עם הסיכונים38 סעיף38 סעיף המובנים הקיימים למשלם בהרשאה לחיוב .PSD–והוא מבוסס על מודל דומה הקיים בהוראות ה הסעיף המוצע כולל חלופות שונות שתכליתן לצמצם את הסיכון לשימוש לרעה שיעשה המוטב בהרשאה לחיוב ד ב ר י ה ס ב ר הצתוע חוקהצ1 - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו1188 אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מזכותו של נותן שירותי תשלום למשלם (ב) לחזור ולחייב את המשלם בסכום החיוב לפי סעיף קטן (א), אם נוכח שלא התקיימו התנאים האמורים בו; נותן שירותי התשלום למשלם ימסור למשלם הודעה המפרטת , ימים לפחות לפני החיוב בפועל, וימסור למשלם, לפי דרישתו15 ,את הנימוקים לחיוב עותקי מסמכים שבידו לעניין זה. ,הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו אם נותן שירותי התשלום למשלם איפשר למשלם (ג) , להגביל את תקרת סכום החיוב בפעולות33 במסגרת אישור בקשת ההרשאה לפי סעיף תשלום הנעשות מכוח ההרשאה ולקבוע את מועד פקיעת תוקפה של ההרשאה. נותן שירותי תשלום למשלם והמשלם רשאים להסכים, בחוזה ביניהם, כי הוראות (ד) :סעיף קטן (א) לא יחולו בהתקיים שניים אלה ימים לפחות לפני מועד ביצוע30 המידע על סכום החיוב יימסר למשלם )1( ;החיוב המשלם ייתן את הסכמתו לביצוע החיוב מכוח ההרשאה, לנותן שירותי )2( התשלום, במישרין. תחולת הוראות החוק על הרשאה לחיוב .39 ההוראות לפי חוק זה החלות על אמצעי תשלום, למעט הוראות פרק ו', יחולו, בשינויים המחויבים, על רצף הפעולות שעל משלם לבצע לשם מתן הרשאה לחיוב, ולעניין זה יחולו על דרישה של המוטב לבצע פעולת תשלום מכוח הרשאה לחיוב, ההוראות לפי .16– ו15 ,12 חוק זה החלות על הוראת תשלום, למעט סעיפים שנתן המשלם. ההוראה הראשונה מוצעת בסעיפים קטנים (א) ו–(ב), וקובעת, כברירת מחדל, כי אם חויב המשלם מכוח הרשאה לחיוב וסכום החיוב חרג מהסכום שהמשלם יכול היה לצפות שיחויב בו באופן סביר, בהתחשב בחיובים ,הקודמים שבוצעו מכוח אותה הרשאה ובנסיבות העניין ישיב לו נותן שירותי התשלום למשלם את סכום החיוב בערכו ביום החיוב. מוצע לקבוע כי חובת ההשבה תחול בתוך שבעה ימי עסקים מיום הודעת המשלם על החיוב ,הלא סביר. זאת, בדומה להסדרים שנקבע בפרק ו' המוצע , המוצעים29 עד27 בעניין השימוש לרעה (ר' סעיפים כמפורט לעיל). כך למשל, במקרה שבו משלם מחויב בכל שקלים100 ל־50 חודש במשך תקופה בסכום שנע בין חדשים, בעד צריכת גז מספק הגז, ובחודש מסוים מועברת ,דרישת תשלום גבוהה באופן קיצוני מהסכומים המתוארים בסך של כמה אלפי שקלים חדשים. במצב כזה, אין מדובר ,בסכום שהמשלם יכול היה לצפות באופן סביר שיחויב בו וכן גם נסיבות העניין מעידות על כך שלא סביר שאדם פרטי יחויב בסכום של כמה אלפי שקלים חדשים בעד צריכת גז. סיטואציה כזו מעלה חשש של טעות או של שימוש לרעה על ידי המוטב, כששלח את דרישת התשלום. עוד מוצע, בדומה לסעיפים הכלולים בפרק השימוש לרעה שאוזכרו, לקבוע מנגנון שמאפשר לנותן שירותי התשלום לחזור ולחייב את המשלם בסכום החיוב, אם נוכח שלא התקיימו התנאים האמורים בו, בתוספת חובת שליחת הודעה מתאימה למשלם לפני החיוב בפועל. בסעיפים קטנים (ג) ו–(ד) מוצע לעגן שתי הוראות חלופיות להוראת סעיף קטן (א) בעניין השבה בשל חיוב לא סביר מכוח הרשאה לחיוב, שתכליתן צמצום הסיכון לשימוש לרעה, במסגרת ההתקשרות שבין נותן שירותי התשלום לבין המשלם. בסעיף קטן (ג) מוצע לקבוע כי הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו אם נותן שירותי התשלום למשלם אפשר למשלם, במסגרת אישור בקשת ההרשאה המוצע) להגביל את ההרשאה בזמן וכן לקצוב33 (לפי סעיף )את סכום החיוב המרבי הניתן מכוחה. בסעיף קטן (ד מוצע לקבוע כי הצדדים לחוזה שירותי התשלום רשאים להסכים כי הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו בהתקיים האחד, מסירת מידע למשלם על- שני תנאים מצטברים ימים לפני מועד30 ,אודות חיוב שמבוצע מכוח ההרשאה ביצועו בפועל; השני, הסכמת המשלם לביצוע החיוב מכוח ההרשאה, שתינתן במישרין לנותן שירותי התשלום. בנסיבות אלה, שבהן מתאפשר למשלם לדעת על אודות החיוב הצפוי מספיק זמן מראש ונדרשת הסכמתו לגבי אותו חיוב, או שמתאפשר לו להגביל את האפשרות לבצע חיוב שחורג מסכום שקבע, מתקיימת ההגנה הנדרשת ומצטמצם החשש לשימוש לרעה שיעשה המוטב בהרשאה לחיוב. יצוין כי בהקשר הזה ברירת המחדל, בהעדר התייחסות אחרת, חוזרת לכלל המוצע בסעיף קטן (א) שלפיו נותן שירותי התשלום ישיב למשלם סכום בלתי סביר שחויב בו כאמור באותו סעיף קטן. הסעיף המוצע קובע כי הוראות החוק החלות39 סעיף 'על "אמצעי תשלום", למעט הוראות פרק ו העוסק בשימוש לרעה באמצעי תשלום, יחולו, בשינויים המחויבים, גם על רצף הפעולות שעל משלם לבצע לשם מתן הרשאה לחיוב. הרשאה לחיוב היא, למעשה, סוג של ,אמצעי תשלום. עם זאת, בהתאם לנוסח הצעת החוק הרשאה לחיוב אינה כלולה בהגדרה "אמצעי תשלום", שכן הגדרה זו מבוססת על קיומה של הוראת תשלום שנותן המשלם, ואילו במסגרת הרשאה לחיוב, המשלם אינו ד ב ר י ה ס ב ר 1189 הצתוע חוקהצ1 - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו פרק ח': עונשין עונשין .40 , ולגבי אמצעי תשלום שהוא כרטיס1 כהגדרתו בסעיף- "בסעיף זה, "רכיב חיוני (א) הלוחית או החפץ שהם כרטיס- )ב לחוק הבנקאות (רישוי11 חיוב כהגדרתו בסעיף החיוב. פרק ח': עונשין .40 , ולגבי אמצעי תשלום שהוא כרטיס1 כהגדרתו בסעיף- "בסעיף זה, "רכיב חיוני (א) הלוחית או החפץ שהם כרטיס- )ב לחוק הבנקאות (רישוי11 חיוב כהגדרתו בסעיף החיוב. עונשין נותן את הוראת התשלום, אלא המוטב הוא הדורש את ביצוע פעולת התשלום. עם זאת, באופן מהותי זהו אמצעי תשלום וככזה מוצע להחיל עליו את הנורמות המהותיות ,המוצעות ביחס לכלל אמצעי התשלום במסגרת החוק למעט לעניין הפרק העוסק בהסדרי האחריות לשימוש לרעה. כאמור, בהרשאה לחיוב פעולות התשלום מבוצעות על בסיס דרישות תשלום של המוטב המופנות ממנו ישירות אל נותן שירותי התשלום למשלם, כאשר המשלם אינו חלק משרשרת ההוראה והביצוע של פעולת התשלום המסוימת. הסדר האחריות המוצע במקרה של שימוש לרעה לפי פרק ו' אינו מתאים למאפייניה הייחודיים של הרשאה לחיוב. הסדר האחריות האמור מניח כי המשלם יכול להיות אחראי לשימוש לרעה שנגרם (הוא זה שמחזיק ושולט באמצעי התשלום), ומשכך משית על המשלם דמי השתתפות עצמית במצבים מסוימים, וכן מטיל עליו חובות שונות כמו הודעה על האבדן או הגניבה של הרכיב החיוני או על השימוש לרעה באמצעי התשלום. המשלם אף יכול להיות מחויב בשנית אם נותן שירותי התשלום הוכיח שהוא מסר את הרכיב החיוני בנסיבות לא סבירות, ועוד. החלת הסדר אחריות כאמור על הרשאה לחיוב יש בה כדי להרע את מצבו של המשלם, הן לפי הדין הכללי והן לפי הדין הספציפי לעניין הרשאה לחיוב, המוצע בפרק ז', אשר לפיו, ככלל, בכל הנוגע להרשאה לחיוב מוטלת האחריות במלואה על נותן שירותי התשלום. נותן שירותי התשלום יכול לצמצם את נזקיו באמצעות קביעת הסדרים מתאימים מול המוטבים שיוצרים את דרישת התשלום. בהקשר הזה המוצע, כמפורט לעיל, הקובע הסדר38 יש לציין את סעיף ייחודי של אחריות לשימוש לרעה בהרשאה לחיוב, שלפיו נותן שירותי התשלום ישיב למשלם סכומי חיוב שחורגים מהציפייה הסבירה שלו (ולפי נסיבות העניין). ההנחה היא שסכומי חיוב חורגים עלולים לבטא שימוש לרעה של המוטב בהרשאה לחיוב. מוצע להחיל את הוראות39 בחלקו השני של סעיף הצעת החוק החלות על "הוראת תשלום", על דרישה של המוטב לבצע פעולת תשלום מכוח הרשאה לחיוב, למעט . כאמור, הוראת1 ו־615 ,12 ההוראות הקבועות בסעיפים תשלום היא הוראה שנותן המשלם לנותן שירותי התשלום באמצעות אמצעי התשלום. בהרשאה לחיוב, המשלם אינו נותן הוראת תשלום, אלא המוטב נותן דרישת תשלום מכוח ההרשאה. עם זאת, מבחינה מהותית, יש להחיל על דרישת התשלום את ההוראות החלות בעניין הוראת ,תשלום, ונותן ההוראה אינו משנה לעניין זה. כך למשל ההוראה ולפיה לא ניתן לחייב משלם לפני שניתנה הוראת להצעת החוק), וכן ההוראה שלפיה לא9 התשלום (סעיף ניתן לנכות עמלה או כל חיוב אחר מהכספים שלגביהם , להצעת החוק). עם זאת14 ניתנה הוראת התשלום (סעיף להצעת1 ו־615 ,12 נראה כי אין רלוונטיות להחלת סעיפים המוצע עוסק12 החוק, בהקשר של הרשאה לחיוב. סעיף בחובה של נותן שירותי התשלום למשלם לתת למשלם מידע על מועד העברת הכספים לזכות המוטב. הוראה זו רלוונטית רק כאשר הוראת התשלום ניתנת לנותן שירותי התשלום במישרין. ההנחה היא שכאשר ההוראה ניתנת באמצעות המוטב, המוטב יודע מתי הוא מזוכה, בהתאם להסכמים שבינו לבין נותן שירותי התשלום למוטב. באותו אופן אין לסעיף רלוונטיות כאשר המוטב הוא זה שנותן את דרישת התשלום לנותן שירותי התשלום למשלם. סעיף המוצע עוסק בהסדרת סירוב של נותן שירותי תשלום15 למשלם לבצע פעולת תשלום. סעיף זה אינו נדרש ביחס להרשאה לחיוב בשל קיומה של הוראה מקבילה ומותאמת להצעת החוק המאפשר לנותן שירותי36 במסגרת סעיף תשלום לבטל הרשאה לחיוב או שלא לבצע פעולת חיוב לפי דרישת המוטב, מטעמים סבירים. המוצע עוסק בזכותו של המשלם לבטל16 סעיף הוראת תשלום שניתנה על ידו. בהרשאה לחיוב המשלם אינו בהכרח יודע על דרישת התשלום שניתנה, אלא לאחר ביצוע פעולת התשלום מכוחה, ועל כן לא נכון להחיל את גם על דרישת תשלום. בהתאם, נקבעה16 הוראות סעיף הוראה העוסקת בזכות המשלם לבטל חיוב לאחר ביצוע 35 פעולת התשלום, הייחודית להרשאה לחיוב (ר' סעיף המוצע). 17 ,16 המוצע נועד להחליף את סעיפים40 סעיף40 סעיף לחוק כרטיסי חיוב, להתאים אותם למונחים18ו־ הקבועים בהצעת החוק, ולהרחיבם באופן מותאם לאמצעי ,התשלום הנוספים שאינם כרטיסי חיוב דווקא. כמו כן מוצעים בסעיף איסורים פליליים שנועדו להשלים את הוראות האסדרה בהצעת החוק, הכול כפי שיפורט להלן. (א) לחוק כרטיסי חיוב16 סעיף- )1()לסעיפים קטנים (א) ו–(ב קובע כי נטילה או החזקה של כרטיס החיוב, שלא בהסכמת לקוח, בכוונה להשתמש בו או לאפשר לאחר להשתמש בו, היא עבירה שהעונש בצדה הוא מאסר שלוש שנים. ,מוצע לעגן הוראה זו בסעיף קטן (ב) המוצע. על פי המוצע ,האיסור על נטילה או החזקה, שלא בהסכמת המשלם בכוונה להשתמש בו או לאפשר לאחר להשתמש בו, יחול על נטילה או החזקה של "רכיב חיוני באמצעי תשלום". ," להצעת החוק מגדיר "רכיב חיוני באמצעי תשלום1 סעיף כרכיב באמצעי התשלום הייחודי למשלם, שבאמצעותו ניתן לתת הוראת תשלום, ובלבד שפורט בחוזה למתן שירותי תשלום. המשמעות היא, שלצורך גיבושה של העבירה הפלילית, יש להראות שניטל או הוחזק רכיב חיוני באמצעי תשלום, כהגדרתו כאמור, בלא הסכמת המשלם, בכוונה להשתמש בו או לאפשר לאחר להשתמש ,בו. לכן, אם ניטל למשל מכשיר סלולרי או מחשב נייד ד ב ר י ה ס ב ר הצתוע חוקהצ1 - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו1190 : מאסר שלוש שנים- אלה דינם (ב) ,מי שנטל או החזיק רכיב חיוני באמצעי תשלום שלא בהסכמת המשלם )1( - "בכוונה להשתמש בו או לאפשר לאחר להשתמש בו; לעניין זה, "נטילה ;) לחוק העונשין1()(ג383 כהגדרתה בסעיף מי שהשתמש ברכיב חיוני באמצעי תשלום, או מסר לאחר רכיב חיוני )2( כאמור, בידיעה שהוא עלול להשתמש בו, בכוונה להונות. - ), בנסיבות מחמירות, דינו של עובר העבירה2()נעברה עבירה לפי סעיף קטן (ב (ג) : אחת מאלה- "מאסר חמש שנים; בסעיף קטן זה, "נסיבות מחמירות המעשה המהווה את העבירה נעשה כלפי מספר רב של משלמים או כלפי )1( קשיש, חסר ישע, או משלם אחר הנתון במצב של חולשה שכלית, נפשית או ;גופנית עובר העבירה הפיק רווחים או טובות הנאה משמעותיים מהמעשה המהווה )2( ;את העבירה העבירה נעברה בתחכום שהקל באופן ניכר על ביצועה או הקשה על גילויה. )3( ,)7(א נותן שירותי תשלום שלא גילה ללקוח פרט מהותי בניגוד להוראות סעיף (ד) ) לחוק העונשין, ואם נעברה4()6(א1 מאסר שישה חודשים או קנס כאמור בסעיף- דינו כפל הקנס האמור.- העבירה בידי תאגיד נותן שירותי תשלום שעשה דבר העלול להטעות לקוח בעניין מהותי בעסקה למתן (ה) מאסר שנה או כפל הקנס האמור בסעיף- , דינו8 שירותי תשלום, בניגוד להוראות סעיף פי ארבעה מהקנס האמור.- ) לחוק העונשין, ואם נעברה העבירה בידי תאגיד4()6(א1 שבהם מותקנת אפליקציה לשירותי תשלום, ואולם לצורך הפעלתה נדרש קוד אישי, לא יהווה הדבר עבירה לפי הסעיף. בכל הנוגע לכרטיס חיוב, וכדי שלא לגרוע מהאיסור לחוק כרטיסי חיוב, מוצע לקבוע16 הפלילי הקבוע בסעיף בסעיף קטן (א), כי הרכיב החיוני הוא הלוחית או החפץ שהם כרטיס החיוב עצמו. על כן, כאשר מדובר בכרטיס חיוב, אין צורך להוכיח את האמור בהגדרה "רכיב חיוני באמצעי תשלום". (ב) לחוק כרטיסי חיוב קובע חזקה שלפיה16 סעיף הנוטל או מחזיק כרטיס חיוב שלא בהסכמת הלקוח, חזקה שהוא מתכוון להשתמש בו או לאפשר לאחר להשתמש בו, זולת אם הוכיח הצדק סביר לנטילה או להחזקה כאמור. מוצע שלא לעגן חזקה כזו בהצעת החוק. בכל הנוגע לאמצעי תשלום שאינם כרטיסי חיוב, ספק אם ניתן להתייחס לחזקה כאמור כרלוונטית או נכונה, שכן כפי שצוין לעיל לאמצעי תשלום אלה עשויים להיות ,מגוון שימושים נוספים שאינם נוגעים להוראות תשלום ולפיכך אין מקום להניח מלכתחילה כי החזקתם נועדה לשימוש בלתי ראוי. לעניין כרטיסי חיוב, בשל העובדה ,כי כרטיס החיוב אינו כולל בדרך כלל שימושים נוספים והוא רשום על שם בעליו, נראה כי ממילא לא צפוי קושי מיוחד בהוכחת רכיב הכוונה, ולפיכך הצורך בקביעת חזקה כאמור מתייתר. )) ו–(ג2()לסעיפים קטנים (ב לחוק כרטיסי חיוב, קובע עבירה שהעונש17 סעיף בצדה הוא שלוש שנות מאסר, על מי ש"השתמש בכרטיס חיוב או במרכיב ממרכיביו, במטרה להונות". עוד נקבעה עבירה בנסיבות מחמירות, שאינן מפורטות בסעיף, והעונש בצידה עומד על חמש שנות מאסר. לחוק כרטיסי חיוב17 מוצע להחליף את סעיף )2()) ו–(ג) המוצעים. בסעיף קטן (ב2()בסעיפים קטנים (ב מוצע להתאים את העבירה הקיימת למונחים ולאסדרה המוצעים בהצעת החוק, ובסעיף קטן (ג) מוצע לקבוע עבירה בנסיבות מחמירות, המפורטות בסעיף, כדי לאפשר ודאות ובהירות בתחולת העבירה המוצעת וגבולותיה. הנסיבות המחמירות המוצעות מונות מאפיינים לחומרה הכרוכים בביצוע העבירה, בשלושה מישורים: האחד, מאפיינים הקשורים בנפגע, למשל רגישות מיוחדת שלו, מספר רב של נפגעים וכדומה; השני, רווח משמעותי שנוצר לעושה ,כתוצאה מהעבירה; השלישי, ביצוע העבירה בתחכום באופן שהקל באופן ניכר על ביצועה או הקשה על גילויה. )לסעיפים קטנים (ד) ו–(ה מוצע לקבוע עבירה על אי–גילוי של פרט מהותי בעסקה (סעיף קטן (ד) המוצע), וכן עבירה לעניין הטעיה של לקוח בעניין מהותי בעסקה (סעיף קטן (ה) המוצע). ד ב ר י ה ס ב ר 1191 הצתוע חוקהצ1 - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו נותן שירותי תשלום שאינו גוף פיננסי מפוקח שלא ציין פרטים שקבע השר בהתאם (ו) ) לחוק העונשין, ואם הוא תאגיד2()6(א1 קנס כאמור בסעיף- 7(ב), דינו להוראות סעיף כפל הקנס האמור.- פרק ט': עיצום כספי 'הגדרות לפרק ט .41 - בפרק זה מי שבידו רישיון להפעלת מערכת- ""בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי ;לתיווך באשראי כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים מי שבידו רישיון למתן אשראי כהגדרתו בחוק הפיקוח- ""בעל רישיון למתן אשראי ;על שירותים פיננסיים מוסדרים ; כהגדרתה בחוק הפיקוח על קופות גמל- ""חברה מנהלת נותן שירותי תשלום שאינו גוף פיננסי מפוקח שלא ציין פרטים שקבע השר בהתאם (ו) ) לחוק העונשין, ואם הוא תאגיד2()6(א1 קנס כאמור בסעיף- 7(ב), דינו להוראות סעיף כפל הקנס האמור.- פרק ט': עיצום כספי .41 - בפרק זה'הגדרות לפרק ט מי שבידו רישיון להפעלת מערכת- ""בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי ;לתיווך באשראי כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים מי שבידו רישיון למתן אשראי כהגדרתו בחוק הפיקוח- ""בעל רישיון למתן אשראי ;על שירותים פיננסיים מוסדרים ; כהגדרתה בחוק הפיקוח על קופות גמל- ""חברה מנהלת )לסעיף קטן (ו מוצע לקבוע עבירה ביחס לנותן שירותי תשלום שאינו גוף פיננסי מפוקח, שלא ציין פרטים שקבע השר 7(ב). גוף פיננסי שאינו מפוקח אינו בהתאם להוראות סעיף ,נתון לרגולציה, אך קיים אינטרס ציבורי בפיקוח אחר עליו לעניין מתן הוראות הנוגעות לחובת גילוי. בעניין זה מוצע 7 לעיל להסמיך את שר המשפטים לקבוע הוראות בסעיף שיחולו על גופים אלה, לעניין חובות גילוי כלפי המשלם. באופן משלים להסמכה האמורה, ובהעדר גורם מאסדר לגופים אלה, נקבע האיסור המוצע. בשנים האחרונות, גובר השימוש במנגנוני סעיפים , אכיפה מינהליים, ובראשם הטלת עיצום כספי44 עד41 ככלים חלופיים למשפט הפלילי. במשך שנים כללי ארוכות נעשה שימוש באכיפה הפלילית גם להפרות של הוראות חוק רגולטוריות, שכן ההפרות הוגדרו כעבירות פליליות (המסווגות בעולם דיני העונשין , קרי: עבירות הסדר). עםmala prohibita כעבירות שהן ,השנים גברה התפיסה כי מנגנון של אכיפה מינהלית, קרי ,הטלת סנקציות בידי רשות מינהלית ולא בידי בית משפט מתאים יותר לטיפול בהפרות של הוראות חוק רגולטוריות. ,יתרונה של האכיפה המינהלית, לעומת האכיפה הפלילית טמון ביעילות הפעלתה, המאפשרת תגובה מהירה להפרה ,ומסייעת בכך להחזיר את המפוקח למשטר ציות. לכן ההפרות שבשלהן מופעלת אכיפה מינהלית הן רק הפרות שקל, פשוט וברור להיווכח בקיומן נוכח מקצועיותו של הממונה, שהוא המאסדר של התחום, והיכרותו את ההוראות המחייבות את הפועלים בתחום שעליו הוא אמון. הפרות אלה אינן מחייבות בירור עובדתי מורכב, ויתר על כן אינן דורשות בירור של יסוד נפשי שאינו רלוונטי בהקשר- של הוכחת הפרת ההוראות הרגולטוריות. בנוסף, הטלת העיצום הכספי, שונה מהטלת- הסנקציה המינהלית הסנקציה הפלילית. הסנקציה המינהלית היא סנקציה כספית בעוד שהסנקציה הפלילית יכולה להטיל גם מגבלות על החירות (דוגמת עונש מאסר). הסנקציה המינהלית אינה מלווה בקלון החברתי המלווה הרשעה בפלילים ואינה גוררת אחריה רישום פלילי. לכן, מוצע לקבוע כי על הפרות של ההוראות הפשוטות והברורות של הצעת החוק יוטל עיצום כספי. יודגש, כי בשל ההוראות המורכבות יותר של הצעת החוק לא ניתן להטיל מיד עיצום כספי, אך הוראות אלה ניתנות לאכיפה לאחר שהמאסדר ייתן למפוקח צו לתיקון ליקויים בהתאם לחיקוק שמכוחו הוא פועל, ואם יופר הצו יהיה ניתן להטיל על הפרתו גם עיצום כספי מכוח )(ב16 ר' סעיפים- אותם חיקוקים (לגבי המפקח על הבנקים ) לחוק הבנקאות (שירות ללקוח); לגבי המפקח2()א(א11ו־ )31()7(ב2(א) ו־53 ר' סעיפים- על נותני שירותים פיננסיים לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים; לגבי המפקח )8()ב(ד109טו ו־88 ר' סעיפים- על השירותים הכספיים לחוק הדואר), אף כי הצעת החוק כוללת הוראות אשר יחולו על כלל נותני שירותי התשלום, אין היא כוללת הסדרים בעניין הרישוי שלהם. כך שבשוק שירותי התשלום פועלים כיום נותני שירותי תשלום שהם גופים פיננסיים מפוקחים תחת מאסדר שהוגדר בחוק, וכן כאלה שאינם מפוקחים. בימים אלה פועלת הממשלה לקידום חקיקה בנושא זה, ביחס לאותם נותני שירותי תשלום, שאינם מפוקחים ושאין להם מאסדר. לכן, בשלב זה, ועד לחקיקת ,חוק בנושא זה, יהיה ניתן להטיל עיצום כספי על פי המוצע רק על הגופים המפוקחים כבר היום (בנקים, חברות כרטיסי אשראי, סולקים, בנק הדואר ועוד). במסגרת הסעיף מוצע להגדיר ולזהות את 41 סעיף הגורמים המהווים מוטבים, שהם גופים מפוקחים אשר על פי המוצע יהיה ניתן להטיל עליהם עיצומים כספיים. הטלת העיצומים יכול שתיעשה על נותני שירותי תשלום או על מוטבים אשר הפרו את הוראות ,החוק כמפורט בפרק המוצע. לעניין נותני שירותי תשלום , להצעת החוק גופים פיננסיים מפוקחים1 הוגדרו בסעיף ולפיכך אין צורך בהגדרתם כעת. לעומת זאת, מוטבים מפוקחים טרם הוגדרו. לפיכך מוצע להגדיר את המוטבים האלה: "עוסק", "מבטח", "חברה מנהלת", "בעל רישיון למתן אשראי" או "בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי". המדובר בגופים מפוקחים, כל אחד מכוח חוק אחר, אשר כבר עתה קיימים בעניינם מנגנוני אכיפה מינהלית והטלת עיצומים כספיים המופעלים על ידי גופי הפיקוח (המאסדרים) שלהם. בהתאם, מוצע להגדיר את המאסדרים של גופים אלה. בשל היותם מוטבים ולא נותני שירותי ד ב ר י ה ס ב ר הצתוע חוקהצ1 - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו1192 - וכן1 כהגדרתו בסעיף- ""מאסדר הממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן כמשמעותו בחוק- לעניין עוסק )1( ;הגנת הצרכן הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון- לעניין מבטח וחברה מנהלת )2( ;כמשמעותו בחוק הפיקוח על הביטוח לעניין בעל רישיון למתן אשראי ובעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך )3( ; המפקח על נותני שירותים פיננסיים- באשראי ; כהגדרתו בחוק הפיקוח על הביטוח- ""מבטח : כמפורט להלן, לפי העניין- ""הסכום הבסיסי - לעניין נותן שירותי תשלום שהוא תאגיד בנקאי, תאגיד עזר או סולק )1( ; שקלים חדשים50,000 לעניין נותן שירותי תשלום שהוא בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי )2( סכום העיצום הכספי שהיה מוטל על בעל רישיון כאמור- ובעל רישיון הנפקה 7(ב) לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים2 בשל הפרת הוראה המנויה בסעיף ;מוסדרים סכום העיצום הכספי שהיה- לעניין נותן שירותי תשלום שהוא בנק הדואר )3( ;ב(ד) לחוק הדואר109 מוטל על בנק הדואר בשל הפרת הוראה המנויה בסעיף סכום העיצום הכספי שהיה מוטל על העוסק- לעניין מוטב שהוא עוסק )4( ;ג(א) לחוק הגנת הצרכן22 בשל הפרת הוראה המנויה בסעיף סכום העיצום הכספי שהיה מוטל על המבטח- לעניין מוטב שהוא מבטח )5( בשל הפרת הוראה המנויה בחלק א' בתוספת השלישית לחוק הפיקוח על ;הביטוח סכום העיצום הכספי שהיה מוטל על- לעניין מוטב שהוא חברה מנהלת 6) ( החברה המנהלת בשל הפרת הוראה המנויה בחלק א' בתוספת הראשונה לחוק ;הפיקוח על קופות גמל לעניין מוטב שהוא בעל רישיון למתן אשראי או בעל רישיון להפעלת 7) ( סכום העיצום הכספי שהיה מוטל על בעל רישיון- מערכת לתיווך באשראי 7(ב) לחוק הפיקוח על שירותים2 כאמור בשל הפרת הוראה המנויה בסעיף פיננסיים מוסדרים. עיצום כספי .42 נותן שירותי תשלום שהוא גוף פיננסי מפוקח שהפר הוראה מההוראות לפי חוק (א) זה כמפורט להלן, רשאי המאסדר להטיל עליו עיצום כספי, לפי הוראות פרק זה, בסכום :הבסיסי "תשלום, לא נכללה התייחסות לגביהם בהגדרה "מאסדר לחוק, והיא נדרשת לצורכי הוראות פרק זה.1 שבסעיף כמו כן, לצורכי קביעת סכום העיצום שמוצע להטיל "על הגופים האמורים, מוצע להגדיר מהו "הסכום הבסיסי ביחס לכל גוף וגוף, הן לגבי המוטבים השונים שהוגדרו כאמור והן לגבי נותני שירותי תשלום שהם גופים פיננסיים מפוקחים. מוצע כי הסכום הבסיסי יוגדר בדרך של הפניה לסכומי העיצום הנהוגים ביחס לגופים אלה באסדרה החלה בעניינם. מוצע לקבוע את רשימת הסעיפים בהצעת החוק42 סעיף שהפרה שלהם תגרור הטלה של עיצום כספי. בסעיפים קטנים (א) ו–(ב) מוצע לכלול רשימת הפרות של נותני שירותי תשלום, אשר בשלהן יהיה ניתן להטיל עיצום כספי בסכום הבסיסי (סעיף קטן (א) המוצע) או כפל הסכום הבסיסי (סעיף קטן (ב) המוצע). בסעיף קטן (ג) מוצע להטיל עיצום כספי, בסכום הבסיסי, על מוטבים שהם גופים מפוקחים (המנויים בסעיף קטן זה), בשל הפרת הוראות לעניין הודעה על ביטול הרשאה לחיוב או לעניין דרישה ד ב ר י ה ס ב ר 1193 הצתוע חוקהצ1 - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו ;)(ג2 לא תיעד את הסכמת הלקוח, בניגוד להוראות סעיף )1( ,לא נתן ללקוח הזדמנות סבירה לעיין בחוזה שירותי תשלום לפני כריתתו )2( ;)(ד2 בניגוד להוראות סעיף לא מסר ללקוח עותק מחוזה שירותי התשלום שנכרת או עותק מתיעוד )3( ;)(ד2 הסכמתו, בניגוד להוראות סעיף לא הפריד בחוזה ההתקשרות עם הלקוח בין שירותי התשלום לבין )4( ;)(א3 השירותים הנוספים, בניגוד להוראות סעיף לא הבטיח מתן גישה לחוזה שירותי התשלום ולתנאיו בהתאם להוראות )5( ;4 סעיף לא תיעד מידע בדבר המועדים הנוגעים לקבלת הוראת תשלום ולביצוע 6) ( ;13 פעולת תשלום על פיה, בניגוד להוראות סעיף ,ניכה עמלה או כל חיוב אחר מהכספים שלגביהם ניתנה הוראת תשלום 7) ( (א), או ניכה עמלה או כל חיוב אחר מהכספים שלגביהם14 בניגוד להוראות סעיף ניתנה דרישה מאת המוטב מכוח הרשאה לחיוב, בניגוד להוראות הסעיף האמור ;39 כפי שהוחל בסעיף ;)(א27 לא השיב למשלם את סכום החיוב בהתאם להוראות סעיף )8( ;)(א28 לא השיב למשלם את סכום ההפרש בהתאם להוראות סעיף )9( ) לא טיפל בבקשה למתן הרשאה לחיוב שהוגשה לו בהתאם להוראות10( ;33 סעיף ,)(א34 ) לא הודיע למוטב על ביטול הרשאה לחיוב בהתאם להוראות סעיף11( לא הודיע לנותן- ואם נותן שירותי התשלום היה המוטב בפעולת התשלום ;שירותי התשלום למשלם על ביטול כאמור בהתאם להוראות אותו סעיף ) הפר הוראה שנקבעה בתקנות לפי חוק זה המנויה בחלק א' לתוספת.12( נותן שירותי תשלום שהוא גוף פיננסי מפוקח שהפר הוראה מההוראות לפי חוק (ב) זה כמפורט להלן, רשאי המאסדר להטיל עליו עיצום כספי, לפי הוראות פרק זה, בסכום :של כפל הסכום הבסיסי ;)(ג2 כרת חוזה שירותי תשלום שלא בכתב, בניגוד להוראות סעיף )1( לא זיהה את הלקוח לפני כריתת חוזה שירותי תשלום, בניגוד להוראות )2( ;)(ד2 סעיף ;)(ג16 7(א) או לא גילה ללקוח פרט מהותי, בניגוד להוראות סעיפים )3( ;)(ג2 לא תיעד את הסכמת הלקוח, בניגוד להוראות סעיף )1( ,לא נתן ללקוח הזדמנות סבירה לעיין בחוזה שירותי תשלום לפני כריתתו )2( ;)(ד2 בניגוד להוראות סעיף לא מסר ללקוח עותק מחוזה שירותי התשלום שנכרת או עותק מתיעוד )3( ;)(ד2 הסכמתו, בניגוד להוראות סעיף לא הפריד בחוזה ההתקשרות עם הלקוח בין שירותי התשלום לבין )4( ;)(א3 השירותים הנוספים, בניגוד להוראות סעיף לא הבטיח מתן גישה לחוזה שירותי התשלום ולתנאיו בהתאם להוראות )5( ;4 סעיף לא תיעד מידע בדבר המועדים הנוגעים לקבלת הוראת תשלום ולביצוע 6) ( ;13 פעולת תשלום על פיה, בניגוד להוראות סעיף ,ניכה עמלה או כל חיוב אחר מהכספים שלגביהם ניתנה הוראת תשלום 7) ( (א), או ניכה עמלה או כל חיוב אחר מהכספים שלגביהם14 בניגוד להוראות סעיף ניתנה דרישה מאת המוטב מכוח הרשאה לחיוב, בניגוד להוראות הסעיף האמור ;39 כפי שהוחל בסעיף ;)(א27 לא השיב למשלם את סכום החיוב בהתאם להוראות סעיף )8( ;)(א28 לא השיב למשלם את סכום ההפרש בהתאם להוראות סעיף )9( ) לא טיפל בבקשה למתן הרשאה לחיוב שהוגשה לו בהתאם להוראות10( ;33 סעיף ,)(א34 ) לא הודיע למוטב על ביטול הרשאה לחיוב בהתאם להוראות סעיף11( לא הודיע לנותן- ואם נותן שירותי התשלום היה המוטב בפעולת התשלום ;שירותי התשלום למשלם על ביטול כאמור בהתאם להוראות אותו סעיף ) הפר הוראה שנקבעה בתקנות לפי חוק זה המנויה בחלק א' לתוספת.12( נותן שירותי תשלום שהוא גוף פיננסי מפוקח שהפר הוראה מההוראות לפי חוק (ב) זה כמפורט להלן, רשאי המאסדר להטיל עליו עיצום כספי, לפי הוראות פרק זה, בסכום :של כפל הסכום הבסיסי ;)(ג2 כרת חוזה שירותי תשלום שלא בכתב, בניגוד להוראות סעיף )1( לא זיהה את הלקוח לפני כריתת חוזה שירותי תשלום, בניגוד להוראות )2( ;)(ד2 סעיף ;)(ג16 7(א) או לא גילה ללקוח פרט מהותי, בניגוד להוראות סעיפים )3( לבצע פעולת תשלום מכוח הרשאה שבוטלה, וזאת בשל הנזק שהעדר הודעה או דרישה כאמור עלולים לגרום למשלם. לעניין זה הצעת החוק מתייחסת לשלושה סוגים של מוטבים שעליהם מוצע להטיל עיצומים כספיים בשל "ההפרה האמורה: האחד, נותן שירותי תשלום ב"כובעו כמוטב. כך למשל, במצב שבו יש למשלם בחשבון הבנק שלו, הרשאה לחיוב לטובת חברת כרטיסי אשראי. במקרה זה יוטלו על חברת כרטיסי האשראי עיצומים כספיים מכוח ) המוצע, אם היא לא הודיעה לנותן שירותי11()(א42 סעיף ,(ג) המוצע42 התשלום על ביטול ההרשאה, או מכוח סעיף ;אם דרשה לבצע פעולת תשלום מכוח הרשאה שבוטלה (להלן1981-השני, "עוסק" לפי חוק הגנת הצרכן, התשמ"א חוק הגנת הצרכן), שלא הודיע על ביטול הרשאה או- דרש לבצע פעולת תשלום מכוח ההרשאה שבוטלה, ואז ;יחולו מנגנוני העיצומים הכספיים מכוח חוק הגנת הצרכן ,השלישי, בעל רישיון אחר, שמוחרג מחוק הגנת הצרכן (ג) המוצע, כדוגמת מבטח או חברת42 המפורט בסעיף מנהלת. על אלה יחולו מנגנוני העיצומים הכספיים מכוח החקיקה הקיימת שמסדירה את פעילותם (כמו חוק הפיקוח , או חוק1981-על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א ).2005-הפיקוח על שירותים פיננסיים (גמל), התשס"ה ד ב ר י ה ס ב ר הצתוע חוקהצ1 - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו1194 ,עשה דבר העלול להטעות לקוח בעניין מהותי בעסקה למתן שירותי תשלום )4( ;8 בניגוד להוראות סעיף חייב את המשלם בשל פעולת תשלום לפני קבלת הוראת תשלום, בניגוד )5( ,, או לפני קבלת דרישה מאת המוטב מכוח הרשאה לחיוב11 להוראות סעיף ;39 בניגוד להוראות הסעיף האמור כפי שהוחל בסעיף לא מסר למשלם במועד קבלת הוראת התשלום מידע על המועד שבו יועברו 6) ( ;12 הכספים לזכות המוטב, בניגוד להוראות סעיף לא הפסיק את הביצוע של הוראת תשלום ואת חיוב המשלם מכוחה, בניגוד 7) ( ;)(א17 להוראות סעיף לא תיקן פגם בביצוע פעולת תשלום שהוא אחראי לו, בהתאם להוראות )8( ;)(ה19 סעיף לא הקפיא את השימוש באמצעי תשלום לפי בקשת המשלם, בניגוד )9( , או את השימוש בהרשאה לחיוב, בניגוד להוראות הסעיף22 להוראות סעיף ;39 האמור כפי שהוחל בסעיף ) לא השיב למשלם את סכום החיוב בשל פעולת תשלום במסמך חסר או את10( ;)(ב29 סכום ההפרש, לפי העניין, בניגוד להוראות סעיף או בשל הוצאות27 ) חייב את המוטב בשל סכום שהושב למשלם לפי סעיף11( ;)(א) או (ג32 אחרות שנגרמו לו בשל כך, בניגוד להוראות סעיף ) ביצע פעולת תשלום מכוח הרשאה שבוטלה, בניגוד להוראות סעיף12( דרש לבצע- ) ואם נותן שירותי התשלום היה המוטב בפעולת התשלום2()(ב34 ;)1()(ב34 פעולת תשלום מכוח ההרשאה שבוטלה בניגוד להוראות סעיף ;35 ) לא השיב למשלם את סכום החיוב שבוטל, בניגוד להוראות סעיף13( ;37 ) לא השיב למשלם את סכום ההפרש, בניגוד להוראות סעיף14( ,) מנע מהמוטב לתת הנחה למשלם בשל שימוש באמצעי תשלום מסוים15( ;45 בניגוד להוראות סעיף ;)(א) או (ב46 ) לא מסר דיווח בהתאם להוראות סעיף16( ) הפר הוראה שנקבעה בתקנות לפי חוק זה המנויה בחלק ב' לתוספת.17( מוטב שהוא עוסק, מבטח, חברה מנהלת, בעל רישיון למתן אשראי או בעל רישיון (ג) להפעלת מערכת לתיווך באשראי, שלא הודיע לנותן שירותי תשלום למשלם על ביטול ,(א), או שדרש לבצע פעולת תשלום מכוח הרשאה שבוטלה34 הרשאה לחיוב לפי סעיף ), רשאי המאסדר להטיל עליו עיצום כספי, לפי הוראות1()(ב34 בניגוד להוראות סעיף פרק זה, בסכום הבסיסי. החלת מנגנון העיצום הכספי על מפרים שונים שהם נותני שירותי תשלום .43 (א) או (ב) לגבי נותן שירותי תשלום כמפורט בפסקאות43 על עיצום כספי לפי סעיף :שלהלן יחולו ההוראות המפורטות לצדו טו לפקודת14 ט עד14 ההוראות לפי סעיפים- לגבי תאגיד בנקאי, תאגיד עזר וסולק )1( ;הבנקאות, בשינויים המחויבים כאמור לעיל, הטלת42 על פי המוצע בסעיף סעיפים עיצומים כספיים על הגופים המפוקחים השונים 44 ו־43 ,)(נותני שירותי תשלום או מוטבים, לפי העניין תיעשה על ידי המאסדר של כל גוף וגוף בהתאם להגדרות מוצע להחיל על הטלת44 ו־43 המוצעות. בסעיפים העיצומים הכספיים את המנגנונים השונים החלים 43 בהקשר הזה על הגופים המפוקחים השונים. סעיף המוצע מתייחס למנגנוני עיצומים כספיים המוסדרים ,בחוקי האסדרה השונים החלים על נותני שירותי תשלום המוצע מתייחס למנגנונים המקבילים החלים על44 וסעיף המוטבים המנויים בו. ד ב ר י ה ס ב ר 1195 הצתוע חוקהצ1 - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו ההוראות- לגבי בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי ובעל רישיון הנפקה )2( לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים, בשינויים93 7 עד4–7(ד) ו2 לפי סעיפים המחויבים, לרבות הסמכות להמציא למפר, במקום הודעה על כוונת חיוב, הודעה על ;אפשרות להגיש התחייבות ועירבון לחוק הדואר, בשינויים1ט109 עד1ב109 ההוראות לפי סעיפים- לגבי בנק הדואר )3( המחויבים. החלת מנגנון העיצום הכספי על מפרים שונים שהם מוטבים .44 (ג) לגבי מוטב כמפורט בפסקאות שלהלן יחולו ההוראות43 על עיצום כספי לפי סעיף :המפורטות לצדו כו לחוק הגנת הצרכן, בשינויים22 ד עד22 ההוראות לפי סעיפים- לגבי עוסק )1( המחויבים, לרבות הסמכות להמציא למפר, במקום הודעה על כוונת חיוב, התראה ;מינהלית או הודעה על אפשרות להגיש התחייבות ועירבון כג לחוק הפיקוח92 טז עד92–יד ו92 עד1א92 ההוראות לפי סעיפים- לגבי מבטח )2( על הביטוח, בשינויים המחויבים, לרבות הסמכות להמציא למפר, במקום הודעה על ;כוונת חיוב, הודעה על אפשרות להגיש התחייבות , לחוק הפיקוח על קופות גמל4 ו־744 ההוראות לפי סעיפים- לגבי חברה מנהלת )3( ,בשינויים המחויבים, לרבות הסמכות להמציא למפר, במקום הודעה על כוונת חיוב ;הודעה על אפשרות להגיש התחייבות - לגבי בעל רישיון למתן אשראי ובעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי )4( , לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים93 7 עד4–7(ד) ו2 ההוראות לפי סעיפים ,בשינויים המחויבים, לרבות הסמכות להמציא למפר, במקום הודעה על כוונת חיוב הודעה על אפשרות להגיש התחייבות ועירבון. פרק י': שונות איסור למנוע מתן הנחה .45 נותן שירותי תשלום למוטב לא ימנע מהמוטב לתת הנחה למשלם בשל שימוש באמצעי תשלום מסוים. חובות דיווח .46 נותן שירותי תשלום למשלם ידווח למשלם על חיובי המשלם במסגרת פעולות (א) תשלום, לשם הבטחת גילוי נאות וכדי לספק לו את המידע הנדרש לצורך זיהוי שימוש ,לרעה שנעשה באמצעי תשלום; שר המשפטים, בהסכמת שר האוצר ונגיד בנק ישראל רשאי לקבוע הוראות לעניין דיווח לפי סעיף קטן זה ובכלל זה לעניין פרטי הדיווח, אופן הדיווח ומועדי הדיווח. ההוראות- לגבי בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי ובעל רישיון הנפקה )2( לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים, בשינויים93 7 עד4–7(ד) ו2 לפי סעיפים המחויבים, לרבות הסמכות להמציא למפר, במקום הודעה על כוונת חיוב, הודעה על ;אפשרות להגיש התחייבות ועירבון לחוק הדואר, בשינויים1ט109 עד1ב109 ההוראות לפי סעיפים- לגבי בנק הדואר )3( המחויבים. .44 (ג) לגבי מוטב כמפורט בפסקאות שלהלן יחולו ההוראות43 על עיצום כספי לפי סעיף :המפורטות לצדו החלת מנגנון העיצום הכספי על מפרים שונים שהם מוטבים כו לחוק הגנת הצרכן, בשינויים22 ד עד22 ההוראות לפי סעיפים- לגבי עוסק )1( המחויבים, לרבות הסמכות להמציא למפר, במקום הודעה על כוונת חיוב, התראה ;מינהלית או הודעה על אפשרות להגיש התחייבות ועירבון כג לחוק הפיקוח92 טז עד92–יד ו92 עד1א92 ההוראות לפי סעיפים- לגבי מבטח )2( על הביטוח, בשינויים המחויבים, לרבות הסמכות להמציא למפר, במקום הודעה על ;כוונת חיוב, הודעה על אפשרות להגיש התחייבות , לחוק הפיקוח על קופות גמל4 ו־744 ההוראות לפי סעיפים- לגבי חברה מנהלת )3( ,בשינויים המחויבים, לרבות הסמכות להמציא למפר, במקום הודעה על כוונת חיוב ;הודעה על אפשרות להגיש התחייבות - לגבי בעל רישיון למתן אשראי ובעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי )4( , לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים93 7 עד4–7(ד) ו2 ההוראות לפי סעיפים ,בשינויים המחויבים, לרבות הסמכות להמציא למפר, במקום הודעה על כוונת חיוב הודעה על אפשרות להגיש התחייבות ועירבון. פרק י': שונות .45 נותן שירותי תשלום למוטב לא ימנע מהמוטב לתת הנחה למשלם בשל שימוש באמצעי תשלום מסוים. איסור למנוע מתן הנחה .46 נותן שירותי תשלום למשלם ידווח למשלם על חיובי המשלם במסגרת פעולות (א) תשלום, לשם הבטחת גילוי נאות וכדי לספק לו את המידע הנדרש לצורך זיהוי שימוש ,לרעה שנעשה באמצעי תשלום; שר המשפטים, בהסכמת שר האוצר ונגיד בנק ישראל רשאי לקבוע הוראות לעניין דיווח לפי סעיף קטן זה ובכלל זה לעניין פרטי הדיווח, אופן הדיווח ומועדי הדיווח. חובות דיווח מוצע לקבוע כי נותן שירותי תשלום למוטב לא45 סעיף ימנע מהמוטב לתת הנחה למשלם בשל שימוש באמצעי תשלום מסוים. הוראה זו מוצעת על רקע שיקולים .PSD–תחרותיים, ולקוחה מהוראה דומה בהוראות ה מוצע לקבוע הוראות בעניין חובות דיווח שיחולו46 סעיף על נותני שירותי תשלום ללקוחותיהם. על פי המוצע, נותן שירותי תשלום למשלם ידווח למשלם על חיוביו במסגרת פעולות התשלום. זאת, כדי להבטיח גילוי נאות למשלם וכדי לאפשר לו לזהות שימוש לרעה באמצעי תשלום (סעיף קטן (א) המוצע). באופן דומה מוצע לקבוע חובת נותן שירותי תשלום למוטב, לדווח למוטב על זיכוייו במסגרת פעולות תשלום (סעיף קטן (ב) המוצע). הוראות אלה נועדו להבטיח את קיומה של חובת הגילוי הנאות המוטלת על נותן שירותי התשלום בעניינים אלה גם במהלך חיי החוזה. עוד מוצע להסמיך את שר המשפטים, בהסכמת שר האוצר ונגיד בנק ישראל, לקבוע הוראות שונות לעניין חובת הדיווח למשלם, כמפורט בסעיף קטן (א) המוצע; כמו כן מוצע להסמיך את שר המשפטים לקבוע הוראות לעניין חובות דיווח למוטב, מנותן שירותי התשלום למוטב (סעיף קטן (ב) המוצע), או חובות דיווח לגבי עניינים נוספים הנוגעים לפעילותם של נותני שירותי תשלום שאינם גופים פיננסיים מפוקחים כנותני שירותי תשלום. יובהר כי אין בהוראות אלה כדי לגרוע מחובות הגילוי הנאות החלות על נותני שירותי תשלום מפוקחים מכוח דין אחר. ד ב ר י ה ס ב ר הצתוע חוקהצ1 - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו1196 נותן שירותי תשלום למוטב ידווח למוטב על זיכויי המוטב במסגרת פעולות (ב) תשלום, לשם הבטחת גילוי נאות; השר רשאי לקבוע, לגבי נותן שירותי תשלום למוטב שאינו גוף פיננסי מפוקח, הוראות לעניין דיווח לפי סעיף קטן זה ובכלל זה לעניין פרטי הדיווח, אופן הדיווח ומועדי הדיווח. בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (א) ו–(ב) רשאי השר לקבוע, לגבי נותן שירותי (ג) תשלום למשלם או נותן שירותי תשלום למוטב, שאינו גוף פיננסי מפוקח, חובת דיווח לגבי עניינים נוספים הנוגעים לפעילותו כנותן שירותי תשלום. תחולה על נותן שירותי תשלום שאינו תושב ישראל .47 ההוראות לפי חוק יחולו גם על נותן שירותי תשלום שאינו תושב ישראל כשהוא נותן , כמפורט להלן- "שירותי תשלום ללקוח שהוא תושב ישראל; לעניין זה, "תושב ישראל :לפי העניין אזרח ישראלי או בעל רישיון לישיבת קבע או לישיבת ארעי בישראל- לעניין יחיד )1( ;12‏1952-לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב תאגיד הרשום בישראל או שעסקיו או פעילותו בישראל.- לעניין תאגיד )2( סייגים לתחולה .48 :הוראות חוק זה לא יחולו על אלה (א) ;שירותי תשלום הניתנים בידי בנק ישראל )1( שירותי תשלום הניתנים למשתתף במערכת תשלומים במסגרת פעילותו )2( כהגדרתם- "במערכת התשלומים; לעניין זה, "משתתף" ו"מערכת תשלומים ;13‏2008-בחוק מערכות תשלומים, התשס"ח ;14‏פעולת תשלום הנעשית מכוח שטר כהגדרתו בפקודת השטרות )3( הסעיף המוצע שומר על העיקרון הקבוע היום47 סעיף לחוק כרטיס חיוב, שלפיו הוראות22 בסעיף החוק יחולו גם על נותן שירותי תשלום שאינו תושב ישראל, כשהוא נותן שירותי תשלום ללקוח שהוא תושב ישראל. ההנחה היא כי שירותי תשלום הם שירותים גלובליים אשר לעתים ניתנים על ידי גופים הפועלים בזירה הבין–לאומית, ולכן יש חשיבות בהחלת הוראות החוק המוצע על כלל נותני שירותי התשלום, ככל שהם נותנים שירותים ללקוחות ישראליים. )לסעיף קטן (א 48 סעיף מוצע לקבוע סייגים לתחולת החוק, לפיהם ) שירותי תשלום1( :החוק לא יחול על המפורטים להלן הצעת החוק עוסקת באסדרה- הניתנים בידי בנק ישראל של שירותי התשלום המשמשים לקוחות. הכוונה לשירותי תשלום מוכרים ושכיחים הניתנים לכלל הציבור באופן רחב ובלתי מסוים, ולא לשירותי תשלום הניתנים בידי ,בנק ישראל. שירותי תשלום אלה ייחודיים לבנק ישראל ובשל אופיים המיוחד, ובהתחשב בשחקנים המעורבים בפעילות זו (לרבות משרדי ממשלה, תאגידים בנקאיים ועוד), האסדרה המוצעת במסגרת הצעת החוק, וההגנות ) שירות2( ;הצרכניות שבבסיסה, אינן רלוונטיות לפעילות זו תשלום הניתן למשתתף במערכת תשלומים במסגרת המשתתפים במערכת- פעילותו במערכת התשלומים התשלומים הם נותני שירותי תשלום בעצמם, והפעולה ,במסגרת מערכת תשלומים מבוססת על כללי המערכת (להלן2008-כהגדרתם בחוק מערכות תשלומים, התשס"ח חוק מערכות תשלומים). לפיכך, החלת ההגנות הצרכניות- לפי החוק המוצע על שירות תשלום שניתן במסגרת פעילותו ,של נותן שירותי תשלום במערכת תשלומים אינה מתאימה עלולה לפגוע בפעילותה התקינה של מערכת התשלומים ) פעולת תשלום3( ;ואף עשויה לסתור את כללי המערכת הצעת- הנעשית מכוח שטר כהגדרתו בפקודת השטרות החוק עוסקת באסדרה של שירותי תשלום מתקדמים ) העברת כספים4( ;)ואינה עוסקת בשטרות (כמו שיקים מחשבון תשלום לחשבון תמורה או מחשבון תמורה לחשבון תשלום, אם החשבונות האמורים מנוהלים בידי אותו נותן מוצע להגדיר חשבון- שירותי תשלום בעבור אותו לקוח תמורה כחשבון שמיועד לתת שירות פיננסי שאינו שירות תשלום. הכוונה להחריג מהוראות החוק העברות כספים שמתרחשות מחשבון התשלום של הלקוח או אל חשבון ,התשלום שלו, לשם שירות פיננסי אחר שניתן לאותו לקוח ועל ידי אותו נותן שירותי תשלום. למשל, רכישת ניירות ערך או הפקדת פיקדון. הוראות החוק לא נועדו להסדיר .354 'ס"ח התשי"ב, עמ 12 .184 'ס"ח התשס"ח, עמ 13 .12 ', עמ2 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 14 ד ב ר י ה ס ב ר 1197הצתוע חוקהצ1 - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו העברת כספים מחשבון תשלום לחשבון תמורה או מחשבון תמורה לחשבון )4( תשלום, אם החשבונות האמורים מנוהלים בידי אותו נותן שירותי תשלום חשבון המיועד למתן שירות- "בעבור אותו לקוח; לעניין זה, "חשבון תמורה פיננסי שאינו שירות תשלום ובכלל זה רכישה, החזקה או מכירה של ניירות ערך , הפקדת פיקדונות או רכישה או15‏1968-כהגדרתם בחוק ניירות ערך, התשכ"ח ;מכירה של מטבע חוץ פעולת תשלום שבמסגרתה מועברים כספים בין נותני שירותי תשלום )5( בעבור עצמם. ,שר המשפטים, בהסכמת שר האוצר ונגיד בנק ישראל, רשאי לקבוע, בתקנות (ב) פטור מההוראות לפי חוק זה, כולן או חלקן, לסוגים שונים של אמצעי תשלום, פעולות תשלום, חשבונות תשלום, נותני שירותי תשלום או לקוחות, ורשאי הוא להתנות את הפטור כאמור בתנאים שיקבע. דרכי מסירת הודעות .49 שר המשפטים, בהסכמת שר האוצר ונגיד בנק ישראל, רשאי לקבוע הוראות לעניין דרך מסירת הודעות לפי חוק זה; לא נקבעו תקנות כאמור יימסרו ההודעות לפי חוק זה בדרך המקובלת בנסיבות העניין. שינוי מועדים .50 השר, בהסכמת שר האוצר ונגיד בנק ישראל, רשאי, בצו, לשנות את המועדים הקבועים בחוק זה. איסור התניה .51 בטלה, אלא אם כן הותרה לפי- התניה על הוראות חוק זה שאינה לטובת לקוח הוראות חוק זה. העברת כספים מחשבון תשלום לחשבון תמורה או מחשבון תמורה לחשבון )4( תשלום, אם החשבונות האמורים מנוהלים בידי אותו נותן שירותי תשלום חשבון המיועד למתן שירות- "בעבור אותו לקוח; לעניין זה, "חשבון תמורה פיננסי שאינו שירות תשלום ובכלל זה רכישה, החזקה או מכירה של ניירות ערך , הפקדת פיקדונות או רכישה או15‏1968-כהגדרתם בחוק ניירות ערך, התשכ"ח ;מכירה של מטבע חוץ פעולת תשלום שבמסגרתה מועברים כספים בין נותני שירותי תשלום )5( בעבור עצמם. ,שר המשפטים, בהסכמת שר האוצר ונגיד בנק ישראל, רשאי לקבוע, בתקנות (ב) פטור מההוראות לפי חוק זה, כולן או חלקן, לסוגים שונים של אמצעי תשלום, פעולות תשלום, חשבונות תשלום, נותני שירותי תשלום או לקוחות, ורשאי הוא להתנות את הפטור כאמור בתנאים שיקבע. .49 שר המשפטים, בהסכמת שר האוצר ונגיד בנק ישראל, רשאי לקבוע הוראות לעניין דרך מסירת הודעות לפי חוק זה; לא נקבעו תקנות כאמור יימסרו ההודעות לפי חוק זה בדרך המקובלת בנסיבות העניין. דרכי מסירת הודעות .50 השר, בהסכמת שר האוצר ונגיד בנק ישראל, רשאי, בצו, לשנות את המועדים הקבועים בחוק זה. שינוי מועדים .51 בטלה, אלא אם כן הותרה לפי- התניה על הוראות חוק זה שאינה לטובת לקוח הוראות חוק זה. איסור התניה ) פעולת תשלום שבמסגרתה5( ;העברות כספים מסוג זה - מועברים כספים בין נותני שירותי תשלום בעבור עצמם במסגרת התחשבנויות בין נותני שירותי התשלום מועברים כספים. הוראות החוק לא נועדו להסדיר העברות כספים של נותני שירותי התשלום בינם לבין עצמם. )לסעיף קטן (ב ב לחוק כרטיסי חיוב, להסמיך20 מוצע, בדומה לסעיף ,את שר המשפטים, בהסכמת שר האוצר ונגיד בנק ישראל ,לקבוע בתקנות פטור מההוראות לפי חוק זה, כולן או חלקן לסוגים של אמצעי תשלום, פעולות תשלום, חשבונות תשלום, נותני שירותי תשלום או לקוחות, ורשאי הוא להתנות את הפטור כאמור בתנאים שיקבע. ההגדרות המוצעות בהצעת החוק הן הגדרות מרחיבות, שנועדו להחיל את הוראות החוק באופן אחיד על כלל אמצעי התשלום המתקדמים, לרבות אלה שעוד יתפתחו טכנולוגית בעתיד. עם זאת, ההנחה היא שיש שונות בין אמצעי תשלום שונים, חשבונות תשלום שונים ועוד, שלעתים מצדיקה קביעת הוראות שונות. כך למשל, יתכן שחלק מהוראות החוק אינן מתאימות לאמצעי תשלום שהוא נטען, ניתן לשימוש חד–פעמי, וזאת עד לסכום מסוים. במצב דברים זה, ייתכן שדרך כריתת החוזה תהיה שונה (לרוב אמצעי תשלום מסוג זה אינו מזוהה), ייתכן שהסדרי האחריות לרעה לא צריכים לחול או צריכים לחול בשינויים מסוימים. מכיוון שלא ניתן לחזות מראש צרכים מסוג זה, מוצע לקבוע סעיף הסמכה כאמור שיאפשר גמישות בהחלת הוראות החוק בהקשרים שונים והתפתחות טבעית ותחרותית של אמצעי תשלום חדישים. מוצע להסמיך את שר המשפטים, בהסכמת שר49 סעיף האוצר ונגיד בנק ישראל, לקבוע הוראות לעניין מסירת הודעות לפי חוק זה. כמו כן מוצע לקבוע כי אם לא נקבעו הוראות כאמור, יימסרו ההודעות בדרך מקובלת (ב) לחוק כרטיסי13 בנסיבות העניין. זאת בדומה לסעיף חיוב. לאורך הצעת החוק קבועים מועדים שונים. כך50 סעיף ;למשל, המועד לסיום חוזה שירותי תשלום ;המועד להשבת כספים בעקבות הודעה על שימוש לרעה המועד לשליחת תשובה לבקשה להרשאה לחיוב, ועוד. מוצע להסמיך את שר המשפטים, בהסכמת שר האוצר ונגיד בנק ישראל, לשנות בצו את המועדים הקבועים בחוק זה, מתוך הנחה שייתכן שהניסיון ביישום ההוראות יציף צורך בשינויים כאמור מעת לעת, והסמכה זו נועדה לאפשר מענה מהיר וגמיש יותר לצורכי השעה, לעומת תיקון החוק בהקשר הזה. , לחוק כרטיסי חיוב14 בדומה לקבוע בסעיף51 סעיף מוצע לקבוע כי התניה על הוראות חוק זה בטלה, אלא אם כן הותרה לפי- שאינה לטובת לקוח הוראות החוק. 234 'ס"ח התשכ"ח, עמ 15 ד ב ר י ה ס ב ר הצתוע חוקהצ1 - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו1198 שמירת דינים .52 חוק זה בא להוסיף על זכויות הלקוח ועל חובותיו של נותן שירותי תשלום על פי כל דין ולא לגרוע מהן. סמכויות הנתונות למאסדר .53 אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מסמכויות מאסדר לקבוע הוראות מאסדר גם (א) בעניינים לפי חוק זה, בכפוף להוראות לפי חוק זה. קבע השר תקנות לפי חוק זה בעניין מסוים, החלות גם על גוף פיננסי מפוקח, רשאי (ב) המאסדר, בהוראות המאסדר, לקבוע הוראות מפורטות באותו עניין. ביצוע ותקנות .54 שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, בהסכמת שר האוצר ונגיד (א) בנק ישראל, להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו, ובכלל זה, לעניין אופן העמדת אמצעי תשלום לרשות המשלם, בידי נותן שירותי תשלום למשלם. בתקנות לפי חוק זה רשאי השר לקבוע הוראות שונות לסוגים שונים של אמצעי (ב) תשלום, פעולות תשלום, חשבונות תשלום, נותני שירותי תשלום או לקוחות. פרק י"א: תיקונים עקיפים ביטול חוק כרטיסי חיוב .55 בטל.- 16‏1986-חוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו תיקון חוק בתי דין דתיים (כפיית ציות )ודרכי דיון .56 ), במקום1()א(א4 , בסעיף17‏1956-בחוק בתי דין דתיים (כפיית ציות ודרכי דיון), התשט"ז "לרבות חשבון בנק והזכות להשתמש בכרטיס חיוב" יבוא "לרבות חשבון תשלום והזכות ".2018-להשתמש באמצעי תשלום, כהגדרתם בחוק שירותי תשלום, התשע"ח כיוון שחלק מנותני שירותי התשלום הם גופים52 סעיף מפוקחים שקבועות לגביהם ולגבי הפעילות הפיננסית שלהם כבר היום הוראות שונות, וכן לאור האסדרה הצרכנית הקיימת כיום בהקשר של לקוחות (משלמים או מוטבים, לפי העניין), מוצע להבהיר כי ההוראות הקבועות בחוק המוצע באות להוסיף על זכויות הלקוח, ועל חובות נותני שירותי התשלום, ולא לגרוע מהן. מוצע להבהיר את היחס בין הוראות החוק53 סעיף והסמכויות הנתונות לשר, לבין הסמכויות ,הקיימות למאסדרים השונים, בחוקים השונים. כך למשל למפקח על הבנקים, למפקח על נותני שירותים פיננסיים ולמפקח על ענייני השירותים הכספיים יש סמכות כללית לקבוע הוראות מאסדר כדי להבטיח שמירה על עניינם של לקוחות. סעיף קטן (א) נועד להבהיר כי אין בהוראות החוק ,כדי לגרוע מסמכויות אלה (ואחרות) הנתונות להם לפי דין לקבוע הוראות מאסדר גם בעניינים המוסדרים בחוק זה. עם זאת מובהר שסמכויות אלה כפופות להוראות החוק במובן זה שהן אינן יכולות לסתור אותן. סעיף קטן (ב) המוצע קובע כי אם קבע השר תקנות לפי חוק זה בעניין מסוים, החלות גם על גוף פיננסי מפוקח, המאסדר רשאי לקבוע בהוראות מאסדר הוראות מפורטות באותו עניין. המוצע קובע כי השר הממונה על חוק54 סעיף54 סעיף זה הוא שר המשפטים, וכי הוא רשאי בהסכמת שר האוצר ונגיד בנק ישראל, להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו, ובכלל זה, לעניין אופן העמדת אמצעי תשלום לרשות המשלם, בידי נותן שירותי תשלום למשלם. כמו כן, מוצע לקבוע כי בתקנות כאמור יהיה שר המשפטים רשאי לקבוע הוראות שונות לגבי סוגים שונים של נותני שירותי תשלום, לקוחות, אמצעי תשלום או פעולות תשלום. הגמישות המוצעת נדרשת לאור ההבנה שיש שונות בין נותני שירותי תשלום שונים, אמצעי תשלום שונים או פעולות תשלום שונות. גם לעניין הלקוחות, יכולה להיות הבחנה כמו למשל הבחנה בין לקוח עסקי ללקוח צרכני. החוק המוצע יחליף את ההסדר הקבוע היום55 סעיף בחוק כרטיסי חיוב, ולפיכך מוצע לבטל את חוק כרטיסי חיוב. נוסח חוק כרטיסי חיוב הקיים כנוסחו ערב פרסומה של הצעת חוק זו מובא בנספח לדברי ההסבר. ) לחוק בתי דין דתיים (כפיית ציות1(א4 סעיף56 סעיף , עוסק בסמכות בית1956-ודרכי דיון), התשט"ז הדין לרדת לנכסי נתבע שנמלט מתביעת גירושין. לבית הדין סמכות לתפוס כל נכס מנכסי הנתבע, לרבות חשבון בנק או הזכות להשתמש בכרטיס חיוב. מוצע להרחיב את סמכות בית הדין לחשבון תשלום ולאמצעי תשלום, כדי לאפשר לבית הדין להשתמש בכלים אפקטיביים גם בעולם התשלומים המודרני. .111 '; התשע"ה, עמ187 'ס"ח התשמ"ו, עמ 16 .891 '; התשע"ו, עמ40 'ס"ח התשט"ז, עמ 17 ד ב ר י ה ס ב ר 1199 הצתוע חוקהצ1 - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו תיקון חוק ההוצאה לפועל .57 - 18‏1976-בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז - 1 בסעיף )1( בהגדרה "כרטיס חיוב" ו"כרטיס תשלום", במקום "כהגדרתם בחוק כרטיסי (א) ,)ב לחוק הבנקאות (רישוי11 " יבוא "כהגדרתם בסעיף1986-חיוב, התשמ"ו ;"1981-התשמ"א בהגדרה "כרטיס חיוב מיידי", לפני "לוחית או חפץ" יבוא "אמצעי תשלום (ב) ;" שהוא2018-כהגדרתו בחוק שירותי תשלום, התשע"ח ")(א), במקום "כדין סיום חוזה כרטיס החיוב בהודעת החייב4(66א בסעיף )2( ,2018-יבוא "כדין סיום חוזה שירותי התשלום, כהגדרתו בחוק שירותי תשלום, התשע"ח לעניין הנפקת כרטיס החיוב, בהודעת החייב" ובסופה יבוא "על אף הוראות ;") לחוק האמור1()6(א סעיף ), במקום הסיפה החל במילים "לעניין זה" יבוא "לעניין זה יחולו3()6ד(א9 בסעיף )3( )(א)".4(66א הוראות סעיף תיקון חוק מימון מפלגות .58 ), במקום "על תרומה בכרטיס חיוב1(ב9 , בסעיף19‏1973-בחוק מימון מפלגות, התשל"ג ,שניתנה לפי חוק זה" יבוא "על תרומה באמצעי תשלום כהגדרתו בחוק שירותי תשלום , שניתנה לפי חוק זה".2018-התשע"ח .57 - 18‏1976-בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז תיקון חוק ההוצאה לפועל - 1 בסעיף )1( בהגדרה "כרטיס חיוב" ו"כרטיס תשלום", במקום "כהגדרתם בחוק כרטיסי (א) ,)ב לחוק הבנקאות (רישוי11 " יבוא "כהגדרתם בסעיף1986-חיוב, התשמ"ו ;"1981-התשמ"א בהגדרה "כרטיס חיוב מיידי", לפני "לוחית או חפץ" יבוא "אמצעי תשלום (ב) ;" שהוא2018-כהגדרתו בחוק שירותי תשלום, התשע"ח ")(א), במקום "כדין סיום חוזה כרטיס החיוב בהודעת החייב4(66א בסעיף )2( ,2018-יבוא "כדין סיום חוזה שירותי התשלום, כהגדרתו בחוק שירותי תשלום, התשע"ח לעניין הנפקת כרטיס החיוב, בהודעת החייב" ובסופה יבוא "על אף הוראות ;") לחוק האמור1()6(א סעיף ), במקום הסיפה החל במילים "לעניין זה" יבוא "לעניין זה יחולו3()6ד(א9 בסעיף )3( )(א)".4(66א הוראות סעיף .58 ), במקום "על תרומה בכרטיס חיוב1(ב9 , בסעיף19‏1973-בחוק מימון מפלגות, התשל"ג ,שניתנה לפי חוק זה" יבוא "על תרומה באמצעי תשלום כהגדרתו בחוק שירותי תשלום , שניתנה לפי חוק זה".2018-התשע"ח תיקון חוק מימון מפלגות )3()6ד(א9) ו־4(66א ,1 מוצע לתקן את סעיפים סעיפים 1976-לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז 65 ,57 )4()7א(ג חוק ההוצאה לפועל), סעיף- (להלן 76–ו ,לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות חוק המרכז לגביית קנסות), וסעיף- (להלן1995-התשנ"ה ) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. סעיפים אלה4(142 עוסקים בהגבלות המוטלות על חייבים שמצויים בהליכים תחת החוקים האמורים, לעניין שימוש בכרטיס חיוב. אף שהצעת החוק חלה על כלל אמצעי התשלום, מוצע שלא להרחיב את הוראות החוקים האמורים, ולהותיר את תחולתם על כרטיסי חיוב בלבד. אמצעי התשלום כוללים מנעד רחב מאוד של פעילויות תשלום שלא בהכרח ניתן להטיל לגביהם הגבלה כיום. במובן זה מוצע לשמר את הדין הקיים ולאפשר לגופים המוסמכים להטיל מגבלות רק ביחס לכרטיס חיוב, בהתאם לסמכות הקיימת להם היום. ייתכן כי בהמשך, עם ההתפתחות בעולם התשלומים המודרני, שכיחות השימוש באמצעי תשלום מסוג כרטיסי חיוב תרד, ויהיה צורך לחשוב על התאמה של סעיפים אלה לאמצעי תשלום מקבילים. לאור האמור, ולנוכח ביטולו המוצע של חוק כרטיסי חיוב, מוצע לתקן את הסעיפים האמורים באופן שישקף את המצב המשפטי הקיים גם לאחר ביטול החוק האמור. יצוין כי חוק ההוצאה לפועל וחוק המרכז לגביית קנסות תוקנו במסגרת החוק לצמצום החוק לצמצום- (להלן2018-השימוש במזומן, התשע"ח 18( השימוש במזומן), אשר פורסם ביום ב' בניסן התשע"ח ) ותחילתו הצפויה ביום כ"ט בטבת התשע"ט2018 במרס ). התיקונים המוצעים כאן הם ביחס לנוסח2019 בינואר1( הסעיפים כפי שיהיו ביום התחילה (כלומר, כוללים את התיקונים שנעשו בחוק לצמצום השימוש במזומן). ההגדרות הנוגעות לכרטיס חיוב בחוקים האמורים הפנו להגדרות הקבועות בחוק כרטיסי חיוב. לפיכך מוצע לתקן ולהפנות להגדרות של כרטיס חיוב בחוק הבנקאות (רישוי) (אשר כפי שיפורט בהמשך, מוצע לתקנו באופן שיכלול התייחסות למונחים האלה). עוד מוצע לערוך את ההתאמות הנדרשות לעניין הסעיפים שקובעים כי דין ההגבלה כדין סיום החוזה, ולהפנות לסעיף הרלוונטי בהצעת החוק העוסק בסיום חוזה. עם זאת, כיוון שחוקים אלה קובעים כי יראו במועד ההודעה על ההגבלה כמועד סיום החוזה, מוצע שלא לשנות את הדין הקיים, ולהבהיר ) לחוק חוזה שירותי1()6(א שזאת על אף הוראות סעיף תשלום המוצע, הקובע מועד שונה לסיום החוזה. 1992-כג(ד) לחוק המפלגות, התשנ"ב28 סעיף סעיפים חוק המפלגות), מעניק סמכות למבקר- (להלן 63 ,58 המדינה, לדרוש פרטי זיהוי שונים הנוגעים 64ו־ לתרומה שניתנה למועמד בכרטיס חיוב, במסגרת ביקורת מערכת חשבונות של מועמד. התיקון המוצע בסעיף 6 מבקש להתאים את הסמכות כך שתחול גם ביחס לתרומה3 שניתנה באמצעי תשלום. בהתאם, מוצע לתקן את הוראות ,הסעיף ואת ההגדרות הקבועות בו הנוגעות לכרטיסי חיוב ולהתאימן למינוחים ולהגדרות המוצעות בהצעת חוק ) לחוק3()א(ד24 שירותי תשלום. עוד מוצע לתקן את סעיף כג(ד) על אדם שמסר28 האמור, המחיל את הוראות סעיף הודעה על התמודדות בבחירות לכנסת לפני שנרשם כחבר מפלגה בתקופת ההסדר, כהגדרתה באותו חוק. 6 לתקן את סעיף4 ו־58 באותו אופן מוצע בסעיפים )1(ד21 , ואת סעיף1973-) לחוק מימון מפלגות, התשל"ג1(ב9 .1993-לחוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות), התשנ"ג 6.87 '; התשע"ח עמ116 ' ס"ח התשכ"ז, עמ 18 7.10 '; התשע"ח, עמ52 'ס"ח התשל"ג, עמ 19 ד ב ר י ה ס ב ר הצתוע חוקהצ1 - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו1200 תיקון חוק )הבנקאות (רישוי .59 - 20‏1981-בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א - )ב(א11 בסעיף )1( :לפני ההגדרה "בנק בעל היקף פעילות רחב" יבוא (א) ;";2018- כהגדרתו בחוק שירותי תשלום, התשע"ח- """אמצעי תשלום במקום ההגדרה ""חוזה כרטיס אשראי", "חוזה כרטיס חיוב", "כרטיס (ב) :אשראי" ו"כרטיס חיוב"" יבוא חוזה בין לקוח לבין מנפיק, שלפיו מתחייב הלקוח- """חוזה כרטיס אשראי לשלם למנפיק את תמורת הנכסים שנרכשו מספק באמצעות כרטיס ;האשראי, והמנפיק מתחייב כלפי הלקוח לשלם את התמורה לספק התשלום של הלקוח למנפיק יכול שיהיה בדרך של חיוב חשבונו של ;הלקוח בתאגיד בנקאי או בכל דרך אחרת ; חוזה בין לקוח לבין מנפיק לשימוש בכרטיס חיוב- ""חוזה כרטיס חיוב אמצעי תשלום שהוא לוחית או חפץ אחר לשימוש חוזר- ""כרטיס אשראי ;המיועדים לרכישת נכסים מאת ספק ללא תשלום מיידי של התמורה , אמצעי תשלום שהוא לוחית או חפץ אחר לשימוש חוזר- ""כרטיס בנק המיועדים למשיכת כסף באמצעות מכשירי בנק ממוכנים או לרכישת נכסים בדרך של חיוב חשבונו של לקוח בתאגיד בנקאי וזיכוי אדם אחר על ידי שימוש בכרטיס במכשיר המיועד לכך במקום ;עסקו של הספק ; כרטיס אשראי, כרטיס בנק או כרטיס תשלום- ""כרטיס חיוב , אמצעי תשלום שהוא לוחית או חפץ אחר לשימוש חוזר- ""כרטיס תשלום המיועדים לרכישת נכסים מאת הספק, שניתן לצבור בהם ערך כספי בדרך של טעינה חוזרת, למעט לוחית או חפץ כאמור הניתנים לטעינה ;בכסף מזומן בלבד כאשר לא ניתן באמצעותם לחייב את חשבון הלקוח ; מי שכרטיס חיוב הונפק לשימושו- ""לקוח ; מי שעוסק בהנפקה של כרטיסי חיוב- ""מנפיק ; מקרקעין, מיטלטלין, כסף, שירותים או זכויות- ""נכס כג(ד) לחוק28 סעיפים אלה מחילים את הוראות סעיף המפלגות גם על תרומה בכרטיס חיוב שניתנה לפי חוקים אלה. מוצע להתאים את נוסח הסעיפים כך שיחול על תרומה בכל אמצעי תשלום שניתנה לפי החוקים האמורים. 1981- לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א2' בפרק ד59 סעיף חוק הבנקאות (רישוי)), נקבע הסדר- (להלן המחייב אדם העוסק בסליקה של עסקאות בכרטיסי חיוב (כהגדרתה שם) לקבל רישיון. במסגרת ההסדר האמור הוגדרו מינוחים רלוונטיים בדרך של הפניה לחוק כרטיסי חיוב. כעת, משמוצע לבטל את חוק כרטיסי חיוב, יש לבצע ,)תיקונים והתאמות בפרק האמור בחוק הבנקאות (רישוי אשר נועדו לשמר את הדין כפי שחל ערב התיקון המוצע. יצוין כי בימים אלה מתקיימים דיונים בין־משרדיים באשר האמור לאור הצעת החוק בעניין2'לצורך בתיקון פרק ד שירותי תשלום. ככל שיידרש, יובא תיקון מוצע כאמור בהמשך. כמו כן, בחוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות 2017-בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה), התשע"ז החוק להגברת התחרות), תוקן חוק הבנקאות- (להלן ב לעניין הגבלות החלות11 (רישוי) ונוספה לו הוראת סעיף על בנק בעל היקף פעילות רחב. תיקון זה נעשה על רקע עולם התשלומים הקיים וביחס לחברות כרטיסי החיוב ולמבנה שוק הבנקאות אשר היה קיים ערב חקיקתו של החוק להגברת התחרות. לענין זה, ר' המלצות הוועדה להגברת התחרות בשירותים בנקאיים ופיננסיים ואת דברי ההסבר להצעת החוק להגברת התחרות. גם בעניין זה מוצע לשמר את הדין שחל ערב התיקון המוצע ואת תכליותיו והאיזונים שנעשו במסגרתו. 6.95 '; התשע"ז, עמ232 'ס"ח התשמ"א, עמ 20 ד ב ר י ה ס ב ר 1201 הצתוע חוקהצ1 - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו ; מי שמוכר נכס דרך עיסוק- ""ספק ;"; עסקה בין לקוח לבין ספק למכירת נכס- ""עסקה בהגדרה "סולק", "סליקה" ו"ספק", במקום ""סליקה" ו"ספק"" יבוא (ג) ;"""ו"סליקה - ט36 בסעיף )2( ,"בהגדרה "חוזה כרטיס חיוב", "לקוח", "מנפיק", "נכס", "ספק" ו"עסקה (א) ;"ב11 במקום "כמשמעותם בחוק כרטיסי חיוב" יבוא "כהגדרתם בסעיף בהגדרה "כרטיס חיוב", במקום "כהגדרתו בחוק כרטיסי חיוב" יבוא (ב) ב".11 "כהגדרתו בסעיף תיקון חוק הגנת הצרכן 6.0 - 21‏1981-בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א - 1 בסעיף )1( :אחרי ההגדרה "הממונה" יבוא (א) ;"; כהגדרתה בחוק שירותי תשלום- """הרשאה לחיוב :אחרי ההגדרה "חוק זה" יבוא (ב) ;";2018- חוק שירותי תשלום, התשע"ח- """חוק שירותי תשלום א(ב), המילים "חשבון או לפי הרשאה לחיוב כרטיס אשראי כהגדרתו13 בסעיף )2( ; יימחקו- ")ב(ב14 בסעיף ב(א), המילים "חשבון או לפי הרשאה לחיוב כרטיס אשראי כהגדרתו13 בסעיף )3( ; יימחקו- ")ב(ב14 בסעיף (א), המילים "חשבון או לפי הרשאה לחיוב כרטיס אשראי כהגדרתו1ד13 בסעיף )4( ; יימחקו- ")ב(ב14 בסעיף ; מי שמוכר נכס דרך עיסוק- ""ספק ;"; עסקה בין לקוח לבין ספק למכירת נכס- ""עסקה בהגדרה "סולק", "סליקה" ו"ספק", במקום ""סליקה" ו"ספק"" יבוא (ג) ;"""ו"סליקה - ט36 בסעיף )2( ,"בהגדרה "חוזה כרטיס חיוב", "לקוח", "מנפיק", "נכס", "ספק" ו"עסקה (א) ;"ב11 במקום "כמשמעותם בחוק כרטיסי חיוב" יבוא "כהגדרתם בסעיף בהגדרה "כרטיס חיוב", במקום "כהגדרתו בחוק כרטיסי חיוב" יבוא (ב) ב".11 "כהגדרתו בסעיף 6.0 - 21‏1981-בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א תיקון חוק הגנת הצרכן - 1 בסעיף )1( :אחרי ההגדרה "הממונה" יבוא (א) ;"; כהגדרתה בחוק שירותי תשלום- """הרשאה לחיוב :אחרי ההגדרה "חוק זה" יבוא (ב) ;";2018- חוק שירותי תשלום, התשע"ח- """חוק שירותי תשלום א(ב), המילים "חשבון או לפי הרשאה לחיוב כרטיס אשראי כהגדרתו13 בסעיף )2( ; יימחקו- ")ב(ב14 בסעיף ב(א), המילים "חשבון או לפי הרשאה לחיוב כרטיס אשראי כהגדרתו13 בסעיף )3( ; יימחקו- ")ב(ב14 בסעיף (א), המילים "חשבון או לפי הרשאה לחיוב כרטיס אשראי כהגדרתו1ד13 בסעיף )4( ; יימחקו- ")ב(ב14 בסעיף לחוק הגנת הצרכן את1 מוצע להוסיף לסעיף60 סעיף ההגדרות הנדרשות לפי הצעת החוק, המוזכרות ,ב13 ,א13 בהמשכו. כמו כן, מוצע לתקן את הוראות סעיפים ח(ג) המתייחסות ל"הרשאה לחיוב חשבון" או13 ו־1ד13 ל"הרשאה לחיוב כרטיס אשראי", לפי העניין, ולהתאימן לשימוש במונח "הרשאה לחיוב", הכולל את שני ההיבטים ,האלה וחל ביחס להרשאה לחיוב בכל אמצעי תשלום כהגדרת מונחים אלה בחוק שירותי תשלום המוצע. ב לחוק הגנת הצרכן עוסק בתשלום בכרטיס14 סעיף אשראי בעסקת רכישה של יחידת נופש. בעבר הועלו טענות שונות לעניין דרך השיווק של עסקאות בעניין יחידות נופש ואפשרויות הביטול של עסקאות אלה. לאור האמור נקבעו הוראות מיוחדות לעניין יחידות הנופש. אחת ב, היא כי כאשר התשלום14 ההוראות, הקבועה בסעיף נעשה באמצעות כרטיס אשראי, מנפיק הכרטיס לא יחייב ימים לפחות30 את הלקוח בסכום החיוב לפני שחלפו מהמועד שבו הופקד בידיו מסמך המעיד על העסקה בין הלקוח לבין הספק. כיוון שהלקוח לא נותן את הסכמתו לביצוע החיוב למנפיק כרטיס האשראי שלו במישרין, אלא ,העסקה משודרת למנפיק באמצעות מוכר יחידות הנופש ההוראה קובעת מעין מנגנון הגנה ללקוח שלפיה המנפיק לא יחייבו אלא לאחר שחלפה התקופה הנקובה בסעיף וכן צריך להפקיד בידיו את המסמך המעיד על העסקה. ,מוצע לערוך את ההתאמות הנדרשות בנוסח הסעיף בהתאם לחוק שירותי תשלום המוצע. כתחליף להוראה הניתנת באמצעות כרטיס אשראי מוצע להתייחס להוראת תשלום שניתנה באמצעות המוטב, שכן אלה המצבים שאליהם נועדה ההוראה להתייחס בעת קביעת דרישת ההמתנה בתקפה הנקובה ודרישת המסמך המעיד על העסקה. כמו כן, מוצע להתאים את שאר המונחים המוזכרים בסעיף למונחים המוצעים בהצעת החוק . , לחוק הגנת הצרכן39 לבסוף, מוצע לתקן את סעיף כך שיוחרג מתחולת החוק גם נותן שירותי תשלום. החוק המוצע קובע לנותן שירותי תשלום הוראות ספציפיות ומותאמות לפעילות הפיננסית שהוא מבצע, מרביתן הוראות צרכניות. לאור האמור, מוצע שלא להחיל עליו כפל דינים לעניין זה העלול ליצור סרבול וחוסר בהירות. .126 '; התשע"ח, עמ248 'ס"ח התשמ"א, עמ 21 ד ב ר י ה ס ב ר הצתוע חוקהצ1 - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו1202 - ח13 בסעיף )5( ; תימחק- "בסעיף קטן (א), ההגדרה "כרטיס אשראי (א) - )בסעיף קטן (ג (ב) ; יימחקו- "), המילים "חשבון בכרטיס אשראי1( בפסקה )1( ; תימחק- )2( פסקה )2( - ב14 בסעיף 6) ( בסעיף קטן (א), במקום "באמצעות כרטיס אשראי" יבוא "בדרך של מתן (א) הוראת תשלום באמצעות המוטב", במקום "מנפיק הכרטיס את הלקוח" יבוא "מנפיק אמצעי התשלום את המשלם", במקום "מסמך המעיד על העסקה בין הלקוח לבין הספק" יבוא "מסמך המעיד על פעולת התשלום שבוצעה בשל אותה ;"הוראת תשלום" ובמקום "הודיע הלקוח" יבוא "הודיע המשלם :במקום סעיף קטן (ב) יבוא (ב) - "(ב) בסעיף זה "אמצעי תשלום", "הוראת תשלום", "הנפקה", "מוטב" "משלם" ו"שירותי ; כהגדרתם בחוק שירותי תשלום- "תשלום למשלם נותן שירותי התשלום למשלם שהנפיק את- "מנפיק", של אמצעי תשלום ;אמצעי התשלום )2( ) או1( מסמך כאמור בפסקאות- ""מסמך המעיד על פעולת תשלום (א) לחוק שירותי29 להגדרה "פעולת תשלום במסמך חסר" שבסעיף ;"תשלום. :, בסופו יבוא39 בסעיף 7) ( ".2018-) נותן שירותי תשלום כהגדרתו בחוק שירותי תשלום, התשע"ח4(" תיקון חוק הבנקאות (שירות )ללקוח 6.1 - 22‏1981-בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א - 1 בסעיף )1( :לפני ההגדרה "גוף פיננסי" יבוא (א) ;";2018- כהגדרתו בחוק שירותי תשלום, התשע"ח- """אמצעי תשלום ; תימחק- "ההגדרה "חוק כרטיסי חיוב (ב) "בהגדרה "כרטיס חיוב" ו"מנפיק", במקום "כמשמעותם בחוק כרטיסי חיוב (ג) ;"1981-ב לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א11 יבוא "כהגדרתם בסעיף מוצעים כמה תיקונים בחוק הבנקאות (שירות61 סעיף ללקוח), כמפורט להלןף )1( לפסקה הוגדרו כמה מינוחים בדרך של הפניה לחוק כרטיסי חיוב, ומשמוצע לבטלו יש לתקן את ההגדרות האמורות ב לחוק11 בהתאם. מוצע להפנות להגדרות הקבועות בסעיף הבנקאות (רישוי), אשר במסגרתו הוגדרו מינוחים אלה. כמו "כן, מוצע להוסיף לחוק את ההגדרה של "אמצעי תשלום ;לפי החוק המוצע .454 '; התשע"ח, עמ258 'ס"ח התשמ"א, עמ 22 ד ב ר י ה ס ב ר 1203 הצתוע חוקהצ1 - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו (א), בהגדרה "הלוואה", במקום "או באמצעות כרטיס חיוב כהגדרתו1א5 בסעיף )2( ;"" יבוא "או באמצעות אמצעי תשלום1986-בחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו ), במקום "בכרטיס החיוב" יבוא "באמצעי התשלום" והסיפה החל2()ב(א5 בסעיף )3( ; תימחק- ""במילים "בפסקה זו, "כרטיס חיוב 7א(א), בהגדרה "כרטיס חיוב", "סולק", "ספק" ו"עסקה", המילים ""כרטיס בסעיף )4( ;"ב11" ט" יבוא36" יימחקו, ובמקום- ""חיוב 7ב(א), בהגדרה "ספק", במקום "כמשמעותו בחוק כרטיסי חיוב" יבוא בסעיף )5( ".1981-ב לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א11 "כהגדרתו בסעיף תיקון חוק סדר הדין הפלילי 6.2 ,', בתוספת ראשונה א', בחלק ב23‏1982-בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב "1986- סיפה לחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו17 ), במקום "בכרטיס חיוב לפי סעיף21( בפרט ,(ג) לחוק שירותי תשלום40 יבוא "באמצעי תשלום, בנסיבות מחמירות, לפי סעיף ".2018-התשע"ח תיקון חוק המפלגות 6.3 - 24‏1992-בחוק המפלגות, התשנ"ב ;"), בפסקת משנה (ו), במקום "בכרטיס חיוב" יבוא "באמצעי תשלום3()א(ד24 בסעיף )1( - )כג(ד28 בסעיף )2( "), במקום "בכרטיס חיוב" יבוא "באמצעי תשלום", במקום "ממנפיק1( בפסקה (א) יבוא "מנותן שירותי התשלום למשלם", במקום "בעל הכרטיס" יבוא "בעל אמצעי התשלום" ובמקום "באמצעות כרטיס החיוב כאמור" יבוא "באמצעות אמצעי ;"התשלום כאמור (א), בהגדרה "הלוואה", במקום "או באמצעות כרטיס חיוב כהגדרתו1א5 בסעיף )2( ;"" יבוא "או באמצעות אמצעי תשלום1986-בחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו ), במקום "בכרטיס החיוב" יבוא "באמצעי התשלום" והסיפה החל2()ב(א5 בסעיף )3( ; תימחק- ""במילים "בפסקה זו, "כרטיס חיוב 7א(א), בהגדרה "כרטיס חיוב", "סולק", "ספק" ו"עסקה", המילים ""כרטיס בסעיף )4( ;"ב11" ט" יבוא36" יימחקו, ובמקום- ""חיוב 7ב(א), בהגדרה "ספק", במקום "כמשמעותו בחוק כרטיסי חיוב" יבוא בסעיף )5( ".1981-ב לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א11 "כהגדרתו בסעיף 6.2 ,', בתוספת ראשונה א', בחלק ב23‏1982-בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב "1986- סיפה לחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו17 ), במקום "בכרטיס חיוב לפי סעיף21( בפרט ,(ג) לחוק שירותי תשלום40 יבוא "באמצעי תשלום, בנסיבות מחמירות, לפי סעיף ".2018-התשע"ח תיקון חוק סדר הדין הפלילי 6.3 - 24‏1992-בחוק המפלגות, התשנ"ב תיקון חוק המפלגות ;"), בפסקת משנה (ו), במקום "בכרטיס חיוב" יבוא "באמצעי תשלום3()א(ד24 בסעיף )1( - )כג(ד28 בסעיף )2( "), במקום "בכרטיס חיוב" יבוא "באמצעי תשלום", במקום "ממנפיק1( בפסקה (א) יבוא "מנותן שירותי התשלום למשלם", במקום "בעל הכרטיס" יבוא "בעל אמצעי התשלום" ובמקום "באמצעות כרטיס החיוב כאמור" יבוא "באמצעות אמצעי ;"התשלום כאמור )2( לפסקה לחוק הבנקאות (שירות1א5 מוצע לתקן את סעיף ללקוח). סעיף זה מסדיר את החובה של תאגיד בנקאי להודיע ללקוח על העמדה לפירעון מיידי של הלוואה או נקיטת הליך משפטי בשל אי–עמידה בתנאי ההלוואה. ההגדרה "הלוואה" מחריגה פעולות שעניינן משיכות כספים ממסגרת אשראי בחשבון עו"ש וכן ממסגרת אשראי בכרטיס חיוב. מוצע להתאים את הוראות הסעיף כך שהחרגה תחול ביחס למסגרת אשראי באמצעי תשלום במובנו הרחב, ולא רק ביחס לכרטיס חיוב, שכן אין הצדקה להבחין בין אמצעי ;התשלום השונים לעניין זה )3( לפסקה ב(א) לחוק הבנקאות (שירות5 מוצע לתקן את סעיף ללקוח). סעיף זה עוסק במעבר של לקוח בין תאגידים בנקאיים. במטרה לפשט ולייעל את הליך המעבר, הסעיף מאפשר ללקוח לאשר לבנק הקולט לנהל בעבורו את כל ההליכים הקשורים במעבר, ובכלל זה לסייע לו בהעברת החיובים העתידיים בכרטיס החיוב של הלקוח. מוצע לתקן את הוראת הסעיף כך שהאפשרות לסייע ללקוח להעביר ;חיובים עתידיים תחול ביחס לכלל אמצעי תשלום )4( לפסקה 7א לחוק הבנקאות (שירות מוצע לתקן את סעיף 7א מסדיר ניכיון בעסקאות כרטיסי חיוב. ללקוח). סעיף מוצע לשמר את הדין הקיים ולהחיל את הסעיף רק לגבי כרטיסי חיוב, וזאת, בין השאר, משום שכיום לא מוכר שוק מפותח של ניכיון בעסקאות באמצעי תשלום אחרים, ולכן לא ברור שההסדר הקבוע בסעיף אכן מתאים לחול ביחס לניכיון עסקאות בכל אמצעי תשלום. לאור האמור מוצע ,לתקן רק את ההפניה הקבועה בהגדרות הקבועות בסעיף ;)ב לחוק הבנקאות (רישוי11 להפניה לסעיף )5( לפסקה 7ב קובע איסור לסירוב בלתי סביר להתקשרות סעיף סולק עם מאגד או למניעת התקשרות בין מאגד לספק. מדובר בתיקון חקיקה שחוקק במסגרת החוק להגברת התחרות. בהתאם לאמור לעיל, מוצע להותיר את ההוראה רק ביחס לכרטיס חיוב. לאור זאת, מוצע לתקן רק את ב לחוק הבנקאות11 ההפניה הקבועה בסעיף להפניה לסעיף (רישוי). מוצע לתקן את חוק סדר הדין הפלילי [נוסח62 סעיף , ולעדכן את ההפניה1982-משולב], התשמ"ב סיפה לחוק כרטיסי17 הקבועה בו לעבירה המנויה בסעיף חיוב, בהתאם להוראות העונשין המוצעות בהצעת החוק. מדובר בעבירה שעניינה הונאה בכרטיס חיוב בנסיבות מחמירות, ומשכך מוצע לעדכן את ההפניה למיקומה בחוק שירותי תשלום המוצע. .192 '; התשע"ח, עמ43 'ס"ח התשמ"ב, עמ 23 .98 '; התשע"ח, עמ190 ' ס"ח התשנ"ב, עמ 24 ד ב ר י ה ס ב ר הצתוע חוקהצ1 - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו1204 ), במקום "את מספר כרטיס החיוב" יבוא "את המספר או פרט2( בפסקה (ב) מזהה אחר של אמצעי התשלום", במקום "בעל הכרטיס" יבוא "בעל אמצעי ;"התשלום" ובמקום "מנפיק" יבוא "נותן שירותי תשלום למשלם - )3( בפסקה (ג) :לפני ההגדרה "בעל חשבון" יבוא )1( כהגדרתם בחוק- """אמצעי תשלום" ו"שירותי תשלום למשלם ;";2018-שירותי תשלום, התשע"ח ; תימחק- "ההגדרה "כרטיס חיוב )2( בהגדרה "מורשה חתימה", במקום "כרטיס חיוב" יבוא "אמצעי )3( תשלום". תיקון חוק הרשויות המקומיות (מימון )בחירות 6.4 ), במקום "על1(ד21 , בסעיף25‏1993-בחוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות), התשנ"ג תרומה בכרטיס חיוב שניתנה לפי חוק זה" יבוא "על תרומה באמצעי תשלום כהגדרתו , שניתנה לפי חוק זה".2018-בחוק שירותי תשלום, התשע"ח תיקון חוק המרכז ,לגביית קנסות אגרות והוצאות 6.5 ), בפסקת4()7א(ג , בסעיף26‏1995-בחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה " יבוא "כהגדרתו בחוק1986-משנה (א), במקום "כהגדרתו בחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו ההוצאה לפועל", במקום "כדין סיום חוזה כרטיס החיוב בהודעת החייב" יבוא "כדין , לעניין2018-סיום חוזה שירותי התשלום, כהגדרתו בחוק שירותי תשלום, התשע"ח )1()6(א הנפקת כרטיס החיוב, בהודעת החייב" ובסופה יבוא "על אף הוראות סעיף לחוק האמור". תיקון חוק כבישי אגרה (מנהרות )הכרמל 66. - )7ב(ב , בסעיף27‏1995-בחוק כבישי אגרה (מנהרות הכרמל), התשנ"ה ,), במקום "באמצעות כרטיס חיוב, כהגדרתו בחוק כרטיסי חיוב1( בפסקה )1( " יבוא "באמצעות אמצעי תשלום או הרשאה לחיוב, כהגדרתם בחוק1986-התשמ"ו ;"2018-שירותי תשלום, התשע"ח תימחק.- )2( פסקה )2( תיקון חוק נתיבים מהירים 76. ), במקום "באמצעות כרטיס2()ג(ב3 , בסעיף28‏2000-בחוק נתיבים מהירים, התש"ס ", או באמצעות הוראת קבע בבנק1986-חיוב, כהגדרתו בחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו ,יבוא "באמצעות אמצעי תשלום או הרשאה לחיוב כהגדרתם בחוק שירותי תשלום ".2018-התשע"ח 7ב(ב) לחוק כבישי אגרה מוצע לתקן את סעיף סעיפים , ואת סעיף1995- (מנהרות כרמל), התשנ"ה 67 ו־66 .2000-) לחוק נתיבים מהירים, התש"ס2( )ג(ב3 סעיפים אלה מתייחסים להסכם השימוש שבו מתקשר לקוח המבקש להסדיר מראש את אופן חיובו באגרה ובחיובים לפי חוקים אלה, עם בעל הזיכיון. הסעיפים האמורים קובעים ,את הדרכים השונות שבהן יהיה ניתן לחייב את הלקוח ובין השאר באמצעות כרטיס חיוב או בהוראת קבע בבנק. מוצע להתאים את ההוראה לאפשרויות לפי הצעת החוק כך שיתאפשר ללקוח להסדיר את החיובים באמצעות כל אמצעי תשלום או בהרשאה לחיוב. בהתאם, מוצע למחוק את ההתייחסות הספציפית להסדרת התשלומים בהוראת קבע בבנק, בהיותה כלולה בהגדרה "אמצעי תשלום". .316 '; התשע"ז, עמ146 'ס"ח התשנ"ג, עמ 25 .439 '; התשע"ח עמ170 ' ס"ח התשנ"ה עמ 26 .199 '; התשס"ט, עמ493 'ס"ח התשנ"ה, עמ 27 .26 '; התשס"ו, עמ199 'ס"ח התש"ס, עמ 28 ד ב ר י ה ס ב ר 1205 הצתוע חוקהצ1 - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו תיקון חוק איסור הלבנת הון 6.8 ), במקום "עבירות13( , בתוספת הראשונה, בפרט29‏2000-בחוק איסור הלבנת הון, התש"ס " יבוא "עבירות לפי סעיף1986- לחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו18 ו־17 ,16 לפי סעיפים ;"2018-(ב) ו–(ג) לחוק שירותי תשלום, התשע"ח40 תיקון לחוק שירות נתוני אשראי 6.9 - 30‏2002-בחוק שירות נתוני אשראי, התשס"ב - 1 בסעיף )1( :במקום ההגדרה "מנפיק כרטיס חיוב" יבוא (א) ,) תאגיד עזר כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי- """מנפיק אמצעי תשלום הנותן שירות של הנפקה של אמצעי תשלום. כהגדרתם בחוק שירותי ;";2018-תשלום, התשע"ח ;"בהגדרה "מקור מוסמך", במקום "כרטיסי חיוב" יבוא "אמצעי תשלום (ב) ;"), בכל מקום, במקום "כרטיסי חיוב" יבוא "אמצעי תשלום5()(א16 בסעיף )2( ;"(ג), במקום "כרטיסי חיוב" יבוא "אמצעי תשלום18 בסעיף )3( ;")(ה), במקום "כרטיסי חיוב" יבוא "אמצעי תשלום1(19 בסעיף )4( ), במקום "כרטיסי חיוב" יבוא "אמצעי תשלום".5()(א52 בסעיף )5( תיקון חוק מאבק בארגוני פשיעה 7.0 7, במקום , בתוספת הראשונה, בפרט31‏2003-בחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג " יבוא "עבירות1986- לחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו18 רישה ו־17 ,16 "עבירות לפי סעיפים ".2018-(ב) לחוק שירותי תשלום, התשע"ח40 לפי סעיף תיקון חוק מערכות תשלומים 7.1 א(א), בהגדרה "מנפיק", במקום15 , בסעיף32‏2008-בחוק מערכות תשלומים, התשס"ח ב לחוק11 " יבוא "כהגדרתו בסעיף1986-"כמשמעותו בחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו הבנקאות (רישוי)". 6.8 ), במקום "עבירות13( , בתוספת הראשונה, בפרט29‏2000-בחוק איסור הלבנת הון, התש"ס " יבוא "עבירות לפי סעיף1986- לחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו18 ו־17 ,16 לפי סעיפים ;"2018-(ב) ו–(ג) לחוק שירותי תשלום, התשע"ח40 תיקון חוק איסור הלבנת הון 6.9 - 30‏2002-בחוק שירות נתוני אשראי, התשס"ב תיקון לחוק שירות נתוני אשראי - 1 בסעיף )1( :במקום ההגדרה "מנפיק כרטיס חיוב" יבוא (א) ,) תאגיד עזר כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי- """מנפיק אמצעי תשלום הנותן שירות של הנפקה של אמצעי תשלום. כהגדרתם בחוק שירותי ;";2018-תשלום, התשע"ח ;"בהגדרה "מקור מוסמך", במקום "כרטיסי חיוב" יבוא "אמצעי תשלום (ב) ;"), בכל מקום, במקום "כרטיסי חיוב" יבוא "אמצעי תשלום5()(א16 בסעיף )2( ;"(ג), במקום "כרטיסי חיוב" יבוא "אמצעי תשלום18 בסעיף )3( ;")(ה), במקום "כרטיסי חיוב" יבוא "אמצעי תשלום1(19 בסעיף )4( ), במקום "כרטיסי חיוב" יבוא "אמצעי תשלום".5()(א52 בסעיף )5( 7.0 7, במקום , בתוספת הראשונה, בפרט31‏2003-בחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג " יבוא "עבירות1986- לחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו18 רישה ו־17 ,16 "עבירות לפי סעיפים ".2018-(ב) לחוק שירותי תשלום, התשע"ח40 לפי סעיף תיקון חוק מאבק בארגוני פשיעה 7.1 א(א), בהגדרה "מנפיק", במקום15 , בסעיף32‏2008-בחוק מערכות תשלומים, התשס"ח ב לחוק11 " יבוא "כהגדרתו בסעיף1986-"כמשמעותו בחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו הבנקאות (רישוי)". תיקון חוק מערכות תשלומים מוצע לתקן את התוספת הראשונה לחוק איסור סעיפים חוק איסור- (להלן2000-הלבנת הון, התש"ס 70 ו־68 הלבנת הון), ואת התוספת הראשונה לחוק מאבק חוק מאבק בארגוני- (להלן2003-בארגוני פשיעה, התשס"ג פשיעה). התוספת הראשונה לחוק איסור הלבנת הון מונה לאותו2 רשימת עבירות המהוות עבירות מקור לפי סעיף חוק. התוספת הראשונה לחוק מאבק בארגוני פשיעה מונה "עבירות שאינן מסוג פשע הנכללות בהגדרה "ארגון פשיעה לאותו חוק. בין השאר, כוללות תוספות אלה1 לפי סעיף לחוק כרטיסי18 ו־17 ,16 הפניה לעבירות לפי סעיפים חיוב, שעניינן גניבת כרטיס חיוב, הונאה בכרטיס חיוב והחזקת ציוד לזיוף כרטיס חיוב, בהתאמה (חוק מאבק בארגוני פשיעה מפנה לעבירה שלא בנסיבות מחמירות רישה לחוק כרטיסי חיוב). מוצע להתאים את17 לפי סעיף התוספות להוראות העונשין המוצעות בפרק ח' בהצעת החוק, המחליפות, בשינויים, את הוראות העונשין בחוק כרטיסי חיוב. בהתאם לכך, להפנות לעבירות לפי סעיף (ב) ו–(ג) לחוק המוצע. מאחר ופרק העונשין המוצע אינו40 לחוק כרטיסי18 כולל עבירה מקבילה לעבירה לפי סעיף חיוב, בעניין החזקת ציוד לזיוף כרטיסי חיוב, מוצע למחוק את ההפניה לעבירה זו מרשימת העבירות שבתוספת הראשונה בכל אחד מהחוקים האמורים. , קובע2002-חוק שירות נתוני אשראי, התשס"ב סעיפים כי ניתן לאסוף ולמסור נתונים מ"מנפיק כרטיס73 ו־69 חיוב", שהוא תאגיד עזר לפי כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), המנפיק כרטיס חיוב. מוצע להרחיב את ההגדרה ולהתאים את מופעיה בסעיפי החוק השונים, כך שיתייחסו למנפיק אמצעי תשלום. כך, יהיה ניתן לאסוף ,ולמסור נתונים בהתאם להוראות החוק מתאגיד עזר כאמור המנפיק אמצעי תשלום כהגדרתו בהצעת החוק. באופן דומה, מוצע לתקן את ההגדרה "מנפיק כרטיס חיוב" בחוק , ולהרחיבה ל"מנפיק אמצעי2016-נתוני אשראי, התשע"ו תשלום". חוק זה, אשר פורסם ביום ד' בניסן התשע"ו ), צפוי להחליף, החל ביום ג' בחשוון2016 באפריל12( ) את חוק שירות נתוני אשראי.2018 באוקטובר12( התשע"ט לחוק מערכות תשלומים עוסק במבנה1'פרק ד 71 סעיף השליטה במפעיל "מערכת ממשק". המדובר במערכת מבוקרת המהווה ממשק בין מנפיק לבין סולק לאישור עסקאות בכרטיסי חיוב, שפעלה ערב יום התחילה של החוק להגברת התחרות. הפרק נחקק במסגרת חקיקת .440 '; התשע"ח, עמ293 ' ס"ח התש"ס, עמ 29 .876 '; התשע"ו, עמ104 'ס"ח התשס"ב, עמ 30 .1223 '; התשע"ז, עמ502 'ס"ח התשס"ג, עמ 31 .414 '; התשע"ח, עמ184 'ס"ח התשס"ח, עמ 32 ד ב ר י ה ס ב ר הצתוע חוקהצ1 - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו1206 תיקון חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית 2009 לשנים )2010ו־ 7.2 2009 בחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים (ה), במקום "הרשאה לחיוב הוראת קבע בבנק או85 , בסעיף33‏2009-), התשס"ט2010ו־ , וכן1986-הרשאה לחיוב באמצעות כרטיס חיוב כהגדרתו בחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו כל הרשאה אחרת לחיוב חשבון הצרכן" יבוא "הרשאה לחיוב כהגדרתה בחוק שירותי ".2018-תשלום, התשע"ח תיקון חוק נתוני אשראי 7.3 - 34‏2016-בחוק נתוני אשראי, התשע"ו - 2 בסעיף )1( :במקום ההגדרה "מנפיק כרטיס חיוב" יבוא (א) ,) תאגיד עזר כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי- """מנפיק אמצעי תשלום הנותן שירות של הנפקה של אמצעי תשלום, כהגדרתם בחוק שירותי ;";2018-תשלום, התשע"ח ;"בהגדרה "מקור מוסמך", במקום "כרטיסי חיוב" יבוא "אמצעי תשלום (ב) ;"), במקום "כרטיסי חיוב" יבוא "אמצעי תשלום8()(א19 בסעיף )2( (ה), במקום "כרטיס חיוב" יבוא "אמצעי תשלום".125 בסעיף )3( תיקון חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים 7.4 - 35‏2016-בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו - י25 בסעיף )1( "1986-בהגדרה "הנפקה", המילים "כמשמעותו בחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו (א) ; יימחקו- :אחרי ההגדרה "הנפקה" יבוא (ב) ,)ב לחוק הבנקאות (רישוי11 כהגדרתו בסעיף- """חוזה כרטיס אשראי ;";1981-התשמ"א החוק להגברת התחרות, וזאת לאור המלצת הוועדה להגברת התחרות בשירותים בנקאיים ופיננסיים נפוצים לקבוע תנאים ומגבלות לעניין בעלות במפעיל של מערכת ממשק. הפרק כולל הוראות הנוגעות באופן ספציפי למערכת ממשק מסוג מסוים (כרטיסי חיוב), ורק לגבי מערכת שפעלה א הוא15 ערב יום התחילה של החוק להגברת התחרות. סעיף , והוא מגדיר "מנפיק" כמשמעותו1'סעיף ההגדרות בפרק ד בחוק כרטיסי חיוב. בהקשר הזה, מהותית, נכון לשמור על המינוחים בהתאם לאסדרת חוק כרטיסי חיוב, ולא להתאימם לאמצעי תשלום במובן הרחב. מכיוון שמוצע לבטל את חוק כרטיסי חיוב בהצעת חוק זו, מוצע לתקן את ב11 ההגדרה "מנפיק" כך שתפנה להגדרה המוצעת בסעיף לחוק הבנקאות (רישוי), הרלוונטית במקרה זה. לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני85 סעיף72 סעיף 2009 חקיקה ליישום התוכנית הכלכלית לשנים , עוסק בתשלומי היטל לספק2009-), התשס"ט2010–ו (ה) קובע הוראות לעניין תשלום באמצעות85 מים. סעיף הרשאה לחיוב הוראת קבע בבנק או הרשאה לחיוב באמצעות כרטיס חיוב כהגדרתו בחוק כרטיסי חיוב, וכן כל הרשאה אחרת לחיוב חשבון הצרכן. מוצע להתאים את הוראת הסעיף להצעת החוק ולכלול בסעיף התייחסות רק להרשאה לחיוב, שכוללת את כל האפשרויות המפורטות בו כיום. חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים74 סעיף מסדיר את חובת הרישוי לעניין הנפקה של כרטיס אשראי. בשלב זה מוצע להשאיר את האסדרה ביחס להנפקה של כרטיס אשראי, וזאת עד להשלמת עבודת הממשלה לעניין הפיקוח והרישוי של כלל נותני שירותי התשלום (למעט אלה שמפוקחים כבר היום). לפיכך מוצע י את ההגדרות, כך שההפניה לחוק כרטיסי25 לתקן בסעיף חיוב תימחק, ותיכלל הגדרה של חוזה כרטיס אשראי, אשר ב לחוק הבנקאות (רישוי).11 תפנה לסעיף .442 '; התשע"ז, עמ157 'ס"ח התשס"ט, עמ 33 .838 'ס"ח התשע"ו, עמ 34 .1160 '; התשע"ז, עמ1098 'ס"ח התשע"ו, עמ 35 ד ב ר י ה ס ב ר 1207הצתוע חוקהצ1 - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו ,), במקום "הנפקת כרטיס חיוב כהגדרתו בחוק כרטיסי חיוב14()א(א38 בסעיף )2( ," יבוא "הנפקה של אמצעי תשלום, כהגדרתם בחוק שירותי תשלום1986-התשמ"ו ".2018-התשע"ח תיקון חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות (תיקוני )חקיקה 7.5 ,)בחוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות (תיקוני חקיקה - 36‏2017-התשע"ז 7ו(א) המובא בו, בהגדרה "כרטיס אשראי", "חוזה כרטיס ), בסעיף3(3 בסעיף )1( ב לחוק11 אשראי", במקום "כמשמעותם בחוק כרטיסי חיוב" יבוא "כהגדרתם בסעיף ;"1981-הבנקאות (רישוי), התשמ"א 6, בהגדרה "חוק כרטיסי חיוב" בסופה יבוא "כנוסחו ערב תחילתו של חוק בסעיף )2( ".2018-שירותי תשלום, התשע"ח תיקון חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי 67. - )4(142 , בסעיף37‏2018-בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח :במקום פסקת משנה (א) יבוא )1( "(א) הגבלת היחיד משימוש, בעצמו או באמצעות אחר, בכרטיס חיוב, למעט כרטיס בנק או כרטיס חיוב מיידי שניתן למשוך באמצעותם כסף או לבצע בהם - עסקאות רק כנגד יתרת זכות; לעניין זה ;1981- כהגדרתם בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א- ""כרטיס חיוב" ו"כרטיס בנק ;"; כהגדרתו בחוק ההוצאה לפועל- ""כרטיס חיוב מיידי בפסקת משנה (ב), במקום "כדין סיום חוזה כרטיס החיוב בהודעת היחיד" יבוא )2( ,2018-"כדין סיום חוזה שירותי התשלום, כהגדרתו בחוק שירותי תשלום, התשע"ח לעניין הנפקת כרטיס החיוב, בהודעת היחיד" ובסופה יבוא "על אף הוראות ) לחוק שירותי תשלום".1()6(א סעיף פרק י"ב: תחילה, תחולה, הוראות מעבר והוראת שעה תחילה 77. יום התחילה).- תחילתו של חוק זה שנה מיום פרסומו (להלן ,), במקום "הנפקת כרטיס חיוב כהגדרתו בחוק כרטיסי חיוב14()א(א38 בסעיף )2( ," יבוא "הנפקה של אמצעי תשלום, כהגדרתם בחוק שירותי תשלום1986-התשמ"ו ".2018-התשע"ח 7.5 ,)בחוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות (תיקוני חקיקה - 36‏2017-התשע"ז תיקון חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות (תיקוני )חקיקה 7ו(א) המובא בו, בהגדרה "כרטיס אשראי", "חוזה כרטיס ), בסעיף3(3 בסעיף )1( ב לחוק11 אשראי", במקום "כמשמעותם בחוק כרטיסי חיוב" יבוא "כהגדרתם בסעיף ;"1981-הבנקאות (רישוי), התשמ"א 6, בהגדרה "חוק כרטיסי חיוב" בסופה יבוא "כנוסחו ערב תחילתו של חוק בסעיף )2( ".2018-שירותי תשלום, התשע"ח 67. - )4(142 , בסעיף37‏2018-בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח תיקון חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי:במקום פסקת משנה (א) יבוא )1( "(א) הגבלת היחיד משימוש, בעצמו או באמצעות אחר, בכרטיס חיוב, למעט כרטיס בנק או כרטיס חיוב מיידי שניתן למשוך באמצעותם כסף או לבצע בהם - עסקאות רק כנגד יתרת זכות; לעניין זה ;1981- כהגדרתם בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א- ""כרטיס חיוב" ו"כרטיס בנק ;"; כהגדרתו בחוק ההוצאה לפועל- ""כרטיס חיוב מיידי בפסקת משנה (ב), במקום "כדין סיום חוזה כרטיס החיוב בהודעת היחיד" יבוא )2( ,2018-"כדין סיום חוזה שירותי התשלום, כהגדרתו בחוק שירותי תשלום, התשע"ח לעניין הנפקת כרטיס החיוב, בהודעת היחיד" ובסופה יבוא "על אף הוראות ) לחוק שירותי תשלום".1()6(א סעיף פרק י"ב: תחילה, תחולה, הוראות מעבר והוראת שעה 77. יום התחילה).- תחילתו של חוק זה שנה מיום פרסומו (להלן תחילה א לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים38 סעיף מוסדרים מסדיר את תחומי הפעולה המותרים לבעל רישיון ) מתיר לעסוק14()למתן שירותי פיקדון ואשראי. סעיף קטן (א בפעולות נלוות לעיסוק המותר, לרבות הנפקת כרטיס חיוב כהגדרתו בחוק כרטיסי חיוב. במקרה הזה מוצע להתאים את ההוראה להצעת החוק כך שתכלול הנפקה של אמצעי תשלום במובנו הרחב ולאו דווקא של כרטיס חיוב. , החוק להגברת התחרות כולל סעיפי תחילה75 סעיף תחולה, הוראות מעבר והוראות ראשונות. מדובר בהוראות שבחלוף תקופה מסוימת לא יהיו בעלות תוקף יותר. לפיכך, לעניין ההגדרות השונות המפנות לחוק כרטיסי חיוב, מוצע לשמר את ההסדר הקיים ולתקן את ההפניה כך שתתייחס לחוק כרטיסי חיוב כנוסחו ערב יום התחילה של הצעת חוק שירותי תשלום. )7ו(א ) לחוק להגברת התחרות תוקן סעיף3(3 בסעיף לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), ונקבעו הוראות לעניין חובת הפצה של כרטיסי אשראי על תאגיד בנקאי. הוראות 31( אלה צפויות להיכנס לתוקף ביום כ"ה בשבט התשע"ט ). בהתאם לאמור בדברי ההסבר ביחס לתיקונים2019 בינואר השונים הנובעים מחקיקת החוק להגברת התחרות, מוצע להותיר את ההוראות האמורות ביחס לאמצעי תשלום מסוג כרטיס אשראי, ולא להרחיבן לכלל אמצעי התשלום. לפיכך מוצע לתקן את ההפניה בהגדרות כך שבמקום ב לחוק11 ההפניה לחוק כרטיסי חיוב תהיה הפניה לסעיף הבנקאות (רישוי). התיקון המוצע מתייחס לנוסח ההוראות כפי שצפוי להיות לאחר מועד כניסתן לתוקף כאמור. הצעת החוק קובעת אסדרה חדשה בתחום77 סעיף אמצעי התשלום המתקדמים, ולפיכך מוצע לתת תקופת היערכות של שנה לפני כניסתו של החוק לתוקף. .364 'ס"ח התשע"ז, עמ 36 .310 'ס"ח התשע"ח, עמ 37 ד ב ר י ה ס ב ר הצתוע חוקהצ1 - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו1208 תחולה והוראות מעבר 7.8 הוראות חוק זה יחולו גם על אמצעי תשלום שהונפק לפני יום התחילה ועל (א) הרשאה לחיוב שניתנה לפני היום האמור. - )על אף הוראות סעיף קטן (א (ב) הוראות חוק זה יחולו רק על הוראת תשלום או דרישה מאת המוטב לביצוע )1( ;פעולת תשלום מכוח הרשאה לחיוב שניתנו ביום התחילה ואילך הוראות פרק ב' יחולו על חוזה שירותי תשלום שנכרת ביום התחילה או )2( - לאחריו, ואולם ;6 יחולו גם על חוזה שנכרת לפני יום התחילה הוראות סעיף (א) עד יום התחילה ישלח נותן שירותי התשלום ללקוח הודעה על (ב) אלה, ככל שלא נקבעו בחוזה שירותי התשלום, ויראו את ההודעה כחלק :מהחוזה ;יום העסקים של נותן שירותי התשלום לעניין חוק זה )1( הפעולות הדרושות לסגירת חשבון תשלום כאמור בסעיף )2( ;)2()6(א : גם פרטים אלה- לעניין נותן שירותי תשלום למשלם )3( ;הרכיב החיוני באמצעי התשלום (א) המועד שעד אליו ניתן להודיע לנותן שירותי התשלום (ב) ;)(ג16 על ביטול הוראת תשלום כאמור בסעיף יחולו על בקשה לאישור הרשאה לחיוב שהוגשה ביום33 הוראות סעיף )3( התחילה ואילך. 7 המוצע קובע הוראות לעניין תחולת8 סעיף78 סעיף החוק והוראות מעבר, כמפורט להלן. בסעיף קטן (א) מוצע לקבוע את הכלל העקרוני ולפיו הוראות החוק יחולו גם על אמצעי תשלום שהונפק לפני יום התחילה ועל הרשאה לחיוב שניתנה לפני היום האמור. אמצעי תשלום יכול להיות מונפק לתקופה ארוכה, בפרט לאור ההגדרה הרחבה של אמצעי תשלום שכוללת סוגים ,שונים של פעולות המאפשרות לתת הוראות תשלום ויש חשיבות בהטלת החובות שבחוק גם ביחס לאמצעי תשלום שכבר הונפק או ביחס להרשאה שכבר ניתנה ואשר השימושים בהם צפויים להימשך. בסעיף קטן (ב) מוצע לסייג את הכלל האמור ולקבוע ), מוצע לקבוע1( הוראות שונות לעניין התחולה: בפסקה כי הוראות החוק יחולו רק על הוראות תשלום או דרישה מאת המוטב, לביצוע פעולת תשלום מכוח הרשאה לחיוב שניתנו ביום התחילה ואילך. כלומר, אם הוראת התשלום ניתנה לפני יום התחילה, הוראות החוק לא יחולו על ,פעולת התשלום שבוצעה מכוח הוראת התשלום האמורה גם אם זו בוצעה לאחר יום התחילה. מועד התחילה המוצע נגזר מהמועד שבו ניתנה הוראת התשלום, מאחר שהוראת התשלום מחוללת את פעולת התשלום, ולא ניתן להפריד בין השתיים ולהחיל עליהן דין שונה, רק בגלל מועד כניסת ) מוצע לקבוע כי הוראות פרק2( החוק לתוקף. בפסקה ב' המוצע בעניין חוזה שירותי תשלום יחולו על חוזה שירותי תשלום שנכרת ביום התחילה ולאחריו. ואולם 6, העוסקות בסיום חוזה, יחולו גם מוצע כי הוראות סעיף על חוזה שנכרת לפני יום התחילה. כמו כן, הוראות החוק קובעות ביחס לסעיפים מסוימים כי אלה חייבים להיות חלק מחוזה שירותי התשלום. לפיכך, מוצע לקבוע בפסקה )(ב) כי עד יום התחילה ישלח נותן שירותי התשלום2( ללקוח הודעה על פרטים אלה (בהתאם לרשימה המפורטת שם), ככל שלא נקבעו כבר בחוזה, ויראו את ההודעה ) מוצע לקבוע כי הוראות סעיף3( כחלק מהחוזה. בפסקה , המוצע, שעניינו הליך הבקשה למתן הרשאה לחיוב33 יחולו על בקשה לאישור הרשאה לחיוב שהוגשה ביום התחילה ואילך, שכן לא ראוי להחילה באופן רטרואקטיבי ביחס לבקשת הרשאה לחיוב שהוגשה לפני יום התחילה לפי הדין שקדם לחוק זה. ד ב ר י ה ס ב ר 1209 הצתוע חוקהצ1 - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו הוראת שעה 7.9 56 בתקופה שמיום התחילה עד היום שלפני היום הקובע כמשמעותו לפי סעיפים ", יקראו את ההגדרה "בנק הדואר38‏2012-), התשע"ב11 '(ג) לחוק הדואר (תיקון מס5ו־7 :, כך1 שבסעיף החברה כהגדרתה בחוק הדואר, בנותנה את השירותים הכספיים- """בנק הדואר "יא לחוק האמור.88 כהגדרתם באותו חוק, מטעם החברה הבת כמשמעותה בסעיף תוספת 'חלק א ))12()(א42 (סעיף 'חלק ב ))17()(ב42 (סעיף 7.9 56 בתקופה שמיום התחילה עד היום שלפני היום הקובע כמשמעותו לפי סעיפים ", יקראו את ההגדרה "בנק הדואר38‏2012-), התשע"ב11 '(ג) לחוק הדואר (תיקון מס5ו־7 :, כך1 שבסעיף הוראת שעה החברה כהגדרתה בחוק הדואר, בנותנה את השירותים הכספיים- """בנק הדואר "יא לחוק האמור.88 כהגדרתם באותו חוק, מטעם החברה הבת כמשמעותה בסעיף תוספת 'חלק א ))12()(א42 (סעיף 'חלק ב ))17()(ב42 (סעיף ההגדרה "החברה הבת" נוספה לחוק הדואר79 סעיף ,)11 'במסגרת חוק הדואר (תיקון מס . התיקון האמור צפוי להיכנס לתוקף בחודש2012-התשע"ב לעיל, במסגרת1 . כמפורט בדברי ההסבר לסעיף2018 יולי ההגדרה "בנק הדואר" מוצע להפנות להגדרה "החברה האמור. ואולם עד לכניסתו11 'הבת" שנוספה בתיקון מס לתוקף מוצע כהוראת שעה להפנות להגדרות החלות כיום ולהוראות חוק הדואר הרלוונטיות להן, ולהגדיר את "בנק הדואר" בהתאם. לעניין זה ר' גם דברי ההסבר להגדרה "בנק המוצע.1 הדואר" שבסעיף .566 'ס"ח התשע"ב, עמ 38 ד ב ר י ה ס ב ר הצתוע חוקהצ1 - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו1210 ,1986-וזה נוסחו של חוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו : להצעת החוק55 שמוצע לבטלו בסעיף 1986-“חוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו פרק א': כרטיסי חיוב סימן א': הגדרות הגדרות - בחוק זה .1 לוחית או חפץ אחר לשימוש חוזר- "“כרטיס אשראי המיועדים לרכישת נכסים מאת ספק ללא תשלום ;מיידי של התמורה , לוחית או חפץ אחר לשימוש חוזר- "“כרטיס בנק המיועדים למשיכת כסף באמצעות מכשירי בנק ממוכנים או לרכישת נכסים בדרך של חיוב חשבונו של לקוח בתאגיד בנקאי וזיכוי אדם אחר על ידי שימוש בכרטיס במכשיר המיועד לכך במקום עסקו ;של הספק כרטיס אשראי, כרטיס בנק, כרטיס תשלום- "“כרטיס חיוב או לוחית או חפצים אחרים המיועדים לרכישת נכסים, כפי שיקבע שר המשפטים בהתייעצות עם נגיד בנק ישראל ובאישור ועדת חוקה, חוק ומשפט ;של הכנסת , לוחית או חפץ אחר לשימוש חוזר- "“כרטיס תשלום המיועדים לרכישת נכסים מאת הספק, שניתן לצבור בהם ערך כספי בדרך של טעינה חוזרת, למעט לוחית או חפץ כאמור הניתנים לטעינה בכסף מזומן בלבד ;כאשר לא ניתן באמצעותם לחייב את חשבון הלקוח ; מקרקעין, מיטלטלין, כסף, שירותים או זכויות- "“נכס ; מי שכרטיס חיוב הונפק לשימושו- "“לקוח ,) כמשמעותו בחוק הבנקאות (רישוי- "“תאגיד בנקאי .1981-התשמ"א סימן ב': הוראות כלליות חוזה כרטיס חיוב וחידושו חוזה כרטיס- חוזה לשימוש בכרטיס חיוב (להלן (א) .2 חיוב) בין לקוח לבין מנפיק לא יהיה תקף אלא אם כן נעשה בכתב ונחתם ביד הלקוח. נקבע בחוזה כרטיס חיוב כי בתום תקופתו הוא (ב) יהיה ניתן לחידוש ללא חתימה על חוזה חדש, ובתום תקופתו מסר המנפיק ללקוח כרטיס חיוב חדש ללא חתימה כאמור, יראו כאילו חודש החוזה הקודם באותם תנאים. כריתת חוזה לגבי כרטיס תשלום מיוחד לא יחולו על כרטיס תשלום2 הוראות סעיף א. (א) 2 שניתן לטעינה חוזרת כאמור להלן, ובלבד שעם מסירת הכרטיס יספק המנפיק מידע בכתב כפי שיקבע שר :המשפטים ;) רק באמצעות כרטיס חיוב, נפרד, אחר1( ,) בכסף מזומן וכן באמצעות כרטיס חיוב2( נפרד, אחר, בלבד. לענין חוזה לשימוש בכרטיס תשלום כאמור (ב) בסעיף קטן (א), יראו את מסירת כרטיס התשלום וקבלתו ככריתת חוזה כרטיס חיוב בין המנפיק לרוכש הכרטיס או למי שהכרטיס הועבר אליו כדין. תוקף החיובים חיוביו של לקוח לפי חוזה כרטיס חיוב ייכנסו (א) .3 לתקפם עם קבלה לידיו של כרטיס החיוב. היה השימוש בכרטיס חיוב כרוך בשימוש (ב) בצופן, ייכנסו חיוביו של הלקוח לתוקף לאחר שקיבל גם את הצופן. נטל ההוכחה שהלקוח קיבל את כרטיס החיוב (ג) ואת הצופן הוא על המנפיק. סיום חוזה כרטיס חיוב הלקוח והמנפיק רשאים לסיים חוזה כרטיס חיוב (א) .4 בכל עת על ידי הודעה מצד אחד למשנהו. הודיע הלקוח על סיום החוזה, יהיה מועד (ב) הסיום המועד שבו נמסר הכרטיס למנפיק; אבד או נגנב כרטיס החיוב והודיע הלקוח על סיום החוזה, יהיה מועד הסיום המועד שבו נמסרה ההודעה למנפיק. ) נאמן בפשיטת רגל של לקוח או הכונס1(ב ,]הרשמי, כמשמעותם בפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש , רשאים לסיים חוזה כרטיס חיוב של לקוח1980-התש"ם א לפקודה האמורה; מועד42 במקומו, לפי הוראות סעיף סיום החוזה יהיה המועד שבו נמסרה ההודעה למנפיק. הודיע המנפיק על סיום החוזה, יהיה מועד (ג) הסיום המועד שבו נמסרה ההודעה ללקוח. האמור בסעיף קטן (ג) אינו גורע מזכותו של (ד) המנפיק להשעות את הזכות להשתמש בכרטיס חיוב, אם היה למנפיק חשש סביר שהלקוח לא יוכל לשלם במועד המוסכם את תמורת הנכסים שרכש; הורה המנפיק על השעיה כאמור, יודיע על כך, בו–זמנית, ללקוח. אחריות לשימוש לרעה - 6 בסעיף זה ובסעיף (א) .5 שימוש בכרטיס חיוב בידי מי שאינו זכאי- "“שימוש לרעה לכך לפי חוזה כרטיס חיוב בדרך של רכישת נכסים ; גם טעינתו- או משיכת כסף, ובכרטיס תשלום הודעה של הלקוח למנפיק אחרי שנודע לו על- "“הודעה גניבת כרטיס החיוב, על אבדנו או על שימוש לרעה. הלקוח לא יהיה אחראי בשום מקרה לשימוש (ב) לרעה שנעשה אחרי שנמסרה הודעה. הלקוח יהיה אחראי לשימוש לרעה שנעשה (ג) לפני שנמסרה הודעה למנפיק, לפי הסכום הנמוך מבין שני :אלה נ ס פ ח ל ד ב ר י ה ה ס ב ר 1211 הצתוע חוקהצ1 - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו 7 שקלים חדשים בתוספת5 ) סכום קבוע של1( שקלים חדשים לכל יום מהמועד שבו30 של נודע לו על גניבת כרטיס החיוב, על אבדנו או על השימוש לרעה בו עד מועד מסירת ההודעה; על אף האמור לעיל, אם מסר הלקוח את ההודעה תוך שלושים ימים מיום שנעשה לראשונה שימוש לרעה, לא יהיה אחראי לסכום העולה שקלים חדשים; יום ההודעה לא ייכלל450 על במנין הימים, אם נמסרה באותו יום שבו נודע ללקוח על האובדן או הגניבה. ) סכום העסקאות או הפעולות שבוצעו2( בפועל. הגבלת האחריות האמורה בסעיף זה לא תחול (ד) :אם נתקיים אחד מאלה ,) הלקוח מסר את כרטיס החיוב לאדם אחר1( למעט מסירה בנסיבות סבירות למטרת שמירה בלבד ואולם, הלקוח לא יהיה אחראי לשימוש לרעה שנעשה אחרי שכרטיס החיוב שנמסר ;לאדם אחר, אבד לאותו אדם או נגנב ממנו לענין זה, מסירת כרטיס החיוב יחד עם הצופן ;לא תיחשב כמסירה בנסיבות סבירות ) השימוש בכרטיס החיוב נעשה בידיעת2( ;הלקוח ) הלקוח פעל בכוונת מרמה.3( הלקוח לא יהיה אחראי בשום מקרה לשימוש (ה) לרעה שנעשה לאחר שכרטיס החיוב הגיע להחזקתו של המנפיק. ,)(ה-) על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו1(ה בכרטיס תשלום, יהיה הלקוח אחראי, נוסף על האמור בסעיפים קטנים (ג) או (ד), גם לסכום הכסף הצבור בכרטיס עד לטעינתו הראשונה בידי מי שאינו זכאי לכך; אחריותו של לקוח לענין סכום הכסף הצבור בכרטיס כאמור לא שקלים חדשים.400 תעלה, בכל מקרה, על סכום של לא תחול על הלקוח אחריות לשימוש לרעה (ו) שנעשה בכרטיס חיוב, להוציא האחריות המפורטת בחוק זה. (בוטל). (ז) השבת סכומי חיוב חוייב לקוח בשל עסקאות או פעולות שנעשו (א) 6. ,תוך כדי שימוש לרעה בכרטיס חיוב, ישיב המנפיק ללקוח בהקדם האפשרי אך לא יאוחר מעשרה ימי עסקים מיום הודעת הלקוח, את סכום החיוב, למעט הסכום שבו חייב (ג).5 הלקוח לפי סעיף אין באמור בסעיף קטן (א) כדי לגרוע מזכותו של (ב) המנפיק לחזור ולחייב את הלקוח ביתרת סכום החיוב, אם נוכח המנפיק שהשימוש נעשה בנסיבות המפורטות בסעיף (ד) והוא מסר ללקוח הודעה המפרטת את הנימוקים5 לחיוב. ) בדבר סכום הכסף הצבור1(ה5 לענין סעיף (ג) בכרטיס תשלום, יהווה תצהיר של הלקוח ראיה לכאורה להוכחת סכום הכסף הצבור בו; המנפיק ישיב ללקוח, בתוך עשרה ימי עסקים מיום מסירת התצהיר, את סכום החיוב המגיע לו לפי התצהיר; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מזכותו של המנפיק לדרוש מהלקוח את השבת הסכום שנתן לו, אם נקבע בפסק דין חלוט כי הכספים לא הגיעו ללקוח כדין. שינוי ללא הרשאה הודיע לקוח למנפיק, תוך שלושים ימים מיום 6א. (א) שנמסרה הודעת המנפיק על החיוב שהסכום במסמך המעיד על העסקה הוגדל ללא הרשאה, ישיב לו המנפיק את ההפרש בין הסכום שעליו הודיע הלקוח כי התחייב בו תמורת הנכסים שרכש, לבין הסכום שרשום במסמך, בערכו ;) סכום ההפרש- ביום החיוב (להלן המנפיק ישיב את סכום ההפרש, בהקדם (ב) האפשרי, אך לא יאוחר מעשרה ימי עסקים מהיום שבו הודיע לו הלקוח כאמור. אין באמור בסעיף קטן (א) כדי לגרוע מזכותו (ג) של מנפיק לחזור ולחייב את הלקוח בסכום ההפרש כאמור בסעיף קטן (א), כולו או חלקו בערכו ביום החיוב, אם נוכח שהלקוח אכן התחייב גם בסכום ההפרש הרשום במסמך כולו או חלקו; המנפיק ימסור ללקוח הודעה המפרטת את הנימוקים לחיוב לפי סעיף קטן זה, לפחות חמישה עשר ימים לפני החיוב בפועל, וימסור ללקוח, לפי דרישתו, עותקי מסמכים שבידו לענין זה. נמסרה הודעת הלקוח כאמור בסעיף קטן (ד) (א) בעל פה או באמצעות הטלפון, רשאי המנפיק לבקש מהלקוח לאשר תוך זמן סביר את ההודעה בכתב לרבות תיאור נסיבות המקרה; ואולם העדר אישור ההודעה בכתב כאמור, לא יגרע מזכויות הלקוח לפי סעיף זה. סימן ג': כרטיס אשראי חוזה כרטיס אשראי ,חוזה כרטיס אשראי הוא חוזה בין לקוח לבין מנפיק 7. שלפיו מתחייב הלקוח לשלם למנפיק את תמורת הנכסים שנרכשו מספק באמצעות כרטיס האשראי, והמנפיק מתחייב כלפי הלקוח לשלם את התמורה לספק; התשלום של הלקוח למנפיק יכול שיהיה בדרך של חיוב חשבונו של הלקוח בתאגיד בנקאי או בכל דרך אחרת. המסמך בעסקה חתימה של לקוח על מסמך המעיד על העסקה בינו .8 לבין ספק שבו צויינו פרטים אישיים של הלקוח ופרטים אחרים, כפי שנקבעו בתקנות, מהווה ראיה לכאורה לביצוע העסקה בידי הלקוח. עסקה במסמך חסר עסקה בין- "בסעיף זה, “עסקה במסמך חסר (א) .9 לקוח לבין ספק, שבה לא הוצג כרטיס אשראי, או עסקה הצתוע חוקהצ1 - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו1212 ,8 שבמסמך המעיד עליה לא צוינו פרטים כאמור בסעיף או עסקה שהמסמך המעיד עליה לא נחתם בידי הלקוח. חויב לקוח לשלם את תמורתה של עסקה (ב) במסמך חסר, והודיע למנפיק, תוך שלושים ימים מיום שנמסרה הודעת המנפיק על החיוב שהוא לא ביצע את העסקה או שפרטי המסמך הושלמו שלא בסכום שבו התחייב הלקוח, ישיב לו המנפיק את סכום החיוב בערכו ביום החיוב, או את ההפרש שבין סכום החיוב המוסכם על הלקוח לפי הודעתו, לבין הסכום הרשום במסמך, לפי ,הענין, תוך עשרה ימי עסקים מיום מסירת הודעת הלקוח 6א יחולו, בשינויים (ד) לסעיף-והוראות סעיפים קטנים (ג) ו המחויבים. הספקה-הפסקת תשלום בשל אי הודיע לקוח למנפיק, בכתב, לגבי עסקה (א) .10 שנעשתה בינו לבין ספק באמצעות כרטיס אשראי, כי מתקיימים שניים אלה, יפסיק המנפיק לחייב את הלקוח :בשל אותה עסקה, במועד קבלת ההודעה ) הנכס שנרכש בעסקה לא סופק אף שחלף1( מועד ההספקה שעליו הוסכם בין הלקוח לבין - הספק, ואם מועד ההספקה כאמור טרם חלף הספק הפסיק, דרך קבע, לספק נכסים מסוגו של ;הנכס שנרכש בעסקה ) הלקוח ביטל את העסקה.2( ) המנפיק לא יהיה אחראי לנזק אם פעל1(א בתום לב ובלא התרשלות על פי הודעת הלקוח כאמור בסעיף קטן (א). ) לעניין סעיף זה אין נפקא מינה מי נתן את2(א ,האשראי ללקוח לצורך ביצוע העסקה; ואולם הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על עסקה בתשלום אחד, שהספק קיבל את מלוא תמורתה טרם הודעת הלקוח כאמור באותו סעיף קטן, ומי שנתן לספק אשראי בשל אותה עסקה אינו יכול להיפרע מהספק בדרך של קיזוז. הוראות סעיף קטן (א) יחולו על המנפיק, גם אם (ב) מי שהציג לו את המסמך המעיד על העסקה באמצעות כרטיס אשראי, אינו הספק שהתקשר בעסקה עם הלקוח. אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מזכותו (ג) ,של המנפיק לחזור ולחייב את הלקוח בשל אותה עסקה אם נוכח שהנכס שנרכש באותה עסקה סופק ללקוח במועד ההספקה שסוכם, שהספק לא הפסיק, דרך קבע, לספק נכסים מסוגו של הנכס שנרכש בעסקה, או שהלקוח לא ביטל את העסקה; המנפיק ימסור ללקוח הודעה המפרטת את הנימוקים לחיוב, לפחות חמישה עשר ימים לפני החיוב בפועל, וימסור ללקוח, לפי דרישתו, עותקי מסמכים שבידו לענין זה. הפסקת תשלום בשל חדלות פירעון , הובא לידיעת10 בלי לגרוע מהוראות סעיף א. (א) 10 מנפיק כי נעשתה עסקה בין ספק לבין לקוח באמצעות כרטיס אשראי וכי הוגשה לבית משפט בקשה למתן צו ,לכינוס נכסים, צו פירוק או צו פשיטת רגל, נגד הספק וכן הומצאה לו בקשת הצו האמור, יפסיק המנפיק לזכות את הספק בשל אותה עסקה החל במועד שבו נודע לו על הגשת הבקשה עד למועד ההחלטה בה (בסעיף זה תקופת הפסקת הזיכוי); ניתן צו כאמור, ישיב המנפיק- ללקוח, בהקדם האפשרי אך לא יאוחר מעשרה ימי עסקים מיום מתן הצו, את התשלומים שגבה ממנו בשל אותה עסקה במהלך תקופת הפסקת הזיכוי. בית משפט הדן בבקשה למתן צו כאמור בסעיף (ב) קטן (א), רשאי לקבוע כי המנפיק יחזור ויזכה את הספק בשל אותה עסקה, אם שוכנע שהנכס שנרכש בעסקה סופק ללקוח או כי אין במתן צו כאמור כדי לפגוע בלקוח; בית המשפט רשאי לשמוע לעניין זה את עמדתו של הממונה על ,הגנת הצרכן והסחר ההוגן, כמשמעותו בחוק הגנת הצרכן .1981-התשמ"א אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכותו של (ג) המנפיק לחזור ולזכות את הספק בשל אותה עסקה, אם נוכח שהנכס שנרכש בעסקה סופק ללקוח; המנפיק ימסור ללקוח הודעה המפרטת את הנימוקים לזיכוי הספק, לפחות חמישה עשר ימים לפני הזיכוי בפועל, וימסור ללקוח, לפי דרישתו, עותקי מסמכים שבידו לעניין זה. ).2(א10 לעניין סעיף זה יחולו הוראות סעיף (ד) הוראות סעיף זה יחולו על המנפיק, גם כלפי (ה) אדם אחר שאינו הספק שהתקשר בעסקה עם הלקוח, אם אותו אדם הציג למנפיק את המסמך המעיד על העסקה באמצעות כרטיס אשראי. הפסקת תשלום באמצעות הרשאה לחיוב חשבון בכרטיס חיוב ב. הורה לקוח למנפיק להפסיק חיוב בעסקה, שהספק10 דיווח למנפיק לגביה, בעת עשייתה, כי התשלום בעבורה נגבה באמצעות הרשאה לחיוב חשבון בכרטיס חיוב, יפסיק המנפיק לחייב את הלקוח. הרחבת התחולה ב, יחולו גם10 עד10 הוראות חוק זה, למעט סעיפים .11 על חוזה בין לקוח לבין מנפיק שהוא גם הספק של הנכסים הנרכשים באמצעות כרטיס האשראי. סימן ד': הוראות שונות סיוע בהחזרת הכרטיס לקוח ימסור, לבקשת המנפיק או נציגו, פירוט של (א) .12 העסקאות שלגביהן נעשה שימוש לרעה כהגדרתו בסעיף , פרטים על נסיבות האבדן או הגניבה של כרטיס חיוב או5 6א וינקוט צעדים על נסיבות הגדלת הסכום כאמור בסעיף סבירים כדי לסייע למנפיק להחזיר לידיו את הכרטיס. , לא5 הפטור מאחריות או הגבלתה, לפי סעיף (ב) יהיו מותנים בקיום הוראות סעיף קטן (א), ובלבד שהלקוח מסר את הפרטים שנקבעו בתקנות. 1213 הצתוע חוקהצ1 - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו לא קיים הלקוח את הוראות סעיף קטן (א), רשאי (ג) בית המשפט, לפי בקשת המנפיק, לפסוק לו פיצוי שלא " שקלים חדשים; בסעיף זה, “בית המשפט2,500 יעלה על בית משפט השלום שבאזור שיפוטו מצוי מקום מגוריו- או מקום עסקו של הלקוח. (בוטל). (ד) מסירת הודעה מקום שמדובר בחוק זה על מסירת הודעה, רואים (א) .13 ;אותה כנמסרת במועד שבו הגיעה אל נמען או אל מענו נשלחה ההודעה באמצעות הדואר, רואים את המסירה כמבוצעת, אם לא הוכח אחרת, תוך עשרה ימים מיום שדוור מכתב המכיל את ההודעה והמען על המכתב היה כשורה ודמי המשלוח שולמו מראש או שהמכתב היה פטור מתשלום דמי דואר. הודעות לפי חוק זה יימסרו בדרכים שנקבעו (ב) בדרך מקובלת בנסיבות- בתקנות, ובאין קביעה כזאת הענין. איסור התניה - התניה על הוראות חוק זה שאינה לטובת לקוח .14 בטלה. פרק ב': עונשין הפצת כרטיס חיוב ללא חוזה מנפיק לא ימסור, ביודעין, כרטיס חיוב ללקוח אם (א) .15 הלקוח לא חתם קודם לכן על חוזה כרטיס חיוב; עשה כן ,) לחוק העונשין4()6(א1 קנס כאמור בסעיף- המנפיק, דינו חוק העונשין).- (להלן1977-התשל"ז ,אדם-בני-נעברה עבירה לפי סעיף זה בידי חבר (ב) יואשם בעבירה גם כל אדם אשר בשעת ביצוע העבירה או עובד- למעט שותף מוגבל- היה בו מנהל פעיל, שותף מינהל בכיר האחראי לאותו תחום, אם לא הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו ושנקט כל אמצעים סבירים להבטחת שמירתו של סעיף זה. הוראות סעיף זה לא יחולו אם כרטיס החיוב (ג) (ב).2 נמסר בנסיבות האמורות בסעיף הוראות סעיף זה לא יחולו על סוג כרטיס תשלום (ד) א.2 כאמור בסעיף גניבת כרטיס חיוב הנוטל או המחזיק כרטיס חיוב שלא בהסכמת (א) .16 לקוח, בכוונה להשתמש בו או לאפשר לאחר להשתמש מאסר שלוש שנים.- בו, דינו הנוטל או המחזיק כרטיס חיוב שלא בהסכמת (ב) הלקוח, חזקה שהוא מתכוון להשתמש בו או לאפשר לאחר להשתמש בו, זולת אם הוכיח הצדק סביר לנטילה או להחזקה כאמור. )(ג383 כמשמעותה בסעיף- "בסעיף זה, “נטילה (ג) ) לחוק העונשין.1( הונאה בכרטיס חיוב המשתמש בכרטיס חיוב או במרכיב ממרכיביו, בכוונה .17 מאסר שלוש שנים, ואם נעברה העבירה- להונות, דינו חמש שנים.- בנסיבות מחמירות, דינו החזקת ציוד לזיוף כרטיס חיוב המחזיק בחומר או במכשיר המיועד לייצור כרטיס .18 חיוב של מנפיק או להדפסה, למחיקה להוספת נתונים או לעריכת שינויים על גבי כרטיס חיוב של המנפיק, והכל ללא מאסר שלוש שנים.- הסכמת אותו מנפיק, דינו שימוש בכרטיס אשראי ללא כיסוי לקוח המשתמש בכרטיס אשראי או המוסר לאחר (א) .19 כרטיס אשראי, בידיעה שהוא עלול להשתמש בו, והכל כשהוא יודע שהשימוש יגרום לחריגה מהמוסכם בחוזה כרטיס האשראי או שהיה לו יסוד סביר להניח שהשימוש )4()6(א1 קנס כאמור בסעיף- יגרום לחריגה כאמור, דינו לחוק העונשין, או פי ארבעה מסכום החריגה שבוצעה, לפי הסכום הגדול שבהם. נוצרה יתרת חוב שלא בהתאם לחוזה כרטיס (ב) האשראי והחוב לא סולק תוך עשרה ימים מיום שהלקוח נדרש לשלמו, חזקה שהלקוח ידע שהשימוש יגרום לחריגה כאמור בסעיף קטן (א), או שהיה לו יסוד סביר להניח שהשימוש יגרום לחריגה כאמור ועליו הראיה לסתור. פרק ג': הוראות שונות (בוטל). .20 שינוי סכומים שר המשפטים רשאי בצו, בהתייעצות עם נגיד א. (א) 20 ,בנק ישראל ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת .5 לשנות את הסכומים הקבועים בסעיף שר המשפטים רשאי בצו, באישור ועדת (ב) החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לשנות את הסכום הקבוע .12 בסעיף פטור ב. שר המשפטים, בהתייעצות עם נגיד בנק ישראל20 ,ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי ,בתקנות, לפטור סוגים של כרטיסי תשלום מתחולת החוק כולו או חלקו. ביצוע ותקנות ,שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי .21 בהתייעצות עם נגיד בנק ישראל ובאישור ועדת החוקה ,חוק ומשפט של הכנסת, להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו - ובמיוחד בדבר )  חובת מנפיקים למסור ללקוח העתק מהחוזה1( עליו חתם או לגלות ללקוח, לפי הפירוט והדרך שנקבעו, כל פרט מהותי לגבי תכנו, היקפו ותנאיו של חוזה כרטיס חיוב, לרבות הסיכונים הכרוכים בשימוש ;בכרטיס חיוב הצתוע חוקהצ1 - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו1214 ;)  אופן מסירת כרטיס חיוב מאת מנפיק ללקוח2( )  פרטים במסמך בעסקה או רישומים שעל פיהם3( יחייב המנפיק את הלקוח בעסקה שנעשתה לפי ;10 או9 סעיפים )  מסמכים שיש לצרף להודעות של לקוח ושל4( ;מנפיק ;)  פרטי הודעות ודרך מסירתן5( 6)  מען המנפיק למסירת הודעות ולמסירת כרטיס( ;חיוב 7)  חובת מסירת פרטים בידי ספק המנפיק כרטיסי( ;אשראי, ומי שפרטים כאמור יימסרו לו ודרך12 )  פרטים שעל הלקוח למסור לפי סעיף8( ;מסירתם )  חובת דיווח ופרטי דיווח על חיוב הלקוח9( בעסקאות שנעשו באמצעות כרטיס חיוב. תחולה :הוראות פרקים א' ו–ג' יחולו על אלה בלבד .22 )  מנפיק שהוא חברה הרשומה בישראל או1( ;שעסקיה בישראל )  מי שמנפיק כרטיסי חיוב ללקוח ישראלי והמען2( למסירת הכרטיס הוא בישראל; בפסקה זו, “לקוח אזרח ישראלי או בעל רשיון לישיבת קבע- "ישראלי או לישיבת ארעי בישראל, כמשמעותה בחוק הכניסה .1952-לישראל, התשי"ב תחילה תחילתו של חוק זה ששה חדשים מיום פרסומו. .23 הוראות מעבר חוק זה יחול על חוזה כרטיס חיוב שנכרת לפני (א) .24 תחילתו, בין שהוא חתום ובין שאינו חתום. לא יחולו על עסקאות שנעשו10 הוראות סעיף (ב) לפני תחילתו של החוק.    סודר במח' רשומות, משרד המשפטים, והודפס במדפיס הממשלתיISSN 0334-3030    שקלים חדשים25.92 המחיר