הצעת חוק לקריאה הראשונה

רשומות הצעות חוק ה מ מ ש ל ה 2018 ביולי16 1247 ד' באב התשע"ח עמוד 1218 ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ 2018-) (תובע טרדן), התשע"ח95 'הצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס הצתוע חוקהצ הלשממה קוח תועהצהועצע - הלשממה קוח תו1218 :מתפרסמת בזה הצעת חוק מטעם הממשלה 2018-) (תובע טרדן), התשע"ח95 'הצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס 7א5 הוספת סעיף .1 :7 יבוא5 החוק), אחרי סעיף- (להלן1‏1984-בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד תכליתו של חוק זה היא להסדיר את השימוש כללי בצו חוסם נגד מתדייני סרק סדרתיים וטרדניים המגישים הליכי סרק רבים. לא אחת נפתחים בבתי המשפט השונים הליכים רבים ומוגשות תובענות ובקשות רבות בידי בעל דין אחד, כאשר בסופו של הליך מתברר כי רובם המכריע, אם לא תובע טרדן). תובע טרדן - כולם, הם הליכי סרק (להלן יכול להיחשב מי שיוזם הליכים באופן סדרתי ושיטתי נגד אותו בעל דין או נגד בעלי דין שונים. הליכים אלה הם בעלי מכנה משותף ייחודי במובן זה שאינם מגלים סיכויי הצלחה, הם נעדרי עילה של ממש ואף רובם מופרכים או חסרי תוחלת. ואולם לא תמיד ניתן לקבוע באופן החלטי כי יש לדון אותם מלכתחילה לסילוק על הסף, ולכן, לא אחת, בית המשפט נאלץ לבררם לגופם ולדחותם, דבר הכרוך בהשקעת משאבים מיותרים מצד הנתבעים ומערכת המשפט שכידוע משאביה מוגבלים ממילא (ר' אבישי אדד, הגנה דיונית מפני ניצול - שימוש לרעה בהליכי משפט ). 249 'לרעה של זכות הגישה לערכאות, בעמ הזמן השיפוטי הרב המוקצה לטיפול בהליכים אלה, אשר כאמור אינם מגלים עילה, מעכב את הטיפול בהליכים של בעלי דין אחרים ואף פוגע בזכות הגישה שלהם לבית המשפט. כמו כן מובילה התנהלות זו להוצאות כספיות ניכרות מהקופה הציבורית ולגריעה ממשאבי הציבור כולו. בנוסף, נדרשת מזכירות בית המשפט להשקיע משאבים לא מבוטלים בטיפול בבקשות ובתובענות אלה בלא כל הצדקה. עקב כך נפגע אמון ציבור המתדיינים בבית המשפט ויש בכך בטווח הארוך כדי לפגוע ביוקרתו של בית המשפט בעיני הציבור. על רקע זה, קרא בית המשפט בפסיקתו למחוקק 474 8/06 להסדיר סוגיה זו. כך, העיר הרשם מרזל בבשג"צ ופורסם בנבו):2.8.2006 שלמה שקד נ' תפוחי (ניתן ביום "יתכן וראוי הוא לשקול אם לא הגיעה העת כי יקבע גם בישראל הסדר שיאפשר בנסיבות המיוחדות המצדיקות זאת, הוצאת צו חוסם כנגד בעל דין טרדן ועל פיו הגשת הליכים נוספים תחייב רשות של בית המשפט, וזאת בדומה להסדרים המוכרים בדין ההשוואתי עליהם עמדנו כי - שלעיל). כמובן, שכל הסדר מעין זה12 עד11 (פסקאות יהיה חייב להיעשות בשים לב למעמד החשוב ואף - יעשה החוקתי של זכות הגישה לערכאות." בעניין אחר, פסק הנשיא גרוניס כי בעל הדין הוא מתדיין סדרתי, המגיש הליכים רבים מספור לבית המשפט העליון ולערכאות אחרות, באופן שמתעלם מעיקרון סופיות הדיון ועולה כדי שימוש לרעה בהליכי משפט, ולפיכך נקבע: "עסקינן, אם כן, בבעל דין שהוא מתדיין סדרתי, המטריד את בית המשפט בבקשות שאין להן יסוד בדין, גורם לבזבוז של זמן שיפוטי ומתנסח בדרך שאינה הולמת פנייה לערכאות. במצב דברים זה, אנו מורים בזאת כי המזכירות לא תקבל מכאן ואילך בקשות מטעם העותר בהליכים שהסתיימו. כמו כן, בית המשפט לא ייזקק להליכים שיגיש העותר אשר ינוסחו בלשון בלתי ראויה, שיש בה משום השתלחות בבית המשפט או ניסיון להלך ואן קול נ' מדינת ישראל (ניתן 668/1אימים." ראה בג"ץ 4 ופורסם בנבו).1.48.201ביום 4 כמו כן, במסגרת פסק דין שניתן לאחרונה, הורה נשיא יפו, כב' השופט אורנשטיין -בית המשפט המחוזי בתל–אביב מייק ואן קול נ' מדינת ישראל ואח' 58988-12-16 )(תא (ת"א )), על הטלת צו אשר יחסום את 20/3/201(פורסם ביום 7 התובע מהגשת תביעות לבית המשפט המחוזי בתל–אביב. השופט אורנשטיין ציין שעליו לבחון את התנהלות התובע לנוכח הזמן השיפוטי שנאלצים שופטי בית המשפט המחוזי יפו ורשמיו להשקיע שלא לצורך, בהליכים -בתל–אביב רבים ומיותרים וזאת על חשבון תיקים אחרים שנדונים לפניהם. בנוסף, השופט ציין כי לא מדובר על חסימת דלת בית המשפט לפני התובע אם ברצונו להגיש תביעה שיש עילה ביסודה, ולו לכאורה, ובלבד שאין מדובר בעוד אחת מסדרת התביעות שתוארו בהחלטה. לגבי שיקול הדעת שיש להנחות את השופט בעת החלטה כאמור, קבע השופט אורנשטיין כדלהלן: "נראה כי בכל הנוגע להתמודדות עם תובע מטרידן, קיימת אפוא עדיפות ככלל לנקיטה בדרכי התמודדות חלופיות, ושימוש בצו חוסם יישמר אפוא רק למקרים קיצוניים ביותר בהם לא נותרה כל אפשרות אחרת. ניתן לסבור כי מקרה קיצוני הוא מקום שבו בוחר בעל דין לנצל את ההליך השיפוטי בחוסר תום לב מהותי ובצורה שפוגעת באופן בלתי מידתי ובמובהק בזכויות המדיינים האחרים ובמערכת המשפט כולה, שכזכור משאביה מוגבלים... נסיבות חריגות של מתן צו חוסם יתקיימו אפוא כאשר בעל דין מנצל לרעה את הליכי בית המשפט, מגיש תביעות רבות שעל פניהן הן מופרכות, אין להן כל עילה, מטריד שלא לצורך את הערכאות השיפוטיות השונות, אינו מכבד את פסיקותיה, ועד שאין מנוס אלא לקבוע שלפנינו מי שמהתל במערכת המשפט!!!." .660 '; התשע"ח, עמ198 'ס"ח התשמ"ד, עמ 1 ד ב ר י ה ס ב ר 1219 הצתוע חוקהצ הלשממה קוח תועהצהועצע - הלשממה קוח תו "צו חוסם 7א.5 נשיא בית המשפט העליון או שופט אחר של בית (א) המשפט העליון שהוא הסמיכו לכך, רשאי, לבקשת אחד הגורמים המפורטים להלן, להורות כי לא יתקבלו לרישום בבתי המשפט, בתנאים שיקבע, תובענות בהליך אזרחי או בהליך מינהלי, שהוגשו בידי בעל דין טרדן, כולן או חלקן, ובלבד שניתנה לבעל הדין האמור הזדמנות להשמיע את צו חוסם):- טענותיו (בסעיף זה "צו חוסם 7א.5 נשיא בית המשפט העליון או שופט אחר של בית (א) המשפט העליון שהוא הסמיכו לכך, רשאי, לבקשת אחד הגורמים המפורטים להלן, להורות כי לא יתקבלו לרישום בבתי המשפט, בתנאים שיקבע, תובענות בהליך אזרחי או בהליך מינהלי, שהוגשו בידי בעל דין טרדן, כולן או חלקן, ובלבד שניתנה לבעל הדין האמור הזדמנות להשמיע את צו חוסם):- טענותיו (בסעיף זה בעיית התובע הטרדן, כבעיה של שימוש לרעה בהליך משפטי, העסיקה שיטות משפט רבות, ובמדינות שונות קיימים הסדרים חקיקתיים המעניקים לבתי המשפט סמכות מפורשת למנוע גישה לערכאות מתובע טרדן. החלוצה בתחום זה היתה אנגליה, שעוד בשלהי המאה התשע Vexatious Actions 1986 (Supreme –עשרה חוקקה את ה ). בשנים שלאחר חקיקת החוק Court Act 1981- section 42 באנגליה, פסעו מדינות רבות בעקבותיה והסדירו בחקיקה אמצעי ריסון אשר נועדו לסייע בהתמודדות בתי המשפט עם בעיית התובע הטרדן, ובהן: סקוטלנד, צפון אירלנד, האי גרנזי, אוסטרליה, ניו זילנד, קנדה, הונג קונג, דרום אפריקה, הודו ואחדות ממדינות ארצות הברית. בכל המקרים נדרש כי יתקיימו כמה תנאים מקדימים, ובין השאר שבעל הדין יוכרז כ"טרדן", כשהגדרת המונח נקבעה אף היא בחקיקה. רובן ככולן בחרו ללכת בעקבות המשפט האנגלי. מדובר בצו המגביל מראש את זכות הגישה של אדם שהוצהר כי הוא בבחינת תובע טרדן. כל הגבלת גישה לערכאות פוגעת לכאורה בזכותו היסודית של אדם לפנות לערכאות לבקש סעד מבית המשפט על זכות נפגעת שלו. בלי זכות הגישה לערכאות לא ניתן לממש את הזכויות הקיימות במרחב החקיקתי. עם זאת, אין חולק כי זכות הגישה לערכאות אינה בלתי מוגבלת. זאת ועוד, שימוש לרעה בזכות הגישה לערכאות פוגע בזכות הגישה לערכאות של מתדיינים אחרים. פגיעה זו משליכה הן על המערכת השיפוטית, הן על המתדיינים בפועל והן על מתדיינים מקרב הציבור. אף על פי שבמתווה זה כרוכה פגיעה מסוימת בזכות הגישה לערכאות המשפט, אשר הוכרה עקרונית בפסיקה כחלק מן הזכות לכבוד המעוגנת בחוק–יסוד: כבוד האדם וחירותו, הרי שההצעה משרתת תכלית ראויה של ניצול ראוי של המשאב השיפוטי, שהוא בבחינת משאב מוגבל, ופינוי זמן שיפוטי יקר ערך לטובת הליכי משפט תלויים ועומדים, החשת בירור של משפטים וכן הגנה על בעל הדין שכנגד, שזכות הגישה שלו לערכאות זכתה להגנת השיטה מפני ניצולה לרעה כלפיו. כמו כן, במסגרת ההצעה נקבעו איזונים שונים אשר יש בהם כדי לצמצם פגיעה זו באופן מידתי כפי שיפורטו להלן. מדובר בהגבלת גישה שנעשית כאקט - ראשית מניעתי על רקע ניסיון עבר נמשך ורציף עם התובע, מקום שהתברר כי לפני בית המשפט ניצב תובע שראוי להגדרה "תובע טרדן" המנצל פעם אחר פעם את הליכי המשפט ונוקט דפוס פעולה חוזר. צו ההגבלה ניתן להסרה. מדובר בצו הגבלת - שנית גישה על תנאי הנותן בידי התובע הטרדן זכות טיעון לשכנע בכל פעם מחדש כי מדובר בהליך המגלה עילה ולכן מוצדק לאפשר לו הגשתו. הסמכת מנהל בתי המשפט להגיש בקשה - שלישית לצו חוסם כנגד בעל דין טרדן בכפוף לאישור היועץ המשפטי לממשלה היא בבחינת "מסננת" נוספת לפני הגשת בקשה כאמור לבית המשפט, ולחלופין, ככל שהוגש על ידי בעל דין, הרי שעליו לעמוד בתנאי שלפיו הוגשו נגדו על ידי אותו בעל דין טרדן חמישה הליכים לפחות שנדחו או נמחקו. הדבר עשוי להפחית את החשש לשימוש שרירותי בבקשות להטיל אמצעי הגבלה כאמור ובתוך כך לצמצם את האפשרות כי נתבעים יעשו בו שימוש לרעה. הסמכת בית המשפט העליון בלבד לתת צו - רביעית חוסם שיחול על כלל הערכאות. זאת, לעומת סמכות של בית משפט השלום או מחוזי שתחול באותו מחוז או באותו בית משפט בהתאמה. לאור האמור לעיל, מוצע להסדיר את השימוש בצו חוסם נגד אותם בעלי דין סדרתיים וטרדניים בחוק בתי החוק) - (להלן1984-המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד בהתאם לפרטי ההסדר המפורטים להלן. 7א, שעניינו צו5 מוצע להוסיף לחוק את סעיף 1 סעיף חוסם. א(א) המוצע 75 לסעיף נשיא בית המשפט העליון או שופט אחר של בית המשפט העליון שהוא הסמיכו לכך רשאי להורות על מתן צו חוסם נגד בעל דין טרדן. משמעות הצו היא שאותו בעל דין טרדן לא יוכל להגיש תובענות בהליך אזרחי ובהליך מינהלי בבתי המשפט, כולם או חלקם, ובתנאים שיקבע, ובלבד שניתנה לבעל הדין כאמור הזדמנות להשמיע את טענותיו. הנשיא או מי שהוסמך כאמור רשאי להורות על צו חוסם כנגד בעל דין טרדן בכלל הערכאות ויכול גם להורות שהצו החוסם יחול רק בחלק מהן. כמו כן, הוא יקבע מהם התנאים למתן הצו, ובכלל זאת אם יחול על הליך מסוים או על הליכים מסוג מסוים או שיחול על כמה הליכים כפי שייקבע. הגורמים שרשאים לפי החוק המוצע להגיש בקשה למתן צו חוסם הם מנהל בתי המשפט, באישור היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לכך, בעל דין, אם הוגשו נגדו חמש תובענות לפחות בידי אותו בעל דין טרדן, ד ב ר י ה ס ב ר הצתוע חוקהצ הלשממה קוח תועהצהועצע - הלשממה קוח תו1220 מנהל בתי המשפט, באישור היועץ המשפטי )1( ;לממשלה או מי שהוא הסמיכו לכך בעל דין, אם הוגשו נגדו חמש תובענות לפחות )2( בהליך אזרחי, בידי אותו בעל דין טרדן, אשר נדחו או נמחקו; בעל דין שהוא רשות מינהלית, באישור היועץ )3( המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיכו לכך, אם הוגשו נגדו חמש תובענות לפחות בהליך אזרחי או חמש תובענות לפחות בהליך מינהלי, בידי אותו בעל דין טרדן, אשר נדחו או נמחקו. נשיא בית משפט השלום או נשיא בית משפט מחוזי (ב) רשאי, לבקשת אחד הגורמים המפורטים בסעיף קטן (א), להורות על צו חוסם, ואולם צו שיינתן לפי סעיף קטן זה, יחול באותו מחוז, אם ניתן בידי נשיא בית משפט השלום, או באותו בית המשפט, אם ניתן בידי נשיא בית משפט מחוזי. על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו–(ב), בעל דין שניתן (ג) נגדו צו חוסם, רשאי להגיש תובענה כאמור בסעיף קטן (א), אם ניתנה לו רשות לכך מבית המשפט שבסמכותו לדון בתובענה כאמור, בתנאים שיקבע, לאחר ששוכנע כי התובענה מגלה עילה ואין בה משום שימוש לרעה בהליכי משפט; על החלטה כאמור ניתן לערער ברשות בית המשפט שלערעור. אשר נדחו או נמחקו או בעל דין שהוא רשות מינהלית, ואולם במקרה זה יש צורך באישור היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיכו לכך, אם הוגשו נגדו חמש תובענות לפחות בהליך אזרחי או חמש תובענות לפחות בהליך מינהלי, בידי אותו בעל דין טרדן, אשר נדחו או נמחקו. מנהל בתי המשפט יבסס את בקשתו להטלת צו חוסם נגד בעל דין על פי מידע שיתקבל אצלו בנוגע לתובע טרדן, אם שוכנע כי המסכת העובדתית שלפניו מעידה כי מדובר בבעל דין טרדן ושקיימת הצדקה להגשת בקשה למתן צו חוסם נגד אותו בעל דין. הגשת בקשה כאמור בידי מנהל בתי המשפט מותנית באישור היועץ המשפטי לממשלה, והיא מתאימה בעיקר, אבל לא רק, במקרים שבהם מדובר בתובע טרדן המגיש הליכים טרדניים נגד בעלי דין שונים. שכן, לא בהכרח יהיה לבעל דין במקרה מסוג זה התמריץ להגיש בקשה לצו חוסם נגד תובע כאמור. האפשרות להגשת בקשה לצו חוסם בידי בעל דין נועדה להגן על אינטרס אישי של בעל הדין שנתבע בחמישה הליכים שונים ועצמאיים לפחות על ידי אותו בעל דין טרדן, שנדחו או נמחקו. לעומת זאת, הותרת האפשרות לבקשת צו כזה בידי מנהל בתי המשפט באישור היועץ המשפטי לממשלה מניחה כי האינטרס שהצו נועד להגן עליו הוא ציבורי בעיקרו. ההסדר המוצע של התניית האפשרות להגשת בקשה באישור היועץ המשפטי לממשלה או הגבלת בעל דין להגשת בקשה בהתקיים תנאים מסוימים נועד לצמצם את האפשרות לשימוש לרעה בהליך הבקשה לצו חוסם, באופן שירתיע תובעים פוטנציאליים ועשוי להפחית את החשש לשימוש שרירותי בבקשות למתן צו חוסם כאמור, ובתוך כך לצמצם את האפשרות כי נתבעים יעשו בו שימוש לרעה. א(ב) המוצע 75 לסעיף מנהל בתי המשפט או בעל דין כאמור בסעיף קטן (א) יהיו רשאים לפנות לנשיא בית המשפט העליון או למי שהוא הסמיכו לכך בבקשה להטיל צו חוסם, מקום שבו הסעד המבוקש הוא צו חוסם שיחול בכלל הערכאות. ככל שמדובר בבעל דין טרדן המגיש את ההליכים בבית משפט השלום במחוז מסוים או בבית משפט מחוזי, יהיה ניתן לפנות לנשיא בית משפט השלום במחוז או לנשיא בית המשפט המחוזי בהתאמה, שייתן צו חוסם כאמור. א(ג) המוצע 75 לסעיף על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו–(ב), בעל דין שניתן נגדו צו חוסם, רשאי להגיש תובענה אם ניתנה לו רשות לכך מבית המשפט שבסמכותו העניינית והמקומית לדון בתובענה, בתנאים שיקבע. רשות כאמור תינתן אם שוכנע בית המשפט כי התובענה מגלה עילה ואין בה משום שימוש לרעה בהליכי משפט. על החלטה כאמור יהיה ניתן לערער אם ניתנה לכך רשות על ידי בית המשפט שלערעור. ד ב ר י ה ס ב ר 1221 הצתוע חוקהצ הלשממה קוח תועהצהועצע - הלשממה קוח תו בהחלטה בבקשה לתת צו חוסם ישקול בית המשפט, בין (ד) השאר, את מידת הפגיעה הצפויה בזכות הגישה לערכאות של בעל הדין אל מול הפגיעה שתיגרם לבעלי הדין שכנגד ולכלל הציבור אם לא יינתן הצו. תוקפו של צו חוסם יהיה לתקופה שיקבע בית המשפט (ה) ושלא תעלה על שנתיים ורשאי הוא להאריכו מפעם לפעם, ובלבד שהתקופה הכוללת לא תעלה על חמש שנים. הוראות סעיף זה יחולו בשינויים המפורטים להלן גם (ו) 1'על בקשה לצו חוסם נגד אסיר שהגיש עתירות לפי סימן ח 21971-לפרק ב' לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב עתירות אסיר):- (בסעיף קטן זה );3()) או (א1()בקשה כאמור תוגש לפי סעיף קטן (א )1( האסיר הגיש עשר עתירות אסיר בשנה לפחות )2( ;אשר נדחו או נמחקו תוקפו של צו חוסם לפי סעיף קטן זה יהיה )3( לתקופה שלא תעלה על שנה ורשאי בית המשפט להאריכו מפעם לפעם, ובלבד שהתקופה הכוללת לא תעלה על חמש שנים. בהחלטה בבקשה לתת צו חוסם ישקול בית המשפט, בין (ד) השאר, את מידת הפגיעה הצפויה בזכות הגישה לערכאות של בעל הדין אל מול הפגיעה שתיגרם לבעלי הדין שכנגד ולכלל הציבור אם לא יינתן הצו. תוקפו של צו חוסם יהיה לתקופה שיקבע בית המשפט (ה) ושלא תעלה על שנתיים ורשאי הוא להאריכו מפעם לפעם, ובלבד שהתקופה הכוללת לא תעלה על חמש שנים. הוראות סעיף זה יחולו בשינויים המפורטים להלן גם (ו) 1'על בקשה לצו חוסם נגד אסיר שהגיש עתירות לפי סימן ח 21971-לפרק ב' לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב עתירות אסיר):- (בסעיף קטן זה );3()) או (א1()בקשה כאמור תוגש לפי סעיף קטן (א )1( האסיר הגיש עשר עתירות אסיר בשנה לפחות )2( ;אשר נדחו או נמחקו תוקפו של צו חוסם לפי סעיף קטן זה יהיה )3( לתקופה שלא תעלה על שנה ורשאי בית המשפט להאריכו מפעם לפעם, ובלבד שהתקופה הכוללת לא תעלה על חמש שנים. א(ד) המוצע 75 לסעיף מוצע להתוות את שיקול דעת בית המשפט בהחלטתו אם להורות על מתן צו חוסם ולקבוע כי בית המשפט ישקול את מידת הפגיעה הצפויה בזכות הגישה לערכאות של בעל הדין אל מול הפגיעה שתיגרם לבעלי הדין שכנגד ולכלל הציבור אם לא יינתן הצו. יצוין כי כבר כיום קיימים בסדרי הדין כלים שעשויים לתת מענה למצב שבו בעל דין מנהל הליכים משפטיים באופן טורדני. עם זאת, בפסיקה ובספרות צוין שהאמצעים הקיימים בדין, שהשימוש בהם נעשה כעניין שבעיקרון במשורה ובזהירות, בשים לב למעמדם של זכות הגישה לערכאות והשוויון בין בעלי הדין והנטייה לזהירות יתר, אינם יעילים תמיד, שכן אין בהם כדי להניא אותו בהכרח מהתנהלותו הטרדנית. בכל מקרה, על בית המשפט לשקול אם להטיל צו חוסם לאחר שבמסגרת ההליכים הקודמים נעשה שימוש באמצעים הקיימים בדין, כגון מחיקה על הסף, דחייה על הסף, מחיקה או תיקון של כל עניין בכתב הטענות שהוא מביש או עלול להפריע לדיון הוגן בתובענה, פסיקת הוצאות בעד ניהול הליכים טורדני, אם לטובת אוצר המדינה ואם לטובת הצד שכנגד שזכה בתביעתו והוראה על הפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבע. א(ה) המוצע 75 לסעיף תוקפו של הצו החוסם יהיה לתקופה שיקבע בית המשפט שלא תעלה על שנתיים. נשיא בית המשפט שנתן את ההחלטה כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), רשאי להאריך את תוקפו של הצו מפעם לפעם, ובלבד שהתקופה הכוללת של אותו צו לא תעלה על חמש שנים. א(ו) המוצע 75 לסעיף מוצע לקבוע כי ההוראות לעניין בקשה לצו חוסם ובכללן התנאים המפורטים לעניין "בעל דין טרדן" והדרישה של אישור היועץ המשפטי לממשלה להגשת הבקשה, יחולו גם על בקשה לצו חוסם נגד אסיר שהגיש לפרק ב' לפקודת בתי הסוהר [נוסח 1'עתירות לפי סימן ח . בקשה כאמור תוגש לפי סעיף1971-חדש], התשל"ב ) ובלבד שאותו אסיר הגיש עשר עתירות 3()) או (א1()קטן (א אסיר בשנה לפחות אשר נדחו או נמחקו. כמו כן תוקפו של צו חוסם שיינתן לפי סעיף קטן זה יהיה לתקופה שיקבע בית המשפט ושלא תעלה על שנה. נשיא בית המשפט שנתן את ההחלטה כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), רשאי להאריך את תוקפו של הצו מפעם לפעם, ובלבד שהתקופה הכוללת של אותו צו לא תעלה על חמש שנים. החמרת התנאים לעניין הגשת צו חוסם נגד אסירים נובעת מכך שמדובר באוכלוסייה מוחלשת במיוחד. 4.59 ', עמ21 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 2 ד ב ר י ה ס ב ר הצתוע חוקהצ הלשממה קוח תועהצהועצע - הלשממה קוח תו1222 - בסעיף זה (ז) בעל דין המגיש הליכים שאינם - ""בעל דין טרדן מגלים עילה, באופן עקבי ושיטתי, לבית משפט אחד או לבתי משפט שונים, נגד אותו בעל דין או נגד בעלי דין שונים, באופן שיש בו משום שימוש לרעה בהליכי משפט; עתירה לבית המשפט העליון בשבתו - ""הליך מינהלי (ד) לחוק– 15 כבית משפט גבוה לצדק לפי סעיף , או הליך המוגש לבית משפט 3‏יסוד: השפיטה לחוק בתי משפט 5 לעניינים מינהליים לפי סעיף ‏4."2000-לעניינים מינהליים, התש"ס .2 : יבוא39 , במקום סעיף5‏1969-בחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט "תחולת הוראות . 39 א לחוק בתי המשפט ותקנות82(ב) ו־82 ,81 עד68 סעיפים 7 לחוק האמור, יחולו על בית הדין 3 שהותקנו לפי סעיף בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: סמכות נשיא בית המשפט העליון לפי הסעיפים )1( 7, תהיה מסורה לנשיא2 האמורים, למעט הסמכות לפי סעיף בית הדין הארצי; א(ז) המוצע 75 לסעיף מוצע להגדיר "בעל דין טרדן" כבעל דין המגיש הליכים שאינם מגלים עילה באופן עקבי ושיטתי לבית משפט אחד או לבתי משפט שונים, נגד אותו בעל דין או נגד בעלי דין שונים, באופן שיש בו משום שימוש לרעה בהליכי משפט. מדובר בבעל דין היוזם הליכי משפט על דרך השגרה ומתמיד לפעול בדרך זו פעם אחר פעם, לעתים נגד אותו נתבע ולעתים נגד אחרים. מדובר בהליך מציק או טורדני הנעדר על פניו סיכויי הצלחה כלשהם הנדרשים להקמתו של הליך זה. לעתים מדובר בחוסר השלמה עם כישלון קודם באופן שהתובע תולה תקוות אמת בהליכי משפט נואשים ואינו מרפה. לתובע טרדן יכול להיחשב מי שעושה את ההליך המשפטי כלי משחק בידו פעם אחר פעם, או מי שנוקט כמה הליכים כלאחר יד. תביעות סרק או תביעות טרדניות לעתים מוגשות בידי מתדיינים שנחלו הפסד בהליך קודם והם מגיבים באמצעות נקיטת הליך חוזר באותו עניין או שהם מרחיבים את שורת הנתבעים בהליך או מתדיינים שאימצו לעצמם את ההתדיינות בבתי המשפט כסגנון חיים ומגישים הליך אחר הליך בלי שיש קשר ביניהם. על בית המשפט להשתכנע כי מדובר בדפוס פעולה רוטיני ושיטתי של ניצול לרעה של הליכי המשפט אשר יוזם ההליך אינו בוחל לעשות בו שימוש פעם אחר פעם, כמעין ריטואל החוזר על עצמו. כאשר נטען שמדובר בבעל דין טרדן יש לדרוש לשם כך ראיות הן להוכחת רכיב ההתנהגות והן להוכחת רכיב טיב ההליכים שהגיש, כדי שיהיה ניתן לבחון אם מדובר בדפוס פעולה חוזר של שימוש לרעה בהליכי משפט. כמו כן, על בית המשפט להשתכנע כי מדובר במי שנוקט הליכי משפט חסרי תוחלת, שלא ניתן לראות בהם אלא משום הצקה והטרדה של נתבע מסוים או של נתבעים רבים אשר נקלעו להליכים שיזם אותו בעל דין. מוצע לקבוע כי צו חוסם יחול בהליכים אזרחיים ובהליכים מינהליים. לצורך עניין זה, מוצע להגדיר "הליך מינהלי" כעתירה לבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט (ד) לחוק–יסוד: השפיטה, או הליך 15 גבוה לצדק לפי סעיף לחוק 5 המוגש לבית משפט לעניינים מינהליים לפי סעיף .2000-בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס מוצע להחיל את ההסדר המוצע לעניין צו חוסם 2 סעיף גם בבית הדין לעבודה כך שהסמכות הנתונה לנשיא בית המשפט העליון תהיה נתונה לנשיא בית הדין הארצי לעבודה והסמכות הנתונה לנשיא בית משפט 7.8 'ס"ח התשמ"ד, עמ 3 .190 'ס"ח התש"ס, עמ 4 .1011 '7; התשע"ז, עמ0 'ס"ח התשכ"ט, עמ 5 ד ב ר י ה ס ב ר 1223 הצתוע חוקהצ הלשממה קוח תועהצהועצע - הלשממה קוח תו סמכות נשיא בית משפט השלום או נשיא בית משפט )2( ;7א(ב) תהיה מסורה לנשיא בית הדין האזורי5 מחוזי לפי סעיף 7א(ה), תוקפו של צו חוסם שניתן אגב 5 לעניין סעיף )3( ,6‏1995-ניהול הליכים לפי חוק הביטוח הלאומי, התשנ"ה ‏7, יהיה 1994-או לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד לתקופה שלא תעלה על שנה; לעניין סעיף 77 יהיה בית הדין מוסמך לדון רק בתובענות (4) שבתחום סמכותו העניינית." תיקון חוק בתי דין דתיים (כפיית ציות ודרכי דיון) .3 : יבוא1, אחרי סעיף 7ד8‏1956-בחוק בתי דין דתיים (כפיית ציות ודרכי דיון), התשט"ז "צו חוסם .27ד 7א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], 5 הוראות סעיף , למעט סעיף קטן (ב) שבו, יחולו על בתי הדין 1984-התשמ"ד הרבניים, ועל בתי הדין השרעיים, בשינויים המחויבים." תיקון חוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים 4. א יבוא:28 , אחרי סעיף9‏1962-בחוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים, התשכ"ג "צו חוסם ב.28 ,]7א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב5 הוראות סעיף , למעט סעיף קטן (ב) שבו, יחולו על בתי הדין 1984-התשמ"ד הדתיים הדרוזיים, בשינויים המחויבים." סמכות נשיא בית משפט השלום או נשיא בית משפט )2( ;7א(ב) תהיה מסורה לנשיא בית הדין האזורי5 מחוזי לפי סעיף 7א(ה), תוקפו של צו חוסם שניתן אגב 5 לעניין סעיף )3( ,6‏1995-ניהול הליכים לפי חוק הביטוח הלאומי, התשנ"ה ‏7, יהיה 1994-או לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד לתקופה שלא תעלה על שנה; לעניין סעיף 77 יהיה בית הדין מוסמך לדון רק בתובענות (4) שבתחום סמכותו העניינית." .3 : יבוא1, אחרי סעיף 7ד8‏1956-בחוק בתי דין דתיים (כפיית ציות ודרכי דיון), התשט"ז תיקון חוק בתי דין דתיים (כפיית ציות ודרכי דיון) "צו חוסם .27ד 7א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], 5 הוראות סעיף , למעט סעיף קטן (ב) שבו, יחולו על בתי הדין 1984-התשמ"ד הרבניים, ועל בתי הדין השרעיים, בשינויים המחויבים." 4. א יבוא:28 , אחרי סעיף9‏1962-בחוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים, התשכ"ג תיקון חוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים "צו חוסם ב.28 ,]7א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב5 הוראות סעיף , למעט סעיף קטן (ב) שבו, יחולו על בתי הדין 1984-התשמ"ד הדתיים הדרוזיים, בשינויים המחויבים." השלום או המחוזי תהיה נתונה לנשיא בית הדין האזורי לעבודה. ואולם תוקפו של צו חוסם שניתן אגב הליכים לפי , או לפי חוק ביטוח 1995-חוק הביטוח הלאומי, התשנ"ה , יהיה לתקופה שלא תעלה 1994-בריאות ממלכתי, התשנ"ד על שנה, וזאת בין השאר בשל הנושאים הייחודיים שבהם עוסקים חוקים אלה. מוצע להחיל את ההסדר המוצע גם על סעיפים בתי הדין הדתיים (בתי הדין הרבניים, בתי הדין 4 ו־3 הדתיים הדרוזים והשרעיים) בשינויים המחויבים. ואולם יובהר כי מאחר שבבתי דין אלה יש נשיא רק לערכאה הגבוהה, מוצע לקבוע כי סעיף קטן (ב) 7א המוצע לא יחול. 5 לסעיף .210 'ס"ח התשנ"ה, עמ 6 .156 'ס"ח התשנ"ד, עמ 7 . 891 '4; התשע"ו, עמ0 'ס"ח התשט"ז, עמ 8 .8 '; התשע"ז, עמ20 'ס"ח התשכ"ג, עמ 9 ד ב ר י ה ס ב ר    סודר במח' רשומות, משרד המשפטים, והודפס במדפיס הממשלתיISSN 0334-3030    שקלים חדשים3.2המחיר 4