הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2073186 הכנסת העשרים יוזמים: חברי הכנסת איתן כבל יוסי יונה לאה פדידה נחמן שי ______________________________________________ פ/5584/20 הצעת חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון מס' 8) (תיקון – ביטול הפיצול של תאגיד השידור הישראלי לתאגיד החדשות), התשע"ח–2018 דברי הסבר חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון מספר 8), התשע"ז–2017 (להלן – תיקון מס' 8), הסדיר את פיצולו של תאגיד השידור הישראלי לשתי ישויות: תאגיד החדשות ותאגיד השידור הישראלי. הפיצול האמור היה מהלך שנוי במחלוקת מראשיתו ועד לימים אלה, ונעשה על רקע מאבקים פוליטיים בין ממשלת ישראל והנהלת התאגיד הנבחרת, ורצונה של הממשלה למדר את הנהלת התאגיד מעיסוק בחדשות ואקטואליה. למרבה הצער, מאז ועד היום לא נמצאה סיבה עניינית אחת לפיצול האמור ואין אלא להסיק כי מדובר בפיצול מלאכותי לשני גופים נפרדים, בעלי מבנה ארגוני זהה לחלוטין, שרק יביא לביורוקרטיה נוספת, קשיים תפקודיים ובזבוז כספי ציבור. עד ליום זה, תלויות ועומדות עתירות בבית המשפט הגבוה לצדק (להלן – בג"ץ) שמטרתן למנוע את הפיצול, בין היתר גם עתירה שהגיש יוזם הצעת חוק זו. בשל העתירות הקפיא בית המשפט הגבוה לצדק את כניסתו של התיקון לתוקף עד למתן הכרעה. אם לא די בכל הסיבות לעיל לביטול הפיצול, הרי שבעת האחרונה ניתנה סיבה נוספת ומכרעת – והיא זכייתה של ישראל בתחרות האירוויזיון. תקנון איגוד השידור האירופאי קובע כי תנאי לחברותו של תאגיד השידור הישראלי באיגוד כאמור, וממילא להשתתפותה של ישראל בתחרות, הוא קיומם של שידורי חדשות כחלק מפעולתו של תאגיד שידור ציבורי. כאמור, לפי המצב החוקי הקיים היום, וככל שבג"ץ יחליט לדחות את העתירות ולאפשר את יישומו של תיקון מס' 8, ישראל לא תוכל לארח את תחרות האירוויזיון בשנת 2019, מאחר שתאגיד השידור הישראלי לא יכלול בתוכו שידורי חדשות. מדובר במצב דברים כה אבסורדי שהביא לכך ששר התקשורת פנה ליועץ המשפטי לממשלה בדרישה שיפנה בדחיפות לבג"ץ כדי שיכריע בעתירות בעניין חוק שהממשלה עצמה העבירה, ושנציגיה טענו בבג"ץ כי יש לדחות את העתירות לביטולו. קיום תחרות האירוויזיון בירושלים בשנה הבאה הוא אינטרס ראשון במעלה של מדינת ישראל ויכול להוות כלי הסברתי ותדמיתי חשוב וכן זריקת מרץ משמעותית לכלכלת ישראל. ביטולו של תיקון מס' 8 הוא הדבר הנכון עבור השידור הציבורי הישראלי ועבור תושבי מדינת ישראל, על אחת כמה וכמה כדי לאפשר לישראל לקיים את תחרות האירוויזיון בירושלים. פיצול התאגיד והרחקתו של תאגיד השידור הישראלי, כפועל יוצא מכך, מאיגוד השידור האירופי, יובילו לא רק להדחתה של ישראל מהשתתפות בתחרות האירוויזיון ומהאפשרות לארחו, אלא אף לביטול שידורי אירועי ספורט בינלאומיים מרכזיים, לרבות טורניר גביע העולם בכדורגל ("המונדיאל"), שזכויות השידור בעניינו מצויות בידי איגוד השידור האירופי. יצוין כי במסגרת הדיונים בעתירות שהוגשו לבג"ץ הוחלט שלא להקפיא את סעיפים 96 ו-98יא לחוק השידור הציבורי הישראלי, התשע"ד–2014, כפי שתוקנו בסעיפים 23 ו-24 לתיקון מס' 8, העוסקים בקליטת עובדים מרשות השידור לתאגיד השידור הישראלי, ועל כן אין התייחסות אליהם בהצעת חוק זאת. הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת העשרים על ידי חברי הכנסת איתן כבל ויוסי יונה (פ/5460/20; הוסרה מסדר היום ביום י"ט בתמוז התשע"ח (2 ביולי 2018)). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ד' באב התשע"ח – 16.7.18 ביטול סעיפים 1 עד 22 1. בחוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון מס' 8), התשע"ז–2017 (להלן – החוק העיקרי), סעיפים 1 עד 22 – בטלים. תיקון סעיף 24 2. בסעיף 24 לחוק העיקרי, סעיפים 98א עד 98י המובאים בו – בטלים. ביטול סעיפים 25 עד 37 3. סעיפים 25 עד 37 לחוק העיקרי – בטלים.