הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2073031
הכנסת העשרים
יוזמות: חברות הכנסת מרב מיכאלי
שולי מועלם-רפאלי
______________________________________________
פ/5676/20
הצעת חוק הסיוע המשפטי (תיקון – נפגעי עבירות מין ואלימות), התשע"ח–2018
דברי הסבר
פגיעה מינית היא תופעה רווחת בישראל. עם זאת, לפי נתוני מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי פגיעה מינית רק כ-10% מהנפגעים בוחרים להגיש תלונה על הפגיעה ונגד הפוגע. הרוב המכריע של הנפגעים נרתעים מפתיחה בהליך פלילי משום שהוא מציב בפניהם קשיים רבים מסוגים רבים. אומץ רב נדרש מנפגע העבירה כדי לתאר את הפגיעה שחווה ואת הטראומה הקשה שנגרמה ממנה. ההליך הפלילי לא פעם מחמיר את המצוקה בה שרוי נפגע העבירה לאחר הפגיעה.
באופן טבעי, לרוב נפגעי העבירה אין היכרות קודמת עם ניהול הליך פלילי על שלביו. בין היתר, נפגעי העבירה פעמים רבות אינם מכירים את זכויותיהם במסגרת ההליך ומתקשים לפנות את הרשויות בשביל לקבל את המידע הדרוש להם.
נוסף על האמור, נפגעי העבירה נאלצים להתמודד עם המערכת המשפטית אשר שמה במרכזה את הנאשם. הם אינם בעלי דין בהליך הפלילי, והזכויות הניתנות להם בהליך ניתנות בכפוף לזכויות המוקנות לנאשם עצמו – "לקבוע את זכויותיו של נפגע העבירה ולהגן על כבודו כאדם, בלי לפגוע בזכויותיהם על פי דין של חשודים, נאשמים ונדונים." (סעיף 1 לחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א–2001 (להלן – חוק זכויות נפגעי עבירה)).
על פי חוק זכויות נפגעי עבירה, הנפגעים זכאים לקבל מידע והסבר על ההליך המשפטי, על הצפוי להם במהלכו ועל תוצאותיו האפשריות. כלומר מדובר בעיקר על זכויות לקבלת מידע והבעת עמדה בשלבים שונים בהליך הפלילי (לרבות הסדר טיעון, בקשות חנינה וכיוצא בזה).
בשנת 2017 חוקק תיקון לחוק לפיו נפגעי עבירה בעבירות מין בלבד שהן עבירת אינוס, מעשה סדום ועבירות מין במשפחה ובידי אחראי על חסר ישע, יקבלו ליווי משפטי מטעם המדינה מרגע הגשת כתב אישום במסגרת ההליך הפלילי המתנהל בעניין עבירת המין שנעברה בהם ולקבל ייעוץ וסיוע משפטיים במימוש זכויותיהם לפי כל דין באותו הליך פלילי. בכלל זה מצויות הזכויות המוקנות לנפגעי העבירה מכוח חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א–2001, כגון הזכות להביע בפני הרשויות עמדה בשלבים שונים של ההליך הפלילי והזכות לקבל מידע ועדכונים בדבר ההליך הליך פלילי. ההסדר המוצע יכלול גם הליכים הנוגעים להחלטות שהתקבלו במסגרתו והליכים הנוגעים לריצוי העונש על ידי מי שהורשע בביצוע עבירת מין ואלימות בנפגע עבירה כאמור.
אלא שהקשיים המתוארים לעיל העומדים בפני נפגעי עבירה בהליכים משפטיים ופליליים אינם מתחילים עם רגע הגשת כתב אישום, יתרה מכך, שלבי החקירה המשטרתית, בחינת החלופות העומדות בפני נפגע העבירה, החלטות הפרקליטות עד להגשת כתב אישום, הם רק חלק מהנקודות המשמעותיות בהם נדרש ליווי וייעוץ טרם הגשת כתב אישום. כמו כן, הקשיים אינם באים לידי ביטוי רק בעבירות מין החמורות המנויות בתיקון לחוק. זאת ועוד, גם מבין נפגעי העבירה שאוזרים עוז ומגישים תלונה, רק מיעוט קטן מגיע לתביעה. 84% מהתיקים בעבירות מין נסגרים ואינם מגיעים לכלל בירור ולמיצוי הדין עם הפוגע. ליווי ויעוץ משפטי לנפגעות ולנפגעים יהפוך את הקשר של משטרה והתביעה עם הנפגע לטוב יותר וישפר את יכולתן למצות את התביעה במקרים אלה. זהו אינטרס חברתי מהמעלה הראשונה שיסייע למיגור תופעת הפגיעה המינית.
לפיכך מוצע להרחיב את העבירות בגינן יינתן סיוע וליווי משפטי לנפגעי עבירה וכן מוצע כי המועד תחילת הסיוע והליווי יתחיל בשלב הקריטי של פתיחת החקירה המשטרתית.
הצעת חוק זו נכתבה בסיוע איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ו' באב התשע"ח – 18.7.18
תיקון התוספת 19. בחוק הסיוע המשפטי, התשל"ב–1972, בתוספת בסעיף 11, במקום "לפי סעיפים 345, 346(א), 347(א) או (ב) או 351 לחוק העונשין, התשל"ז-1977" יבוא "עבירת מין או אלימות, כהגדרתה בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א–2001", ובמקום "שהוגש בשלה כתב אישום" יבוא "שנפתחה חקירה משטרתית בעניינה".