הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2073178
הכנסת העשרים
יוזמים: חברי הכנסת חיים ילין
בצלאל סמוטריץ'
יצחק וקנין
דן סידה
אכרם חסון
דוד אמסלם
איתן כבל
אלעזר שטרן
איל בן ראובן
נחמן שי
מרב מיכאלי
עודד פורר
______________________________________________
פ/5651/20
הצעת חוק קרן פיצויים לנזקי הפשיעה החקלאית, התשע"ח–2018
דברי הסבר
החקלאות היא אחת מאבני היסוד שבזכותן הוקמה מדינת ישראל. בשנים האחרונות הפכה הפשיעה החקלאית למכת מדינה, ומדי יום חקלאים רבים נאלצים להתמודד עם גניבות של תוצרת חקלאית ובעלי חיים, שריפות בתי אריזה והרס כבד של המשקים החקלאיים. התעצמות התופעה ללא אכיפה ראויה והרתעה, פוגעת בפרנסתם של החקלאים, בביטחונם האישי ובענף החקלאות כולו.
אי האכיפה מדרבנת את עברייני החקלאות להמשיך לבצע עבירות כאמור, וחברות הביטוח מסרבות לבטח את החקלאים.
החקלאים נותרים מול שוקת שבורה ועליהם לספוג את הנזקים הנאמדים לעיתים קרובות בעשרות ובמאות אלפי שקלים. מקרי הפשיעה החקלאית כמעט ולא מגיעים לבתי המשפט ולחקלאים אין ממי להיפרע בגין נזקיהם.
לפי דוח מרכז המחקר והמידע של הכנסת בנושא "פשיעה חקלאית בישראל – נתונים ופעולות למיגורה" שפורסם ביוני 2016 (להלן – הדוח), בין השנים 2011 – 2015 נפתחו 5,239 תיקי חקירה בתחום הפשיעה החקלאית, אך רק ב4%-5% מכלל התיקים הוגשו כתבי אישום. כ-477 תיקים נסגרו מחוסר עניין לציבור. עוד עולה מנתוני הדוח כי כ75%-85% ממקרי הפשיעה החקלאית כלל לא מדווחים למשטרה וזאת בשל תחושת חוסר האונים של החקלאים ומתוך אמונה כי ממילא לא יעשה דבר בנידון.
עוד עולה מהדוח, כיום לחקלאים אין תמריץ להתלונן למשטרה, למשטרה אין תמריץ להשקיע משאבים בחקירות הפשיעה החקלאית ולפרקליטות אין תמריץ לתבוע.
לפיכך, מוצע להקים קרן פיצויים לנזקי הפשיעה החקלאית לגבי שטחים חקלאיים שלא ניתן היה לבטח אותם בעלות סבירה או שלא ניתן היה לתבוע פיצוי כאמור מהעבריין מאחר וזהותו לא ידועה. כך, במקרים של עבירות פשיעה חקלאית בהן הוגשה תלונה למשטרה אך התיק נסגר, או במקרה בו לא הוגש כתב אישום, הקרן תפצה את החקלאי בשיעור של 50% מערכו של הנזק. הקרן תמומן מתקציב המדינה ומקנסות שיינתנו על ביצוע עבירות פשיעה חקלאית.
מטרתה של ההצעה היא לפצות את החקלאים על נזקם, וכן לתמרץ את המשטרה והפרקליטות להשקיע משאבים באכיפה ובמיגור התופעה.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ו' באב התשע"ח – 18.7.18
הגדרות 1. בחוק זה – בחוק זה –
"חוק העונשין" – חוק העונשין, התשל"ז–1977; "חוק העונשין" – חוק העונשין, התשל"ז–1977;
"מטעים" – עצים לרבות גפנים המשמשים או מיועדים לשמש עסק, לרבות הקרקע עליה הם נטועים, ולרבות היבול שעליהם; "מטעים" – עצים לרבות גפנים המשמשים או מיועדים לשמש עסק, לרבות הקרקע עליה הם נטועים, ולרבות היבול שעליהם;
"המנהל" – מנהל הקרן לפיצויים לנזקי הפשיעה החקלאית, או מי שהשרים הסמיכו לכך; "המנהל" – מנהל הקרן לפיצויים לנזקי הפשיעה החקלאית, או מי שהשרים הסמיכו לכך;
"ניזוק" – מי שהיה בעל הנכס ביום שנגרם לו הנזק או מי שהוכיח, להנחת דעתו של המנהל, כי הוא הנושא בהוצאות שיקום הנזק, או שניהם ביחד, הכל כפי שיקבע המנהל; "ניזוק" – מי שהיה בעל הנכס ביום שנגרם לו הנזק או מי שהוכיח, להנחת דעתו של המנהל, כי הוא הנושא בהוצאות שיקום הנזק, או שניהם ביחד, הכל כפי שיקבע המנהל;
"נכס חקלאי" – שטח חקלאי, ציוד חקלאי ותוצרת חקלאית; "נכס חקלאי" – שטח חקלאי, ציוד חקלאי ותוצרת חקלאית;
"עבירות פשיעה חקלאית" – עבירות לפי סעיף 384א(2), 448 או 460 לחוק העונשין, ובלבד שהעבירה, כולה או מקצתה, נעברה כנגד שטח חקלאי, ציוד חקלאי, תוצרת חקלאית או בכדי לאיים על פרנסתו של חקלאי; "עבירות פשיעה חקלאית" – עבירות לפי סעיף 384א(2), 448 או 460 לחוק העונשין, ובלבד שהעבירה, כולה או מקצתה, נעברה כנגד שטח חקלאי, ציוד חקלאי, תוצרת חקלאית או בכדי לאיים על פרנסתו של חקלאי;
"הקרן" – קרן פיצויים לנזקי הפשיעה החקלאית; "הקרן" – קרן פיצויים לנזקי הפשיעה החקלאית;
"שווי הנכס" – הסכום שהיה מתקבל בעד השטח החקלאי, הציוד החקלאי או התוצרת החקלאית במכירה בעת קרות מקרה הנזק; "שווי הנכס" – הסכום שהיה מתקבל בעד השטח החקלאי, הציוד החקלאי או התוצרת החקלאית במכירה בעת קרות מקרה הנזק;
"שווי הנזק" – ההפרש בין שווי הנכס לפני שניזוק לבין שווי הנכס אחרי שניזוק, או כל הוצאות שיקום הנזק, לפי הנמוך מבניהם, בתוספת הוצאות להקטנת הנזק; "שווי הנזק" – ההפרש בין שווי הנכס לפני שניזוק לבין שווי הנכס אחרי שניזוק, או כל הוצאות שיקום הנזק, לפי הנמוך מבניהם, בתוספת הוצאות להקטנת הנזק;
"הוצאות להקטנת הנזק" – הוצאות שהוציא הניזוק בעד פעולות שנעשו בעת קרות מקרה הנזק במטרה להקטין את היקפו, ובלבד שלדעת המנהל היה סביר להוציאן, בין היתר בהתחשב בהיקף הנזק שנמנע על-ידי פעולות אלה; "הוצאות להקטנת הנזק" – הוצאות שהוציא הניזוק בעד פעולות שנעשו בעת קרות מקרה הנזק במטרה להקטין את היקפו, ובלבד שלדעת המנהל היה סביר להוציאן, בין היתר בהתחשב בהיקף הנזק שנמנע על-ידי פעולות אלה;
"שטח חקלאי" – שטח המשמש לחקלאות, לרבות משקים חקלאיים, שטחי מרעה, שטחי גידולים חקלאיים, מטעים, רפתות, לולים, דירים, שטחים המשמשים לאחסון ציוד חקלאי, תוצרת חקלאית וכלי רכב חקלאיים וכל שטח המשמש לשימוש כלשהו במשק חקלאי; "שטח חקלאי" – שטח המשמש לחקלאות, לרבות משקים חקלאיים, שטחי מרעה, שטחי גידולים חקלאיים, מטעים, רפתות, לולים, דירים, שטחים המשמשים לאחסון ציוד חקלאי, תוצרת חקלאית וכלי רכב חקלאיים וכל שטח המשמש לשימוש כלשהו במשק חקלאי;
"שיקום נזק" – השבת הנכס למצבו שלפני הנזק, ואם הנכס אינו ניתן לשיקום כאמור, הקמתו או רכישתו של נכס דומה במקומו, הכל לפי הענין ובאישור המנהל; "שיקום נזק" – השבת הנכס למצבו שלפני הנזק, ואם הנכס אינו ניתן לשיקום כאמור, הקמתו או רכישתו של נכס דומה במקומו, הכל לפי הענין ובאישור המנהל;
"השרים" – שר האוצר, שר החקלאות ופיתוח הכפר והשר לביטחון הפנים; "השרים" – שר האוצר, שר החקלאות ופיתוח הכפר והשר לביטחון הפנים;
"תוצרת חקלאית" – תוצרת חקלאית לרבות בקר ומקנה. "תוצרת חקלאית" – תוצרת חקלאית לרבות בקר ומקנה.
קרן פיצויים 2. מוקמת בזה קרן פיצויים לנזקי הפשיעה החקלאית; תקציב הקרן ימומן מאוצר המדינה ומקנסות שהטיל בית המשפט לפי סעיף 384א(2), 448 או 460 לחוק העונשין, ובלבד שהעבירה, כולה או מקצתה, נעברה נגד נכס חקלאי. מוקמת בזה קרן פיצויים לנזקי הפשיעה החקלאית; תקציב הקרן ימומן מאוצר המדינה ומקנסות שהטיל בית המשפט לפי סעיף 384א(2), 448 או 460 לחוק העונשין, ובלבד שהעבירה, כולה או מקצתה, נעברה נגד נכס חקלאי.
תפקיד הקרן 3. תפקידה של הקרן הוא לפצות ניזוק עבירות פשיעה חקלאית הזכאי לפיצויים לפי חוק זה. תפקידה של הקרן הוא לפצות ניזוק עבירות פשיעה חקלאית הזכאי לפיצויים לפי חוק זה.
זכות לפיצויים 4. ניזוק בשל עבירות פשיעה חקלאית זכאי לפיצויים מהקרן, ובלבד שאין בידו לתבוע פיצויים מאת מבטח או אדם אחר מחמת אחת מאלה: ניזוק בשל עבירות פשיעה חקלאית זכאי לפיצויים מהקרן, ובלבד שאין בידו לתבוע פיצויים מאת מבטח או אדם אחר מחמת אחת מאלה:
(1) לא ניתן היה לבטח את הנכס בעלות סבירה;
(2) זהות העבריין אינה ידועה;
(3) הוגשה תלונה למשטרה אך התיק נסגר מחמת שלא אותרו חשודים, לא הושגו ראיות מספקות או מחוסר עניין לציבור;
(4) על אף האמור בפסקה (3) ניזוק יהיה רשאי להגיש תביעה לפיצויים אם הוגשה תלונה במשטרה אך לא הוגש כתב אישום.
תשלום פיצויים 5. ניזוק זכאי לפיצויים מהקרן בעד נזק בשיעור של 50% משווי הנזק. ניזוק זכאי לפיצויים מהקרן בעד נזק בשיעור של 50% משווי הנזק.
מועדים להגשת תביעה לפיצויים 6. (א) תביעה לפיצויים תוגש למנהל בטופס שיקבע, בתוך חודש מיום שנסגרה התלונה. (א) תביעה לפיצויים תוגש למנהל בטופס שיקבע, בתוך חודש מיום שנסגרה התלונה.
(ב) המנהל רשאי להאריך את המועד אם נוכח שיש סיבה סבירה לכך. (ב) המנהל רשאי להאריך את המועד אם נוכח שיש סיבה סבירה לכך.
החלטת המנהל ותשלום הפיצויים 7. (א) הוגשה תביעה לפיצויים, יחליט המנהל בדבר זכותו של הניזוק לפיצויים, שיעורם ודרך תשלומם וכן, בדבר שיקום הנזק, והוא רשאי להתנות את תשלום הפיצויים בשיקום הנזק. (א) הוגשה תביעה לפיצויים, יחליט המנהל בדבר זכותו של הניזוק לפיצויים, שיעורם ודרך תשלומם וכן, בדבר שיקום הנזק, והוא רשאי להתנות את תשלום הפיצויים בשיקום הנזק.
(ב) הודעה על החלטת המנהל לפי סעיף (א) תישלח לניזוק תוך ששה חדשים מיום הגשת התביעה. (ב) הודעה על החלטת המנהל לפי סעיף (א) תישלח לניזוק תוך ששה חדשים מיום הגשת התביעה.
(ג) הפיצויים שייקבעו בהחלטה ישולמו לניזוק תוך שלושים יום מיום ההודעה על ההחלטה; אולם, אם הותנה תשלום הפיצויים בשיקום הנזק, ישולם סכום הפיצויים שנקבע תוך שלושים יום מיום שהוכח, להנחת דעתו של המנהל, כי הניזוק החל לבצע פעולות לשיקום הנזק. (ג) הפיצויים שייקבעו בהחלטה ישולמו לניזוק תוך שלושים יום מיום ההודעה על ההחלטה; אולם, אם הותנה תשלום הפיצויים בשיקום הנזק, ישולם סכום הפיצויים שנקבע תוך שלושים יום מיום שהוכח, להנחת דעתו של המנהל, כי הניזוק החל לבצע פעולות לשיקום הנזק.
(ד) לסכום הפיצויים המשולמים תתווסף ריבית בשיעור שיקבעו השרים באישור ועדת הכספים של הכנסת, החל מתום 30 ימים מיום קרות הנזק עד יום התשלום. (ד) לסכום הפיצויים המשולמים תתווסף ריבית בשיעור שיקבעו השרים באישור ועדת הכספים של הכנסת, החל מתום 30 ימים מיום קרות הנזק עד יום התשלום.
שמאות 8. (א) לא ישולמו פיצויים אלא אם כן הנזק הוערך בידי עובדי משרד החקלאות שהוכשרו לכך או בידי שמאים שהשרים מינו לעניין זה. (א) לא ישולמו פיצויים אלא אם כן הנזק הוערך בידי עובדי משרד החקלאות שהוכשרו לכך או בידי שמאים שהשרים מינו לעניין זה.
(ב) השרים יקבעו את אופן פעולתו של מערך השמאות לפי סעיף זה. (ב) השרים יקבעו את אופן פעולתו של מערך השמאות לפי סעיף זה.
דיווח לכנסת 9. הקרן תדווח לוועדת הכספים של הכנסת, ב-1 במאי של כל שנה, על סכום הפיצויים שהעבירה בשנה שקדמה למועד הדיווח. הקרן תדווח לוועדת הכספים של הכנסת, ב-1 במאי של כל שנה, על סכום הפיצויים שהעבירה בשנה שקדמה למועד הדיווח.
ביצוע 10. השרים ממונים על ביצוע חוק זה והם רשאים להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו. השרים ממונים על ביצוע חוק זה והם רשאים להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.
הוראת מעבר 11. ניזוק כהגדרתו בחוק זה שניזוק ערב תחילתו של חוק זה ולא מוקדם מיום י"ט בטבת התשע"ג (1 בינואר 2013), יהיה זכאי לפיצויים מהקרן ובלבד שהוא עומד בתנאים לקבלת פיצוי לפי חוק זה; ואולם, לעניין זה, תוגש תביעה בתוך 30 ימים מיום פרסומו של חוק זה או מיום סגירת התלונה, לפי המאוחר. ניזוק כהגדרתו בחוק זה שניזוק ערב תחילתו של חוק זה ולא מוקדם מיום י"ט בטבת התשע"ג (1 בינואר 2013), יהיה זכאי לפיצויים מהקרן ובלבד שהוא עומד בתנאים לקבלת פיצוי לפי חוק זה; ואולם, לעניין זה, תוגש תביעה בתוך 30 ימים מיום פרסומו של חוק זה או מיום סגירת התלונה, לפי המאוחר.