הצעת חוק לדיון מוקדם

DOCX 7,977 תווים המסמך המקורי ↗
מספר פנימי: 2215751 הכנסת העשרים וחמש יוזמים: חברי הכנסת יואב סגלוביץ' ירון לוי רון כץ מיקי לוי ולדימיר בליאק אלון שוסטר רם בן ברק גלעד קריב קארין אלהרר מטי צרפתי הרכבי אפרת רייטן מרום נעמה לזימי מאיר כהן ______________________________________________ פ/4935/25 הצעת חוק כלי הירייה (תיקון – איסור השתתפות בהתארגנות חמושה אסורה), התשפ"ה–2024 דברי הסבר נוכח מתקפת הטרור הרצחנית שהתרחשה ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023), נוצרה פגיעה משמעותית בביטחון ובתחושת הביטחון האישי של אזרחי ואזרחיות ישראל. כשבוע אחר האירועים הותקנו תקנות כלי הירייה (תנאי סף ותבחינים לקבלת רישיון פרטי לכלי ירייה והוראות נוספות), התשפ"ד–2023 (להלן – תקנות כלי הירייה), אשר הרחיבו באופן משמעותי את הזכאות לרישיון לכלי ירייה פרטי בישראל, ואפשרו לעשרות אלפי אזרחים נוספים להחזיק בנשק. עוד לפני כן, אך ביתר שאת לאחר התפתחויות אלו, נוצרה והתרחבה התופעה של התארגנויות אזרחיות שפועלות באופן עצמאי תוך נשיאת נשק שניתן ברישיון לפי חוק זה. בחינה של ההתארגנויות האזרחיות החמושות והעצמאיות הללו מעלה שחלקן מוקמות ככיתות כוננות מקומיות או שכונתיות, וחלקן מאוגדות כחלק מהתארגנויות גדולות ומסודרות יותר, אשר מפעילות כראות עיניהן אזרחים חמושים בהיקף מספרי וטריטוריאלי רחב יותר. חלק מהתארגנויות אזרחיות עצמאיות אלו מתואמות ברמה מסוימת עם המשטרה (למשל – היכרות של המשטרה את הפעילות אך ללא תיאום נקודתי), אחרות ככל הנראה כלל לא מתואמות. במדינה דמוקרטית, אין מקום להתארגנויות אזרחיות חמושות ובלתי-מוסדרות. הן חותרות תחת התפיסה הישראלית הממלכתית, לפיה הסמכות לקיום הסדר הציבורי ובטחון הנפש והרכוש במדינה נתונה למשטרת ישראל. התארגנויות אלה, שאינן מוסדרות ומפוקחות על ידי הרשויות, מעלות את החשש לפגיעה בקבוצות שונות באוכלוסייה, בייחוד קבוצות מיעוט וקבוצות מוחלשות, וקיימת סכנה של התלקחות שתצא משליטה בגלל הפעילות האזרחית החמושה. יתרה מזאת, פעילותן של התארגנויות חמושות עצמאיות בצורה שאינה מאורגנת ומתואמת עלולה לפגוע בפעילות ביטחון הפנים של הרשויות בעת אירוע טרור או אירועים פליליים. לאור האמור לעיל, ועל מנת למנוע את התממשות הפגיעה שתוארה, מוצע לקבוע מפורשות בחוק כלי הירייה כי חל איסור לקחת חלק בהתארגנות בתבנית מאורגנת ושיטתית תוך החזקה או נשיאה של כלי ירייה ברישיון או תעודת הרשאה, שלא ניתן לה רשות מכוח החלטת רשות ציבורית, לפעול על פי כל דין. מטרת איסור זה היא לוודא כי בעלי כלי ירייה המורשים על פי חוק זה, יעשו זאת אך ורק במסגרת התארגנויות חמושות שפועלות בתחום ביטחון הפנים, המתנהלות אך ורק בידיעת ובאישור הרשויות, וכפועל יוצא מכך גם מפוקחות על ידן. כך תימנע פעילות של בעלי כלי ירייה במסגרות עצמאיות, אשר אינן מוסדרות על ידי הרשויות. יש לציין כי בחוק העונשין, התשל"ז–1977 (להלן – החוק), קיימות עבירות אשר מתמודדות עם ביטויים מסוימים של התופעה. כך למשל, תחת סעיף שכותרתו "אימונים צבאיים אסורים", קיים איסור לאמן או להתאמן בנשק או לבצע תרגילים צבאיים במסגרת אסיפה שנתכנסה ללא רשות הממשלה (סעיף 143 לחוק). כמו כן, קיים איסור על השתתפות בתגרה במקום ציבורי (סעיף 191 לחוק), ואיסור להקים מהומה במקום ציבורי באופן שמפר את השלום וללא סיבה סבירה (סעיף 194 לחוק). כאשר מעשים אלו מתבצעים ממניע גזעני או תוך עוינות כלפי ציבור מסוים, מוחמר רף הענישה (סעיף 144ו לחוק). אף ההתקהלות עצמה, אם נעשתה למטרה משותפת, גם אם המטרה כשרה, היא אסורה, וזאת כאשר המתקהלים מתנהגים באופן שיוצר אצל סביבתם חשד סביר שיעשו מעשה שיפר את השלום (סעיף 151 לחוק). עוד נקבע כי המתקהלים באופן אסור אשר מפרים את השלום בכך שהם מטילים אימה על הציבור, מפרים אף הם את החוק (סעיף 152 לחוק). וכן, מוגדרים בחוק סוגי התאגדות אסורה (סעיף 145 לחוק). עם זאת, עצם ההתארגנות האזרחית העצמאית, תוך שימוש בכלי ירייה ברישיון, אינה אסורה באופן מפורש. בכל הנוגע להוראות הקשורות להגבלת השימוש בנשק שניתן ברישיון, בתקנה 5 לתקנות כלי הירייה, נקבעו מספר הגבלות ובכלל זאת נקבע כי רישיון פרטי שניתן לפי התקנות לא ישמש לביצוע שירותי אבטחה דרך עיסוק, ויראו את מי שביצע שירותי אבטחה כאמור בכלי ירייה שניתן לו ברישיון פרטי כמי שהפר את תנאי הרישיון. עם זאת, תקנה זו לא מתייחסת להתארגנות לצורך השמירה על הביטחון שלא מהווה שירות אבטחה על דרך של עיסוק. הגבלת השימוש בנשק שניתן ברישיון יכולה להופיע גם בתנאי הרישיונות שמנסח המשרד לביטחון לאומי (להלן – המשרד), אולם מעיון ברישיונות המיוחדים המופיעים באתר המשרד ניתן לראות כי הדבר נעשה עד כה באופן לא ברור ובלתי אחיד. כך למשל, בעוד שבתנאים לרישיון מיוחד להחזקת כלי ירייה ביישוב או במשרדי ממשלה נקבע כי חל איסור מוחלט לעשות שימוש בכלי הירייה לצרכים שלא הוגדרו ברישיון, לרבות ביצוע תפקידי אבטחה עם כלי הירייה הפרטי או כלי הירייה שאושר; בתנאים לרישיון מיוחד למפעל ראוי נקבע כי כלי הירייה מאושרים לשימוש עובדי המפעל הראוי לצורך הגנת המפעל, עובדיו והתחבורה עם המפעל; ובתנאים לרישיון מיוחד המוענק לשירותי שמירה, נקבע כי כלי הירייה מותרים לשימוש החברה בלבד לצרכי אבטחה, אולם אין איסור על שימוש אחר בכלי הירייה (לפי סעיף 10ג לחוק כלי הירייה, התש"ט–1949). מעבר לכך, גם אם המשרד יבחר לאסור בתנאי רישיונות שניתנים לפי חוק זה באופן ברור ואחיד על שימוש בנשק במסגרת התארגנות חמושה שלא ניתנה לה רשות לפעול על פי דין, כפי שראוי שיעשה נוכח חומרת התופעה; הרי שעצם קביעת האיסור לעשות שימוש בכלי הירייה במסגרת התארגנות חמושה אסורה, הוא הסדר ראשוני ולפיכך ראוי כי קביעת האיסור תעשה בחוק כלי הירייה עצמו. בנוסף, לאור היקפי התופעה וחומרתה נראה ראוי כי רף הענישה יהיה גבוה מזה המוצע לפי חוק כלי הירייה על הפרת תנאי ברישיון. מטרת התיקון היא להבהיר למחזיקים בכלי הירייה כי על אף שהחזקת כלי הירייה היא מותרת מכוח הרישיון או תעודת ההרשאה, חל איסור לקחת חלק בהתארגנות, אשר כלי הירייה המוחזק כדין, הוא חלק בלתי נפרד ממנה, אם פעילותה של ההתארגנות לא הוסדרה על ידי הרשויות על פי דין. אזרחים ואזרחיות המעוניינים לפעול לקידום הביטחון ותחושת הביטחון האישי שלהם ושל סביבתם יוכלו לעשות זאת דרך התנדבות או עיסוק בהתארגנות מוסדרת ומפוקחת על ידי הרשויות כדוגמת מערך המתנדבים וכיתות הכוננות של המשטרה ושל מג"ב, שירותי שמירה עירוניים וחברות אבטחה פרטיות. בהתאם להצעת החוק, הגדרת התארגנות חמושה אסורה בעלת שני מאפיינים. ראשית, חבר בני אדם הפועלים בתבנית מאורגנת ושיטתית תוך החזקה או נשיאה של כלי ירייה. שנית, לא ניתנה להתארגנות רשות מכוח החלטת רשות ציבורית, לפעול על פי דין. במסגרת ההגדרה מוצע לקבוע את עצם ההשתתפות בהתארגנות כאסורה, גם ללא תלות במטרת ההתארגנות, ואפילו אם זו כשרה. העונש הנקבע בצידה של עבירה זו עומד על שנתיים. זאת, בשל הסיכון הרב הנשקף מעצם קיומה של התארגנות חמושה שכזו, אשר יש בה בכדי לסכן ולפגוע בסדר הציבורי ובטחונו. הצעת חוק זו נוסחה בסיוע המכון הישראלי לדמוקרטיה. הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת העשרים וחמש על ידי חבר הכנסת יואב סגלוביץ' וקבוצת חברי הכנסת (פ/4526/25). -------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ו בתשרי התשפ"ה (28.10.2024) הוספת סעיף 15א 1. בחוק כלי הירייה, התש"ט–1949 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 15 יבוא: בחוק כלי הירייה, התש"ט–1949 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 15 יבוא: בחוק כלי הירייה, התש"ט–1949 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 15 יבוא: בחוק כלי הירייה, התש"ט–1949 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 15 יבוא: בחוק כלי הירייה, התש"ט–1949 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 15 יבוא: בחוק כלי הירייה, התש"ט–1949 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 15 יבוא: "איסור השתתפות בהתארגנות חמושה אסורה "איסור השתתפות בהתארגנות חמושה אסורה "איסור השתתפות בהתארגנות חמושה אסורה 15א. (א) בעל רישיון או תעודת הרשאה לא ייקח חלק בהתארגנות חמושה אסורה. (א) בעל רישיון או תעודת הרשאה לא ייקח חלק בהתארגנות חמושה אסורה. (ב) בסעיף זה – (ב) בסעיף זה – "התארגנות חמושה אסורה" – חבר בני אדם, מואגד או לא מואגד, שפועל בתבנית מאורגנת ושיטתית, תוך החזקה או נשיאה של כלי ירייה, שלא ניתנה לו רשות לפעול על פי דין, ואין נפקא מינה מה מטרת ההתארגנות." תיקון סעיף 16 2. בסעיף 16 לחוק העיקרי, בסופו יבוא: בסעיף 16 לחוק העיקרי, בסופו יבוא: בסעיף 16 לחוק העיקרי, בסופו יבוא: בסעיף 16 לחוק העיקרי, בסופו יבוא: בסעיף 16 לחוק העיקרי, בסופו יבוא: בסעיף 16 לחוק העיקרי, בסופו יבוא: "(ד) הנוטל חלק בהתארגנות חמושה אסורה, בניגוד להוראות סעיף 15א, דינו – מאסר שלוש שנים." "(ד) הנוטל חלק בהתארגנות חמושה אסורה, בניגוד להוראות סעיף 15א, דינו – מאסר שלוש שנים." "(ד) הנוטל חלק בהתארגנות חמושה אסורה, בניגוד להוראות סעיף 15א, דינו – מאסר שלוש שנים." "(ד) הנוטל חלק בהתארגנות חמושה אסורה, בניגוד להוראות סעיף 15א, דינו – מאסר שלוש שנים." "(ד) הנוטל חלק בהתארגנות חמושה אסורה, בניגוד להוראות סעיף 15א, דינו – מאסר שלוש שנים." "(ד) הנוטל חלק בהתארגנות חמושה אסורה, בניגוד להוראות סעיף 15א, דינו – מאסר שלוש שנים."