הצעת חוק לדיון מוקדם

2221467 :מספר פנימי הכנסת העשרים וחמש גלעד קריב יוזמים: חברי הכנסת אפרת רייטן מרום נעמה לזימי מרב מיכאלי ______________________________________________ 4912/25/פ יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי )תיקון – הוספת עקרון השוויון בפני החוק-הצעת חוק ועיגון מעמדה של מגילת העצמאות( ,( )להלן – חוק היסוד1יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי-בחוק , אחרי סעיף קטן )ג( יבוא: 1 בסעיף .1 1 תיקון סעיף .אזרחי המדינה הם הריבון ")ד( .כל אזרחי המדינה שווים בפני החוק )ה( .מדינת ישראל תפעל לפיתוח הארץ לטובת כל אזרחיה ותושביה )ו( יסוד זה יכובדו ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת-הוראותיו של חוק )ז( מדינת ישראל." : לחוק היסוד יבוא1 אחרי סעיף.2א1 הוספת סעיף יסוד זה, מטרתו לקבוע את הגדרתה של-חוק מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, יסוד את ערכיה של מדינת ישראל-כדי לעגן בחוק כמדינה יהודית ודמוקרטית." .א1"מטרה .")ב( לחוק היסוד, במקום "מיוחד" יבוא "של שפה רשמית4 בסעיף.3 4 תיקון סעיף ד ב ר י ה ס ב ר – אישרה כנסת ישראל בקריאה השנייה והשלישית את חוק יסוד: ישראל2018 ביולי19 בתאריך חברי כנסת, וקדם לו דיון פוליטי 55 נגד62 מדינת הלאום של העם היהודי. חוק היסוד אושר ברוב של .898 ' ס"ח התשע"ח, עמ1 2 .וציבורי ער ונוקב, שאף הביא לשינויים מהותיים מנוסח הצעת החוק המקורית לאחר אישורו של חוק היסוד התעוררה בחברה הישראלית מחאה נרחבת. מחאה זו הובלה, במידה רבה, על ידי אזרחים ואזרחיות בני העדה הדרוזית שראו בנוסח שהתקבל פגיעה חריפה בזכויותיהם של אזרחיה ותושביה הלא יהודים של מדינת ישראל, במעמדם כאזרחים שווי זכויות, ובתחושת השייכות שלהם לחברה הישראלית. מחאה זו התמקדה בין השאר בפגיעה במעמדה של השפה הערבית בעקבות אי הגדרתה כשפה רשמית ובסעיפי חוק נוספים, אך עיקרה נסוב על מה שלא נכלל בחוק היסוד – התחייבות חוקתית לעקרון השוויון, העדר כל אזכור למגילת העצמאות, התעלמות מאופייה הדמוקרטי של מדינת ישראל וממעמדם של ציבור האזרחים הערבי וציבור האזרחים הדרוזי כקהילות מיעוט ילידות הארץ. למול מחאה מתמשכת זו, הושמעה הטענה כי חוק היסוד נועד לעגן את מאפייניה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, ואשר על כן מרכיבים נעדרים אלו אינם אמורים מלכתחילה להיכלל בחוק יסוד זה. טענה זו מתעלמת לחלוטין מן העובדה שאופייה של מדינת ישראל הן כמדינה יהודית והן כמדינה דמוקרטית עוגן בחוקי היסוד כבוד האדם וחירותו וחופש העיסוק, כמו גם מעמדה של מגילת העצמאות. כמו כן טענה זו מתעלמת מן העובדה שעקרון השוויון אינו מעוגן מפורשות בחוקי היסוד האחרים, וכך גם אין בהם כל התייחסות לקהילות המיעוט ילידות הארץ. חוק היסוד הוא היחיד מבין חוקי היסוד העוסק כולו במאפייני הזהות של מדינת ישראל, והעדר התייחסות לסוגיות הנזכרות והסירוב לכלול בחוק היסוד הוראות המבהירות שאין בו פגיעה במאפייניה הדמוקרטיים של מדינת ישראל ניכר וזועק. מאז חקיקתו של חוק היסוד הונחו על שולחנה של הכנסת הצעות חוק למחיקתו מספר החוקים של מדינת ישראל. לנוכח העובדה שהגדרתה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי היא אכן אחד ממרכיבי הזהות החוקתיים המכוננים של המדינה, ולאור העובדה שהעתירות נגד חוק היסוד נדחו על ידי , דומה כי דרך המלך היא לתקן את חוק היסוד 2021 בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ בחודש יולי שנת ולמתן את חסרונותיו, באופן המזכיר את תיקונם הישיר והעקיף של חוקי היסוד חופש העיסוק וכבוד .1994 האדם וחירותו בשנת בהצעת החוק מציע להוסיף לסעיף העקרונות של חוק היסוד את הקביעה שאזרחי ואזרחיות1 סעיף מדינת ישראל הם הריבון במדינה, ושהם – ללא יוצא מין הכלל – שווים בפני החוק. כמו כן הסעיף מוסיף לחוק היסוד את הקביעה שמדינת ישראל תפתח את הארץ לטובת כל אזרחיה ותושביה. קביעות אלו מבהירות את כוונת המכונן שחוק היסוד לא נועד לפגוע בעקרונות יסוד חשובים ומרכזיים של הדמוקרטיה הישראלית, שהוזכרו כבר בהכרזה על הקמת המדינה. הוספתו של סעיף קטן זה לסעיף העקרונות שעוסק בזכות ההגדרה העצמית של העם היהודי במדינת ישראל, מהווה גם מענה ראוי לתחושות הניכור והפגיעה שחשו אזרחים רבים שאינם בני ובנות העם היהודי בעקבות חקיקת חוק היסוד. בנוסף מוצע לקובע להוסיף לסעיף העקרונות את ההנחיה כי הוראות החוק תכובדנה ברוח .1994 העקרונות של ההכרזה של הקמת מדינת ישראל – כפי שנקבע בחוקי היסוד שתוקנו בשנת בהצעת החוק מציע להוסיף לחוק סעיף מטרה, שוב, בדומה לתיקון שבוצע בחוקי היסוד חופש2 סעיף . בסעיף זה מוגדרת מטרתו המרכזית של החוק בזיקה לעיגון 1994 העיסוק וכבוד האדם וחירותו בשנת ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. (. במסגרת תיקון זה נותרת4 בהצעת החוק עוסק בתיקון סעיף השפות שבחוק היסוד )סעיף3 סעיף "שפה רשמית" במקום "שפה -הגדרתה של העברית כשפת המדינה, אולם מעמדה של הערבית מוגדר כ בעלת מעמד מיוחד". הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת העשרים וחמש על ידי חבר הכנסת גלעד קריב (.3306/25/וקבוצת חברי הכנסת )פ הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת העשרים וחמש על ידי חבר הכנסת גלעד קריב וקבוצת חברי ((.2024 ביולי10) ; הוסרה מסדר היום ביום ד' בתמוז התשפ"ד4109/25/הכנסת )פ . ולפיכך לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת4109/25/הצעת החוק זהה לפ -------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום 3 (28.10.2024) כ"ו בתשרי התשפ"ה