חומר רקע
'ב–חשון–
תשפ"ה
3
–נובמבר –
24
לכבוד
ועדת חוקה
כנסת ישראל
בדוא"ל
[email protected]
.ג א.
,נ
:הנדון
עמדה בנוגע לה גבלת שכ"ט עו"ד בתביעות ייצוגיות
כד"ר למשפטים ועורך דין העוסק בתביעות ייצוגיות מורכבות בדיני תחרות, הריני מתכבד לפנות אליכם בבקשה
לדחות את הצעת החוק לתיקון16
,בחוק תובענות ייצוגיות
הכובל
ת
את בתי המשפט למדרגות קבועות של שכ"ט
עו"ד בתביעות ייצוגיות , ללא
כל שיקול דעת או אפשרות לחריגה.
1.
הנני עורך דין פעיל משנת1997, מרצה באקדמיה, ומזה כ-
12
שנים מקור פרנסתי הכמעט בלעדי הינו תביעות
.ייצוגיות בדיני תחרות נגד קרטלים ומונופולים אלו הן מעט
תביעות
, אך הן
,גדולות, מורכבות, מסובכות
.חדשניות ומאתגרות את תחום האכיפה הפרטית נגד קרטלים בינלאומיים סללתי במו ידיי באדמת טרשים
כנגד מיטב משרדי עורכי הדין בישראל ., והמלאכה עדיין בעיצומה עד היום הביא פועלי לכך שהציבור בישראל
'קיבל (הן במישרין והן באמצעות הקרן שהוקמה לפי ס27
)א לחוק תובענות ייצוגיות
מ₪ מאות מיליוני בעלי
מונופולין ומ
צדדים לקרטלים (בעיקר בינלאומיים) שפגעו בתחרות ובציבור בישראל
(ר', בין היתר, תובענת
קרטל מסדרי הגז (
ת"צ47768-09-13
'נ ,סימנסABB
;), ואלסטום קרטל פאנלי
LCD
( למסכים שטוחים ת"צ
53990-11-13
סמסונג, שארפ ו-
AU
;), התביעה נמשכת נגד נתבעים אחרים תביעה נגד מונופולין האשלג (
ת"צ
41838-09-14
'נ;)מפעלי ים המלח
תביעה נגד קרטל בתחום
טלוויזיות ומחשבים (
ת"צ10812-11-14
פיליפס
;)והיטאצ'י. התביעה נמשכת נגד נתבעים אחרים
תביעה נגד צדדים לקרטל המדחסים
(ת"צ42389-01-16
)
;
תביעה נגד צדדים לקרטל הקבלים
(ת"צ62701-07-17
) ,
( תביעה בעניין הסדר כובל בכרטיסי חיוב ת.צ43283-
04-14
)
.ועוד
2.
" כל הליך שכזה הינו בצומת שבין תובענות ייצוגיות לבין דיני תחרות. מתעוררות בו שאלות מורכבות מאוד של
עובדה ומשפט( "רע"
א1248/19
החברה המרכזית נ' גפניאל ', ס1
( לפ"ד של כב' הש' הנדל26.7.22
.))
"
הקשיים
בניהול תובענה ייצוגית בעילה לפי חוק התחרות הכלכלית הם משמעותיים. הוכחת העילה אינה פשוטה
.ומחייבת השקעת משאבים רבים ..
תביעות אלה הן מהממושכות, המורכבות והמאתגרות שבתובענות
הייצוגיות המתנהלות במערכת המשפט". ת"צ (מר' )
10538-02-13
הצלחה נ' אל-על ', ס46
(
19.1.20
.))
3.
,ביצוע הגבל עסקי הינו עבירה פלילית ועוולה אזרחית. אף על פי כן רשות התחרות אינה אוכפת את הדין על כל
" :הקרטלים והמונופולים, ואף אם היא הייתה עושה כן, לא היה בכך משום פיצוי לנפגעים, שכן
מאמצי
האכיפה
שעושה רשות התחרות מכוונים להגנה
על אינטרס
הציבור בכללותו ,
ובדרך כלל
אין די בהם כדי להביא
להשבת נזקים בגין הפרת החוק לניזוקים .
לפיכך
בצד סמכויות הממונה על התחרות, החוק קובע דרכים
חלופיות נוספות
לקבלת סעדים על
דרך
של אכיפה פרטית ...
האכיפה הפרטית
משלימה
את
האכיפה
הציבורית
במקרים
המתאימים "
(
'עמ15
-
14
דו ל "ח רשות התחרות לשנת
23
20
.)
1
1
www.gov.il/BlobFolder/reports/annualreport2023/he/publications
_דוח%20שנתי%20%202023
.
pdf
2
4.
לא כל התובענות הייצוגיות עשויות מאותו חומר. לצערי, יש הרבה מאוד תביעות
שאינן ראויות ב תחום, אך
ה
צעת החוק אינה מבחינה
בין תביעות חשובות בתחומים שיש שיקולים ציבוריים חשובים לקדמם באמצעות
,אכיפה פרטית, נוכח תת אכיפה והיעדר הרתעה ,כמו תחום דיני התחרות לבין תביעות מיותרות שראוי היה
.למנוע את הגשתן
הסדר שכר הטרחה המוצע יפגע בציבור ויחליש משמעותית את התמריצים להגשת אותן
תובענות ייצוגיות חשובות המקדמות מדיניות ציבורית ראויה . הסדר שכר הטרחה יפגע בתועלת שחוק תובענות
ייצוגיות ביקש להביא. ההסדר המוצע צפוי לגדוע יוזמות חיוביות בתחום, ולמצער לצמצם את מספר התביעות
.האיכותיות
5.
ההסדר המוצע בהצעת החוק פוגע באינטרסים
ה כלכליים להגשת תביעות בכלל, ותביעות ייצוגיות גדולות
ומורכבות בפרט. תזכיר הצעת החוק זכה לביקורת, לרבות מצד מומחים באקדמיה ובפרקטיקה. ר', למשל, את
הביקורת החריפה של
כב' הש' פרופ' עופר גרוסקופף בכנס תובענות ייצוגיות שהתקיים ביום16.7.24
:, בקישור
https://www.youtube.com/watch?v=lLRSgJDZPsQ&t=12652s
. ר' גם כתבה של הח"מ
"עורכי דין אינם
צריכים לשלם מכיסם על השירות לציבור בתביעות ייצוגיות", שפורסמה ב-
TheMarker
ביום4.5.23
.
2
6.
להמחשת העוול שייגרם -
אילו עורך דין המגיש בקשת אישור היה עובר לפני הגשת התובענה בין כל הפרטים
בקבוצה שנפגעו , ומציע לכל אחד מהם לקבל ,ללא כל סיכון, ללא צורך בהשקעה וללא כל התחייבות או עלות
סכום כסף כלשהו כנגד תשלום שכ"ט של כ-
20%
ואף יותר,
שייגזר מתוצאות תובענה בפועל, שהינה תובענה
מורכבת בדיני תחרות נגד הגבל עסקי שפגע בתחרות במשק -
קרוב לוודאי שכמעט100%
,מהפרטים בקבוצה
היו נענים לכך. עבור כל חבר קבוצה זהו מצב שלwin win
. תובענה ייצוגית היא בסופו של יום אוסף של תביעות
.פרטניות, וגם שכר הטרחה בה אמור לשקף זאת
7.
אין כל סיבה שהמחוקק יתערב בהסדר שכר טרחה של כ-
20%
בתובענה ייצוגית גדולה, מורכבת ומסובכת
במיוחד, שבסך הכל מחקה את המצב אליו היה מגיע ב"כ מבקש, אילו היה מנהל מו"מ פרטני עם כל אחד ואחד
.מחברי הקבוצה
8.
,בנוסף תובענה ייצוגית עותרת במקרים רבים גם לצו הנועד
להסדרה עתידית, כמו,, למשל
הפסקת ניצול מעמד
לרעה או חדילה מתיאום המהווה הסדר כובל. אסדרה עתידית כאמור היא בעלת שווי כספי שאינו נופל (ולעתים
אף עולה) על סכום ההשבה
בגין הפגיעה בתחרות שאירעה בעבר. אולם
הצעת החוק מורידה
אסדרה עתידית
.חשובה שכזו למדרגה נמוכה ביותר בכל הנוגע לזכאות עורך הדין שגרם לה, לשכ"ט
9.
בארה"ב, מדינה מובילה בתחום התובענות הייצוגיות, מקובל לתמרץ עורכי דין שזוכים בתביעות ייצוגיות בדיני
תחרות, בשכ"ט בשיעור של כ-
30%
ואף יותר מסכום הפיצוי לקבוצה. שכ ה"ט "בארה"ב מחושב "מלמעלה
כלומר מהסכום הכולל של הפשרה. למשל מתוך סכום פשרה100
חלוקה מקובלת היא70
לקבוצה ו -
30
שכ"ט
.עו"ד
10
.
לא זו בלבד שאין להגביל את שכה"ט שבתי משפט יכולים להעניק, אלא שיש לאפשר לבתי משפט להעניק
,סכומים שכאלה גם בישראל במיוחד כאשר מדובר בתובענות חדשניות, מורכבות וייחודיות שהביאו תרומה
,משמעותית לציבור ועל אחת כמה וכמה כש התובענה היא נגד הגבל עסקי משמעותי שרשות התחרות נמנעה
מלנקוט בהליכי אכיפה כלפיו חרף פגיעתו הקשה .בתחרות ובציבור
2
febe9f320000
-
abaf
-
d9b4
-
d696
-
article/.premium/00000187
-
04/ty
-
05
-
https://www.themarker.com/blogs/2023
3
11
.
,והנה
דווקא את שכר הטרחה בתביעות ענק בדיני תחרות, שהן בהגדרה תביעות שהוגשו נגד הגבלים עסקיים
שפגעו ב
אופן קשה ומשמעותי ב תחרות בשוק, כלומר בציבור כולו-
כלומר תביעות ראויות ביותר לשמן חוקק
חוק תובענות ייצוגיות
מלכתחילה -
דווקא את שכר הטרחה בהן מבקש
ת הצעת החוק
לגדוע בצורה החדה
ביותר באמצעות .מדרגה עליונה של אחוזים בודדים בלבד
בכל הכבו
ד ,
.אין להסכים לכך עו"ד המצליח לזכות
.בתביעת ענק, זכאי לתגמול מיוחד על הצלחה גדולה במיוחד, ולא לקיצוץ מיוחד על הצלחתו
12
.
,עורכי דין שעוסקים בתביעות ייצוגיות משקיעים מאות ואלפי שעות בתביעות שחלק ניכר מהן נדחות לבסוף
מבלי שעורכי הדין קיבלו מאומה על השקעתם העצומה. אם בתביעות שכן מתקבלות לא יהיה תמריץ המפצה
.גם על אלפי השעות שירדו לטמיון, התחום יהפוך ללא כלכלי, ויינטש
13
.
קשה להשתחרר מהרושם שביסוד הסדר שכר הטרחה המוצע עומד כשל רגולטורי, שנובע מניתוקם מהשטח
של מנסחיו, ה
חיים במגדל השן . האינטרס הציבורי בקיומן של תובענות ייצוגיות גדולות וראויות מבוזר על פני
מיליוני אזרחי המדינה. מנגד האינטרס בחיסול האיום שמציבות תובענות ייצוגיות גדולות מרוכז אצל תאגידי
ענק המקורבים לצלחת ,
אשר משקיעים הון בחיסול תמריצים להגשת
תובענות ייצוגיות .
זהו כשל רגולטורי
קלאסי
ו ,הוא, לדאבון הלב הרקע האמיתי
להצעת החוק , אשר חבל שלא נגנז
ה
עוד קודם שהגיע
ה
.אליכם
14
.
כולי תקווה כי
תעמדו בפרץ ולא תאשרו חיקוק הפוגע בתחרות ובציבור, וכי במסגרת הליכי החקיקה בוועדה
שלכם תבוטל ההתערבות הפטרנליסטית בשכ"ט עו"ד שפועלים לקידום האינטרס הציבורי, לא כל שכן בתחום
שיש בו תת אכיפה והרתעת חסר;
שבו קיימת חשיבות ציבורית להגברת האכיפה הפרטית על דרך של תביעות
ייצוגיות ; על אחת כמה וכמה בתביעות ענק בנושאים שבהם .רשויות האכיפה במדינה חדלו מלפעול
בכבוד רב ובברכה
ד"ר
אורי ברעם, עו"ד