חומר רקע

3 בנובמבר2024 ב' בחשוון ה"תשפ ה אל : חברי ועדת החוקה, חוק ומשפט מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה מסמך הכנה לדיון הקבוע ליום4.11.2024 בעניין הצעת חוק מניעת מימון של מדינת ישראל לייצוג משפטי של זר שהוא חשוד או נאשם ב טרור , התשפ"ד– 4 202 - הכנה לקריאה השנייה והשלישית הצעת חוק, בנוסח שעבר בקריאה הראשונה, מבקשת לקבוע ש שכר הטרחה של סניגור שמונה על ידי בית המשפט למי שחשוד או נאשם בביצוע עבירה שהיא מעשה טרור לפי חוק המאבק בטרור, התשע"ו– 2016 , שאינו תושב ישראל או אזרח ישראלי , לא ישולם מקופת המדינה, אלא מתוך כספי הרשות הפלסטינית . יובהר כי ,בניגוד לנוסח שעבר בקריאה הטרומית ההצעה הנוכחית חלה לא רק על מי שהיה קשור לאירועי ה- 7.10 או למלחמת חרבות ברזל, אלא על כלל הזרים החשודים והנאשמים בביצוע מעשי טרור . מוצע כי הדבר ייעשה בדרך של הק פאת הכספים שמעבירה ממשלת ישראל לרשות הפלסטינית בהתאם להוראות .חוקי היישום כהגדרתם בחוק המוצע, ושימוש בהם לתשלום שכרם של הסניגורים יוער כי הכספים המוקפאים לפי ההסדר המוצע מתווספים לכספים המוקפאים לפי"ה חוק להקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל, התשע"ח– 2018 ". עוד יצוין כי ההסדר המוצע יחול על תשלום לסניגורים שמינה בית המשפט, ולא יהיה בו כדי למנוע מנאשם .או מחשוד לשכור את שירותיו של סניגור על חשבונו כמו כן, אין במוצ ע כדי למנוע מבית המשפט למנות .לאדם סניגור אם הדבר נדרש ההצעה מתמקדת בסוגית המקור התקציבי ל ,מינוי סניגור על ידי בית המשפט ומבקש לקבוע כי הכספים יצאו מקופת הרשות , ולא מקופת מדינת ישראל . וזה נוסח החוק:המוצע מימון סניגור 1. )(א מינה בית המשפט סניגור למי שאינו תושב ישראל או אזרח ישראל ש נאשם או ש חשוד בביצוע עבירה שהיא מעשה טרור, יוקפא בכל חודש סכום השווה לשכרו של הסניגור מתוך הכספים שמעבירה ממשלת ישראל לרשות הפלסטינית בהתאם .להוראות חוקי היישום, ושכרו ישולם מכספים אלה )(ב בסעיף זה – ""הוראות חוקי היישום– הוראות פרק ה' לחוק יישום ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו (הסדרים כלכליים והוראות שונות) (תיקוני חקיקה), התשנ"ה– 1994, והוראות פרק ב' לחוק יישום ההסכם בדבר העברה מכינה של סמכויות לרשות הפלסטינית (תיקוני חקיקה והוראות שונות), התשנ"ה– 1995 . ""מעשה טרור– כהגדרתו בחוק המאבק בטרור, התשע"ו– 2016 ; ""הרשות הפלסטינית– המועצה כהגדרתה בתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון– שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ״ז– 1967, כפי שהוארך תוקפן ותוקן .נוסחן בחוק, מעת לעת הוראת מעבר 2. מינה בית המשפט סניגור ל חשוד או נאשם כאמור בסעיף1 ,מיום כ"ב בתשרי ( התשפ"ד7 באוקטובר2023) ועד ל יום פרסומו של חוק זה, ישולם שכרו מכספים כאמור ב אותו.סעיף 2 רקע :כללי מינוי סניגור על ידי בית המשפט סעיף15 לחוק סדר הדין הפלילי , התשמ"ב- 1982 קובע כי שופט ימנה סניגור לנאשם או לחשוד שאין לו ,סניגור במקרים המנויים בחוק ו ,בכלל זה לאדם שהואשם בבית משפט מחוזי בעבירה שדינה מאסר עשר שנים או יותר (או חשוד בביצוע עבירה כאמור) ;למי ש הואשם בעבירה שנקבע לגביה כי בית משפט יטיל עונש מאסר בפועל; או למי ש התובע מסר הודעה שב כוונתו ל בקש לגביו עונש מאסר. בנוסף, קובע הסעיף שבית המשפט רשאי, על פי שיקול דעתו, למנות לאדם סניגור אם הוא חסר אמצעים, או בשלב שלפני הגשת כתב אישום ., בתנאים מסוימים כ מו כן, יש מצבים בניהול הליך פלילי שהחוק דורש נוכחות סניגור (כגון דיון בהיוועדות חזותית), ולכן ככל שאין לחשוד או לנאשם סניגור, בית המשפט ימנה לו סניגור לפי הוראות סעיף15 . מי שזכאי לכך לפי הוראות סעיף18 ,לחוק הסניגוריה הציבורית ה תשנ"ו- 1995 , יקבל את הייצוג באמצעות הסנגוריה הציבורית. ואולם, ככל שבית המשפט מ י נה לאדם סניגור שאינו ,מהסנגוריה הציבורית, רשאי הוא לפי תקנ ה4 ,לתקנות סדר הדין הפלילי התשל"ד– 1974 לקבוע לו שכר טרחה לפי טבלת הסכומים שמופיעה בתקנות. כך המצב לדוגמא בעניין העצורים שקשורים לאירועי ה-7 באוקטובר, שככלל אינם מיוצגים על ידי .הסנגוריה הציבורית, ודיוני המעצרים שלהם מתנהלים בדרך של היוועדות חזותית העברת כספים לרשות הפלסטינית והקפאתם לפי "חוקי היישום" שנחקקו בשנות ה- 90 ,מדינת ישראל מעבירה לרשות הפלסטינית כספי מסים שגבתה עבורה לפי החוק. בשנת2018 ,נחקק חוק להקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל, התשע"ח– 2018 , ובו הוראות לעניין הקפאה של כספים שמשלמת הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור : מתוך אותם הכספים שישראל מעבירה לרשות הפלסטינית מידי חודש, יוקפא סכום השווה ל- 1/12 מסך הכספים ששילמה הרשות הפלסטינית למחבלים ולבני משפחותיהם בשנה הקודמת, בהתאם לדוח שיכין שר הביטחון בנושא ויאו.שר בקבינט וזאת במטרה לתמרץ .את הרשות להפסיק לממן את מבצעי הטרור בהמשך לכך ,לפני כ חצי שנה, נחקק חוק לפיצוי קורבנות טרור (פיצויים לדוגמה), התשפ"ד- 2024 ,, שקובע בין היתר, כי אדם שנפגע ממעשה טרור רשאי לקבל פיצוי לדוגמא גם מ"מתגמל טרור", מונח שכולל בתוכו את הרשות הפלסטינית. נקבע בחוק כי מימון פסק דין לפיצוי לדוגמא מהרש"פ ייעשה מתוך אותם כספים .מוקפאים לפי חוק הקפאת כספים כאמור התיקון המוצע: כאמור, הצעת הח וק מבקשת לקבוע ששכר הטרחה של סניגור שמונה על ידי בית המשפט למי שחשוד או נ אשם בביצוע עבירה שהיא מעשה טרור , ,שאינו תושב ישראל או אזרח ישראלי, לא ישולם מקופת המדינה .אלא מתוך כספי הרשות הפלסטינית כספים אלו י תווספו לכספים שמוקפא ים לפי חוק ההקפאה המתואר לעיל . 3 סוגיות לדיון: 1 . מהי ההצדקה להחיל את ההסדר על?מי שאינו אזרח או תושב וחשוד או נאשם בביצוע מעשה טרור במקורה, הצעת החוק עסקה במניעת מימון המדינה לשכרם של סניגורים של נאשמים או חשודים בביצוע הטבח של ה-7 באוקטובר, וזאת דווקא על רקע הייחודיות של אירועים קשים אלה. כעת, מוצע להרחיב את תחולת ההסדר , ולקבוע כי התנאי להחלתו, במקום מעורבות באירועי7 באוקטובר, הוא כי ,העצור או הנאשם אינו אזרח או תושב המדינה , והוא חשוד או נאשם בביצוע עבירה שהיא מעשה טרור . מוצע כי הוועדה תדון בשאלת ההצדקה :לשתי ההבחנות העומדות ביסוד ההצעה המוצע ההצדקה להבחין בין עבירות טרור לעבירות אחרות, ובין אזרחים או תושבים של המדינה ובין מי שאינם כאלה, לעניין מימון הייצוג. האם אין בהרחבת תחולת ההסדר מעבר לעצורים הקשורים באירועי7 באוקטובר כדי לגרוע ?מהמעמד הייחודי של אירועים אלה 2. האם אין צורך להתנות את הפעלת ההסדר ב מימון בפועל של מחבלים על-ידי ה רשות הפלסטינית? הגיונו ה של הסדר המוצע מתבסס על ק יומו של חקיקה ברשות הפלסטינית ו לפיה הרשות משלמת למחבלים המרצים תקופות מאסר בישראל סכום חודשי אם הורשעו בביצוע מעשי טרור נגד ישראל (ראו סקירה של המטה הלאומי ללוחמה כלכלית בטרור בעניין - https://tinyurl.com/yey85aht .) ,בהתאם לכך ה תפיסה העומדת ביסוד ההסדר המוצע היא שאם הרשות הפלסטינית""לוקחת אחריות על מי שמבצע מעשה טרור , .מוצדק להשתמש בכספיה כדי לממן את הסניגור של אותם מבצעי מעשי טרור ואולם, באופן שבו ההסדר מנוסח כעת" , אין כל דרישה כי מעשה הטרור הספציפי יהיה כזה "המזכה בתשלום מן הרשות הפלסטינית, ובנוסף- אין כל תמריץ לרשות הפלסטינית להפסיק ולתגמל טרור שכן גם אם הרשות תחליט להפסיק לממן את אותם מבצעי מעשי טרור (או, לדוגמא, תרצה להרחיק את עצמה ממחבלי החמאס ולא להעביר תשלום בגין מעשים שחברי ארגון החמאס ביצע ו )עדיין היא ת ידרש לשלם על ,מימון הסניגור. זאת בשונה ,מ"חוק ההקפאה" שהוזכר לעיל שיוצר תמריץ כזה ו מבוסס על התפיסה כי שיעור הקיזוז ה וא כ שיעור המימון, ולכן- אם הרשות תפסיק לממן משפחות של מחבלים יופסק גם קיזוז הכספים . נוכח האמור, מוצע כי הוועדה תבחן האם יש מקום להתנות את הקיזוז של מימון הייצוג בביסוס זיקה פרטנית בין העצור או האסיר הביטחוני שבו מדובר ובין הרשות הפלסטינית, או למצער, לכלול בהסדר תנאי הקובע כי הסדר מימון הסניגורים מכספי הרשות יוותר בתוקף רק כל עוד הרשות ממשיכה לשלם לאסירים בי טחוניים. 3 . האם אין צורך לבסס זיקה בין?מעשי הטרור שבהם מדובר ובין הרשות הפלסטינית על- " פי הנוסח המוצע, הקיזוז מן הרשות הפלסטינית יחול על מי שאינו תושב ישראל או אזרח ישראל שנאשם או שחשוד בביצוע עבירה שהיא מעשה טרור ."על- פי נוסח רחב זה, הקיזוז יחול למשל גם על תייר בישראל .שמבצע מעשה טרור, בין אם הוא בזיקה לטרור הפלסטיני ובין אם לאו מוצע כ ,י הוועדה תבחן האם אין מקום ל דרוש כתנאי ל קיזוז , קיומה של זיקה בין סוג מעשה הטרור שבו מדובר ובין הרשות הפלסטינית? לדוגמא, לשקול לכלול תנאי הקובע כי ההסדר יחול רק לגבי מי שהרשות הפלסטינית– לפי הכללים והנהלים שלה– .מצהירה כי בכוונתה לשלם לו או לבן משפחתו אם יורשע 4 4 . המישור הבינלאומי– ההשלכות של ה שימוש בכספי הרשות הפלסטינית מוצע כי הוועדה תשמע מגורמי המקצוע במשרד החוץ ובמועצה לביטחון לאומי, מהן ה השלכות הבינלאומיות של השימוש המוצע ב כספים נוספים של הרשות הפלסטינית מעבר למה שקיים בחוק ההקפאה ובחוק הפיצויים לדוגמא. מטבע הדברים, ככל שיש זיקה בין הנאשמים או החשודים שבהם מדובר ובין ,הרשות הפלסטינית, גדלה הלגיטימציה להשתמש בכספי הרשות למימון הגנתם. ואולם ככל ש אין לרשות הפלסטינית קשר עם אותו רו עצ או אסיר בטחוני , האם אין חשש שנטילת הכספים תעמוד במתח עם ?התחייבויותיה הבינלאומיות של מדינת ישראל 5 ?. כיצד יפעל ההסדר בפועל מוצע כי הוועדה תשמע מנציגי החשב הכללי- מה יהיה המנגנון שיאפשר למדינה להעביר את התשלום לעורכי הדין מתוך הכספים שמוחזקים עבור הרשות הפלסטינית ? האם אין מקום לקבוע כי שכר הטרחה של הסניגור ישולם כפי שהוא משולם היום, ולאחר מכן, בכל חודש או בכל שנה, תערוך המדינה חישוב ותקזז את אותו סכום מהסכום שהיא מעבירה לרשות? 6 . כיצד משליך ההסדר על מצבים שבהם סניגור ממונה על- ידי הסניגוריה הציבורית? בדיונים הראשונים של הוועדה התמקד ההסדר במינוי סניגורים לעצורים הב י טחוניים הקשורים באירועי7 באוקטובר שאינם מיוצגים על- ידי הסניגוריה הציבורית. נוכח ההרחבה המוצעת של ההסדר, יתכן שחלק מן העצורים והאסירים שההסדר חל עליהם מיוצגים על-ידי הסניגוריה. מוצע כי הוועדה תבחן ה אם גם במצב זה יש הצדקה להחיל את ההסדר המוצע. האם אין מקום להחריג עצורים ואסירים המיוצגים על- ידי ?הסניגוריה מן ההסדר 7 .נתונים לעניין מימון סניגור ים בהעמדה לדין בשל ביצוע מעשה טרור הנתונים שהועברו עד עתה לוועדה עסקו רק בעלות מימון סניגורים לעצורים הקשורים באירועי7 באוקטובר. מוצע כי הוועדה תקבל נתונים אודות ה וצאות מינוי סניגורים, וכפועל יוצא, סכום הקיזוז שבו מדובר, נוכח הרחבת ההסדר לכלל העצורים ואסירים הביטחוניים שאינם אזרחים או תושבים. מובן שככל שהוועדה תרחיב את ההסדר גם לאוכלוסיות נוספות (דוגמת לוחמים בלת י חוקיים), או לעבירות נוספות .(כפי שדובר באחד הדיונים), יש צורך בקבלת נתונים רלוונטיים