חומר רקע

PDF 42,516 תווים המסמך המקורי ↗
1 מצג ה שווא ו ההטעיות ה פלסטיני ות ביחס להוראות שנוגעות לגביית מיסים ב הסכמי אוסלו במקום ל נצל הכנסות מ מיסי ,ם לקידום השלום השתמשה הרשות הפלסטינית ב כספים אלה ,להסתה .לתמרוץ ולתגמול טרור, ולמימון ארגוני טרור מוריס הירש ( הסכמי אוסלו בין ישראל לפלסטינים1993-1995 ) קבעו התחייבויות כלכליות ופיננסיות הדדיות ומוסכמות, כדי לחזק ולהגביר את האינטרס של הצדדים בהשגת "שלום צודק, בר קיימא ומקיף". 1 לשם כך הסכימה ישראל לוותר על הכנסות ממיסי ם מסוי מים לטובת הרשות הפלסטינית (הרש "פ ,) מתוך הנחה שההתחייבויות הכלכליות והפיננסיות ההדדיות עליהן הסכימו בהסכמי אוסלו יתרמו .ליחסי שלום ביניהן על בסיס התחייבות זו גבתה ישראל משנת2010 ואילך (עד אוגוסט2023 )יותר מ- 107.5 מיליארד ש"ח עבור הרש "פ. במקום שתש ת מש ב הכנס ות המ מיסי ,ם לקידום שלום השתמש ה הרש" פ בכסף למימון מדיניות ופעולות שונות, המפר ות באופן יסודי את התחייבויות הפלסטינים ,בהסכמי אוסלו ובכלל זה , בין היתר, הסתה לטרור, מדיניות תגמול לטרור( ""תשלום תמורת רצח) , קידום המאמצים להקמת .מדינה פלסטינית ושימוש בפורומים בינלאומיים כדי לרדוף נציגים ישראליים בניסיונם להציג מצג שווא של הסכמי אוסלו, טוענים כעת הפלסטינים כי ימה סים שעל הכנסות יהם ויתרה ישראל ה ם למעשה""כספים פלסטיניים, .שנגזלו על ידי ישראל לאור פעולות אלו, שהן בגדר שינוי חד צדדי ולא מורשה של ההתחייבויות הפלסטיניות על פי הסכמי אוסלו, על ישראל לשקול מחדש את עמדתה בנוגע ל ו ויתור על ה הכנסות מה מיסי ם ולאמץ קריטריונים מבוססי ביצוע כתנאי מוקדם לכל העברה עתידית של הכספים לידי הרש"פ. נושא ה מיסי ם הנ גבים על ידי ישראל ומועברים לרש "פ ,, בהתאם להתחייבויות ההדדיות בהסכמי אוסלו ממוסגר לרוב לפי נרטיב פלסטיני שקרי לפיו, במקרה הטוב, ישראל מונעת באופן בלתי חוקי גביית מיסי ם .פלסטיניים ובמקרה הרע, ישראל "גוזלת" כסף פלסטיני בניגוד ל תעמולה הפלסטינית, האמת היא שישראל היא הזכאית החוקית לכל ה הכנסות מה מיסי ,ם שנגבו והסכמתה של ישראל לוותר על ההכנסות הללו לטובת הרש "פ קשורה באופ ן אינהרנטי למסגרת .ההתחייבויות ההדדיות של הסכמי אוסלו " הסכמי אוסלו" הוא שם כולל למספר הסכמים שנכרתו בין ישראל לאש"ף בין ספטמבר1993 ל ספטמבר 1995 . ההסכמים כללו ארבעה מסמכים עיקריים: "הצהרת העקרונות", שנחתמה בספטמבר1993 ; 2 "הפרוטוקול בדבר היחסים הכלכליים" [הסכמי פריז], שנחתם באפריל1994 ; 3 "ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו", שנחתם במאי1994 ; 4 והסכם הביניים בנוגע לגדה המערבית ורצועת עזה, שנחתם בספטמבר1995 .)(להלן: הסכם הביניים5 מאמר זה יציג את היסודות וההתפתחות לאורך זמן של נושא המיסים , ע ד לנוהג הנוכחי, כדי לסייע להבין טוב יותר את מורכבות ה סוגי ו.ת רקע היסטורי 2 על פי המנדט של חבר הלאומים על ארץ ישראל משנת1922 , 6 ,כל השטח שממערב לנהר הירדן דהיינו כל שטח ארץ ישראל, לרבות " יהודה, שומרון ורצועת עזה, הוקצה למטרה ספציפית של כינון מחד ש" של המולדת הלאומית היהודית. תוכנית החלוקה של האו"ם מ- 1947 הייתה יכולה לשנות זאת, אך מדינות ערב דחו אותה. עם הכרזת עצמאותה של מדינת ישראל ב- 1948 , פלשה מצרים לרצועת עזה, וירדן פלשה ליהודה ושומרון. בעוד שלמצרים, ירדן ושאר המד ינות הערביות הייתה הזדמנות ל ם הקי מדינה "פלסטינית" באזורים שכבשו על ידם , מצרים בחרה להחזיק את רצועת עזה תחת שלטון צבאי. במקביל ,ניסתה ירדן לספח את יהודה ושומרון בצעד שנדחה על ידי הקהילה הבינלאומית. במסגרת זו בשנים שבין1948 ל- 1967 ,כל המיסים ברצועת עזה נגבו על ידי מצרים, וירדן גבתה את כל המיסים ביהודה .ושומרון לאחר מלחמת ששת הימים ביוני1967 ( ועד ליישום הסכמי אוסלו1993 עד1995 ), נגבו מיסי ם על ידי ישראל כחלק מניהולה של שטחים אלו. כפי שיוסבר להלן, אותם מיסי ם מתושבי יהודה, שומרון ועזה נגבו בהתא ם ל הוראות הרלוונטיות של הדין ,הבינלאומי7 והחוק שחל ביהודה ושומרון (החוק של המנדט .)הבריטי שעדיין בתוקף באזור, וחוקי המס הירדני והחוק הישראלי8 ,לעומת זאת מיסי ם אחרים, כגון מס הכנסה שנגזר מהעסקת פלסטינים בישראל, ומע"מ על טובין שנרכש על ידי פלסטינים בישראל בתוך קווי שביתת הנשק של1949, נגבו בהתאם ל.חוק הישראלי השינוי בעקבות הסכ מי אוסלו הסכמי אוסל ו יצרו את הרשות הפלסטינית (הרש "פ .) ככלי ליישום רעיון הממשל העצמי הפלסטיני התפיסה המנחה של הסכמי אוסלו הייתה שחייהם של הפלסטינים המתגוררים ברצועת עזה, יהודה ושומרון ינוהלו על ידי רש ה "פ ,. כדי ליישם חזון זה קבע ו הסכמי אוסלו העברת סמכויות ואחריות בתחומי המינהל האזרחי מישראל לרש "פ. מאחר שהרש "פ ,, ולא ישראל הייתה אמורה , עם העברת הסמכויות והאחריות אליה, לספק את צורכי הפלסטינים המתגוררים באזורים שבניהולה, היה צורך לספק מקור הכנסה ומימון לפעילות הרש "פ . כדי לענות על צורך זה, ומכיוון שהרש "פ החדשה שנוצרה הייתה אמורה להיות בעלת אחריות וסמכויות .משמעותיות, הסכימה ישראל לוותר על זכויותיה לגביית מגוון מיסים שונים ויתור זה נעשה כדי לסייע לרש "פ במשילותה על הפלסטינים ולסייע לה לעמוד בהתחייבויות שנתן אש"ף במסגרת הסכמי אוסלו. ככ זה, לא היה ה ו ויתור התחייבות ישראלית מוחלטת ובלתי ניתנת לביטול, אלא ויתור מותנה בכפוף ליישום הסכמי אוסלו על ידי אש"ף/הרש"פ בשמירה ו ב פיתוח היחסים היומיומיים עם .ישראל :עיקרון זה הוצג בהקדמה של "הסכמי פריז", הקובע " שני הצדדים רואים את התחום הכלכלי כאחת מאבני הפינה של יחסיהם ההדדיים, במטרה לחזק את עניינם בהשגת שלום צודק, בר קיימא וכולל. שני הצדדים ישתפו פעולה בשטח זה כדי להקים בסיס כלכלי יציב ליחסים אלה, אשר יוסדרו בתחומים הכלכליים השונים על פי עקרונות של כיבוד הדדי של כל צד לגבי האינטרסים הכלכליים של משנהו, הד דיות, צדק והגינות". סעיף1 לפרוטוקול בדבר היחסים הכלכליים הבהיר עוד כי הוא מהווה חלק בלתי נפרד מהסכמי אוסלו: " פרוטוקול זה, לרבות נספחיו, ישולב בהסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו (בפרוטוקול זה– "ההסכם"), ויהווה חלק בלתי נפרד ממנו ויפורש בהתאם. פסקה זו מתייחס ת אך ורק לרצועת עזה ואזור יריחו". סעיף XXIV של הסכם הביניים משנת1995 כלל באופן דומה את הפרוטוקול בהסכמים הרחבים יותר: 3 "היחסים הכלכליים בין שני הצדדים קבועים בפרוטוקול בדבר יחסים כלכליים שנחתם בפריס ב- 29 באפריל1994 ובנספחיו ובתוספת לו, אשר כולם מצורפים כנספחV , ויהיו כפופים להוראות ".המתאימות בהסכם זה ובנספחיו במסגרת היישום הרחב יותר של הסכמי אוסלו, ניתן לזהות שני שלבים יסודיים. השלב הראשון, שיושם במאי1994 , בהתאם להסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו, קבע היערכות מחדש של הכוחות הצבאיים הישראליים והעברה ראשונית של סמכויות ואחריות לגבי אזורים מסוימים ברצועת עזה ובעיר יריחו ביהודה ושומרון אל הרש "פ . השלב השני, שיושם בדצמבר1995 ו בינואר1996 ,במסגרת הסכם הביניים קבע היערכות מחדש של הכוחות הצבאיים הישראל י ים ב אזורים נוספים ביהודה וש ו מרון9 וסיום העברת הסמכויות והאחריות לרש "פ. עם יישום שלבים אלה, נכנסו96% מהאוכלוסייה הפלסטינית המתגוררת ביהודה, שומרון ורצועת עזה תחת סמכות הרש "פ. 10 שלבי היישום, ההיערכות מחדש והעברת הסמכויות והאחריות בכפוף להסכמים השונים גם היתוו את .שלבי הוויתור של ישראל על הכנסות ממס ה מיסים ש מעבירה ישראל לרשות הפלסטינית ארבע הקטגוריות העיקריות של מיסי ם שישראל הסכימה לוותר עליהם לטובת הרש "פ :הם כדלקמן 1 )מיסי יבוא – מיסים ;המשולמים על טובין שהזמינו פלסטינים מחו"ל 2 )בלו )(דלק– ;מיסים המשולמים על דלק שהזמינו פלסטינים מחו"ל 3 )מס ערך מוסף )(מע"מ– מיסי ם המשולמים על טובין ש רכשו ;פלסטינים מישראל 4 )מס הכנסה – מיסי ם המשולמים על הכנסה מעבודה בישראל ובהתיישבות. מיסי יבוא כפי שצוין לעיל, מ- 1948 עד1967, רצועת עזה הייתה בשליטת מצרים, .תחת שלטון צבאי11 ל רצועת .עזה לא היה נמל עצמאי, למרות שהנושא נשקל לעתים קרובות12 לפיכך, כל הסחורות ש נכנסו ל רצועת עזה באותה תקופה נכנסו דרך מצרים. במידת האפשר, תושבי עזה שהזמינו סחורה מחו"ל שילמו מכסי .יבוא, כשהיה נדרש, לשלטונות מצרים באותה תקופה הייתה יהודה ושומרון בשליטת ירדן. מכיוון שאותם אזורים היו מתוחמים מצד אחד על ידי ישראל וניתן היה להגיע אליהם רק דרך ירדן, כל הסחורות שנכנסו ליהודה ושומרון בתקופה זו נכנסו דרך ירדן. במידת האפשר, תושבי יהודה ושומ ,רון שהזמינו סחורה מחו"ל שילמו מכסי יבוא לרשויות הירדניות ככל ש.נדרש החל משנת1967 , כאשר עזה, יהודה ושומרון עברו לשליטת ישראל, אפשרה ישראל לתושבים הפלסטינים של אותם אזורים להזמין סחורות מחו"ל דרך נמלי ישראל. סחורות אלו היו חייבות ב מיסי יבוא ישראליים. כך, עוד לפני סיום ויישום הסכמי אוסלו, תושבי עזה, יהודה ושומרון שהזמינו סחורות מחו"ל שילמו מיסי .יבוא לרשויות הישראליות כדי למצוא מקורות הכנסה פוטנציאליים לרשות הפלסטינית המתהווה, הוסכם בפרוטוקול בדבר היחסים הכלכליים, כחלק מהעקרונות המוסכמים הרחבים יותר לגבי מדיניות ומיסוי יבוא, כי ישראל תמשיך לגבות מיסים אלו ותעביר את ההכנס ות לרש "פ. 4 כדי לתקף את הוויתור, הסכימה ישראל לתקן את תקנות מיסוי היבוא שלה ולהטמיע מערכת "שתבוסס על ע י".קרון של מקום היעד הסופי13 במילים אחרות, ישראל הסכימה לגבות, לוותר ולה עביר לרש "פ את כל מיסי היבוא על טובין שיעדם הסופי באזורים שבשליטת הרש "פ . הרצון והנכונות לסייע לרש "פ היו כה עמוקות עד שישראל אף הסכימה לוותר על מיסי היבוא ששילמו יבואנים ישראלים "כאשר היעד הסופי המצוין במפורש במסמכי היבוא הינו תאגיד שנרשם בידי הרשות הפלסטיני ת ומנהל פעילות עסקית בשטחים [שהועברו ל שליט ת הרשות– "].מ.ה. 14 " ב"תוספת המוסכמת לפרוטוקול בדבר היחסים הכלכליים" הסכים אש"ף במפורש כי ישראל תנכה3% מכל העברה עבור הצד הפלסטיני של ההכנסות מ מיסי יבוא ו מיסי ם עקיפים אחרים, על מנת לכסות את העלויות האדמיניסטרטיביות של ישראל בגביית ה מיסי ".ם הללו ובטיפול בעניינים הקשורים אליהם15 מאז יישום הסכמי אוסלו, כביטוי להתעצמות הכלכלה, הזמינו פלסטינים תושבי האזורים שבשליטת הרש "פ .כמויות הולכות וגדלות של סחורות מחו"ל. הגידול ביבוא מתבטא בגידול ההכנסה ממס יבוא בעוד שנתונים היסטוריים מקיפים המצביעים על מלוא היקפו של ויתור זה אינם זמינים, מידע שנמסר על ידי משרד האוצר לגבי התקופה החל מינואר2010 עד אוגוסט2023 מלמד כי תחת קטגוריה זו גבתה ישראל בשם הרשות סכום מצטבר של43,489,353,527 ,ש"ח16 :כפי שמוצג בתרשים הבא לו רצתה ,בכך י שראל הייתה יכולה לוותר לחלוטין על גביית מיסי היבוא, על ידי מתן פטור מ מיסי יבוא ל תושבי האזורים שבשליטת הרש "פ שייבאו סחורות. החלטה מסוג זה הייתה מעבירה את נטל גביית המיסים הללו על הרש "פ. דרך פעולה זו לא הייתה כדאית מכמה סיבות. ראשית, זה היה עלול לגרום לסערה ,כלכלית בישראל כאשר סחורות הזורמות למדינה בחופשיות פטורות ממס, ויוצרות תחרות בלתי הוגנת מול היבואנים הישרא לים הנדרשים לשלם מס. שנית, לרש "פ .היו חסרים המנגנונים להבטחת גביית מס על ידה כדי להפיג חששות אלה, הסכימה ישראל לגבות את מיסי היבוא ולהעבירם לרש "פ. 5 האם הגיע כל ה טובין המיובא לרשות הפלסטינית ליעד ו? כאמור, הוויתור הישראלי התייחס רק ל מיסי היבוא על טובין ש"יעדם הסופי" הוא נמענים המתגוררים באזורים שבשליטת הרש "פ . עם זאת, עם הזמן, נראה כי הסדר זה היה נתון להונאה מהותית, וכי למעשה, חלק ניכר מהסחורות שיובאו, ש"הי עד הסופי" המדווח שלהן היה הרש "פ , הופנו על ידי היבואנים .לישראל הונאה זו נחשפה בדו"ח של מבקר המדינה משנת2020 . 17 הדו"ח מצא כי בשנת2018 , רק59.1% ממטעני היבוא שיעדם הסופי המדווח היה לתוך שטחי הרש"פ, עברו בפועל במעברים הרשמיים מישראל ל אותם אזורים . לטענת המבקר , ממצא זה עורר חשש כי כמויות ניכרות מהטובין, שיובאו לכאורה על ידי פלסטינים, מעולם לא הגיעו ליעדן ברש "פ ,וכי ישראל מפסידה מאות מיליוני ש"ח בשנה על העברת הכנסות מ מיסי יבוא לרש "פ בור ע טובין שלמעשה נשאר ו בישראל. על פי הדו"ח, היה חשש לאובדן הכנסה נוספת של מאות מיליוני "ח ש מטובין שלא הגיעו לרש "פ ונמכרו בישראל מבלי שהמוכרים שילמו .עליהם מס כחוק18 מיסי בלו מס הבלו הוא מס שדומה ל ,מכסי יבוא אך .חל על דלק כך, הואיל ולא היו ל רצועת עזה או יהודה ושומרון יכולות עצמאיות ,ליבא דלק שילמו התושבים משנת1948 ועד1967 בלו באותם אזורים על שימוש בדלק לרשויות במצרים ובירדן, בהתאמה. מאז1967 , תושבי האזורים הללו קיבלו את הדלק בעיקר19 דרך .ישראל .חברות ישראליות מייבאות דלק עבור אזורים אלו ונדרשות בתשלום בלו20 לאחר מכן ןה מוכר ות אות ו לפי חוזה לרש "פ ולחברות הרשומות ברש "פ. בפרוטוקול בדבר העניינים הכלכליים, ישראל הסכימה כי אותו עיקרון של "מקום יעד סופי" החל על סחורות מיובאות צריך לחול גם על דלק מיובא. בהתאם לכך, על סמך דיווחי החברות הישראליות והרש "פ על כמות הדלק הנמכרת לרש "פ ולחברות רש ב "פ , הרשויות בישראל מחשבות את היקף מס הבלו שנגבה ומעבירות א ת הסכום לרש "פ. בעוד שנתונים היסטוריים מקיפים המראים את מלוא היקפו של ויתור זה אינם זמינים, מידע שנמסר על ידי משרד האוצר לגבי התקופה החל מינואר2010 עד אוגוסט2023 מלמד כי תחת קטגור יה זו גבתה ישראל עבור ה רש "פ סכום מצטבר של33,910,327,615 ,₪ 21 כפי שמוצג בתרשים הבא: 6 לו רצתה, יכלה ישראל לתת ליבואנים הישראלים פטור מבלו על דלק המיועד לשטחים שבשליטת הרש "פ ולחייב את הרש "פ .לגבות את המיסים באופן עצמאי דרך פעולה זו ית הי ה מביא ה לסערה כלכלית בישרא ל והי ית ה מאל צת את הרש "פ ,שלא הייתה ערוכה לכך , ל יישם מנגנון לגביית מס באופן מיידי. )מס ערך מוסף (מע"מ ישראל מחייבת תשלום.מע"מ על קשת רחבה של טובין ושירותים22 מכיוון שמע"מ הוא מס המשולם בנקודת הרכישה, כל הסוחרים ונותני השירות הישראלים מחויבים על פי החוק הישראלי לגבות מע"מ על .סחורות שהם מוכרים ועל שירותים שהם מספקים בישראל כך, משנת1967 עד ליישום הסכמי אוסלו, כאשר תושבי יהודה, שומרון ורצועת עזה, באזורים שיעברו בסופו של דבר לשליטת הרש "פ , רכשו סחורה בישראל, הם נדרשו לשלם מע"מ. כמו כל שאר ההכנסות ,ממע"מ ההכנסה מ מס הזה עבר ה .ישירות למדינת ישראל במסגרת הסכמי אוסלו הסכימה ישראל, שוב, לוותר על הכנסה זו ממס לטובת הרש "פ. ,בפרוטוקול בדבר העניינים הכלכליים, ישראל ואש"ף הסכימו באופן הדדי23 כי "תהיה התחשבנות של הכנסות מע"מ בין הצד הישראלי והצד הפלסטיני...". ההסכם קב ע כללים ותקנות טכניות לסליקה, שהיו דומים לשאר ויתורי המס, בהתבסס על עי קרון "מקום היעד". בניגוד לשאר הוויתורי ם של הצד הישראלי על ההכנסה מ מיסי .ם, הסכם המע"מ היה, תאורטית, הדדי הסליקה הסופית דרשה התחשבנות על מע"מ ששולם על טובין ושירותים שהזמינו ישראלים מאנשים ועסקים הנמצאים באזורים שבשליטת הרש "פ , וכן מע"מ ששולם על טובין ושירותים שהוזמנו על ידי אנשים וחברות הנמצאות באזורים שבשליטת הרש "פ מגורמים בישראל. באמצעות מערכת בירוקרטית זו, י כלו תושבים באזורים שבשליטת הרש "פ להגיש לרשויות המס הפלסטיני ות קבלות המעידות על רכ ישותיהם והמע"מ ששולם בישראל, ותושבים בישראל יכלו להגיש 7 לרשויות המס בישראל קבלות המעידות על קניותיהם ועל המע"מ ששולם באזורים שבשליטת הרש "פ . .לאחר מכן, שתי הרשויות חישבו את מאזן התשלומים ביניהם הגם שהסדר זה היה, באופן תאורטי, הדדי, בפועל, כמות הסחורות שנרכשו ב ישראל על ידי אנשים או עסקים הפועלים באזורים שב שליטת הרש "פ עלתה תמיד, ו באופן משמ עותי, על כמות הסחורות שרכשו ישראלים מאנשים או עסקים הפועלים באזורים שבשליטת הרש "פ . בהתאם לכך, מאזן התשלומים היה תמיד לטובת הרש "פ. בהתחשב בכך, ברור שהוויתור הישראלי משמעותי הרבה יותר מהוויתור של אש"ף/רש "פ. בעוד שנתונים היסטוריים מקיפים המצביעים על מלוא היקפו של ויתור זה אינם זמינים, מידע שנמסר על ידי משרד האוצר לגבי התקופה החל מינואר2010 עד אוגוסט2023 מלמד כי תחת קטגוריה זו גבתה ישראל עבור רש "פ סכום מצטבר של28,859,090,333 ₪ , כפי שמוצג בתרשים הבא: 24 מיסוי ישיר- מס הכנסה בנסגרת הסכמי אוסל ו, ישראל ויתרה תחילה לטובת הרש "פ "על הזכות לגבות כל "מיסוי ישיר מפלסטינים המתגוררים באזורים שבשליטת הרש "פ. ההוראה הראשונה בנושא זה הופיעה בסעיף VI ( 2) ש( ל הצהרת העקרונות1993 – ,)'אוסלו א שקבעה: "מייד לאחר כניסתה של הצהרת עקרונות זו ו היערכות מחדש מרצועת ,עזה ומאזור יריחו במגמה לקדם פיתוח כלכלי של הגדה המערבית ורצועת עזה, תועבר לידי הפלסטינים סמכות בתחומים הבאים: חינוך ותרבות, בריאות, רווחה חברתית, מיסוי ישיר ".ותיירות ה [ה דגשה ]הוספה לאחר הצהרת העקרונות נחת מו "הסכ מי פריז" אשר שיקפו את הצורך לתת מענה ולהעצים כלכלית את הרש "פ החדשה שנוצרה. לצורך כך היה זה מסמך רב- גוני שכלל מספר עקרונות מנחים, הרלוונטיים .ביותר לענייננו, כגון הסמכות של ישראל לגבות מיסים על טובין שיובאו לאותם אזורים 8 תחת הכותרת "מיסוי ישיר", הבהירו הסכמי פריז כי כל צד "יקבע ויסדיר באופן עצמאי את מדיניות המס ".שלו בענייני מיסוי ישיר, לרבות מס הכנסה על יחידים ותאגידים, מיסי רכוש, מיסים מקומיים ואגרות25 .ההסכם הגה את אחד הוויתורים הבולטים של ישראל משטר מיסוי הכנסה בישראל טרום הסכ מי אוסלו .עובדים בישראל, לרבות תושבי חוץ, מחויבים בתשלום מס הכנסה על הכנסה ממקור ישראלי26 מס ההכנסה הישראלי מוטל בשיעורים מדורגים הנעים עד47% . מס ההכנסה מתושבי חוץ העובדים בישראל משולם ישירות לקופת משרד האוצר. התושבים הפלסטינים של רצועת עזה, יהודה ושומר ,ון שעבדו בישראל (בתוך קו שביתת הנשק של1949 ), לפני היישום הראשוני של הסכמי אוסלו, נחשבו לתושבי חוץ. בהתאם לכך, מס ההכנסה ששילמו על הכנסה ממקור ישראלי, בדומה לכל שאר העובדים .תושבי החוץ, הועבר לקופת האוצר שינויים במשטר מיסוי הכנסה בעקבות הסכמי אוסלו בשינוי מ הותי מה מצב המתואר לעיל , בפרוטוקול,הכלכלי ה סכימה ישראל לוותר לטובת הרש "פ על ( מרבית75% ) 27 ההכנסות ממס ההכנסה ששילמו פלסטינים תושבי רצועת עזה ויריחו, שעבדו באופן חוקי28 בישראל, וכן על29 100% מ מס ההכנסה ששילמו הפלסטינים תושבי רצועת עזה ויריחו שעבדו בה תיישבות30 ב רצועת עזה וב.יהודה ושומרון במילים אחרות, פלסטינים שהיו תושבי רצועת עזה ויריחו ועבדו בישראל או בהתנחלויות המ שיכו לשלם מס הכנסה על בסיס מדרגות המס בישראל . המיסים שנגבו הועברו על ידי רשויות המס בישראל לרש "פ. אין במדינת ישראל הוראה דומה הקובעת העברת מס הכנסה שמשלם כל תושב חוץ אחר לממשלות של אותם.עובדים זרים בנוסף, בעוד שחלק מההסכמים הכלכליים בין ישראל לאש"ף/הרש "פ ,היו הדדיים, כמו בנוגע למע"מ הוראה זו הייתה חד- צדדית. במילים אחרות, לא הייתה התחייבות פלסטינית מקבילה שחייבה את הרש "פ להחזיר לישראל מס הכנסה ששולם על ידי ישראלים העובדים ב אזורי הרש"פ. ,בדומה לאופן התפתחות ויישום ההסכמים ,בשלב הראשון ו יתור ישראלי זה לטובת הרש "פ היה מוגבל באופן מיוחד לפלסטינים מ רצועת עזה או יריחו העובדים בישראל או בהת יישב ות . בהסכם הביניים משנת 1995 , הורחב הוויתור הישראלי על הכנסות ממס הכנסה כך שיכלול את מס ההכנסה שמשלמים כל הפלסטינים ברחבי רצועת עזה, יהודה ושומרון, המועסקים בישראל ובהתיישבות. 31 בעוד שנתונים היסטוריים מקיפים המצביעים על מלוא היקף ויתור זה אינם זמינים, מידע שנמסר על ידי משרד האוצר לגבי התקופה שמתחילה מינואר2010 עד אוגוסט2023 מלמד כי תח ,ת קטגוריה זו גבתה ישראל עבור ה רש "פ סכום מצטבר של1,261,490,999 ,₪ כפי שמוצג בתרשים הבא32 : 9 בתאוריה, אילו הסכים אש"ף, הייתה ישראל יכולה לתת לפלסטינים שעבדו בישראל או בהת יישבו ת פטור מתשלום מס הכנסה לישראל ולהטי ל את נטל גביית מס ה הכנסה על הרש "פ . ואולם, דרך פעולה זו הייתה מו עילה לפלסטינים כפרטים אך לא לרש "פ , ואף הייתה מחייבת את הרש "פ להקים מערכת גביית .מס משלה רצועת עזה לאחר ההתנתקות הישראלית ותחת שלטון חמאס בשנת2005 השלימה ישראל את ה תנתקותה המלאה מרצועת עזה, כאשר גירשה ממנה את כל התושבים הישראלים, ביצעה היערכות מחדש של כל כוחותיה הצבאיים והעבירה את השליטה על האזור כולו לידי הרש "פ . בבחירות לרש "פ, שהתקיימו ב שנת2006 ,זכה ארגון הטרור חמאס (שיזם לאחרונה טבח ב- 7 באוקטובר2023 )לרוב . למרות העובדה ש יו"ר הרש "פ , מחמוד עבאס, הדיח את ממשל ת ,חמאס השתלט חמאס על רצועת עזה ב שנת2007 . הטענה, החוזרת ונטענת, כאילו ישראל הטילה מצור מוחלט על רצועת עזה בעקבות השתלטות חמאס ,על האזור היא טענה מוטעית, שאין בה אמת והיא אינה מדויק ת בעליל. במציאות, למרות ההתנתק ות ושליטת חמאס על רצועת עזה, המשיכו לזרום לאזור סחורות ודלק מישראל, והעזתים המשיכו לצאת מהאזור לישראל בשל שלל סיבות, כולל לצורכי.תעסוקה בישראל בהתבסס על נתונים שפורסמו33 ( על ידי המשרד לתיאום עניינים הומניטריים של האו"םUNOCHA ,) התרשים הבא מציג את מספר המ שאיות עם סחורות ודלק שנכנסו לרצועת עזה מישראל משנת2008 עד2023 : 34 10 על הסחורות והדלק שנכנסו ל רצועת עזה מישראל, המשיכו העזתים לשלם לישראל מיסי יבוא, מע"מ או .בלו, לפי ההקשר ב התבסס על הנתונים35 שפרסם ארגון ה- UNOCHA , מציג התרשים הבא את מספר כניסות תושבי רצועת עזה לישראל משנת2008 עד ספטמבר2023, בין היתר למטרות תעסוקה36 : 11 גם כאשר הרש "פ לא שלטה עוד ב רצועת עזה, המשיכה ישראל להעביר לרש "פ כספי מיסי ם– מיסי ,יבוא מע"מ, בלו ומס הכנסה – ו שש למו על ידי תושבי רצועת עזה.לישראל מסיבה זו, לרש "פ היה תמריץ מוגבר להפעיל לחץ מדיני על ישראל להמשיך ולאפשר זרימת סחורות ודלק ל רצועת עזה דרך ישראל. בכך יכלה הרש "פ להמשיך ולטעון כי היא פועלת לטובת העזתים, ובמקביל א הי קיבלה הכנסה ניכרת עבור אזור שלא היה בשליטתה. לרש "פ לא היה כל תמריץ למצוא פתרון מדיני עם מצר ים כדי להקל על זרימת הסחורות ל רצועת עזה. פתרון כזה, שעלול היה להועיל לעזתים, היה מנוגד לאינטרס ה כלכלי של הרש "פ. משנת2006 ייבאו רשויות חמאס וה מקורבים לשלטון החמאס סחורות ודלק ממצרים , וזאת בנוסף לסחורות לו דלק המיובאים לרצועת עזה מישראל. בעוד ש סטטיסטי קה מקיפ ה בנושא אינה זמינה, נתונים שפורסמו על ידי ארגון UNOCHA מראים כי מאז 2008 עד2023, אלפי משאיות של סחורות, מיליוני ק "ג של גז בישול ומיליוני ליטרים של סולר, בנזין ודלק עבור תחנות הכוח נכנסו ל רצועת עזה ממצרים, דרך נקודות המעבר הרשמיות, כפי שמוצג בתרשים הבא37 : בנוסף למעברים הרשמיים, הפעילו שלטונות חמאס ואחרים גם מאות מנהרות שחצו ממצרים לרצועת עזה , דרכן הוברחו לרצועת עזה סחורות נוספות , שמהותן אינ ה ידוע ה ,ו כמויות גדולות של נשק ודלק. חמאס שמר לעצמו את כל ה הכנסות מ מיסי ם שהוטלו על ה סחורות ש הוזרמו לרצועת עזה ממצרים. 38 12 שונות כדי להשלים את ה סקיר ה בהקשר זה, חשוב להתייחס למספר נושאים שונים, כדלקמן: דמי ה טיפול ו ה ניהול ה מוסכמים כ פי שצוין לעיל, הסכמי אוסלו קבעו הסדרים של גביית מס נרחבת של ישראל לטובת הרש "פ . פונקציה זו חייב ה את ישראל להקצות כוח אדם וליצור מנגנונים אדמיניסטרטיביים להבטחת ה גבייה והעברת כספי ה מיסי ם. בהסכם הביניים הסכים אש"ף שישראל תגבה מכספי המיסים שייגבו3% דמי טיפול וניהול מ ינימליים לכיסוי עלויות אלו. 39 בתחילת שנת2023, בלחץ משמעותי של הממשל האמריקני, הסכימה יש ראל, על פי הדיווחים, 40 לה פחית את דמי הטיפול ב גין בלו על דלק מ- 3% המוסכמים ל- 1.5% . 41 על פי דו"ח מ תאם פעולות הממשלה בשטחי( ם מתפ"ש ), ה הפחתה יושמה עד ספטמבר2023 . 42 בעוד ש אש"ף הסכים שישראל תנכה3% "לכיסוי העלויות האדמיניסטרטיביות של ישראל בגביית ה מיסי ם הללו ובטיפול בעניינים הקשורים אליהם", ההנהגה הפלסטינית טוענת כעת כי הניכויים הללו הם חלק מה"ג זל " הישראלי של כספי מיסי ם פלסטיני י ם. העיוות הזה מתחיל מהראש. ,כך, לדוגמה יו"ר הרש "פ , מחמוד עבאס, טען בישיבת מזכ"לים של ,הפלגים הפלסטיניים43 כי "רשויות הכיבוש לוקחות מאות מיליארדים מהכסף שלנו, שהם גובים ב תמורה. במילים אחרות, על כל100 דולר, הם לוקחים3 דולר . ז ה גזל . הם גו זל ים את הכסף הזה". בעוד שאש"ף ה סכים ,במפורש לניכוי זה כדי לכסות חלק מההוצאות שנגרמו לישראל הנרטיב הפלסטיני המתפתח החדש הוא ש ישראל מואשמת בגניבה. אגרות מעבר ב מעברי אלנבי ורפיח ב"פרוטוקול בדבר הסדרים ב נוגע למעברים", המצורף כ תוספת החמישי ת לנספח I להסכם הביניים משנת 1995, הסכימה ישראל44 גם לחלוק עם הרש "פ את עלות אגרת ה מעבר שישלמו פלסטינים ואורחיהם במסופי אלנבי45 ו רפיח. 46 אגרת המעבר, שנקבעה תחילה בסכום של26 דולר47 ,לנוסע הייתה אמור ה להתחלק שווה בשווה בין הצדדים עבור750,000 ה נוסעים.הראשונים48 ה אגרה עבור נוסעים מעבר לאותם 750,000 הי יתה אמור ה להתחלק בשיעור של 16 דולר שיועברו לרש "פ ו- 10 דולר לישראל. 49 החלוקה התבססה על הרעיון שהמעברים יופעלו במשותף, בנוכחות גורמים ישראלי י ם ואנשי הרש "פ . היא גם לקחה בחשבון את האחריות של ישראל לעלויות ה פיתוח הו תחזוקה של המסופים. 50 הסדר זה פעל ,בתחילה אך הוא הו פסק זמן קצר לאחר תחילת מלחמת ה טרור ש יזמה הרש "פ ב ספטמבר 2000 , שלאחריו נאסרה כניסת פקידי הרש"פ ל מסופים . בכל הנוגע למסוף רפיח, השתנה המצב שוב בשנת2005 כאשר ישראל התנתקה מרצועת עזה והעבירה ל ידי ה רש "פ את השליטה ברצועה. מאז, פקידי הרש "פ , ולאחר מכן פקידי ארגון הטרור חמאס, גבו באופן בלעדי את דמי ה מעבר .כדי ל הצדיק את ה סנקציות ש יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן הטיל על רצועת עזה באפריל2017 , אמר ראש ממשלת הרש "פ ,דאז, רמי חמדאללה51 כי למרות ש ממשלת הרש "פ/פת"ח העבירה מיליארדי שקלים ל רצועת עזה במהלך ה עשור הקודם, חמאס שמר לעצמו את המיסים שגבה. 13 ,בעוד שישראל המשיכה להשקיע במסוף אלנבי52 הרש "פ , שאין לה חלק בתפעול ה מסוף ולפיכך לא נושאת ב הוצאות, מבקרת כל העת את ישראל על אי העברת ההכנסות מדמי הנוסעים. מס הכנסה ברשות הפלסטינית למרות שלרש "פ יש סמכות לה טיל מס הכנסה על הפלסטינים החיים ב אזורים הנתונים לשליטתה , היא ככלל נמנעה משימוש בסמכות זו. רמזי עודה, בעל טור קבוע ב עיתון הרשמי של הרש "פ, בהתייחסו לנושא בשנת2022, ציין53 כי "מספר מקורות לא רשמיים מערי כים ש מספר המיליונרים בפלסטין עומד על כ- 22,000 ][בני אדם . אם יוטל מס של3% ,על הונם התוספת האפשרית לקופת ה אוצר של[הרש]ות הפלסטינית מוערכת בכ- 3.5 מיליארד דולר בשנה, אם לכל אדם עשיר יש כ- 5 מיליון דולר בממוצע." בפועל, פלסטינים העובדים באזורים שבשליטת הרש "פ כמעט ש אינם משלמים מס הכנסה. החוק הישראלי ו יישום ה ה סכמי ם הכלכליים בין ישראל לרש "פ כדי ליישם את ה הסכמי ם הכלכליים בין ישראל לאש"ף/רש "פ ,ישראל נ.דרשה לחוקק מספר תיקוני חקיקה "החוק ליישום ההסכם לעניין רצועת עזה ואזור יריחו (הוראות כספיות והוראות שונות), התשנ"ה- 1994 " 54 ( " :להלן חוק היישום הראשון" )עבר ב כנסת בדצמבר1994 . חוק זה כלל את ייש ו ם ההסכמים הראשונים, בעקבות הצהרת העקרונות, הפרוטוקול בדבר היחסים ה כלכליים, וההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו. יישום הוו יתור על מיסי יבוא ,בהתאם להסכמים, בנוסף ליתר הוראותיו ותיקוניו לחוקים רלוונטיים אחרים55 קבע סעיף13 (א) לחוק ה יישום הראשון כי ישראל רשאית לגבות עבור הרש "פ מיסי יבוא על טובין המיועדים לאזורים שבשליטת הרש "פ, וכן להעביר הכנסות מאותם מיסים לרש "פ. יישום הפטור מהבלו סעיף13(ב) לחוק היישום הראשון קבע כי ישראל רשאית להעביר לרש "פ את ה הכנסות מבלו על דלק ש נמכר ל שטחי עזה ויריחו. יישום הוויתור על מס הכנסה סעיף14 לחוק ה יישום הראשון קבע כי" ישראל רשאית להעביר לרשות הפלסטינית סכום השווה ל- 75% ן ה מ מס שגבתה על הכנסה של תושבי שטחי עזה ויריחו... שהועסקו כדין בישראל". יישום הפטור ממע"מ בסעיף15 לחוק ה יישום הראשון נקבע כי אם לאחר התחשבנות בין ישראל לרש "פ לגבי הכנסות ממע"מ ה תברר כי על ישראל להעביר סכומים לרש "פ , ישראל רשאית לעשות כן. " החקיקה השתמשה במונח רשאית " כדי לציין כי מיסי ם אלו נגבו כדין על ידי ישראל וכי נית נה הרשאה להעביר את הכספים לרש "פ בהתאם ל הסכמי אוסלו. זכותה של ישראל לקזז חובות של הרש "פ מהכנסה ממס 14 בהדגשה של זכותה הקודמת של ישראל ל מיסי ם, הוסי ף סעיף16(א) לחוק ה יישום הראשון כי אם התברר מן הה תחשבנות בין רשות ה מיסי ם הישראלי ת ל ,בין הרש"פ כי על הרש "פ להעביר סכומים לישראל והם לא הועברו במועד שנקבע בהסכם, יקוזזו הסכומים האמורים מן הסכומים המועברים לרש "פ. ,באופן דומה בהדגש ת זכותה הקודמת של ישראל ל מיסי ם , סעיף16 (ב) לחוק היישום הראשון הוסיף כי שר האוצר הישראלי רשאי ל הורות על קיזוז מההכנס ות מה מיסי ם כספים שהרש" פ או התאגידים שבשליטתה או ש ,בניהולה חבים לישראל או לתאגידים בשליטתה או בניהולה או ,לאדם אחר בישראל אם התקיימו התנאים שקבע שר האוצר ובהתאם לה סדרים שנ קבע.ו הרחבת הוויתור עם הרחבת יישום ההסכמים מתוך ציפייה לגיבוש הסכם הביניי ם, וכדי לשקף את ההיערכות מחדש ש ל ישראל להעברת שטחים נוספים לשליטת הרש "פ , ובהמשך להסכם בדבר העברה מכינה של סמכויות ואחריות לרשות הפלסטינית, 56 חוקקה ישראל, ביוני1995 , " את חוק יישום ההסכם בדבר העברה מכינה של סמכויות לרשות הפלסטינית (תיקוני חקיקה והוראות שונות), התשנ"ה- 57 1995 ( " :להלן חוק ה יישום השני"). הרחבת הוויתור על מס הכנסה לצד הוראות אחרות, שיקף סעיף2 לחוק היישום השני את ההסכמות המתרחבות בין ישראל לאש"ף ואת הוויתור הנוסף של ישראל לא רק על מס ההכנסה ש ישראל גובה מ תושבי רצועת עזה ויריחו אלא גם על כלל מס ההכנסה ש נגבה מ תושבי יהודה ושומרון שאינם ישראלים, שעבדו כחוק בישראל. בהתאם, הוראות חוק ה יישום הראשון וחוק ה יישום השני קבעו במצטבר שישראל רשאית להעביר לרש"פ את כל ההכנסות ממס הכנסה ששולמו על ידי תושבי רצועת עזה ו יהודה ושומרון שאינם ישראלים. הרחבת הוויתור על מ ס ערך מוסף סעיף3 לחוק ה יישום השני שיקף באופן דומה את ההסכם והוויתור המורחב על הכנסה מ מע"מ ששול ם על ידי כל תושבי יהודה ושומרון שאינם ישראלים . במבט קדימה, סעיף4 לחוק ה יישום השני הרשה אז ,לשר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת להעביר מיסי יבוא נוספים או מי סים אחרים על טובין הנמכרים לתושבי יהודה ושומרון, ב אופן חלק י או מלא, ובכפוף לתנאים ולכללים, ככל שיידרש על פי ההסכמים בין ישראל לרש "פ. הרחבת הוויתור על מיסי יבוא ובלו על סמך הסמכות שניתנה לו בסעיף4 לחוק היישום השני, ב- 12 בנובמבר1995 , בעקבות חתימת הסכם הביניים, ו בעוד ישראל אבל ה ,על רצח ראש ממשלת ישראל יצחק רבין הוציא שר האוצר דאז, אברהם שוחט, צו58 ל וויתור והעברה נוספת לרש "פ של כספי מיסי יבוא59 על טובין המיועדים ליהודה ושומרון60 ושל כספי מיסי ה בלו61 .על דלק שנרכש על ידי "הצד הפלסטיני" והועבר ליהודה ושומרון כמו כן, הצו קבע את מערכת ההעברות החודשית ויישם את ההסכם הנ"ל, לפיו ישראל תנכה3% דמי ניהול בגין גביית המיסים. כיצד השתמשה הרשות הפלסטינית בהכנס ות ממ יסים? בעוד שישראל הסכימה לוותר על ה הכנסות מ מיסי ם כדי ל סייע רש ל "פ למלא את התחייבויותיה ב הסכמי אוסלו, כחלק מ שיפור היחסים ההדדיים בין הצדדים בהתאם להסכמי אוסלו, בפועל השתמשה הרש"פ בכספי המיסים במספר דרכים שהיוו הפרה יסודית של ההסכמים. 15 לדוגמה, הרש "פ השתמשה בהכנסות מ מיסי "ם כדי ליישם את מדיניות ה"תשלום תמורת הרג( “Pay-for- Slay” ) כדי לתגמל מחבל ים. במסגרת מדיניות ,מ זו שלמת הרש "פ מאות מיליוני ש "ח בשנה כ משכורות חודשיות למחבלים ש נעצרו על ידי ישראל ולמחבלים משוחררים, ו כן ל קצבאות חודשיות למחבלים שנפצעו ולמשפחות מחבלים הרוגים. 62 על פי ה הערכות, היקף תשלומי הרש"פ למחבלים נאמדים ב יותר ממיליארד ש "ח בשנה, ובשנים מסוימות עד כדי 7.47% מתקציב התפעול של הרש "פ. 63 המשמעות היא שמתוך סכום של 107,520,262,474 "ח ש , עליו ויתרה ישראל החל מ- 2010 עד אוגוסט2023 , שילמה הרש "פ כמעט14 מיליארד ש "ח כ ,תגמול כספי למחבלים. בהסכמי אוסלו קיבל ו אש"ף והרש"פ על עצמם התחייבויות חוזרות ונשנות ל היאבק בטרור, א ך במקום להשתמש בהכנסה מ מיסי ,ם למלחמה בטרור בפועל השתמשה הרש "פ בכסף כדי להסית, לתמרץ ולתגמל טרור. הרש "פ ,השתמשה בכסף גם למימון ארגוני טרור בינלאומיים64 ל קידום ה מאמצים להשגת הכרה ב "מדינת "פלסטין באו"ם ,ל הצטרפות לבית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) כדי לגרום להעמדה לדין של מנהיגי ישראל ו חיילי צה"ל, ואף כ אמצעי להגדלת נכסי תיק הנדל"ן הבינלאומי של אש"ף. 65 מסקנה והצעות לשינוי מדיניות כשישראל חתמה על הסכמי אוסלו, היא פעלה מתוך כוונה אמיתית לקדם שלום. כדי להקל על ת פעול הרש"פ , הגוף שנוצר בהסכמים ככלי לייש ו ה ם שלטון עצ ה ה מי פלסטיני, וכדי לספק לרש" ,פ הכנסה ניכרת הסכימה ישראל לוותר על ההכנסות מכמה מיסי ם לטובת הרש "פ/. במהלך השנים, אש"ף רש ה" פ עשתה ככל יכולתה כדי לשכנע את העולם ש כספי המיסים שהיא מקבלת מישראל הם כמעט זכות פלסטינית ,מולדת ובו ן זמ ב הפרה כמעט כל התחייבות ש נתנה לקידום ה שלום ו למאבק בטרור. מסמך זה נועד להציג את הרקע לוויתור של ישראל על כספי המיסים ו לשקף באופן נאמן ואמיתי את הנושא. למרות המציאות המתפתחת, ישראל המשיכה לעמוד בהתחייבויותיה והעמידה לרשות הרש"פ ,רק מאז 2010, למעלה מ- 107.5 מיליארד ש "ח . במקום להשתמש בכסף ל קידום שלום, הרש "פ ניצלה את ה כסף כדי להסית, לתמרץ ולתגמל טרור, למימון ארגוני טרור בינלאומיים ולמימון מאמצים שונים המערערים /ומפרים את ההתחייבויות של אש"ף רש ה "פ. לאחר30 שנה של יישום הסכמי אוסלו, ישראל חייבת כעת לשקול מחדש את התנהלותה. ההנהגה הפלסטינית הוכיח ה שוב ושוב כי עבור ה הסכמי אוסלו היו מסמכים ריקים ותו לא .ה רש"פ לקח ה את ה כסף שישראל הסכימה לוותר עליו במטרה לקדם שלום, והשתמש ה בו כדי לערער את הסכמי אוסלו באופן שיטתי ולטפח שנאה ואיבה. ה פלסטיני ם אפילו מנסים במניפולטיביות להשתמש במחוות ובוויתור ים של ישראל כאמצעי לתקוף את ישראל. המשך העברת הכספים לרש"פ, בהיקפים הולכ ים וגדל,ים ,פוגע בביטחון הלאומי של ישראל. בפועל ישראל מממנת לא רק את מדיניות התגמול לטרור של הרש"פ אלא גם את כל ה פעילויות הפלסטיניות הנפשעות האחרות. לפיכך, הגיע הזמן שישראל תשקול מחדש את מדיניות הוויתור שלה. במקום להמשיך ו להעביר לרש"פ את הכנסות המיסים ,ללא מחשבה ו מתוך ידיעה מלאה שהרש "פ תשתמש בכספים כדי להפר את התחייבויותיה באופן יסודי, על ישראל לתכנן וליישם גישה מבוססת ביצוע. לשם כך, על ישראל להציב לאש"ף ול רש"פ ,אולטימטום: לבטל את מדיניות התשלום תמורת הרג להפסיק כל הסתה, כפי שהיא מחויבת לה במסגרת הסכ מי אוסלו, להפסיק לממן ולתגמל טרור בהתאם להתחייבויותיה בהסכמי אוסלו, להפסיק את ניסיונותיה לקבל הכרה כ "מדינת פלסטין", המהווה הפרה 16 יסודית של ה התחייבות ב הסכמי אוסלו כפי שנקבעה בסעיף הסופי, סעיףXXXI(7) ,לא לשנות את מעמד השטחים עד לתוצאות של ה משא ו ה מתן על מעמד הקבע ,ו כמו כן לפרוש מיד מה- ICC ולבטל את תלונותיה נגד בעלי תפקידים וקצינים ישראלים. אם הרשות לא תציית, על ישראל להפסיק להעביר את כל הכנסות המס שעליהן הסכימה לוותר ולשקול סנקציות נוספות. נספח1 הכנסות מ מיסי יבוא שעליהן:ויתרה ישראל לטובת הרש"פ הכנסות מ מיסי יבוא שעליה ן ויתרה ישראל לטובת הרש"פ66 סכום מצטבר שנגבה שנה 1,629,906,963 2010 1,803,403,278 2011 1,984,848,725 2012 2,073,427,596 2013 2,520,411,210 2014 2,922,380,724 2015 3,167,004,206 2016 3,353,709,974 2017 3,472,314,924 2018 3,693,690,511 2019 3,873,906,461 2020 4,549,254,509 2021 4,968,769,938 2022 3,476,324,508 2023 (עד סוף אוגוסט) הכנסות מ מיסי בלו שעליהן:ויתרה ישראל לטובת הרש"פ הכנסות מ מיסי בלו שעליה ן ויתרה ישראל לטובת הרש"פ67 סכום מצטבר שנגבה שנה 1,639,510,308 2010 1,636,871,372 2011 1,758,145,008 2012 1,970,530,654 2013 2,474,240,420 2014 2,773,867,427 2015 2,970,927,425 2016 2,903,505,132 2017 2,481,102,543 2018 2,372,980,472 2019 2,364,346,148 2020 2,595,056,305 2021 17 3,367,734,389 2022 2,601,510,012 2023 (עד סוף אוגוסט) הכנסות מ מע"מ שעליהן:ויתרה ישראל לטובת הרש"פ הכנסות מ מע"מ שעלי הן ויתרה ישראל לטובת הרש"פ68 סכום מצטבר שנגבה שנה 1,503,391,399 2010 1,621,956,991 2011 1,872,302,023 2012 2,016,462,205 2013 2,278,566,947 2014 2,276,326,571 2015 2,186,221,832 2016 2,288,038,851 2017 2,003,596,210 2018 2,136,507,730 2019 1,820,446,805 2020 2,080,209,834 2021 2,820,050,880 2022 1,955,012,055 2023 (עד סוף אוגוסט) הכנסות מ מס הכנסה שעליהן ויתרה ישראל לטובת הרש"פ: הכנסות מ מס הכנסה שעלי הן ויתרה ישראל לטובת הרש"פ סכום מצטבר שנגבה69 שנה 13,822,869 2010 29,467,491 2011 8,821,284 2012 39,881,233 2013 48,955,379 2014 23,265,370 2015 35,963,211 2016 180,202,207 2017 71,047,950 2018 206,692,074 2019 76,227,530 2020 260,045,247 2021 188,157,211 2022 78,941,943 2023 (עד סוף אוגוסט) משאיות ודלק ים שנכנס ו ל רצועת עזה מישראל: 18 דלקים שנכנסו לעזה מישראל משאיות שנכנסו לעזה מישראל דלקים תחנת כוח (ליטרים) גז לבישול (ק"ג) דיזל ודלק (ליטרים) שנה נתון חסר נתון חסר נתון חסר 26,834 2008 נתון חסר נתון חסר נתון חסר 30,566 2009 69,740,000 38,150,000 3,670,000 39,630 2010 7,199,700 34,230,000 2,630,000 49,283 2011 24,530,000 33,800,000 7,520,000 57,441 2012 8,110,000 39,080,000 42,080,000 56,373 2013 65,730,000 51,100,000 149,360,000 47,590 2014 85,730,000 58,600,000 192,560,000 94,036 2015 81,800,000 60,090,000 224,070,000 119,002 2016 33,530,000 65,460,000 198,050,000 116,634 2017 30,010,000 47,690,000 131,180,000 101,088 2018 140,140,000 9,910,000 72,000,000 95,572 2019 143,270,000 11,830,000 38,840,000 96,651 2020 134,570,000 4,340,000 22,990,000 80,361 2021 145,760,000 29,110,000 15,660,000 74,096 2022 122,080,000 25,900,000 12,920,000 60,033 2023 כניסת תושבי רצועת עזה לישראל: כמות הכניסות לישראל שנה 26,272 2008 28,150 2009 40,549 2010 52,875 2011 60,697 2012 70,760 2013 73,241 2014 183,237 2015 157,142 2016 82,809 2017 114,795 2018 191,826 2019 59,901 2020 70 90,421 2021 71 424,417 2022 437,794 2023 משאיות ודלק ים שנכנס ו ל רצועת עזה ממצרים: 19 דלקים שנכנסו ל רצועת עזה ממצרים משאיות שנכנסו ל רצועת עזה ממצרים שנה גז לבישול (ק"ג) דיזל ודלק (ליטרים) נתון חסר נתון חסר 4 2008 נתון חסר נתון חסר 556 2009 נתון חסר נתון חסר נתון חסר 2010 נתון חסר נתון חסר נתון חסר 2011 נתון חסר נתון חסר 79 2012 נתון חסר נתון חסר 8,749 2013 נתון חסר נתון חסר 4,083 2014 נתון חסר נתון חסר 729 2015 נתון חסר נתון חסר 1,439 2016 נתון חסר 11,250,000 1,875 72 2017 18,820,000 62,820,000 5,083 2018 60,300,000 106,330,000 7,589 2019 63,840,000 109,890,000 9,742 2020 73,730,000 144,530,000 14,974 2021 62,800,000 159,880,000 32,353 2022 49,990,000 121,700,000 36,016 2023 1 סעיףXI ב הצהרת העקרונות בדבר הסדרי ביניים של ממשל עצמי( 1993 ) ונספחיםIII ו- IV - principles - of - https://www.gov.il/en/pages/declaration ,. ראו גם הסכם הביניים הישראלי- פלסטיני בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה , סעיףXXIV [יחסים כלכליים] וכן נספחV – הפרוטוקול בדבר היחסים הכלכליים, ראו פסקה רלוונטית ב- 1993 - since - agreements - interim - plo - pages/israel / https://www.gov.il/en . 2 principles - of - il/en/pages/declaration . gov . https://www 3 pdf . document/ParisProtocol_en - org/system/files/information . https://unctad 4 ment%20on%20the%2 org/files/IL%20PS_940504_Agree . un . org/sites/peacemaker . un . https://peacemaker pdf . 0Gaza%20Strip%20and%20the%20Jericho%20Area%20%28Cairo%20Agreement%29 5 agreement - interim - palestinian - israeli - il/en/pages/the . gov . https://www 6 palestine - for - mandate - il/en/pages/the . gov . https://www 7 סעיף48 של אמנת האג בדבר הדינים והמנהגים של מלחמה ביבשה (האגIV ;) 18 באוקטובר1907 . 8 'מנשר מס2 – ,מנשר בדבר סדרי שלטון ומשפט7 ביוני1967 , פסקה5 , pdf . il/media/fiumgfqn/%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%AA_1 . idf . https://www 9 בשלב זה הכוחות הישראליים יצאו מג'נין, שכם, טול כרם, קלקיליה, רמאללה ובית לחם ומ- 50 4 ערי ם וכפרים. רוב העיר חברון הועברה לסמכות הרש"פ בינואר1997 . 10 agreement - palestinian - israeli - the - of - stage - next - redeployments - il/en/pages/further . gov . https://www 11 / gazans - the - and - gaza - hate - world - the - org/article/does . https://jcpa 12 0263775820955196 - fn1 - ref - 1177/0263775820955196#body . com/doi/full/10 . sagepub . https://journals 13 הפרוטוקול בדבר ה יחסים ה כלכליים , סעיףIII ( 15 .) 20 14 .שם 15 הסכם הביניים, נספחV :(תוספת לפרוטוקול בדבר היחסים הכלכליים), פסקה “For the purposes of the implementation of the Protocol on Economic Relations, Israel will deduct 3% from each transfer to the Palestinian side of import taxes and other indirect taxes, in order to cover Israel's administrative costs in collecting these taxes and in handling matters related to them.” 16 טבלה שמציגה את הסכומים שנגבו בכל שנה מוצגת בנספח1 . 17 pdf . Maavarim - 202 - 70c - il/sites/DigitalLibrary/Documents/2020/70c/2020 . gov . mevaker . https://www 18 .לא ברור מה, אם בכלל, נעשה, על מנת למנוע את הנזקים וההפסדים אליהם מתייחס המבקר 19 בכפוף להבהרות לגבי עזה לאחר ה התנתקות והשתלטות חמאס על רצועת עזה , כפי שיוסבר להלן. 20 htm . il/law_html/law01/265_075 . co . nevo . https://www 21 טבלה שמציגה את הסכומים שנגבו בכל שנה מוצגת בנספח1 . 22 htm . il/law_html/law01/271_001 . co . evo n. https://www 23 הפרוטוקול בדבר היחסים הכלכליים, סעיףVI ( 5 .) 24 טבלה שמציגה את הסכומים שנגבו בכל שנה מוצגת בנספח1 . 25 סעיףV ( 1 ); ראו גם הסכם הביניים, נספחIII , פרוטוקול בנושא ה עניינים ה אזרחיים , סעיף8 ( 1 .) 26 income - personal - on - com/israel/individual/taxes . pwc . https://taxsummaries 27 סעיףV ( 4 ))(א. 28 ",למותר לציין, שפלסטינים שהועסקו בלא היתר בישראל או בהתיישבות ששולמו "בשחור לא שי.למו מס הכנסה 29 סעיףV ( 4)(ב(. 30 נושא החוק שהוחל ב רצועת עזה, יהודה ושומרון הוא נרחב כשלעצמו, ומעבר לתחום מאמר זה. ככלל, החוקים שהוחלו היו ה חוק העות'מאני (עד1917 ,) החוק המנדט ורי ( 1922 – 1948 ,) החוק המצרי ל( גבי רצועת עזה1948- 1967), הח וק ה ירדני לגבי יהודה ושומרו ן ,ו החוק הישראלי הצבאי (מאז1967 ) עד2005 בעזה (לפני ההתנתקות .הישראלית) ועד היום ביהודה ושומרון כמו כן, ישראלים המתגוררים בה תיישבות .באותם אזורים היו כפופים לחוקים ספציפיים או להוראות החוק הישראלי נושא החוקים הספציפיים החלים בהת יישבות , המנגנונים המשמשים ל יישומם וההיגיון העומד מאחורי יישום כל הוראה ספציפית, חורג גם כן .מתחום מאמר זה ,למרות זאת לצורך מאמר זה, ההוראות הרלוונטיות קבעו כי ישראלים שהעסיקו פלסטינים מרצועת עזה ויריחו, ומאוחר יותר, עם היישום המורחב של הסכ מי אוסלו על כל רצועת עזה, יהודה ושומרון , נדרשו לנכות מס הכנסה מהעובדים הפלסטינים שלהם בהתאם לחוק הישראלי .ולמדרגות המס הישראליות הרלוונטיות באותה עת 31 הסכם הביניים, נספחV , תוספת1 , סעיףV ( 4 .) 32 טבלה שמציגה את הסכומים שנגבו בכל שנה מוצגת בנספח1 . 33 org/data/crossings . ochaopt . https://www 34 טבלה שמציגה את מספר המשאיות וכמויות הדלק שעברו מישראל לרצועת עזה מוצגת בנספח1 . 35 https://www.ochaopt.org/data/crossings 36טבלה שמציגה את מספר הכניסות מרצועת עזה לישראל מוצגת בנספח1 . 37 טבלה שמציגה את מספר המשאיות וכמויות הדלק שעברו ממצרים לרצועת עזה מוצגת בנספח1 . 38 אומנם אין נתונים רשמיים זמינים, אך מומחים טוענים שחמאס הרוויח מאות מיליוני דולר בשנה מהברחת סחורות .ממצרים לתוך רצועת עזה- no - hamas - poverty - plagued - com/news/world/gaza . nbcnews . https://www ( ) rcna121099 - come - cash - shortage 39 הסכם הביניים, נספחV (תוספת לפרוטוקול לעניינים הכלכליים) סעיף4 . 40 - implement - to - vowed - it - that - pa - boost - to - steps - out - carry - to - yet - com/israel . timesofisrael . https://www / ramadan - before 41הבסיס המשפט י להסכמה זו אינו ברור. כפי שיפורט להלן, הדרישה לנכות עמלה בסך3% לכיסוי ההוצאות .האדמיניסטרטיבית נכללה הן בהסכם הביניים, והן בצו של שר האוצר הישראלי, שנדרש ליישם את ההסכמים 42 /cogatonline/status/1704884141555138954 com . https://x 43 org/page/18244 . https://palwatch 44 נספחI , תוספת5 .', חלק ז 45 .מעבר אלנבי מחבר בין ירדן לבין יהודה ושומרון 46 .מעבר רפיח מחבר בין מצרים לרצועת עזה 47 עם חלוף הזמן, ישראל.העלתה את סכום אגרת היציאה כדי להתחשב באינפלציה וביוקר המחיה בישראל 48 נספחI , תוספת5 , חלק ז', פסקה2 .)(א 49 נספחI , תוספת5 , חלק ז', פסקה2 .)(ב 50 נספחI , תוספת5 , חלק ז', פסקה3 .)(ב 21 51 - hamas - employees - salaries - authority - com/originals/2019/04/palestinian . monitor - al . https://www html . government 52 il/en/pages/changesattheallenbybridgecrossing . gov . https://www 53 org/page/30083 . https://palwatch 54 'ספר החוקים של ישראל, מס1497 , 28 בדצמבר1994 . 55שכלל, בין ה.יתר, תיקונים לחוקי מס הכנסה, מס ערך מוסף, ביטוח לאומי, דיני עבודה וביטוח לאומי, הישראליים 56 . responsibilities - and - powers - of - ansfer tr - preparatory - on - il/en/pages/agreement . gov . https://www ,ההסכם כלל הוראות טכניות בעיקרן לגבי ההעברה הישראלית וקבלת סמכות ואחריות על ידי הרש"פ. בין היתר ההסכם כלל נספחים ספציפיים שהתייחסו למיסוי ישיר (נספחV - - il/en/pages/preparatory . gov . https://www – ) v- annex - responsibilities - and - powers - of - transfer ובנוגע למע"מ (נספחVI - ) vi - annex - responsibilities - and - powers - of - transfer - il/en/pages/preparatory . gov . https://www 57 'ספר החוקים של ישראל, מס1526 , 9 ביוני1995 . 58 'ילקוט הפרסומים, מס4356 , 3 דצמבר1995 . 59 סעיף2 .(א) של הצו 60 ."הצו המקורי משתמש במונח "הגדה המערבית 61 סעיף2 )(ב.של הצו 62 / intentions - peaceful - vows - palestinian - contradicts - terrorists - salaries - org/paying . https://jcpa 63 org/page/14029 . https://palwatch 64 org/page/16701 . https://palwatch 65 org/page/29467 . https://palwatch 66 כל הסכומים לאחר ניכוי עמלת הטיפול המוסכם בשיעור של3% . 67 כל הסכומים לאחר ניכוי עמלת הטיפול המוסכם בשיעור של3% . 68 כל הסכומים לאחר ניכוי עמלת הטיפול המוסכם בשיעור של3% . 69 הסכומים השנתיים שנגבו השתנו בכל שנה בשים לב להיקף היתרי עבודה שאושרו מעת לעת בהתאם לצרכים ולמצב הביטחוני. לא היה ניתן להשיג נתונים שמבחינים בין גביית מיסים מפלסטינים שהועסקו בישראל לעומת .פלסטינים שהועסקו בהתיישבות 70 .הירידה המשמעותית נבעה מהגבלות שנקבעו כדי להתמודד עם מגפת הקורונה 71 החצי הראשון של שנת2021 .הושפע מהמשך ההתמודדות עם מגפת הקורונה 72 ,בנוסף על הכמויות שצוינו4,000,000 ליטרים של דלקים נ .כנסו ממצרים לרצועת עזה עבור תחנת הכוח