חומר רקע
1
נכבד
נו י ,
:הנדון תגובת לובי
99
להצעת חוק החברות (
'תיקון מס37
( )
ממשל תאגידי בחברות ציבוריות שאין בהן בעל
שליטה
), התשפ"ג -
2023
בשם לובי
99
(חל"צ ) אנו מתכבדים להציג את עמדתנו לקראת הדיון שצפוי להתקיים ביום
שלישי ,
5
בנובמבר2024
(
'ד
בחשוון
ה "תשפ
ה ) בשעה13:00
'בנושא "הצעת חוק החברות (תיקון מס37
)
(ממשל תאגידי בחברות ציבוריות
שאין בהן בעל שליטה), התשפ"ז-
2023
:(להלן
הצעת החוק).
1
.אנו מברכים על קידומה של הצעת החוק
חוק החברות
, תשנ"ט-
1999
:(להלן
החוק )גובש,
,בעיקר על מנת להתמודד
עם בעיית הנציג האופקית –
,זו שבין בעלי מניות המיעוט לבעלי מניות השליטה הקיימת בחברות עם מבנה בעלות
ריכוזי , כלומר שקיים בהן
בעל שליטה .
בשנים האחרונות הולך ו
גדל מספרן וחלקן בהון ה
נ סחר בבורסה בישראל של
חברות ציבוריות ,שמבנה הבעלות שלהן הוא מבוזר, כלומר
שאין בהן בעל שליטה .
מגמה זו מייצרת אתגרים חדשים
שה
חוק, במתכונתו הנוכחית ,
אינו מספק להם מענה הולם., ומכאן הצורך בהצעת החוק
האתגרים בחברות ללא גרעין שליטה נובעים בעיקרם מהכוח העודף המצוי בידי ההנהלה
והדירקטוריון;
מפערי
המידע
בינם לבין בעלי המניות;
ומהעובדה שבעלי המניות מבוזרים ובעלי תמריץ מופחת לפקח באופן אפקטיבי על
ההנהלה
)"("בעיית האדישות הרציונלית". כל אלה מאפשרים 'שלטון מנהלים ,
שעלול להביא את ההנהלה
והדירקטוריון לפעול למיקסום תועלתם האישית, תוך קבלת החלטות הסותרות את טובת
ו
.של ציבור בעלי המניות
במטרה
לתת
מענה הולם לאתגרים העולים ממבנה בעלות מבוזר, ו נוכח ההשפעה המהותית של הדירקטוריון על
התנהלות התאגיד, נדרשים תיקונים שונים בחוק,
אשר
יבטיח
ו כי הדירקטוריון,
על ועדותיו
ובכללותו,
יפעל אך ורק
להגשמת תכלית החברה
ולשירות עניינם של ציבור
המשקיעים.
לעמדתנו ,לשם ה
שגת המטרה ,נדרשים תיקונים נוספים על אלו שהוצעו במסגרת הצעת החוק , הן לגבי הרכב
הדירקטוריון ,והתנהלותו והן לגבי
הזכויות
המוקנות על פי החוק.לבעלי המניות
נציין כי אומנם חלק מהתיקונים
המוצעים על ידנו
יהיו רלוונטיים גם לגבי חברות עם בעל שליטה, אך הם נדרשים במיוחד בחברות ללא בעל שליטה .
כמו כן, אנו סבורים כי מוטב שהחוק י היה אדיש ככל הניתן בין מבני הבעלות השונים, על מנת שלא ליצור תמריץ
אצל בעל מניות או אצל ההנהלה .לקיומו של מבנה בעלות מסוים כדי שלא יחולו חלק מהוראות החוק
בין היתר ,
יש
ל תקן את החוק באופן שיבטיח כי חברי ,דירקטוריון יהיו ראויים לכהונה מבחינת כשירות ומיומנות
ויהיו משוחררים מכל זיקה וניגוד עניינים ש י מנע מהם לפעול
באופן עצמאי ו לטובת בעלי המניות. בנוסף, יש להבטיח
כי עבודת הדירקטוריון תתבצע באופן שלא יעניק למי מחברי הדירקטוריון כוח עודף על שאר חברי
ו ,
ההחלטות
יתקבלו .באופן מקצועי והפיקוח על ההנהלה יהיה אפקטיבי
1 כאן .
לכבוד ,
4
בנובמבר2024
חברי ועדת החוקה, חוק ומשפט
ג'
בחשו
ןו ה"תשפ ה
כנסת ישראל
2
לפיכך ,ב
מסגרת ה
תיקו נים ,לחוק
יש לקבוע :
1.
יו "ר
הדירקטוריון לא יוכל להיות חבר בוועדת
המינויים;
2.
החלטת ועדת המינויים
וועדת התגמול
תתקבל ברוב של דירקטורים בלתי תלויים;
3.
לא ימונה כדירקטור חיצוני מי שקשריו יוצרים או עלולים ליצור ניגוד עניינים ,עם תפקידו כדירקטור
לפי
הצהרת
ו;
4.
דירקטור בלתי תלוי יוכל להציע את ;מועמדותו לכהונה נוספת
5.
התקופה בה חברה יכולה לפעול ללא
דח
"צים/דב"תים
תי
תחם בזמן;
6.
בנוסף , יש לחייב את
קביע
תה
של
מדיניות מינויים גם בחברה עם בעל שליט
ה.
,כמו כן נדרש לערוך מספר תיקונים בחוק, שיאפשרו
לבעלי המניות פיקוח הדוק יותר על הדירקטוריון,
ולהגביר את
יכולתם ל
א בט את עמדתם ביחס לאופן פעילותם של חברי הדירקטוריון,
וזאת באמצעות חיזוק "הדמוקרטיה
."התאגידית
לפיכך ,
,במסגרת התיקונים לחוק יש
ל :קבוע
1.
לא ניתן לשריין
ברוב מיוח
ד הוראות בתקנון החברה הנוגעות למינוי דירקטורים ,תקופת כהונתם
וסיום
כהונתם;
2.
הדירקטוריון לא יוכל למנות
דירקטורים לתקופת
כהונה מלאה ללא קבלת אישור האסיפה;
3.
עסקה עם מנכ "ל
חברה
שאין בה בעל שליטה
תחייב את אישור האסיפה הכללית;
4.
איסור
על כהונה כמנכ"ל וכיו"ר במ
ביל ק
בחברה
שאין בה בעל שליטה;
5.
חובת גילוי אופן הערכת מיומנותו
החשבונאית והפיננסית של דירקטור;
ולחייב פרסום הודעה מקדימה טרם
אסיפה
כללית שעל סדר יומה מינוי דירקטורים .
)להלן התיקונים המוצעים על ידנו (באדום) על גבי החוק הנוכחי (בשחור והנוסח
המוצע
של
:)הצעת החוק (בירוק
1.
קביעת מדיניות
מינויים
גם בחברה עם בעל שליטה
סמכויות
הדירקטוריון
ותפקידיו
92
.
(
12
)
בחברה ציבורית ובחברה פרטית שהיא חברת איגרות חוב –
יקבע בהתחשב, בין
השאר, בסוג החברה, גודלה, היקף פעילות החברה ומורכבות פעילותה, ובכפוף
למספר
הדירקטורים שנקבע בתקנון לפי סעיף219
–
)(א
את המספר המזערי הנדרש של דירקטורים בדירקטוריון, שעליהם להיות
בעלי מומחיות חשבונאית ופיננסית, כמשמעותה לפי סעיף240
(
בחוק זה –
דירקטורים בעלי מומחיות חשבונאית ופיננסית ;)
(ב) בחברה ציבורית שאין בה בעל שליטה מדיניות לעניין הרכב הדירקטוריון הרצוי
וכשירותם הרצויה של חבריו(
להלן- מדיניות המינויים )
3
:הסבר
1.
בהתאם ,לדברי ההסבר להצעת החוק
מוצע
להעניק
לדירקטוריון
של חברה ציבורית שאין בה בעל שליטה
סמכות
לקבוע מדיניות מינויים, במסגרתה הוא יוכל"
,להתוות
,על בסיס מאפייני החברה, צרכיה ואתגריה
את התמהיל הרצוי של החברים בדירקטוריון החברה ואת הכישורים
שלדעת הדירקטוריון צריכים להיות
לחבריו, כבסיס להליך בחירת המועמדים לכהונה כדירקטורים שיוצעו מטעם
הדירקטוריון לאסיפה
הכללית" .
2
על בסיס מדיניות זו, יוכל הדירקטוריון (או ועדת המינויים) "לבחון את מצבת הדירקטוריון
,באופן רחב, אגב מתן תשומת לב לתמהיל הכישורים הניסיון, העצמאות והידע של חבריו, מה שיאפשר
".להבטיח את רציפות הדירקטוריון3
2.
לאור התכלית המבורכת הזו ,
אנו סבורים כי אין כל רציונל שלא לקבוע כך גם לגבי .חברה עם בעל שליטה
קביעתה של מדיניות כזו, בכל חברה–
בין אם יש לה בעל שליטה ובין אם לאו–
ת וכל
לתרום "ל טיוב
המינויים
האינדיבידואליים , שיוכלו להתנהל בשיטתיות, ברשמיות ובשקיפות על בסיס
פרמטרי
ם
ידועים
.מראש"
4
3.
אשר על כן, יש לקבוע כי לכל
דירקטוריון, ללא קשר למבנה השליטה בחברה ,
תינתן הסמכות לקבוע את
מדיניות המינויים –
דבר אשר
יכול לה צמיח תועלת רבה לכל חברה–
.ללא קשר למבנה הבעלות בה
4.
,נוסיף כי, כפי שמובהר גם בדברי ההסבר קביעתה של מדיניות המינויים לא גורעת מזכותו של בעל מניה
להציע מועמד לדירקטוריון בהתאם להוראות סעיף66
(ב) לחוק. על כן, ההסדר המוצע אינו פוגע בזכותם
של בעלי המניות – ובפרט, בז
כותו של בעל השליטה, לו רוב מובנה באסיפה הכללית –
להביא לבחירה של
דירקטור אף אם מועמדותו אינה תואמת את מדיניות המינויים, כלל שלדעת בעלי המניות הדבר לטובת
.החברה
5.
כמו כן נדגיש כי יש חשיבות לכך שמדיניות המינויים של החברה (כמו גם פעילותה של ועדת המינויים
)שמוצע להקים בחברה ללא בעל שליטה תקבל פומבי במסגרת
ה דוח השנתי
של החברה , שם תפורט
מדיניות החברה גם בנוגע לגיוון ולאיזון מגדרי.
אנו סבורים כי במסגרת הדיון בהצעת החוק יש להבטיח כי
.משרד המשפטים יפעל כדי להתקין תקנה מתאימה שתקבע כך5
2.
מניין חוקי לקבלת החלטה בוועדת התגמול
מינוי ועדת תגמול
118א.
)(ג'הוראות סימן ח, ו סעיף115
)(ב) עד (ה וסעיף116
א
,יחולו על ועדת תגמול
.בשינויים המחויבים
:הסבר
יש
להחיל את סעיף116
א, הקובע את המניין החוקי לקבלת החלטה בוועדת הביקורת, גם על
ועדת התגמול .
2
'עמ1199
ל הצעת
ה
חוק .
3 אסף אקשטיין וקובי קסטיאל , "מינוי דירקטורים: תאוריה, ראיות, מדיניות" משפטים נב429
,
482
(
2023
:) (להלן
אקשטיין וקסטיאל).
4 שם.
5
'שם, בעמ486
.
4
3.
ועדת מינויים
מינוי הוועדה
118ג .
)(א דירקטוריון חברה ציבורית ,שאין בה בעל שליטה ימנה מקרב חבריו ועדת
מינויים(
בחוק זה– ועדת מינויים).
)(ב
מספר חבריה של ועדת מינויים לא יפחת משלושה ורוב חבריה יהיו דירקטורים
בלתי תלויים.
)(ג הוראות סימן ח' וסעיף115
)(ב עד
)(ה יחולו על ועדת מינויים, בשינויים
ה ;מחויבים
ואולם יושב ראש דירקטוריון שסווג כדירקטור בלתי תלוי יהיה רשאי
.להיות חבר בה
)(ד ועדת ביקורת יכולה לשמש גם ועדת מינויים .
תפקידי הוועדה
118
ד
)(א :תפקידיה של ועדת המינויים הם
(1) להמליץ לדירקטוריון על מדיניות המינויים
כמשמעותה בסעיף92, או אם
הוסמכה לכך על ידי
הדירקטוריון–
;לקבוע את המדיניות כאמור
(2)
להמליץ לדירקטוריון על המועמדים שיוצעו
,מטעמו לאסיפה הכללית
,בהתאם למדיניות המינויים
או אם הוסמכה לכך על ידי הדירקטוריון –
לקבוע את המועמדים שיוצעו כאמור .
)(ב
,השר רשאי לקבוע, בהתייעצות עם רשות ניירות ערך ובאישור ועדת החוקה חוק
,ומשפט של הכנסת
הוראות
ותנאים בנוגע לאופן ביצוע תפקידי הוועדה, וכן רשאי
הוא לקבוע כי הוראות סעיף זה לא יחולו על סוגי
.חברות, בתנאים שיקבע
)(ג
הוראות סעיף זה לא יחולו על מועמדים שהציע בעל מניה מכוח זכותו לפי סעיף
66
.)(ב
מניין חוקי לקבלת
החלטה בוועדת
מינויים
118
ה
המניין
החוקי לדיון ולקבלת החלטות בוועד ת המינויים,יהיה רוב חברי הוועדה
.ובלבד שרוב הנוכחים הם דירקטורים בלתי תלויים
:הסבר
1.
,ראשית
יש.לאסור על יו"ר דירקטוריון להיות חבר בוועדת המינויים
השתתפותו של יו"ר הדירקטוריון –
שנבחר בעצמו לתפקיד זה ע"י הדירקטורים, ת ביא למצב אבסורדי ל בו יו"ר הדירקטוריון יש כוח השפעה
,משמעותי בעניין מינוי הדירקטורים שלאחר מכן
ישתתפו
בהצבעה על המינוי שלו
עצמו
להמשך כהונתו
כיו"ר הדירקטוריון .
כל זאת כאשר ממילא בידי יו"ר הדירקטוריון כוח עודף על שאר חברי הדירקטוריון
,שנובע מסמכויותיו בחוק6
ובפרט מהיותו בעל כוח הכרעה בהחלטות
המתקבלות בדירקטוריון .
7
2.
ו הרי ידוע כי בתפקידו"
מייצג היו"ר את הדירקטוריון ומשמש חוליה
מקשרת בין הדירקטוריון לבין
ההנהלה הפעילה, "
8
" וכן כי
כיו"ר בידיו ידע
רחב יותר והוא מעורב יותר בענייני החברה, תוך שהוא מקיים
6
למשל, סעיף96
ו סעיף98
לחוק .
7
סעיף107
לחוק .
8
)יוסף גרוס, חוק החברות (מהדורה חמישית מורחבת ,
504
,
2016
:(להלן
גרוס.)
5
מגע שוטף עם ההנהלה הפעילה ודן בבעיותיה ובידיו ההחלטה בנושאים שיעמדו לדיון
בדירקטוריון. בפועל
מובאים אליו נושאים להחלטה בין מושבי הדירקטוריון וכן
המנכ"ל.מבקש להיוועץ עמו מדי פעם "
9
3.
על כן
נראה כי
השתתפותו של יו"ר הדירקטוריון בוועדת מינויים –
כאשר הוא
במובנים רבים
חלק בלתי
,נפרד מהנהלת החברה ,סותר למעשה את מטרתה של הוועדה
כפי שמובא בדברי ההסבר, לווסת את ה
שפע ת
ההנהלה על תהליך
המינוי .
10
4.
נציין כי לפי נוסח
הצעת החוק שפורס מה בעבר ,
11
גם משרד המשפטים החזיק בעמדה לפיה אין זה רצוי
.שיו"ר הדירקטוריון יהיה חבר בוועדת המינויים
בדבר
י
ההסבר ל הצעת החוק הנוכחית אין כל התייחסות
לשינוי
בעמדת משרד המשפטים לעניין זה ו אף
אין כל דיון או התייחסות למשמעות
השתתפותו של יו"ר
הדירקטוריון בוועדת המינויים .
5.
עוד נדגיש כי הקביעה כי יו"ר הדירקטוריון יכול להשתתף בוועדת המינויים רק אם הוא בלתי תלוי אינה
מספקת. זאת מאחר ש עצם השתתפותו של יו"ר הדירקטוריון–
אשר כאמור מחזיק ממילא
ב כוח עודף על
.שאר חברי הדירקטוריון, למעשה פוגעת באי התלות שלו כלפי שאר הדירקטורים
6.
השתתפותו של יו"ר הדירקטוריון בוועדת המינויים גם
פוגע
ת
" ברעיון שהוזכר בתזכיר לפיו ועדת ביקורת
".תוכל לשמש גם כוועדת מינויים כדי להקל ולפשט את הרכבי ועדות החובה של הדירקטוריון12
וברוח
הדברים–
ראוי להחיל את אותו סטנדרט של הרכב ועדת הביקורת (בה יו"ר הדירקטוריון אינו רשאי להיות
חבר, ללא קשר לאי תלותו)
13
גם על ועדת המינויים. זאת על מנת להבטיח כי עבודתה של ועדת המינויים
.אכן תשיג את תכליתה לפי דברי ההסבר לחוק
7.
בנוסף ,יש לקבוע כי הוראות לגבי אופן ביצוע תפקידי ועדת המינויים, ובפרט,
קביעה כי הדרישה
להקמתה לא תחול על סוגי חברות ,
.תהיה תחת ביקורת פרלמנטרית מדובר בחוק שיש לו השלכות
משמעותיות על התנהלות הממשל התאגידי של חברות ציבוריות ולא ברור מדוע הוראות שיאפשרו החרגות
שונות מתחולת ההוראות
לא ת
י .עשה באישור ועדת החוקה
8.
כמו כן, יש לקבוע
מניין חוקי לקבלת החלטה בוועדת המינויים , בדומה לזה שחל על דיוניה של ועדת
ביקורת.
,שהרי
נדרש להבטיח ש
בעת קבלת החלטה בוועדת המינויים,
אכן
י ישמר העיקרון לפיו ההחלטה
תתקבל
ע"י רוב של דירקטורים
בלתי תלויים – כפי שחל גם לגבי ועדת הביקורת .
4.
תקופת כהונה, מינוי ופ
י
טורי דירקטורים
9
'עמ505
10
'הצעת החוק עמ1200
11
'הצעת חוק החברות (תיקון מס36) (ממשל תאגידי בחברות ציבוריות שאין בהן בעל שליטה), התשפ"ב-
2022
.כאן
12
'עמ16
לתזכיר חוק החברות (תיקון מס'...) (ממשל תאגידי בחברות ציבוריות שאין בהן בעל שליטה), התשפ"א-
2021
.
13
סעיף115
.(ב) לחוק
תקופת הכהונה
222
. כ
ת הונ
ם של דירקטורים שמונו בידי אסיפה כללית תסתיים בתום האס יפ
ה השנתית
שתתקיים
ל
ראש
ו נה לאחר מועד המינוי, אלא אם כן נקבע אחרת בתקנון
ואולם
:קביעה אחרת בתקנון של חברה ציבורית כפופה להוראות אלה
(1
) כהונתו של דירקטור שמונה בידי האסיפה הכללית
תסתיים לכל המאוחר
בתום
האסיפה השנתית
;השלישית שתתקיים לאחר מועד המינוי
(2) בכל עת, כהונתם של מרבית הדירקטורים תסתיים לכל המאוחר בתום
6
:הסבר
1.
( מנגנון המינוי המדורג של חברי הדירקטוריוןStaggered Board
)מהווה
אמצעי התגוננות מפני השתלטות
עוינת
, אשר מ קשה על משתלט פוטנציאלי לבסס את שליטתו בחברה. זאת, מאחר שמנגנון זה מונע ממנו
להשתמש בזכויות ההצבעה שלו כדי למנות דירקטורים מטעמו. מאחר שמדובר במנגנון המוגדר במסגרת
התקנון של החברה, ומאחר שהצע
ו ,ת לשינוי התקנון מובאות ברוב המוחלט של המקרים, מטעם הנהלת
החברה–
למעשה מדובר באמצעי של ההנהלה, בחברה ללא גרעין שליטה, לבצר את
שליטתה , ולמנוע
השתלטות של בעל מניות . קיומו של מנגנון זה מעצים את בעיית הנציג האנכית –
שבין ההנהלה לבעלי
.המניות
2.
במסגרת הצעת החוק מוצע להגביל את היכולת של ההנהלה לבצר את שליטתה באופן האמור, ע"י הגבלת
.משך הכהונה המקסימלי של דירקטור, כפי שניתן לקבוע בתקנון
3.
אלא, שחשוב מכך לקבוע כי הוראות בתקנון הנוגעות למינוי דירקטורים, לתקופת כהונתם ולסיום כהונתם
לא יוכלו להיות"משו
י רי נות" כך
שיידר
ש רוב מיוחד על מנת לשנות
ן.
קביעה כאמור הכרחית על מנת
לאפשר למשתלט פוטנציאלי לבסס את שליטתו.ובכך להבטיח שיוכל להכווין את פעולת החברה
4.
כך למעשה, אף אם התקנון של החברה קובע את קיומו של מנגנון המינוי המדורג של הדירקטורים, משתלט
פוט
נ
ציאלי יוכל, ראשית, לבטל את קיומו .
14
זאת כמובן, רק בתנאי שי צליח לשכנע את רוב בעלי המניות
לה צביע בעד שינוי התקנון .וביטול המנגנון לצורך כך, המשתלט הפוטנציאלי יצטרך לרכוש את אמונם של
,רוב בעלי המניות
כצעד ראשון לפני רכישת גרעין השליטה בחברה מיד.ם
5.
,על כן אנו סבורים כי קביעה לפיה אין לשריין הוראה בתקנון הקובעת תקנון מדורג תאפשר איזון בין הצורך
של ההנהלה לבצר את
מעמדה;
הרצון להבטיח יציבות והמשכיות
של דירקטוריו ;ן הצורך למנוע שלטון
מנהלים ו הצורך לאפשר .למשתלט אשר זוכה באמונם של שאר בעלי המניות לבסס את שליטתו
6.
בנוסף , יש לקבוע כי כהונתם של דירקטורים אשר
מונו ע"י הדירקטוריון (בהתאם לתקנון החברה ,ולא ,
כברירת המחדל בחוק,
)ע"י האסיפה הכללית
תסתיים בתום האסיפה הכללית שתתקיים לראשונה לאחר
.מועד המינוי
7.
.קביעה כאמור נדרשת גם לולא התיקון המוצע
שאם לא כן ,
הן לפי הנוסח הנוכחי והן לפי הנוסח
המוצע ,
כהונתם של חברי דירקטוריון
אשר מונו
ע"י הדירקטוריון
עשוי ה להימשך עד שלוש שנים, מבלי שזו תובא
לאישור האסיפה הכללית . לא ניתן להשלים עם מצב בו האסיפה הכללית למעשה מוותרת על סמכותה למנות
את הדירקטורים של החברה–
סמכות שהיא אחת מהמרכזיות והחשובות ביותר
שהוקנו
.לה15 זאת,
מאחר
14
לדוגמה–
.'מקרה 'פז נפט כאן
15
משימה המוטלת על אסיפת בעלי המניות מכוח סעיפים57
(4
,)
59
ו-
230
לחוק.
,לאחרונה רשות ניירות ערך הביעה חשש ממצב כאמור
במסגרת פנייתה לחברת שופרסל בע"מ, בעקבות מינוי דירקטורים ע"י דירקטוריון החברה(כאן)
. באותו מקרה, דירקטוריון החברה נמנע
מהבאת מינויים של דירקטורים שמונו על ידו ל אישור
האסיפה הכללית
.שהתכנסה
.האסיפה השנתית השנייה שתתקיים לאחר אותה עת
(3
)
חברה אינה רשאית לקבוע
הוראה בתקנון לפיה דרוש רוב מיוחד לשינוי
הוראה בתקנון
העוסקת במינוי או כהונה של דירקטורים.
(4
)כ
הונ ות של דירקטור שמונ
ה
בידי
הדירקטוריון
תסתיים בתום האס
ה יפ
הכללית
שתתקיים
ל
ראש ו
נה לאחר מועד המינוי .
7
ש ,כוחם של בעלי המניות, באמצעות הצבעתם באספה הכללית לגבי מינוי או סיום כהונתו של דירקטור
מהווה אמצעי מרכזי עבורם להפעלת פיקוח על הדירקטוריון16
ולביטוי עמדתם ביחס לאופן פעולתו. אמצעי
זה מהווה ביטוי מרכזי של עקרון "הדמוקרטיה התאגידית", והוא מעניק לדירקטוריון את הלגיטימציה
.לפעול כאורגן המשמעותי ביותר בחברה17
5.
הרחבת הגדרת זיקה של דירקטור חיצוני או בלתי תלוי
כשירות למינוי
240
.
...
,(ב) לא ימונה לדירקטור חיצוני יחיד, שהוא קרוב של בעל השליטה, וכן מי שיש לו
לקרובו, לשותפו, למעבידו, למי שהוא כפוף לו במישרין או בעקיפין או לתאגיד
שהוא בעל השליטה בו, במועד המינוי או בשנתיים שקדמו למועד המינוי, זיקה
לחברה, לבעל השליטה בחברה או לקרוב של בעל השליטה, במועד המינוי, או
לתאגיד אחר, ובחברה שאין בה בעל שליטה או מי שמחזיק בדבוקת שליטה – גם
,זיקה למי שהוא, במועד המינוי
יושב ראש הדירקטוריון, המנהל הכללי, נושא
משרה או
בעל מניות מהותי או נושא
ה
משרה הבכיר ביותר בתחום הכספים
; לענין
סעיף קטן זה –
""זיקה–
קיום יחסי עבודה, קיום קשרים עסקיים או מקצועיים דרך כלל או
שליטה, וכן כהונה כנושא משרה, למעט כהונה של דירקטור שמונה כדי לכהן
,כדירקטור חיצוני בחברה שעומדת להציע לראשונה מניות לציבור; השר
בהתייעצות עם רשות ניירות ערך, רשאי לקבוע כי,ענינים מסוימים, בתנאים שקבע
;לא יהוו זיקה
""תאגיד אחר- תאגיד שבעל השליטה בו, במועד המינוי או בשנתיים שקדמו למועד
המינוי, הוא החברה, או בעל השליטה בה, או בחברה שאין בה בעל של י טה– יושב
,ראש הדירקטוריון, דירקטור, המנהל הכללי נושא משרה או
בעל מניות מהותי
או
נושא המשרה הבכיר ביותר בתחום הכספים.
(ג) לא ימונה יחיד כדירקטור חיצוני אם,קשריו תפקידיו או עיסוקיו האחרים
יוצרים או עלולים ליצור ניגוד ענינים עם תפקידו כדירקטור, או אם יש בהם כדי
.לפגוע ביכולתו לכהן כדירקטור
:הסבר
1.
הדירקטור החיצוני–
ובדומה גם הדירקטור הבלתי תלוי, אמורים להיות גורמים אובייקטיביים ונטולי
זיקות, לתאגיד, להנהלתו ולבעלי השליטה בו. מעמדם העצמאי, אי תלותם, חברותם בוועדות המרכזיות של
.החברה, אופן בחירתם והקשיים לפטרם, נועדו כולם לנטרל, במידת האפשר, את דילמת הנציג18
16
,דב סולומון, "אדישות רציונלית של בעלי מניות: כיצד לעורר את ציבור המשקיעים מתרדמתו?" עיוני משפט לט317
,
331
(
2016
).
17
אקשטיין ו ,קסטיאל לעיל ה"ש3
', בעמ433
.
18
יוסף גרוס
דירקטורים ונושאי משרה בעידן הממשל התאגידי
115
(מהדורה חמישית2018
.)
8
2.
אשר על כן, יש,
,ראשית
להוסיף דרישה של היעדר זיקה של דירקטור בלתי תלוי בחברה ללא בעל שליטה
לכל.נושא משרה, ולא רק לנושא המשרה הבכיר ביותר בתחום הכספים
3.
תכלית התיקון המוצע היא להבטיח את עצמאות
ם
של הדירקטורים הבלתי תלויים,
ולכן יש לוודא כי אלו
אינם בעלי זיקה גם ל נושאי משרה אחרים אשר, בהתאם להגדרת המונח
בחוק, כפופים למנכ"ל החברה.
זיקה ש כזו עשויה לפגוע באי תלותם וליצור ניגוד עניינים אשר יחריף את בעיית הנציג שבין בעלי המניות
להנהלה, אשר מינויים כדירקטורים חיצוניים/בלתי תלויים נועד ל .מנוע
4.
בנוסף , יש להבטיח כי יחיד, המבקש להתמנות כדירקטור חיצוני, אינו מקיים קשרים אשר יוצרים או
עלולים ליצור
ניגוד עניינים עם תפקידו כדירקטור, או אם יש בה כדי לפגוע ביכולותי
ו
.לכהן כדירקטור
זאת, בדומה לדרישה הקבועה בכללי הנאסד"ק, לפיה לא יכהן כדירקטור עצמאי, מי שיש לו קשרים אשר
יפריעו ל
הפעלת שיקול דעת עצמאי ב מילוי
סמכויות
יו
.כדירקטור19
5.
התיקון האמור
יג ביר הן את האחריות החלה על
הדירקטור,
המצהיר
ש
מתקיימים לגביו תנאי הכשירות ,
לוודא כי הוא אינו מקיים קשרים
שונים אשר עשויים לפגוע בעצמאותו ,
20
והן את זו שחלה על ועדת
הביקורת, שנדרשת לאשר כי הדירקטור אכן
ממלא את תנאי הכשירות .
21
6.
,תיקון זה נדרש נוכח העובדה כי כיום
ובניגוד להוראות כללי הנאסד"ק , רשימת הזיקות הנחשבות לכאלו
,אשר פוגעת באי התלות של הדירקטור החיצוני/הבלתי תלוי
כה מצומצמת, עד כי מ
ת
אפשר
ים
מצבים
אבסורדיים בהם ישנם קשרים
קרובים ו גלויים בין דירקטורים אשר סווגו כדירקטורים בלתי תלויים (או
)חיצוניים לבין בעל השליטה
.או מנכ"ל החברה כך למשל, לפי הנוסח הנוכחי, מנכ"ל ודירקטור יכולים להיות
חברים קרובים, אך כל עוד הם אינם שותפים לעסקים, הדירקטור יכול לסווג את עצמו כדירקטור בלתי
.תלוי
6.
מינוי באסיפה מיוחדת
/כאשר פחת מספר הדח"צים הדב"תים מזה
ה קבוע בחוק
מינוי באסיפה
מיוחדת
248
.
)(א
פחת מספרם של הדירקטורים החיצוניים או
הבלתי תלויים המכהנים מהשיעור
המנוי בסעיף
239
,יזמן הדירקטוריון
אסיפה מיוחדת ,למועד מוקדם ככל
האפשר
שתכונס לא יאוחר משלושה חודשים מהמועד בו פחת מספרם של הדירקטורים
מהשיעור האמור ,
שעל סדר יומה מינוי דירקטורים
.כאמור
:הסבר
1.
סעי
פים
14
ו -
16
להצעת החוק קובעים כי יש
למנות
דירקטורים
חיצוניים או בלתי תלויים,
כאשר מספרם
פ חת מזה הנדרש ,לפי הוראות החוק לא יאוחר מתום שלושה חודשים מהמועד בו הפכה החברה לחברה עם
בעל שליטה או לחברה ללא בעל שליטה
)(לפי העניין.
2.
,בדומה יש לקבוע כי גם במקרה בו פחת מספרם של הדירקטורים החיצוניים או הבלתי תלויים מהשיעור
המנוי בסעיף239
לחוק ,
יזמן הדירקטוריון אסיפה מיוחדת למינויים של דירקטורים חיצוניים או בלתי
19
כלל5606
(a
()
2
:)
"Independent Director" means a person other than an Executive Officer or employee of the Company or any other individual
having a relationship which, in the opinion of the Company's board of directors, would interfere with the exercise of
independent judgment in carrying out the responsibilities of a director."
20
סעיף241
.לחוק
21
סעיף (1) ל הגדרת דירקטור בלתי תלוי בסעיף1 ל .חוק
9
תלויים, לפי העניין, לא יאוחר מתום3
חודשים .מהמועד בו פחת מספרם
זאת בניגוד ל
נוסח ה ,מוצע
.המאפשר לזמן אסיפה כאמור למועד מוקדם ככל האפשר
7.
אפשרות של דירקטור בלתי תלוי להציע
את מועמדתו לכהונה נוספת
החלת הוראות על
דירקטור בלתי
תלוי
249
.ג
)(א הוראות סעיפים240
,)(ו244
,
245
,א246
,
247
,
249
ו-
249א(א) יחולו גם על
.דירקטור בלתי תלוי ובחברה שאין בה בעל שליטה יחולו על דירקטור בלתי תלוי
גם הוראות סעיפים239
)(ד, ו-
241
, ו-
245(א1
()
3
,)בשינויים המחויבים .
:הסבר
1.
יש
לקבוע כי בחברה ללא בעל שליטה, דירקטור בלתי
תלוי יוכל להציע את מועמדותו
,לכהונה נוספת. זאת
.בדומה לאפשרות של דירקטור חיצוני לעשות כן22
בדומה ל תכלית שנקבע לאפשרות זו ביחס לדירקטור
,חיצוני אפשרות זו תגביר את עצמאותו של הדירקטור החיצוני ותמנע ממנו את הצורך לשכנע את חברי
.הדירקטוריון להציע את מועמדותו23
8.
עניין אישי של נושא משרה
ע
סקא
ו ת הטעונות
אישורים מיוחדים
270
. עסקאות של חברה המפורטות להלן, טעונות אישורים כקבוע בפרק זה, ובלבד
שהעסקה היא לטובת:החברה
(1) עסקה של חברה עם נושא משרה בה וכן עסקה של חברה עם אדם אחר שלנושא
משרה בחברה יש בה ענין אישי; ואולם לא יראו
)(א
נושא משרה בחברה אם וגם בחברה בת הנמצאת בשליטתה
ובבעלותה
המלאות
ובבעלותה המלאה
, כבעל ענין אישי בעסקה בין החברה האם לבין
,החברה הבת
בשל עצם היותו נושא משרה בשתיהן או בשל היותו בעל מניה או
;בעל נייר ערך שניתן לממשו במניות בחברה האם
)(ב
נושא משרה במספר חברות בנות הנמצאות בשליטה ובבעלות מלאה ובבעלות
מלאה של אותו אדם, כבעל ענין אישי בעסקה בין חברות בנות כאמור, בשל עצם
היותו נושא משרה ;בחברות המתקשרות
:הסבר
1.
אין לאשר את התיקון המוצע לסעיף270
(1) לחוק ,במסגרת
ו
מוצע למחוק את המילים"ובבעלות ה
ה
מלא
ות"
/
""ובבעלות מלאה
מנוסחו של
ה .סעיף
מחיקת ה מילים הללו
ת רחיב את
היקף העסקאות
ן בה
נושא משרה לא
י
יראה כבעל עניין אישי ,
כך שגם במקרה בו החברה האם אינה מחזיקה בבעלות מלאה
ב
חברה הבת (
100%
,)
אלא( רק בעלת שליטה בחברה הבת למשל, מחזיקה מעל50%
,)
נושא המשרה לא
י יראה כבעל ענין אישי בעסקה בין החברה האם לחברה הבת או בין חברות בנות הנמצאות בבעלותה של
22
סעיף245(א1
()
3)
.לחוק
23
הצעת חוק החברות(
'תיקון מס26
) (הליך מינוי דירקטורים חיצוניים לכהונה נוספת ,)התשע"ד–
2014
.
10
אותה חברה
אם בשל היותו
נושא משרה בשתי החברות או בעל מניה בחברה האם .
לא רק שההצדקה לתיקון
המוצע אינו
מתקיימת,
אלא שהתיקון המוצע גם מאפשר לנושאי משרה כאמור להשתתף בישיבות
דירקטוריון בהן ידונו העסקאות האמורות .באופן פסול
2.
,ראשית לפי ,הנוסח הנוכחי
רק
כאשר
ל חברה האם
יש
בעלות מלאה בחברה הבת)(או בחברות בנות,
לא
רואים נושא משרה כבעל עניין אישי בעסקה בין החברה האם לחברה הבת או בין חברות בנות אשר תחת
אותה בעלות מלאה, בשל כך שהוא מכהן כנושא משרה בשתי החברות או בשל כך שהוא נושא משרה בחברה
.הבת וכן בעל מניות בחברה האם
3.
התוצאה של התיקון המוצע היא שעסק א ות מסוימות–
שעד כה היה נדרש ,לאשרן גם ע"י ועדת הביקורת
ולא רק ע"י הדירקטוריון –
ניתן יהיה לאשרן כעת ללא צורך באישור
ועדת הביקורת . זאת, לפי דברי ההסבר
,להצעת החוק"
מ הטעם ש עסקאות כאלו נחשבות כעסקאות שלבעל השליטה, כלומר חברת האם או בעל
השליטה בחברת האם, יש בהן
עניין אישי, ו ממילא
ייבחנו ויאושרו כאלה בהתאם להוראות החוק" .
24
4.
.אלא שהצדקה זו אינה מספקת ואינה מתאימה לחלק מהסיטואציות בהן עוסק הסעיף
למשל,
סעיף270
(4
)
לחוק, אשר עוסק בעסקאות בהן לבעל השליטה יש עניין אישי, חל רק לגבי עסק ה
בין חברה
ציבורית
לבעל
השליטה
או שלבעל השליטה יש
בה עניין אישי .
ואכן נקבע הליך אישור מיוחד לעסקאות כאמור לפי סעיף
275
.
,לעומת זאת החוק אינו קובע הליך מיוחד לאישור עסקה בה מתקשרת חברה
פרטית
עם בעל השליטה
בה–
עסקה אשר לפי
הנוסח הנוכחי
של סעיף270
(1
)
כן הייתה נדרשת לקבל את אישור
ועדת הביקורת,
ככל
ש
מדובר בעסקה חריגה,
היוצרת לנושא משרה עניין אישי מאחר שהוא מכהן בשתי החברות המתקשרות. כל
זאת, אם החברה האם
שולטת ב חברה הבת(מבלי שהיא בבעלותה המלאה) .לעומת זאת ,
לפי התיקון המוצע
לסעיף270
(1), במקרה של עסקה כאמור, בין חברה
,פרטית לבעל השליטה בה
די בכך ש החברה האם שולטת
בחברת הבת הפרטית
(אף אם היא אינה מחזיקה בה בבעלות מלאה) כדי ש לא יהיה צורך באישור העסקה
.ע"י ועדת הביקורת
5.
כלומר, ההצדקה לתיקון הסעיף חלה רק במקרים ספציפיים במיוחד ואינה מתקיימת לגבי עסקאות
מסוימות שהיום נדרש לאשרן באמצעות מנגנון אישור מיוחד–
מנגנון אשר נועד לצמצם את ניגוד העניינים
.של המשתתפים בהליך האישור
6.
לתיקון יש השפעה נוספת וחמורה שנדמה לפחות שכלל לא נלקחה בחשבון:כאשר הוצע
השאלה האם יש
לנושא משרה עניין אישי בעסקה מסוימת אשר מובאת לפתחו חשוב במיוחד לצורך השאלה האם לאותו
.נושא משרה מותר להשתתף בדיונים בדירקטורים ו/או בוועדת הביקורת בהם נדונה העסקה זאת, בהתאם
לסעיף
278
לחוק, אשר קובע כי בעל עניין אישי באישור עסקה לא יהיה נוכח בדיון ולא ישתתף בהצבעה
לגביה בוועדת הביקורת ובדירקטוריון. על כן, הרחב
ת
העסקאות בהן לא יראו נושא משרה כבעל עניין אישי
משמעותה גם הרחבת המקרים בהם, למרות שיש לנושא המשרה עניין אישי בעסקה מסוימת , הוא יורשה
להיות נוכח בדיון ולהשתתף בהצבעה .לגביה
כך למשל,, בהתאם לתיקון המוצע
דירקטור שיש לו עניין אישי
בעסקה מאחר שהוא מכהן גם
בחברה הבת ו גם
בחברה האם יוכל להשתתף בדיונים ובהצבעה לגבי העסקה ,
אף אם החברה הבת אינה בבעלותה המלאה של החברה האם אלא רק בשליטתה .
,זאת לעומת המצב הנוכחי
לפיו דירקטור
.כזה, ככל שמדובר על עסקה חריגה, לא יורשה להשתתף בדיונים ובהצבעה לגבי העסקה מצב
24
'עמ1206
להצעת החוק .
11
דברים זה אינו ראוי ופוגע בתקינות הדיונים בדירקטוריון ובוועדת הביקורת, ולא ברור מדוע דברי ההסבר
.לחוק אינם מתייחסים לכך
7.
עוד נציין לעניין זה כי אם, כפי
שנכתב
בדברי ההסבר, ההצדקה לתיקון היא כי ממילא עסקאות שהסעיף
עוסק בהן
ייבחנו ויאושרו כעס ,קאות שלבעל השליטה יש בהן עניין אישי
הרי ש נוסחו הנוכחי של סעיף270
(1
)
אינו מכביד
מאחר שממילא, בהתאם לסעיף277
.לחוק, אישור העסקה יהיה לפי המנגנון המחמיר ביותר
כלומר, ככל שעסקה אכן ,נבחנה ואושרה כעסקה עם בעל שליטה נדרש אישור הדירקטוריון, ועדת הביקורת
והאסיפה הכללית ו הנוסח הנוכחי של סעיף270
(1
)
אינו יוצר דרישה נוספת. אך אם לא כך הדבר, לכל היותר
תידרש העסקה, במקרים מסו
י
מים,
.את אישור ועדת הביקורת והדירקטוריון, בהתאם לחוק
9.
הליך אישור עסקה חריגה עם המנהל הכללי בחברה ללא בעל שליטה
עסקה חריגה עם
המנהל הכללי
בחברה ללא בעל
שליטה
272(א2) .עסקה חריגה של חברה ציבורית שאין בה בעל שליטה, עם המנהל הכללי של
החברה, שמתקיים בה האמור בסעיף270
(1
:), טעונה אישור של אלה בסדר הזה
(א)
;ועדת הביקורת
(ב)
;הדירקטוריון
(ג)
.האסיפה הכללית
:הסבר
1.
יש לקבוע כי עסקה חריגה של חברה ציבורית שאין לה בעל שליטה עם המנהל הכללי שלה תאושר גם ע"י
האסיפה הכללית ,
ולא רק ע"י ועדת הביקורת והדירקטוריון כפי שקובע כיום סעיף272
.)(א
2.
תיקון זה נדרש, כאמור בדברי ההסבר לה
צעת החוק ,
על מנת "למנוע שימוש בכוחה ובמעמדה של הנהלת
החברה באופן שמקדם את האינטרס
י "ם שלה על חשבון טובת החברה וציבור בעלי המניות25
–
חשש אשר
עולה ביתר שאת כאשר מדובר על חברה שמ
ב
נה הבעלות של
ה מבוזר ואין בה בעל שליטה
. ב מצב ,זה"
בעיית
הנציג האופיינית היא בין ציבור בעלי המניות המבוזר של
החברה לבין מנהלי החברה העוסקי
ם
בניהולה
)"השוטף (בעיית נציג אנכית".
26
3.
,לכן
כאשר מדובר על חברה ציבורית שאין לה בעל שליטה, ו נוכח הקשרים בין המנכ"ל לדירקטורים, אשר
מהווים את הנהלת החברה –
קשרים אשר גע ופ ים
בעצמאות של הדירקטורים
והופכים אותו ל
״ נגוע ", יש
לקבוע כי עסקה חריגה עם מנכ"ל החברה תדרוש גם את אישור האסיפה הכללי .ת
4.
נציין כי לגבי עסקה כאמור מתקיים הרציונל שנקבע עוד ב
תיקון מס׳
20
,לחוק החברות לפיו "הבאת נושאים
לאישור
האסיפה הכללית מוצדקת בהתאם לדין הקיים כאשר מתעוררת בעיית
נציג בין החברה לבין בעלי
השליטה בה או
בעיית נציג בין החברה לבין דירקטורים בה. "
27
,לכן ,ברוח דברים אלו
מ שמבקש המחוקק
להתאים את
כללי הממשל התאגידי הקבועים בחוק החברות לחברות ציבוריות שאין בהן בעל שליטה , יש
לקבוע כי עסקה חריגה של חברה ציבורית שאין בה בעל
שליטה
עם מנכ"ל החברה תובא לאישור האסיפה
הכללית על מנת ל
רסן את בעיית הנציג האנכית .
25
'עמ1198
.להצעת החוק
26 שם.
27
'עמ742
'להצעת חוק החברות (תיקון מס20
) (תנאי כהונה והעסקה בחברות ציבוריות ובחברות
איגרות חוב), התשע"ב-
2012
.
12
10
. איסור על כהונה כמנכ"ל וכיו"ר במקביל
בחברה ללא בעל שליטה
סייג לבחירת יושב
ראש דירקטוריון
121
.
"(א) למנהל הכללי יהיו כל סמכויות הניהול והביצוע שלא הוקנו בחוק זה או
.בתקנון לאורגן אחר של החברה, והוא יהיה נתון לפיקוחו של הדירקטוריון
)(ב
,המנהל הכללי רשאי, באישור הדירקטוריון, לאצול לאחר, הכפוף לו
.מסמכויותיו
(ג) על אף הוראות סעיף95
, רשאית האסיפה הכללית של חברה ציבורית
שיש בה
בעל שליטה להחליט, כי לתקופות שכל אחת מהן
לא תעלה על שלוש שנים ממועד
קבלת ההחלטה ניתן להסמיך את יושב ראש הדירקטוריון למלא את תפקיד המנהל
הכללי או להפעיל את סמכויותיו וכן להסמיך את המנהל הכללי או קרובו למלא
את תפקיד יושב ראש הדירקטוריון או להפעיל את סמכויותיו, ובלבד שיתקיים
:אחד מאלה
(1) במניין קולות הרוב באסיפה הכללית ייכללו לפחות רוב מקולות בעלי המניות
שאינם בעלי השליטה בחברה וכן מי שאינם בעלי עניין אישי באישור ההחלטה
המשתתפים בהצבעה; במנין הקולות של בעלי המניות האמורים לא יובאו בחשבון
קולות הנמנעים; על מי שיש לו עניין אישי, יחולו הו ראות סעיף276, בשינויים
;המחויבים
(2
( ) סך קולות המתנגדים מקרב בעלי המניות האמורים בפסקה1) לא עלה על שני
.אחוזים מכלל זכויות ההצבעה בחברה
:הסבר
1.
יש לקבוע כי ,בחברה ללא בעל שליטה .יו"ר הדירקטוריון לא יוכל לכהן גם כמנכ"ל
2.
ה על דירקטוריון מוטל לפקח על ביצוע תפקידי המנהל הכללי ופעולותיו28 –
תפקיד אשר מחייב נקיטת עמדה
ביקורתית
אובייקטיבית באשר להתנהלותו .
29
כפי שציינה ועדת גושן ,בעניין זה"
הואיל ופיקוח אפקטיבי
אינו יכול להתקיים כאשר הגוף המפקח הוא
גם הגוף המפוקח, על יו"ר הדירקטוריון להימנע ממילוי
תפקידים
נוספים בחברה, ובפרט– תפקיד המנהל הכללי. דברים אלו יפים
גם
כאשר היו"ר והמנכ"ל הנם
.)קרובים (כהגדרת המונח בחוק החברות "
30
3.
,למרות זאת
נוסחו הנוכחי של חוק החברות מ
תיר לאסיפה
,הכללית של חברה ציבורית להחליט, ברוב מיוחד
כי יו"ר הדירקטוריון ימלא את תפקיד המנכ"ל לתק ופות שלא תעל
י .נה על שלוש שנים כל אחת31
4.
,למעשה
ללא קשר לשאל
ת
,הבעלות בחברה כהונה של
יו"
ר הדירקטוריון גם כמנכ"ל החברה מהווה כשל
בממשל התאגידי . זאת מאחר ש"ריכוז שני התפקידים האמורים ביד אחת מעניק עוצמה חזקה לגורם אחד
"ומחטיא למעשה את המטרות לשמן יועד תפקידו של יו"ר הדירקטוריון .
32
28
סעיף92
.(א) לחוק
29
גרוס, לעיל ה"ש8, ב 'עמ793
.
30
'עמ13
לדוח הו
ועד
ה לבחינת כללי ממשל תאגידי בישראל .
31
סעיף121
.לחוק
32
גרוס, לעיל ה"ש8, ב 'עמ507
.
13
5.
אלא שבחברה
ללא בעל שליטה,
בה החשש המרכזי
עימו
מבקשים כללי הממשל התאגידי להתמודד וה א
בעיית הנציג שבין ,בעלי המניות למנהלים
מדובר בכשל מטריד במיוחד .
זאת
מפני שב העדר בעל שליטה
מתגבר "שלטון
ה מנהלים", שבשילוב עם תופעת "האדישות הרציונלית" המאפיינת את בעלי המניות
המבוזרים , עשוי ממילא להוביל לתת -
.פיקוח של הדירקטוריון על המנכ"ל החשש העולה הוא מפגיעה
במערכת האיזונים והבלמים הנדרשת בהנהלה של
ה
חברה.
33
תיקונים עקיפים והצעות רגולציה נוספות:
1.
גילוי ב
דוח זימון אסיפה כללית ש
על סדר יומה הצעה למינוי אדם לתפקיד דירקטור בתאגי
ד
אודות אופן
הערכת מיומנותו החשבונאית והפיננסית
תיקון תקנות
ניירות ערך (דוחות
תקופתיים
ומיידיים), תש"ל -
1970
:
36ב .
)"(א
זומנה אסיפה של תאגיד, יגיש התאגיד דו"ח מיידי שבו יצויינו הפרטים
:הבאים
...
(
10) היתה על סדר יומה של האסיפה הצעה למינוי אדם לתפקיד דירקטור
בתאגיד, יובאו לגביו הפרטים המנויים בתקנה26
;לענין דירקטור שהחברה
רואה אותו כבעל מומחיות חשבונאית ופיננסית, לרבות יחיד מטעם דירקטור
שהוא תאגיד בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית–
יובאו פרטים בדבר אופן
הערכת מיומנותו החשבונאית והפיננסית של
ה דירקטור בידי הדירקטוריון
וכן
פרטים בדבר מכלול השיקולים שבחן; ואולם, אם היה ענינה של ההצעה
הארכת כהונה של דירקטור מכהן, רשאי התאגיד לכלול פירוט כאמור על דרך
הפניה לדוח התקופתי האחרון שהגיש התאגיד, ובלבד שלא חל שינוי בפרטים
שדווחו לענין זה בדוח התקופתי; כן תצורף הצהרתו החתומה של המועמד
לכהונת דירקטור כנדרש על פי סעיפי ם224ב(א) ו-
241
לחוק החברות. "
:הסבר
1.
.כל חברה נדרשת למנות לפחות דירקטור אחד בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית34
לפי תקנות החברות
(תנאים ומבחנים לדירקטור בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית ולדירקטור בעל כשירות מקצועית), תשס"ו -
2005
"
הערכת מיומנותו החשבונאית והפיננסית של דירקטור תיעשה בידי הדירקטוריון, ויובאו במכלול
:השיקולים, בין השאר, השכלתו, ניסיונו, וידיעותיו בנושאים אלה (1)
סוגיות חשבונאיות וסוגיות בקרה
;חשבונאית האופייניות לענף שבו פועלת החברה ולחברות בסדר הגודל והמורכבות של החברה (2)
תפקידיו
;של רואה החשבון המבקר והחובות המוטלות עליו (3 )
הכנת דוחות כספיים ואישורם לפי החוק ולפי חוק
.ניירות ערך "
2.
בפועל נראה כי ישנם מקרים רבים בהם דירקטורים מצהירים כי הינם בעלי מומחיות
חשבונאית ופיננסית ,
אף על פי
ש
אין ב השכלתם ו/או
ב ניסיונם העסקי כדי להסביר מה מקור.מומחיות זו35
33
.שם
34
סעיף240(א1
()
1
.) לחוק
35
,ראו, למשל, הצהרתו של יו״ר חברת שופרסל בע״מ
דירקטור בעל תואר ברפואה, שבמסגרת ניסיונו המקצועי כיהן כמנהל של מספר בתי
,חולים
ש הצהיר
כי
הוא בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית (כאן).
14
3.
,על כן יש לקבוע כי במסגרת דוח זימון האסיפה הכללית שעל סדר יומה מינוי דירקטור בעל מומחיות
חשבונאית ופיננסית , יובאו פרטים בדבר אופן הערכת מיומנותו החשבונאית והפיננסית של
ה דירקטור
בידי הדירקטוריון וכן
פרטים בדבר מכלול השיקולים שבחן.
4.
אנו סבורים שדרישה מהדירקטוריון לתאר
זאת על גבי דוח זימון האסיפה תגביר את השקיפות, ת חזק את
מעמד
ם
,של הדירקטורים בעלי המומחיות החשבונאית והפיננסית
ותב טיח כי רק מי שהוא אכן בעל מיומנות
שכזו יוכל ל
היות מסווג כדירקטור כאמור .
דרישה כאמור תחזק את הממשל התאגידי של החברה ותשפר
את תהליכי קבלת ההחלטות של הדירקטורים
, במיוחד
במקרים בהם קבע המחוקק כי נדרשת השתתפותו
.של דירקטור כאמור
2.
פרסום הודעה מקדימה
טרם זימון א
סיפה
כללית שעל סדר יומה מינוי דירקטורים או הפסקת
כהונתם
תיקון תקנות
החברות (הודעה
ומודעה על
אסיפה כללית
ואסיפת סוג
בחברה ציבורית
והוספת נושא
,)לסדר היום
תש"ס-
2000
5
.)ג(ג
לא תזומן אסיפה כללית שעל סדר יומה מינוי דירקטורים אלא אם כן פרסמה
.על כך החברה הודעה מקדימה
:הסבר
1.
תקנה5
ג לתקנות החברות (הודעה ומודעה על אסיפה כללית ואסיפת סוג בחברה ציבורית והוספת נושא
לסדר היום), תש"ס -
2000
,
קובעת את האפשרות של חברה לפרסם הודעה מקדימה לפני פרסום הודעה על
.זימון אסיפה כללית במסגרת ההודעה
ה ,מקדימה על החברה לתאר את הנושאים הצפויים לעמוד על סדר
יו
מה של האסיפה הכללית,
ולציין
כי ,
בהתאם ל סעיף66(ב) לחוק, ל בעל מניה המחזיק לפחות אחוז אחד
מזכויות ההצבעה באסיפה הכללית ה
זכות
.להציע נושא לסדר היום
2.
תכליתה של תקנה זו, היא לאפשר לבעלי המניות להוסיף נושא לסדר יומה של האסיפה הכללית העתידית
–
,לרבות, להציע מועמד לכהונה כדירקטור
בהתאם לזכותו בחוק, מבלי
שהדבר יחייב את החברה לפרסם
פעמיים זימון לאסיפה הכללית.
36
נציין כי ניסיון לאתר הודעות מקדימות ,שפורסמו ע"י חברות ציבוריות
העלה כי לאורך השנים, רק .מעט מאוד חברות אכן השתמשו באפשרות זו
3.
על מנת
להגביר את מעורבותם של בעלי מניות ב הצעת מועמדותם
של דירקטורי
ם,
יש לקבוע כי כאשר
על
סדר יומה ,של האסיפה הכללית מינוי דירקטורים או הפסקת כהונתם החברה תחויב לפרסם הודעה
.מקדימה
כך, בעלי מניות המחזיקים מעל אחוז אחד מזכויות ההצבעה באסיפה הכללית, אשר ברצונם
להציע מועמדות של דירקטורים, יוכלו לשלוח לחברה את הצעותיהם וזו תוכל לכלול דירקטורים אלו כבר
.במסגרת זימון האסיפה הכללית, כחלק מרשימת הדירקטורים שכהונתם מובאת לאישור האסיפה הכללית
4.
.נציין כי הוראה דומה חלה כבר היום על תאגידים בנקאיים37
36
'עמ6 למסמך ה רקע לדיון בוועדת החוקה חוק ומשפט ביום14.05.14
בתקנות החברות
מאת הייעוץ המשפטי לוועדת החוקה חוק ומשפט
(כאן.)
37 סעי ף
11ג(א)(4)
,לפקודת הבנקאות1941
.
15
סיכום
,התיקונים הכלולים בהצעת החוק מבורכים ודרושים בהחלט. עם זאת
לעמדתנו ,
לשם
השגת מטר ות כמו
שיפור הרכב הדירקטוריון והתנהלותו, כמו גם הגברת המעורבות של בעלי המניות ,
נדרשים תיקונים נוספים
על אלו שהוצעו במסגרת הצעת החוק .
התיקונים הנוספים שהוצעו על ידנו רלוונטיים במיוחד, בהתאם לתכליתה של הצעת החוק, לחברות ללא בעל
שליטה – מצב בו עולה במיוחד החשיבות של אי תלותם ומומחיותם של הדירקטורים , של הגברת הפיקוח על
.ההנהלה, של הגברת מעורבותם של בעלי המניות
,כמו כן
אנו סבורים שיש להקפיד על כך ש החוק
י יוותר
אדיש, ככל הניתן, בין מבני הבעלות השונים . ככל
שהוראות שונות חלות על מבני בעלות שונים, עשוי להיווצר תמריץ אצל בעל מניות או אצל ההנהלה לקיומו
של מבנה בעלות מסוים,
.כדי שלא יחולו חלק מהוראות החוק מצב זה מעורר קשיים רבים ולכן יש לשאוף
ו למ.נעו
נשמח להרחיב בעל -
.פה
,בברכה
משה קאשי עו"ד (רו"ח) אלה תמיר שלמה
אחראי תחום פיננסיים
לוביסטית ציבורית