חומר רקע

)האגודה לזכויות האזרח בישראל (ע"ר |جمعية حقوق المواطن في اسرائيل | The Association for Civil Rights in Israel (ACRI) איתמר בן אב"י 9 תל אביב6473629 | شارع ايتمار بن ابي ٩ تل ابيب | 9 Itamar Ben Avi St. Tel Aviv טלפון :هاتف03-5608185 Phone | פקס :فاكس03-5608165 Fax: | www.acri.org.il | [email protected] 5 בנובמבר2024 לכבוד ח"כ שמחה רוטמן יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט הכנסת ,שלום רב :הנדון הצ"ח סמכויות שעת חירום (מעצרים)(תיקון– מעצרים מנהליים בגין חברות בארגון )טרור של ח"כ רוטמן– נייר עמדה ( ביום רביעי6.11.2024 ) צפויה ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת לדון ב הכנה לקריאה ראשונה בהצעת חוק סמכויות שעת חירום (מ עצרים) (תיקון- )מעצרים מינהליים בגין חברות בארגון טרור של חה"כ שמחה רוטמן . הצעת החוק מבקשת לאסור על שימוש במעצרים מינהלי ים ועל הטלת צווי ,הגבלה מינהליים נגד אזרחים ישראלים להוציא מקרים ש בהם האזרח חבר בארגון טרור, המנוי ברשימה שתקבע בתוספת ,לחוק ה מפעיל אזרחים כדי לפגוע בקיומה של מדינת ישראל או כדי לבצע .טרור נגד אזרחיה האגודה לזכויות האזרח מתנגדת להצעת החוק במתכונתה הנוכחית, משום שאינה מבטלת למעשה את הפרקטיקה הפוגענית והפסולה של מעצרים מינהליים, אלא מתירה אותה כלפי אוכלוסייה ספציפית אחת– האז רחים והתושבים הערבים. הצעה זו מצטרפת למגמה שהולכת ומתחזקת בשנתיים האחרונות של הצעות חוק המייצרות שתי מערכות דינים בתחום האכיפה בישראל על בסיס שייכותם הלאומית של אזרחי במדינה. האגודה קוראת לתיקון הצעת החוק, כך ש מעצרים מינהליים יבוטלו כליל בשל הפגיעה האנושה.שטמונה בהם לזכויות אדם :להלן עמדתנו בהרחבה הצעת החוק מבקשת, כאמור, לאסור על שימוש במעצרים מינהלים ובצווי הגבלה מינהליים נגד אזרח של מדינת ישראל (סעיף11 )א להצ"ח. ,זאת מלבד במקרים ש בהם היה לשר הביטחון יסוד סביר להניח שאזרח המדינה הוא חבר בארגון טרור המנוי בתוספת לחוק (סעיף11 )ב(א) להצ"ח, שמפעיל אזרחים לפעול נגד קיומה של מדינת ישראל או לביצוע טרור נגד אזרחיה . עוד קובעת הצעת החוק, ש שר הביטחון יהיה רש א י להוסיף ארגון טרור לתוספת החוק, בהס כמת שר המשפטים ובאישור ועדת החוק ה , חוק ומשפט של הכנסת, אם שוכנע כי ארגון הטרור מפעיל אזרחים של מדינת ישראל במטרה לפגוע בקיומה של מדינת ישראל או במטרה לבצע מעשי טרור נגד אזרחיה (סעיף11ב(ב) להצ"ח). תוקף הצו להוספת ארגון טרור לרשימה שבתוספת יהיה כפי שי י קבע ש ר הבטחון ו הוא לא י עלה על שנתיים; ניתן יהיה לאריך תקופה זו שוב ושוב (סעיף11 .)ב(ג) להצ"ח בנסיבות מסוימות שר הביטחון יהיה רשאי להוס יף בצו ארגון טרור באופן מיידי, כדי לעשות שימוש בסמכויות המעצר המינהלי וצווי ההגבלה, ובלבד שתוקף הצו המוסיף את ארגון הטרור יפקע בתוך 14 ימים (סעיף11 .)ב(ד) להצ"ח 2 האגודה)לזכויות האזרח בישראל (ע"ר | جمعية حقوق المواطن في اسرائيل | (ACRI) The Association for Civil Rights in Israel התוצאה המצטברת של הוראות הצעת החוק, היא שא י אפשר יהיה להטיל מעצר מינהלי או צו הגבלה מינהלי נגד אזרח ישראלי, אלא אם הוא משתייך לארגון טרור שמופיע בתוספת לחוק. ההגדרה של ארגון כאמור מחייבת כי הארגון פועל במטרה לפגוע בקיומה ש ל מדינת ישראל או במטרה לבצע מעשי טרור נגד אזרחיה. הגדרה זו מוצ יא ה מחוץ לתחולת החוק מקרים של אזרחים שאינם משתייכים לארגון טרור, או משתייכים לארגונים שמטרתם לבצע פעולות טרור לא נגד אזרחי המדינה אלא נגד האוכלוסייה הפלסטינית ב שטחים הכבושים. בכך מייצרת הצעת החו ק שתי מערכות חוק, אחת המגנה על זכויות האזרח היהודי, מונעת לעצרו במעצר מינהלי , ומסלילה ;את הטיפול בו לאפיק הפלילי, שיש בו הגנות על זכויות אדם ואחרת המתירה מעצרים כאלו , ,שהם מהצעדים הפוגעניים ביותר שמדינה יכולה להפעיל נגד אדם כלפי האזרחים והתושבים הערבים ,בישראל.וכמובן גם נגד הפלסטינים בשטחים מעצר מינהלי משמעו מעצר של אדם לתקופה ממושכת בלי להעמידו לדין, ללא כתב אישום וללא .משפט, לא על מעשה שהוא חשוד שכבר ביצע אלא כדי למנוע ממנו לבצע מעשה לא חוקי בעתיד הסמכות לעצור אזרח או תושב בישראל במעצר מינהלי ,שמקורה ,בתקנות המנדטוריות הדרקוניות עוגנה בשנת1979 בחוק סמכויות שעת חירום (מעצרים), התשל"ט- 1979 . החוק תקף רק כאשר קיימת הכרזה על שעת חירום במדינה . הכרזה כאמור עומדת בתוקף מאז קום המדינה. על פי החוק כיום, שר הביטחון רשאי להורות על מעצרו של אדם למשך ששה חודשים, א ם היה לו "יסוד סביר ,להניח שטעמי בטחון המדינה או בטחון הציבור מחייבים" זאת. את הצו ניתן להאריך שוב ושוב בכל פעם לשישה חודשים נוספים, בלי שנקבעה תקופת מעצר מקסימלית. למעשה, אפשר לכלוא כך אדם במשך שנים רבות (כפי שאכן נעשה במקרים רבים של עצורים פלסטינים מהשטח ים), בלי שיזכה להליך משפטי הוגן, בלי שהחשדות נגדו יעמדו ל מבחן משפטי ובלי שתעמוד לו הזכות הבסיסית להתגונן מפניה ן. בישראל קיימת חובה להביא עצור מינהלי בפני נשיא בית משפט מחוזי בתוך48 שעות, ו יש לבחון את הצורך בהמשך המעצר כל שלושה חודשים. על החלטת נשיא בית המ שפט המחוזי אפשר לערער לבית המשפט העליון. החקיקה הצבאית החלה בשטחים מאפשרת מעצר של אדם בצו מ י נהלי למשך תקופה של עד שישה .חודשים, שניתנת להארכה כל פעם מחדש .הפרקטיקה הזו מופעלת לגבי המונים נכון ל או קטובר 2024 מוחזקים 3,398 עצורים מינהליים פלסטינים .על פי החוק הצבאי החל על פלסטינים בשטחים, הביקורת השיפוטית הראשונה על המעצר ה מינהלי מתבצעת שמונה ימים לאחר המעצר, ולא כעבור 48 שעות, כפי שמקובל בהליכי מעצר מינהלי בישראל. מעצר מינהלי, המאפשר שלילת חירותו של אדם למשך חודשים ללא ,משפט מהווה פגיעה חמורה ביותר בזכויות ,אדם ובראשן הזכויות לחירות, לכבוד ולהליך .הוגן אמנם, עצורים מינהלי ים מובאים בפני שופט ומתקיים הליך של ביקורת שיפוטית על ,מעצרם אולם כיוון שהרוב המכריע של החומר שעליו מתבסס צו המעצר הוא סודי – ומוסת ר הן מהחשוד והן מעורך דינו – בפועל לא ניתנת לעצור הזדמנות אמיתית להתגונן או להפריך את החשדות .נגדו במקרים רבים מאוד אף לא מיידעים את העצור אודות פרטי החשדות הקונקרטיים .נגדו בנסיבות אלה אין בהליך הביקורת השיפוטית כדי להוות ערובה ממשית להבטחת חוקיות .המעצר הליך הביקורת השיפוטית בהקשר זה נעדר ערובות מינימליות להבטחת הליך משפטי ,תקין עד כי מוטל ספק אם ניתן לראות בו "הליך "שיפוטי של .ממש 3 האגודה)לזכויות האזרח בישראל (ע"ר | جمعية حقوق المواطن في اسرائيل | (ACRI) The Association for Civil Rights in Israel צווי הגבלה מינהלי ים דומים למעצר מינהלי בכך שגם הם מופעלים בלי שמוגש כתב אישום נגד אדם ואף בלי שנפתחה נגדו חקירה פלילית. בדומה למעצרים מינהלי ים, גם צווים אלה מתבססים ככלל .על מידע וראיות חסויים, המוסתרים מהחשוד ומעורך דינו הרחקתו והגבלת תנועתו של אדם בצו מינהלי ללא משפט ועל בסיס חומר חסוי מהווה אמצעי אכיפה דרקוני אשר עלול לפגוע בשורה של זכויות, ובה ן : ,החירות, הכבוד חופש התנועה, חופש העיסוק, חופש ה ביטוי, הזכות להליך הוגן ועוד. שני האמצעים, מעצרים מינהלי ים וצווי הגבלה מינהלי ים, מהווים כלי "נוח" לרשויות להביא לכליאתו של אדם או להגבלת תנועותיו, כאשר אין בידן ראיות קבילות– או ראיות שהן מעוניינות לחשוף– להוכחת אשמתו. השי מוש בראיות חסויות פוגע פגיעה קשה בזכות להליך הוגן ומעמיק את אי- השוויון בין המדינה לפרט בהליך המשפטי. הוא פוגע לא רק באפשרותו של הפרט להתגונן מפני ההאשמות נגדו, אלא גם באינטרס הציבורי לפקח על מעשי השלטון. ראיות חסויות מאפשרות למדינה לבצע מעשים בלי שתיתן עלי הם את הדין, בדומה לאופן פעולתה של משטרה חשאית. גם אם המטרה המוצהרת של הצווים ושל המעצרים ה מינהלי ים היא לשמש אמצעי מניעתי– להתמודד עם מסוכנותו האפשרית של אדם לביטחון הציבור, ולא להעניש אותו על מעשי העבר– מסוכנות זו נלמדת בדרך כלל מחשדות חסויים למעשים פליל יים. חשדות שלא עברו את כור ההיתוך של ההליך ההוגן עשויים להיות מופרכים, ועל כן אין להניח ש"חשוד" אכן אשם. מעצרים מינהלי ים וצווי הגבלה מינהלי ים הם מסממניו המובהקים של משטר טוטליטרי; מתן כוח בידי המדינה לעצור אנשים או להטיל עליהם מגבלות, ללא כל הצורך להוכיח א ת אשמתם בהליך הוגן וראוי, פותח פתח עצום לא רק להחלטות שגויות אלא גם לניצול לרעה של סמכות. בשנת2016 חוקקה הכנסת את חוק המאבק בטרור, התשע"ו- 2016 . חוק זה אינו כולל צווים מינהליים ומעצרים מינהליים, בשל התנגדותם של חברי הכנסת מהימין הפוליטי, ועל מנת למנוע שימ וש בכלים אלו נגד יהודים שמבצעים מעשי טרור בשטחים. עתה, במקום לבטל את השימוש בכלים הללו– מבקשת הצעת החוק "לפתור" את הקושי ממנו חשש הימין, על ידי ייחוד הכלים .הפוגעניים לערבים בלבד ,אנו מתנגדים מכל וכל להבחנה העולה מהצעת החוק, כאילו ערבים בלבד עוסקים בטרור ואילו .מעשי טרור של יהודים אינם כאלה ,מכל מקום ,לאור כל האמור יש לבטל את הפרקטיקה הפוגענית של שימוש ב מעצרים מינהליים ב כלל, ולא רק כלפי אזרחים יהודים, .כפי שמבקשת הצעת החוק לעשות ה עקרונות אשר הובאו בדברי ההסבר להצעת החוק, ובכללם הצורך לחזק את ההגנות העומדו ת לפרט על זכותו לחירות ,ולהתאימן להוראות חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו נכונות לאזרחים ולתושבים באשר הם– .יהודים וערבים ,בכבוד רב גדיר ניקולא, עו"ד דבי גילד-חיו, עו"ד סמנכ"לית מקדמת מדיניות וחקיקה