חומר רקע
לכבוד
05
נובמבר2024
יו"ר ועדת חוק ה
חוק ומשפט, ח"כ שמחה רוטמן
ד' חשון תשפ"ה
,שלום רב
:הנדון הצעת חוק סמכויות שעת חירום (מעצרים) (תיקון–
מעצרים מינהליים
בגין חברות בארגון טרור), התשפ"ד–
2024
ל קראת הדיון ביום6.11.24
, אנו מבקשים
להביע את התנגדותנו
להצעת החוק. התיקון
מבקש לבטל, באופן סלקטיבי , סמכויות למאבק בטרור
שיש בידי רשויות הבטחון .
משמעותה בפועל של הצעת החוק היא צמצום כלי השימוש במעצר מנהלי–
צמצום מבורך
כשלעצמו-
באופן שתישלל מכוחות הביטחון סמכות משמעותית למאבק במעשי טרור
:בתחום מסוים
טרור
מצד יהודים,, בין אם מאורגן ובין שלא כנגד תושבי יהודה
ושומרון
שאינם אזרחי ישראל :. פגיעה בסמכות זו של כוחות הביטחון בעייתית משתי בחינות
היא מפחיתה את יכולתם של כוחות הביטחון למנוע מעשי אלימות ופגיעה בתושבים
פלסטינים בשטחי יהודה ושומרון, שחובתה של ישראל להגן עליהם, והיא גם מהווה
.אכיפה לא שוויונית בכלי בעייתי מאוד של אכיפת חוק
עיקרי התיקון
1.
הצעת החוק מבקשת לשלול את סמכויות רשויות הבטחון לפי חוק סמכויות שעת
חירום (להלן–
)חוק המעצרים המנהליים
'וכן את הסמכויות לפי חלק י
ב תקנות
)ההגנה (שעת חירום
1945
,
קרי צווי הגבלה מנהליים, כנגד אזרחים ישראלים–
אלא
אם לשר הבטחון יסוד סביר להניח שהם חברים בארגון טרור המנוי בתוספת
.הראשונה אותה מוצע להוסיף לחוק
על פי ההצעה, שר הבטחון, בהסכמת שר
,המשפטים ובאישור ועדת חוקה יוכל להוסיף ארגון לתוספת הראשונה אם קבע לגביו
" כי ארגון הטרור מפעיל אזרחים של מדינת ישראל במטרה לפגוע בקיומה של מדינת
."ישראל או במטרה לבצע מעשי טרור כנגד אזרחיה
מעצר מנהלי
2.
אנו מסכימים כי יש לצמצם את השימוש במעצרים מנהליים בישראל. מעצר מנהלי
הוא הליך קפקאי של שלילת חירות של העצור ללא שהואשם בדבר, על סמך ראיות
,חסויות תוך שהעצור או עורכי דינו מודעים רק לתמצית החשדות נגדם, תמצית
שבמקרים רבים חסרה פריטים חיוניים כגון זמן או מקום שיכולים לאפשר לחשוד
להפריך את החשדות נגדו .
1
ברבות השנים הוצעו הצעות שונות לצמצום המעצר
המנהל ,י. בין השאר הועלו הצעות רבות בעת הדיונים בהכנה לקריאה שניה ושלישית
של פרק המעצר המנהלי בחוק המאבק בטרור, דיונים שבסופו של דבר לא הבשילו
:לכלל חקיקה. למשל בתמיכת חברי כנסת רבים, כולל ח"כ דא
ז בצלאל סמוטריץ' ,
הועלה
הרעיון לאפשר מינוי של "סנגור מיוחד" על מנת לבחון את התשתית הראייתית
.הסודית המוגשת לבית המשפט בהליכי המעצר המנהלי2
הצעות אלו ביקשו לאזן בין
.הצורך הבטחוני בשימוש בכלי המעצר המנהלי, לבין שלילת הזכויות הכרוכה בו
הצעות אלו עלו דווקא מכיוון שבעבירות מסוג אלו הכלולות בחוק המאבק בטרור
רשויות הביטחון זקוקות לכלי
המניעה מראש , ויש להן קושי ניכר להציג את הראיות
.בבית המשפט
3.
אלא שהצעת החוק שבפנינו אינה מבקשת להמשיך באיזון
כ .זה,במקומו
היא מציעה
אבחנה אחרת –
בין הארגונים הפועלים כנגד מדינת ישראל או כנגד אזרחיה, שכנגד
,חבריהם יוכל שר הביטחון להוציא צווי מעצר מנהלי לבין ארגונים אחרים שכלפיהם
לא תהיה לו סמכות זו .
4.
ה ,אבחנה בין מי שהוא אזרחי ישראלי ומי שאינו אזרח ישראלי, לצורך מעצר מנהלי
היא אבחנה לגיטימית
.באשר להפעלת סמכויות חריגות במסגרת מלחמה בטרור אך
למרות שזו הנקודה המודגשת בדברי ההסבר, זו לא האבחנה המהותית שאותה
מבקש
ת ל
קבוע
.הצעת החוק
משמעות ההגדרה של ארגון טרור שיכול לה
י כלל בתוספת הראשונה –
מתן פטור לטרור
של יהודים כנגד תושבי יהודה ושומרון
5.
)חוק סמכויות שעת חרום (מעצרים (
1979
)
בנוסחו היום מעניק לשר הביטחון
סמכויות רחבות לשימוש במעצר מנהלי, בכל מקום בו הוא סבור שטעמי ביטחון
המדינה או ביטחון הציבור מחייבים זאת (סעי2
(ב) לחוק). פרק י' בתקנות ההגנה
)(שעת חירום (
1945
) מעניק סמכות להטלת צווי הגבלה שונים , והכל על מנת למנוע
.ביצוע של עבירות חמורות כנגד בטחון המדינה ובטחון הציבור העובדה שהסמכות
למעצר מנהלי ולהפעלת צווי הגבלה
תופעל רק נגד מי
"ש מפעיל אזרחים של מדינת
1
.אלעד גיל, יוגב תובל וענבר לוי, "אמצעים חריגים למלחמה בטרור", המכון הישראלי לדמוקרטיה
2 נתנאל בנישו ומאיר ויגיסר "ראיות חסויות וסנגורים מוחדים
בהליכי מעצר מנהלי בבתי המשפט
"הצבאיים באזור יהודה ושומרון שערי משפט )ט (תשע"ח61
.
ישראל במטרה לפגוע בקיומה של מדינת ישראל או במטרה לבצע מעשי טרור כנגד
"אזרחיה
משמעותה שכל
ה סמכויות
ה אלה לא יופעלו כנגד מעשי טרור מצד אזרחים
ישראלים ביהודה ושומרון
, הפועלים כנגד פלסטינים.
במילים אחרות, משמעות ההצעה היא שליל
ת ה של סמכות חשובה וחיונית למאבק
של רשויות הביטחון בטרור
בצורה מפלה–
תוך זניחת חובתה של המדינה לשמור
על שלומם של מי שאינם אזרחיה אך נתונים לשליטתה ,קרי
–
של התושבים
.הפלסטינים ביהודה ושומרון המצויים תחת שליטתה של מדינת ישראל אף כי דברי
ההסבר של ההצעה מתמקדים
בסוגיית המעצרים, למעשה תישלל מרשויות הבטחון
קשת רחבה
של אמצעים 'מנהליים הקבועים בחלק י
תקנות ההגנה
, הגנות
קריטי
ו ת
במסגרת
המאבק בטרור .
ההצעה כלל איננה כוללת
כל
התייחסות לתוצאות ביטולם
ולהערכת
ה
השפעות של שלילתם מרשויות הבטחון.
6.
למעשה,
ההצעה יוצרת הגנה מיוחדת מפני הגורמים המופקדים על המאבק בטרור
ל אזרחים ישראלים שעלולים לבצע מעשי טרור לפי חוק המאבק בטרור ,
וזאת רק
משום שהם
פועלים כנגד תושבי יהודה ושומרון הפלסטינים.
היות וביהודה ושומרון
תישמר סמכות המפקד הצבאי לפעול כנגד פלסטינים, בפועל מדובר על כך שסמכותו
של שר הביטחון ת
י שלל בפועל ביחס ליהודים החשודים בפעילות טרור כנגד
פלסטינים בד לב. מכאן,
שהתכלית הסמויה של החוק היא מניעת הפעלת הסמכויות
הכלולות בחוק המעצרים ובתקנות ההגנה כנגד יהודים הפועלים כנגד פלסטינים .
ככזאת, היא הצעה הפוגעת במובהק ב
עקרון ה שוויון. היא
תיצור משטר לפי ו
המדינה
מפעילה אמצעים למלחמה בטרור רק כנגד ערבים ולא כנגד יהודים –
מצב שלא
מתקבל על הדעת ב משטר.דמוקרטי
יהיה בכך כתם משפטי ומוסרי בספר החוקים
של מדינת ישראל, שהגדרת הטרור שלה מפלה בין טרור אותו מבצעים יהודים ובין
.טרור אותו מבצעים מי שאינם יהודים
7.
את הבעייתיות שבהצעת החוק המוצעת ניתן ללמוד גם מתוך השוואה להגדרת
( הטרור בחוק המאבק בטרור2016
)
שהוא החוק המקיף בו רוכזו רוב סמכויות
המדינה במאבק בטרור, ואשר .נכנס לתוקף רק לפני שנים מעטות
:חוק המאבק בטרור מגדיר מעשה טרור בהתבסס על שלושה יסודות
(א)
נעשה מתוך מניעה מדיני, דתי, לאומני, או אידאולוגי
(ב)
מטרה לעורר פחד או בהלה בציבור, או לאלץ ממשלה לעשות מעשה
(ג)
סיכון ממשי לפגיעה ממשית בגוף, רכוש, קודשי הדת ותשתיות
אם כן, בחוק המאבק בטרור כללה
הכנסת בפירוש הגדרה רחבה של טרור שאינה
מבדילה בין טרור לטרור על בסיס אתני , מתוך תפיסה שכל מעשה העונה על הגדרת
הטרור מהווה מעצם מהותו סיכון מובהק
ל מדינה
לערכיה ולמחויבות העליונה שלה להגן
על ביטחונם ושלומם של כל תושביה .
מבחינה זו, אין הבדל בין אזרחי המדינה, תושבים
בה, עובדים זרים ואף תיירים .
הגישה הזו מבוססת על הפסול המוסרי המובהק שמתקיים
במעשי טרור, ומכאן גם אופיים המוסרי של האמצעים הננקטים למניעתו וענישתו .
כאמור, הכוונה המקורית
היית ה
לכלול גם את הסמכות להטיל מעצר מנהלי ומגבלות
אחרות בחוק המאבק בטרור. אלא שתוכנית זו לא התממשה דווקא כיוון שהיה חשש
שהחוק הקיים
אינו מחמיר דיו ., ביחס לנושאים אלו
ו ,הנה הצעת החוק שבפנינו מבקשת להציב "רף" גבוה יותר לשימוש בסמכויות במאבק
בטרור לפיה
הסמכויות למאבק ב טרור בכל הנוגע רק לקבוצה מסוימת, ורק אם
כוונת ה
""לפגוע בקיומה של המדינה
הצעה זו מתעלמת
מכך שכל מעשה הכלול בהגדרת הטרור
"הרחבה" שבחוק המאבק בטרור, למעשה מסכן את עצם קיומה של המדינה כמדינת חוק ,
ללא קשר לשאלה אם המעשה נעשה על ידי יהודי או מי שאינו יהודי .
8.
ברור שאם יעמדו לרשות גורמי הביטחון פחות אמצעים למניעת טרור של יהודים
)נגד פלסטינים, יתבצעו מעשי טרור שאחרת (בהתקיים המצב החוקי ללא שינוי
.היה ניתן למונעם
יתר-על -
כן, עולה החשש כי הגבלת הסמכויות המנהליות ביחס
למבצעי מעשה טרור כנגד אזרחים פלסטינים תתפרש כאיתות לכך שישראל אינה
רואה בחומרה מעשים אלו, ובמשתמע דווקא עלול להיווצר מצב שבו הנטיי
ה
לביצוע
.פשעים אלו אף תגבר
9.
ל
חשש זה יש לייחס משנה חומרה דווקא כיוון ש גם במצב החוקי הקיים, גורמי
הביטחון מתקשים למנוע מעשי טרור של יהודים נגד פלסטינים. אף נטען כי לא נעשה
די בתחום זה עד כדי כך שמדינות ידידותיות לישראל מצאו לנכון להטיל סנקציות
שלהן על חשודים בעיניהן בפעילות טרור. על הרקע זה ראוי
לה יזהר
במיוחד בהעברת
.חקיקה העלולה להתפרש, אפילו אם לא זו הכוונה, כמפחיתה בחומרת מעשים אלו
על חשיבות הצווים המנהליים במלחמה בטרור:
10
.
זה המקום להעיר כי גם המתנגדים למעצרים מנהליים באופן עקרוני, מסכימים כי
בידי רשויות הביטחון צריכה לה
י שמר סמכות להטיל מגבלות מנהליות מסוימות (כמו
מניעת כניסה לאזורים גאוגרפיים קונקרטיים, מניעת שימוש בטלפון, או מניעת
עיסוק בעיסוקים
מסוימים ). הצעת החוק שבפנינו אינה מבדילה כלל בין סמכויות
השר, ובפועל שוללת מרשויות הביטחון גם את הכלים הללו במאבק בפשיעה
הלאומנית היהודית. שלילה זו של סמכויות מרשויות הביטחון, היא לא פחות מזניחה
מוחלטת של חובתה של המדינה להגן על אנשים המצויים תחת שליטתה ונתונים
להגנתה
.גם מכוח חובות המדינה לפי המשפט הבינלאומי
מ דרון
חלקלק :
11
.
ככל שהצעה זו תאושר, ניתן יהיה לתהות באשר
ל כל האמצעים בהם עושות כיום
רשויות הבטחון במאבק בטרור–
מדוע לא לצמצמם גם אותן רק לטרור "נגד
המדינה" או אזרחיה? מה באשר להגדרת הטרור בחוק הטרור וכל העבירות הנגזרות
?ממנו והכלים הנגזרים ממנו הצעה זו עלולה להיות רק צעד ראשון בדרך לשנות את
כל ההגדרות,
כך שלא יחולו על טרור של יהודים אזרחי ישראל כנגד תושבי יהודה
ושומרון–
.ובכך למנוע פעולות מצד רשויות האכיפה נגד טרור מסוג זה
ל
סיכום:
.ראוי להתנגד להצעה זו תוצאתו בפועל של התיקון המוצע לחוק תהיה צמצום הסמכות
של רשויות הביטחון לנקוט בסמכויות מנהליות במאבק בטרור כלפי קבוצה אחת-
אלו
המבקשים לפגוע בשלטון החוק תוך פגיעה בתושבים פלסטינים .ביהודה ושומרון
הגבלת הסמכויות באופן זה מהווה פגיעה חמורה בשוויון, וגם שלילה רחבה מאוד של
סמכויות גורמי הביטחון על מנת לשמור על שלומם של כל מי שחובתה של מדינת ישראל
להגן עליהם .
,בברכה
'פרופ עמיחי כהן
ד"ר עמיר פוקס
המכון הישראלי לדמוקרטיה