חומר רקע
ו' חשון, תשפ"ה
7
,נובמבר2024
:לכבוד
חה"כ שמחה רוטמן
יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט
חה"כ
דוד ביטן
יו"ר ועדת כלכלה
מכובדי ,
:הנדון
עמדת נשיאות המגזר העסקי ל
הצעת
'חוק תובענות ייצוגיות (תיקון מס16
,)
התשפ"ד-
2024
" :נשיאות המגזר העסקי (להלן הנשיאות)"
הינה ארגון הגג שמייצגת15
,ענפים במשק
הנשיאות הייתה מאד מעורבת בעבודה עם
הצוות ב משרד המשפטים שריכז את פעילות
הוועדה שדנה בחוק וממנה נולד
ה הצעת
החוק האמור
ה .הנשיאות תומכת במרבית ה צעת
החוק
ובכל זאת נפרוס את ה
תיקונים שאנו סבורים שיש ל
הוסיף ל
חוק על מנת ש
ת גשים
את מטרת
ה
העיקרית שהיא ייעול תחום התובענות היצוגיות ומתן פתרון יעיל לבעיית
.תובענות הסרק שמייצרת נטל כלכלי עצום וכבד ביותר על העסקים ועל הציבור בישראל
כפי שעלה באופן מובהק מהדו"ח של הצוות הבינמשרדי שהוקם בנושא , תחום התובענות
הייצוגיות בישראל סובל מכשל חסר תקדים, כאשר מדי שנה ישנה עליה דרמטית במספר
התובענות הייצוגיות ובשנים האחרונות מוגשות בממוצע כ-
1,500
תובענות ייצוגיות
!בשנה
נתון זה חמור שבעתיים בהתחשב בכך שמחד גיסא מדובר בדיונים בעלי העלות הגבוהה
ביותר למערכת בתי המשפט, ומאידך גיסא הרוב המוחלט של התובענות שמוגשות הן
תובענות סרק שהנזק שלהן הוא אדיר והן חסרות כל תועלת לציבור. כפי שהראתה
הנשיאות לצוות באמצעות מומחים בתחום, תופעה
זו ייחודית למדינת ישראל ואינה
.נפוצה כלל במשפט המשווה
להלן התייחסות הנשיאות לשינויי החקיקה שעלו במסגרת ה
צעת החוק .
1.
הודעת צד ג' נגד רשות-
סעיף3 ל
הצעת החוק
1.1
.
הנשיאות מתנגדת לסעיף הקובע שלא ניתן יהיה להגיש הודעת צד ג' נגד רשות
בעניין בו לא ניתן
להגיש תובענה ייצוגית נגדה. אין זה סביר שתביעה יכולה
להיות מוגשת נגד בעל דין רלבנטי ללא אפשרות של משלוח הודעת צד ג' נגד
רשות הקשורה בעניין. התוצאה של איסור זה מחייבת כפל הליכים, עם עלויות
.בלתי סבירות לנתבעים ובזבוז זמן שיפוטי יקר
2.
תביעה טורדנית או קנטרנית-
סעיף3 להצעת
החוק
2.1
.
הנשיאות
מתנגדת
לאפשרות של מחיקה בלבד של התביעות הטרדניות או
.הקנטרניות
2.2
.
לדעתנו, לאור הטעמים המפורטים בדברי ההסבר להתקנתו של הסעיף, ובכללם
הרצון להימנע מניהול הליך שאין בו חשיבות ציבורית במטרה לחסוך
במשאבים של מערכת המשפט והנתבעים החשופים לניהול של תביעות כאמור
–
נכון יהיה שהסעיף יכלול אפשרות שבית המשפט
ידחה
את התביעה מהטעם
הנ"ל, באופן המקים מעשה בי-
.דין מהגשת תביעה חוזרת
3.
הגשת תובענה ייצוגית ללא ציון סכום התביעה הכולל-
סעיף5 להצעת החוק-
3.1
.
הנשיאות
מתנגדת
למחיקת הסיפה בסעיף5
(ב) לחוק הקובעת כי "לענין
הסמכות הענינית, יראו את סכום התביעה או שווי נושאה כסכום או כשווי
המצטבר של תביעותיהם של כל הנמנים עם הקבוצה שבשמה מוגשת הבקשה
לאישור" אש
ר
משמעותה היא למעשה הגשת הבקשה לתובענה ייצוגית ללא
.ציון הנזק הכולל לחברי הקבוצה
3.2
.
.אי ציון הנזק הקבוצתי מעורר קושי וסתירה חקיקתית
3.3
.
בהתאם להוראות תקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומיידיים), תש"ל -
1970
:(להלן"
"תקנות ניירות ערך ,)
תאגידים רבים חייבים לפרסם דיווחים
מיידים על אירועים החורגים מעסקיהם הרגילים. סכום הנזק הקבוצתי
הנטען (הנתבע) הוא קריטריון מרכזי בהחלטת התאגיד, האם הגשת בקשה
פלונית נגדו להכרה בתובענה כייצוגית מהווה אירוע חריג כאמור והאם נדרש
גילוי על הגשת הבקשה בדו"חות הכס .פיים
3.4
.
על-
מנת למתן סיכון זה, הנתבע נדרש לאמוד-
בפרקי הזמן הקצרים מאוד
הנקובים בתקנות הנ"ל, ובהכרח שלא באופן המדויק-
מהו סכום הנזק
האמור בעיני התובע. מצב זה חושף את הנתבע לסיכונים משפטיים, וגם מטיל
עליו (בקשר לעריכת האומדן האמור) מטלות מכבידות המחייבות השקעת
.תשומות רבות
3.5
.
לאור זאת אנו מתנגדים לתיקון האמור ומבקשים כי יימצא פתרון לסתירה
החקיקתית ול.עמידה בתקנות ניירות ערך
4.
בקשה לאישור נגד מבטח או חברה מנהלת-
סעיף7 להצעת החוק
4.1
.
הנשיאות
מתנגדת
לנוסח
הצעת החוק
הקובע כי במקרים בהם יש "אישור רשמי
ובכת
ב
מאת הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, או מי מטעמו, המתייחס
במפורש להפרה נושא הבקשה
", יהווה הדבר רק שיקול אחד מיני רבים
בהחלטת בית המשפט לאישור התובענה. לטעמנו במקרים מסוג זה יש לדחות
.את הבקשה באופן מיידי
4.2
.
כיום ישנן תובענות ייצוגיות רבות שמוגשות בגין סוגיות שנבדקו ואושרו על ידי
,רגולטור. תובענות אלו, גם אם נדחות וגם אם חסרות כל בסיס או קנטרניות
,גוררות הוצאות כבירות מצד הנתבעים, אשר לרוב מתגלגלות למשק כולו
.ופוגועות פגיעה אדירה בוודאות ההכרחית למגזר העסקי
4.3
.
כלי התובענות הייצוגיות נועד בהגדרתו לאכיפה אזרחית במקומות בהם ידו של
הרגולטור אינה משגת. ישנם תחומים במדינת ישראל המפוקחים באופן
.אינטנסיבי ושוטף על ידי מאסדרים (רגולטורים) בהתאם להוראות הדין
הגופים המפוקחים מחוייבים לפעול בהתאם להוראות המאסדרים, כך
שההכרע ות של בית המשפט שניתנו כנגד עמדת המאסדר, גורמות לבעיה קשה
לגופים המפוקחים, אשר נמצאים בין הפטיש לסדן; שכן מצד אחד לפי הוראות
הדין הם מחוייבים לפעול בהתאם להנחיות המאסדר; ומאידך גופים אלו
.נפגעים מתביעות ייצוגיות רק כיוון שפעלו בהתאם להנחיות המאסדר כאמור
4.4
.
אין ולא יכול ספק כי אם הרגולטור דן בסוגיה ואישר אותה, הרי שלא נדרשת
.בנושא כל אכיפה אזרחית
4.5
.
במידה והצרכן חולק על הנחיית המאסדר, הוא כמובן רשאי לפנות למאסדר או
לתקוף את הנחית המאסדר באמצעות הערכאות המשפטיות המתאימות. אולם
אין שום בסיס משפטי או כלכלי שמצדיק לאפשר לצרכן לתקוף את הנחיית
המאסדר באמצעות תובענה ייצוגית לפיצוי כספי כנגד הגוף המפוקח, שכל
.)"חטאו" היה שפעל בהתאם להוראות המאסדר (כנדרש בהוראות הדין
4.6
.
לאור זאת הנשיאות בדעה כי יש למנוע תובענות ייצוגיות נגד גופים מפוקחים
המוגשות בגין סוגיה שקיבלה אישור רגולטור מראש או בדיעבד .
4.7
.
:לעמדתנו, הפתרון הטוב ביותר לסוגיה של התובענות מסוג זה יהיה כדלהלן
4.7.1
.
בתובענות ייצוגיות הנוגעות לסוגיות שהוסדרו על ידי הרגולטור האחראי
לתחום ואושרו על ידיו מראש או בדיעבד, יתייצב הרגולטור להליך ויציג
את עמדתו אם נתן בעבר או נותן בהווה את אישורו, כאשר יקבעו כללים
.ברורים ביחס לפניה לרגולטור
4.7.2
.
אם וככל שיינתן האישור, על פי אמות מידה ברורות שיקבעו בחקיקה
לדרכים בהן אישור כזה יכול להינתן, תהיה לנתבע הגנה מפני התביעה
.הייצוגית
4.7.3
.
כלומר לא מדובר בשיקול בלבד של בית המשפט אלא הגנה מוחלטת
.שתינתן לנתבע במקרים מסוג זה מפני התובענה
5.
חשיפת מידע מהליך הגישור-
סעיף1
1
להצעת
החוק
5.1
.
הנשיאות
מתנגדת
לתיקון ב
הצעת
החוק לפיו אם גובש הסדר פשרה במסגרת
הליך גישור שבו נחשפו המגשר והצדדים למידע עובדתי ובכלל זה לנתונים
,כמותיים אשר שימשו בסיס להסדר הפשרה, יצרפו הצדדים מכתב מן המגשר
שיכלול התייחסות למידע זה.
5.2
.
לפי דברי ההסבר "נתונים אלו יוכלו במקרים המתאימים ובאישור בית
המשפט (וכאשר בית המשפט מצא הצדקה עניינית לכך) להיות מוגשים
במעטפה סגורה לבית המשפט ולעיונו של היועץ המשפטי לממשלה, ולא
להיות גלויים לציבור". כלומר ברירת המחדל היא שהנתונים יהיו חשופים
.פומבית
5.3
.
ראשית, מנוסח הסעיף לא ברור מה צריכה לכלול התייחסות המגשר, ובאיזה
.היקף. לכן, מוצע להבהיר זאת
5.4
.
שנית, מטרת הגישור היא להגיע לעמק השווה בין הצדדים ולפשרה מהירה
שתייעל את ההליך ותביא לחיסכון בעלויות וזמן דיוני יקר. פעמים רבות
במסגרת הגישור מסכימים הנתבעים לטובת הגישור לחשוף נתונים וסודות
.מסחריים למגשר בלבד, והכל על מנת לקדם את הפשרה
5.5
.
התיקון האמור לעיל יביא לכך שהנתבעים לא יסכימו עוד לחשיפה זו והגישור
.לא יהיה אפקטיבי
5.6
.
כיוון שהליך הגישור אינו מנדטורי, הדבר יביא לכך שנתבעים יסרבו לפנות
,להליך הגישור, הואיל ולא יהיה לו כל יתרון על ניהול ההליך בבית המשפט
והעומס על בתי המשפט רק .יגבר
5.7
.
,לאור זאת, אנו מבקשים שהחוק לא יתוקן כאמור לעיל והמצב יישאר על כנו
או שלכל הפחות ברירת המחדל תשתנה, קרי כי המגשר יגיש במעטפה סגורה
(ולא באופן פומבי) לבית המשפט, ולעיונו של היועץ המשפטי לממשלה (את
תוצרי העבודה שלו) ורק במקרים חריגים ייפתח החיסיון. בדרך זו יוכלו
הנתבעים לשמור על סודותיהם המסחריים ועל נתונים שאין כל הצדקה
.שיחשפו לציבור, מבלי לפגוע בבחינת הפשרה המוצעת בבית המשפט
5.8
.
בנוסף, הנשיאות
מתנגדת
להארכת הזמן הקבוע לתגובת היועץ המשפטי
מ למ שלה כאמור בסעיף18
(2) ל
הצעת החוק, מ45
ל-
60
ימים. שינוי זה מייצר
ארכה מיותרת בהליך המשפטי, נוגד את טובת הצדדים ואת עקר
ון
סופיות
.הדיון. הלכה למעשה, היועץ המשפטי מבקש ארכה באופן קבוע ומקבל אותה
6.
איסור סעד של תרומת מוצרים-
סעיף3
1 להצעת החוק
6.1
.
הנשיאות
מתנגדת
לתיקון החקיקה האוסר על כל סעד שאינו סעד כספי (כמו
)למשל הנחה עיוורת או תרומת מוצרים .ומבקשת להשאיר את המצב הקיים
לעמדת ה
נשיאות ", מדובר בדרישה בלתי סבירה, המנחיתה "מכת מוות
להסדרי הפשרה המתגבשים במסגרת הליכים ייצוגיים. דרישה זו תביא
לסרבול הליכים , תחליש עד מאוד את התמריץ להתפשר ותעמיס על מערכת
.בתי המשפט
6.2
.
פעמים רבות האפשרות של סעד בעין ותרומת מוצרים מאפשרת את הגמישות
הנדרשת לנתבעים בתחום התובענות הייצוגיות ואת האפשרות לסיים את
.ההליך במהרה בפשרה, ובכך לחסוך זמן דיוני ועלויות מיותרות
6.3
.
בית המשפט כמובן צריך לאשר את הפשרה ואת הפיצוי לקבוצה ובכך נשמר
.האינטרס הקבוצתי והציבורי
6.4
.
כמו כן, לא ניתן לקבוע ככלל שהצרכן יעדיף לקבל את ההטבה הכספית. כאשר
מדובר בפיצוי בסכום זניח, הצרכן הסביר יעדיף לקבל את ההטבה ולא החזר
.של שקלים בודדים, ובכך הקבוצה יוצאת נשכרת
6.5
.
על כן נבקש להותיר את המצב הקיים על כנו ולא לאסור בחקיקה על פיצוי של
.סעד בעין ותרומה של מוצרים
7.
תקופת ההשבה בתובענה ייצוגית נגד רשות-
סעיף4
1 להצעת
החוק
7.1
.
הנשיאות
מתנגדת
לתיקון החקיקה וקיצור תקופת ההשבה בתובענה ייצוגית
נגד רשות ל-
24
.חודשים בלבד
7.2
.
לטעמנו אין כל מקום לשנות את המצב שנקבע בפסיקה ויש לאפשר ולכלול, לפי
שיקול דעתו של בית המשפט ובמקרים המתאימים, בקבוצה המיוצגת גם את
מי שעילת תביעתו נולדה לאחר מועד הגשת הבקשה, גם אם מדובר בתקופה
ארוכה של ניהול הבקשה, וזאת מכיוון שמדובר בכספים שנגבו שלא כדין ואין
.מקום לצמצום של הקבוצה
8.
גמול לתובע מייצג ושכר טרחה לבא כוחו-
סעיף16
ל
הצעת החוק
8.1
.
הנשיאות מתנגדת
( לתיקון המוצע בס"ק
ד ) אשר יקטין משמעותית את הגמול
.ושכ"ט במקרה של סעד אחר
8.2
.
משמעות תיקון זה היא למעשה יצירת תמריץ שלילי לתובע להסכים לסעד
.אחר, עד כדי הפיכת הסעד האחר לאות מתה
8.3
.
כאמור לעיל ישנם מקרים בהם הסעד האחר דווקא מאפשרת את הגמישות
הנדרשת לנתבעים בתחום התובענות הייצוגיות ואת האפשרות לסיים את
.ההליך במהרה בפשרה, ובכך לחסוך זמן דיוני ועלויות מיותרות
8.4
.
בנוסף, הנשיאות
מתנגדת
( לתיקון הקבוע בס"ק
ו ) המתנה את העברת שכ"ט
.לתובע רק אם פסק הדין מומש
8.5
.
לטעמנו הדבר יגביר את עומס על בתי המשפט מאחר והיום אין הליך נוסף
.שמתקיים בו ביהמ"ש נדרש לאשר מימוש פסק דין
8.6
.
כמו כן, הסעיף יאפשר עיגול פינות במימוש פסק הדין שהרי התובע חפץ לקבל
את הכסף מהר, והנתבע רוצה לשים מאחוריו את סיפור התובענה. מימוש פסק
.הדין יעשה בצורה מזורזת, ויתכן לא לטובת הכלל
8.7
.
בנוסף, הנשיאות
מתנגדת לתיקון הקבוע בס"ק
)(יב . אין כל הצדקה לקביעת
גמול על חשבון הנתבע לארגון כלשהו אשר לא לקח חלק בתביעה ואינו מהווה
.צד בהליך המשפטי
9.
ה
וצאות-
סעיף17
ל
הצעת החוק
9.1
.
הנשיאות
ת
ומכת ב
תיקון החקיקה בעניין הטלת הוצאות משפט , אך מבקשת
:להוסיף את הדברים הבאים
9.2
.
ראשית יש לקבוע חובת הוצאות בכל מקרה בו .נדחתה הבקשה או התובענה
9.3
.
שנית, פסיקת הוצאות כפי שפוסקים בתי המשפט כיום לא תביא לכל שינוי. כך
לדוגמא בית משפט יכול לפסוק הוצאות בגובה של50,000
ש"ח, כאשר בפועל
ההליך עלה לנתבעת500,000
.ש"ח
9.4
.
לטעמנו, נכון יהיה לקבוע בחקיקה כי בכל מקרה בו סולקה נדחתה תובענה
ייצוגית יש לפסוק הוצאות ריאליות, או לכל הפחות לקבוע סכום מינימום
משמעותי של הוצאות שחובה על בית המשפט לפסוק, שייקבע על פי העלות
.האמיתית של ההתגוננות בפני תובענה ייצוגית
9.5
.
הנשיאות
תומכת
בהטלת בהוצאות על בא כוח התובע הייצוגי, כיוון שבאי הכח
.הם ברוב המוחלט של המקרים הכח המניע והיוזם של התובענה הייצוגית
הטלת ההוצאות עליהם לחלוטין תשיג את המטרה של צמצום תובענות הסרק.
10
. מעשה בי דין-
סעיף8
1 להצעת החוק
10.1
.
הנשיאות
מתנגדת
לתיקון החקיקה הקובע כי פס"ד בתובענה ייצוגית בה
התבקש צו עשה לא יהווה מעשה בי דין לגבי תביעה לסעד
של פיצויים
באותה
.עילה
10.2
.
אי חסימה תובענות ייצוגיות לפיצויים בגין אותה העילה מחטיא את המטרה
שלשמה נועד
ה הצעת החוק-
.קרי, התמודדות עם עומס התובענות הייצוגיות
10.3
. בדרך הקבועה ב הצעת החוק
מספר התובענות הייצוגיות יוכפל שכן שמעתה
תביעות ייצוגיות תוגשנה בתחילה כבקשות לאישור תובענות כייצוגית לצו
.עשה, ולאחר הכרעה בהן תוגשנה בקשות לאישור תביעות לפיצויים בגין העבר
10.4
.
לטעמנו, אופן ניהול הליכים באופן זה עלול להיות קשה, ארוך ומסורבל, הן
.למערכת המשפט והן לנתבעים
10.5
.
הדבר אף עולה לכדי "פיצול סעדים", כך שתביעה לצו עשה תוגש בפיצול
מהסעד הכספי ותתנהל בנפרד, בפרקי זמן שונים, תוך העמסת עלויות ותשומות
הכרוכות בניהול ההליכים באופן זה, מצד כל הצדדים, ותוך סיכון אפשרי של
.הכרעות סותרות
11
. פרסום ההודעה בדבר מתן פיצוי-
סעיף19
להצעת החוק
11.1
.
הנשיאות מתנגדת ל תיקון החקיקה הקובע
ברירת מחדל של חובת פרסום
בא תר האינטרנט של הנתבע ובאתרי האינטרנט ויישמונים המשמשים את
הנתבע להפצת מידע ושיווק, כאשר בדברי ההסבר יש אף הרחבה ובה התייחסות
.לרשתות חברתיות
11.2
.
המגזר העסקי עושה שימוש באמצעים הדיגיטליים שעומדים לרשותו (שנבנו
בהשקעה כספית לא מבוטלת), למטרות פרסום כחלק מאסטרטגיית פרסום
וניהול עסקי רחבה. לא ניתן לחייב
את בעלי העסקים לעשות שימוש באמצעים
,אלה למטרה אחרת, בייחוד שניתן להשיג את אותה מטרה באמצעים אחרים
ובייחוד שהודעות מסוג זה הן לרוב בעל ות .קונוטציה שלילית
11.3
.
לטעמנו יש להשאיר את הבחירה לעשות שימוש באמצעים אלה כוולונטרית
.וכחלק מדיוני הפשרה שנעשים בכל תיק בהתאם לנסיבותיו
11.4
.
הנשיאות
תומכת בעמד ה שהוצגה בדו"ח הצוות הבינמשרדי לפיה שיש להקים
אתר ייעודי ע"י המדינה שבו הנתבעות יוכלו לפרסם את אותן ההודעות ללא
.עלות
12
.
הוספת עילת פרטיות לתוספת השניה -
סעיף5
2 להצעת החוק
12.1
.
הנשיאות מתנגדת
להוספת עילה חדשה לתוספת השניה לחוק לפי סעיפים
.)מסוימים בחוק הגנת הפרטיות ובתקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע
12.2
.
ראשית, השוק מוצף בתובענות סרק אשר גורמות לפגיעה קשה הן במערכת
.המשפט והן במשק. מצב זה חריג במיוחד בישראל אל מול מדינות העולם
12.3
.
לטעמנו בנקודת הזמן הזו יש לעצור את שטף התובענות ולהביא לאיזון הראוי
בתחום. רק לאחר שייעצר השטף, יהיה מקום לבחון אפשרות את העילות
בגינן ניתן להגיש תובענות ייצוגיות (הוספה או השמטה של עילות), ובוודאי
.לא לקחת את הסיכון לגל חדש של תובענות סרק בעת הנוכחית
12.4
.
,שנית במסגרת התיקון האחרון שנעשה בחוק הפרטיות הוכנסו מנגנונים רבים
המגנים על האזרחים, ביניהם הרחבת סמכויות הפיקוח והאכיפה של הרשות
להגנת הפרטיות
וקביעת מנגנון עיצומים משמעותיים שיוטלו על עסקים
המפרים את החוק. תיקונים אלה המגברים ומחזקים את המערכת האכיפה
המדינתית, מייתרים את הצורך באכיפה אזרחית נוספת אשר תכביד עם
.המגזר העסקי ועל המערכת המשפטית ותהא כר פורה לתובענות סרק
12.5
.
שלישית, עוד במסגרת הדיונים האחרונים שהתקיימו בועדת חוקה בעניין
תיקון14
(למעשה13
)
לחוק הגנת הפרטיות עלה בבירור כי חוק הגנת
הפרטיות ,
גם לאחר,התיקון האחרון
כמו גם תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת
מידע) הם דברי חקיקה מיושנים שאינם מתאימים לעת המודרנית ולדרכי
.העבודה הקיימים היום במשק, וצריכים לעבור תיקונים נרחבים
12.6
.
תיקונים נרחבים אלה צפויים להגיע בעתיד הקרוב במסגרת תיקון15
לחוק
הגנת הפרטיות, וזאת לדברי
הרשות להגנת הפרטיות ומשרד המשפטים .
12.7
.
עד שיתוקנו ויעודכנו דברי חקיקה אלה ויותאמו לעת הנוכחית, לא נכון יהיה
,לפתוח פתח להגשת תובענות ייצוגיות, על כל המשמעויות וההשלכות שלהן
בגינם .
12.8
.
בייחוד בנושא מורכב כגון נושא הפרטיות, לו ייפתח הפתח להגשת תובענות
ייצוגיות, על פי הערכתנו זה יהיה הנושא העיקרי שאליו יוסטו תובענות הסרק
אשר יציפו את בתי המשפט, יכבידו על המגזר העסקי ולמעשה יגרמו למטרת
.הצעת החוק העיקרית להיכשל
13
. הוספת תוספת חמישית לחוק-
מדרגות שכ"ט והתגמול-
סעיף6
2 להצעת החוק
13.1
.
הנשיאות
תומכת
בתיקון החקיקה וקביעת שכר הטרחה והגמול לפי טבלה
קבועה ומדורגת, אשר תביא לוודאות בתחום, אולם לטעמנו יש לערוך שינויים
בטבלה .
13.2
.
ראשית, האחוזים הקבועים בטבלה, שיש להבהיר שמדובר באחוזים
מצטברים, גבוהים מדי ולמעשה מעודדים את הגשת התובענות, תחום
שכאמור סובל מהצפת יתר ויש לפעול לצננו ולמיקוד בתביעות איכותיות
ביותר. על כן לטעמנו
יש להפחית ב -
50%
את כל האחוזים הקבועים בטבלה .
13.3
.
שנית, לטעמנו יש להוסיף פקטור נוסף שישפיע על גובה שכר הטרחה והגמול
והוא הפער בין הסכום שנפסק לסכום שנתבע. כך לדוגמא, במידה והפער הוא
50%
ומעלה, יש להפחית את האחוזים שיקבעו בטבלה בחצי. בדרך זו ניתן
יהיה לצנן את סכומי התביעה המופרזים אשר משפיעים רבות על הנתבע ים
.ובמיוחד על נתבעים שמחויבים בדיווח ובדרך זו על כלל המשק
13.4
.
שלישית, הפגיעה הנגרמת לעסקים קטנים ובינוניים בתחום התובענות
הייצוגיות היא קשה ביותר, כאשר פעמים רבות עסקים אלה נאלצים להסכים
לפשרה גם אם אינה צודקת כלל
וכלל, אך ורק משיקול יעילות. כדי לסייע
לעסקים אלה, לטעמנו יש מקום להוסיף התייחסות בטבלה גם למחזור של
הנתבע ובמקרים בהם מדובר בעסק קטן או בינוני, להפחית בהתאם את אחוזי
:שכר הטרחה והגמול באופן הבא
13.4.1
. עסק קטן - להפחית את האחוזים בטבלה ב-
50%
.נוספים
13.4.2
. עסק בינוני- להפחית את האחוזים בטבלה ב -
25%
.נוספים
14
. הגשת תובענה ייצוגית על ידי ארגון- סעיף
29
להצעת החוק
14.1
.
הנשיאות
מתנגדת ל תיקון סעיף4
לחוק גם בהוראת שעה ולקבוע כי ארגון
שהשר אישר יהיה רשאי להגיש תובענה ייצוגית גם אם
קיים קושי להגיש את
.הבקשה בידי אדם
14.2
.
ראשית, אם אין כל קושי להגיש את התובענה הייצוגית ובכל זאת לא נמצא
.תובע ייצוגי, הרי שמדובר בתובענה תיאורטית לחלוטין ובפועל לא נגרם נזק
במצב דברים זה אין כל הצדקה לאפשר תובענה ייצוגית, בייחוד שמדובר
.בהליך בעל עלות גבוהה במיוחד, הן למערכת המשפט והן למגזר העסקי
14.3
.
שנית, בניגוד למועצה הישראלית לצרכנות שהאג'נדה שלה היא הגנה צרכנית
בלבד, לארגונים רבים יש אג'נדה חברתית פוליטית והם מגישים הליכים
.משפטים רבים לשם קיום אותה אג'נדה ולא לצורך הגנה צרכנית
14.4
.
כיוון שהמטרה שעומדת בבסיס החוק היא מטרה צרכנית, ולא שירות של
אג'נדות חברתיות פוליטיות, אין כל סיבה לאפשר לארגונים אלה להגיש
הליכים, קל וחומר הליכים יקרים למערכת המשפט ולנתבעים כמו תובענות
.ייצוגיות
14.5
.
כאמור לעיל, המגזר העסקי והמשק כולו סובלים מהצפת יתר של תובענות
.הסרק ויש לפעול כעת לצינונה ולבלימתה
14.6
.
,לטעמנו, אין מקום לצעדי חקיקה אשר יגדילו את כמות התובענות הייצוגיות
בייחוד כאלה שאין מאחוריהן נפגע אמיתי, ועל כן .למחוק תיקון זה לחוק
15
. מנגנון הפניה מוקדמת-
סעיף30
להצעת החוק
15.1
.
הנשיאות
תומכת
בקביעת מנגנון המחייב פניה מוקדמת ומברכת על הכנסת
.מנגנון זה לחקיקה
15.2
.
,יחד עם זאת לטעמנו יש לערוך מספר שינויים מהותיים במנגנון המוצע בצעת
.החוק
15.3
.
ראשית, הנשיאות מתנגדת לחלוטין לאפליה שיש בחוק בין המגזר הציבורי
למגזר הפרטי ומבקשת כי בנושא זה יהיה שוויון בין
שני המגזרים .
15.4
. לטעמנו אין כל סיבה
להחיל חובה זו של פניה מוקדמת למגזר העסקי על מספר
מצומצם ומוגבל של עילות כאמור ב
הצעת החוק ,
ויש להחילה באופן גורף על
.כלל העילות בתחום החוק
15.5
.
פעמים רבות, גם בתובענות שאינן תובענות שנכללות בתוספת הרביעית
להצעת
החוק, התובענה מוגשת בשל היעדר הבנה של הלקוח את המטריה או
.הנושא, בשל טעות, תוך הערכה שגויה של סכום הנזק ואף בהעדר כל נזק
במקרים מסוג זה, הטלת חובה של פניה מוקדמת תאפשר לבעלי העסקים את
ההזדמנות להסביר ולהבהיר ללקוח את הסיטואציה, מבלי להיגרר להוצאות
מיותרות
ולהליך מיותר של תובענה ייצוגית אשר יסתיים לאחר זמן רב
בדחיית הבקשה לתובענה ייצוגית. במקרים אחרים מנגנון פניה מוקדמת
יוביל להגשת תביעות יותר מדויקות דבר שיוביל ליעילות דיונית, חסכון זמן
שיפו.טי וחסכון בעלויות של הצדדים
15.6
.
,בנוסף הנשיאות
מתנגדת
לחלוטין להחריג חובה זו מתביעות שמוגשות נגד
עסקים גדולים בעילות לפיצוי כספי .
15.7
.
התיקון המבורך לחוק נובע בעיקר
מבעיית תובענות הסרק .
15.8
.
כפי שנכתב במטרת
הצעת
החוק "בעיה זו מתבטאת בהגשת תביעות חסרות
בסיס עובדתי ומשפטי וזאת לאור האפשרות הקיימת במסגרת תובענה
ייצוגית לרווח מהיר הנובע מעצם הגשת בקשה לאישור ת
ו .בענה ייצוגית
בנוסף, קיימת תופעה של הגשת תביעות משוכפלות רבות על הפרת הוראות
רגולציה פשוטה לתיקון כאשר במקרים רבים לא קיימת בצידה נזק משמעותי
לציבור. לצד זאת, קיימת תופעה של ריבוי בקשות להסתלקות בתחום. על
תופעות אלו ניתן ללמוד, בין היתר מכמות התובענות הייצוגיות שאינן
מסתיימות בפיצוי לציבור. רק בכ-
22%
מההחלטות השיפוטיות התוצאה היא
קבלת התובענה או סיומה בתוצא ,ה המיטיבה עם הקבוצה המיוצגת (בפשרה
.")חדילה, או קבלת התובענה
15.9
.
כידוע, לבעיית תובענות הסרק ישנה השלכה קשה הן על המשק והן על מערכת
.בתי המשפט, ויש למגרה באופן מלא
15.10
.
.תובענות הסרק אינן ייחודיות רק לעסקים קטנים ובינוניים
15.11
.
להיפך, העסקים הגדולים בישראל סובלים מהן רבות, כאשר תובענות סרק
רבות מוגשות כנגדם מתוך מחשבה קלוקלת שמדובר ב"כיס עמוק" שימהר
.לשלם את התובענה בכדי לסלקה
15.12
.
מקור הבעייה של תובענות הסרק הוא באותם "תובעים מקצועיים" ועורכי
.דין שהפכו את התחום לעסק כלכלי משתלם
15.13
. אם וככל שמדובר בתופעה בזויה שהמדינה מבקשת למגר, כאמור ב הצעת
החוק , אין קשר לגודלו של הנתבע ואין כל הצדקה להגביל את ההגנה של
הודעה מוקדמת רק לסוג מסוים של נתבעים, כמו עסקים קטנים ובינוניים
וכמובן רשויות, ולהותיר את העסקים הגדולים להתמודד עם שטף התובענות
.המיותרות
15.14
. על כן הנשיאות מתנגדת להחרגה לפי גודל הנתבע ודורשת שו
ו יון כלפי כל
.הנתבעים, לרבות העסקים הגדולים
15.15
.
מעבר לכך, על מנת להראות את הרצינות בפניה המוקדמת, מבקשת הנשיאות
כי תתווסף חובה להוסיף לפניה המוקדמת תצהיר כדין מטעם הפונה המאומת
.ע"י עו"ד
15.16
.
,בנוסף אנו מבקשים כי תתווסף הוראה ברורה ל הצעת
החוק הקובעת כי
במקרים בהם הנתבע קיבל את הפניה המוקדמת ותיקן את התנהלותו, לא
תוגש כל תביעה ייצוגית לפיצויים בגין אותו נושא-
והדבר יהווה למעשה
מעשה בי דין .
15.17
.
החשש הוא שאם לא כן, אזי הסכמה של הנתבע לתיקון עתידי תשמש הודאה
לגבי אי תקינות העבר, ואז לנתבע יהיה קשה מאד להתגונן מהתביעה
.הייצוגית למתן פיצויים שתוגש נגדו
15.18
.
אי חסימה תובענות ייצוגיות לפיצויים בגין אותו הנושא כאמור מחטיא את
המטרה שלשמה מלכתחילה נועד המנגנון של פניה מוקדמת-
קרי, התמודדות
.עם עומס התובענות הייצוגיות באמצעות פניות מוקדמות
15.19
.
אחרת, מנגנון הפניה המוקדמת יהיה שלב מקדמי שבו ינקטו תובעים, ולאחר
מכן תוגשנה תביעות ייצוגיות לפיצויים, גם אם הנתבע תיקן דרכיו, מבלי
שיופחת העומס על נתבעים ומערכת המשפט כמבוקש, בין היתר, להשיג
במסגרת
הצעת
.החוק
16
.
חובת גילוי
16.1
.
הנשיאות מבקשת להוסיף להצעת החוק דרישה של חובת גילוי של התובע ובא
כוחו בדבר תובענות ייצוגיות שהגישו בעבר נגד אותו נתבע או בגין אותה עילה
.או באותו תחום במגזר העסקי
16.2
.
חובת גילוי זה תסייע חבית המשפט לגלות בשבלב מוקדם האם מדובר
ב"תובע מקצועי" שהפך את נושא התובענות הייצוגיות, ולרוב תובענות
הסרק, למקצוע, ואף יתרה מכך, האם מדובר באותן תביעות משוכפלות אשר
.מציפות את בתי המשפט
17
.
חסימת האפשרות של "כפל קנס" על עסקים
17.1
.
הנשיאות מבקשת להוסיף להצעת החוק מניעת אפשרות להגיש תובענה
ייצוגיות בגין עילות אשר העסק קיבל בגינן עיצום כספי, ובהתאם לפעול
לתיקון חקיקה שימנע את האפשרות להטיל עיצום כספי במקום בו הוגשה
.תובענה ייצוגית בגין אותה עילה
17.2
.
כידוע, הכלי של תובענה ייצוגית נועד ליצירת מנגנון של אכיפה אזרחית
במקום בו אכיפה מנהלית אינה משגת. במקרים בהם מוטל עיצום כספי, הרי
שהאכיפה מבוצעת בפועל ואין כל הצדקה לאכיפה אזרחית כפולה. אין מניעת
האפשרות מביאה לתוצאה אבסורדית בה בית העסק למעשה נקנס פעמיים
.בסכומים משמעותיים בגין אותה עילה
17.3
.
על כן מבקשת הנשיאות כי במסגרת תיקון זה תיחסם האפשרות להגיש
תובענה ייצוגית במקום בו החלה המדינה בהליכי אכיפה, או לכל הפחות
.שיקוזז סכום העיצום מהסכום של התובענה הייצוגית
לסיכום ,
הנשיאות
מברכת ומודה על קידום הנושא, מתוך מטרה לרפא את הכשל שיש
.בתחום התובענות הייצוגיות ולמזער את הנזק הכלכלי הכבד שהמגזר העסקי סובל ממנו
על מנת שהתיקון יבוצע בצורה היעילה ביותר ועל מנת להימנע מיצירת ההיפך, קרי
תמריצים חדשים לתובענות סרק, נ
ודה
להטמעת הערות הנשיאות המייצגת את כלל
,המגזר העסקי אנו נהיה שותפים מלאים להליכי החקיקה ועומדים לרשותכם לכל
.שאלה/הבהרה ככל שתהיה בנושא
,בברכה
דובי אמיתי
, י ו"ר