חומר רקע

1 10 ב נובמבר 2024 לכבוד ט׳ חשוון ה׳תשפ״ ה חברי ועדת החוקה, חוק ומשפט :הנדון הערות לובי99 ל הצעת חוק תובענות ייצוגיות (תיקון מס׳16 ), התשפ״ ד- 4 202 בשם לובי 99 (חל "צ) אנו מתכבד ים לה עביר את הערותינו לה צ ,עת החוק שבנדון. בתמצית אנו סבורים כי ההצעה אכן מתמודדת עם בעיית תביעות הסרק, אך חוששים כי הוראות מסוימות בה יפגעו גם בתובענות ייצוגיות רצויות, בעיקר בתובענות נגד תאגידים גדולים, .בהן מבוקש סעד של פיצויים לצד סעד התנהגותי בפרט, אנו מתנגדים הן לאפשרות הניתנת לבית המשפט להורות על מחיקת בקשה לאישור תובענה ייצוגית , שצפויה לסרבל את ההליך ; והן לקביעה כי הגמול לתובע המייצג ושכר הטרחה לבא כוחו ייגזרו מסכום הפיצוי לקבוצה , שהופכת את הפיצוי הכספי לחזות הכל ואת הסעדים ההתנהגותיים למשניים, ויוצרת תמריץ לפצל בין הסעדים . ,בנוסף אנו מתנגדים להסדר הייחודי המוצע לעניין בקשה לאישור בתביעה נגד מבטח או חברה מנהלת,, שגורם לאפקט מצנן דווקא מול החברות החזקות ביותר במשק ומציעים להרחיב את הפיקוח של בית המשפט על הסדרי פשרה בתובענות ייצוגיות .להלן נימוקינו :בפירוט א .הצגת הבעי ות הטמונ ות בהליכי פשרה בתובענות ייצוגיות 1. מרבית התובענות הייצוגיות , ודאי המוצדקות שבהן, מועברות להליך מחוץ לכתלי בית המשפט ומסתיימות .בהסדרי פשרה הדבר מעלה מספר ,בעיות שבגינן יש להסדיר באופן מקיף את הליכי הפשרה בתובענות ייצוגיות : א. התעצמות בעיית הנציג – בשלב הפשרה הצדדים היריבים בתיק (התובע הייצוגי ובא כוחו מחד, והנתבע מנגד) מעוניינים שניהם באישור הסדר הפשרה, שיאפשר לנציגי הקבוצה לקבל שכר טרחה וגמול, ואילו חברי הקבוצה הנפגעת אינם שותפים למשא ומתן , מה שעלול להוביל לפגיעה בייצוג האינטרס שלהם . ב. פגיעה אנושה בעקרון פומביות הדיון – מדובר ב הליך חיצוני המתקיים ״בדלתיים סגורות״ , שאליו לחברי הקבוצה ,ואף לבית המשפט ,אין כל גישה . ג. היעדר פיקוח מספק – נקודת הזמן היחידה שבה בית המשפט נוטל לעצמו את מושכות הפיקוח היא כאשר הוא נדרש לאשר את הסדר הפשרה .אלא ש ,בשלב זה שלעיתים מתרחש מספר שנים אחרי הגשת ,הבקשה לאישור לרוב עומדים בפניו רק בקשת האישור והסדר הפשרה , ללא תשתית עובדתית נוספת . 2. ,על כן,לגישתנו, יש להגביר את פיקוח בית המשפט על הליכי הפשרה ואת השקיפות של הליכים אלו כפי .שיוצע בהמשך ב .התייחסות לסעיפי ,ההצעה:כסדרם 3. ס׳3 להצעת החוק– הוספת ס ׳ 3ג לחוק העיקרי שעניינו ״מחיקת בקשה לאישור״ – לפי ,נוסח הסעיף בית המשפט יוכל להורות על מחיקת בקשה לאישור תובענה ייצוגית במספר מקרים, ביניהם כאשר עולה .מהבקשה לאישור כי ״הפגיעה בכל אחד מחברי הקבוצה היא מזערית״ אנו מתנגדים לסעיף זה. בדברי ההסבר מצוין כי מטרת התיקון היא לסייע להתמודד עם תביעות ש״מכבידות על הערכאות השיפוטיות״ 2 ו״מביאות להקצאת משאבים לא יעילה״, אך לעמדתנו הסעיף יוביל לתוצאה ההפוכה– יתמרץ תאגידים גדולים ועתירי משאבים מולם מתנהלות תובענות ייצוגיות לטעון בכל מקרה ומקרה שיש למחוק את הבקשה לאישור וכך יסרבל את ההליך ויאריך אותו, וכתוצאה מכך יגביר את העומס על בתי המשפט. בהקשר זה נציין, כי העילה למחיקה הנוגעת לכך ש״הפגיעה בכל אחד מחברי הקבוצה היא מזערית״ .מנוגדת לתכלית העומדת בבסיס חוק תובענות ייצוגיות, ואנו מתנגדים לה מכל וכל 4. ס ׳5 להצעת החוק– תיקון ס ׳ 5 לחוק העיקרי הנוגע לסמכות העניינית – ,לצד התיקון המוצע הנוגע לסמכות בית המשפט לעניינים מינהליים, לגישתנו יש לקבוע כי תובענות ייצוגיות שאין להן נגיעה לזכויות סוציאליות של עובדים ,לא יתנהלו בבית הדין לעבודה אלא ב מחלקה הכלכלית של בית המשפט המחוזי . כיום, לפי ההלכה שנקבעה בבית המשפט העליון, כלל התביעות של עובדים ומעסיקים כנגד קופות גמל .צריכות להיות נדונות בבית הדין לעבודה1 כתוצאה מכך, בית הדין לעבודה דן בתובענות ייצוגיות בנושאים שב הם אין לו כל הבנה ויתרון , תוך גרימת נזק לעמיתים שלא זוכים לסעד הראוי. בין הדוגמאות למצבים אלו ניתן למצוא תובענ ות ייצוגי ו ת שעוסק ו ת בתרמית בני״ע שבוצעה על- ידי מנהל ה שקעות בחברה מנהלת , 2 ותביעות העוסקות בגבייה אסורה של דמי ניהול מעמיתי גמל / ביטוח מנהלים/ .פנסיה 5. ס׳7 להצעת החוק – הוספת ס ׳ 8 א לחוק העיקרי שעניינו קביעת הוראות מיוחדות בבקשה לאישור בתביעה נגד מבטח או חברה מנהלת – הסעיף קובע כי בבקשה לאישור נגד מבטח או חברה מנהלת שעילתה היא הפרה של חוזה ארוך טווח, על בית המשפט לשקול בהחלטתו האם לאשר את התובענה שיקולים נוספים, מעבר לשיקולים אותם הוא שוקל בכל בקשה .לאישור אחרת אנו מתנגדים בתוקף ,לסעיף זה שמטרתו טרפוד תובענות ייצוגיות דווקא נגד חברות ביטוח וחברות מנהלות – שבינן לבין ציבור החוסכים ,והמבוטחים שאת כספו הן מנהלות בטריליונים , שוררים פערים אדירים של מידע, כוח ו כסף – ומתקבל הרושם כי הוא נכלל ב .הצעה אך ורק בעקבות לחץ שהפעילו חברות אלו א. בדוח הצוות הבי נ-משרדי , עליו מתבססת ההצעה, צוין כי ״לאור מורכבות הנושא וההשפעה שלו על השוק ,הצוות סבר כי יש להמשיך ולדון בנושא״3, אלא שלא ברור אילו דיונים, אם בכלל, נערכו מאז . ב. כבר היום החוק כולל הגנה ייחודית על חברות אלו – ס׳8 ()(ב2 ) קובע כי באישור תובענה ייצוגית נגד מבטח, בית המשפט יתחשב בשיקול לפיו ״עצם ניהול ההליך כתובענה ייצוגית צפוי לגרום נזק חמור .לציבור... כתוצאה מפגיעה ביציבותו הכלכלית של הנתבע״ ג. הסעיף יוביל ל הארכה וסרבול של תובענות ייצוגיות המוגשות נגד מבטח או חברה מנהלת, שיטענו בכל .מקרה ומקרה שאין לאשר את התובענה משיקולים אלו ד. :לעניין השיקולים שבסעיף (1) קיומו של אישור רשמי בכתב מאת הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון – דוח הצוות הבינ- מ שרדי עצמו מנה את חסרונותיו של השיקול: החשש שהחברות ״יסתתרו״ מאחורי ה טענה כי הן פעלו בהתאם להנחיית המאסדר וכך יתנערו מחובתן ;לעמוד בהוראות החוק החשש לפיו החברות 1 רע״א7513/15 מנורה מבטחים פנסיה וגמל בע״מ נ׳ פלונית ,(פורסם בנבו21.3.2016 ) 2 צ ת״ (תל אביב- )יפו17 - 07 - 18005 שלמה הלוי – קרנות הפנסיה הוותיקות שבהסדר; ת ״צ (תל אב יב- )יפו19 - 09 - 44565 עופר טוביס – מיטב גמל ו.פנסיה בע״מ ועוד 3 דוח הצוות הבין משרדי לבחינת ההסדרים הקבועים בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו- 2006 ', עמ89 ,בקישור 3 ינסו לבקש אישורים מראש, גם כאשר אין בכך צורך; וכן ההנחה ש בחלק מהמקרים מדובר בעניין של פרשנות, ולא בטוח שהפרשנות של המפוקח תואמת את כוונת המאסדר . על כך נוסיף את תופעת השבי הרגולטורי, שעלולה לסייע בידי החברות להשפיע על המאסדר לתת אישור בדיעבד . (2) עוצמת הפגיעה בנתבע לעומת עניינם של חברי הקבוצה – הפגיעה בנתבע (סכום הפיצוי שיצטרך )לשלם גדולה יותר ככל שההפרה שהוא ביצע חמורה יותר, ולכן .השיקול הזה פועל לטובת החברות (3) קושי בהבאת ראיות הנוגעות לעניין, בשים לב ל משך הזמן שחלף מ כריתת החוזה – דווקא בתובענות כאלה היכולת להתחקות אחר מידע .מורכבת למדי, כך שהפרות נחשפות רק כעבור זמן 6. ס׳11 (1) להצעת החוק– הרחבת הפיקוח של בית המשפט על הסדרי פשרה – הצעת החוק מבקשת להוסיף את ס׳18(ב1 ,) לחוק העיקרי לפיו ,כאשר הסדר הפשרה גובש בהליך גישור הצדדים יצרפו מכתב מהמגשר שיכלול התייחסות למידע ולנתונים שעל בסיסם גובש הסדר הפשרה. אנו תומכים בהצעה זו אך לגישתנו היא לא מספיקה, שכן רק כשליש מהליכי הפשרה החיצוניים מנוהלים על- ידי מגשר . 4 על כן, מוצע לתקן את סעיף18 :לחוק העיקרי, שעניינו ״בקשה לאישור הסדר פשרה״, באופן הבא א. נוכח הקשיים ב ,הליכי פשרה, כמפורט מעלה מוצע לקבוע כי בשלב בו הצדדים מבקשים לפנות להליך פשרה , בית המשפט יאפשר להם לעשות זאת בהחלטה מנומקת, במסגרתה הוא ינחה אותם במה עליהם לדון– הן בהיבט הפרוצדורלי והן בהיבט המהותי : ,קבועי זמן, סדרי עבודה, תשתית ראייתית עילות, ניתוח הדין, סעדים, מקורות הפיצוי )(האם רק על ידי החברה או גם על ידי נושאי המשרה כו׳ ו . ב. מתוך הבנה כי פיקוח על הליך הפשרה רק בנקודת הסיום אינו מספק, מוצע לקבוע כי הצדדים יצטרכו לדווח לבית המשפט על התקדמות הסדר הפשרה במועדים קבועים . 7. ס׳12 להצעת החוק– תיקון ס׳19 ()(ג2) לחוק העיקרי , הנוגע לשיקולים ש על בית המשפט לשקול בעת בחינת הסדר פשרה : א. אנו מברכים על הקביעה כי מעבר לשיקולים הקבועים היום בסעיף, בית המשפט יצטרך לבחון באופן מ פורש גם את התחייבות הנתבע לנקוט את האמצעים הנדרשים למניעת הישנות ההפרה שבגינה הוגשה הבקשה לאישור התובענה הייצוגית. כך ניתן יהיה להבטיח את אכיפת הדין, שהיא אחת .מתכליות החוק לגישתנו, כדי להגשים תכלית נוספת שב ס׳1(2) ל חוק, של ,הרתעה מפני הפרת הדין על בית המשפט לבחון גם את ה פער בין הסעד המוצע בהסדר הפשרה לבין הרווח שהפיק הנתבע מההפרה – שכן אם .הרווח עולה על הסעד המוצע מדובר בהפרה יעילה, שמתמרצת הפרות נוספות ב. אנו מברכים על הקביעה כי בבואו לבחון הסדר פשרה, בית המשפט יצטרך לשקול גם את ״המידע והנתונים אשר על יסודם גובש ההסדר״. בהקשר ,זה אנו חוזרים על הצעתנו להגביר את השקיפות של הליכי הפשרה ואת המידע המובא לפני בית המשפט, גם כאשר ה הסדר לא גובש במסגרת הליך גישור . 8. ס׳16 להצעת החוק– תיקון ס׳23 לחוק העיקרי שעניינו קביעת הגמול ושכר הטרחה כנגזרת מסכום הפיצוי לקבוצה – לפי נוסח הסעיף המוצע, בית המשפט יקבע את שכר הטרחה והגמול, כך שאלו ייגזרו 4 פרופ׳ אלון קלמנט ,״חובות מגשר בתובענה ייצוגית והשפעתן על אישור הסדרי פשרה״21.3.2021 : ״מתוך174 החלטות שניתנו בש נת 2020 ,שאותרו בנט המשפט ובנבו ודנו בהסדר פשרה שהוגש לאישור בית המשפט ,ב54 )(כשליש התייחס בית המשפט להליך גישור שקדם להגשת ההסדר לאישור״ 4 באחוזים מסכום הפיצוי לקבוצה )(לפי מדרגות . בהינתן העובדה הפשוטה, המובאת בדברי ההסבר, לפיה ״שכר הטרחה והגמול לתובע הייצוגי ובא כוחו הם אחד הגורמים העיקריים המשפיעים על עיצוב הליך ,התובענה הייצוגית, בהיותם התמריץ הכלכלי להגשתו״ אנו מתנגדים לתיקון זה, שיפגע בתמריצים להגשת תובענות ייצוגיות, וסבורים כי יש להותיר את קביעת שכר הטרחה והגמול לשיקול דעתו של בית המשפט , בהתאם לשיקולים המופיעים היום בחוק. בפרט, אנו מתנגדים לכך ששכר הטרחה והגמול ייגזרו מסכום הפיצוי לקבוצה בלבד, ולהסדר ייחודי במקרה בו הסעד המבוקש בתובענה הייצוגית הוא צו עשה, צו מניעה או סעד הצהרתי (להלן– ״סעדים )התנהגותיים״ בלבד – הוראות אלו יוביל ו , במקרה ה״טוב״, לפיצול בין תביעה לפיצויים לתביעה ל סעד ,התנהגותי מה שיגביר את העומס על בתי המשפט ו יפגע ;ביעילות ובמקרה הרע יפגעו בתמריץ להגיש תביעות לסעד התנהגותי– זאת, בניגוד גמור לאינטרס הציבורי לפיו התובענה הייצוגית תבטיח גם חדילה מהפרות דין ומניעת הישנותן ותחולל הרתעה אפקטיבית )(שבא לידי ביטוי במטרות החוק . 9. ס׳18 להצעת החוק – תיקון ס׳24 לחוק העיקרי , כך שפסק דין בתובענה ייצוגית שהסעדים המבוקשים בה הם צו עשה, צו מניעה או סעד הצהרתי, בלבד, לא יהווה מעשה בית דין לגבי תביעה לסעד של פיצויים באותה עילה – אנו מתנגדים לסעיף זה מהסיבות שפורטו בסעיף הקודם (תמריץ לפצל בין התביעות ופגיעה .) פגיעה אפשרית בתמריץ להגיש תביעות לסעד התנהגותי, בניגוד למטרת החוק+ ביעילות 10 . ס׳22 להצעת החוק – תיקון ס׳30 לחוק העיקרי כך שהשר יוכל לשנות, בצו, את התוספת הרביעית – אנ ו מתנגדים לסעיף זה . ,לפי הנוסח המוצע תובענה ייצוגית על הפרת הוראה המנויה בתוספת הרביעית תכלול סעדים התנהגותיים בלבד , ולפני הגשתה תחול חובת פנייה מוקדמת , וזאת כהוראת שעה ל-5 שנים – מה שעשוי לפגוע בתמריצים להגשת תובענות אלו . גם אם מדובר בהסדר מאוזן, שכן מדובר בעילות קלות- ערך ,יחסית האפשרות שניתנה לשר המשפטים לשנות את התוספת הרביעית בצו, ובכך גם להרחיב אותה באופן משמעותי, ללא שום סייגים ובלמים (כגון אישור על- )ידי ועדת החוקה– עשויה לפגוע באופן חמור בזכות הגישה לערכאות ואף להוביל לריקונו מתוכן של החוק . 11 . ס׳29 (1) להצעת החוק – הוראת שעה המקלה על הגשת תובענות ייצוגיות בידי ארגונים – מוצע לקבוע כהוראת שעה לתקופה של שנתיים כי ארגון שאישר שר המשפטים יוכל להגיש תובענה ייצוגית גם אם לא קיים קושי בהגשת תביעה בידי אדם בעל עילה אישית. בתזכיר החוק הוצע זאת לשנות,באופן קבוע ולא ברור מה הסיבה לצמצום בנוסח ההצעה, במיוחד לאור הקביעה בדברי ההסבר לפיה ״הרחבת האפשרות ,לארגונים להגיש תובענות ייצוגיות משתלבת עם התפיסה הכללית שביקש חוק תובענות ייצוגיות לקדם .הנוגעת לעידוד תובענות ייצוגיות ראויות והסרת מחסומים דיוניים מעל תביעות אלה״ בנוסף, אנחנו מתנגדים ל כך שהארגונים היחידים שיזכו להקלה האמורה הם אלו ש.יאושרו על ידי שר המשפטים נשמח לעמוד .לרשותך בכל שאלה ,בברכה עו״ד נועה זלצמן מנהלת תחום כנסת