הצעת חוק לדיון מוקדם
2222852 :מספר פנימי
הכנסת העשרים וחמש
שמחה רוטמן
יוזמים: חברי הכנסת
יוליה מלינובסקי
______________________________________________
5020/25/ פ
2024– באוקטובר, התשפ"ה7 הצעת חוק כליאתם והעמדתם לדין של המשתתפים באירועי
חוק זה נועד להסדיר את דרכי הכליאה וההעמדה לדין של המשתתפים
בפעולות האיבה, הרצח, האונס, הביזה והחטיפה שהחלו בכ"ב בתשרי
(, שנועדו להשמיד את העם היהודי ואת מדינת2023 באוקטובר7) התשפ"ד
ישראל שהיא מדינת הלאום של העם היהודי, תוך פגיעה מכוונת באזרחי
המדינה ותושביה.
.1מטרה
– בחוק זה.2הגדרות
7) באוקטובר" – פעולות האיבה שבוצעו מיום כ"ב בתשרי התשפ"ד7 "אירועי
(,2023 באוקטובר14) ( עד יום כ"ט בתשרי התשפ"ד2023 באוקטובר
לרבות פעולות האיבה שנמשכו לאחר יום זה ושיש להן קשר לאירועים
אלה, ובכלל זה פעולות חטיפה;
"חוק השמדת עם" – חוק בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם, התש"י
;11950–
"חוק כליאת לוחמים בלתי חוקיים" – חוק כליאתם של לוחמים בלתי
;22002–חוקיים, התשס"ב
;"לוחם בלתי חוקי" – כהגדרתו בחוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים
באוקטובר" – לוחם בלתי חוקי שבית המשפט7 "לוחם בלתי חוקי באירועי
באוקטובר.7 המחוזי קבע לגביו שהשתתף באירועי
.137 ' ס"ח התש"י, עמ1
.192 ' ס"ח התשס"ב, עמ2
2
מוקם בזאת בית דין מיוחד )בחוק זה – בית הדין המיוחד( לשיפוט מי
שהואשם בגין עבירות המנויות בחוק השמדת עם.
.3 בית הדין המיוחד
:אלו הם הכשירים לכהן כשופטים בבית הדין המיוחד.4כשירות
;מי שכשיר להתמנות כשופט בית המשפט העליון(1)
משפטן שאינו אזרח או תושב ישראל, ששר המשפטים בהתייעצות עם
שר החוץ, קבע כי הוא מחזיק בידע ובניסיון המתאימים לכהן בבית
הדין המיוחד.
(2)
בית הדין המיוחד ידון בהרכב של שלושה שופטים; בהליך שבו צורפו
אישומים בכתב אישום אחד, ידון בית הדין בהרכב של חמישה
שופטים.
()א.5
הרכב בית הדין
המיוחד
.15 מספר השופטים המכהנים בבית הדין המיוחד יעמוד על()ב
שופטי בית15 ערעור על פסק דינו של בית הדין המיוחד ידון בפני כלל
הדין המיוחד.
()א.6ערעור
,[ לחוק סדר הדין הפלילי ]נוסח משולב202 על אף האמור בסעיף
ערעור על פסק דין המטיל עונש מוות יידון אם31982,–התשמ"ב
הנאשם ערער עליו.
()ב
בית הדין המיוחד רשאי לסטות מדיני הראיות ומסדרי הדין המקובלים, בין
השאר בשים לב לצורך בהגנה על נפגעי העבירה ובני משפחותיהם, בהקלה על
שמיעת ראיות בהליכים מרובי נאשמים, בצמצומם של הליכי ביניים והליכים
מקדמיים, בפומביות הדיון ובהנגשתו לקהלי יעד שונים בארץ ובעולם,
ובנקיטת ההליכים ביעילות במטרה לעשות צדק; שר המשפטים רשאי לקבוע
בתקנות, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, הוראות לעניין זה.
.7סדרי דין וראיות
מוקם צוות היגוי מדיני במטרה לקבוע את המדיניות של התביעה בהעמדתם
באוקטובר; חברי7 לדין של הנאשמים מבין הלוחמים בלתי חוקיים באירועי
צוות ההיגוי יהיו נציג מטעם שר המשפטים, נציג מטעם שר הביטחון ונציג
מטעם שר החוץ.
.8
צוות היגוי מדיני
.43 ' ס"ח התשמ"ב, עמ3
3
7 צוות ההיגוי יחליט בדבר הגשת כתב אישום נגד לוחם בלתי חוקי באירועי
באוקטובר, מתוך אלה שבעניינם קבע פרקליט המדינה כי ניתן להעמידם לדין
פלילי בגין השמדת עם ואישומים נוספים; הצוות יתחשב, בין היתר,
בשיקולים הנוגעים לביטחונה של מדינת ישראל וליחסי החוץ שלה, לנסיבות
העבירה, לזכויות נפגעי העבירה ולאינטרס הציבורי.
.9סמכויות הצוות
יוגש לבית הדין המיוחד9 כתב אישום בעניין פשעי השמדת עם כאמור בסעיף
בלבד.
.10העמדה לדין
– 42002–בחוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, התשס"ב.11 תיקון חוק כליאתם
של לוחמים בלתי
חוקיים
– יבוא8 אחרי סעיף
(1)
היה לרמטכ״ל יסוד סביר להניח כי כלוא
)א(
באוקטובר, רשאי הוא להוציא7 השתתף באירועי
צו בחתימת ידו, המורה על כליאתו, ובלבד שלא
יוציא צו כאמור אלא לאחר שניתנה לכלוא
הזדמנות להשמיע את טענותיו בפני קצין בדרגת
סגן אלוף ומעלה שיסמיך הרמטכ"ל ויחולו
(; לעניין סעיף זה,3)-( ו2)()ב3 הוראות סעיף
באוקטובר" – כהגדרתם בחוק כליאתם7 "אירועי
7 והעמדתם לדין של המשתתפים באירועי
.2024–באוקטובר, התשפ"ה
.א8 "כליאת לוחם בלתי
7 חוקי באירועי
באוקטובר
סבר הרמטכ"ל, טרם החליט בית המשפט
)ב(
בעניין צו הכליאה, כי לא מתקיימים התנאים
הקבועים בסעיף קטן )א(, יורה על ביטול הצו; סבר
הרמטכ"ל, לאחר שבית המשפט אישר את צו
הכליאה, כי לא מתקיימים התנאים כאמור, יגיש
בקשה לביטול הצו לבית המשפט המחוזי, בכתב,
בצירוף נימוקים.
.192 ' ס"ח התשס"ב, עמ4
4
כלוא יובא לפני שופט בית המשפט המחוזי
)ג(
ימים מיום הכליאה; מצא שופט בית14 בתוך
המשפט המחוזי כי מתקיימים התנאים הקבועים
בסעיף קטן )א(, יאשר את הצו.
)ג( לא יחולו לעניין לוחם5 הוראות סעיף
)ד(
באוקטובר.7 בלתי חוקי באירועי
הוראות החוק לעניין כלוא יחולו על לוחם
)ה(
באוקטובר, בשינויים7 בלתי חוקי באירועי
המחוייבים, ובלבד שלא נאמר אחרת בסעיף זה."
)א(, בסופו יבוא "ובכלל זה בהתאם להוראות חוק כליאתם9 בסעיף
(2)
."2024– באוקטובר, התשפ"ה7 והעמדתם לדין של המשתתפים באירועי
ד ב ר י ה ס ב ר
(, מדינת ישראל חוותה את אחד האירועים2023 באוקטובר7) ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד
הטראומטיים והקשים ביותר בתולדותיה. ארגון הטרור חמאס, בשיתוף עם גורמים נוספים, ביצע פלישה
מתואמת לשטח ישראל, תוך ביצוע מעשי איבה, רצח, אונס, ביזה וחטיפה נגד העם היהודי ומדינת
אזרחים 1,200- באוקטובר", הובילו למותם של למעלה מ7 ישראל. אירועים אלו, שכונו "אירועי
ישראלים וזרים, פציעתם של אלפים נוספים וחטיפתם של מאות בני אדם לרצועת עזה.
מורכבות האירועים, היקפם חסר התקדים והאופי המיוחד של הפשעים שבוצעו, מחייבים התייחסות
משפטית ייחודית. המערכת המשפטית הרגילה אינה ערוכה להתמודד עם היקף כזה של פשעים חמורים,
זמנית על ידי מאות מפגעים. יתרה מזאת, האופי המיוחד של הפשעים, שכוללים פשעים נגד -שבוצעו בו
האנושות ופשעים בעלי אופי של השמדת עם, מצריכים מומחיות וגישה משפטית ייחודית.
בנוסף, קיים צורך דחוף בטיפול מהיר ויעיל בסוגיה זו, הן מבחינת הצורך בהרתעה והן מבחינת הצורך
בעשיית צדק עם הקורבנות ומשפחותיהם. לאור זאת, מוצע בזאת להקים מנגנון משפטי מיוחד ונפרד,
באוקטובר העולים לכדי פשע מסוג זה. 7 שיהיה מותאם לטיפול בפשעי השמדת עם ותוך כך, באירועי
לאומי.-מנגנון זה נועד לאפשר טיפול מהיר, יעיל וממוקד, תוך שמירה על עקרונות הצדק והמשפט הבין
,חוק זה נועד להסדיר את דרכי הכליאה וההעמדה לדין של המשתתפים בפעולות האיבה, הרצח
, שנועדו להשמיד 2023 באוקטובר7 – האונס, הביזה והחטיפה שהחלו בבוקר חג שמחת תורה התשפ"ד
את העם היהודי ואת מדינת ישראל שהיא מדינת הלאום של העם היהודי, תוך פגיעה מכוונת באזרחי
המדינה ותושביה.
באוקטובר כפעולות האיבה שבוצעו כנגד העם היהודי ומדינת ישראל, מיום7 החוק מגדיר את אירועי
(, לרבות 2023 באוקטובר14) ( עד יום כ"ט בתשרי התשפ"ד2023 באוקטובר7) כ"ב בתשרי התשפ"ד
פעולות האיבה שנמשכו לאחר יום זה ושהן בעלות קשר לאירועים אלה ובכלל זה לחטיפה.
5
הגדרת "לוחם בלתי חוקי באירועי אוקטובר" מהווה הרחבה של המושג "לוחם בלתי חוקי" הקיים
. ההגדרה החדשה המוצעת מתייחסת ספציפית 2002–בחוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, התשס"ב
אוקטובר מוגדר כאדם שבית המשפט 7 . לוחם בלתי חוקי באירועי2023 באוקטובר7 למשתתפי אירועי
באוקטובר. מוצע להסמיך את בית המשפט המחוזי לאשר את 7 המחוזי קבע לגביו שהשתתף באירועי
אוקטובר, לאחר מתן צו כליאה על ידי הרמטכ"ל, באופן 7 מעמדו של על אדם כלוחם בלתי חוקי באירועי
שיאפשר החזקה ממושכת יותר של האדם במעצר, גם אם אינו מהווה סכנה מיידית, וזאת לצורך חקירה,
העמדה לדין או שיקולי ביטחון לאומיים ארוכי טווח. הגדרה זו נועדה לספק כלי משפטי גמיש יותר
להתמודדות עם האתגרים הייחודיים של משתתפי הטבח בתקופת מעצרם.
מוצע להקים בית דין מיוחד שיהיה אחראי על שיפוט פלילי לנאשמים בעבירות הקשורות להשמדת
. 1950–עם לפי החוק בדבר מניעתו וענישתו של פשע השמדת עם, התש"י
מוצע להקים צוות מיוחד שיכלול נציגים מטעם שר המשפטים, שר הביטחון ושר החוץ, זאת במטרה
לוודא כי החלטות בעניין הגשת כתבי אישום לבית הדין המיוחד יביאו בחשבון גם שיקולים הנוגעים בין
היתר לענייני ביטחון ויחסי החוץ של מדינת ישראל. מעורבותם של שרי הביטחון והחוץ בהחלטה על
הגשת כתבי אישום תאפשר אפוא שקילה מקיפה של כלל ההיבטים, לרבות שיקולים מדיניים, בהחלטות
בדבר ניהול הליכים כנגד אלה שנקבע לגביהם כי ניתן להעמידם לדין בגין אישום אחד לפחות.
החוק המוצע מסמיך את שר המשפטים לקבוע בתקנות, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של
הכנסת, הוראות לעניין סדרי דין ודיני ראיות בהליכים שיידונו בפני בית הדין המיוחד.
באוקטובר, תוך שמירה על7 הצעת חוק זו נועדה לתת מענה משפטי הולם, מהיר ויעיל לאירועי
לאומי. המנגנון המוצע מאזן בין הצורך בטיפול מהיר ויעיל לבין שמירה על -עקרונות הצדק והמשפט הבין
זכויות הנאשמים, ומאפשר למדינת ישראל להתמודד באופן ראוי עם האתגרים המשפטיים הייחודיים
שמציבים אירועים אלו.
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
(11.11.2024) י' בחשוון התשפ"ה