הצעת חוק לקריאה הראשונה
רשומות
הצעות חוק
ה מ מ ש ל ה
2024 בנובמבר11
1808
י' בחשוון התשפ"ה
עמוד
) (מיסוי רווחים2025 הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת
88 ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ 2024-הנידמה למסלא מחולקים), התשפ"ה
הצעות חוק הצ1 - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו88
:מתפרסמת בזה הצעת חוק מטעם הממשלה
)2025 הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת
2024-(מיסוי רווחים לא מחולקים), התשפ"ה
11.11.2024 ,, י' בחשוון התשפ"ה1808 - הצעות חוק הממשלה
תיקון פקודת מס
הכנסה .1
- ) הפקודה- (להלן1בפקודת מס הכנסה
,בישראל, כפי שמקובל במדינות רבות בעולם
1 סעיף
משטר המס החל על חברות הוא דו־שלבי.
כללי
במשטר זה, בשלב הראשון נגבה מס חברות
לרוב) על רווחים המופקים באותה שנה, ובשלב23%(
השני, כאשר בעלי החברה מחליטים למשוך את הרווחים
מהחברה ואל היחיד כדיבידנד, נגבה מס דיבידנד ממקבלי
הדיבידנד. שיעור המס החל על דיבידנד שמקבל בעל מניות
- לפקודת מס הכנסה (להלן88 המוגדר בסעיף- מהותי
הפקודה), כמי שמחזיק, במישרין או בעקיפין, לבדו או
לפחות באחד או יותר מסוג כלשהו10%יחד עם אחר, ב־
בעל מניות- של אמצעי השליטה בחבר בני אדם (להלן
, ושיעור המס החל על דיבידנד30% הוא בגובה- )מהותי
. כך, בשקלול25% שמקבלים בעלי המניות האחרים הוא
מס החברות והמס על הדיבידנד לבעל- שני השלבים
שיעור המס המוטל על ההכנסה עומד על- מניות מהותי
שיעור- , ואם בעל המניות המהותי חב במס יסף46%כ־
.48%המס עומד על כ־
הרציונל העומד מאחורי שיטת המיסוי הדו־שלבי
במיסוי חברות הוא עקרון השקילות המיסויית שלפיו
יצומצם ההבדל בין שיעורי המס החלים על הכנסה
שהיחיד מפיק לבין אותה הכנסה שהוא מפיק באמצעות
חברה. שיעור המס השולי המוטל על יחידים עם שכר גבוה
, וזהו שיעור מקורב50%(שכירים ועצמאים) עומד על כ־
לשיעור המס הכולל המשולם על ידי בעל מניות מהותי
- בהפקת ההכנסה על ידי חברה. כך, אופן הפקת ההכנסה
באמצעות חברה או באופן ישיר, אינו משפיע על גובה המס
אשר יוטל על הפעילות, ולא נוצר תמריץ חיובי או שלילי
ליחידים להתאגד כחברות רק לצורך תכנון מס.
עם זאת, שיטת המיסוי הדו־שלבי מייצרת יתרון
מובהק לפעילות באמצעות חברה בהתייחס לעיתוי תשלום
המס על ההכנסה; עצמאי ושכיר נדרשים לשלם את כלל
המס החל עליהם במועד הפקת ההכנסה, ואילו בפעילות
באמצעות חברה, נדחה תשלום המס של היחיד עד המועד
שבו הרווחים מחולקים לבעלי המניות. המדינה רואה יתרון
בדחיית מועד תשלום המס בשלב השני בכך שהדחייה
מייצרת תמריץ מיסויי לחברה לבצע השקעות ולהגדיל
את פעילותה. באופן זה, המדינה "מוותרת" למשך תקופה
על מס הדיבידנד ובכך מסייעת במימון ההשקעה, מתוך
,הבנה כי הדבר יביא להגדלת הפעילות הריאלית במשק
עידוד צמיחה והגדלת הרווחה בטווח הארוך, שיתבטאו גם
בהכנסות ממס בהמשך.
יחד עם זאת, בפועל, כתוצאה ממערך התמריצים
הקיים, ישנן חברות הצוברות את הרווחים (לאחר תשלום
מס חברות) ובוחרות להשקיעם בהשקעות פסיביות (בעיקר
בשוק ההון ובנדל"ן) ולא בהשקעות ריאליות. חברות אלה
נמנעות מחלוקת הרווחים כדיבידנדים ליחיד, ומשמשות
ליחיד כמעין "ארנק" שבו הוא אוגר הון. דחיית תשלום
השלב השני במיסוי הדו־שלבי, מותירה בידי בעל המניות
סכום גבוה יותר הזמין להשקעה על ידי החברה, והרווחים
מהשקעות אלה ממוסים גם הם רק בשלב הראשון
ומושקעים פעם נוספת. כתוצאה מכך, בחברות אלה המס
על הדיבידנד אינו נדחה באופן זמני, אלא דה־פקטו הדחייה
עלולה להיות קבועה. הרווחים הלא מחולקים בחברות
אלה כמעט שאינם משמשים להגדלת הפעילות העסקית
שהביאה להפקתם או לפעילות כלכלית ריאלית אחרת.
התנהלות זו אינה עולה בקנה אחד עם כוונת מנגנון המיסוי
הדו־שלבי, כפי שתואר לעיל.
מצב זה כרוך באובדן הכנסות המדינה של מיליארדי
שקלים חדשים בשנה. נוסף על כך, תכנון המס המבוצע
באמצעות חברות כאמור משמש ככלל בעלי הכנסות
גבוהות, כך שההשלכות החלוקתיות של פרצה זו הן
רגרסיביות.
התכנס צוות2024 במהלך החודשים ינואר עד אוגוסט
בראשות המנהל הכללי של משרד האוצר לבחון את סוגיית
הצוות). הצוות הורכב מנציגים- הרווחים הלא־מחולקים (להלן
של לשכת המנהל הכללי של משרד האוצר, רשות המסים, אגף
הכלכלן הראשי, אגף תקציבים והלשכה המשפטית במשרד
האוצר. במסגרת עבודתו, הצוות בחר להתמקד בחברות ארנק
, חברות שבהן יש בעלי מניות מעטים, לרוב בעל מניות יחיד-
המשמשות את בעל המניות ככלי תאגידי לצבירת כספים תוך
תשלום המס המופחת החל על חברות, בלא שההתאגדות
מביאה לתועלת משקית מהותית.
2( המלצות הצוות, שפורסמו ביום כ"ט באב התשפ"ד
) באתר האינטרנט של משרד האוצר, בדוח2024 בספטמבר
הצוות לבחינת רווחים לא מחולקים, מבקשות לטפל בשני
סוגים של חברות המכונות חברות ארנק.
הסוג הראשון המטופל במסגרת ההמלצות הוא חברות
אשר עיקר הרווחים שלהן נובעים מפעילות בעל המניות
חברות ארנק פעילות). בחברות אלה, במקום- בעסק (להלן
שבעל המניות ישלם מס על סכום ההכנסות המשקפות את
תרומתו האמיתית לפעילות העסק, הוא מושך מהחברה
.1490 '; ס"ח התשפ"ד, עמ120 ', עמ6 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 1
ד ב ר י ה ס ב ר
89
הצעות חוק הצ1 - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו
: בעל מניות מהותי בחברת מעטים", במקום "בעל1', בכותרת "סימן ב62 אחרי סעיף
)1(
;"מניות מהותי" יבוא "בעל שליטה
- א62 בסעיף
)2(
;"בכותרת השוליים, במקום "בעל מניות מהותי" יבוא "בעל שליטה
(א)
- )בסעיף קטן (א
(ב)
יימחקו, ובמקום "בעל מניות- "76 ברישה, המילים "כמשמעותה בסעיף
)1(
;"" יבוא "בעל שליטה בה88 מהותי בה כהגדרתו בסעיף
בדרך כלל כמשכורת או- סכום נמוך המספיק לו למחיה
כאשר יתרת ההכנסה אשר הפיק נותרת בחברה- כדיבידנד
ומשולם בשלה מס נמוך.
הסוג השני של חברות אשר הומלץ לטפל בהן הוא
חברות החזקה. חברות אלה הן חברות בלא פעילות
עסקית משמעותית, ומרבית הכנסותיהן פסיביות (הכנסות
מדיבידנד, ריבית, רווחי הון וכו'), והן משמשות יחיד שמחזיק
בהן ככלי לביצוע השקעות בלא תשלום המס המלא.
במקרים רבים, כספי החברה המושקעים הם רווחים שנבעו
מפעילות עסקית אחרת שלא שולם בשלה השלב השני של
המס. במקום להעביר את הרווחים מאותה פעילות ליחיד
אשר ישלים את תשלום המס הנדרש לפי המודל הדו־
שלבי, הכספים מועברים לחברת ההחזקה והיא משקיעה
אותם באפיקים דומים לאלה שיחידים משקיעים בהם את
חסכונותיהם; ואולם ההבדל הוא שאותם יחידים משקיעים
את הכספים לאחר ששולם עליהם המס, ומשלמים על
הרווחים את המס המלא כקבוע בחוק. חברות ההחזקה
מאופיינות במיעוט בעלי שליטה השולטים שליטה מלאה
,)בפעילות החברה ובחלוקת הדיבידנדים (או באי חלוקתם
,והן יכולות להיות בעלות מנעד רחב של היקפי הכנסות
הכול תלוי בהיקף ההחזקות של החברה.
אף על פי ששני הסוגים של החברות האלה משמשים
,כחברות ארנק, קיימים מאפיינים רבים המבחינים ביניהם
כגון: היקף הרווחים, מקורות ההכנסה ושיעור הרווחיות.
עם זאת, הדומה בין סוגי החברות הוא שמשטר המס
הנוכחי מאפשר להן להימנע מחלוקת רווחים כדיבידנד
לבעלי החברה, תוך שהן משמשות כאמור לבעלי החברה
כמעין "ארנק" לאגירת כספים בסביבת מיסוי מיטיבה.
,לאחר בחינת הנעשה בעולם ובחינת חלופות שונות
הצוות המליץ על ביצוע כמה תיקונים, לצורך טיפול בכל
אחד מסוגי חברות הארנק, כפי שיפורט להלן. התיקונים
א לפקודה נועדו לצורך צמצום התופעה62 המוצעים בסעיף
של תכנוני מס באמצעות חברות ארנק פעילות, והתיקונים
האחרים המוצעים לפקודה נועדו לצמצם את השימוש
בחברות החזקה באופן אשר מביא להקטנת החבות במס.
)2(–) ו1( לפסקאות
כללי
בפסקאות אלה מוצע לעגן את המלצות הצוות בדבר
הטיפול בחברות ארנק פעילות. לצורך כך, מוצעים כמה
א לפקודה, העוסק במיסוי בעל מניות62 תיקונים בסעיף
מהותי בחברת מעטים. סעיף זה, אשר נחקק במסגרת חוק
ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות
, ונכנס2016-), התשע"ז2018 ו־2017 הכלכלית לשנות התקציב
), נועד לטפל בתופעה2017 תיקון- (להלן2017 לתוקף בשנת
2017 דומה לזו אשר מוצע לטפל בה בהצעת חוק זו. תיקון
נועד לצמצם את התופעה של עובדים שכירים בחברות או
נושאי משרה בהן, בעיקר ברמות השכר הגבוהות, המפסיקים
את עבודתם כשכירים באותן חברות אך ממשיכים לתת
להן את אותם שירותים באמצעות חברה בשליטתם, כאשר
בפן המהותי מתקיימים יחסים הדומים במהותם ליחסים
שהיו קיימים בין היחיד, נותן השירות, לבין החברה מקבלת
א לפקודה62 חברת שכיר). לפי סעיף- השירות (להלן
, במקרים אלה יש להתעלם2017 אשר כאמור נחקק בתיקון
מקיומה של החברה לעניין זה, ולחייב את בעל המניות
נותן השירות, באופן ישיר, במס על כלל ההכנסות הנובעות
לחברה מיגיעתו האישית. כעת, מוצע לטפל בכמה פרצות
שנותרו לגבי חברות השכירים אשר טופלו במסגרת תיקון
) אשר מתייחס1, וכן מוצע להוסיף את סעיף קטן (א2017
למקרים מובהקים אחרים של חברות ארנק פעילות אשר לא
נכללו בגדר החברות שחל לגביהן התיקון האמור.
))(א2( ) ולפסקה1( לפסקה
)(ב), מוצע2( כפי שיפורט להלן בדברי ההסבר לפסקה
להחליף את המונח "בעל מניות מהותי" במונח "בעל
שליטה". כהשלמה לתיקון האמור, מוצע לתקן את כותרת
א כך שיתייחסו לבעל62 הסימן וכותרת המשנה של סעיף
שליטה ולא לבעל מניות מהותי.
))(ב2( לפסקה
בפסקה זו מוצעים כמה תיקונים לצורך תיקון עיוותים
בהוראות הדין הקיים בנוגע לחברות שכירים.
)1( לפסקת משנה
א לפקודה מתייחס62 לפי המצב החוקי הקיים, סעיף
ל"בעל מניות מהותי". כפי שהוזכר לעיל בחלק הכללי של
10%דברי ההסבר, בעל מניות מהותי הוא מי שמחזיק ב־
לפחות באחד או יותר מסוג כלשהו של אמצעי השליטה
בחבר בני אדם. עם זאת, בהגדרה של המונח "בעל מניות
מהותי" אין אזכור למועד ההחזקה באמצעי השליטה
מכיוון שהשימוש במונח המוגדר הוא לצורך קביעת
חבות המס במועד מכירה מסוים של מניות, והבחינה של
ד ב ר י ה ס ב ר
הצעות חוק הצ1 - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו90
), במקום הסיפה החל במילים "שהוא בעל מניות מהותי" יבוא1( בפסקה
)2(
או יותר באחד מאמצעי השליטה50%"שמחזיק, במישרין או בעקיפין, ב־
;";בחבר בני האדם האחר ביום כלשהו בשנת המס
; תימחק- "), הסיפה החל במילים "לעניין זה2( בפסקה
)3(
חודשים לפחות, מתוך תקופה של ארבע30 ), במקום "במשך3( בפסקה
)4(
חודשים לפחות, מתוך15 החודשים" יבוא "במשך30 שנים, ובלבד שבתום
;" החודשים15 תקופה של שנתיים, ובלבד שבתום
; תימחק- )4( פסקה
)5(
שיעורי ההחזקה נעשית במועד זה. לעומת זאת, בסעיף
א לפקודה יש לבחון את שיעורי ההחזקה על פני תקופה62
"של שנת מס מלאה, והשימוש במונח "בעל מניות מהותי
בהקשר הזה מייצר חוסר בהירות לגבי המועד הנדרש
להחזקה ופתח לתכנוני מס. בשל האמור, מוצע להחליף
את המונח "בעל מניות מהותי" במונח "בעל שליטה" אשר
) לפקודה. בדומה להגדרה "בעל3()ב(א75 מוגדר בסעיף
לפקודה, בעל שליטה, לפי88 מניות מהותי" שבסעיף
,ההגדרה האמורה, הוא מי שמחזיק, במישרין או בעקיפין
לפחות באחד מאמצעי שליטה10%לבד או יחד עם אחר, ב־
בחבר בני אדם. ואולם, ההגדרה "בעל שליטה" שבסעיף
) לפקודה כוללת גם התייחסות למועדים3()ב(א75
הרלוונטיים לבחינת שיעורי ההחזקה כאמור. כך, לפי
ההגדרה "בעל שליטה", בחינת שיעורי ההחזקה תיעשה
בתום שנת המס, או ביום כלשהו בשנת המס וביום כלשהו
בשנת המס שלאחריה, ומי שבאחד מהמועדים האמורים
ייחשב בעל שליטה.- מחזיק באמצעי השליטה
א62 בשל ההצעה לתקן את סעיף קטן (ד) של סעיף
לפקודה, כך שבין השאר ייווספו בו הגדרות למונחים
"חברת מעטים" ו"בעל שליטה", מוצע לערוך כמה התאמות
א לפקודה לעניין62 נדרשות בסעיף קטן (א) רישה לסעיף
המונחים האמורים.
)2( לפסקת משנה
) לפקודה קובע החרגה מתחולת1()א(א62 כיום סעיף
הסעיף לגבי הכנסה המשולמת לחברת המעטים על ידי
חברה אחרת שהיחיד הוא בעל מניות מהותי בה, כך
שהכנסה זו אינה מיוחסת לבעל המניות המהותי ואינה
ממוסה במס שולי. ההצדקה לאפשר מתן שירותים של
בעל מניות לחברה שבבעלותו, אינה קיימת כאשר שיעור
ההחזקה אינו מבסס החזקה ברוב המניות בחברה, כלומר
. לכן מוצע לצמצם את50%אם שיעור ההחזקה נמוך מ־
50% ההוראה רק למקרים שבהם ישנה החזקה בשיעור של
ומעלה באמצעי השליטה בחברה האחרת.
)3( לפסקת משנה
) לפקודה קובע שיש לייחס הכנסה של2()א(א62 סעיף
חברת מעטים לבעל מניות מהותי בחברה אם הכנסת חברת
המעטים נובעת מפעילות אותו יחיד בעבור אדם אחר, והיא
מסוג הפעולות הנעשות בידי עובד בעבור מעסיקו. מסעיף
זה מוחרגת פעילות שעושה אותו יחיד בעבור מי שהיחיד
הוא בעל מניות מהותי בו, במישרין או בעקיפין, או שותף
בו. החרגה זו אינה מוצדקת, לאור מטרת הסעיף למנוע
הטבת מס משכיר הפועל באמצעות חברה, ועל כן מוצע
לבטל את ההחרגה.
)4( לפסקת משנה
) לפקודה קובע חזקה חלוטה שלפיה יראו3()(א62 סעיף
את פעולות היחיד כפעולות הנעשות בידי עובד בעבור
או יותר מסך כל הכנסתה70% מעסיקו, אם המקור של
של חברת המעטים בשנת המס, הוא בשירות שניתן על ידי
חודשים לפחות, מתוך תקופה30 היחיד לאדם אחד במשך
של ארבע שנים. מוצע לקבוע שתקופת הבחינה לעניין זה
, חודשים מתוך תקופה של שנתיים15 תהיה תקופה של
חודשים מתוך תקופה30 וזאת במקום תקופת הבחינה של
של ארבע שנים כאמור. מטרת השינוי היא יצירת ודאות
ופשטות באמצעות מבחן על פני תקופת זמן קצרה יותר
שאינו מחייב בחינה בדיעבד של מספר רב של שנות מס.
נוסף על כך, המבחן המוצע מקשה ביצוע מניפולציות על
,הכנסות החברה לצורך התחמקות מכניסה לתחולת הסעיף
כגון העברת הכנסות בין שנות מס וכדומה.
)5( לפסקת משנה
) לפקודה קובע כי לא יראו שירות שניתן4()א(א62 סעיף
על ידי שותף בשותפות, לאותה שותפות, כשירות שניתן
לאדם אחד. בכך, מוחרגים יחידים שהם שותפים הנותנים
שירות לשותפות באמצעות חברה מתחולת הסעיף, כך
שהם משלמים על ההכנסה שהם מפיקים ממשלח ידם
באמצעות החברה מס חברות. אין הצדקה להחרגה של
א לפקודה, וזאת משום62 שותפים כאמור מתחולת סעיף
שבפועל אין הבדל מהותי בין מתן שירות לתאגיד שהוא
חברה בעירבון מוגבל לבין מתן שירות לתאגיד שמאוגד
כשותפות, שהרי בשני המקרים התאגדות נותן השירות
כחברה אינה מגשימה את התכליות שבבסיס שיטת המיסוי
) של סעיף4( הדו־שלבי. על כן, מוצע למחוק את פסקה
א לפקודה יחולו גם62 א(א) לפקודה, כך שהוראות סעיף62
על שותפים כאמור, שכן גם התאגדות כחברה לצורך מתן
שירות לתאגיד שהוא שותפות מהווה ניצול לרעה של
שיטת המיסוי הדו־שלבי.
ד ב ר י ה ס ב ר
91
הצעות חוק הצ1 - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו
:אחרי סעיף קטן (א) יבוא
(ג)
)1"(א הכנסה חייבת מפעילות עתירת יגיעה אישית של חברת מעטים
)1(
בהפחתת סכום השווה למכפלת ההכנסה מפעילות עתירת יגיעה
אישית של חברת המעטים במקדם, תיחשב כהכנסתו החייבת
), לפי10( ) או2( ,)1(2 מיגיעה אישית של בעל שליטה בה, לפי סעיף
העניין, בהתאם לחלקו היחסי של בעל השליטה האמור בזכויות
:לרווחי חברת המעטים, אם התקיימו כל אלה
ההכנסה מפעילות עתירת יגיעה אישית של חברת
(א)
מיליון שקלים30 המעטים בשנת המס נמוכה מהמכפלה של
;חדשים במספר בעלי השליטה בחברת המעטים באותה שנה
))(ג) ו–(ה2( לפסקה
א לפקודה62 מוצע להוסיף חלופה נוספת בסעיף
אשר תחול על חברות מעטים עסקיות שיש להן שיעור
רווחיות גבוה מהרגיל מפעילות עתירת יגיעה אישית.
,הכנסה מפעילות עתירת יגיעה אישית, כפי שיוסבר להלן
היא פעילות אקטיבית, שהמרכיב הדומיננטי בהפקתה הוא
יגיעה אישית (הכנסה מפעילות תעשייתית, מתן שירותים
,וכו'). שיעור רווחיות גבוה באופן חריג מפעילות כאמור
נובע, לרוב, מפעילות של בעלי המניות אשר מותירים חלק
גדול מההכנסה שהפיקו בתוך החברה לצורך הימנעות
מתשלום המס השולי החל עליהם, כאשר מבחינה מהותית
הכנסה זו הייתה צריכה להגיע אליהם באופן ישיר.
לגבי חברות כאמור, מוצע לקבוע שבעל מניות שהוא
בעל שליטה בחברה, יחויב במס על חלקו בהכנסה החייבת
של החברה מפעילות עתירת יגיעה אישית העולה על שיעור
מההכנסה האמורה. הסכום האמור יופחת ככל25% של
ששיעור הרווחיות של החברה עולה עד לשחיקה מלאה
, במנגנון של "תקרה מתקפלת".100% בשיעור רווחיות של
שיעור הרווחיות מאפשר לזהות בוודאות קרובה
חברות שעיקר ההכנסה שלהן נובע ממשלח ידם או
מפעילותם של בעלי המניות שלהן, שכן מדובר בשיעור
רווח חריג שאינו אופייני לחברה שיש לה פעילות עסקית
משמעותית המחייבת השקעה ברכוש קבוע ובעובדים. יחד
עם זאת, מנגנון המיסוי המוצע מאפשר מיסוי בשיעור מס
חברות עד לשיעור מהמחזור שמצביע על שיעור רווחיות
סביר של חברות, אם כי בטווח הגבוה, וזאת מטעמי
שמרנות. ככל ששיעור הרווחיות עולה, כך הניכוי בשל
שיעור הרווחיות הסביר נשחק עד למחיקה שלו בשיעור
, שהוא שיעור רווחיות שמייצג חברות100% רווחיות של
שאין להן הוצאות כלל.
א62 בניגוד לדין החל לגבי חברות שכיר לפי סעיף
לפקודה בנוסחו הקיים, לפי המוצע ההכנסה תיוחס לבעל
השליטה בחברה לפי שיעור החזקתו בחברה בלא תלות
בגובה ההכנסה שניתן לייחס לפעילותו באופן ספציפי.
שיטה זו מאפשרת לקבוע באופן פשוט וודאי יותר את גובה
ההכנסה שיש לייחס לבעל המניות, בייחוד במקרים שבהם
יש כמה בעלי מניות בחברה הפעילים בהפקת ההכנסה.
א לפקודה בנוסחו הקיים, מוצע כי62 בדומה לסעיף
ההכנסה שתיוחס לבעל השליטה בחברה תיחשב כהכנסתו
) לפקודה (הכנסה מעסק או משלח יד), לפי1(2 לפי סעיף
) לפקודה (הכנסה מעסק או משלח יד) או לפי סעיף2(2 סעיף
) לפקודה (השתכרות או רווח ממקור אחר), לפי העניין.10(2
על אף האמור, אם ההכנסה שיש לייחס לבעל השליטה היא
הכנסה של חברת המעטים מדיבידנד, הכנסה זו תיחשב
כהכנסתו מדיבידנד כך שיחולו לגביה שיעורי המס החלים
על תשלום של דיבידנד ליחיד. זאת, מכיוון שאם היא
שולמה כדיבידנד, כבר שולם השלב הראשון של המיסוי
על ידי החברה שהפיקה את- מס החברות- הדו־שלבי
ההכנסה וחילקה את הדיבידנד לחברת המעטים.
א לפקודה נועד62 ) המוצע לסעיף1סעיף קטן (א
לחול לגבי חברות קטנות באופן יחסי אשר משאירות בתוך
החברה הכנסה מפעילות עתירת יגיעה אישית שהייתה
אמורה להגיע לבעל השליטה בה. בשל האמור, מוצע
לקבוע שהסעיף יחול רק על חברות מעטים שההכנסה
מפעילות עתירת יגיעה אישית שלהן בשנת המס נמוכה
מיליון שקלים חדשים במספר בעלי30 מהמכפלה של
השליטה בחברה. בחברות גדולות יותר המרכיב ההוני
והמאפיינים המייצגים פעילות תאגידית קלסית יכולים
להיות יותר דומיננטיים ברווחיות החריגה של החברה, ולכן
התאגדותן כחברה מוצדקת במידה רבה יותר. כמו כן, לצורך
תחולת הסעיף המוצע, נדרש כי שיעור הרווחיות של חברת
.25% המעטים, בשנת המס, עלה על
במסגרת הסדר זה מוצע כי הכנסה תמוסה לפי
הסעיף החדש רק אם לא מוסתה בשיעור מס של יחיד לפי
ההוראות הקיימות.
א62 כמו כן מוצע לתקן את סעיף קטן (ד) של סעיף
לפקודה ולקבוע בו הגדרות נוספות הנדרשות לצורך סעיף
זה.
מוצע להגדיר "אמצעי שליטה" כהגדרתם בסעיף
לפקודה. הגדרה זו כוללת זכות לרווחים, זכות למנות88
דירקטור או מנהל כללי בחברה, זכויות הצבעה וזכויות
נוספות המקנות שליטה בחברה.
כפי שהוסבר לעיל, מוצע להגדיר "בעל שליטה" על
) לפקודה.3()(ב)(א75 דרך ההפניה להגדרה שבסעיף
ד ב ר י ה ס ב ר
הצעות חוק הצ1 - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו92
בשנת המס, שיעור הרווחיות של חברת המעטים עלה
(ב)
.25% על
- )1( על אף האמור בפסקה
)2(
נחשב חלק מההכנסה החייבת מפעילות עתירת יגיעה
(א)
אישית של חברת המעטים כהכנסתו החייבת של בעל שליטה
לפי סעיף קטן (א), יופחת החלק האמור מההכנסה החייבת
;שמיוחסת לו לפי סעיף קטן זה מאותה חברת מעטים
היה חלק מההכנסה החייבת מפעילות עתירת יגיעה
(ב)
אישית של חברת המעטים סכום דיבידנד שהתקבל ולא הובא
) סיפה להגדרה2( בחשבון כהכנסה אחרת כאמור בפסקה
"הכנסה אחרת" שבסעיף קטן (ד), ייחשב חלק זה כהכנסה
מדיבידנד של בעל השליטה ולא כהכנסתו החייבת מיגיעה
;").10( ) או2( ,)1(2 אישית לפי סעיף
;"מוצע להגדיר "הכנסה מפעילות עתירת יגיעה אישית
הכנסה זו כוללת למעשה הכנסות שניתן לסווגן רק כהכנסה
מעסק או משלח יד, בשונה מהכנסה שניתן לסווגה כהכנסה
,מריבית, דיבידנד, רווח הון וכדומה. לפי ההגדרה המוצעת
הכנסה מפעילות עתירת יגיעה אישית היא הגדרה שיורית
"שכוללת את כלל הכנסות החברה שאינן "הכנסה אחרת
שאף אותה מוצע להגדיר, כפי שיוסבר להלן. בהתאם, מוצע
"להגדיר "הכנסה חייבת מפעילות עתירת יגיעה אישית
כחלק ההכנסה החייבת מפעילות עתירת יגיעה אישית.
(ב) לפקודה דיבידנד בין־חברתי לא126 מכיוון שלפי סעיף
נכלל בחישוב ההכנסה החייבת, מוצע להבהיר שסכום
,דיבידנד שנחשב כהכנסה מפעילות עתירת יגיעה אישית
ייכלל במסגרת הכנסה חייבת מפעילות עתירת יגיעה
אישית, וסכום זה ייוחס גם הוא לבעל השליטה בהתאם
להוראות הסעיף.
לפי המוצע, "הכנסה אחרת" היא כל אחת מההכנסות
המפורטות בהגדרה, אשר כוללות סוגי הכנסות שיש בהן
מרכיב הוני משמעותי כהכנסה מריבית, הפרשי הצמדה
או דמי ניכיון, הכנסה מדמי שכירות או תמורה ממכירת
נכס הוני או זכות במקרקעין. יובהר כי מכירת מלאי עסקי
אינה נחשבת תמורה ממכירת נכס, ועל כן מכירת מלאי
עסקי לא תוכל להיחשב כהכנסה אחרת (אלא אם כן
מדובר במכירה של מלאי של נכסים פיננסיים אשר תיחשב
תמיד כהכנסה אחרת). במסגרת הסעיף מובהר כי הסיווג
של הכנסה כהכנסה אחרת אינו מקביל לסיווג ההכנסה
כהכנסה שאינה מעסק או משלח יד. כך, גם הכנסה אשר
נחשבת כהכנסה מעסק לפי דיני המס בישראל, תוכל
להיכלל כהכנסה אחרת אם היא מפורטת בסעיף. כך
לדוגמה, הכנסה מהשכרת בניין משרדים על ידי חברה
העוסקת בהשכרת משרדים לא תיכלל כהכנסה עתירת
יגיעה אישית אף על פי שהיא הכנסה מעסק, ועל כן לא
,תיוחס לבעל המניות לפי הוראות הסעיף. לעומת זאת
הכנסה זו גם לא תיכלל בחישוב שיעור הרווחיות, ועל
כן אם לאותה חברה יש גם פעילות עתירת יגיעה אישית
שיש בה רווחיות חריגה, ייתכן שההכנסה מהפעילות
עתירת היגיעה האישית תיוחס לבעל המניות.
עם זאת, יובהר שככל שהכנסה היא אינצידנטלית
להכנסה מפעילות עתירת יגיעה אישית, בהתאם לעקרונות
הכלליים שבפקודה ופרשנותה, היא תיוחס כחלק
מההכנסה מהפעילות עצמה אף אם היא מוזכרת בהגדרה
"הכנסה אחרת". כך לדוגמה, עסקה למתן שירותים או
למכר מלאי, שהתמורה שהוסכם לגביה כוללת הוצאה
אחרת בביצוע העסקה שעל פי ההסכם על הקונה להחזירה
לרבות עמלה או ריבית בשל תשלום לשיעורין, ריבית או
כל תשלום אחר בשל פיגור בתשלום, כן תיכלל כהכנסה
עתירת יגיעה אישית.
) להגדרה2( לגבי הכנסה מדיבידנד, מוצע, בפסקה
"הכנסה אחרת", לקבוע כי אם דיבידנד חולק לחברת
מעטים שבעל השליטה בה נותן שירות, במישרין או
בעקיפין, לחברה מחלקת הדיבידנד, הכנסה זו תיחשב
כהכנסה עתירת יגיעה אישית. כלל זה נועד בשל השליטה
של בעל השליטה בסיווג ההכנסה שיקבל מהחברה
מחלקת הדיבידנד, וכדי למנוע מצב שבו מקבל השירות
יבחר להעביר תשלום בגין השירותים באמצעות חלוקת
דיבידנד לחברת המעטים כדי למנוע מחברת המעטים
א לפקודה.62 כניסה לתחולת סעיף
מוצע להגדיר "חברת מעטים", שהסעיף יחול רק על
א62 חברות מסוג זה, וזאת בדומה למצב הקיים לפי סעיף
הקיים לפקודה. מוצע להחריג כמה סוגי חברות מעטים
מההגדרה כך שהסעיף לא יחול לגבי ההכנסות שלהן. מוצע
להחריג חברה שהיא חברת משלח יד זרה או חברה נשלטת
זרה, מכיוון שהכנסות של חברות כאמור כבר מיוחסות
לבעלי המניות. נוסף על כך, ובשל העובדה שייתכן שסעיף
) החדש יחול גם על חברות מועדפות שזכאיות1קטן (א
1959-להטבות לפי החוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט
חוק לעידוד השקעות הון), מוצע להחריג חברות- (להלן
ד ב ר י ה ס ב ר
93
הצעות חוק הצ1 - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו
:אחרי סעיף קטן (ג) יבוא
(ד)
) כללה הכנסתה של חברת מעטים הכנסה שנובעת מפעילות של1"(ג
יחיד שהוא בעל שליטה בה או הכנסה שהיא הכנסה עתירת יגיעה אישית
הכנסה מיוחדת), רק ההוצאות שבהן עמדה חברת המעטים- (בסעיף זה
; כנגד הכנסה זו17 לשם השגת ההכנסה המיוחדת יותרו לניכוי לפי סעיף
לא ניתן לקבוע את ההוצאות כאמור, ינוכה כנגד ההכנסה המיוחדת חלק
יחסי מן ההוצאות שבהן עמדה חברת המעטים בייצור כלל הכנסתה, כיחס
ההכנסה המיוחדת לכלל הכנסתה.
) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות2(ג
;"למניעת מיסוי נוסף של הכנסות שמוסו לפי סעיף זה.
כאמור באופן מפורש מתחולת הסעיף. לחברות כאמור
,נקבע מסלול מיסוי ייחודי שנועד לעודד את פעילותן
וייחוס ההכנסה שלהן לבעלי השליטה עלול לפגוע בתכלית
מסלול המיסוי שבחוק לעידוד השקעות הון.
ההגדרות "מקדם" ו"שיעור רווחיות" נועדו לצורך
הבהרת אופן החישוב של חלק ההכנסה החייבת עתירת
יגיעה אישית של חברת המעטים אשר ייוחס לבעלי
השליטה, ולצורך יצירת המנגנון של התקרה המתקפלת.
לפי המוצע, חלק ההכנסה החייבת של חברת המעטים אשר
ייוחס לבעלי המניות המהותיים בחברת המעטים יהיה
בגובה ההכנסה החייבת של החברה בהפחתת סכום בגובה
מוכפל33%( ההכנסה של החברה מוכפל במקדם הייחוס
).1בתוצאה המתקבלת מהפחתת שיעור הרווחיות מ־
לפי ההגדרה "שיעור הרווחיות", בקביעת שיעור
זה יש להתחשב רק בהכנסה עתירת יגיעה אישית. כמו
כן, מוצע שלא לאפשר להקטין את שיעור הרווחיות
באמצעות תשלומים לחברה שיש לחברת המעטים יחסים
מיוחדים עימה, וזאת כפי שעולה גם מההגדרות המוצעות
,"תשלומים לחברה קשורה" ו"יחסים מיוחדים". עם זאת
יתאפשר לחברות להקטין את שיעור הרווחיות שלהן
באמצעות תשלום משכורת או ריבית לבעל השליטה היחיד
במישרין אשר ישלם מס מלא על הכנסתו, ובכך לא להיכנס
למסגרת מנגנון התקרה המתקפלת.
)1יובהר כי הפעילות שאינה ממוסה לפי סעיף קטן (א
א לפקודה, יכול שתמוסה לפי החלופות62 המוצע לסעיף
שנועדו לטפל ברווח שאינו מחולק כמפורט להלן.
באשר לתיקון המוצע להגדרה "נושא משרה" שבסעיף
א(ד) לפקודה, ההגדרה בנוסחה הנוכחי מחריגה שותף62
בשותפות שממלא בשותפות תפקיד מקביל לתפקיד של
) לפקודה לא חל על1()א(א62 נושא משרה, ועל כן סעיף
שותף שממלא תפקיד כאמור באמצעות חברה. בהעדר
הצדקה להחרגה כאמור (כפי שהוסבר לעיל בדברי ההסבר
) של סעיף5( ) לפקודה, בפסקת משנה4()א(א62 לתיקון סעיף
)(ב) להצעת החוק), מוצע לתקן את ההגדרה כך שגם2(1
שותף המתפקד כבעל משרה בשותפות באמצעות חברה
בבעלותו ייחשב כבעל משרה שיחולו לגביו הוראות הסעיף
האמור.
))(ד2( לפסקה
לשם יצירת ודאות בדבר אופן ייחוס ההוצאות של
חברת המעטים בחישוב ההכנסה החייבת, מוצע לקבוע
,שלעניין חישוב ההכנסה החייבת שתיוחס לבעל המניות
,א לפקודה62 ) המוצע לסעיף1יחול הסדר כמפורט בסעיף (ג
(ג) לפקודה. בסעיף18 המבוסס על ההסדר הקבוע בסעיף
,האמור, נקבע מנגנון לייחוס הוצאות בין סוגי הכנסה שונים
לצורך חישוב חלק ההכנסה החייבת מכל אחד מסוגי
א לפקודה יש צורך להפריד בין62 ההכנסה. גם לגבי סעיף
סוגים שונים של הכנסה לצורך קביעת ההכנסה החייבת
), בין2(–) ו1() לעניין סעיף קטן (א- מכל אחד מהסוגים
הכנסה הנובעת מפעילות של בעל המניות לבין הכנסה
בין הכנסה מפעילות- ) המוצע1אחרת, ולעניין סעיף קטן (א
עתירת יגיעה אישית לבין הכנסה אחרת. בהתאם, מוצע
לקבוע כי אם כללה הכנסתה של חברת מעטים הכנסה
שנובעת מפעילות של יחיד שהוא בעל שליטה בה או
הכנסה שהיא הכנסה עתירת יגיעה אישית, רק ההוצאות
שבהן עמדה חברת המעטים לשם השגת אותה ההכנסה
לפקודה כנגד הכנסה זו; עוד17 יותרו לניכוי לפי סעיף
,מוצע לקבוע כי אם לא ניתן לקבוע את ההוצאות כאמור
ינוכה כנגד ההכנסה האמורה חלק יחסי מן ההוצאות שבהן
עמדה חברת המעטים בייצור כלל הכנסתה.
א לפקודה, מוצע62 ) המוצע לסעיף2בסעיף קטן (ג
,להסמיך את שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת
לקבוע הוראות למניעת מיסוי נוסף של הכנסות שמוסו לפי
א. סמכות זו נדרשת מכיוון שככל שמתקיימות הוראות62 סעיף
א לפקודה וחלק מהכנסתה של חברת המעטים62 סעיף
מיוחסת לבעל שליטה בה, יוותרו רווחים בתוך חברת המעטים
,אשר מבחינה מיסויית כבר שויכו לבעל השליטה. על כן
מיסוי דיבידנד שחולק מאותן הכנסות לבעל השליטה לפי
ההוראות הכלליות שבפקודה, יהווה מיסוי ביתר. בעייתיות
דומה עלולה להתרחש כאשר בעל השליטה מוכר את חלקו
בחברת המעטים, משום שהתמורה שיקבל תגלם גם תמורה
בעד רווחי החברה שכבר שויכו אל בעל השליטה מבחינה
מיסויית. כדי לקבוע מנגנונים לכך שבמקרים אלה, ובמקרים
נוספים העלולים להתרחש, לא יהיה מיסוי נוסף של הכנסות
,שמוסו לפי הוראות הסעיף, מוצע להסמיך את שר האוצר
באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע הוראות כאמור.
ד ב ר י ה ס ב ר
הצעות חוק הצ1 - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו94
- )בסעיף קטן (ד
(ה)
:" יבוא- אחרי "בסעיף זה
)1(
;88 כהגדרתם בסעיף- """אמצעי שליטה
;)3()ב(א75 כהגדרתו בסעיף- ""בעל שליטה
כל אחת מהכנסות אלה, לרבות הכנסה כאמור- ""הכנסה אחרת
:שנחשבת כהכנסה מעסק
;הכנסה מריבית, מהפרשי הצמדה או מדמי ניכיון
)1(
הכנסה מדיבידנד, לרבות דיבידנד המשתלם מתוך רווחי
)2(
הון של חברה; לעניין זה לא יובא בחשבון דיבידנד שחולק
לחברת מעטים שבעל השליטה בה נותן שירות, במישרין או
בעקיפין, לחברה מחלקת הדיבידנד, אלא אם כן הדיבידנד
שולם מתוך הכנסה שנחשבה כהכנסתו של בעל השליטה
;לפי סעיף זה
;הכנסה מדמי שכירות
)3(
;88 תמורה ממכירת נכס, כמשמעותה בסעיף
)4(
המהווה88 הכנסה ממכירת נייר ערך כהגדרתו בסעיף
)5(
;מלאי עסקי
תמורה ממכירת זכות במקרקעין או זכות באיגוד
)6(
;מקרקעין
,הכנסה אחרת מסוג שקבע שר האוצר לעניין זה, בצו
)7(
;באישור ועדת הכספים של הכנסת
חלק ההכנסה- ""הכנסה חייבת מפעילות עתירת יגיעה אישית
,החייבת הנובע מהכנסה מפעילות עתירת יגיעה אישית
בתוספת סכום דיבידנד שהתקבל ולא הובא בחשבון כהכנסה
") סיפה להגדרה "הכנסה אחרת2( אחרת כאמור בפסקה
;שבסעיף קטן זה
הכנסה שאינה הכנסה- ""הכנסה מפעילות עתירת יגיעה אישית
;אחרת
, ובלבד שבשנת המס היא76 כמשמעותה בסעיף- ""חברת מעטים
אינה אחת מאלה: חברת משלח יד זרה כהגדרתה בסעיף
) או1()ב(א75 (א), חברה נשלטת זרה כהגדרתה בסעיף1ב75
; לחוק לעידוד השקעות הון51 חברה מועדפת כהגדרתה בסעיף
;)א(ב85 כהגדרתם בסעיף- ""יחסים מיוחדים
מוכפל בתוצאה המתקבלת מהפחתת שיעור33% - ""מקדם
;";1הרווחיות מ־
"), הסיפה החל במילים "ובלבד שלא3( בהגדרה "נושא משרה", בפסקה
)2(
; תימחק-
95
הצעות חוק הצ1 - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו
:אחרי ההגדרה "צד קשור" יבוא
)3(
: השיעור המתקבל מחלוקת שני אלה- """שיעור רווחיות
ההכנסה החייבת מפעילות עתירת יגיעה אישית של
)1(
;חברת המעטים, בתוספת תשלומים לחברה קשורה
בהכנסה מפעילות עתירת יגיעה אישית של חברת
)2(
;המעטים
תשלומים המותרים בניכוי בחישוב- ""תשלומים לחברה קשורה
הכנסה חייבת מפעילות עתירת יגיעה אישית, אשר שולמו
;"לחברה שיש לחברה המשלמת יחסים מיוחדים עימה.
:, מתחת לכותרת "פרק חמישי: רווחי חברת מעטים שלא חולקו" יבוא76 לפני סעיף
)3(
;""סימן א': תחולה
: יבוא76 אחרי סעיף
)4(
;""סימן ב': רווחים לא מחולקים שרואים אותם כמחולקים
- 77 בסעיף
)5(
)7( ) עד3( לפסקאות
כללי
בפסקאות אלה מוצעים תיקונים המבקשים להקשות
על יצירת חברות ארנק מסוג חברות החזקה לצורך תכנון
מס. כיום, הסעיף העיקרי המתייחס באופן מיוחד לבעיות
שמתעוררות בשל קיומן של חברות החזקה כפי שפורטו
, לפקודה77 לעיל בחלק הכללי של דברי ההסבר, הוא סעיף
77 . סעיף2017 אשר תוקן באופן נרחב במסגרת תיקון
,לפקודה כנוסחו היום מסמיך את מנהל רשות המסים
לאחר שהתייעץ עם ועדה ציבורית, להורות שימוסו חלק
מהרווחים הלא־מחולקים של חברת מעטים כאילו שהם
חולקו, ובלבד שאלה לא חולקו לאחר חמש שנים ממועד
צבירתם. הסעיף קובע, בין השאר, כי ניתן לתת הוראה
כאמור רק אם תוצאת אי־החלוקה מביאה להימנעות או
הפחתת מס, וכי יש בידי חברת המעטים לחלק את רווחיה
או חלק מהם בלי להזיק לקיומו ולפיתוחו של עסקה.
מניסיון שנצבר בהפעלת הסעיף, עולה כי הדרישות
המצויות בסעיף, ובעיקר הצורך בבחינה פרטנית של
,מצבה העסקי של כל חברת מעטים לצורך הפעלת הסעיף
מקשות על יישומו באופן יעיל, גם במקרים מובהקים. על
כן, מוצע לקבוע מודל נורמטיבי שיתמרץ חלוקה של רווחים
,שאינם משמשים במישרין את הפעילות של חברת מעטים
בשל שיעור2% כך שהחברה תישא במס נורמטיבי של
,מהרווחים הלא מחולקים המושקעים בהשקעות פסיביות
מעבר לגובה מגן מס שיינתן לחברות עם פעילות עסקית
ריאלית. המנגנון המוצע מייצר איזון בין הצורך למנוע
את השימוש בחברות החזקה כחברות ארנק לבין הרצון
שלא לפגוע בחברות המנהלות פעילויות ריאליות ומבצעות
השקעות כדי להגדיל ולהרחיב את עסקיהן.
יצוין שלפי המוצע, גם על הרווחים שהם מעבר למגן
המס ושאינם משמשים לפעילות חברת המעטים, יחול
,שיעור מס מאוד נמוך. כך, ובדומה למסים פיגוביאניים
עלות זו תהיה גבוהה מספיק כדי להפוך את השימוש
בחברות החזקה לצורך תכנון מס ללא כדאי, אך נמוכה
מספיק כדי לאפשר לחברות שיש להן רצון מיוחד שלא
לחלק את הרווחים, לשמור אותם בתוך החברה.
לצורך יצירת הסדר שלם, מוצע גם להשאיר את ההסדר
לפקודה, באופן שיאפשר שימוש בכלי77 הקיים בסעיף
משמעותי יותר לטיפול במקרים הקיצוניים ביותר, וכן יאפשר
טיפול מתאים במקרים של חברות עסקיות אשר לצד הפעילות
העסקית הלגיטימית שלהן משמשות גם כמעין מקלט מס
לצורך החזקת רווחים והשקעתם כך שלא יחול עליהם המודל
הנורמטיבי החדש. לצורך כך, מוצעים גם כמה תיקונים לשם
ייעול המנגנון הפרטני שמצוי בסעיף האמור.
)4(–) ו3( לפסקאות
בשל ההצעה להוסיף בפרק החמישי לחלק ד' לפקודה
הסדר חדש- " שעניינו "רווחי חברת מעטים שלא חולקו-
,שעוסק בתוספת למס על רווחי חברת מעטים שלא חולקו
), מוצע6( וזאת כפי שיפורט בהמשך בדברי ההסבר לפסקה
לחלק את הפרק החמישי האמור לסימנים, כך שעניינו של
סימן א' הוא "תחולה" ועניינו של סימן ב' הוא "רווחים לא
מחולקים שרואים אותם כמחולקים".
)5( לפסקה
לפקודה, העוסק במיסוי77 מוצע לתקן ולפשט את סעיף
רווחים לא מחולקים לפי הוראת מנהל רשות המסים, באופן
שיקל על המנהל לקיים הליך פרטני מול חברות מעטים עם
יתרת עודפים גבוהה ושיאפשר התמודדות עם רווחים לא
מחולקים בחברות מעטים במקרים שבהם אין בצבירה של
ד ב ר י ה ס ב ר
הצעות חוק הצ1 - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו96
- )בסעיף קטן (א
(א)
במקום "לקיומו ולפיתוחו של עסקה, וכי תוצאת אי־החלוקה היא
)1(
;"- " יבוא "לקיומו ולפיתוחו של עסקה- הימנעות ממס או הפחתת מס
:" יבוא- אחרי "לעניין זה
)2(
למעט עסק שלדעת המנהל הוא טפל לעסקה העיקרי- """עסקה
של החברה, ולגבי חברת מעטים שיש לה גם עסק שמופקת
ממנו הכנסה מפעילות עתירת יגיעה אישית וגם עסק שמופקת
יראו את העסק שמופקת ממנו ההכנסה- ממנו הכנסה אחרת
האחרת כעסק שהוא טפל לעסקה העיקרי של החברה; לעניין
"זה, "הכנסה מפעילות עתירת יגיעה אישית" ו"הכנסה אחרת
;";)א(ד62 כהגדרתן בסעיף-
הרווחים כאמור צורך עסקי. ראשית, לנוכח טענות שעולות
בהליכים, מוצע להבהיר שאין בסעיף דרישה להוכחת
כוונה אקטיבית לתכנון מס, אלא מספיק שמתקיימים
הקריטריונים האובייקטיביים כדי לאפשר למנהל רשות
המסים להורות על מיסוי הרווחים כאמור בסעיף.
נוסף על כך, ולצורך השלמת המודל הנורמטיבי שמוצע
לקבוע בהצעה זו, מוצע לקבוע הוראה מיוחדת לחברות
עסקיות אשר לצד פעילותן העסקית הריאלית משמשות
כחברות החזקה. כפי שיפורט להלן, מוצע לתת לחברות עם
פעילות ריאלית מגן מס גבוה מאוד כדי לוודא שההסדר
החדש המוצע לא יחול על חברות המשתמשות ברווחים
שלהן לצרכים עסקיים לגיטימיים. עם זאת, החיסרון בכך
שמגן המס המוצע גבוה מאוד, הוא שצפוי שיהיו חברות
שיקבלו מגן על רווחים אשר באופן מובהק אינם משמשים
את עסקה העיקרי של החברה. במקרים של אגירת רווחים
בחברות עסקיות, יהיה צורך להמשיך ולהשתמש במנגנון
לפקודה, ככלי עיקרי למניעת77 הפרטני המצוי בסעיף
אי־חלוקה של רווחים ממניעים מיסויים. עם זאת, יכולה
לעלות טענה כאילו השקעת הרווחים בנכסים שאינם חלק
מהפעילות הריאלית העיקרית של העסק, היא גם פעילות
,עסקית, וכי חלוקה של רווחים אלה תפגע ב"עסק" האחר
,ולכן אין למסות אותם לפי הוראות הסעיף. על כן מוצע
בהמשך לרציונל העומד בבסיס המודל הנורמטיבי, להבהיר
ש"עסק" של השקעות אינו אמור להיות מוגן לפי הוראות
הסעיף, ובייחוד כאשר מדובר בעסק שמופקות ממנו
הכנסות מהסוג שמאפיין תשואה על נכסי השקעה. לצורך
כך מוצע להפנות ל"הכנסה אחרת" המופיעה בהגדרות
,) החדש לפקודה1א(א62 אשר מוצע לקבוע אותן בסעיף
ומפורט לגביהן בדברי ההסבר לסעיף האמור.
כמו כן, מוצע לקבוע חזקה שיש בידי חברת מעטים
לחלק רווחים בלי להזיק לקיומו ולפיתוחו של עסקה אם
הרווחים שנצברו הם מעבר לדרוש באופן סביר לניהול
עסק מסוגו של העסק המנוהל על ידי חברת המעטים, אלא
אם כן הוכח אחרת להנחת דעתו של מנהל רשות המסים.
כך, נטל ההוכחה יהיה על הנישום להוכיח שהוא נדרש
לצבירת הרווחים באופן מיוחד. לעניין זה, מוצע לקבוע
ששר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יהיה
רשאי לקבוע תנאים ונסיבות שבהתקיימם יראו רווחים
שנצברו בחברת מעטים ככאלה שדרושים באופן סביר
לצורך ניהול עסק מהסוג המנוהל בחברה או ככאלה שהם
מעבר לדרוש באופן סביר כאמור. ההסדר המוצע לעניין
זה דומה לכלל הקיים בחקיקה האמריקאית, שם יש היפוך
של נטל הראיה בצבירת רווחים שאינה סבירה, והתנאים
לבחינת סבירות צבירת הרווחים קבועים בתקנות.
יובהר כי התיקונים שלעיל הם למעשה חלק מההליך
שבו מנהל רשות המסים בוחן אם יש בידי החברה לחלק את
,רווחיה או חלק מהם בלי להזיק לקיומו ולפיתוחו של עסקה
(א) לפקודה, ובלי לגרוע משאר ההוראות77 בהתאם לסעיף
בסעיף זה. התיקונים המוצעים יקלו את הליך הבחינה
ויגדילו את הוודאות לגבי החלת סעיף זה באמצעות יצירת
כללים ברורים יותר אשר יכווינו את שיקול דעת המנהל.
אין בתיקונים אלה כדי לפגוע בשאר התנאים הקבועים
(א) לפקודה; ההוראות החדשות המוצעות אינן77 בסעיף
משנות את התנאים המהותיים הקבועים בו, כגון גובה
הרווחים הלא מחולקים שיחול לגביהם הסעיף או שיעור
החלוקה המקנה הגנה מהחלת הסעיף. כמו כן, ההוראה
,אינה משנה את ההוראות הפרוצדורליות הקבועות בסעיף
לרבות זכות הטיעון לחברה או הצורך להתייעץ עם ועדה
ציבורית בטרם מתן הוראה למיסוי חלק מהרווחים הצבורים
של החברה כאילו חולקו.
"זאת ועוד, מוצע לתקן את ההגדרה "רווחים נצברים
(א) לפקודה, וזאת בקשר לאופן החישוב של77 שבסעיף
הרווחים הנצברים כאשר חברת מעטים מחזיקה בתאגיד
קרי בחבר בני אדם שרווחיו והפסדיו מיוחסים- שקוף
,לבעלי הזכויות בו. אם חברה מחזיקה בתאגיד שקוף
הכנסות התאגיד השקוף שהיא מחזיקה בו מיוחסות אליה
לצורכי מס. עם זאת, במקרים רבים, הרווחים החשבונאיים
של התאגיד השקוף לא ייוחסו לחברה שהיא בעלת
הזכויות בתאגיד השקוף מכיוון שמבחינה תאגידית מדובר
בישות נפרדת. בשל האמור, כאשר חברה מחזיקה בתאגיד
שקוף, אף על פי שמבחינה מיסויית רואים אותה כאילו
הרוויחה רווחים רבים, מבחינה חשבונאית ייתכן שלא
ד ב ר י ה ס ב ר
97
הצעות חוק הצ1 - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו
בהגדרה "רווחים נצברים", בסופה יבוא "ואולם לעניין חברה שיש לה
)3(
ובלבד שסכום הרווחים לא יעלה על סכום הרווחים- זכויות בתאגיד שקוף
(ב) לחוק החברות בתוספת רווחים שהוונו ובתוספת302 כהגדרתם בסעיף
רווחי התאגיד השקוף אם לא נכללו במסגרת סכום הרווחים כהגדרתם
- (ב) לחוק החברות; לעניין זה302 בסעיף
סכום השווה לחלק הרווחים של תאגיד- ""רווחי התאגיד השקוף
שקוף שיוחסו לחברה, שהצטברו בתאגיד השקוף ולא חולקו
;עד תום שנת המס, בניכוי המס החל עליהם
חבר בני אדם שיש לחברת המעטים זכויות בו בתום- ""תאגיד שקוף
;";שנת המס ושרווחיו והפסדיו מיוחסים לבעלי הזכויות בו
:בסופו יבוא
(ב)
"(ד) חזקה היא שיש בידי חברת מעטים לחלק רווחים בלי להזיק לקיומו
ולפיתוחו של עסקה כאמור בסעיף קטן (א) אם הרווחים שנצברו הם מעבר
לדרוש באופן סביר לצורך ניהול עסק מהסוג המנוהל בחברת המעטים, אלא
אם כן הוכח אחרת להנחת דעתו של המנהל.
(ה) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע, לעניין
סעיף קטן (ד), תנאים ונסיבות שבהתקיימם יראו רווחים שנצברו בחברת
מעטים ככאלה שדרושים באופן סביר לצורך ניהול עסק מהסוג המנוהל
;"בחברה או ככאלה שהם מעבר לדרוש באופן סביר כאמור.
: יבוא81 אחרי סעיף
)6(
)(ב302 יהיו לה רווחים הראויים לחלוקה בהתאם לסעיף
חוק החברות).- (להלן1999-לחוק החברות, התשנ"ט
חברות יוכלו לנצל עיוות זה ולשמור רווחים גבוהים בתוך
תאגידים שקופים, תוך טענה שרווחים אלה אינם רווחים
(ב) האמור, ולכן לא ניתן למסות אותם לפי302 לפי סעיף
לפקודה או לפי הסימן החדש אשר מוצע להוסיפו77 סעיף
). במקביל לא6( לפקודה כמוסבר להלן דברי ההסבר לפסקה
יהיה ניתן למסות את התאגיד השקוף מכיוון שמבחינה
מיסויית הוא שקוף ולא מיוחסות לו ההכנסות. על כן מוצע
לייצר אחידות ולקבוע שלעניין זה, רווחים שיוחסו לחברה
)(ב302 לצורכי מס ייווספו גם לרווחים כהגדרתם בסעיף
לחוק החברות. יובהר כי אין בסעיף כדי להשפיע על חוק
החברות וההוראות שנקבעו בו לעניין חלוקת רווחים. הכלל
המוצע, עניינו רק בחישוב סכום הרווחים לצורכי הוראות
הפקודה.
)6( לפסקה
כללי
'מוצע להוסיף סימן חדש לפרק חמישי בחלק ד
לפקודה שעוסק ברווחי חברת מעטים שלא חולקו. הסימן
החדש יקבע תוספת למס על רווחי חברת מעטים שלא
חולקו לפי מודל נורמטיבי אשר יחול בכל שנת מס לפי
כמות הרווחים הלא מחולקים של חברת המעטים והשימוש
המס החדש). כאמור- שהחברה עושה ברווחים אלה (להלן
לעיל, קביעת המס החדש מבקשת להתמודד עם שורש
הבעיה באמצעות יצירת עלות (נמוכה יחסית) לאי־חלוקת
הדיבידנד כאשר לא נעשה ברווחים שימוש בשנת המס
לפעילות הריאלית של החברה.
לפי העקרונות של מס הכנסה, אמור להיות משולם
מס בשיעור השולי הגבוה במועד הפקת ההכנסה, כאשר
יש אירוע של מימוש. עם זאת, כמוסבר לעיל, לפי מודל
המיסוי הדו־שלבי המדינה מוותרת על חלק גדול מהמס
במועד הפקת ההכנסה, ומאפשרת לחברה להשקיע את
הרווחים אשר היו אמורים להיות משולמים כמס באותו
,מועד, בפעילות ריאלית אשר תתרום למשק. ויתור זה
מבחינה כלכלית, שווה ערך למתן הלוואה בלא ריבית
מהמדינה לחברה, של סכום בגובה המס שהמדינה ויתרה
עליו. אם החברה אינה משקיעה בפעילות כאמור, אין
הצדקה לדחיית המס ומתן ההטבה לחברה, ועל כן נכון
שהחברה תשלם למדינה על ערך הזמן של הכסף.
2% מוצע כי שיעורו של המס החדש יהיה בגובה של
שיוטל על כל הרווחים הצבורים של חברת מעטים שאינם
משמשים לפעילות ריאלית מהותית בשנת המס. השיעור
המוצע למס החדש נועד לתמרץ את החלוקה, והוא נבחר
הוא2% מכיוון שהוא משקף רציונל זה בקירוב. שיעור של
גבוה יותר מהריבית חסרת הסיכון במשק, אך נמוך יותר
מהריבית שמציעים הבנקים לעסקים. השיעור האמור
צפוי להביא לכך שאם לחברת מעטים קיימת הזדמנות
ד ב ר י ה ס ב ר
הצעות חוק הצ1 - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו98
"סימן ג': תוספת למס על רווחי חברת מעטים שלא חולקו
הגדרות
א.81
- בסימן זה
; לרבות השאלה או כל חוב אחר- ""הלוואה
;)(א77 כהגדרתם בסעיף- ""רווחים נצברים
ההפרש שבין רווחים נצברים לבין- ""רווחים נצברים חייבים
:הסכום המתקבל מצירוף כל אלה
סכום הרווחים הנצברים שמקורם בהכנסה של
)1(
לחוק51 החברה שהיא הכנסה מוטבת כהגדרתה בסעיף
לעידוד השקעות הון, הכנסה של מפעל מועדף כהגדרתו
)1( באותו סעיף שהיא מהסוגים המפורטים בפסקאות
) להגדרה "הכנסה מועדפת" שבסעיף האמור, או5( עד
;כד לחוק האמור51 הכנסה טכנולוגית כהגדרתה בסעיף
סכום הרווחים הנצברים שיוחסו להכנסתו של
)2(
64 ,א62 בעל מניות לפי פקודה זו, לרבות לפי סעיפים
;א64 או
סכום הרווחים הנצברים שמקורם בהכנסה של
)3(
החברה מפעילות של מוסד כספי כהגדרתו בחוק מס
ערך מוסף.
השקעה ייחודית בעלת שיעור תשואה סביר, היא תשקיע
את הרווחים בחברה, אך אם ההשקעה אינה ייחודית
לפעילות החברה, או לחלופין התשואה הנחזית מהשארת
הכסף בחברה אינה גבוהה, אזי יהיה לה כדאי לחלק את
הרווחים כדיבידנד.
יצוין כי כמעט בכל המקרים התשואה שתפיק חברת
המעטים בשנת המס מהשקעת הרווחים תהיה גבוהה
יותר משיעור המס, ולכן, בפועל, המיסוי אינו צפוי להקטין
את הקרן של רווחי החברה שלא חולקו, אלא רק להקטין
את הרווח שהחברה מפיקה מהם. למעשה, המס החדש
משית עלות פשוטה יחסית על הרווחים הצבורים של
חברת מעטים, אשר נמוכה לרוב מעלות מימון אלטרנטיבית
העומדת לפני החברה.
בשל השיעור הנמוך של המס החדש הוא אינו צפוי
להביא להשפעה מהותית על השיקולים של בעלי המניות
של החברה או על החלטותיה העסקיות של החברה, לרבות
על החלטות בדבר השארת הכסף בחברה לצורך השקעה
עתידית בפעילות הריאלית של החברה. עם זאת, שיעור
זה מספיק גבוה כדי להביא לכך שהכסף לא יישאר בתוך
החברה בשל שיקולי מס הכנסה בלבד. בשל האמור, היתרון
העיקרי של הצעה זו הוא שהיא משפרת את מנגנון המיסוי
הדו־שלבי. מחד גיסא, המס החדש מתמרץ חלוקת דיבידנד
אם לא קיימות הזדמנויות עסקיות ראויות, ומאידך גיסא
מאפשר לחברות לשמור על רווחיהן בעלות סבירה לצורך
פיתוח עסקי. נוסף על כך, מנגנון הגבייה פשוט ומידתי, והוא
מצמצם יחסית את היקף תכנוני המס המאפשרים להתחמק
ממס. להצעה זו יש אפוא פוטנציאל לשפר את הקצאת
המקורות במשק ולהגדיל את היעילות המשקית, וזאת
מלבד יכולתה להביא להגדלת הכנסות המדינה ממסים.
בהתאם למודל זה, חברה ריאלית שהיקף הרווחים
הצבורים שלה אינו משמעותי יחסית להיקף ההוצאות
השנתי שלה, לא תידרש לשלם את המס החדש. לעומת
זאת, חברת החזקה (שעיקר הכנסתה מדיבידנדים פטורים
מחברות בנות או הכנסות פסיביות מנכסים) המאופיינת
,בהיקף הוצאות נמוך ובלא הכנסה חייבת משמעותית
תהיה חייבת על מרבית רווחיה הצבורים במס החדש. ככל
שחברת מעטים החייבת במס החדש תבחר לחלק יותר
מרווחיה או להשקיע את הרווחים בפעילות ריאלית, תפחת
בהתאם החבות שלה במס החדש.
א המוצע81 לסעיף
מוצע לכלול במסגרת ההגדרה- "להגדרה "הלוואה
"הלוואה" גם השאלה או כל חוב אחר.
- "להגדרות "רווחים נצברים" ו"רווחים נצברים חייבים
ג המוצע לפקודה קובע את בסיס המס שעליו יחול81 סעיף
המס החדש, קרי הרווחים העודפים של חברת המעטים.
לצורך חישוב הרווחים העודפים וקביעתם, ראשית נדרש
להגדיר את הרווחים של חברת המעטים באופן כללי שיהוו
את הבסיס לחישוב הרווחים העודפים. מוצע, בדומה
הקיים לפקודה, שסכום הרווחים של77 לקבוע בסעיף
חברת המעטים יהיה כלל רווחי החברה כפי שחושבו לפי
דיני המס, אשר נצברו מיום התאגדותה עד תום שנת המס
ד ב ר י ה ס ב ר
99
הצעות חוק הצ1 - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו
תוספת למס על
רווחי חברת מעטים
שלא חולקו
ב.81
חברת מעטים תהיה חייבת בתשלום תוספת למס, לכל
(א)
מסכום הרווחים העודפים של חברת2% שנת מס, בשיעור של
ג, לאחר שנוכה מהם סכום81 המעטים, כפי שחושבו לפי סעיף
תוספת למס).- דיבידנד שחולק בשנת המס (בסימן זה
על אף האמור בסעיף קטן (א), לא תשולם תוספת למס
(ב)
:לשנת מס שהתקיים בה אחד מאלה
סכום הפסדי חברת המעטים בשנת המס לפי
)1(
מסכום הרווחים20% , עולה על92 או29 ,28 סעיפים
;הנצברים של חברת המעטים בתום שנת המס הקודמת
סכום הדיבידנדים שחילקה חברת המעטים
)2(
לבעלי מניותיה, למעט דיבידנד שלא נכלל בהכנסת
(ב), עולה על126 מקבל הדיבידנד בשל הוראות סעיף
מסכום הרווחים העודפים של חברת המעטים60%
בתום שנת המס הקודמת.
הנבחנת, בניכוי המס החל עליה ובניכוי דיבידנד שהיא
חילקה עד תום שנת המס. עם זאת, מכיוון שהמס החדש
נועד לחול רק על רווחים אשר ניתן לחלקם, מוצע לקבוע
שסכום הרווחים לא יעלה על סכום הרווחים החשבונאיים
שניתן לחלקם ובתוספת רווחים שיוחסו לחברה מתאגיד
"שקוף בהתאם לתיקון המוצע להגדרה "רווחים נצברים
(א) לפקודה כפי שהוסבר לעיל בדברי ההסבר77 שבסעיף
).5( לפסקה
נוסף על כך, וכדי שלא לפגוע בפעילות התעשייתית
בת התחרות בישראל, מוצע שלא לכלול בבסיס המס לעניין
המס החדש את הרווחים הלא מחולקים שמקורם בהכנסה
של החברה שהיא הכנסה של מפעל תעשייתי שחלו עליה
הטבות לפי חוק לעידוד השקעות הון, או של מפעל מוטב
הזכאי להטבות לפי החוק האמור. כמו כן, מוצע שבבסיס
,המס לעניין המס החדש לא ייכללו רווחים של מוסד כספי
משום שהרציונל למס החדש אינו חל לגביו ומגן המס
שנקבע אינו רלוונטי לגבי סוג פעילותו. יובהר כי החרגה
הכנסות שזכאיות- זו היא רק כאשר ההכנסות המוחרגות
להטבות לפי חוק לעידוד השקעות הון או הכנסות של
הופקו על ידי פעילות של החברה עצמה.- מוסד כספי
כך, לדוגמה, אם חברת מעטים מחזיקה בחברה אחרת שיש
בה מוסד כספי, ההחרגה לא תחול לגבי דיבידנד שחולק
לחברת המעטים, אלא רק לגבי הכנסות של החברה האחרת.
זאת ועוד, מכיוון שאין תועלת בתכנון מס באמצעות
חברות החזקה לגבי רווחים שיוחסו כבר ליחיד ומוסו
בהתאם, מוצע להבהיר שהמס החדש לא יחול לגבי סכומי
רווחים נצברים שיוחסו להכנסתו החייבת של בעל מניות.
ייחוס כאמור יכול להתרחש, לדוגמה, כאשר החברה היא
חברה שקופה (כמו חברת בית או חברה משפחתית) או
כאשר חלק מההכנסות יוחסו לבעל מניות מהותי לפי
א לפקודה.62 הוראות סעיף
ב המוצע81 לסעיף
סעיף זה נועד לקבוע את חובת תשלום המס החדש.
לפי המוצע בסעיף קטן (א), המס ישולם לכל שנת מס.
מועד אירוע המס הוא בתום שנת המס, וחברת המעטים
מסכום2% תהיה חייבת בתשלום תוספת למס בשיעור של
ב המוצע.81 הרווחים העודפים שלה כפי שחושבו לפי סעיף
כפי שיוסבר בהמשך, אף על פי שמועד אירוע המס יהיה
בתום שנת מס מסוימת, סכום הרווחים הנצברים שעליהם
ישולם המס החדש לעניין אותה שנת מס, יחושב לפי גובה
הרווחים בתום שנת המס הקודמת, כאשר מרווחים אלה
יופחת סכום הרווחים שחברת המעטים השתמשה בהם
במהלך שנת המס באופן המצדיק את דחיית המס. נוסף
על כך, ולנוכח התכלית של עידוד חלוקה, מוצע לקבוע
שאם חברת המעטים חילקה דיבידנד במהלך שנת המס, גם
סכום זה ינוכה מסכום הרווחים שעליהם יוטל המס החדש.
בסעיף קטן (ב) המוצע, מוצע לקבוע הקלה לחברת
מעטים שהיו לה הפסדים גבוהים בשנת המס, שכן יש טעם
כלכלי לחברה כאמור שלא לחלק את הרווחים העודפים
שלה באותה שנה כדי לוודא שיש לה כרית ביטחון מספיקה
לטובת המשך פעילותה. כמו כן, מוצע לקבוע שחברת
) של רווחיה שאינם60%( מעטים שמחלקת את הרוב הגדול
משמשים לצורך עסקי בשנת המס, לא תשלם את המס
החדש על הרווחים הנותרים, ובלבד ששולם מס הכנסה
בחלוקת אותם רווחים.
ד ב ר י ה ס ב ר
הצעות חוק הצ1 - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו100
חישוב הרווחים
העודפים של
חברת מעטים
ג.81
,סכום הרווחים העודפים של חברת מעטים יחושב
(א)
לעניין סימן זה, לגבי כל שנת מס, בתום אותה שנה, כהפרש
שבין סכום הרווחים הנצברים החייבים בתום שנת המס
:הקודמת לבין הסכום הגבוה מבין אלה
אלף שקלים חדשים; הייתה חברת המעטים500
)1(
חלק מקבוצה, הסכום האמור יחולק במספר חברות
כהגדרתה- "המעטים שבקבוצה; לעניין זה, "קבוצה
;כד לחוק לעידוד השקעות הון51 בסעיף
,סכום ההוצאות של חברת המעטים בשנת המס
)2(
או סכום שהוא ממוצע ההוצאות השנתיות של החברה
בשנת המס ובשנתיים שקדמו לשנת המס, לפי הגבוה
שבהם; ואולם, הוקמה החברה בשנה שקדמה לשנת
המס, יובאו בחשבון, לעניין חישוב הסכום שהוא ממוצע
ההוצאות השנתיות של החברה, ההוצאות השנתיות של
;החברה בשנת המס ובשנה שקדמה לשנת המס
עלות נכסי החברה בהפחתת עלות נכסים
)3(
מיוחדים, הון עצמי ויתרת הלוואה מצד קשור כהגדרתו
, ובתוספת עלות חבר בני אדם מוחזק, והכול103 בסעיף
- בתום שנת המס; לעניין זה
ג המוצע81 לסעיף
בהתאם לסעיף זה, המס החדש יוטל על סכום
הרווחים העודפים של חברת המעטים. סכום זה משקף את
הרווחים שאינם משמשים את החברה במישרין לפעילותה
הריאלית באותה שנת מס. מגן המס נועד להבטיח שהמס
,לא יחול על חברות עסקיות עם פעילות עסקית ריאלית
אלא אם כן החברות צברו עודפים בסכומים גבוהים מאוד
שלא חולקו כדיבידנדים לבעלי המניות (מבחינת הנתונים
הקיימים ברשות המסים, אין זו הדרך שבה חברות עסקיות
בעלות עסקים ריאליים פועלות).
לפי המוצע, סכום הרווחים העודפים יהיה סכום
הרווחים הנצברים החייבים של חברת המעטים, בהפחתת
מגן המס).- הסכום הגבוה מבין המפורטים להלן (להלן
קביעת מגן המס תיעשה בהתאם למצבה של חברת המעטים
חודשים12 בסוף שנת המס, כך שתינתן לחברה תקופה של
לפחות להשתמש ברווחים לצורכי פעילויות המקנות את מגן
:המס. סכום מגן המס יהיה הגבוה מבין אלה
, אלף שקלים חדשים500 א. מוצע לקבוע מגן מס בגובה
וזאת ככלל דה־מינימיס, וכדי להימנע מהטלת המס החדש
על חברות עם רווחים נצברים נמוכים. בדומה למקומות
אחרים בעולם, וכדי למנוע תמריץ ליצירת מספר רב של
חברות לצורך ניצול סכום זה, מוצע לקבוע שאם חברת
המעטים היא חלק מקבוצת חברות, הסכום האמור יחולק
;בין כל חברות המעטים בקבוצה באופן שווה
ב. סכום ההוצאות המותרות בניכוי הפקת הכנסת
חברת המעטים מעסק בשנת המס, או סכום שהוא ממוצע
ההוצאות המותרות בניכוי כאמור בשנת המס ובשנתיים
שקדמו לה, לפי הגבוה שבהם, יהווה גם הוא חלופה לעניין
מגן מס. יובהר שלגבי חברות חדשות, בבחינת ממוצע
ההוצאות לא יובאו בחשבון שנות מס אשר בהן החברה
לא פעלה.
סכום ההוצאות המותרות בניכוי משקף את הסכום
שחברת המעטים נדרשת לו לצורך ביצוע פעילותה בשנת
מס מלאה. כלומר בשל מגן מס זה, חברת המעטים תוכל
לצבור רווחים שלא יחויבו במס החדש בסכום שיאפשר
לה לממן את כל פעילותה בשנת המס העוקבת, אפילו אם
שנה זו תהיה שנה בלא הכנסות כלל. מצב שבו החברה
אינה מפיקה הכנסות במשך שנת מס מלאה, הוא מאוד
חריג, ומדובר על מרווח ביטחון שנלקח לצורך מניעת פגיעה
בפעילות הריאלית של חברות.
יצוין כי לפי נתוני רשות המסים, שיעור הרווחיות הממוצע
.8.5%של חברות במשק עם פעילות ריאלית עומד על כ־
על כן, בפועל, מגן מס זה יאפשר לחברת מעטים ממוצעת
שנים10 לאגור את כל רווחיה השוטפים לתקופה של
בלא שתידרש לשלם את המס החדש בכלל (זאת בהנחה
שמרנית של העדר צמיחה). רק לאחר תקופה זו, החברה
תידרש לשלם את המס החדש על הרווחים העודפים מעבר
למגן המס שניתן. כמובן, אם חברת המעטים מחלקת חלק
מרווחיה או מגדילה את פעילותה העסקית, גם לאחר
תקופה זו היא לא תידרש לשלם את המס החדש כלל.
ד ב ר י ה ס ב ר
101
הצעות חוק הצ1 - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו
הון מניות או פרמיה כהגדרתה בחוק- ""הון עצמי
;החברות
; למעט מלאי עסקי- ""זכות במקרקעין
חבר בני אדם שחברת המעטים- ""חבר בני אדם מוחזק
מחזיקה בו, במישרין או בעקיפין, בשיעור של
, לפחות בכל אחד מאמצעי השליטה בו10%
למעט חבר בני אדם שעיקר שוויו, במישרין או
;בעקיפין, מקורו בנכסים מיוחדים
;85 כמשמעותו בסעיף- ""מלאי עסקי
מזומן, שווי מזומן, כל רכוש, בין- ""נכסי החברה
מקרקעין ובין מיטלטלין, וכן כל זכות או טובת
הנאה ראויות או מוחזקות, והכול בין שהם
;בישראל ובין שהם מחוץ לישראל
: כל אחד מאלה- ""נכסים מיוחדים
, לרבות נייר88 נייר ערך כהגדרתו בסעיף
)1(
ערך שהוא מלאי עסקי, או נכס פיננסי כאמור
") להגדרה "נכס פיננסי7( ) עד1( בפסקאות
א לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים11 שבסעיף
,22016-(שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו
;לרבות נכס פיננסי כאמור שהוא מלאי עסקי
נכס בלתי מוחשי שעיקר ההכנסה הנובעת
)2(
;ממנו היא הכנסה מתמלוגים
זכות במקרקעין, למעט זכות במקרקעין
)3(
;לשימוש עצמי לפי כללי חשבונאות מקובלים
מילווה, הלוואה, פיקדון, מזומן או שווי
)4(
;מזומן
ג המוצע81 לעניין זה, מוצע בסעיף קטן (ב) של סעיף
לפקודה, להקנות לשר האוצר סמכות לקבוע בתקנות
את דרך החישוב של ההוצאות של חברת מעטים, וכן כי
הוצאות מסוימות לא ייחשבו כהוצאות החברה, וזאת
,לצורך וידוא שהוצאות שהוציאה החברה לצורכי השקעה
ולא לפעילות העסקית הריאלית של החברה, לא יגדילו
;את מגן המס
ג. החלופה השלישית לקבלת מגן המס נועדה לאפשר
לחברות מעטים שימוש ברווחים לטובת השקעות עסקיות
ארוכות טווח, והיא מבוססת על יתרת עלות ההשקעה של
חברת המעטים בנכסיה העסקיים. לפי המוצע, מגן המס
יהיה בגובה יתרת עלות נכסי החברה כפי שמחושבים
לצורכי מס, ולרבות מזומנים, כאשר מסכום זה יופחתו הון
עצמי, שטרי הון מצד קשור ועלות נכסים שמשמשים לרוב
כנכסי השקעה (רוב הנכסים האלה מוגדרים בחוק המוצע
כ"נכסים מיוחדים"). נוסף על כך, כדי לאפשר לקבוצות
חברות לפעול לפי מבני אחזקות שיעילים מבחינתן
לצורכיהן העסקיים, מוצע שלא להפחית את מגן המס בשל
השקעות בחברות עסקיות מוחזקות אף על פי שמניות של
חברה הן נכס השקעה קלסי. כלומר, מגן המס יהיה בגובה
עלות הנכסים המשמשים את החברה לצורך פעילותה
העסקית, לרבות באמצעות חברות בנות.
גם חלופה זו, המתייחסת לנכסי החברה, תחושב לפי
היתרה בתום שנת המס, וזאת כדי להתחשב בהשקעות
שבוצעו במהלך השנה אשר יכולות להגדיל את מגן המס
ובפחת אשר נלקח בחשבון כהוצאה במהלך השנה.
לפי המוצע, ההגדרה "נכסים מיוחדים" (אשר
ניירות ערך כהגדרתם- מפחיתים את מגן המס) כוללת
א11 לפקודה, נכס פיננסי כהגדרתו בסעיף88 בסעיף
לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים
, מזומן ושווי מזומן, מילווה או2016-מוסדרים), התשע״ו
הלוואה או פיקדון. כמו כן, מוצע כי יתרת עלות נכס בלתי
.1098 'ס"ח התשע"ו, עמ 2
ד ב ר י ה ס ב ר
הצעות חוק הצ1 - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו102
,נכס אחר להשקעה שקבע שר האוצר
)5(
;באישור ועדת הכספים של הכנסת
עלות מלאי עסקי, יתרת המחיר המקורי- ""עלות
, או יתרת שווי הרכישה88 כהגדרתה בסעיף
לחוק מיסוי מקרקעין47 כהגדרתה בסעיף
בתוספת הפחת, לפי העניין.
שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות את דרך החישוב של
(ב)
), ואת סוגי2()ההוצאות של חברת מעטים לעניין סעיף קטן (א
ההוצאות שלא ייכללו במסגרת סכום ההוצאות כאמור.
תוספת למס אינה
מותרת בניכוי
ד.81
,סכומים ששולמו, או שיש לשלמם, כתוספת למס לפי סימן זה
לא יותרו בניכוי בבירור הכנסתה החייבת של חברת מעטים.
דיווח על תוספת
למס
ה.81
חברת מעטים תדווח במסגרת הדוח שהיא חייבת בו לפי
(א)
, על סכום התוספת למס שהיא חייבת בו לפי סימן131 סעיף
זה, או אם אינה חייבת בתשלום תוספת למס לפי סימן זה, וכן
תפרט את החישוב שעליו בוסס הדיווח האמור.
חברת מעטים שלא דיווחה כאמור בסעיף קטן (א), יראו
(ב)
.131 אותה כאילו לא הגישה את הדוח לפי סעיף
דין התוספת למס
ו.81
דין התוספת למס כדין מס חברות, לכל דבר ועניין, אלא
(א)
אם כן נקבע במפורש אחרת, ובלבד שלעניין חישוב המס לפי
הפקודה, לא יראו את התוספת למס כחלק ממס חברות.
מוחשי המשמש כנכס השקעה או יתרת עלות הרכישה
של זכות במקרקעין שאינה משמשת לשימוש עצמי, גם
הן יפחיתו את גובה מגן המס. לבסוף, מוצע להסמיך את
שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע
נכסים מיוחדים נוספים אם יתברר שיש נכסים נוספים
אשר משמשים חברות להשקעה. לגבי ניירות ערך ונכסים
פיננסיים, מוצע להבהיר שאלה ייחשבו כנכסים מיוחדים
גם אם הם מסווגים כמלאי עסקי על ידי חברת המעטים
וזאת מכיוון שנכסים אלה הם נכסי השקעה מובהקים.
,כאמור לעיל, אף על פי שככלל החזקה בנייר ערך
כדוגמת מניות, תפחית את גובה מגן המס, מוצע להפחית
את מגן המס בגובה עלות השקעה בחברה מוחזקת עסקית.
לפי המוצע, "חבר בני אדם מוחזק" מוגדר כחבר בני אדם
שחברת המעטים מחזיקה בו, במישרין או בעקיפין, בשיעור
לפחות בכל אחד מאמצעי השליטה בו, למעט10% של
חבר בני אדם שעיקר שוויו, במישרין או בעקיפין, מקורו
בנכסים מיוחדים.
גובה מגן המס ייקבע לפי העלות של הנכסים ולא לפי
שווי הנכס בשנת המס. לעניין זה, מוצע להבהיר שהכוונה
בעלות לעניין נכסים הוניים היא יתרת המחיר המקורי
לפקודה או יתרת שווי הרכישה88 כהגדרתה בסעיף
לחוק מיסוי מקרקעין, לפי העניין.47 כהגדרתה בסעיף
ד המוצע81 לסעיף
מוצע כי המס החדש שישולם לא יותר בניכוי
מהכנסות חברת המעטים ולא יהיה בר זיכוי מהמס על
הדיבידנד במועד חלוקת הדיבידנד בפועל; עם זאת, יובהר
כי תשלום המס החדש יפחית את יתרת הרווחים הלא
מחולקים החייבים במס החדש בשנת המס העוקבת. יצוין
כי העובדה שהמס החדש לא יהיה מותר בניכוי נלקחה
בחשבון בחישוב שיעור המס החדש. למעשה, קביעה כי
המס החדש יהיה מותר בניכוי תחייב את הגדלת שיעור
המס החדש בהתאם, ותגיע לתוצאה דומה מבחינה כלכלית
אך תהווה נטל בירוקרטי על החברות ועל רשות המסים.
ו המוצעים81ה ו־81 לסעיפים
המס החדש הוא תוספת למס חברות הנגבית בהתאם
להוראות הפקודה וכחלק אינטגרלי ממערכת מס ההכנסה.
בשים לב לקשר שבין המס החדש למס חברות, מוצע
לקבוע כי הוראות החלות לפי הפקודה על תשלום מס
ובכלל זה הוראות לעניין דיווח, מועדי- חברות וגבייתו
תשלום המס, ריבית והפרשי הצמדה, החזר מס ששולם
, יחולו- ביתר, עונשין וסמכויות גבייה של רשות המסים
בשינויים המחויבים, על המס החדש.
עם זאת, לעניין חישוב המס, מוצע להבהיר כי המס
החדש אינו חלק ממס ההכנסה, ובאופן ספציפי יותר, אינו
חלק ממס חברות. בהתאם לכך, ההוראות הנוגעות לחישוב
,המס לפי הפקודה, ובכלל זה לפי חלקים ב' עד ז' לפקודה
לרבות לעניין ניכויים, זיכויים, פטורים וקיזוז הפסדים, אינן
רלוונטיות בקשר למס החדש ולכן מוצע כי לא יחולו לגביו.
ד ב ר י ה ס ב ר
103
הצעות חוק הצ1 - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו
על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יחולו לעניין התוספת למס
(ב)
;'ההוראות בדבר תשלום מקדמות לפי סימן א' לפרק שני בחלק י
,ואולם שר האוצר רשאי לקבוע מקדמות על חשבון התוספת למס
, יחולו190 ו־180 וכן רשאי הוא לקבוע כי ההוראות לפי סעיפים
בשינויים המחויבים, על המקדמות לפי סעיף קטן זה.
יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין86 הוראות סעיף
(ג)
התוספת למס.
מיסוי בעל שליטה
בחברה זרה
הנשלטת בידי
תושבי ישראל
בשל רווחים לא
מחולקים
ז.81
יחיד תושב ישראל שהוא בעל שליטה בחברה זרה הנשלטת
(א)
בידי תושבי ישראל שיש לה רווחים לא מחולקים, יוטל עליו מס
היוצר נטל מס שהוא מקביל לנטל המס שיישא בו בעל מניות
בחברת מעטים החייבת בתוספת למס לפי סימן זה.
שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע
(ב)
,)הוראות לעניין אופן חישוב המס המוטל לפי סעיף קטן (א
וחובות דיווח של תושב ישראל שהוא בעל שליטה בחברה זרה
הנשלטת בידי תושבי ישראל על אמצעי השליטה שלו בחברה
ודוחות, מסמכים ונתונים לגבי החברה שיגיש לפקיד השומה.
- בסעיף זה
(ג)
;)3()ב(א75 כהגדרתו בסעיף- ""בעל שליטה
חברה שמתקיימים- ""חברה זרה הנשלטת בידי תושבי ישראל
;")(ד).1()ב(א75 בה התנאים הקבועים בסעיף
:, במקום סעיף קטן (א) יבוא191 בסעיף
)7(
זאת ועוד, מוצע כי לא יחולו לעניין המס החדש
הוראות הפקודה בדבר תשלום מקדמות. חלף זאת, מוצע
להקנות לשר האוצר סמכות לקבוע תקנות לעניין מקדמות
שישולמו על חשבון המס החדש. במסגרת התקנות, יכול
שייקבעו הסדרים מיוחדים לעניין מקדמות כאמור, בשים לב
למאפייניו של המס החדש. כמו כן, מוצע כי שר האוצר יהיה
לפקודה190 ו־180 רשאי לקבוע כי ההוראות לפי סעיפים
יחולו, בשינויים המחויבים, על מקדמות לפי אותן תקנות.
הסעיפים האמורים עוסקים בסמכות פקיד השומה להקטין
או להגדיל את סכום המקדמות ובקנס על פיגור בתשלום.
שעניינו- לפקודה86 עוד מוצע כי הוראות סעיף
"סמכות להתעלם מעסקאות מסוימות" ומטרתו מניעת
יחולו, בשינויים המחויבים, גם לעניין המס- תכנון מס
החדש, מאחר שהן רלוונטיות גם לגביו, במקרים שבהם
פקיד השומה סבור כי נעשתה פעולה מלאכותית לצורך
הקטנת המס החדש.
ז המוצע81 לסעיף
הטלת מס על חברות ישראליות כאמור בסימן החדש
המוצע, יכולה להביא לידי הסטה של פעילות השקעה
פסיבית אל מחוץ לישראל וחוסר שוויון בין מי שמשקיע
באמצעות חברה ישראלית לבין מי שמשקיע באמצעות
חברה זרה. אף על פי שככל הנראה בהסטת הכנסות כאמור
יחולו ההוראות החלות על חברה נשלטת זרה, בשל קביעת
המס החדש, על אף החלת ההוראות האמורות, במקרים
מסוימים יכול להיוותר יתרון בהשקעה מחוץ לישראל.
,על כן, ומכיוון שאין זכות מיסוי לישראל על חברות זרות
בסעיף קטן (א) מוצע לקבוע כי יחיד תושב ישראל שהוא
בעל שליטה בחברה זרה הנשלטת בידי תושבי ישראל שיש
לה רווחים לא מחולקים, יוטל עליו מס היוצר נטל מס שהוא
מקביל לנטל המס שיישא בו בעל מניות בחברת מעטים
החייבת בתוספת למס לפי הסימן החדש.
לפי סעיף קטן (ב) המוצע, את פרטי הסדר המיסוי
עצמו יקבע שר האוצר בתקנות, באישור ועדת הכספים
של הכנסת, ובהן ייקבעו הוראות לעניין אופן חישוב
המס, וחובות דיווח שנדרשות לצורך אכיפת הסעיף, ויכול
שייקבעו הוראות ביצוע נוספות לפי הסמכות הכללית
לפקודה, לקבוע בתקנות243 הנתונה לשר האוצר, לפי סעיף
הוראות לביצוע הפקודה.
)7( לפסקה
לפקודה, שעניינו "קנס191 מוצע לתקן את סעיף
על גירעון", ולקבוע קנס גירעון על חברות מעטים שאינן
מדווחות כראוי על המס החדש, וזאת לפי אותם עקרונות
הקיימים היום לעניין קנס גירעון בשל תשלום בחסר של
מס הכנסה בעקבות דיווח לקוי. לצורך כך, מוצע להפריד
ד ב ר י ה ס ב ר
הצעות חוק הצ1 - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו104
- "(א) בסעיף זה
: כל אחד מאלה- ""גירעון
הסכום שבו עודף המס שנישום חייב בו על המס שהוא חייב על פי
)1(
(ב) אם לא הגיש145 , או סכום המס שנקבע לפי סעיף131 הדוח שלו לפי סעיף
; למעט התוספת למס- "דוח כאמור, הכול לפי העניין; לעניין זה, "מס
הסכום שבו עודפת התוספת למס שנישום חייב- לעניין תוספת למס
)2(
, או סכום131 בו על התוספת למס שהוא חייב על פי הדוח שלו לפי סעיף
(ב) אם לא הגיש דוח כאמור, הכול145 התוספת למס שנקבע לפי סעיף
;לפי העניין
"ב(א).81 כמשמעותה בסעיף- ""תוספת למס
תיקון חוק הביטוח
הלאומי .2
:ב יבוא345 , אחרי סעיף31995-בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה
"הכנסה שרואים
אותה כהכנסה של
בעל שליטה
ג.345
א לפקודת מס הכנסה רואים אותה62 הכנסה שלפי סעיף
כהכנסה של בעל שליטה כמשמעותו באותו סעיף, תיחשב
כהכנסתו של עובד עצמאי ויחולו לגביה ההוראות החלות
"על הכנסתו של עובד עצמאי.
תחילה .3 יום התחילה).- ) (להלן2025 בינואר1( תחילתו של חוק זה ביום א' בטבת התשפ"ה
(א)
)6(1 ז לפקודה, כנוסחו בסעיף81 על אף האמור בסעיף קטן (א), תחילתו של סעיף
(ב)
לחוק זה, ביום תחילתן של תקנות ראשונות שיותקנו לפי הסעיף האמור.
תחולה
.4
) לחוק זה, יחול על הכנסות שהופקו מיום2(1 א לפקודה, כנוסחו בסעיף62 סעיף
(א)
התחילה ואילך.
בין הגירעון לעניין מס הכנסה לבין הגירעון לעניין המס
החדש, כאשר גירעון בכל אחד מסוגי המסים יאפשר הטלת
קנס גירעון, והכול לפי ההוראות שקבועות בסעיף הקיים.
,]בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב
2 סעיף
,) חוק הביטוח הלאומי- (להלן1995-התשנ"ה
נקבעו ההוראות לעניין חישוב הכנסות וגביית דמי
הביטוח הלאומי מהכנסות אלה. בהתאם, נקבע גם בחוק
, חיובן של הכנסות1994-ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד
החייבות בדמי ביטוח לאומי, בדמי ביטוח בריאות.
המצב המתואר לעניין אי־תשלומי מסים ביחס
להוראות הקבועות בפקודת מס הכנסה, נכון גם כאשר
המדובר בחיוב בדמי ביטוח.
ככלל, ההכנסה שממנה נגבים דמי ביטוח לאומי ודמי
ביטוח בריאות מעובד או עובד עצמאי היא בהתאם לסיווגה
בפקודת מס הכנסה. לפיכך, תיקון פקודת מס הכנסה הקובע
סיווגן של הכנסות, משליך אף על החיוב בדמי ביטוח.
הוציא המוסד לביטוח הלאומי חוזר2017 לאחר תיקון
ליישום הוראות התיקון ביחס לחיוב בדמי ביטוח לאומי
,). החוזר קובע כי, ככלל1487 ובריאות (חוזר ביטוח מספר
הכנסות שהתקבלו דיווחים בגינן למוסד לביטוח לאומי
א לפקודה ולא דווח62 מרשות המסים בהתאם לסעיף
,עליהן למוסד לביטוח לאומי על ידי המבוטח או מעסיקו
יראו אותן כהכנסות עובד עצמאי. יצוין כי בעניין זה הוגשה
' ולבר נ67288-06-02 בקשה לאישור תובענה ייצוגית ת"צ
המוסד לביטוח לאומי, שבה חזר המוסד לביטוח לאומי על
עמדתו שבחוזר, וטרם ניתנה הכרעה בבקשה. כדי להסיר
,ספק באשר לעצם החיוב בדמי ביטוח ביחס להכנסות אלה
מוצע בזה תיקון מבהיר בחוק הביטוח הלאומי ביחס לחיוב
בדמי ביטוח, בהתאם לעמדה האמורה של המוסד לביטוח
,לאומי. כמו כן, כדי להבהיר את אופן סיווגן של ההכנסות
מוצע לקבוע כי ההכנסות אשר מיוחסות בהתאם לסעיף
א לפקודת מס הכנסה שלא דווחו למוסד לביטוח לאומי62
כהכנסה מעבודה או ממשלח יד, ייחשבו כהכנסה של עובד
עצמאי ויחולו על הכנסה זו כל ההוראות הקבועות בחוק
הביטוח הלאומי על הכנסתו של עובד עצמאי.
מוצע כי תחילתו של החוק המוצע תהיה ביום
3 סעיף
יום- ) (להלן2025 בינואר1( א' בטבת התשפ"ה
) לחוק6(1 ז לפקודה, כנוסחו בסעיף81 התחילה), למעט סעיף
המוצע, שמועד תחילתו יהיה מועד תחילתן של תקנות
ראשונות שיותקנו לפיו.
)2(1 א לפקודה כנוסחו בסעיף62 מוצע כי סעיף
4 סעיף
שעניינו מיסוי חברות ארנק- לחוק המוצע
יחול על הכנסות שהופקו מיום התחילה ואילך.- פעילות
.1491 '; התשפ"ד, עמ210 'ס"ח התשנ"ה, עמ 3
ד ב ר י ה ס ב ר
105
הצעות חוק הצ1 - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו
) לחוק זה, יחול מיום6(1 סימן ג' לפרק חמישי בחלק ד' של הפקודה, כנוסחו בסעיף
(ב)
התחילה ואילך על רווחיה של חברת מעטים, לרבות רווחים שנצברו עד יום התחילה.
הוראות מעבר
.5
חברת מעטים שערב יום התחילה היו לה רווחים נצברים שטרם חולקו, והיא חילקה
(א)
או יותר20% , בשיעור של2030 עד2025 דיבידנד לבעלי מניותיה בשנה משנות המס
מסכום רווחיה שנותרו מיום התחילה, למעט דיבידנד שלא נכלל בהכנסת מקבל הדיבידנד
:(ב) לפקודה, יחולו לגביה באותה שנת המס הוראות אלה126 בשל הוראות סעיף
יופחת סכום הרווחים העודפים בשנת המס בגובה הרווחים שנותרו מרווחי
)1(
;יום התחילה
) לחוק זה, כך שבסופו6(1 ) לפקודה, כנוסחו בסעיף2()ב(ב81 יקראו את סעיף
)2(
; לעניין זה, "רווחים2024 יבוא "בהפחתת הרווחים שנותרו מרווחי תום שנת המס
סכום הרווחים העודפים של חברת מעטים- "2024 שנותרו מרווחי תום שנת המס
בניכוי רווחים שחילקה חברת המעטים מהרווחים האמורים2024 בתום שנת
כדיבידנד לבעלי מניותיה, למעט דיבידנד שלא נכלל בהכנסת מקבל הדיבידנד
(ב)".126 בשל הוראות סעיף
בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א), חברת מעטים שערב יום התחילה היו לה
(ב)
רווחים נצברים שטרם חולקו, והיא חילקה דיבידנד לבעלי מניותיה בשיעור מרווחיה
)2(–) ו1( הנצברים ביום התחילה כמפורט להלן, יחולו לגביה ההוראות שבפסקאות
ההוראות) גם בשנות המס כמפורט להלן, ובלבד- בסעיף קטן (א) (בסעיף קטן זה
שההכנסה מדיבידנד שולמה על ידי החברה מחלקת הדיבידנד והתקבלה בידי מקבלה
) (בסעיף קטן2025 בספטמבר30( בתקופה שמיום התחילה עד יום ח' בתשרי התשפ"ו
:) התקופה הקובעת- זה
60% או יותר אך פחות מ־35% חולק בתקופה הקובעת דיבידנד בשיעור של
)1(
;2026 יחולו ההוראות בשנת המס-
עוד מוצע להבהיר כי סימן ג' לפרק חמישי בחלק ד' לפקודה
,) לחוק המוצע, המטפל בחברות החזקה6(1 כנוסחו בסעיף
,יחול מיום התחילה ואילך על רווחיה של חברת מעטים
,לרבות רווחים קיימים שנצברו עד יום התחילה. עם זאת
מובהר כי בשל המנגנון הקבוע בסימן האמור, תהיה לחברה
שנת מס מלאה שבה היא תוכל לחלק דיבידנד או להשתמש
ברווחים לצרכים העסקיים שלה, והמיסוי ייקבע בהתאם
. כמו כן, לצורך מתן2026 למאפייני החברה בתחילת שנת
תקופה של התארגנות והסתגלות, מוצעת הוראת מעבר
לגבי רווחים שנצברו לפני תחילת החוק המוצע כפי שיפורט
.5 להלן בדברי ההסבר לסעיף
בהתאם לסעיף קטן (א) המוצע, לצורך הקלה
5 סעיף
על המעבר למשטר המס החדש וכדי לאפשר
לחברות להקטין את סכום הרווחים הלא מחולקים שלהן
עד2025 בצורה הדרגתית, מוצע לקבוע שבשנות המס
, לא ישולם המס החדש בשנה שבה סכום הדיבידנדים2030
שחילקה חברת המעטים לבעלי מניותיה, למעט דיבידנד
שלא נכלל בהכנסת מקבל הדיבידנד בשל הוראות סעיף
מסכום הרווחים העודפים20% (ב) לפקודה, עולה על126
של חברת המעטים. זאת במקום הכלל הרגיל אשר מצוי
ב(ב) המוצע לפקודה אשר דורש חלוקה של81 בסעיף
שיעורים הרבה יותר גבוהים.
נוסף על כך, כדי לתת מענה לצרכים הפיסקליים
הנוכחיים, מוצע, בסעיף קטן (ב) המוצע, להקל בחלוקת
בדרך של מתן פטור מתשלום המס2025 דיבידנד בשנת
כפונקציה של שיעור2029‑2026 החדש בשנות המס
החלוקה מהרווחים הלא מחולקים שיחולקו בפועל מיום
.2025 התחילה ועד סוף חודש ספטמבר
סכום2025 בהתאם למוצע, לאחר שחולק בשנת
מסכום הרווחים העודפים של חברת המעטים20%השווה ל־
שהיו לה ביום התחילה (סכום של חלוקה אשר יקנה פטור
לפי סעיף קטן (א) המוצע), על כל סכום2025 מהמס בשנת
מהרווחים15%נוסף שיחולק בתקופה הקובעת השווה ל־
העודפים האמורים יחול פטור מהמס החדש בשנת מס אחת
. הפטור האמור יחול לגבי2025 משנות המס העוקבות לשנת
ד ב ר י ה ס ב ר
הצעות חוק הצ1 - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו106
75% או יותר אך פחות מ־60% חולק בתקופה הקובעת דיבידנד בשיעור של
)2(
;2027 ו־2026 יחולו ההוראות בשנות המס-
90% או יותר אך פחות מ־75% חולק בתקופה הקובעת דיבידנד בשיעור של
)3(
;2028 עד2026 יחולו ההוראות בשנות המס-
יחולו ההוראות- או יותר90% חולק בתקופה הקובעת דיבידנד בשיעור של
)4(
.2029 עד2026 בשנות המס
- בסעיף זה
(ג)
כמשמעותם בסימן ג' לפרק- ""חברת מעטים", "רווחים נצברים" ו"רווחים עודפים
;) לחוק זה6(1 חמישי בחלק ד' לפקודה, כנוסחו בסעיף
סכום הרווחים העודפים של חברת המעטים- ""רווחים שנותרו מרווחי יום התחילה
ביום התחילה בניכוי רווחים שחילקה חברת המעטים מהרווחים האמורים
כדיבידנד לבעלי מניותיה, למעט דיבידנד שלא נכלל בהכנסת מקבל הדיבידנד
(ב) לפקודה.126 בשל הוראות סעיף
הרווחים שהיו בידי החברה ביום התחילה בלבד ולא יינתן
והלאה.2025 לרווחים שייצברו משנת
35%כך לדוגמה, בחלוקה של סכום השווה ל־
מהרווחים העודפים בתקופה הקובעת, יתקבל פטור מהמס
)20% (בגין חלוקה של סכום השווה ל־2025 החדש בשנת
15% (בגין החלוקה של ה־2026 ופטור מהמס החדש בשנת
יתקבל פטור50%העודפים); בחלוקה של סכום השווה ל־
, וכן על זו הדרך.2027 עד2025 בשנים
יצוין כי בהגדרה "רווחים שנותרו מרווחי יום
התחילה" שבסעיף קטן (ג), יש התייחסות למונח "רווחים
עודפים של חברת המעטים ביום התחילה", ולעומת זאת
), ההגדרה "רווחים שנותרו מרווחי תום2()בסעיף קטן (א
" כוללת התייחסות למונח "סכום הרווחים2024 שנת
". מדובר בשני2024 העודפים של חברת מעטים בתום שנת
אלה שנצברו- מונחים המתארים את אותם הרווחים
בחברה עד יום התחילה. השימוש במונחים השונים נועד
) לפקודה בשנים שבהן חלה2()ב(ב81 להקל את קריאת סעיף
הוראת המעבר, באמצעות התייחסות מפורשת לתום שנת
בנוסח הסעיף; וזאת כדי שלא יהיה צורך להגדיר את2024
המונח "יום התחילה" לגבי הסעיף האמור כדי להבין לאילו
רווחים הוא מתייחס.
סודר במח' רשומות, משרד המשפטים, והודפס במדפיס הממשלתי
ISSN 0334-7014
שקלים חדשים8.10 המחיר
ד ב ר י ה ס ב ר