הצעת חוק לקריאה הראשונה

רשומות הצעות חוק ה מ מ ש ל ה 2024 בנובמבר11 1807 י' בחשוון התשפ"ה עמוד ) (צו עיכוב הליכים זמני בהליך לאישור9 'הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון מס 60 ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ 2024-הנידמה למסהסדר חוב), התשפ"ה הצעות חוק הצ1 - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו60 :מתפרסמת בזה הצעת חוק מטעם הממשלה )9 'הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון מס 2024-(צו עיכוב הליכים זמני בהליך לאישור הסדר חוב), התשפ"ה 11.11.2024 ,, י' בחשוון התשפ"ה1807 - הצעות חוק הממשלה 318 תיקון סעיף .1 ,318 החוק העיקרי), בסעיף- (להלן1‏2018-בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח :אחרי ההגדרה ""בעלי עניין", בהסדר חוב" יבוא :) שבה ובשינויים אלה4( כהגדרתו בחוק זה למעט פסקה- """חוב עבר בכל מקום, במקום "מתן הצו לפתיחת הליכים" יבוא "מתן צו עיכוב )1( ;"ההליכים הזמני ), במקום "נובעת מהליכי חדלות הפירעון" יבוא "נובעת ממתן3( בפסקה )2( ;"הצו כמשמעותו בסימן ג' לפרק ב';".- ""צו עיכוב הליכים זמני מוצע לתקן את חוק חדלות פירעון ושיקום כללי חוק חדלות פירעון- (להלן2018-כלכלי, התשע"ח או החוק), במטרה לעגן באופן קבוע בחלק י' לחוק, העוסק ,בהליכי הסדר חוב שלא במסגרת צו לפתיחת הליכים את זכותו של חייב המציע הסדר חוב, בין שהוא יחיד ובין שהוא תאגיד, לבקש מבית המשפט צו עיכוב הליכים זמני; ואת סמכותו של בית המשפט לתת צו זמני כאמור והתנאים להפעלת סמכות זו. כמפורט בתיקון המוצע, צו עיכוב הליכים זמני הוא צו שיפוטי המקפיא לפרק זמן קצר וקצוב את הליכי הגבייה וההליכים המשפטיים שהחייב הוא צד להם, אשר תוצאותיו המשפטיות מפורטות להלן. המטרה העיקרית של התיקון המוצע היא לעודד את אישורם של הסדרי חוב מוסכמים על פי המנגנון הקיים בחלק י' לחוק, במקום שבו יש היתכנות לאישור הסדר חוב ודרוש לשם כך שקט זמני בדמות עיכוב הליכים קצר. התיקון המוצע משפר את סיכוייו של חייב לאשר הסדר חוב בלי לאבד שליטה בענייניו הכלכליים ובלי שייאלץ להיכנס להליך חדלות פירעון על כל השלכותיו של הליך זה, לרבות השמדת הערך הכרוכה בכניסה להליך כאמור. בה בעת כלולות בתיקון המוצע הוראות שנועדו למנוע ניצול לרעה של עיכוב ההליכים, לחזק את ההגנה על אינטרס הנושים, ולהבהיר את היחס בין סוגי ההליכים השונים המוסדרים בחוק. התיקון המוצע הוא תיקון תשתיתי לחוק חדלות פירעון, פרי עבודת מטה מקצועית מקיפה שערך משרד המשפטים. הוא נועד להחליף את ההסדר הזמני שנכלל לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי1 כהוראת שעה בסעיף ,) נגיף הקורונה החדש- הוראת שעה- 4 '(תיקון מס הוראת השעה), אשר במסגרתו- (להלן2021-התשפ"א לחלק י' (סעיפים1'הוסף לחוק, לתקופה מוגבלת, פרק א לא לחוק). אומנם ההצדקות שעמדו בבסיס319 א עד319 הוראת השעה נגעו להתמודדות עם השפעות מגפת הקורונה, אך כפי שיפורט להלן, הנסיבות הייחודיות שנוצרו אפשרו להפיק במסגרת עבודת המטה האמורה לקחים עקרוניים, שאינם ייחודיים לעיתות משבר דווקא. בהתאם למסקנות עבודת המטה, התיקון המוצע כולל הסדר שמעגן באופן קבוע בחוק סעד דומה לזה שנכלל בהוראת השעה, אך הוא שונה בהיבטים מסוימים באופן מהותי מההסדר הזמני שנקבע בהוראת השעה. בחלק הכללי של דברי ההסבר שלהלן יוצג הרקע לגיבושו של התיקון המוצע, ויודגש היחס בינו לבין חלק י' לחוק חדלות פירעון בגרסתו המקורית, וכן היחס בין התיקון המוצע לבין הוראת השעה. לאחר מכן תובא סקירה מפורטת של הרכיבים השונים הכלולים בתיקון המוצע. :ההבדלים בין הליך הסדר חוב להליך חדלות פירעון ונכנס2018 חוק חדלות פירעון נחקק בחודש מרץ . מטרתו המרכזית הייתה2019 לתוקף בחודש ספטמבר ליצור קודיפיקציה של דיני חדלות הפירעון ולהסדיר באופן מקיף ושלם את כלל דיני חדלות הפירעון של יחידים ושל תאגידים, בחוק חדש ועדכני. החוק עיגן רפורמה מקיפה ועמוקה בדיני חדלות הפירעון הישראליים באמצעות ביטול פקודות והסדרים ישנים, ואיגוד וחידוש של דיני חדלות הפירעון בחוק חדש "תוצרת הארץ", הכול תוך התאמת ההסדרים החדשים שנקבעו בחוק לסביבה הכלכלית שבה הוא חל. מטרה מרכזית וחשובה בבסיס רפורמה מקיפה זו הייתה לתמרץ חייבים לטפל בקשיים כלכליים בשלב מוקדם, שכן טיפול בשלב מוקדם משפר הן את הסיכוי לשיקום כלכלי והן את שיעור החוב שייפרע לנושים. מטרה נוספת של הרפורמה הייתה להעניק ודאות משפטית לשוק ולציבור המתדיינים באשר לסוגי ההליכים השונים שדיני חדלות הפירעון מסדירים וליחס ביניהם, ובכך לתמרץ חייבים לפנות להליך ההולם את יכולותיהם הכלכליות ואת צורכיהם. כפי שיומחש להלן, התיקון המוצע כעת ממשיך במגמות עקרוניות אלה של המחוקק. .190 '; התשפ"ד, עמ310 'ס"ח התשע"ח, עמ 1 ד ב ר י ה ס ב ר 61 הצעות חוק הצ1 - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו חוק חדלות פירעון מבחין בין שני סוגי הליכים מרכזיים, שני מסלולים נפרדים, הנבדלים זה מזה במאפייניהם ובתכליותיהם: הסוג הראשון והעיקרי הוא הליך חדלות פירעון, והסוג השני הוא הליך הסדר חוב. התיקון המוצע ממוקד בהליך הסדר החוב, ובייחוד כאמור בסעד זמני שעליו יהיה ניתן להורות במסגרת הליך זה אם יתקיימו תנאים מסוימים. ואולם מבחינת מהותו של התיקון, נכון להבינו על רקע ההקשר הכולל של החוק ושל ההבדלים בין שני המסלולים האמורים. הליך חדלות פירעון מוסדר בחלק ב' לחוק לגבי חייב שהוא תאגיד, ובחלק ג' לחוק לגבי חייב שהוא יחיד. לגבי שני סוגי החייבים, תחילתו של ההליך בבקשה למתן צו לפתיחת הליכים. צו זה הוא "קו פרשת המים" במובן זה שהוא ,מעביר את כל בעלי העניין בהליך ממשטר משפטי רגיל שבמסגרתו לכל נושה סלולה הדרך לפעול בעצמו מול החייב לצורך גביית חובו, אל משטר משפטי קולקטיבי. במסגרת ,ההליך הקולקטיבי חלה הקפאה של ההליכים נגד החייב המונעת מהנושים לנקוט פעולות גבייה באופן עצמאי, ועל החייב מוטלות הגבלות שונות ביחס לניהול נכסיו וענייניו הכלכליים ונאסר עליו לפרוע בעצמו את חובותיו. לצד הקפאת ההליכים ואיסור הדיספוזיציה, תוצאה מרכזית שהוא- נוספת של צו לפתיחת הליכים היא מינוי נאמן בעל תפקיד חיצוני, אובייקטיבי ובלתי תלוי. עם מתן הצו לפתיחת הליכים ניטלת מהחייב השליטה בנכסיו ועוברת ניטלת השליטה- לידי הנאמן, ואם החייב הוא תאגיד בתאגיד מהאורגנים שלו ועוברת לנאמן הנכנס בנעליהם. הנאמן משמש כ'זרועו הארוכה' של בית המשפט של חדלות פירעון והוא מפוקח על ידי הממונה על הליכי חדלות פירעון - הממונה). אם החייב הוא תאגיד- ושיקום כלכלי (להלן תפקידו של הנאמן להפעיל את התאגיד ולפעול לשיקומו הכלכלי או לפירוקו, כפי שיורה בית המשפט, ואם החייב תפקיד הנאמן לנהל את נכסיו ולפעול לשיקומו- הוא יחיד הכלכלי. כמו כן, על הנאמן לגבש את התשתית העובדתית הנדרשת להליך, לרבות באמצעות עריכת בירור ובאמצעות סמכויות רבות נוספות הקבועות בחוק, לנהל את נכסי קופת הנשייה ולפעול ליישומו של ההליך תוך שמירה על עניינם של החייב ושל הנושים. בהליך חדלות פירעון לגבי חייב שהוא יחיד, בית המשפט רשאי, לאחר שנתן לנושים הזדמנות להשמיע את טענותיהם, לתת צו לשיקום כלכלי, הכולל תוכנית לפירעון חובותיו של היחיד ולשיקומו הכלכלי. במקרה כזה סיומו הרצוי של ההליך יהיה בשיקומו הכלכלי של היחיד ובמתן הפטר. בהליך חדלות פירעון לגבי חייב שהוא תאגיד, אם מטרת ההליך היא פירוק התאגיד אזי לאחר פירעון החובות לנושים ההליך יסתיים עם חיסול התאגיד. אם, להבדיל מכך, מטרת ההליך היא שיקומו הכלכלי של התאגיד, סיומו הרצוי יהיה באישור תוכנית לשיקום כלכלי באסיפות הנושים, בתמיכה של רוב מבין המצביעים בכל אסיפה המחזיקים יחד בשלושה רבעים לפחות מכוח ההצבעה של כלל המצביעים באותה אסיפה, ולאחר מכן אישור התוכנית על ידי בית המשפט. תוכנית לשיקום כלכלי יכול שתכלול צעדים כלכליים כגון מימוש- דרסטיים שהם חיוניים לצורך השיקום נכסים, מכירת פעילות, הכנסת משקיע, מחיקה חלקית של חובות בכפוף לתנאים, ועוד. התוכנית מגובשת בהליך משפטי מורכב ובמעורבות מעמיקה של שלושה גורמים אובייקטיביים המשתתפים בניהול ההליך: הנאמן, הממונה ובית המשפט. החוק מאפשר לאשר תוכנית כזו גם בלא הסכמה של החייב עצמו, וזאת אף שברוב מוחץ של המקרים ההליך נפתח לבקשת החייב. בנסיבות חריגות מסוימות ניתן לאשר את התוכנית אף בלי שהושגה לה תמיכה של הרוב הדרוש מבין הנושים בכל אחת מהאסיפות. תוכנית לשיקום כלכלי היא אפוא כלי מורכב שנועד להגשמת תכלית השיקום הכלכלי שבבסיס החוק. היא מחייבת בירור בלתי תלוי, מעמיק ויסודי של מצבו של היחיד או התאגיד ולשם כך כאמור הכרחי למנות נאמן- ומצבת נכסיהם שהוא שחקן מרכזי בהליך. לעומתה, הסדר חוב, כפי שיפורט להלן, הוא כלי יותר פשוט, שרכיב ההסכמה בו מהותי, ובהתאם לכך כוחם של הצדדים הישירים להליך (החייב והנושים) רב יותר, והיקף ההתערבות החיצונית בהסכמה ביניהם מצומצם יותר. הליך הסדר החוב מוסדר בחלק י' לחוק, שכותרתו "הסדר חוב שלא במסגרת צו לפתיחת הליכים". הליך זה שונה במהותו מהליך חדלות הפירעון שתואר לעיל, הוא מבוסס על הגעה להסכמות בין החייב לבין הנושים, וחלק הארי שלו מתרחש מחוץ לכותלי בית המשפט. המונח לחוק כ"הסדר בין חייב318 "הסדר חוב" מוגדר בסעיף שהוא יחיד או תאגיד לבין בעלי העניין בהסדר או סוג שלהם, שעניינו שינוי בתנאי הפירעון של חוב". הגדרת בעלי העניין בהסדר החוב כוללת את הנושים, ובמקרה ,של חייב שהוא תאגיד גם את בעלי המניות או השותפים לפי העניין. כדי לאשר הסדר חוב שיחייב את כל בעלי העניין בו נדרש אישורו במסגרת של אסיפות על ידי רוב מבין בעלי העניין לפי הכללים הקבועים בחוק, וכן אישור ,של בית המשפט. בין שהחייב הוא יחיד ובין שהוא תאגיד לצורך קבלת אישור בעלי העניין נדרשת עמידה בכל אחת מהאסיפות באותה דרישה לרוב מניין וערך הקבועה בחלק ב' לחוק לצורך אישור תוכנית לשיקום כלכלי לגבי תאגיד. לצד זאת ניתן בתנאים חריגים מסוימים לכפות את ההסדר גם על אסיפת נושים מתנגדת. לעומת זאת, לא ניתן לכפות אדרבה, הכוח בידיו- את הסדר החוב על החייב עצמו של החייב להציע הסדר חוב ולהגיע להסכמות שיאפשרו לאשרו. לאחר אישור האסיפות נדרש כאמור גם אישורו של בית המשפט להסדר החוב, על פי ההוראות המפורטות לחוק.324 בסעיף ההבדל העיקרי מהליך חדלות הפירעון הוא שבהליך הסדר החוב לא ניתן צו לפתיחת הליכים ולא מתמנה נאמן והמשמעות היא שהחייב שומר את השליטה בנכסיו- ובניהול ענייניו הכלכליים בתקופת ההליך, ובמקרה של חייב שהוא תאגיד נותרת הנהלת התאגיד על כנה. גם הכוח להציע הסדר חוב ולשפר את שהוצע, נותר בידי ד ב ר י ה ס ב ר הצעות חוק הצ1 - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו62 החייב. אומנם החוק מאפשר לבית המשפט הדן בהליך הסדר חוב, כעניין שבשיקול דעת, למנות בעל תפקיד מסוג אחר המכונה מנהל הסדר, ואולם תפקידיו וסמכויותיו מצומצמים מאוד ביחס לאלה של נאמן, ובעיקר הם מתמצים בניהול היבטים פרוצדורליים ולא כוללים גיבוש תשתית עובדתית או ניהול נכסים. בשונה מהנאמן, מנהל ההסדר לא מקבל סמכויות לנהל את נכסי החייב, הנכסים אינם מוקנים לו, לא נתונה לו הסמכות לבטל חוזה קיים הנתונה לנאמן, ובמקרה של תאגיד הוא לא נכנס בנעלי האורגנים של התאגיד. מנקודת מבטם של הנושים, הממד הקולקטיבי בהליך הסדר חוב מקבל ביטוי בראש ובראשונה בדרישה כי ההסדר המוצע יאושר באסיפות הסוג, ובהינתן שלא מתמנה נאמן, ברי כי הדרישה לקבלת הסכמם של הנושים להסדר המוצע, ברוב הקבוע בחוק, מאפשרת איזון וריסון של כוחו של החייב, וסינון הסדרי חוב לפי מידת התועלת שלהם בעבור בעלי העניין השונים. נוסף על כך, בהליך הסדר חוב לא קמה לעובדי החייב זכאות לגמלה מהמוסד לביטוח לאומי. המחוקק קבע כי בין שהוא- גמלה כאמור תינתן לעובד רק כשהמעסיק שלו נכנס להליך חדלות פירעון הכולל- יחיד ובין שהוא תאגיד מינוי נאמן, שהוא גורם אובייקטיבי ובלתי תלוי הפועל מטעם בית המשפט ובפיקוח והנחיה של הממונה, שהחוק מקנה לו סמכויות לצורך בירור מצב נכסיו וחובותיו של ,החייב. בהינתן שהליך הסדר חוב לא מנוהל על ידי נאמן המחוקק קבע שלא תהיה בהליך זה השתתפות של הקופה הציבורית. בהתאם לכך, על חייב המציע הסדר חוב לכסות ממקורות ההסדר עצמו את החובות לעובדים, או להגיע איתם להסכמה על שינוי בתנאי הפירעון. ניתן לומר כי הגעה להסדר חוב מוסכם לפירעון החובות לפי חלק י' לחוק היא ככלל חלופה עדיפה על ,פני כניסה להליך חדלות פירעון לפי חלקים ב' או ג' לחוק ככל שהיא רלוונטית כלכלית וככל שיש לה היתכנות. עצם הכניסה להליך חדלות פירעון גורמת להשמדת ערך, יוצרת השלכות שליליות על החייב וכרוכה בעלויות רבות, וההליך נמשך זמן רב. לכן על פי רוב הליך חדלות פירעון לא יהיה פתרון מיטבי בעבור החייב המעוניין לשמור את השליטה בענייניו, וגם לא בעבור הנושים המעוניינים בהשאת שיעור פירעון החובות כלפיהם. נוסף על כך, אישור הסדר חוב כחלופה להליך חדלות פירעון לגבי חייב יחיד יכול להועיל גם לשיקומו הכלכלי בשל ההשתתפות הפעילה הנדרשת ממנו בעיצוב ההסדר. לגבי תאגיד, התועלת הרבה ,בהליך זה היא שבאמצעותו ניתן, במקרים המתאימים לכך לבוא בגדרו בשלב מוקדם ולהגיע להסדר חוב שיבטיח את זאת באמצעות- שמירת עסקו של התאגיד כעסק פעיל הליך מהיר ויעיל ובהסכמה של כל או רוב הנושים. 319 לפי סעיף- לגבי מעבר מהליך אחד למשנהו לחוק תאגיד רשאי להיכנס להליך הסדר חוב רק אם אין צו לפתיחת הליכים לגביו. לעומת זאת, יחיד רשאי להציע הסדר חוב גם אם תלוי ועומד צו לפתיחת הליכים לגביו לעניין יחיד בעל חובות198 לחוק, וכן סעיף185 (ראו סעיף בסכום נמוך שאושר בעניינו הסדר תשלומים). לגבי שני סוגי החייבים (יחיד ותאגיד), החוק אינו מונע מעבר בין דהיינו כניסה להליך חדלות- ההליכים בכיוון ההפוך פירעון לאחר תום הליך הסדר חוב, וזאת בין שאושר במסגרתו הסדר חוב ובין שלאו. עם זאת יש להדגיש כי מסלול הסדר החוב לא נועד לשמש כמסלול מקדמי שמגיע ,טרום הליך חדלות פירעון, אלא הוא מסלול שונה ונפרד שניתן להיכנס אליו גם כשאין מצב של חדלות פירעון, או כדי למנוע הידרדרות למצב כזה. לשלמות התמונה יודגש כי בנוסחו המקורי, שנכנס , חלק י' לחוק לא התייחס כלל2019 לתוקף בשלהי שנת לאפשרות שבית המשפט הדן בהליך הסדר חוב יושיט לחייב סעד של הקפאת הליכים בזמן ניהול המשא ומתן לגיבוש הסדר החוב או בזמן ההליך לאישורו. זאת בניגוד לחלקים ב' ו־ג' לחוק שהסדירו עניין זה באופן מפורש ומפורט כחלק מתוצאותיו המשפטיות של מתן צו לפתיחת הליכים. הגם שכך, כבר בסמוך לאחר כניסתו לתוקף של התגלעה- חוק חדלות פירעון ובטרם חקיקת הוראת השעה בפסיקת בתי המשפט המחוזיים, אשר להם נמסרה הסמכות העניינית לדון בהליכי הסדר חוב של תאגיד, מחלוקת בשאלת סמכותו של בית המשפט להורות על עיכוב הליכים במסגרת הליך מהסוג האמור. אחת העמדות בפסיקה הייתה כי לא ניתן להעניק סעד זה בהליך הסדר חוב בהינתן שחלק י' לחוק שותק בעניין, ושתיקתו מהווה הסדר שלילי, ואילו חלקים ב' ו־ג' לחוק מסדירים כאמור בפירוש את הקפאת ההליכים כרכיב אינהרנטי בהליך חדלות פירעון. ואולם בפסיקה הייתה גם עמדה הפוכה, שלפיה ניתן להעניק סעד זה בהליך הסדר חוב מכוח סמכותו הטבועה של בית המשפט. יוער כי בפסיקת בתי משפט השלום, שלהם נמסרה הסמכות העניינית לדון בהליכי הסדר חוב של חייב שהוא יחיד, לא נמצאה מחלוקת דומה. ככלל, בהליכים אלה ,נהגו בתי המשפט להורות על הקפאת הליכים לגבי היחיד בלי שהתקיים דיון עקרוני בשאלת מקור סמכותו של בית המשפט להורות כך. :הוראת השעה והתובנות בעקבות יישומה בעקבות התפשטות מגפת הקורונה בישראל בתחילת , וכחלק ממכלול הצעדים הממשלתיים שננקטו2020 שנת לטובת סיוע לעסקים וליחידים שנקלעו למצוקה בשל הוראת השעה.2021 השפעות המגפה, נחקקה בתחילת שנת במסגרת הוראת השעה התווספו לחלק י' לחוק חדלות פירעון הוראות מיוחדות, לתקופה מוגבלת, שיצרו מסלול ,ייעודי של עיכוב הליכים לחייבים, יחידים ותאגידים המבקשים לאשר הסדרי חוב. המסלול שנקבע בהוראת השעה מאפשר לחייבים לקבל מבית המשפט עיכוב הליכים זמני שאורכו המרבי הוא ארבעה חודשים, לצורך ניהול :משא ומתן אפקטיבי עם נושיהם לגיבוש הסדר חוב. ודוק חלק י' לחוק בנוסחו המקורי לא התייחס כלל לשלב המשא ומתן לגבי הסדר החוב, והוראת השעה היוותה מהלך ד ב ר י ה ס ב ר 63 הצעות חוק הצ1 - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו תקדימי בהיבט זה (שהצדקותיו נגעו, כאמור, להתמודדות עם השפעות המגפה). חקיקת הוראת השעה נועדה בשעתו ליצור מתווה להתמודדות עם עלייה משוערת במספר החייבים שישקלו לפנות להליכי חדלות פירעון בעקבות השינויים שעימם נדרש המגזר העסקי להתמודד בתקופת מגפת הקורונה. בהתאם לכך, בעת חקיקתה נקבע כי ,המסלול הייעודי יפעל לתקופה מוגבלת של שנה בלבד שיהיה ניתן להאריכה בצו בשנה נוספת לכל היותר. במסגרת הוראת השעה לא הייתה כוונה לעסוק במחלוקת הפוסקים שתוארה לעיל, אלא היא נועדה ליצור מסלול ייעודי בעל אמות מידה מובחנות שיעניק את הוודאות הנדרשת בתקופת ההתמודדות עם המגפה. עיכוב ההליכים נועד לאפשר לחייב "מרווח נשימה" לגיבוש הסדר החוב, ומכיוון שהוא מעביר את החייב ואת הנושים למשטר משפטי קולקטיבי, ומגביל את יכולתם של הנושים לפעול באופן עצמאי כדי להיפרע את חובם, עוגנו בהוראת השעה הגנות על זכויותיהם. בהתאם לאופייה הזמני ולהגיונות שבבסיסה, הוראת השעה נכללה כולה בפרק נפרד, ייעודי , שכותרתו "עיכוב הליכים1'וזמני בחלק י', הוא פרק א הוראת שעה". הנחת המוצא בעת- לשם גיבוש הסדר חוב חקיקת הוראת השעה הייתה כי בחלוף תקופה קצרה, בת וחלק1'שנה או שנתיים לכל היותר, יפקע תוקפו של פרק א י' ישוב לחול לפי נוסחו המקורי. הוראת השעה נחקקה זמן קצר יחסית אחרי כניסת חוק חדלות פירעון לתוקף, טרם היה ניתן לאמוד את השפעות הרפורמה רחבת ההיקף בדיני חדלות הפירעון שהוא החיל. אף על פי שההצדקות שעמדו בבסיס הוראת השעה נגעו באופן בלעדי להתמודדות עם משבר הקורונה, ככל שחלף הזמן עלו תובנות לגבי טיבו של סעד עיכוב ההליכים בהליך הסדר החוב שכוחן יפה גם לעת שגרה. בדיעבד התברר כי הוראת השעה הייתה "ניסוי טבעי" בלתי מתוכנן של שימוש בעיכוב הליכים כסעד התומך את מטרותיו של הליך הסדר החוב, שניתן להפיק ממנו תובנות ולקחים כלליים. נוכח חשיבות הנושא והתובנות שניתן להפיק עבודת מטה2022 מהשימוש במסלול הייעודי, החלה בשנת מקצועית ומקיפה של הפקת לקחים מיישומה של הוראת השעה. נקודת המוצא של עבודת המטה הייתה הנתונים על היקף השימוש המשמעותי בכלי הזה בקרב תאגידים. היה נדרש לפלח את הביקוש לפי מאפיינים שונים ומניעים שונים כדי לברר ממה הוא נבע ובייחוד אם חלק מהם נבע משימוש לא מתאים בכלי זה או שימוש לרעה בו, למשל לטובת קידום אינטרסים של גורמים מסוימים על חשבון אחרים באופן שמפר את האיזונים הרצויים. יצוין, כי מגמת הביקוש למסלול שנקבע בהוראת השעה נמשכה בעקיבות גם ככל שתוקפה של הוראת השעה הוארך. במסגרת עבודת המטה נערכה בחינה מעמיקה של ,השפעותיו של המסלול הזמני שנכלל בהוראת השעה של התמריצים שהוא יצר אצל כל אחד מבעלי העניין בהליך, של התועלות והנזקים שלו ושל אופן השימוש בו בהשוואה להליכים אחרים לפי החוק. לשם כך נערך שימוע ציבורי מקיף ובמסגרתו נשמעו עשרות גורמים הנמנים - עם קהילת העוסקים בתחום חדלות הפירעון בישראל נאמנים ומנהלי הסדר, מייצגים של חייבים ושל נושים מסוגים שונים, ארגוני חברה אזרחית, גורמים באקדמיה ועוד. עבודת המטה כללה עיבוד עמדות רבות אלה ושיח עם גורמים רלוונטיים; ניתוח של הפסיקה מכוח הוראת השעה ושל תובנות שהביעו בתי המשפט השונים ביחס אליה; וכן בחינה משווה ביחס לדיני חדלות הפירעון במדינות רלוונטיות שונות. לשלמות התמונה יצוין כי הוראת השעה הוארכה מזמן ), כדי2024 בדצמבר17( לזמן עד ליום ט"ז בכסלו התשפ"ה לאפשר את השלמתה של עבודת המטה ואת גיבושן של המלצות מדיניות מושכלות בהתבסס על מסד נתונים רחב ועל מצב משפטי רציף ומתמשך, וכן כדי לספק ודאות לגבי המצב המשפטי עד שתושלם חקיקת התיקון המוצע. מסקנות עבודת המטה היו כלהלן: הסעד הזמני של עיכוב הליכים לצורך אישור הסדר חוב הוא כלי הכרחי גם בימי שגרה. הביקוש הרב לו נובע בחלקו מצורך כן ואמיתי בשקט זמני מהליכי גבייה שיאפשר גיבוש סופי של הסכמות והשגת תמיכת הרוב הדרוש לאישור הסדרי חוב ,באסיפות בעלי העניין. סעד זה מגדיל, במקרים המתאימים את סיכוייו של החייב להגיע להסדר חוב, ומעודד את הצדדים לנהל משא ומתן. הוא מעניק לחייבים, הן יחידים והן תאגידים, הזדמנות אמיתית להגיע בכוחות עצמם להסדרי חוב מוסכמים עם בעלי העניין, בלי שיתמנה להם נאמן ובלי שתילקח מהם השליטה בענייניהם הכלכליים. התועלות האמורות, כמו גם הרצון לעודד הסכמות ולהעדיף הגעה להסדר חוב על פני הליך חדלות פירעון במקרים המתאימים, והחשיבות בכך שהחוק יניח לפני בעלי הדין כלים נכונים ואפקטיביים לפתרון בעיותיהם הכלכליות ויאפשר להם לבחור מתוכם את הדרך המיטבית כל אלה הביאו למסקנה כי יש לעגן את סעד- בעבורם עיכוב ההליכים הזמני בחלק י' לחוק. כפי שצוין לעיל, עוד בטרם באה לעולם הוראת השעה, חלק מבתי המשפט מצאו מה שגם- לנכון להושיט סעד כזה מכוח סמכותם הטבועה כן מלמד על נחיצותו. לצד האמור, ניתוח תוצאות השימוש במסלול שנקבע בהוראת השעה גם הביא למסקנה כי המודל המסוים לעיכוב הליכים שנקבע בהוראת השעה צריך להשתנות עבודת המטה- בהיבטים מסוימים באופן יסודי. בתמצית העלתה כי השימוש במסלול שבהוראת השעה הרחיק לכת מעבר לכוונת המחוקק כשקבע אותו, והפך רחב מדיי ובלתי מאוזן. בין השאר, נמצא כי חלק מהביקוש לעיכוב הליכים מהסוג שנקבע בהוראת השעה נובע ממניעים שאינם ממין העניין. נמצא כי בחלק מהמקרים תאגידים נכנסו למסלול הוראת השעה גם כשהיה ידוע להם שמקומם הוא בהליך חדלות פירעון לפי חלק ב' לחוק, כלומר, כשמצבם הצדיק מתן צו לפתיחת הליכים ומינוי נאמן, והתאגיד כבר נקלע לקשיים עד כדי שלא הייתה לו היכולת להציע הסדר ד ב ר י ה ס ב ר הצעות חוק הצ1 - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו64 חוב שיוכל לזכות בתמיכת הנושים. הם נכנסו להוראת למשל כדי למשוך- השעה בשל העדפת עניינים אחרים זמן ולדחות כמה שיותר את המועד שבו יינתן צו לפתיחת - הליכים והשליטה בתאגיד תעבור לידי הנאמן שימונה מה שהוביל בפועל להשמדת ערך לנושים בתקופה שבה התאגיד שוהה בעיכוב הליכים בלא סיכוי סביר להגיע להסדר חוב; או, בחלק מהמקרים, כדי לאפשר להנהלת התאגיד להשפיע על זהותו של מי שהתמנה למנהל הסדר בהליך הסדר החוב, ובהמשך אותו אדם המשיך לכהן גם כנאמן כשהתאגיד עבר להליך חדלות פירעון לפי חלק ב', באופן שעוקף את מנגנון מינוי הנאמנים שתכליתו להבטיח מינוי עצמאי ובלתי תלוי. כמו כן, בחלק מהמקרים נוצל לרעה המעבר בין המסלולים כך שתאגיד שהחל הליך של הסדר חוב ביצע מעבר מלאכותי להליך חדלות פירעון במטרה לכסות את חובותיו לעובדים מכספי הביטוח הלאומי ושלא ממקורות הסדר החוב. ממצאים אלה הובילו למסקנה כי הנתיב שנסלל בהוראת השעה צריך להיות צר ,יותר, מסננת הכניסה לנתיב צריכה להיות סלקטיבית יותר והאיזונים במסגרתו צריכים להיות אחרים ולספק הגנות משמעותיות יותר לנושים. :עיקרי התיקון המוצע והשינויים לעומת הוראת השעה בהתאם למסקנות עבודת המטה, במסגרת תיקון זה מוצע לעגן בחלק י' לחוק, כהסדר קבוע ואורגני, את האפשרות של חייבים לבקש ולקבל מבית המשפט צו עיכוב הליכים זמני בהליך הסדר חוב, אשר תוצאותיו המשפטיות יפורטו בהמשך (ראו להלן דברי ההסבר לסעיף ב המוצע). בה בעת, התיקון המוצע כולל הוראות322 שתכליתן להתגבר על הבעיות והעיוותים השונים שנוצרו במסגרת יישום הוראת השעה. התיקון נבדל בהיבטים שונים מהוראת השעה, ומציע מתכון מאוזן וראוי יותר לעיגון סעד עיכוב ההליכים הזמני בחלק י' לחוק. אלה ההבדלים העיקריים בין התיקון המוצע לבין המסלול :שבהוראת השעה (א)  עיכוב ההליכים ייוחד למקרים שבהם ישנה בשלות והיתכנות משמעותית לאשר הסדר חוב כנדרש בחלק י': מוצע כי החייב יוכל לבקש את צו עיכוב ההליכים הזמני אך ורק במסגרת בקשה להבאת הסדר החוב לאישור לחוק, כלומר כחלק321 בעלי העניין שהוגשה לפי סעיף אינטגרלי מבקשה שבמסגרתה כבר מפורט הסדר החוב הבשל שהחייב מציע, ולא יהיה ניתן להסתפק לשם כך בהצגת מתווה ראשוני בלבד להסדר חוב כפי שהתאפשר לפי הוראת השעה. שינוי זה נועד להבטיח כי צו עיכוב הליכים זמני יינתן רק לחייב שנמצא בשלב בשל של משא ומתן לגיבוש הסדר חוב ולא כזה המעוניין בעיכוב הליכים ;כדי "לקנות זמן" או לנסות מהלך שהיתכנותו נמוכה מוצעת- (ב)  דיוק תנאי הסף לקבלת עיכוב ההליכים מסננת סלקטיבית יותר: מוצע להגדיר מחדש באופן מדויק ,יותר את תנאי הסף המאפשרים לבקש את הסעד ולקבלו כדי להביא לאיזון נכון יותר בין האינטרסים של בעלי העניין השונים בהליך. בין השאר מוצע כי האפשרות לבקש צו עיכוב הליכים זמני תיוחד רק לחייב שבמהלך שנים עשר החודשים שקדמו למועד הבקשה לא ניתן לו עיכוב הליכים; יעודכנו בפירוט המסמכים והמידע הנוסף שעל החייב לצרף לבקשה לעיכוב הליכים; ותאגיד יוכל לבקש עיכוב הליכים רק אם במסגרת הסדר החוב שהוא מציע עסקו יישמר כעסק פעיל. מוצע לקבוע כי בית המשפט יוסמך לתת צו כאמור רק אם שוכנע כי מתקיימת שורת תנאים מהותיים, ובין השאר כי יש סיכוי סביר לאישור ;ההסדר המוצע וצו עיכוב הליכים זמני נחוץ לשם כך כי מתן הצו הוא צודק וראוי בנסיבות העניין ואינו פוגע בנושים במידה העולה על הנדרש; כי מאזן הנוחות נוטה לטובת החייב; כי אין לחייב חובות מסוימים לעובדיו, או שבמסגרת הסדר החוב שהחייב מציע הוא מתחייב לפרוע גם כי ישנם- אותם במלואם; ובמקרה של תאגיד או עסק ;מקורות למימון ההוצאות הכרוכות בהפעלתו :(ג)  הבחנה נכונה בין מסלולי החוק ודיוק המעבר ביניהם התיקון המוצע יביא לחידוד ההבחנה בין הליך הסדר חוב ,'לפי חלק י' לבין הליך חדלות פירעון לפי חלקים ב' או ג באופן שיסייע לחייבים לבחור את המסלול הנכון והמתאים להם בנסיבות כל עניין ועניין. בדרך זו ממשיך התיקון את מגמת המחוקק של חוק חדלות פירעון שתוארה בפתח ,הדברים, ומבהיר את היחסים והגבולות בין שני המסלולים אשר היטשטשו במידה מסוימת בתקופת הוראת השעה. לטובת מגמה זו מוצעות גם הוראות לעניין המעבר בין הליכי הסדר חוב להליכי חדלות פירעון שנועדו למנוע ניצול לרעה של עיכוב ההליכים, וכן למנוע מראש תמריץ להיכנס להליך הסדר חוב בנסיבות שבהן מסלול זה אינו מתאים. בדרך זו גם תוגשם כוונת המחוקק בחוק חדלות פירעון המקורי לעודד כניסה להליך חדלות פירעון, במקרים המתאימים, בשלב מוקדם ככל האפשר כדי למקסם הן את הסיכוי לשיקום והן את שיעורי הפירעון. בהקשר זה מוצע לקבוע שמי שמונה כמנהל הסדר בהליך הסדר חוב לא ימונה כנאמן במעבר להליך חדלות פירעון, כדי להבטיח הפרדה בין ההליכים ולמנוע את התמריץ "הזר" לפתוח בהליך הסדר חוב כדי להשיג השפעה מוגברת על הנאמן שימונה בהמשך בעת מעבר להליך חדלות הפירעון. כמו כן מוצעות הוראות שלא יאפשרו לכלול במסגרת הסדר חוב תנאים הנוגעים לפתיחה בהליכי חדלות פירעון או לתוכנם של תוכנית לשיקום כלכלי או צו לשיקום כלכלי עתידיים, כמו גם הוראה שתבהיר כי לא ניתן במסגרת הליכי חדלות פירעון להחליט לראות בדיעבד הסדר חוב שאושר באסיפות סוג בהליך הסדר חוב כאילו הוא תוכנית 'לשיקום כלכלי שהציע נאמן ואושרה לפי הוראות חלק ב א עד327 לחוק (לפירוט ראו להלן דברי ההסבר לסעיפים ;) לחוק325 ג המוצעים וכן לתיקון המוצע בסעיף327 (ד)  קיצור תקופות: מוצע כי בעניינו של חייב שהוא תאגיד צו עיכוב הליכים זמני יהיה לתקופה שלא תעלה ימים, ובית המשפט יהיה רשאי, אם יתקיימו תנאים45 על מסוימים, להאריך את התקופה האמורה בתקופות נוספות ד ב ר י ה ס ב ר 65 הצעות חוק הצ1 - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו ימים, ומעבר לכך יהיה ניתן30 שלא יעלו במצטבר על ימים נוספים רק אם הסכימו לכך רוב הנושים.30להאריך ב־ פרקי זמן אלה קצרים יותר מהתקופות שנקבעו בהוראת השעה. זאת כדי להבטיח שהתאגידים שיוכלו לקבל צו כאמור יהיו כאלה שההיתכנות שלהם להגיע להסדר חוב מאושר גבוהה, שכן יש קורלציה בין ההיתכנות והבשלות לבין פרק הזמן הדרוש להשלמת אישור ההסדר. פרק זמן קצר גם מייצר תחושת מומנטום מהיר, ומונע "גרירת רגליים". נוסף על כך, קיצור תקופת עיכוב ההליכים נועד להעניק הגנה מאזנת על עניינם של הנושים, שכן משמעותו היא קיצור פרק הזמן שבמהלכו הנושים מנועים מלנקוט הליכים כלפי החייב בלי שמונה נאמן. בעניינו של חייב 45 , ימים90 שהוא יחיד יהיו התקופות המרביות האמורות ימים נוספים, בהתאמה. פרקי זמן אלה בעניינם45ימים ו־ של יחידים מוצעים על בסיס הניסיון המצטבר שנלמד מהנתונים. הניסיון מלמד כי פרק זמן קצר יותר עלול דווקא לפגוע בסיכוייו של יחיד להגיע להסכמות, שכן נדרש פרק זמן ארוך יותר לשם היכרות טובה של נושיו עם מצבו וכדי ליצור קרקע של אמון לצורך הבשלת הסדר חוב שיהיה ניתן לאשרו. (ה)  הוראות מתאימות להפעלה קצרת מועד: מוצע כי לגבי תאגיד או יחיד המנהל עסק יעוגנו ההוראות הרלוונטיות לתקופת ההפעלה, בגרסה ההולמת תקופת הפעלה קצרה, תוך חידוד של ההוראות שנכללו בהוראת השעה והבטחת הגנות לנושים (לפירוט ראו להלן דברי ;)ג המוצע322 ההסבר לסעיף (ו)  הסדרים משלימים: במקביל לקידום התיקון המוצע ,יקודם תיקון ייעודי לתקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי , ובו ייקבעו הוראות משלימות בכל הנוגע2019-התשע"ט לסדרי הדין בהליך, המסמכים והפרטים שעל החייב להגיש לבית המשפט במסגרת הבקשה, וכן סוגיות שונות הנוגעות למנהל ההסדר. ההבדלים שתוארו לעיל בין החוק המוצע לבין הוראת השעה נועדו להביא לאיזון נכון יותר בין האינטרסים של בעלי העניין השונים בהליך, ולהבטיח כי צו עיכוב ההליכים הזמני לשם אישור הסדר חוב אכן ישמש למטרה זו בלבד ובמקרים המתאימים בלבד: לא כאשר ברור שנדרשת לחייב תוכנית שיקום שיוביל נאמן, ולא ניתן להסתפק רק בהצעתו של החייב לשינוי תנאי הפירעון של חובותיו; לא לשם דחיית הקץ או חסימת נושים מנקיטת הליכים גם בהעדר סיכוי להגיע להסדר חוב מוסכם; לא כשהחייב מתכוון ממילא לעבור להליך חדלות פירעון, ודחיית הקץ בדמות עיכוב הליכים זמני, שאין סיכוי סביר להגיע בתומו להסדר חוב מאושר, תביא יותר נזק מתועלת; ובוודאי שלא לשם עקיפת המנגנון המבטיח מינוי נאמן עצמאי ובלתי תלוי, או לשם מעקף שיאפשר הישענות על הקופה הציבורית בהליך שאינו מפוקח על ידי נאמן ובניגוד לכללי הזכאות לגמלת ביטוח לאומי שהתווה המחוקק. התיקון המוצע עולה בקנה אחד גם עם מגמות ,מקובלות בעולם. בדיני חדלות הפירעון במדינות שונות ובהן אנגליה, קנדה ומדינות נוספות, קיימים הליכים הדומים במאפייניהם להסדר המוצע, המאפשרים קבלת סעד זמני של עיכוב הליכים לצורך אישור תוכנית בעניינו של חייב שנקלע לקשיים. ההסדרים השונים שנבחנו במשפט המשווה נבדלים ביניהם בהיבטים שונים. ככלל ניתן לומר שככל שמשך עיכוב ההליכים קצר יותר, כך היקף ,סמכויותיו של בעל התפקיד המתמנה בהליך מצומצם יותר ולהפך. בהליכים שבהם משך עיכוב ההליכים עשוי להגיע לכמה חודשים, ככלל ממונה נאמן המחליף את הנהלת התאגיד, בדומה לקבוע בחלק ב' לחוק חדלות פירעון. לעומת זאת בהליכים המאופיינים בעיכוב הליכים קצר של שבועות בודדים, ככלל ממונה בעל תפקיד שמטרתו ,לתווך בין החייב לבין נושיו, ולסייע באישור התוכנית כשהניהול נותר בידי החייב. בכך למעשה מתבטא האיזון המתבקש בהליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי בין עניינם של החייבים והאינטרס החברתי־כלכלי שבשיקומם, לבין שיקולי יעילות, הוגנות ושמירה על האינטרסים והזכויות של הנושים. על אף ההבדלים בין ההליכים השונים שנבחנו במשפט המשווה, ניתן להצביע על עיקרון יסודי העומד הרעיון שלפיו חייבים שנקלעים למצבי- בבסיס כולם ,חדלות פירעון או המצויים בסביבת חדלות פירעון עשויים במקרים המתאימים, להזדקק לעיכוב הליכים זמני ומגודר לצורך הגעה להסכמות עם הנושים על הסדר חוב יעיל. רעיון זה מושתת על מחקרים רבים ועל ספרות ענפה (הן תאורטית והן אמפירית) בתחום חדלות הפירעון, שעמדו על יתרונותיו וחשיבותו של עיכוב ההליכים לצורך התמודדות עם בעיית "הנושה הטרדן" במסגרת הליך קולקטיבי בין חייב לכלל נושיו, כמו גם על החשיבות הטמונה באפשרות לכפות תוכנית על מיעוט המתנגד לה, במצבים מסוימים, כדי להתמודד עם כשל ההסכמה פה אחד. גם במדריך החקיקה בתחום חדלות הפירעון של ועדת האו"ם למשפט מסחרי ) הובעה עמדה התומכת בגישהUNCITRAL( בין־לאומי זו לצורך התמודדות עם הבעיות האמורות, וכן הודגש הצורך ביצירת ודאות בדיני חדלות הפירעון המדינתיים ביחס להליכים מסוג זה, תוך תשומת לב להבדלים בין סוגי ההליכים השונים, למאפייניהם ולתכליותיהם (ראו, בין UNCITRAL Legislative Guide on Insolvency ,השאר ).226 עד225 ' ועמ98 8 עד3 ', עמLaw 'לסיכום, התיקון המוצע מעגן באופן קבוע בחלק י לחוק את הסמכות להורות על עיכוב הליכים לחייבים לצורך תמיכה במטרות הליך הסדר החוב, זאת בניגוד לתכנון המקורי לגבי הוראת השעה, ואולם הוא גם נבדל ממנה באופן יסודי. התיקון מיישם את הלקחים והמסקנות מעבודת המטה המקיפה ומציע הסדר שהוא מדויק יותר והמאזן באופן ראוי יותר בין האינטרסים של בעלי העניין השונים בהליך; והוא עולה בקנה אחד עם מגמות רצויות בעולם בחקיקת חדלות פירעון ושיקום כלכלי. ד ב ר י ה ס ב ר הצעות חוק הצ1 - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו66 החלפת כותרת פרק ב' והוספת 'כותרת סימן א .2 : לחוק העיקרי, במקום כותרת פרק ב' יבוא320 לפני סעיף "פרק ב': הליכים לאישור הסדר חוב ."סימן א': כוחו של הסדר חוב שאושר הוספת כותרת 'סימן ב .3 : לחוק העיקרי יבוא321 לפני סעיף "סימן ב': בקשה להבאת הסדר חוב לאישור בעלי העניין ובקשה לצו עיכוב ."הליכים זמני א321 הוספת סעיף 'וכותרת סימן ג .4 : לחוק העיקרי יבוא321 אחרי סעיף "בקשה לצו עיכוב הליכים זמני א.321 חייב המציע הסדר חוב רשאי, במסגרת בקשתו לפי (א) , לבקש מבית המשפט צו עיכוב הליכים זמני לשם321 סעיף :אישור הסדר החוב, ובלבד שמתקיימים כל אלה ,מוצע לתקן את סעיף ההגדרות בחלק י' לחוק 1 סעיף ולהוסיף לו שתי הגדרות שישמשו בהליכים :לאישור הסדר חוב לפי חלק זה מוצע כי לגבי הליכים לאישור הסדר- "להגדרה "חוב עבר 4 חוב יוגדר המונח "חוב עבר" באופן דומה להגדרתו בסעיף לחוק, בכפוף לכמה שינויים הנובעים מכך שהליכים כאמור אינם כוללים צו לפתיחת הליכים אלא יוכלו לכלול, במקרים בהם בית המשפט יורה על כך, צו עיכוב הליכים זמני. )4()א(א322 ההגדרה החדשה תשמש, בין השאר, בסעיפים ) המוצעים, וחשיבותה לעניין זיהוי החובות שלא1(ב322ו־ ניתן לפרוע או לגבות בתקופה שבה עומד בתוקפו צו עיכוב הליכים זמני. השינוי הראשון הוא שהגדרת חוב עבר המוצעת לא תכלול את החובות המנויים בפסקה לחוק, שהם חובות למוסד לביטוח4 ) להגדרה שבסעיף4( לאומי הנובעים מתשלום גמלה לפי פרק ח' לחוק הביטוח חוק הביטוח- (להלן1995-הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה הלאומי). בהליכי חדלות פירעון, עם מתן צו לפתיחת הליכים, המוסד לביטוח לאומי משלם גמלה לנושים שהם עובדים של החייב לפי כללים הקבועים בחוק הביטוח הלאומי; ועם תשלום הגמלה, זכויותיו הרלוונטיות של הזכאי לה עוברות למוסד לביטוח לאומי לצורך גבייתה ) להגדרת4( מנכסי קופת הנשייה במסגרת ההליך. פסקה לחוק נועדה ברגיל כדי להבהיר כי4 "חוב עבר" שבסעיף חוב למוסד לביטוח לאומי שנובע מתשלום גמלה כאמור יהווה חוב עבר, אף על פי שהמועד שבו הזכות לתבוע חוב זה עוברת לידי המוסד לביטוח לאומי חל בהכרח לאחר מועד מתן הצו לפתיחת הליכים. מכיוון שהליכים לאישור הסדר חוב אינם כוללים צו לפתיחת הליכים וכלל ) האמורה4( פסקה- לא מקימים זכאות לגמלה כאמור אינה רלוונטית לצורך קביעה אילו חובות יהוו חוב עבר במקרה שבו ניתן צו עיכוב הליכים זמני בהליכים מסוג זה. ) האמורה לא תמנע4( יובהר, עם זאת, כי השמטת פסקה את האפשרות כי חוב שהחייב חב כלפי המוסד לביטוח לאומי יהווה חוב עבר בהליך לאישור הסדר חוב מכוח חלופה מהחלופות האחרות שבהגדרת חוב עבר. השינויים לחוק נועדו להבהיר4 הנוספים לעומת ההגדרה בסעיף שההבחנה בין חובות עבר לבין חובות שנצברים בתקופת עיכוב ההליכים תיעשה לפי המועד שבו ניתן צו עיכוב ההליכים הזמני, ולא לפי מועד מתן הצו לפתיחת הליכים. מוצע להוסיף הגדרה- "להגדרה "צו עיכוב הליכים זמני חדשה שתפנה לסימן ג' לפרק ב'. כמוצע להלן, בסימן האמור יעוגנו סמכותו של בית המשפט לתת צו עיכוב הליכים זמני, התנאים להפעלת סמכות זו, והתוצאות המשפטיות של מתן צו כאמור. מוצע לתקן את כותרת פרק ב' לחלק י' לחוק כך סעיפים שייקרא "הליכים לאישור הסדר חוב", ולחלקו 7 ו־3 ,2 לסימנים המותאמים לתיקון המוצע. מוצע לחלק את הפרק האמור לחמישה סימנים, שכותרותיהם יהיו כלהלן: סימן א': כוחו של הסדר חוב שאושר; סימן ב': בקשה להבאת הסדר חוב לאישור בעלי העניין ובקשה לצו עיכוב הליכים זמני; סימן ג': דיון והחלטה בבקשה להבאת הסדר ;חוב לאישור בעלי העניין ובבקשה לצו עיכוב הליכים זמני סימן ד': אישור הסדר חוב בידי בעלי העניין ובידי בית המשפט; סימן ה': הוראות שונות. א המוצע321 לסעיף 4 סעיף א שיסדיר את321 מוצע להוסיף לחוק את סעיף זכותו של חייב המציע הסדר חוב לבקש צו עיכוב הליכים , המסדיר321 זמני. סעיף זה ייכלל בחוק בסמוך לאחר סעיף את אופן הגשת בקשה להבאת הסדר חוב לאישור בעלי העניין בו. מוצע כי הזכות לבקש צו עיכוב הליכים זמני תעמוד רק לחייב, ולא לגורמים אחרים אשר לפי החוק רשאים גם הם להציע הסדר חוב (הכוונה לחבר בתאגיד ולנושה שלו). מוצע לקבוע כי חייב המגיש בקשה לפי סעיף , האמור, שמתקיימים לגביו כמה תנאי סף כמפורט להלן321 יהיה רשאי, במסגרת בקשתו האמורה, לבקש מבית המשפט צו עיכוב הליכים זמני לשם אישור הסדר החוב. כאמור לעיל, הדיון וההחלטה בבקשה לצו כאמור כמו גם התוצאות המשפטיות של הצו יוסדרו בסימן נפרד באותו הפרק (ראו ד המוצעים).322 א עד322 להלן דברי ההסבר לסעיפים בכך מוצע לעגן באופן קבוע בחלק י' לחוק סעד הדומה בעיקרו לזה שעוגן בו עד עתה באופן זמני במסגרת הוראת ד ב ר י ה ס ב ר 67הצעות חוק הצ1 - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו ;אין לגבי החייב צו לפתיחת הליכים )1( במהלך שנים עשר החודשים שקדמו למועד )2( ;הגשת בקשתו לא ניתן בעניינו צו עיכוב הליכים זמני הסדר החוב שמציע- לגבי חייב שהוא תאגיד )3( התאגיד, עניינו שמירת עסקו של התאגיד כעסק פעיל. :בבקשה כאמור בסעיף קטן (א) יכלול החייב את כל אלה (ב) ;עמדות בעלי העניין לגבי הסדר החוב המוצע )1( השעה, אשר יביא לעיכוב הליכים משפטיים אזרחיים והליכי גבייה בעניינו של החייב, בכפוף לשינויים מהותיים מההסדר שבהוראת השעה, שיפורטו להלן. בשונה מהקבוע בהוראת השעה, וכדי להבטיח שצו עיכוב הליכים זמני יינתן רק במקרים שבהם יש היתכנות משמעותית לאשר הסדר חוב, מוצע לקבוע כי חייב יוכל לבקש צו זה אך ורק במסגרת הגשת בקשה להבאת הסדר חוב לאישור בעלי הבקשה העיקרית). קביעה- (להלן321 העניין בו לפי סעיף זו תתרום למטרות התיקון המוצע, שכן במסגרת הבקשה העיקרית על החייב לפרט את הסדר החוב הבשל שהוא מציע, כך שלשם בקשת צו עיכוב הליכים זמני לא יהיה די בהצגת מתווה ראשוני בלבד להסדר חוב, כפי שנקבע )1()יז(ב319) ו־1()ג(ב319 בהוראת השעה (השוו: סעיפים לחוק). שינוי זה נועד להביא לכך שצו עיכוב הליכים זמני יינתן רק לחייב שנמצא בשלב בשל של משא ומתן לגיבוש הסדר חוב, ולא כזה המעוניין בעיכוב הליכים כדי "לקנות זמן" או לנסות מהלך שאין סיכוי סביר להצלחתו. המודל המוצע עולה בקנה אחד עם הוראות אחרות ,בחוק המסדירות הגשת בקשות לסעדים זמניים שונים ומאפשרות את הגשת הבקשה לסעד הזמני בכפוף לכך שהבקשה הפותחת את ההליך העיקרי הוגשה בהתאם 120 ו־119 ,22 ,20 לנדרש. ראו לעניין זה את הוראות סעיפים לחוק, המתנות את עצם האפשרות להגיש בקשה לסעד זמני במסגרת הליך חדלות פירעון בכך שהוגשה בקשה לצו לפתיחת הליכים. )לסעיף קטן (א כדי לתת מענה לקשיים שהתעוררו במסגרת יישום הוראת השעה מוצע לגדר בכמה היבטים נוספים את :האפשרות להגיש בקשה לצו כאמור )  מוצע כי זכות זו תינתן רק לחייב שאין תלוי ועומד1( לגביו צו לפתיחת הליכים. אחת מתוצאותיו המובנות של צו לפתיחת הליכים היא הקפאת הליכים משפטיים 121 ו־25 אזרחיים והליכי גבייה בעניינו של החייב (סעיפים לחוק). לפיכך חייב שתלוי ועומד לגביו צו לפתיחת הליכים אין לו צורך בסעד דומה של עיכוב הליכים. לתנאי סף זה- ,צפויה נפקות רק לגבי חייב שהוא יחיד המציע הסדר חוב שכן בעניינו של חייב שהוא תאגיד החוק הקיים ממילא אינו מאפשר להציע הסדר חוב כל עוד תלוי ועומד לגביו צו לחוק). חייב שהוא יחיד רשאי319 לפתיחת הליכים (סעיף להציע הסדר חוב אף אם תלוי ועומד לגביו צו לפתיחת לחוק), אך כאמור לנוכח מצבו המשפטי185 הליכים (סעיף ;אין לו צורך בעיכוב הליכים )  מוצע כי האפשרות לבקש צו עיכוב הליכים זמני2( תיוחד רק לחייב שבמהלך שנים עשר החודשים שקדמו למועד הגשת בקשתו לא ניתן בעניינו צו עיכוב הליכים זמני. תנאי סף זה נועד למנוע הגשה סדרתית של בקשות במטרה להתגבר על המגבלות הסטטוטוריות על משך הזמן שבו יעמוד בתוקפו צו עיכוב ההליכים הזמני. כמפורט להלן, המגבלות על תקופת תוקפו של הצו נועדו הן להבטיח הבחנה נכונה בין הסדרי חוב שיש היתכנות לאשרם לבין כאלה שאין היתכנות לאשרם, הן לרתום את הצדדים להליך ולייצר מומנטום להשלמתו, והן להגן על עניינם של הנושים (לפירוט ראו דברי ההסבר לסעיף א(ד) המוצע להלן). תנאי סף הדומים לתנאי זה נקבעו322 בהקשרים דומים גם במדינות אחרות. )  בעניינו של חייב שהוא תאגיד המציע הסדר חוב3( מוצע כי הזכות לבקש צו עיכוב הליכים זמני כאמור- תעמוד לתאגיד אך ורק במקרה שבו הסדר החוב שהוא מציע, עניינו שמירת עסקו של התאגיד כעסק פעיל. צו עיכוב הליכים זמני במסגרת הליך הסדר חוב הוא כלי שנועד לשיקומו הכלכלי של התאגיד תוך המשך פעילותו העסקית. צו זה נועד בעבור תאגיד המציע הסדר חוב שיביא לשיקום כלכלי מהותי שלו, קרי כזה שיאפשר שמירת עסקו של התאגיד כעסק פעיל, ואינו מתאים ,לתאגיד שאין הצדקה כלכלית להמשך קיום עסקיו. לכן למשל, מהלך שעניינו מכירת התאגיד בדרך של מימוש כל הידוע בכינוי "פירוק דה לוקס", ובספרות- או רוב נכסיו אינו מצדיק מתן- Liquidation המקצועית הלועזית מכונה ,צו עיכוב הליכים זמני במסגרת של הליך הסדר חוב. זאת ,שכן במהותו, מדובר במהלך שעניינו אינו שיקום התאגיד אלא פירוקו בדרך אחרת. תנאי סף זה נדרש כחלק ממגמת התיקון הנוכחי לדייק ולאזן באופן נכון יותר את תנאי הסף שבהם החוק יתיר לבקש ולקבל צו עיכוב הליכים זמני. )לסעיף קטן (ב מוצע לקבוע הוראות לגבי המידע שיהיה על חייב לכלול בבקשה לצו עיכוב הליכים זמני. ההוראות בעניין זה יוסיפו על המידע שעל החייב לפרט לפי הדין הקיים (ב) לחוק321 במסגרת הבקשה העיקרית, כמפורט בסעיף ד ב ר י ה ס ב ר הצעות חוק הצ1 - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו68 - לגבי חייב שהוא תאגיד או יחיד המנהל עסק )2( תוכנית המפרטת את אופן הפעלת התאגיד או העסק בתקופת עיכוב ההליכים ואת האמצעים למימון ההוצאות ;) תוכנית הפעלה- הכרוכות בהפעלה (בפרק זה השר רשאי לקבוע פרטים נוספים שיש לכלול )3( בבקשה ומסמכים שיש לצרף אליה. עד למתן החלטה בבקשה לצו עיכוב הליכים זמני (ג) החייב לא יבצע כל פעולה שאינה במסגרת התנהלות כלכלית שוטפת וסבירה, ולגבי חייב שהוא תאגיד או יחיד המנהל שאינה במהלך עסקיו הרגיל, ובכלל זה עסקה חריגה- עסק או חלוקה כהגדרתן בחוק החברות, או עסקה המנויה בסעיף לחוק החברות, והכול אלא אם כן אישר בית המשפט את270 ביצוע הפעולה או העסקה. סימן ג': דיון והחלטה בבקשה להבאת הסדר חוב לאישור בעלי העניין ובבקשה לצו ."עיכוב הליכים זמני ובתקנות מכוחו (כאמור, החייב יוכל לבקש צו עיכוב ). לשם כך321 הליכים זמני רק במסגרת בקשה לפי סעיף :מוצעות כמה הוראות כלהלן )  מוצע לקבוע כי חייב שבחר לבקש צו עיכוב הליכים1( זמני יידרש לפרט בבקשתו את עמדות בעלי העניין לגבי הסדר החוב המוצע, הידועות לו במועד הגשת הבקשה. כאשר חייב המציע הסדר חוב מבקש צו שימנע מנושיו לנקוט הליכים נגדו, שתכליתו לתמוך את המאמץ לאשר הסדר חוב בהסכמת הנושים, הציפייה היא שעוד קודם למועד הגשת הבקשה להבאת הסדר החוב לאישור האסיפות ינקוט החייב צעדים להבשלת המהלך ולהגדלת ;הסיכויים לאשר את ההסדר, למצער בקשר עם חלק מנושיו )  מוצע כי אם החייב מגיש הבקשה הוא תאגיד או2( שהוא יחיד המנהל עסק, יהיה עליו לכלול בבקשתו גם תוכנית הפעלה שבמסגרתה יפרט את אופן הפעלת התאגיד או העסק, לפי העניין, בתקופת עיכוב ההליכים ואת האמצעים למימון ההוצאות הכרוכות בהפעלה (להלן תוכנית ההפעלה). בהינתן שהפעלת העסק או התאגיד- ,תחת צו עיכוב הליכים זמני, אף אם לתקופה תחומה בזמן היא בעלת פוטנציאל להחמיר את מצבו של התאגיד או מוצע שתוכנית ההפעלה תוצג- העסק ולפגוע בנושים ;לפני בית המשפט במסגרת הבקשה לצו ) השר- )  מוצע להסמיך את שר המשפטים (להלן3( לקבוע פרטים נוספים שיש לכלול בבקשה לצו עיכוב הליכים זמני ומסמכים שיש לצרף אליה. מכוח סעיף הסמכה זה ייקבעו בתקנות דרישות מחייבות נוספות לגבי בקשה כאמור, לרבות החובה של חייב שהוא תאגיד לצרף לבקשה דוחות כספיים עדכניים וכן אישור רואה חשבון כי תוכנית ההפעלה המוצעת לא צפויה להיות גירעונית. )לסעיף קטן (ג מוצע לקבוע כי החל ממועד הגשת הבקשה ועד למתן החלטה בה, החייב לא יהיה רשאי לבצע כל פעולה שאינה במסגרת התנהלות כלכלית שוטפת וסבירה, ולגבי חייב כל פעולה או עסקה- שהוא תאגיד או יחיד המנהל עסק שאינה במהלך העסקים הרגיל, ובכלל זה עסקה חריגה או - (להלן1999-חלוקה כהגדרתן בחוק החברות, התשנ"ט לחוק האמור.270 חוק החברות), או עסקה המנויה בסעיף מגבלות אלה יחולו באופן אוטומטי כתוצאה מהגשת הבקשה. מוצע לסייג את המגבלות האמורות ולקבוע שהחייב יהיה רשאי לבצע פעולות או עסקאות כאמור אם ניתן לכך אישור בית המשפט. באופן זה יתאפשר לאזן בין הצורך לאפשר לחייב לשמר את מצבו הקיים ולהמשיך בניהול פעילותו העסקית, לבין החשש הנובע מתקופת הביניים הרגישה שבין הגשת הבקשה לבין ההחלטה בה. ד לחוק). הוראה319 הסדר דומה נכלל בהוראת השעה (סעיף זו נועדה למנוע שימוש לרעה בעיכוב ההליכים, והיא הולמת סעיפים נוספים בחוק המטילים על חייבים הגבלות או חובות דיווח בקשר עם עסקאות מהסוגים שצוינו לעיל. ד ב ר י ה ס ב ר 69 הצעות חוק הצ1 - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו הוספת סעיפים ד322 א עד322 'וכותרת סימן ד .5 : לחוק העיקרי יבוא322 אחרי סעיף "דיון והחלטה בבקשה לצו עיכוב הליכים זמני א.322 והתבקש321 הוגשה לבית המשפט בקשה לפי סעיף (א) א, רשאי בית321 במסגרתה צו עיכוב הליכים זמני לפי סעיף המשפט, במסגרת החלטתו על הבאת הסדר החוב לאישור (א), לתת צו זמני המורה על עיכוב322 בעלי העניין לפי סעיף ב, אם322 הליכים נגד החייב שתוצאותיו יהיו כמפורט בסעיף :שוכנע שמתקיימים כל אלה יש סיכוי סביר לאישור הסדר החוב בהתאם )1( ;להוראות חלק זה וצו עיכוב הליכים זמני נחוץ לשם כך הנזק שעלול להיגרם לחייב אם לא יינתן צו עיכוב )2( הליכים זמני, עולה על הנזק שעלול להיגרם לנושים אם ;יינתן צו כאמור א המוצע322 לסעיף 5 סעיף א שיסדיר את322 מוצע להוסיף לחוק את סעיף ההיבטים השונים הנוגעים לדיון ולהחלטה בבקשה לצו עיכוב הליכים זמני. צו זה הוא סעד שיפוטי זמני, בעל מאפיינים דומים לסעדים זמניים אחרים המוסדרים בדיני 2018-חדלות הפירעון ובתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט , תקנות סדר הדין האזרחי). מדובר בסעד קצר מועד- (להלן זמני והפיך, אשר תכליתו לסייע בידו של החייב לקבל את - הסעד העיקרי שלשמו הוא מבקש לפתוח את ההליך אישור הסדר החוב עם נושיו על פי הוראות החוק. בהתאם לכך, ההוראות המוצעות להלן דומות בחלקן להוראות הקיימות בחוק בנוגע לסעדים זמניים בהליכי חדלות פירעון (ראו פרק ג' לחלק ב' בנוגע להליכי תאגידים, ופרק ד' לחלק ג' בנוגע להליכי יחידים), וכן להוראות שונות בפרק ט"ו לתקנות סדר הדין האזרחי. לצד זאת, ההוראות המוצעות בתיקון זה נותנות ביטוי למאפייניו הייחודיים של צו עיכוב הליכים זמני בהליך לאישור הסדר חוב ולתנאים שבהתקיימם יהיה מוצדק להורות על מתן צו זה. מוצע כי הסעיף שיסדיר את הדיון וההכרעה בבקשה לצו עיכוב הליכים זמני ייכלל בחוק בסמוך לאחר סעיף , שעניינו החלטת בית המשפט בבקשה העיקרית (שהיא322 כאמור הבקשה להבאת הסדר החוב לאישור בעלי העניין בו). כפי שפורט לעיל, התנאים שרק בהתקיימם יוכל החייב ,א המוצע321 לבקש צו עיכוב הליכים זמני יעוגנו בסעיף ובקשה זו תוגש במסגרת הבקשה העיקרית. על ההכרעה לחוק322 בבקשה העיקרית ימשיכו לחול הוראות סעיף בנוסחו הקיים, ועל ההכרעה בבקשה לצו עיכוב הליכים א המוצע. מכיוון שצו עיכוב ההליכים322 זמני יחול סעיף הזמני נועד לתמוך את אישור הסדר החוב, מוצע כי בית המשפט יוסמך להכריע בשתי הבקשות באותו המעמד. עם זאת, יודגש כי שני הסעיפים האמורים נבדלים זה מזה בהיקף שיקול הדעת של בית המשפט. כך, בבואו לדון ולהכריע בבקשה העיקרית, היקף שיקול דעתו של קובע322 סעיף- בית המשפט הוא מצומצם באופן יחסי כברירת מחדל שבית המשפט יורה על הבאת הסדר החוב לאישור הנושים, למעט בהתקיים המצב החריג המפורט (ג), כשבית המשפט מוצא כי יש בעצם הבאת322 בסעיף ההסדר לאישור משום פגיעה בהליך. לעומת זאת, סעיף א המוצע מנוסח במכוון בלשון "רשאי", ואינו קובע322 ברירת מחדל דומה לגבי אישור הבקשה לצו עיכוב הליכים זמני, שכן תוצאותיו של הצו הן בעלות פוטנציאל לפגוע בנושים. תחת זאת, כמפורט להלן, מוצע לקבוע מבחנים ייעודיים אחרים אשר לפיהם יודרך שיקול דעתו של בית המשפט בבואו להכריע בבקשות לצו עיכוב הליכים זמני. הוראות דיוניות משלימות, לרבות בקשר עם הגשת התנגדות לבקשה לצו עיכוב הליכים זמני, ייקבעו בתקנות. )לסעיף קטן (א סעיף זה קובע את התנאים למתן צו עיכוב הליכים קרי, צו המורה על עיכוב הליכים נגד החייב, אשר- זמני ב המוצע להלן. מוצע322 תוצאותיו יהיו כמפורט בסעיף לקבוע שבית המשפט יהיה רשאי לתת צו כאמור במסגרת החלטתו על הבאת הסדר החוב לאישור בעלי העניין לפי (א) לחוק, וזאת בתנאי ששוכנע שמתקיימים כל322 סעיף :התנאים המצטברים שלהלן )  יש סיכוי סביר לאישור הסדר החוב בהתאם להוראות1( חלק י' לחוק, וצו עיכוב הליכים זמני נחוץ לשם כך. מטרת הצו היא לסייע לאישור הסדר החוב, ועיכוב ההליכים מכוחו כרוך בסיכונים לנושים. לכן אם בית המשפט סבור שאין סיכוי סביר לאישור הסדר החוב או שצו עיכוב ;הליכים זמני אינו נחוץ לשם כך, אין הצדקה למתן הצו )  הנזק שעלול להיגרם לחייב אם לא יינתן הצו עולה2( על הנזק שעלול להיגרם לנושים אם יינתן הצו. במסגרת תנאי זה יבחן בית המשפט את מאזן הנוחות בין החייב :לבין הנושים, כפי שנהוג ביחס לסעדים זמניים (השוו ) לתקנות1()(ד95 ) לחוק, ותקנה1()(ב120) ו־1()(ב20 סעיפים ;)סדר הדין האזרחי ד ב ר י ה ס ב ר הצעות חוק הצ1 - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו 70 מתן צו עיכוב הליכים זמני הוא צודק וראוי )3( בנסיבות העניין ואינו פוגע בנושים במידה העולה על ;הנדרש אין לחייב חוב עבר לנושה שבשלו הייתה קמה )4( לנושה זכאות לגמלה לפי הוראות פרק ח' לחוק הביטוח ,הלאומי אילו היה ניתן לגבי החייב צו לפתיחת הליכים או שבמסגרת הסדר החוב שהחייב מציע הוא מתחייב ;לפרוע במלואו כל חוב עבר כאמור )  מתן הצו הוא צודק וראוי בנסיבות העניין ואינו פוגע3( בנושים במידה העולה על הנדרש. בית המשפט יבחן אם מתן הצו הוא צודק וראוי בנסיבותיו המסוימות של המקרה שלפניו, ויהיה עליו להחיל מבחן של מידתיות ביחס לצו, כמקובל ביחס לסעדים זמניים (השוו: סעיפים ) לתקנות סדר הדין2()(ד95 ) לחוק, ותקנה2()(ב120) ו־2()(ב20 ;)האזרחי )  אין לחייב חובות עבר אשר בגינם הייתה קמה לנושה4( זכאות לגמלה לפי הוראות פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי אילו היה ניתן לגבי החייב צו לפתיחת הליכים, למעט במקרה שבו במסגרת הסדר החוב שהחייב מציע הוא מתחייב לפרוע במלואו כל חוב כאמור. תנאי זה נדרש לנוכח ההבדלים שבין הליך הסדר חוב לבין הליך חדלות פירעון, כפי שתוארו בהרחבה לעיל. הוא נועד להגשים :כמה מטרות, כמפורט להלן מטרה אחת היא הגנה על עניינם של עובדים שמעסיקם הציע הסדר חוב וקיבל צו עיכוב הליכים זמני המונע מהם את תשלום הגמלה לפי חוק הביטוח הלאומי. פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי מסדיר את זכאותם ,לגמלה של עובדי מעסיק שמצוי בהליך חדלות פירעון ושל קופת גמל שלמעסיק כאמור חובות כלפיה. עם תשלום הגמלה, עוברות הזכויות הרלוונטיות מהנושה ששולמה לו הגמלה אל המוסד לביטוח לאומי לצורך תביעתן במסגרת הליכי חדלות הפירעון. תכלית הגמלה לסייע לעובד שמעסיקו נכנס להליך כאמור ולא שילם לו שכר עבודה או פיצויי פיטורים או לא פרע את חובו לקופת הגמל של העובד. הגמלה לא נועדה לסייע למעסיק עצמו, או לבעל השליטה במעסיק אם מדובר בתאגיד. בהתאם לכך, המחוקק התווה באופן ברור את גבולות הזכאות לגמלה, וקבע כי הקופה הציבורית תשתתף בכיסוי חובות של המעסיק כלפי העובד או קופת הגמל רק בתנאי שניתן לגבי המעסיק צו לפתיחת הליכים. זאת, בשל אופיו של הליך חדלות הפירעון ,כפי שתואר לעיל בהרחבה בחלק הכללי של דברי ההסבר ובראש ובראשונה בשל כך שעם מתן הצו לפתיחת הליכים מתמנה נאמן בעל סמכויות המפקח באופן אובייקטיבי ובלתי תלוי על נכסיו והתנהלותו של החייב ועל הליך חדלות הפירעון בעניינו. חלק י' לחוק חדלות פירעון במתכונתו המקורית הסדיר את אפשרותו של חייב להציע הסדר חוב שיובא לאישור בעלי העניין בו, בלי שההליכים כלפי אותו חייב דהיינו, בלי לפגוע באפשרותם של הנושים- יעוכבו להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים בעניינו של החייב. 'כאשר מדובר בנושה שהוא מבוטח לפי הוראות פרק ח קרי, עובד וקופת גמל כהגדרתם- לחוק הביטוח הלאומי מתן צו לפתיחת הליכים לגבי החייב מוביל- בפרק האמור לתשלום גמלה מהמוסד לביטוח לאומי לנושה זה. בכך נבדלים נושים אלה משאר הנושים. בעבור נושים אלה בלבד המחוקק קבע כי מייד עם מתן הצו לפתיחת הליכים קמה להם זכאות להיפרע מהקופה הציבורית בגין חובות מסוימים שהמעסיק חב כלפיהם. לנוכח הבדל זה, עיגונה בחלק י' לחוק של האפשרות של חייבים לקבל צו עיכוב הליכים זמני בהליך לאישור עלול להפר את האיזון בין חייבים שהם- הסדר חוב מעסיקים לבין עובדיהם, ולהביא לפגיעה פוטנציאלית בעובדים. מתן צו עיכוב הליכים זמני ימנע מעובד (וכן מקופת הגמל שלו) את הזכות לבקש צו לפתיחת הליכים בעניין מעסיקו, וכתוצאה מכך ימנע ממנו את תשלום הגמלה, שתכליתה כאמור להגן על העובד כאשר מעסיקו נקלע לחדלות פירעון. כדי למנוע תוצאה קשה זו עבור עובדי החייב, מוצע כאמור לקבוע כי אחד מהתנאים למתן צו עיכוב הליכים זמני לחייב המציע הסדר חוב, הוא שאין לחייב חובות שהקופה הציבורית הייתה משלמת בגינם ;גמלה אילו היה ניתן לגבי אותו חייב צו לפתיחת הליכים ואולם יהיה ניתן לתת צו עיכוב הליכים זמני גם אם יש בתנאי שבמסגרת הסדר החוב- לחייב חוב עבר כאמור שהחייב מציע הוא מתחייב לפרוע במלואו כל חוב כאמור. הוראה זו תעניק הגנה משמעותית לעובדים המבוטחים לפי פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי, אשר לא נכללה בהוראת השעה. מטרה נוספת של התנאי המוצע היא לנטרל את השפעתה של הגמלה על המשא ומתן להגעה להסדר חוב. התנאי המוצע יפחית את החשש כי עצם הזכאות האפשרית של עובדי החייב לגמלה תבוא במניין שיקוליו של החייב בבואו לשקול איזה הליך נחוץ לו לשם שיקומו הכלכלי. תנאי זה גם יוכל להיטיב עם החייב עצמו משום שהוא יאפשר לעובדים (ולקופות הגמל שלהם) לקבל החלטה ביחס להסדר שהחייב מציע בלי שהזכאות לגמלה תהווה שיקול שיתמרץ אותם להעדיף דווקא צו לפתיחת הליכים. ד ב ר י ה ס ב ר 71 הצעות חוק הצ1 - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו יש- לגבי חייב שהוא תאגיד או יחיד המנהל עסק )5( אמצעים למימון ההוצאות הכרוכות בהפעלת התאגיד ,או העסק לפי הוראות פרק זה בתקופת תוקפו של הצו ואין חשש סביר שהפעלה כאמור תפגע בנושים. בית המשפט לא ייתן צו עיכוב הליכים זמני אם שוכנע (ב) :כי מתקיים אחד מאלה יש חשש סביר כי החייב פועל במטרה להונות את )1( ;נושיו יש חשש סביר כי החייב פועל לגריעת נכס מנכסיו )2( ;במטרה להבריח אותו מנושיו יש חשש סביר כי הבקשה לצו עיכוב הליכים זמני )3( הוגשה בחוסר תום לב או שיש בהגשתה משום שימוש לרעה בהליכי משפט. נוסף על כך, התנאי האמור נועד גם לסייע לבתי המשפט להבדיל באופן מדויק ונכון יותר בין המקרים שבהם יש מקום לתת צו עיכוב הליכים זמני ובין המקרים שבהם אין מקום לכך. זאת, שכן קיומם של חובות שוטפים לעובדי החייב מלמד על מצבו של החייב, והנחה סבירה היא שחייב שהגיע למצב שבו אין הוא משלם חוב שוטף לעובדיו, ובוודאי חייב שגם לא מתחייב לכסות חובות אלה מקומו בהליך חדלות- ממקורות הסדר החוב שהוא מציע פירעון ולא בהליך הסדר חוב. הדבר גם יסייע לתמרץ ,חייבים לפנות להליכי הסדר חוב בשלבים מוקדמים יותר בטרם ייקלעו לקשיים כלכליים עמוקים עד כדי כך שלא ;יתאפשר להם לשלם חובות שוטפים לעובדים )  לגבי חייב שהוא תאגיד, או חייב שהוא יחיד המנהל5( יש אמצעים למימון ההוצאות הכרוכות בהפעלת- עסק ,התאגיד או העסק, לפי העניין, בתקופת עיכוב ההליכים ואין חשש סביר שההפעלה תפגע בנושים. הפעלת תאגיד או עסק כרוכה בהוצאות ויצירת התחייבויות, בין השאר ,לספקים ולעובדים. כדי למנוע החמרת הפגיעה בנושים מוצע כי במקרים שבהם אין אמצעים למימון תוכנית ההפעלה של התאגיד או העסק כך שההפעלה צפויה להיות גירעונית, להביא ליצירת חובות חדשים או כשישנו חשש סביר כי ההפעלה תפגע בנושים ותביא להשמדת לא יינתן צו עיכוב הליכים זמני. תנאי זה נכלל- ערך ) לגבי2()ז(א319 כמות שהוא גם בהוראת השעה (סעיף ) לגבי יחיד המנהל עסק), והוא3()יח(א319 תאגיד, סעיף חשוב במיוחד כחלק ממגמתו של התיקון המוצע למנוע שימוש לא נכון או שימוש לרעה בסעד עיכוב ההליכים בחלק י' לחוק. תנאי דומה קיים בחוק גם לגבי הליכים אחרים שבהם בית המשפט רשאי להורות על הפעלת ,23 תאגיד או עסק, לרבות על הפעלה זמנית (ראו סעיפים לחוק).9 ו־824 )לסעיף קטן (ב מוצע לקבוע שבית המשפט לא ייתן צו עיכוב הליכים :זמני אם שוכנע כי מתקיים אחד מאלה )  יש חשש סביר כי החייב פועל במטרה להונות את1( ;נושיו )  יש חשש סביר כי החייב פועל לגריעת נכס מנכסיו2( ;במטרה להבריח אותו מנושיו )  יש חשש סביר כי הבקשה לצו עיכוב הליכים זמני3( הוגשה על ידי החייב בחוסר תום לב או שיש בהגשתה משום שימוש לרעה בהליכי משפט. תנאים אלה נועדו לאזן בין הצורך לעודד הסדרי חוב טובים ויעילים שלא במסגרת צו לפתיחת הליכים, לבין החשיבות שבהגנה על זכויותיהם של הנושים ובמניעת ,החמרה של הפגיעה בהם. בשונה מהוראת השעה שבמסגרתה נקבע כי בית המשפט לא יורה על עיכוב הליכים אם מצא כי יש חשש ממשי שאחד מהתנאים האמורים מתקיים, עתה מוצע כי רף החשש יוגדר כחשש סביר. הורדת הרף מחשש ממשי לחשש סביר נועדה לחזק את ההגנות על הנושים לעומת ההגנות שנכללו בהוראת השעה, והיא עולה בקנה אחד עם מראי מקום נוספים בחוק שגם בהם המחוקק מצא לנכון להסתפק בדרישה לחשש לחוק).9 ו־824 ,23 סביר לפגיעה בנושים (סעיפים ד ב ר י ה ס ב ר הצעות חוק הצ1 - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו 72 בית המשפט רשאי, לבקשת בעל עניין בהסדר החוב (ג) ,המוצע, להעניק לו סעד כפי שיראה לנכון בנסיבות העניין אם מצא כי מתן צו עיכוב ההליכים הזמני עלול לפגוע בו פגיעה מהותית. )(ד צו עיכוב הליכים זמני יהיה לתקופה שלא תעלה )1( ימים לגבי90 ימים לגבי חייב שהוא תאגיד או45 על חייב שהוא יחיד, כפי שיורה בית המשפט. ,בית המשפט רשאי, לאחר שמיעת הצדדים להליך )2( ) בתקופות1( להאריך את התקופה האמורה בפסקה ימים לגבי חייב30 נוספות שלא יעלו במצטבר על ימים לגבי חייב שהוא יחיד, אם45 שהוא תאגיד או שוכנע כי הארכה כאמור נחוצה לשם אישור הסדר החוב בידי בעלי העניין בו ובידי בית המשפט וכן כי ממשיכים להתקיים שאר התנאים למתן צו שבסעיף קטן (א) ולא מתקיימים הסייגים שבסעיף קטן (ב). ,בית המשפט רשאי, לאחר שמיעת הצדדים להליך )3( להאריך את תקופת תוקפו של הצו בתקופה אחת נוספת מעבר לתקופות המרביות המפורטות בפסקה ימים לגבי חייב שהוא30 ) שאורכה לא יעלה על2( ימים לגבי חייב שהוא יחיד, אם הסכימו45 תאגיד או לכך רוב הנושים שהם צד להסדר המוצע המחזיקים יחד ברוב ערך תביעות החוב, ובלבד ששוכנע כי ); השר רשאי2( מתקיימים התנאים שבסיפה לפסקה לקבוע הוראות לעניין אופן הגשת הודעת נושה על הסכמתו להארכת תקופת הצו לפי פסקה זו. )לסעיף קטן (ג מוצע לקבוע כי בית המשפט רשאי, לבקשת בעל עניין בהסדר החוב המוצע, להעניק לו סעד כפי שיראה לנכון בנסיבות העניין, אם מצא כי מתן צו עיכוב ההליכים הזמני עלול לפגוע בו פגיעה מהותית. הוראה זו היא חלק מההגנות לנושים הנדרשות במסגרת העיגון הקבוע של סעד עיכוב ההליכים הזמני בחלק י' לחוק. עיכוב הליכים ,מקפיא את זכותם של הנושים לנקוט הליכים לגביית חובם ומונע מהם את הזכות להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים בעניינו של החייב. בנסיבות מסוימות הוא עלול להביא לפגיעה מהותית בנושה. כדי להבטיח את יכולתו של בית המשפט לטפל במקרים אלה באופן צודק והוגן, מוצע לציידו בסמכות הרחבה האמורה. )לסעיף קטן (ד מוצע לקבוע לגבי חייב שהוא תאגיד כי צו עיכוב ימים, ובית45 הליכים זמני יהיה לתקופה שלא תעלה על המשפט יוכל לקבוע תקופה קצרה יותר לפי שיקול דעתו. תקופה מרבית זו קצרה יותר מהתקופה שנקבעה בהוראת השעה. קיצור התקופה נועד להבטיח שהתאגידים שיבקשו ויקבלו צו עיכוב הליכים זמני בהליך הסדר חוב יהיו כאלה ,שההיתכנות שלהם להגיע להסדר חוב מאושר גבוהה שכן יש מתאם בין ההיתכנות והבשלות של הסדר החוב לבין פרק הזמן הדרוש להשלמת אישורו. פרק זמן קצר גם מאפשר לייצר תחושת מומנטום מהיר, לרתום את הצדדים להליך ולמנוע "גרירת רגליים". נוסף על כך, קיצור תקופת עיכוב ההליכים נועד להעניק הגנה נוספת לנושים, שכן משמעותו היא קיצור פרק הזמן שבמהלכו הם מנועים מלנקוט הליכים כלפי החייב בלי שמונה נאמן. קיצור ימים גם הולם בצורה טובה יותר45התקופה המרבית ל־ את קביעת המחוקק לגבי אורכם של סעדים זמניים בהליך לחוק).20 חדלות פירעון (ראו סעיף לצד האמור, מוצע לקבוע כי במקרים שבהם מצא בית המשפט כי ישנו סיכוי סביר שפרק זמן נוסף יאפשר להשלים ,את אישור הסדר החוב שהציע התאגיד, הוא יהיה רשאי לאחר שמיעת הצדדים להליך, להאריך את תוקפו של הצו ימים, ומעבר30 בתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על ימים נוספים רק30לכך יהיה ניתן להאריך את התקופה ב־ בהסכמת רוב הנושים המחזיקים יחד ברוב ערך תביעות החוב. תנאי לכל החלטה המורה על הארכת תוקפו של ד ב ר י ה ס ב ר 73 הצעות חוק הצ1 - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו )(ה ניתן צו עיכוב הליכים זמני, ובית המשפט שוכנע )1( לאחר מכן, מיוזמתו או לבקשת בעל עניין או מנהל ההסדר, כי חדל להתקיים תנאי מהתנאים למתן צו שבסעיף קטן (א) או כי התקיים סייג מהסייגים שבסעיף קטן (ב), רשאי הוא, לאחר שנתן הזדמנות לצדדים להשמיע את עמדתם, להורות על ביטול הצו, ויחולו (ג), בשינויים המחויבים.183 לעניין זה הוראות סעיף ), רשאי הוא1( הורה בית המשפט כאמור בפסקה )2( להשהות את ביטול הצו כדי לאפשר הטלה מחדש של הגבלות או עיקולים שבוטלו בשל מתן הצו או כדי לאפשר הגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים. ניתן צו עיכוב הליכים זמני בעניינו של חייב שהוא (ו) רשאי בית המשפט, בתקופת תוקפו של הצו, לעכב- תאגיד הליכים גם נגד מי שאינו התאגיד, ויחולו לעניין זה הוראות בשינויים המחויבים.30 סעיף הצו יהיה שבית המשפט שוכנע כי ממשיכים להתקיים כל התנאים למתן צו שבסעיף קטן (א) המוצע לעיל וכי לא מתקיים איזה מהסייגים שבסעיף קטן (ב) המוצע לעיל. לעניין האפשרות להאריך את תקופת הצו בהסכמה של רוב הנושים כמתואר לעיל, מוצע להסמיך את השר לקבוע בתקנות הוראות לגבי אופן הגשת הודעת הנושה על הסכמתו כאמור. לצורך הארכת תקופת הצו בדרך זו לא יידרש כינוס אסיפות נושים, אלא הגשת אסמכתה מאת כל אחד מהנושים המעידה על הסכמתו. לגבי חייב שהוא יחיד, מוצע לקבוע כי התקופות 45 ימים ו־45 , ימים90 ,המרביות האמורות יהיו, בהתאמה ימים נוספים. פרקי זמן אלה מוצעים על בסיס הניסיון המצטבר שנלמד מהנתונים לגבי הליכים שעניינם חייבים יחידים. הניסיון מלמד כי פרק זמן קצר יותר עלול דווקא לפגוע בסיכוייו של יחיד להגיע להסכמות, שכן נדרש פרק זמן ארוך יותר לצורך היכרות טובה של נושיו עם מצבו וכדי ליצור קרקע של אמון לצורך הבשלת הסדר חוב שניתן יהיה לאשרו. )לסעיף קטן (ה מוצע לקבוע כי אם לאחר שנתן צו עיכוב הליכים זמני שוכנע בית המשפט, מיוזמתו או לבקשת בעל עניין או מנהל ההסדר, כי חדל להתקיים תנאי מהתנאים שבסעיף קטן (א) המוצע לעיל או כי התקיים סייג מהסייגים שבסעיף קטן (ב) המוצע לעיל, רשאי הוא, לאחר שנתן הזדמנות לצדדים להביע את עמדתם, להורות על ביטול הצו. במקרה כזה בית המשפט יהיה רשאי להשהות את ביטול הצו כדי לאפשר הטלה מחדש של הגבלות או עיקולים שבוטלו ,ב המוצע להלן322 בשל מתן הצו לפי הוראות סעיף או כדי לאפשר הגשה של בקשה לצו לפתיחת הליכים. ,מוצע לקבוע כי לעניין החלטה על ביטול צו כאמור, יחולו (ג) לחוק. משמעות183 בשינויים המחויבים, הוראות סעיף קביעה זו היא כי ביטול צו עיכוב הליכים זמני לא יפגע בתוקפם של מכירה, העברה, תשלום או פעולה משפטית אחרת שנעשו כדין לפני הביטול. הסדר דומה נכלל בהוראת כו לחוק), וכן במראי מקום319טז ו־319 השעה (סעיפים אחרים בחוק המסדירים ביטול הליכים או מעבר בין סוגי (ג) לחוק).286(ב) ו־185 ,)(ב176 הליכים (סעיפים )לסעיף קטן (ו מוצע לקבוע כי בהליך לאישור הסדר חוב בעניין חייב שהוא תאגיד, ברירת המחדל תהיה שצו עיכוב הליכים זמני יחול רק על התאגיד עצמו, ואולם בית המשפט יהיה רשאי, בנסיבות חריגות ומטעמים שיירשמו, לעכב בתקופת 29 תוקפו של הצו אחד או יותר מההליכים המנויים בסעיף לחוק גם נגד מי שאינו התאגיד, ולעניין זה יחולו, בשינויים לחוק. משמעות הוראה זו היא30 המחויבים, הוראות סעיף כי בית המשפט יהיה רשאי לעכב הליכים גם נגד מי שאינו התאגיד רק אם מתקיימים שני תנאים: האחד, כי עיכוב ההליכים נגד אותו אדם חיוני לשם שיקומו הכלכלי של התאגיד, וזאת בשים לב בין השאר למידת תרומתו של אותו ,אדם להסדר החוב, בין תרומה כספית ובין אחרת; והשני כי ההליכים נגד אותו אדם נובעים מפעילותו בתאגיד או מהחובות שבהם חב התאגיד. הסדר דומה נכלל בהוראת ח לחוק).319 השעה (סעיף מצד אחד ההוראה המוצעת מעניקה לבית המשפט כלי שיוכל לסייע לרתום צד שלישי רלוונטי, לדוגמה נושא משרה בתאגיד, לטובת שיקומו הכלכלי של התאגיד באמצעות אישור הסדר חוב, ומצד שני היא מתנה את האפשרות להשתמש בכלי זה בקיומן של הצדקות מהותיות כאמור. מכיוון שעיכוב הליכים כלפי צד שלישי יוכל לעמוד בתוקפו רק בתקופת תוקפו של צו עיכוב ההליכים הזמני לגבי התאגיד, וכאמור לעיל מוצע לקצר את משך התקופה המרבי של צו כאמור וכך גם- לעומת משך עיכוב ההליכים לפי הוראת השעה מידת הפגיעה האפשרית בנושים כתוצאה מעיכוב ההליכים נגד הצד השלישי תוגבל בהיבט זה. ד ב ר י ה ס ב ר הצעות חוק הצ1 - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו 74 ,בקשה לצו עיכוב הליכים זמני תידון במעמד הצדדים (ז) ,ואולם רשאי בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו לתת את הצו במעמד צד אחד, אם שוכנע, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה, כי יש חשש סביר שהשהיית הדיון עד לקיומו במעמד הצדדים תסכל את מטרת הצו או תגרום לחייב נזק חמור; ניתן הצו במעמד צד אחד, יקיים בית המשפט דיון במעמד הצדדים בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ־7 ימים מיום שניתן הצו. לא יינתן סעד של עיכוב הליכים בהליך לאישור הסדר (ח) חוב לפי חלק זה אלא בהתאם להוראות חלק זה. ,הודעה על מתן צו עיכוב הליכים זמני תפורסם לציבור (ט) ואם ניתן הצו במעמד צד אחד תימסר ההודעה לכל אדם העלול להיפגע מכך, והכול באופן ובמועד שיקבע השר. ניתן צו עיכוב הליכים זמני לגבי חייב שהוא תאגיד, ישלח (י) התאגיד מייד עם מתן הצו העתק ממנו לרשם; פקע או בוטל הצו, יודיע על כך התאגיד לרשם באופן מיידי; הרשם יעמיד לעיון הציבור את דבר מתן הצו ואת דבר פקיעתו או ביטולו. יודגש כי בבואו של בית המשפט להפעיל את סמכותו לפי סעיף קטן זה, עליו לבדוק אם התנאים השונים שפורטו לעיל מתקיימים ביחס לכל ההליכים שעיכובם התבקש. לכן, אם למשל בית המשפט הורה בהליך הסדר חוב בעניינו של תאגיד על עיכוב של הליכים מסוימים נגד יחיד, אשר עומדים בתנאים שפורטו לעיל, ונושה של אותו יחיד מעוניין לבקש צו לפתיחת הליכים בעניינו בגין חובות שאינם קשורים לתאגיד האמור, לא יהיה ניתן, מכוח סעיף קטן זה, למנוע מהנושה לבקש צו כאמור. )לסעיף קטן (ז מוצע לקבוע כי בקשה לצו עיכוב הליכים זמני תידון במעמד הצדדים, כך יתאפשר לבית המשפט להתרשם מעמדתם של כלל בעלי העניין בהליך בטרם הוא מכריע ,בבקשה. לצד זאת מוצע לקבוע כי בית המשפט יהיה רשאי מטעמים מיוחדים שיירשמו, לתת את הצו במעמד צד אחד בלבד, אם שוכנע, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה, כי יש חשש סביר שהשהיית הדיון עד לקיומו במעמד הצדדים תסכל את מטרת הצו או תגרום לחייב נזק חמור. מוצע לקבוע כי אם הצו ניתן במעמד צד אחד, בית המשפט יקיים דיון שבו ישמע את כל הצדדים בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ־7 ימים מיום שניתן הצו. הסדר דומה קיים לגבי סעדים זמניים אחרים המוסדרים הן בחוק והן בתקנות סדר הדין האזרחי. )לסעיף קטן (ח מוצע להבהיר, למען הסר ספק, כי בהליך לאישור הסדר חוב לפי חלק י' לחוק לא יינתן סעד של עיכוב הליכים אלא בהתאם להוראותיו המפורשות של החלק האמור. כפי שתואר לעיל בהרחבה, התיקון המוצע מביא לסיומה את המחלוקת שהתעוררה בפסיקה עוד בתקופה שטרם חקיקת הוראת השעה בנוגע לסמכות בית המשפט לעכב הליכים בהליך לפי חלק י' לחוק. התיקון המוצע מכריע במחלוקת זו באמצעות יצירת דין חדש וספציפי, בהוראות חוק מפורשות. הוא קובע, מצד אחד, כי האפשרות לבקש ולקבל סעד מסוג עיכוב הליכים תעוגן באופן קבוע וכחלק בלתי וזאת בשונה מהמתכונת- נפרד מפרק ב' לחלק י' לחוק שנקבעה בחוק בנוסחו המקורי. מצד שני, הוא כולל איזונים והגבלות על הזכות לבקש סעד זה ועל הסמכות לתת סעד זה, ובהם, בין השאר, תנאי הסף השונים שפורטו לעיל וההוראות המפורשות הקוצבות את משך הזמן המרבי של עיכוב ההליכים. בהינתן דין ספציפי ומפורש זה, מובן מאליו כי אין כל צורך או הצדקה להידרש לדינים כלליים אחרים ולהישען עליהם כמקור סמכות למתן סעד מהסוג האמור בהליכים לפי חלק י' לחוק. מוצע להבהיר זאת במפורש כדי למנוע יישום לא נכון של הדין החדש וכן כדי להבטיח אחידות בין הערכאות השונות המיישמות את החוק, ולהגביר את הוודאות המשפטית לטובת ציבור המתדיינים. )לסעיף קטן (ט מוצע לקבוע כי הודעה על מתן צו עיכוב הליכים זמני תפורסם לציבור, ואם ניתן הצו במעמד צד אחד תימסר ההודעה לכל אדם העלול להיפגע מכך, והכול באופן ובמועד שיקבע השר. זאת, בדומה להוראות המקבילות (א) לחוק).26(ב) ו־21 לגבי צו לפתיחת הליכים (סעיפים מכוח הוראה זו ייקבעו הסדרים משלימים בתקנות לעניין פרסום ומסירת הודעות כאמור. )לסעיף קטן (י מוצע לקבוע כי אם ניתן צו עיכוב הליכים זמני לגבי חייב שהוא תאגיד, ישלח התאגיד מייד עם מתן הצו העתק ד ב ר י ה ס ב ר 75 הצעות חוק הצ1 - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו תוצאות צו עיכוב הליכים זמני ב.322 עם מתן צו עיכוב הליכים זמני לגבי חייב, וכל עוד הוא עומד :בתוקפו, יחולו הוראות אלה לא ייפרעו חובות העבר של החייב מנכסי החייב אלא )1( ;לפי הוראות חוק זה 'יוקפאו ההליכים נגד החייב לפי הוראות פרק ה )2( )(ב25 לחלק ב', ויחולו הוראות אותו פרק וכן הוראות סעיף :בשינויים המחויבים ובשינויים אלה לעניין ההוראות מפרק ו' לחלק ד' כפי שהוחלו (א) יראו חייב שהוא תאגיד כאילו היה- )2(29 בסעיף תאגיד שבית המשפט הורה על הפעלתו לשם שיקומו הכלכלי, ויראו חייב שהוא יחיד המנהל עסק כאילו היה ;157 יחיד שהממונה הורה על הפעלת עסקו לפי סעיף במקום "בטל" יבוא "רשאי- )4(29 לעניין סעיף (ב) ;"בית המשפט להורות על ביטולו ממנו לרשם החברות או רשם השותפויות, לפי העניין; וכי במקרה שבו פקע או בוטל הצו, התאגיד יודיע על כך לרשם הרלוונטי באופן מיידי. מוצע לקבוע כי הרשם יעמיד לעיון הציבור את דבר מתן הצו ואת דבר פקיעתו או ביטולו, לפי העניין. הוראות אלה דומות להוראות הקיימות בחוק לגבי מתן צו לפתיחת הליכים ולגבי ביטולו. ב המוצע322 לסעיף ב שיסדיר את322 מוצע להוסיף לחוק את סעיף תוצאותיו של צו עיכוב הליכים זמני. תוצאות הצו נובעות מהמעבר מהליכים פרטניים להליך קולקטיבי שבו מוסדרים לחוק).121 ו־25 יחסי החייב עם כלל הנושים (השוו: סעיפים מוצע כי עם מתן צו עיכוב הליכים זמני לגבי חייב, וכל :עוד הצו עומד בתוקפו, יחולו כמה הוראות כמפורט להלן )1( לפסקה מוצע לקבוע כי כל עוד הצו עומד בתוקפו לא ייפרעו חובות העבר של החייב מנכסי החייב אלא לפי הוראות חוק זה. איסור זה חל הן על פירעון חובות עבר באמצעות פעולות גבייה של הנושים והן על פירעון חובות על ידי החייב עצמו. זאת משום שמטרת הצו היא לסייע לאשר מתווה כולל לפירעון חובותיו של החייב במסגרת הסדר החוב המוצע. )2( לפסקה מוצע לקבוע כי כל עוד הצו עומד בתוקפו יוקפאו ,ההליכים נגד החייב לפי הוראות פרק ה' לחלק ב' לחוק ויחולו הוראות אותו פרק בשינויים המחויבים, ובכפוף :לכמה שינויים כלהלן השינוי הראשון הוא שלעניין ההוראות מפרק ו' לחלק בתקופת הצו- ) לחוק2(29 ד' לחוק כפי שהוחלו בסעיף יראו חייב שהוא תאגיד כאילו היה תאגיד שבית המשפט הורה על הפעלתו לשם שיקומו הכלכלי, ויראו חייב שהוא יחיד המנהל עסק כאילו היה יחיד שהממונה הורה על . זאת בהינתן שההוראות מפרק157 הפעלת עסקו לפי סעיף ) לחוק מגבילות מימוש2(29 ו' לחלק ד' לחוק שהוחלו בסעיף שעבודים כשעסקי החייב מופעלים, ויש הצדקה להחיל מגבלות אלה גם כאשר מדובר בהפעלה קצרת מועד של תאגיד או עסק מכוח צו עיכוב הליכים זמני (לפירוט על אודות המשמעויות של הפעלה כאמור ראו להלן דברי ד המוצעים).322ג ו־322 ההסבר לסעיפים ) לחוק לא יהיה4(29 השינוי השני הוא שלעניין סעיף ניתן להטיל עיקול על נכס מנכסי החייב, ובית המשפט יהיה רשאי להורות על ביטולו של עיקול שהוטל על נכס כאמור לפני מתן צו עיכוב ההליכים הזמני, למעט עיקול שדינו א לפקודת המסים (גבייה). הסדר12 כדין משכון לפי סעיף ) לעניין ביטולם של עיקולים4(29 זה שונה מהקבוע בסעיף שהוטלו לפני מתן צו לפתיחת הליכים. זאת משום שבניגוד להליך חדלות פירעון שבו מתמנה נאמן שהנכסים שעוקלו ,)עוברים לחזקתו (ולכן ניתן לבטל את העיקולים עליהם בהליך הסדר חוב המצב שונה, ונדרשת הצדקה פרטנית להסרת עיקול על ידי בית המשפט. )5(29 השינוי השלישי הוא, שעל אף האמור בסעיף בתקופת עיכוב ההליכים נושה לא יוכל להגיש- לחוק )5(29 בקשה לצו לפתיחת הליכים בעניינו של החייב. סעיף קובע כי בהליכי חדלות פירעון לא ניתן להמשיך או לפתוח בכל הליך משפטי אלא באישור בית המשפט ומטעמים מיוחדים שיירשמו. לצורך הגשמת מטרותיו של התיקון הנוכחי, מוצע כי בתקופה שבה צו עיכוב הליכים זמני לא יוכלו הנושים לבקש את אישור בית- עומד בתוקפו המשפט להגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים מכוח סעיף ) האמור, שסמכות בית המשפט לפיו לא נועדה למצב5(29 זה. כדי למנוע פתיחה במקביל בכמה הליכים לפי החוק שעוסקים באותו המקרה, מוצע כי אם בית המשפט נתן צו עיכוב הליכים זמני בעניינו של חייב, ונושה מעוניין לבקש אזי יהיה על הנושה להגיש- צו לפתיחת הליכים בעניינו לבית המשפט קודם כל בקשה לביטול צו עיכוב ההליכים ד ב ר י ה ס ב ר הצעות חוק הצ1 - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו 76 נושה לא יוכל להגיש- )5(29 (ג)  על אף האמור בסעיף ;בקשה לצו לפתיחת הליכים בעניינו של החייב לעניין נושים בעלי זכויות פירעון מיוחדות יחולו הוראות )3( פרק ו' לחלק ד' בשינויים המחויבים ובשינויים המפורטים ;))(א2( בפסקה רשאי בית המשפט להורות על- לגבי חייב שהוא יחיד )4( ביטולן של הגבלות שהוטלו עליו במסגרת הליכי גבייה לפני ;מתן הצו החייב יהיה מנוע מלהוציא נכסים מרשותו, למוכרם )5( או לשנות את מצבם או את זכויותיו בהם שלא במסגרת התנהלות כלכלית שוטפת וסבירה, ולעניין חייב שהוא תאגיד שלא במהלך עסקים רגיל, והכול אלא- או יחיד המנהל עסק ;באישור בית המשפט הזמני, ורק אם בקשתו זו תתקבל הוא יוכל להגיש בקשה ,לצו לפתיחת הליכים בהתאם להוראות חלקים ב' ו־ג' לחוק לפי העניין. )3( לפסקה בדומה להסדר שנקבע בהוראת השעה, מוצע לקבוע כי לעניין נושים בעלי זכויות פירעון מיוחדות יחולו הוראות פרק ו' לחלק ד' לחוק, בשינויים המחויבים ובכפוף לשינויים ) המוצעת לעיל. פרק ו' לחלק2( נוספים המפורטים בפסקה ד', שאותו מוצע להחיל כחלק מתוצאות צו עיכוב ההליכים הזמני, קובע בין השאר מגבלות על מימוש שעבודים, בהן ,מגבלות לגבי מימוש נכסים המשועבדים בשעבוד קבוע על גיבוש שעבוד צף, על מסירת נכסים שיש לגביהם זכות עיכבון ועל קבלת חזקה בנכסים הכפופים לשיור בעלות. מכיוון שהתיקון המוצע נועד לעגן בחוק כלי שיוכל לסייע לחייבים לשמר את פעילותם העסקית, יש הצדקה להחיל את המגבלות האמורות גם כאשר ניתן צו עיכוב הליכים זמני, כפי שהן חלות כשניתן צו לפתיחת הליכים. משמעות נוספת של ההוראה המוצעת היא כי ההוראות שבסימן ד' לפרק ו' בחלק ד', העוסקות בנושה בעל זכות קיזוז, יחולו אף הן בשינויים המחויבים כשניתן צו לעיכוב הליכים זמני. משמעות הדבר היא שהחובות המפורטים בסימן האמור יהיו ניתנים לקיזוז לפי הוראות ,אותו סימן כערכם במועד מתן צו עיכוב ההליכים הזמני וכי על נושה בעל זכות קיזוז תחול חובה להודיע על זכותו לחוק.256 האמורה למנהל ההסדר לפי הוראות סעיף )4( לפסקה לגבי חייב שהוא יחיד, מוצע לקבוע כי אם הוטלו על היחיד הגבלות במסגרת הליכי גבייה עובר למתן צו עיכוב ההליכים הזמני, בית המשפט יהיה רשאי להורות על ביטולן. זאת בדומה להוראה המוצעת לעיל בעניין עיקולים שהוטלו על נכסי החייב עובר למתן הצו, ובשונה מדינן של הגבלות אלה כאשר ניתן צו לפתיחת הליכים. עם מתן צו לפתיחת הליכים, ההגבלות הרלוונטיות מוטלות מכוח הוראות ייעודיות בחוק חדלות פירעון עצמו (ראו לחוק). בשונה מכך, במקרה של צו עיכוב הליכים142 סעיף זמני נדרשת הצדקה פרטנית לביטולן על ידי בית המשפט. )5( לפסקה מוצע לקבוע כי כל עוד הצו עומד בתוקפו החייב יהיה מנוע מלהוציא נכסים מרשותו, למוכרם או לשנות את מצבם או את זכויותיו בהם שלא במסגרת התנהלות כלכלית שוטפת וסבירה, ולעניין חייב שהוא תאגיד או , שלא במהלך עסקים רגיל- חייב שהוא יחיד המנהל עסק והכול אלא באישור בית המשפט. סעיף זה מעגן איסור דיספוזיציה אשר בא באופן מובנה יחד עם עיכוב ההליכים כאחת מתוצאותיו המשפטיות של הצו. הוראה זו נועדה ,להבטיח שבתקופת עיכוב ההליכים החייב יוכל, מצד אחד להמשיך בפעילותו השוטפת ולשמור את נכסיו ברשותו לטובת פירעון חובותיו במסגרת ההסדר, ומצד שני יוגבל מלבצע שינויים חד־צדדים בפעילותו או במצבת נכסיו כל עוד הנושים מנועים מלפעול. ד ב ר י ה ס ב ר 77הצעות חוק הצ1 - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו היה החייב יחיד, יורה בית המשפט על עיכוב יציאתו )6( מהארץ; היה החייב תאגיד, יורה בית המשפט על עיכוב יציאתו מהארץ של אדם שעוכבו הליכים נגדו לפי סעיף א(ו); והכול אלא אם כן מצא בית המשפט כי בנסיבות322 העניין מוצדק שלא להורות על עיכוב היציאה מהארץ, ורשאי הוא להתלות את עיכוב היציאה מהארץ או להתנות את ;היציאה מהארץ במתן ערובה להנחת דעתו ) יחולו לגבי חייב שהוא יחיד.4(121 הוראות סעיף 7) ( הוראות בעניין הפעלת תאגיד בתקופת צו עיכוב הליכים זמני ג.322 ניתן לגבי חייב שהוא תאגיד צו עיכוב הליכים זמני, יחולו על :הפעלתו בתקופת תוקפו של הצו הוראות אלה עסקי התאגיד יופעלו רק כדי לאפשר את המשך קיומו )1( ;כעסק פעיל ובהתאם לתוכנית ההפעלה התאגיד ינהל את נכסיו באופן יעיל ומיטבי לשמירת )2( ;ערכם ולהשבחתם )6( לפסקה מוצע לקבוע הוראות לעניין עיכוב יציאה מהארץ שיחולו כל עוד הצו עומד בתוקפו. מוצע כי ברירת המחדל ,במתן צו עיכוב ההליכים הזמני במקרה שהחייב הוא יחיד ;תהיה שבית המשפט יורה על עיכוב יציאתו מהארץ ובמקרה שהחייב הוא תאגיד, ברירת המחדל תהיה שבית המשפט יורה על עיכוב יציאתו מהארץ של אדם שעוכבו א(ו) שהוצע לעיל. מוצע לקבוע322 הליכים נגדו לפי סעיף כי בית המשפט יוסמך לסטות מברירת המחדל האמורה אם מצא כי בנסיבות העניין מוצדק שלא להורות על עיכוב היציאה מהארץ כאמור, וכי בית המשפט יהיה רשאי להתלות את עיכוב היציאה מהארץ או להתנות את היציאה מהארץ במתן ערובה להנחת דעתו. ההצדקה להוראה המוצעת טמונה בכך שאחת מתוצאותיו של צו עיכוב הליכים זמני היא שנושי החייב מנועים מלהמשיך או מלפתוח הליכי גבייה בעניינו, ובתוך כך הם מנועים מלבקש את עיכוב יציאתו מהארץ. כדי למנוע ניצול של עיכוב ההליכים לצורך בריחה מהארץ ומהנושים, יש מקום להורות על עיכוב יציאה מהארץ מכוח הוראה מיוחדת ) לחוק.2(142 שתיקבע בחוק, זאת בדומה להוראת סעיף )7( לפסקה לגבי חייב שהוא יחיד, מוצע לקבוע כי כל עוד הצו ) לחוק העיקרי, קרי4(121 עומד בתוקפו יחולו הוראות סעיף לא יינתן צו מאסר לביצוע מאסר במקום קנס שהוטל על א לחוק129 7 לחוק העונשין או לפי סעיף1 היחיד לפי סעיף . בדומה1982-סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב ליחיד המנוע מלשלם את חובותיו משום שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים, כך גם לגבי יחיד המנוע מלשלם את ,חובותיו מכוח צו עיכוב הליכים זמני שנתן בית המשפט אין הצדקה להפעלת מאסר מהסוג האמור. ג המוצע322 לסעיף ג שיעגן הוראות322 מוצע להוסיף לחוק את סעיף מיוחדות לעניין הפעלת תאגיד אשר יחולו על התאגיד בתקופת תוקפו של צו עיכוב ההליכים הזמני. הפעלת תאגיד בתקופת הצו, שבמהלכה הנושים מנועים מלפעול לגביית חובם בלי שמתמנה נאמן, היא פעולה רגישה שעשויה להשפיע על הנושים באופן מהותי. לכן מוצע לקבוע הוראות שונות להסדרת אופן הפעלת התאגיד בתקופת הצו. ההוראות המוצעות להלן מבוססות על ההוראות לעניין הפעלת תאגיד המעוגנות בחלק ב' לחוק, בגרסה ההולמת תקופת הפעלה זמנית וקצרה יותר, ובשינויים המתאימים לאופיו של הליך לפי חלק י' לחוק ולכך שבהליך זה לא מתמנה נאמן. הוראות דומות נכללו בהוראת השעה. מוצעות הוראות שונות בעניין ניהול נכסים וביצוע ,עסקאות בתקופת ההפעלה. בפרט מוצע כי בתקופת הצו עסקי התאגיד יופעלו רק כדי לאפשר את המשך קיומו כעסק פעיל ובהתאם לתוכנית ההפעלה כהגדרתה בסעיף א שהוצע לעיל; התאגיד יחויב לנהל את נכסיו באופן321 יעיל ומיטבי לשמירת ערכם ולהשבחתם; והתאגיד יוגבל כך שלא יורשה לבצע עסקה חריגה כהגדרתה בחוק החברות (כלומר עסקה שאינה במהלך העסקים הרגיל או שאינה בתנאי שוק או שהיא עסקה מהותית) ולא יורשה לבצע חלוקה כהגדרתה בחוק החברות (כלומר מתן דיבידנד או התחייבות לתת דיבידנד), והכול אלא באישור בית המשפט. מוצע לחייב את התאגיד לציין בצד שמו, בכל מסמך או פרסום מטעמו, את הביטוי "בעיכוב הליכים זמני בהליך לאישור הסדר חוב". הסדר דומה נכלל בחוק ביחס לתאגיד ) וכן בהוראת27 שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים (סעיף 7)).(יא319 השעה (סעיף ד ב ר י ה ס ב ר הצעות חוק הצ1 - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו 87 התאגיד לא יבצע עסקה חריגה או חלוקה כהגדרתן )3( , לחוק החברות270 בחוק החברות, או עסקה המנויה בסעיף ;אלא באישור בית המשפט בית המשפט רשאי להורות על איסור לבצע עסקאות )4( מסוימות או סוג מסוים של עסקאות, או להתנות את ביצוען ;באישורו ,התאגיד יציין בצד שמו, בכל מסמך או פרסום מטעמו )5( ;"את הביטוי "בעיכוב הליכים זמני בהליך לאישור הסדר חוב התאגיד רשאי לעשות שימוש בנכס המשועבד בשעבוד )6( קבוע, בנכס שחל עליו שעבוד צף או בנכס הכפוף לשימור בעלות, במהלך העסקים הרגיל בלבד, ויחולו הוראות סעיפים ", בשינויים המחויבים ובשינוי זה: במקום "הנאמן64 ו־63 ,61 ;"יבוא "התאגיד )(א), (ב65 לעניין מימון פעילות התאגיד יחולו הוראות סעיף )7( "ו–(ו), בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: במקום "הנאמן יבוא "התאגיד" ובמקום "בהפעלה" יבוא "בתקופת תוקפו של ;"צו עיכוב הליכים זמני לעניין ביטול חוזה קיים שהתאגיד צד לו, יחולו הוראות 8) ( 7, בשינויים המחויבים ובשינויים4 7 עד1 ו־69 ,68 ,66 סעיפים אלה: במקום "הנאמן" יבוא "התאגיד", במקום "שיקומו ,)7(ב1 הכלכלי" יבוא "אישור הסדר החוב בעניינו", ובסעיף ;"7 ימים" ימים" יבוא45" במקום לעניין הספקת שירותים ומצרכים חיוניים לתאגיד יחולו )9( ;7 בשינויים המחויבים9 77 עד הוראות סעיפים השותף- ) המנהל הכללי, ובתאגיד שהוא שותפות10( המנהל הכללי של- הכללי, ואם השותף הכללי הוא חברה חברת השותף הכללי, ידווח למנהל ההסדר, לבעלי העניין בהסדר החוב ולממונה, באופן מיידי, על שינוי מהותי במצב עסקיו או במצבו הכלכלי של התאגיד; בית המשפט רשאי ;להטיל את חובת הדיווח על נושא משרה אחר בתאגיד הדיווח ייעשה בדרך שיורה בית המשפט. מוצע לקבוע כי התאגיד יהיה רשאי לעשות שימוש בנכס המשועבד בשעבוד קבוע, נכס שחל עליו שעבוד צף או נכס הכפוף לשימור בעלות, במהלך העסקים הרגיל לחוק בשינויים המפורטים64 ו־63 ,61 בלבד, ויחולו סעיפים בסעיף המוצע. שימוש בנכסים אלה עשוי להיות חיוני לשם המשך הפעלת התאגיד ומניעת הידרדרותו הכלכלית. לצד זאת ההוראות האמורות מחייבות להעניק לנושים הגנה הולמת כמשמעותה בחוק. מוצע לקבוע כי לעניין מימון פעילות התאגיד יחולו (א), (ב) ו–(ו) לחוק בשינויים המפורטים בסעיף65 סעיפים המוצע. בדרך זו יחול בתקופת הצו ההסדר המאפשר קבלת אשראי בידי התאגיד, כך שהתאגיד יידרש לאישור בית ,המשפט כדי לקחת אשראי המגדיל את מצבת חובותיו ולצד זאת ככלל יוענק לאותו אשראי מעמד עדיף לעומת שאר נושי התאגיד (מעמד של הוצאות הליך). לעניין ביטול חוזה קיים שהתאגיד צד לו, מוצע לקבוע ,7 לחוק4 7 עד1 ו־69 ,68 ,66 כי יחולו הוראות סעיפים בשינויים המפורטים בסעיף המוצע. לעניין תחולת סעיף 7(ב) לחוק, המאפשר פנייה לבית המשפט בבקשה שיורה1 על המשך קיומו של חוזה, מוצע לקבוע כי פרק הזמן לפנייה 7 ימים ממועד מסירת הודעת הצד השני כאמור יהיה ימים. קיצור45 לחוזה על כוונתו לבטל את החוזה, במקום לוחות הזמנים מוצע על רקע הקיצור הכללי של משך עיכוב ההליכים בהליך הסדר חוב. לצד זאת יודגש כי לפי ד ב ר י ה ס ב ר 79 הצעות חוק הצ1 - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו הוראות בעניין התנהלות כלכלית של יחיד בתקופת צו עיכוב הליכים זמני ד.322 ניתן לגבי חייב שהוא יחיד צו עיכוב הליכים זמני, יחולו עליו :בתקופת תוקפו של הצו הוראות אלה היחיד לא יבצע עסקאות בנכסיו שלא במסגרת התנהלות )1( שאינן- כלכלית שוטפת וסבירה, ולעניין יחיד המנהל עסק במהלך עסקיו הרגיל, והכול אלא באישור בית המשפט; אישור כאמור יכול להינתן לעסקה מסוימת או לסוג מסוים של ;עסקאות ויכול שיינתן מראש היחיד לא יתקשר בעסקה או יבצע פעולה הכרוכות )2( בקבלת אשראי, אלא באישור בית המשפט; אישור כאמור ;יכול שיינתן לעניין מסוים או לעסקה או לפעולה מסוימת ואולם היחיד יוכל להתקשר בעסקה או לבצע פעולה הכרוכות בקבלת אשראי בלא אישור בית המשפט כאמור לצורך הוצאת הוצאות הנחוצות למחייתו, ויחולו לעניין זה הוראות הממונה (ב), בשינויים המחויבים ובשינוי זה: במקום123 לפי סעיף ;""אישור הממונה" יבוא "אישור בית המשפט היחיד ידווח לממונה ולמנהל ההסדר על כל שינוי )3( ;מהותי בפרט הנוגע למצבו הכלכלי שדיווח עליו לפי פרק זה יחיד המתקשר בעסקה או מבצע פעולה הכרוכות )4( בקבלת אשראי יעשה כן בשם שלפיו ניתן לגביו צו עיכוב ההליכים הזמני, ויציין כי הוא "בעיכוב הליכים זמני בהליך לאישור הסדר חוב"; על היחיד יחולו הוראות הממונה לפי (ב), לעניין סוגי עסקאות שבהן לא תחול החובה לציין124 סעיף ;את דבר הימצאותו בהליך ,)1(ג322 לגבי יחיד המנהל עסק יחולו גם הוראות סעיף )5( ), בשינויים המחויבים.9( 7) עד(–) ו5( ,)4( ,)2( 7(ב) לחוק, שיחול על פי התיקון המוצע בשינויים1 סעיף המפורטים לעיל, ממילא ישנו שיקול דעת לבית המשפט המאפשר להאריך במקרים המתאימים את התקופה להגשת הבקשה האמורה. לעניין הספקת שירותים ומצרכים חיוניים לתאגיד ,7 לחוק9 77 עד מוצע לקבוע כי יחולו הוראות סעיפים בשינויים המחויבים. החלת סעיפים אלה נועדה לאפשר לתאגיד להמשיך לקבל שירות תשתית ומצרכים שהם חיוניים להפעלתו, ושמניעתם עלולה לסכל את ההפעלה הזמנית על כל הכרוך בה. סעיפים אלה גם מגנים על התאגיד מפני סחיטה של הספקים העשויים להתנות את אספקתם בתשלום חובות עבר. מוצע להטיל על אורגנים שונים בתאגיד חובת דיווח על אודות שינוי מהותי במצב עסקיו או במצבו הכלכלי של התאגיד. הוראות אלה נחוצות ליצירת שקיפות בין התאגיד לבין בעלי העניין, ולאפשר פיקוח ישיר של הנושים על הפעלת התאגיד בתקופת תוקפו של צו עיכוב ההליכים הזמני. ד המוצע322 לסעיף ד שיעגן הוראות322 מוצע להוסיף לחוק את סעיף מיוחדות בעניין התנהלות כלכלית של חייב שהוא יחיד אשר יחולו על היחיד בתקופת תוקפו של צו עיכוב ההליכים הזמני. הוראות דומות נכללו בהוראת השעה. מוצע לעגן בסעיף הוראות כלליות לגבי ביצוע עסקאות על ידי היחיד, ולצידן הוראות מיוחדות לגבי התקשרות בעסקה או ביצוע פעולה הכרוכות בקבלת אשראי. מוצע לחייב את היחיד לדווח לממונה ולמנהל ההסדר על שינויים מהותיים בנוגע למצבו הכלכלי. מוצע לקבוע כי יחיד המתקשר בעסקה או מבצע פעולה הכרוכות בקבלת אשראי יעשה כן בשם שלפיו ניתן לגביו צו עיכוב ההליכים הזמני ויציין את דבר הימצאותו בהליך, למעט במקרים חריגים כמפורט בסעיף המוצע. לגבי יחיד המנהל עסק, מוצע לקבוע כי יחולו על הפעלת עסקו של היחיד, בשינויים המחויבים, גם הוראות רלוונטיות לעניין הפעלת תאגיד בתקופת צו עיכוב הליכים ג המוצע לעיל.322 זמני, הכלולות בסעיף ד ב ר י ה ס ב ר הצעות חוק הצ1 - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו 80 ."סימן ד': אישור הסדר חוב בידי בעלי העניין ובידי בית המשפט 325 תיקון סעיף .6 - לחוק העיקרי325 בסעיף ;"בכותרת השוליים, אחרי "חובות" יבוא "ותנאים )1( :האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא )2( "(ב)  לא ניתן לכלול בהסדר חוב תנאי הנוגע לפתיחת הליכי חדלות פירעון או תנאי שלפיו הסדר החוב יאושר כתוכנית לשיקום כלכלי או כצו לשיקום כלכלי "במסגרת הליכי חדלות פירעון. הוספת כותרת 'סימן ה 7.: לחוק העיקרי יבוא325 אחרי סעיף .""סימן ה': הוראות שונות 326 תיקון סעיף 8.- לחוק העיקרי326 בסעיף ;בכותרת השוליים, המילה "מינוי" תימחק )1( :אחרי סעיף קטן (א) יבוא )2( )  עם מתן צו עיכוב הליכים זמני ימנה בית המשפט מנהל הסדר כאמור1"(א בסעיף קטן (א), והוא יפעל מטעם בית המשפט להבטחת הניהול התקין של ;"ההליכים לאישור הסדר החוב והשמירה על נכסי החייב במהלכם. :אחרי סעיף קטן (ב) יבוא )3( ,)  סמכויות הממונה לגבי נאמן לפי הוראות חלק ו' יהיו נתונות לממונה1"(ב ;"בשינויים המחויבים, גם לגבי מנהל הסדר. בסעיף קטן (ג), אחרי "שכרו וסמכויותיו" יבוא "לרבות סמכויות נוספות שיוקנו לו )4( אם מונה בהליך שבו ניתן צו עיכוב הליכים זמני" ובמקום "ולעניין" יבוא "וכן לעניין". כחלק מלקחי עבודת המטה שבחנה את יישום סעיפים הוראת השעה, מוצע להבהיר בחוק באופן 9 ו־6 מפורש שלא ניתן להשתמש בהליכים לאישור הסדר חוב כדי להתנות על הליכי חדלות פירעון או לרוקנם מתוכן. הוראות אלה נועדו למנוע תופעה פסולה של מעבר מלאכותי מהליכי הסדר חוב להליכי חדלות פירעון אף במקרים שבהם הסדר החוב אושר, במטרה לעקוף מנגנונים חוקיים שונים ובייחוד כדי לאפשר לחייב להישען על הקופה הציבורית לצורך כיסוי חובותיו לעובדיו בלי שמתקיים הליך חדלות פירעון אמיתי בפיקוח נאמן. כחלק מתופעה זו נעשה בחלק מהמקרים ניסיון לאשר במסגרת הליכי חדלות פירעון את אותו הסדר חוב שהחייב הציע ושכבר אושר בחלק י', מהלך שהוא שימוש לרעה בהוראות חלק י' כדי להשפיע באופן פסול על הליכי חדלות פירעון. 6 לפיכך מוצעים שני תיקונים משלימים. בסעיף לחוק ולהבהיר בו במפורש כי325 מוצע לתקן את סעיף לא ניתן לכלול בהסדר חוב תנאי הנוגע לפתיחת הליכי חדלות פירעון או תנאי שלפיו הסדר חוב יאושר כתוכנית לשיקום כלכלי או כצו לשיקום כלכלי במסגרת הליכי חדלות פירעון. ג327 מוצע להוסיף לחוק את סעיף9 כמו כן בסעיף שעניינו היחס בין הסדר חוב לבין תוכנית לשיקום כלכלי. בסעיף זה מוצע לקבוע כי במסגרת הליכי חדלות פירעון לא יהיה ניתן לקבוע כי יראו הסדר חוב שאושר לפי הוראות חלק י' לחוק כאילו היה תוכנית לשיקום כלכלי שאושרה לפי הוראות חלק ב' לחוק. לחוק ולקבוע כי326 מוצע לתקן את סעיף 8 סעיף עם מתן צו עיכוב הליכים זמני, ימנה בית (א), והוא יפעל מטעם326 המשפט מנהל הסדר לפי סעיף בית המשפט להבטחת הניהול התקין של ההליכים לאישור הסדר החוב והשמירה על נכסי החייב במהלכם. סעיף (א) מנוסח בלשון רשאי, ובאופן עקרוני מאפשר לבית326 המשפט שיקול דעת שלא למנות מנהל הסדר בהליך. אומנם בפועל בתי המשפט הדנים בהליכי הסדר חוב נוהגים ברוב ,המוחץ של המקרים למנות מנהלי הסדר בהליכים אלה ואולם בהינתן שצו עיכוב הליכים זמני מטיל מגבלות על הנושים מלפעול באופן עצמאי לגביית חובות החייב כלפיהם, מוצע לקבוע כי כאשר בית המשפט מוצא לנכון לתת צו כאמור תחול חובה למנות מנהל הסדר עם מתן הצו. בהלימה לכך מוצע להגדיר את תפקידו של מנהל ההסדר כשניתן צו עיכוב הליכים זמני כמי שפועל מטעם בית המשפט כדי להבטיח את ניהולו התקין של ההליך והשמירה על נכסי התאגיד. הוראה זהה נכללה בהוראת כא(א) לחוק).319יג(א) ו־319 השעה (סעיפים ד ב ר י ה ס ב ר 81 הצעות חוק הצ1 - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו הוספת סעיפים ג327 א עד327 .9 : לחוק העיקרי יבוא327 אחרי סעיף "מעבר להליכי חדלות פירעון א.327 ניתן בעניינו של חייב צו עיכוב הליכים זמני, והתקיים (א) :)אחד מאלה, יחולו הוראות סעיף קטן (ב פקע או בוטל צו עיכוב ההליכים הזמני וניתן צו )1( לפתיחת הליכים בעניינו של החייב בעקבות בקשה לצו ;שהגיש החייב בטרם הפקיעה או הביטול האמורים הושהה ביטולו של צו עיכוב ההליכים הזמני לפי )2( ) וניתן צו לפתיחת הליכים בעניינו של2()א(ה322 סעיף החייב בעקבות בקשה לצו שהוגשה בתקופת ההשהייה האמורה. )(ב לעניין הליכי חדלות הפירעון בעניינו של החייב )1( יראו את מועד מתן צו עיכוב ההליכים הזמני כמועד מתן הצו לפתיחת הליכים, ואת מועד הגשת הבקשה להבאת הסדר החוב לאישור בעלי העניין שבמסגרתה כמועד הגשת- התבקש צו עיכוב ההליכים הזמני הבקשה לצו לפתיחת הליכים; ואולם המועד להגשת (א) יהיה בתוך שישה חודשים210 תביעת חוב לפי סעיף ;ממועד פרסומו של הצו לפתיחת הליכים על מינוי מנהל ההסדר ימשיכו לחול אותם הכללים (ב) הם זהים לכללים326 החלים עליו כיום, אשר לפי סעיף ,החלים על מינוי נאמן בהליכי חדלות פירעון. נוסף על כך וגם כן בדומה לנאמן, מוצע להבהיר כי סמכויות הפיקוח למשל מכוח- וההנחיה הנתונות לממונה לגבי נאמן יהיו נתונות לממונה גם לגבי- לחוק275 עד272 סעיפים מנהל הסדר. מבחינת סמכויותיו ואופי תפקידו, מנהל הסדר נבדל מנאמן באופן מהותי. כך, בשונה מנאמן, מנהל הסדר לא נכנס בנעלי החייב ולא מקבל לידיו את המושכות לניהול ענייניו הכלכליים של החייב. מנהל הסדר לא מקבל ,סמכויות לנהל את נכסי החייב והנכסים אינם מוקנים לו ,לא נתונה לו הסמכות לבטל חוזה קיים הנתונה לנאמן הוא לא נכנס בנעלי- ובמקרה של חייב שהוא תאגיד , כשמו כן הוא- האורגנים של התאגיד. מנהל ההסדר אמון על ניהול היבטים שונים הנוגעים לגיבוש, אישור (א) קובע כי326 וביצוע הסדר החוב. בנוסחו הקיים סעיף מנהל הסדר יופקד על ביצוע הפעולות האלה, כולן או חלקן: הכרעה לעניין זכות הצבעה וכוח הצבעה של בעלי העניין באסיפות הסוג; הכרעה לעניין היקף הזכויות של בעלי העניין בהסדר החוב שאושר, לשם חלוקת התמורה לפי הוראות ההסדר; ופעולות נוספות הדרושות ליישום הסדר החוב שאושר, כפי שיורה בית המשפט. במסגרת הוראת השעה נמסרו למנהל ההסדר סמכויות נוספות. כהשלמה לתיקון המוצע, ייקבעו הוראות לעניין מנהל ההסדר וסמכויותיו במסגרת תקנות מכוח הסמכות שבסעיף (ג) לחוק. לשם כך מוצע להבהיר כי סעיף זה מסמיך326 את השר, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת ועדת החוקה), לקבוע הוראות לעניין סמכויות- (להלן נוספות שיוקנו למנהל הסדר שמונה בהליך שבו ניתן צו עיכוב הליכים זמני. א המוצע327 לסעיף א שיסדיר את327 מוצע להוסיף לחוק את סעיף המעבר מצו עיכוב הליכים זמני בהליך הסדר חוב לפי 'חלק י' לחוק אל הליכי חדלות פירעון לפי חלקים ב' או ג לחוק, לפי העניין. סעיף זה נועד להבטיח כי באותם מקרים שבהם בית המשפט ימצא לנכון להתיר מעבר רציף בין הליכי הסדר חוב להליכי חדלות פירעון, מעבר זה יבוצע בדרך נכונה, יעילה והוגנת. בסעיף קטן (א) מוצע לתחום את תחולתו של סעיף א כך שיחול רק על הליכי חדלות פירעון שהוגשה בקשה327 ,לפתוח בהם בשלב שבו צו עיכוב הליכים זמני חל על החייב כלומר כאשר נעשה מעבר רציף בין ההליכים. בהתאם לכך מוצע להגדיר שני מצבים שבהם יחול הסעיף. המצב הראשון הוא כאשר בית המשפט הורה על צו עיכוב הליכים זמני בעניינו של חייב, ולאחר מכן הצו פקע או בוטל, וניתן צו לפתיחת הליכים בעניינו של החייב בעקבות בקשה שהוגשה עוד בטרם הפקיעה או הביטול האמורים. המצב השני הוא כאשר צו לפתיחת הליכים בעניינו של החייב ניתן בעקבות בקשה שהוגשה בתקופה שבמהלכה בית המשפט השהה את ביטולו של צו עיכוב ההליכים הזמני בעניינו של החייב, לפי ) המוצע לעיל.2()א(ה322 סעיף מוצע לקבוע שבכל אחד משני המצבים האמורים :יחולו ההוראות שלהלן, הכלולות בסעיף קטן (ב) המוצע ד ב ר י ה ס ב ר הצעות חוק הצ1 - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו 82 דין הוצאות הליך אישור הסדר החוב יהיה )2( ,כדין הוצאות הליכי חדלות הפירעון; לעניין פסקה זו כל ההוצאות- ""הוצאות הליך אישור הסדר החוב הנובעות מפעולות שביצע מנהל ההסדר במסגרת ההליך, לרבות שכרו, ולעניין חייב שהוא תאגיד או גם סכומים נוספים שרואים אותם- יחיד המנהל עסק ) או לפי סעיף9( 7) עד(ג322 כהוצאות הליך לפי סעיף ), לפי העניין, וכן הוצאות שהחייב התחייב בהן5(ד322 בהתאם לתוכנית ההפעלה. ,186 לגבי יחיד בעל חובות בסכום נמוך כהגדרתו בסעיף (ג) )שהגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים כאמור בסעיף קטן (א לא יחול סימן ב' לפרק י"ב בחלק ג', לעניין גיבוש הסדר- תשלומים. אי־מינוי מנהל הסדר כנאמן ב.327 מנהל הסדר שמונה בהליך לאישור הסדר חוב לגבי חייב לא ימונה לאחר מכן לנאמן בהליכי חדלות פירעון לגבי אותו חייב. )  לעניין הליכי חדלות הפירעון לגבי החייב יראו את1( מועד מתן צו עיכוב ההליכים הזמני שניתן בעניינו כמועד מתן הצו לפתיחת הליכים, ואת מועד הגשת הבקשה להבאת הסדר החוב לאישור בעלי העניין שבמסגרתה כמועד הגשת הבקשה- התבקש צו עיכוב ההליכים הזמני ,לצו לפתיחת הליכים. הוראה זו, המנוסחת בלשון כללית נוגעת לנפקויות הרבות והשונות שישנן בדין למועד מתן הצו. היא נחוצה, בין השאר, כדי להתגבר על ההוראות המאפשרות ביטול עסקאות שנעשו בתקופה הסמוכה למתן הצו לפתיחת הליכים, וזאת כדי להפחית חששות שעלולים להתעורר אצל צדדים השוקלים ביצוע עסקאות עם חייב בתקופת עיכוב ההליכים מפני ביטול העסקאות בדיעבד. ,לצד זאת מוצע לקבוע כי על אף ההוראה הכללית האמורה באותם מקרים שעליהם חל הסעיף, המועד להגשת תביעת (א) לחוק יהיה בתוך שישה חודשים210 חוב לפי סעיף ממועד פרסומו של הצו לפתיחת הליכים, כך שתישמר זכותם של נושים להגיש תביעות חוב בהליך חדלות ;הפירעון שאליו עבר החייב, לפי מועד מעודכן )  דין הוצאות הליך אישור הסדר החוב יהיה כדין2( הוצאות הליכי חדלות פירעון. לעניין פסקה זו, מוצע להגדיר את המונח "הוצאות הליך אישור הסדר החוב" ככולל את כל ההוצאות הנובעות מפעולות שביצע מנהל ההסדר במסגרת ההליך, לרבות שכרו, ולעניין חייב שהוא תאגיד גם סכומים נוספים שרואים אותם- או יחיד המנהל עסק כהוצאות הליך לפי ההוראות לעניין הפעלה שאותן הוצע ) לגבי5(ד322 ) לגבי תאגיד ובסעיף9( 7) עד(ג322 לעגן בסעיף יחיד המנהל עסק; ונוסף על האמור גם הוצאות שהחייב התחייב בהן בהתאם לתוכנית ההפעלה כהגדרתה בסעיף א שהוצע לעיל. הוראה זו נועדה בין השאר להקל על321 חייב המבקש לפתוח בהליך לאישור הסדר חוב, להגיע להסכמות עם צדדים רלוונטיים לצורך מימון הוצאותיו בתקופת ההפעלה. בסעיף קטן (ג) מוצע לקבוע, לגבי יחיד בעל חובות לחוק, שהגיש בקשה186 בסכום נמוך כהגדרתו בסעיף ,לצו לפתיחת הליכים כאמור בסעיף קטן (א) המוצע לעיל כי לא יחול סימן ב' לפרק י"ב בחלק ג' לחוק, לעניין גיבוש הסדר תשלומים. זאת משום שיחיד כאמור כבר ניסה להגיע להסדר חוב בהליך לפי חלק י' וההנחה היא שאם הסדר זה לא אושר אז אין הצדקה לנסות להגיע להסדר תשלומים באופן שיעכב את הדיון וההכרעה בבקשתו של היחיד לצו לפתיחת הליכים. ב המוצע327 לסעיף ב ולקבוע בו כי327 מוצע להוסיף לחוק את סעיף מנהל הסדר שמונה בהליך לאישור הסדר חוב לגבי חייב יחיד או תאגיד לפי חלק י' לחוק, לא ימונה לאחר מכן לנאמן בהליכי חדלות פירעון לגבי אותו החייב לפי חלקים ב' או ג' לחוק. במסגרת הוראת השעה הוחל סעיף זהה כט319 על הליכים בעניינו של חייב שהוא יחיד (סעיף לחוק). מוצע להרחיב תחולתו של הסעיף כך שיחול גם על הליכים בעניינו של חייב שהוא תאגיד. עניינה של ההוראה המוצעת אינו בכשירותם או באופן תפקודם של מנהלי הסדר או של נאמנים. מובן כי מי שנמנה עם רשימת הנאמנים כשיר לשמש הן בתפקיד מנהל הסדר והן בתפקיד נאמן, וחזקה עליו שיפעל בכל תפקיד שאליו יתמנה לטובת העניין ומשיקולים ענייניים בלבד. עניינה של ההוראה האמורה ממוקד ביצירת תמריצים נכונים לגורמים השונים המעורבים בהליכים. ראשית, בדרך זו מנהל ההסדר עצמו לא יהיה אדיש לשאלה אם הסדר החוב המוצע יאושר. נוסף על כך, ינוטרל התמריץ שנוצר בתקופת הוראת השעה ד ב ר י ה ס ב ר 83 הצעות חוק הצ1 - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו היחס בין הסדר חוב לבין תוכנית שיקום כלכלי ג.327 במסגרת הליכי חדלות פירעון לא ניתן לקבוע כי יראו הסדר חוב שאושר לפי חלק זה כתוכנית לשיקום כלכלי שאושרה "לפי סימן ג' לפרק ז' בחלק ב'. תיקון חוק הסכמים בנכסים פיננסיים .10 , בהגדרה "הליכי חדלות1 , בסעיף2‏2006-בחוק הסכמים בנכסים פיננסיים, התשס"ו פירעון", אחרי "הליכי חדלות פירעון" יבוא "או הליכים לאישור הסדר חוב". תיקון חוק מערכות תשלומים .11 - 3‏2008-בחוק מערכות תשלומים, התשס"ח )(ב), במקום "נגדו" יבוא "לגביו", ואחרי "הליכי חדלות פירעון" יבוא "או1(8 בסעיף )1( ;"הליכים לאישור הסדר חוב )" יבוא "או צו עיכוב הליכים זמני לפי3()(א20 (א), אחרי "לפי סעיף15 בסעיף )2( א".322 סעיף תיקון חוק ניירות ערך .12 - 4‏1968-בחוק ניירות ערך, התשכ"ח ;"(ב), אחרי "צו לפתיחת הליכים" יבוא "או צו עיכוב הליכים זמני35 בסעיף )1( - )א(א50 בסעיף )2( בהגדרה "הליכי חדלות פירעון או פירוק", אחרי "צו לפתיחת הליכים" יבוא (א) ;""או צו עיכוב הליכים זמני :לפני ההגדרה "צו פירוק" יבוא (ב) כמשמעותם בחוק- """צו לפתיחת הליכים" ו"צו עיכוב הליכים זמני ;"חדלות פירעון ושיקום כלכלי - 4א50 בסעיף )3( בסעיף קטן (א), בהגדרה "המועד הקובע", בסופה יבוא "או צו עיכוב הליכים (א) ;"זמני, לפי העניין לתאגידים לפתוח דווקא בהליך הסדר חוב לפי חלק י', גם במקרים שבהם היה ברור מלכתחילה כי ההליך המתאים ,'לנסיבותיו של החייב הוא הליך חדלות פירעון לפי חלק ב כדי שבהמשך הדרך בעת המעבר להליך חדלות פירעון יתאפשרו לתאגיד תנאי כניסה נוחים יותר מבחינת זהות הנאמן שיתמנה בעניינו ושעימו הנהלת התאגיד עבדה בתקופת עיכוב ההליכים לפי חלק י' לחוק. אכן, עשויה להיות תועלת מסוימת בכך שבמעבר מהליך הסדר חוב להליך חדלות פירעון ימשיך לכהן אותו בעל תפקיד, הפעם כנאמן. ואולם באיזון של תועלת זו אל מול הנזק שבעיוות התמריצים בכניסה להליך, מוצע לקבוע את נקודת האיזון באופן האמור. יובהר כי עם המעבר להליך חדלות פירעון לפי חלק ב' או ג' לחוק, מינוי הנאמן ייעשה בדרך הרגילה שנקבעה בהליך של חייב שהוא3 ו־733 קרי, לפי סעיפים- בחוק בהליך של חייב יחיד, וכן לפי126 ו־125 תאגיד או סעיפים תקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי (כללים לעניין גיבוש .2021-רשימת נאמנים), התשפ"א מוצעים כמה תיקונים עקיפים. תיקונים סעיפים אלה נועדו לערוך התאמות בהוראות בחוקים14 עד10 שונים אשר מתגברות על הוראות חוק חדלות פירעון העוסקות בהקפאת הליכים, לשם הבטחת יציבות המערכת הפיננסית ויציבותן של מערכות חיוניות שונות. הוראות אלה תוקנו בתיקון עקיף בעת שנחקק חוק חדלות פירעון ולכן לשונן מתייחסת להליכי חדלות פירעון הגדרה שאינה כוללת הליכי- לחוק4 כהגדרתם בסעיף 'הסדר חוב לפי חלק י' לחוק. לנוכח הכוונה לעגן בחלק י את האפשרות לקבל צו עיכוב הליכים זמני, נדרש לתקן את ההוראות בחוקים האחרים שנועדו לגבור על הקפאת הליכים, כך שיובהר כי הן חלות גם על הליכי הסדר חוב - וגוברות גם על תוצאותיו של צו עיכוב הליכים זמני בדיוק באותו האופן שבו הוראות אלה גוברות כיום על תוצאותיו של צו לפתיחת הליכים. ) בתוספת השנייה20( נוסף על כך מוצע תיקון לפרט , המתייחס למידע1967-לחוק ההוצאה לפועל התשכ"ז מאת הנהלת בתי המשפט שניתן להורות על מסירתו במסגרת הליכי הוצאה לפועל, כך שהפרט האמור יתייחס גם להליכי הסדר חוב לפי חוק חדלות פירעון. .414 '; התשע"ח, עמ286 'ס"ח התשס"ו, עמ 2 .357 '; התשפ"ג, עמ184 'ס"ח התשס"ח, עמ 3 .996 '; התשפ"ד, עמ234 'ס"ח התשכ"ח, עמ 4 ד ב ר י ה ס ב ר הצעות חוק הצ1 - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו 84 - )בסעיף קטן (ח (ב) ;"אחרי "צו לפתיחת הליכים" יבוא ", צו עיכוב הליכים זמני )1( ;" לפקודת החברות" יבוא "לפי כל דין361 במקום "לפי סעיף )2( )הסיפה החל במילים "הוראות חלק שמיני" תסומן כסעיף קטן (ט )3( ;"ובסופה יבוא "ואף אם ניתן לגבי חבר המסלקה צו עיכוב הליכים זמני - 6א50 בסעיף )4( בסעיף קטן (א), אחרי "לצו לפתיחת הליכים" יבוא ", לצו עיכוב הליכים (א) ;"זמני ;"בסעיף קטן (ב), אחרי "צו לפתיחת הליכים" יבוא ", צו עיכוב הליכים זמני (ב) ), אחרי "צו לפתיחת הליכים" יבוא "או צו עיכוב הליכים2()בסעיף קטן (ד (ג) ;"זמני "(א), בהגדרה "תאגיד מדווח בקשיים", אחרי "צו לפתיחת הליכים1יד52 בסעיף )5( יבוא "או צו עיכוב הליכים זמני". תיקון חוק בנק ישראל .13 א(ב), בסופו יבוא "ואף אם ניתן לגבי התאגיד37 , בסעיף5‏2010-בחוק בנק ישראל, התש"ע צו עיכוב הליכים זמני כהגדרתו בחלק י' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי". תיקון חוק ההוצאה לפועל .14 ), במקום "הליכי20( , בתוספת השנייה, בפרט6‏1967-בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז חדלות פירעון לפי" יבוא "הליכים לפי". תחילה ותחולה .15 רישה לחוק חדלות פירעון1 תחילתו של חוק זה בתום התקופה הקבועה בסעיף (א) 7‏2021- נגיף הקורונה החדש), התשפ"א- הוראת שעה- 4 'ושיקום כלכלי (תיקון מס יום התחילה), והוא יחול על הליכים שהחלו ביום התחילה ואילך.- (להלן ,על הליכים לפי חלק י' לחוק העיקרי שהיו תלויים ועומדים ערב יום התחילה (ב) ימשיכו לחול הוראות חלק י' כנוסחן ערב יום התחילה. התיקון המוצע מעגן בחלק י' לחוק חדלות פירעון15 סעיף את הסעד הזמני של עיכוב הליכים, שעד עתה עוגן בו רק במסגרת הוראת השעה שנקבעה בתיקון לחוק. בהינתן זמניותה של הוראת השעה, וכדי ליצור4 'מס רציפות בדין ולמזער אי־ודאות מבחינת בעלי הדין, מוצע לקבוע את תחילתו של התיקון המוצע במועד פקיעת הוראת השעה. מועד הפקיעה הצפוי של הוראת השעה ), והשר2024 בדצמבר17( הוא ביום ט"ז בכסלו התשפ"ה מוסמך, באישור ועדת החוקה, להאריך את תקופת תוקפה של הוראת השעה בתקופה אחת נוספת שלא תעלה על שלושה חודשים. נוסף על כך מוצע לקבוע כי הוראות התיקון יחולו ,על הליכים שיחלו ביום תחילתו של התיקון המוצע ואילך ואילו על הליכים לפי חלק י' לחוק שהיו תלויים ועומדים ערב יום תחילתו של התיקון המוצע, ימשיכו לחול הוראות חלק י' כנוסחן עובר ליום התחילה. .187 '; התשפ"ד, עמ452 'ס"ח התש"ע, עמ 5 .1498 '; התשפ"ד, עמ116 'ס"ח התשכ"ז, עמ 6 .68 '; התשפ"ג, עמ318 'ס"ח התשפ"א, עמ 7 ד ב ר י ה ס ב ר סודר במח' רשומות, משרד המשפטים, והודפס במדפיס הממשלתי ISSN 0334-7014 שקלים חדשים11.34 המחיר