חומר רקע
נייר עמדה חוק
מינוי רבנים
1
בס"ד
אלול
,תשפ"ד67
למדינת ישראל
תזכיר חוק הרבנות הראשית לישראל (תיקון שינוי הרכב האסיפה
הבוחרת
והגדלת הייצוג הנשי בה), התשפ"ד–
0202
נייר עמדה–
'סע6(8) לחוק הרבנות הראשית לישראל תש"מ-
1882
,
מינוי12
רבנים לאסיפה הבוחרת ע"י הרבנים הראשיים1
מבוא
מסמך זה עוסק בסקירה כללית של עקרונות מינוי הרבנים בישראל מהזווית של מקורות התורה וההיסטוריה
היהודית. המסמך מתייחס ל
שינויים בהרכב האסיפה הבוחרת את
הרבנים הראשיים במדינת ישראל ולמעמדה
של הרבנות הראשית בתהליך ז .ה המסמך טוען כי הסמכת והגדרת רבנים בהיבט הממלכתי, נתונה בסמכות
בלעדית של הרבנות הראשית לישראל. התערבות של גורם זר בכך מהווה חדירה לליבת הסמכות והעשייה
הרבנית, ומ .הווה הפרה בוטה של האוטונומיה של תורת ישראל עוד מבהיר המסמך כי עקרון יסוד בבחירת
רבנים הוא כי: רבנים ממנים רבנים, וכי רוב רבני,
.באסיפה הבוחרת הוא הכרחי מהותית
המסמ ך יורד
לפרשנות ספציפית של סעיף6(8) ל
חוק הרבנות הראשית, וטוען כי פרשנותם של שופטי בג"ץ, ברק
,ארז ועמית
סותרת את מקורות התורה וההיסטוריה היהודית, את לשון החוק, ואת כוונת המחוקק.
בנוסף תוצאות
הפסיקה של
פסה"ד בבג"ץ2077602
מיום( ד' אב תשפ"ד28
אוגוסט0202
)
,
הקובע למעשה התכנות של גוף
,בוחר ללא רוב רבני מנוגד לרקע הה
י
סטורי והחקיקתי של החוק . אי לכך קורא המסמך להבהיר את הכתוב
'בסע6(8
.) ולקבוע כי רבנים הם אלו שהוסמכו לרבנות ע"י הרבנות הראשית לישראל
רקע
1
.הצעת החוק מוגשת בעקבות
פסק דינו של בית המשפט העליון מיום12.1.02
(
בג"ץ6283600
המרכז לקידום
מעמד האישה ע"ש רות ועמנואל רקמן באוניברסיטת בר-
אילן נ' הרבנים הראשיים לישראל (נבו12.1.0202
)
(להלן: "עניין רקמן")) לפיו במסגרת הפעלת סמכות הרבנים הראשיים לישראל לעניין סעיף6(8
) לחוק המסמיך
אותם למנות להרכב האסיפה הבוחרת12
רבנים בהתייעצות עם השר ובאישור ה ממשלה, יש "לשקול מינוין
"של נשים... ככל שהן עומדות בדרישות של השכלה תורנית והלכתית מתאימה .
פ סיקתו של בג"ץ ,המתערבת בשיקולי הרבנים
הקוראת לרבנ
ים הראשי
ים
לשקול מינויים של נשים לנציגות
על תקן רבני
ם, אינה עולה בקנה אחד עם ה
תפיסה המרכזי
ת
של מקורות התורה, עקרונות ייסודה של הרבנות
הראשית, הה
י
סטוריה היהודית, לשון החוק, וכוונת המחוקק2 .
1 נכתב ע"י הרב יעקב יקיר והרב יאיר קרטמן, מנהלי תחום במרכז יכין
2 להרחבה עיין בנספח למסמך זה.
נייר עמדה חוק
מינוי רבנים
0
0
.
לא פלא, אפוא, כי מועצת הרבנות הראשית החליטה לדחות את עמדת בג"ץ "כי יש לשקול מינוין של נשים
לפי סעיף6(8
" ) לחוק", וקבעה כי על פי ההלכה אין כל אפשרות הלכתית
למינוי נשים לתפקיד רב , כמו כן
שקילת מינוי אישה לתפקיד רב אסורה, באשר היא מכירה בכך שאישה יכולה לשאת בתפקיד רבני, דבר
המנוגד לעמדת פוסקי ההלכה וגדולי הרבנים והרבנים הראשיים לדורותיהם .
3
.לאחר מכן החל
יטו
הרבנים שלמה
שפירא
ואליעזר שמחה וייס למנות12
רבני ם לאסיפה הבוחרת, עפ"י
.החוק ומתוך שיקול דעת. הבחירה נעשתה עפ"י קריטריונים מקצועיים ועקרוניים, ללא שיקולים זרים
כפי שכתב הרב שפירא במכתבו מיום ה' תמוז תשפ"ד: "עפ"י החוק עלי להפעיל שיקול דעת בבחירת הרבנים
שאמנה. שיקול הדעת המסור לי הוא שיקול דעת רחב. אך ברור
."שאסורים שיקולים זרים שאינם ממין העניין
:על כן כותב הרב שפירא
..."העמדתי לעצמי מספר קריטריונים שבהצטברם יחדיו יביאו לבחירת הרבנים הראויים ביותר1
.
למנות
רבנים ודיינים ותיקים וידועים, בעלי ניסיון רב ומוכר, נאמנים לרבנות הראשית לישראל, ונחושים להחזיר
את עטרת הרבנות ליושנה, לתפארת העם בישראל ובתפוצות, ברוח חזונו הגדול של מחולל ומייסד הרבנות
.הראשית לארץ ישראל, הראי"ה קוק זצ"ל0
.רבנים המשתיתים את אורחות
חייהם בכפוף להוראות הרבנות
.הראשית לישראל3
.
רבנים שמבטלים את דעתם האישית כלפי הוראות הרבנות הראשית, מתוך הבנה
שהרבנות הראשית היא גוף הכרחי לקיום הדת במדינת ישראל. 2
.
רבנים המשלבים או שילבו תורה ומעשה
.בחייהם הפרטיים והציבוריים2
.רבנים שהוסמכו על ידי הרב נות הראשית לישראל, כך שכשירותם הרבנית
נבדקה באופן אובייקטיבי ומוסמך, או רבנים שהוסמכו על ידי גדולי תורה מוכרים, אשר קיים קונצנזוס רחב
.לגבי הסתמכות על הסמכתם7
.
להשתדל לא למנות רבנים שכבר הביעו דעתם לגבי הרבנים הראשיים
המועדפים עליה."ם
במכתבם לשר הדתות, מי ום י' תמוז תשפ"ד, הוסיפו הרבנים שפירא ווייס וכתבו: "לאחר ששקלנו את מכלול
השיקולים הרלוונטיים, לרבות הקריטריונים שרשם הרב שפירא... ואליהם הצטרף הרב וייס ובהתחשב
'בשיקול הדעת הרחב המסור לרבנים הראשיים לפי סע6(8
.") הנ"ל, להלן שמות הרבנים שבחרנו למנות
2
.
בפסה"ד בבג"ץ2077602
מיום( ד' אב תשפ"ד28
אוגוסט0202
)
, קבע בית המשפט: א. כי הבחירות ייערכו
במועד
שלא יהיה מאוחר מיום כז' אלול תשפ"ד (
32.8.0202
). ב. כי
על הרבנים שפירא ווייס
לפעול במינויים
'לפי סע6(8) על פי הנאמר בפסק הדין בעניין רקמן, וכי
המינויים
שנעשו על ידם אינם תקפים. ג. במקרה ש לא
יפעלו כך
האסיפה הבוחרת תכלול רק122
חברים במקום122
.
,חשוב להדגיש12
הרבנים הם חלק מקבוצה של82
רבנים באסיפה הבוחרת "שאמורה לבטא את הפן הדתי-
:רבני המובהק". כפי שכתב השופט מינץ"
במקרה זה קיים קשר ישיר וענייני בין תפקידם של הרבנים בהקשר
הדתי-הלכתי לבין התפקיד שהם ממלאים במסגרת חברותם באסיפה הבוחרת...
בהתאם להסדר הדווקני
ששרטט המחוקק כאמור, מדובר בבעלי תפקידים אשר נועדו לבטא את הפן הדתי-
הלכתי הטמון בבחירה
ולוודא כי יש לנבחרים על ידם את הסגולות, הכישרונות והיכולת ההלכתית הנדרשת לכהונת
רבנים ראשיים
וחברי מועצת הרבנות הראשית ."
נייר עמדה חוק
מינוי רבנים
3
סעיף6(8
) במבחן הזמן
2
.
חוק הרבנות כולל את סדר מינוי האסיפה הבוחרת בצורה מפורטת. לשון החוק מסבירה כיצד ממנים את
קבוצת הרבנים לאסיפה ואת קבוצת נציגי הציבור לאסיפה. סעיף6(8
) חותם את רשימת סעיפים המפרטים
את דרך מינוים של82
.רבנים, בסה"כ, לאסיפה הבוחרת
כפי שכתב השופט הנדל בבג"ץ2763618
:
"בענייננו, התווה המחוקק הסדר מורכב ומפורט... עסקינן בהסדר עדין, היורד לפרטי הפרטים של האינטרסים
הראויים לייצוג. באמצעותו, איזן המחוקק בצורה מדודה ומדויקת–
תוך מתן הוראות מספריות והגדרת
תפקידי החברים באסיפה הבוחרת–
.בין השיקולים והאינטרסים המיוצגים באסיפה
,על כן יש לקרוא את
ההסדר באופן דווקני".
7
.
קריאה של לשון החוק באופן דווקני מובילה לפרשנות הפשוטה שלו, "רבנים" הם דווקא רבנים, כדברי
השופט מינץ בפהס"ד בבג"ץ6283600
:
"הפרשנות הבסיסית והפשוטה של המונח "רבנים" על פי תפיסת עולם הלכתית אורתודוכסית כפי שנתפסת
על
ידי הרבנות הראשית, היא מי שהוסמך לרבנות על ידי הרבנות הראשית. לא ניתן לצקת לתוך מונח זה
בחוק את המשמעות אותה מבקש העותר לצקת... מתיחת הפרשנות והכללת נשים העוסקות בדת ובהלכה
היהודית אל תוך הגדרת "רבנים" חוטאת אפוא לפרשנות הלשונית ומותחת את מושג הרבנים מעבר
"לגבולותיו.
הפרשנות התכליתית ללשון החוק, שניסו לתת השופטת ברק ארז והשופט עמית בבג"ץ הנ"ל, הבנויה על
מו
שגי
,"התכלית הייצוגית", ו"התכלית הכללית של קידום שוויון", ועל 'חזקה' כי זו הייתה כוונת המחוקק
מנוגדת ל
תפיסה המרכזי
ת
,במקורות התורה למציאות
י בה ,סטוריה היהודית
ל
רוחות המנשבות בקהיל
ו ת
הרוא
ות בתורה תרבות מחייבת, ובעיקר
.מנוגדות לנאמר במפורש בדיוני החקיקה, ובדברי ההסבר לחקיקה
בחינה מדוקדקת
של ה רקע החקיקתי מעלה כי לפרשנות התכליתית הזו
אחיזה רפה במציאות,
.אם בכלל
6
.
'לשונו של סע6(8) המדובר תוקנה בשנת תש:ס"ד. הלשון המקורית הייתה 10"
רבנים
שימנה שר הדתות
באישור הממשלה."
בתיקון הועברה הסמכות משר הדתות
לרבנים הראשיים .
הרקע לשינוי בחוק היה פירוקו של משרד הדתות והחשש של הרבנות מהתנכלות של שר המשפטים. לשם כך
נעשתה חקיקה שהעבירה סמכויות משר הדתות לרבנים הראשיים ,. בישיבת ועדת החוקה, ו' טבת תשס"ד
אמר סגן השר יצחק לוי: "זה היה חלק מההבנה של פירוק המשרד. כלומר, ההבנה היתה שמכיוון שהיו חששות
בציבור הדתי, בציבור הרבני, אצל הרבנים הראשיים לישראל, חששות שהמעבר הזה יוכל להזיק למעמד
הרבנות ולמעמד הדיינות בישראל, היתה הבנה
שתהיה חקיקה, והחקיקה הזאת, כפי שתראו, מקנה סמכויות
נוספות לנשיא בית-
...הדין
סמכויות שהיו אצל שר הדתות הועברו לנשיא בית-הדין."
( בישיבת המליאה לאישור החוק8.0.22
:) אמר חה"כ אופיר פז פינס
נייר עמדה חוק
מינוי רבנים
2
"בחוק הזה סיעת שינוי והממשלה בעצם נותנות בידי הרבנים הראשיים לישראל את
...סמכויות שר הדתות
חלק גדול מהסמכויות הועברו לרבנים
הראשיים :, ואני אמרתי את זה בחוק הדיינים, ואני אומר את זה כעת
לא יכול להיות שבידי הרבנים הראשיים, בכל הכבוד המגיע להם–
ויש כבוד–
יהיו סמכויות כל כך מרחיקות
לכת בנושאים שקשורים לכלל ישראל. לנשיא בית-המש פט העליון, כבוד הנשיא אהרן ברק, אין הסמכויות
שיש לרבנים הראשיים ביושבם כיושבי-ראש או כנשיאים של בית-
."הדין הרבני הגבוה, וזה לא ייתכן
8
.המחוקק אמר את דברו בצורה ה
ברורה ביותר . התכלית של סעיף6(8), כפי שהוא לפנינו,
היא נתינת סמכות
לרבנים הראשיים למנות רבנים. המחוקק לקח את הסמכות ונתן אותה לרבנים הראשיים כדי שלא יוכלו
.להתנכל להם, לא שרים ולא שופטים
:מעבר לכך, בדברי ההסבר לתיקון לשון החוק, כפי שפורסמו ברשומות, נאמר כי העברת הסמכות נעשית
"לאור ההיכרות מקרוב של נשיא המ ועצה את עבודת הרבנים ואת הכישורים הנדרשים כדי להתמנות חבר
האסיפה הבוחרת". דהיינו, המחוקק מסביר מפורשות כי מדובר במינוי רבנים שהרבנים הראשיים מכירים את
.כישוריהם
א"כ לשון החוק ופרשנותו ברורה. הרבנים הראשיים הוסמכו למנות12
רבנים מוסמכים
.לאסיפה הבוחרת
הרב הרצוג ביחס
ל
כפייה על הרבנות
8
.נ
סיים בדברי
הרב הרצוג
ש
עסק בנ
י סיון לכפות מודלים זרים על הרבנות
על ידי מערכת ח
י
צונית. ה רב
:הראשי, הרב יצחק הלוי הרצוג, כתב בספרו תחוקה לישראל עפ"י התורה
"וכמעט זה דבר שא"צ לאמרו שאין כוונתי
ח"ו שימנו נשים למורי הוראה בקהלות
, שלמינוי כזה לא כיוונ ו
,הפוסקים ז"ל הנ"ל... מינוי מורי הוראות זהו דבר המסור לידי המועצות הדתיות ואין אפשרות של מינוי נשים
לתפקיד כזה אלא ע"י כפייה מצד הממשלה וזה בודאי אסור לתת ,
ואם במקרה אחד מני אלף תרצה הממשלה
לכוף עלינו אשה למינוי כזה אסור לנו להכיר אותה ועלינו לאסור הוראות."יה וממילא יתבטל הענין
עקרון הרוב הרבני באסיפה הבוחרת את הרבנים הראשיים
12
.
עקרון הרוב הרבני באסיפה הבוחרת העולה מתוך מקורות התורה התקבל בפועל ע"י המוסדות הלאומיים
מאז יוסדה הרבנות הראשית. כפי שציין שר הדתות זרח ורהפטיג בדיון בחוק הבחירות למועצת הרבנות
" :הראשית במליאת הכנסת בכוונתי, כשר הדתות, להתקין תקנות שתהיינה ככל'
האפשר כמתכונתן של
התקנות שלפיהן נבחרה הרבנות הראשית בשנת
.תשכ"ד לפי התקנות
,ההן
המיוסדות על חוקת הבחירות
,מימי הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ''ל
אסיפת הבחירות מורכבת מ72%
רבני
ם ,
נציגי כל ציבור הרבנים
בערים, במושבות, במושבים ובקיבוצים, ומ22%
נציגי הציבור, חציים נציגי עיריות ומועצות מקומיות וחציים
נציגי מועצות דתיו"ת3.
3 הישיבה המאתיים ושלוש עשרה של הכנסת השביעית
( יום רביעי ,כ"ח תמוז תשל"א01יולי1861
)
נייר עמדה חוק
מינוי רבנים
2
באותו הדיון הדגיש" :חה"כ שלמה לורנץ במליאת הכנסת אלה שהסכימו לרבנות הראשית, ובראשם הרב קוק
זצ''ל, הסכימו לכך
בתנאי מפורש ש
הבחירות תהיינה בלתי תלויות. לכן דרש הרב קוק זצ''ל רוב רבני מוחלט ,
להבטיח שהבחירות תהיינה תואמות בחי
רה של רבנים
.ראשיים ואמנם הוסכם ש
72%
מהגוף הבוחר יהיו
רבנים ."
11
.הדבר בא לידי ביטוי בתקנות המפרטות את הרכב האסיפה הבוחרת. לדוגמה בתקנות משנת תשכ"ג-
1873
נקבע כי האסיפה הבוחרת תכלול102
חברים, מתוכם62
רבנים ו22
:נציגי ציבור
"חוק מועצת הרבנות הראשית (בחירות) (הוראת שעה), תשכ״ג—
1873
.4
,(א) מועצת הרבנות הראשית תיבחר על ידי
אסיפה בוחרת בת102
חברים וה:ם
(1
)
62
רבנים שייבחרו או יתמנו לכך כמפורט בתקנה2.
(0
)
22
נציגי המוסדות המקומיים שייבחרו או יתמנו לכך כמפורט בתקנה8."
4
האסיפה הבוחרת הנוכחית הכוללת122
חברים שמתוכם82
.רבנים אף היא נוסדה על בסיס עקרון הרוב הרבני
בדיון בוועדת הפנים על חוק הבחירות
,לרבנות הראשית הדגיש שר הדתות זרח ורהפטיג, שהציע הרכב זה
את
" :הדבר
החוק הזה מבטיח בסופו של דבר אפשרות של בחירת רבנות ראשית בצורה האוב
י .יקטיבית ביותר
:הרוב הוא רוב של רבנים82
מתוך122
."
5
כפי שנאמר, בחוק הרבנות הראשית לישראל תש"מ-
1882
שמר המחוקק על עקרון זה וקבע רוב רבני באסיפה
.הבוחרת
סוף דבר
10
.פסיקתו של בג"ץ, הקוראת לרבנ
ים הראשי
ים לשקול מינוי של נשים ל
אסיפה הבוחרת על תקן רבני
ם,
אינה עולה בקנה אחד עם ה
תפיסה המרכזי
ת
,של מקורות התורה, עקרונות ייסודה של הרבנות הראשית
י הה
סטוריה היהודית, לשון החוק, וכוונת המחוקק. משכך,
החלטתה של מועצת הרבנות הראשית כי יש למנות
רבנים שהוסמכו על
ידה,
והמינוי של12
הרבנים ע"י הרב שפירא והרב וייס, הם ראויים וחוקיים. לאחר שבג"ץ
פסל את המינויים וקבע שהאסיפה הבוחרת תכלול122
,חברים בלבד ופגע גם בעיקרון הרוב הרבני באסיפה
,הבוחרת יש צורך להבהיר את כוונתו הברורה של המחוקק ולקבוע כי הרבנים הראשיים ימנו12
רבנים
.שהוסמכו לרבנות ע"י הרבנות הראשית לאסיפה הבוחרת
4
רשומות קובץ התקנות י״ז בתמוז תשכ״ג1272
8
ביולי1873
5
הכנסת השביעית מושב שלישי, פרוטוקול101
,מישיבת ועדת הפנים יב' באדר תשל"ב0660660
.
נייר עמדה חוק
מינוי רבנים
7
נספח
מודל מינוי ההנהגה רבנית במסורת ישראל
את היסודות למינוי הנהגה רוחנית לעם ישראל, ניתן לאתר בעת יסודה של המערכת הזו על ידי משה :רבינו
"הָ בּו לָכֶם אֲנָשִׁ ים חֲכָמִׁ ים ּונְבֹנִׁים וִׁ ידֻעִׁ ים לְשִׁ בְ טֵ יכֶם וַאֲ שִׁ ימֵ ם בְ רָ אשֵ יכֶם". היסודות העולים מן הפסוק הם כי
למשוואת המינוי, שני חלקים: א. הקריטריונים למועמדים להנהגה הרוחנית הם: חכמה, תבונה, מוכרות
ומקובלות ציבורית. ב. המינוי עצמו ה וא בסמכות ההנהגה הרוחנית הלאומית. שני עקרונות אלו מנוסחים גם
בלשון חז"ל : א. הסכמת הציבור;
."במסכת ברכות: "אין מעמידין פרנס על הציבור אלא א"כ נמלכין בציבור
ב. מינוי על ידי הנהגה רוחנית לאומית; במסכת סנהדרין: "אֵ ין עוֹשִׁ ין סַ נְהֶ דְ רִׁ ּיוֹת לִׁשְ בָטִׁ ים,
אֶ לָא עַ ל פִׁ י בֵית דִׁ ין
שֶ ל שִׁ בְ עִׁ ים וְ אֶ חָ ד"
.
עם היחלשותו של המרכז הרוחני הלאומי, המינוי הרבני התאפיין באוטונומיה קה
י לתית, ויכולת המינוי
,והפיקוח הציבורית הלאומית נחלשה. גם במציאות של פיזור לאומי נשתמר עקרון המינוי ע"י ההנהגה
,הרוחנית הלאומית ב
תנאי הכשירות למועמדות להנהגה הרוחנית, שהי
ה ך כרו
בנטילת רשות ובהרשאה
פורמלית של סמכות רבנית מוכרת. עם כינונה של הריבונות היהודית המתחדשת בארץ ישראל, ואפקט
י ביות
הקשר בין התפוצות היהודיות השונות בעולם, המודל של 'הבו לכם-
'ואשימם- הסכמת הקהל והמלצתו,
ומינוי ע"י
סמכות רבנית מוכרת ורחבה–
התעצב מחדש כמודל המרכזי והלג
י .טימי
מעמדה של הרבנות הממלכתית
מעמדה של הרבנות הממלכתית במדינת ישראל הינו פועל יוצא של תפיסת עולם ביחס למודלים שונים של
יחסי דת ומדינה, בדגש על ייחודה של מדינת ישראל כמדינה יהודית. לתפישתו של הרב קוק מייסדה של
,הרבנות הראשית לישראל, הרבנות הממלכתית תפקידה עיצוב פניה של מדינת ישראל כמדינה יהודית
וחשיפת נקודת היהדות בתוך ייעודי החול של המדינה. את חשיבותה של הרבנות ניסח הרב קוק באמירתו
"הרי שאלת הרבנות היא ממש שאלת החיים לאומתנו
". הנגזרת המעשית של תפ יסת הרב קוק היא שהגדרת
,הרבנות חורגת מהגדרתה כמערכת לסיפוק שרותי דת, והיא עולה לכדי הגדרתה כרשות אוטונומית תרבותית
מנהיגה ומתוות דרך. עקרונות אלו היו בבסיס המודלים השונים של
האסיפה הבוחר
ת
את הרבנים הראשיים
.וכוחם יפה גם לימינו אלו
: 'מעמדם של הרבנים במסגרת הרבנות הממלכתית וזיקת מינויים ל'ממלכה
מעמדם של הרבנים במדינת ישראל נידון בספרות המחקרית בשתי צורות התייחסות מרכזיות: נבחרי ציבור
ופקידות. כל הגדרה גוזרת מרחב פעולה ומערכת מחויבויות. נבחרי ציבור נבחרים בהליך ציבורי וזכאים
למרחב ה נהגה. פקידי ציבור נבחרים בהליך פקידותי ומחויבים למשימות ספציפיות. בפסיקת בתי המשפט
ישנה הבנה כי מעמדם של הרבנים הוא מקצתו נבחרי ציבור ומקצתו פקידי ציבור. נקודת המבט של מקורות
.התורה מנסחת את מעמדם של הרבנים כייחודי, ביחס לשתי הגדרות אלו
נייר עמדה חוק
מינוי רבנים
6
הרבנים הם גם נושאי
דבר היהדות, המופיע בעולם מלמעלה למטה, ומשם מקור סמכותם. יישומו של עיקרון
זה, מחייב את מינויים על ידי מערכת רבנים עצמאית, ה כפופה אך ורק למערכת ערכיה ומוסדותיה המחייבים
.של תורת ישראל
דייק בהגדרה זו הרב סולוביצ'יק6
: "אם משרת הרבנות קשורה באופן בלעדי בהוראה, דין והרבצת תורה, אז
לא תחול ההלכה של 'אין ממנים פרנס על הציבור אא"כ נמלכים בציבור' לבחירת רב, ומנוי לרבנות נכנס
בגדר מינוי סנהדרין או דיינים סתם שמבוצע מלמעלה למטה... אולם אם רבנות באה לידי ביטוי בפונקציות
חברתיו ת פוליטיות (דאגה לצרכי הכלל, חסד, צדקה, יצוג וכיוצא בזה) אז הרב אינו רק מורה הוראה ודיין
צדק, אלא גם פרנס ומינויו זקוק להסכם הקהל. למותר להדגיש כי תולדות הרבנות אישרה את ההגדרה
...השנייה. הרב היה לא רק מורה צדק אלא גם רועה נאמן של קהילתו
עכ"פ כל החקירה הזו
אין לה שייכות
לאיסור בנוגע להתערבות ה'רשות' בבחירת רב ולהיבחרות לרבנות בכחה של מלכות .
כאשר הרמב"ם מציין
את המלך כממנה דיינים הוא מתיחס להולך בדרכי ה', תלמיד חכם ומוקיר רבנן, ולא 'שררה' שאיננה מכיר
באוטוריטטה של התורה ובעצמו איננו שומר מצוות איש רשות כזה א...סור לערב אותו במינויים דתיים."
6
'חמש דרשות עמ100
.