חומר רקע
הפקולטה
למשפטים |
אוניברסיטת בר -
אילן |
רמת גן, מיקוד5290002
|
טל .
03-5318895
|
פקס03-7360499
The Faculty of Law | Bar-Ilan University | Ramat-Gan,
|
2
529000
Tel. 972-3-5318895 | Fax 972-3-7360499
[email protected] | www.rackmancenter.com
לכבוד
17.11.2024
חברי ועדת חוקה, חוק ומשפט
ט"ז חשוון תשפ"ה
:הנדון
עמדת מרכז רקמן ביחס להצעת החוק
'הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (תיקון מס8
) (הרכב
האסיפה הבוחרת), התשפ"ד-
2024
מרכז רקמן סבור כי נוסח ה
הצעה
.מכיל סעיפים המתנגשים עם הזכות לשוויון ולכן אין לקדמו הצעת החוק
מבקש
ת להפלות נשים ,, במובן הצר
רק
,מחמת היותן נשים ולהסיג את מעמדן לאחור. ה
תיקון
המבוקש ל סעיף
7(8
) לחוק משאיר את ייצוג עולם התורה באסיפה הבוחרת לגברים בלבד, ללא שום ייצוג לעולם התורה הנשי ובניגוד
לערך השוויון,
.שהוא אחד מערכי היסוד של שיטתנו תיקון סעיף8
לחוק אינו מביא לתיקון של ממש בייצוג הזעום
של נשים באסיפה הבוחרת, כשייצוג נשים באסיפה הבוחרת ייוותר על20%
בלבד, במקום14%
.היום מדובר בתיקון
מזערי, אשר אין בו כדי להביא לייצוג הולם של נשים באסיפה הבוחרת וזאת בניגוד לדרישה בסעיף6
ג לחוק שיווי
זכויות האשה .
:להלן תובא עמדתנו בפירוט
'חלק א–
תיקון סעיף7(8) לחוק
1.
ההצעה לתיקון סעיף7(8) באה לאחר פסק הדין בעניין רקמן ,
1
לפיו על הרבנים הראשיים לשקול מינוי נשים
בעלות השכלה תורנית והלכתית מתאימה
)"("נשות הלכה
, במסגרת מינויי עשר
ה
''רבנים לאסיפה הבוחרת לפי
סעיף7(8
) לחוק. פסק הדין
קבע
קביעה
מהותית , כי ''הרבנים חברי האיספה הבוחרת
אי
נם ממלאים
תפקיד דתי
או בעל תוקף הלכתי, אלא
תפקיד אזרחי במהותו. תפקידם הוא להביא
קול דתי לבחירת הרבניים הראשיים
ו .לשם כך לעשות שימוש בידע ההלכתי שלהם
משכך ראוי שגם נשות הלכה,, בעלות ידע כאמור יביאו קול זה .
2.
כידוע, לאחר פסק הדין, מועצת הרבנות הראשית קיבלה החלטה לפיה אין לציית לפסק הדין, אין למנות נשים
.ואין לשקול מינוין לתפקיד זה
הצעת החוק מבקש
ת בפועל לעגן את עמדת מועצת הרבנות הראשית
על ידי
הוספת דרישת כשירות של הסמכת הרבנות הראשית ,דרישה שתאפשר רק מינויים של גברים .
3.
יודגש
כי הצעת החוק אינה 'מבהירה' את המונח 'רב', אלא קובעת דרישות כשירות
חדשות
,לתפקיד אשר
מתייחסות לתפקיד כאל תפקיד דתי, בניגוד לקביעת בג"ץ
כי מדובר בתפקיד אזרחי המצריך ידע דתי -
הלכתי
בלבד, ובניגוד ל מינויים בעבר, אשר למצער חלקם היו של גברים שלא
הוסמכו לרבנות . ככל שנדרשת הוכחה
,אובייקטיבית לידע הנדרש לצורך המינוי, יש לקבוע דרישה שאינה מפלה
שת
אפשר גם
.לנשים לעמוד בה
4.
למעלה מן הצורך יצוין כי גם לו היה מדובר בתפקיד דתי ,
הרי שאין מניעה שנשים ישמשו בתפקיד רב וזאת גם
לפי דעת גדולי תורה,
כדוגמת
הרב הראשי הראשון לישראל, הרב הרצוג, ו הראשון לציון הרב בקשי-דורון .
2
5.
משכך, מדובר בהצעת חוק אשר מהות
ה
היא אפליית נשים והדרתן מנשיאה בתפקיד כחברות באסיפה
הבוחרת כנשות הלכה בעלות ידע דתי-הלכתי, בניגוד לעקרון השוויון .
6.
הצעת
החוק אף
עומד
ת
בסתירה לסעיף6ג לחוק שיווי זכויות האשה הקובע את חובת הייצוג ההולם , מאחר
והיא מותירה את החלק הדתי כולו ללא ייצוג נשים.
יודגש כי משעה שנקבע שאין מדובר בתפקיד דתי, הרי
1
בג"ץ7583/22
המרכז לקידום מעמד האשה
ע"ש רות ועמנואל רקמן באוניברסיטת בר אילן נ' הרבנים הראשיים לישראל ,(נבו14.1.2024
.)
2 תחוקה יל שראל על-פי
התורה כרך
א
109
; שו"
ת בניין
אב
חלק
'א סימן הס :. ראו גם ;ספר החינוך, מצווה קנב
ב רכי יוסף חושן משפט
סימן ז אות
יב ;
הפקולטה
למשפטים |
אוניברסיטת בר -
אילן |
רמת גן, מיקוד5290002
|
טל .
03-5318895
|
פקס03-7360499
The Faculty of Law | Bar-Ilan University | Ramat-Gan,
|
2
529000
Tel. 972-3-5318895 | Fax 972-3-7360499
[email protected] | www.rackmancenter.com
שהחריג הקיים בסעיף7
)(ג
לחוק שיווי זכויות האשה, לא מתקיים, שכן שאין מדובר ב"מינוי לתפקיד דתי
."בהתאם לדין הדתי
חלופות אפשריות להצעת
החוק
7.
ככל שנדרשים תנאי כשירות,מוצעות להלן חלופות אפשריות
אשר יאפשרו מינוי נשים:
תיקון סעיף1
:לחוק, לפני ההגדרה "המועצה" יבוא
""אשת הלכה–
מי שבעלת תואר שלישי בתלמוד במוסד אקדמי מוכר בישראל או מי שלמדה5
שנים בתכנית
";הכשרה למנהיגות הלכתית דתית, כפי שקבע השר
תיקון סעיף6
."(א) לחוק, כך שלאחר המלה "רבנים" יבוא "ונשות הלכה
תיקון סעיף7(8
.") לחוק, כך שלאחר המילה "רבנים" יבוא "ונשות הלכה
לחלופין :
תיקון סעיף7(8
" ) לחוק כך שבמקום המספר10
" " יבוא המספר5
."
הוספת סעיף7(9
:) לחוק
"
5
."נשות הלכה שימנו הרבנים הראשיים לישראל, בהתייעצות עם השר ובאישור הממשלה
'חלק ב–
תיקון סעיף8 לחוק
8.
תיקון סעיף8
, אשר נועד לכאורה לאזן בין האפליה הברורה שבתיקון סעיף7(8
) לא יביא לתיקון משמעותי
ב אפליה
הקיימת בייצוג נשים באסיפה הבוחרת .
הצעת החוק
מציעה
ייצוג של30
נשים מתוך אסיפה של150
חברים, כלומר, ייצוג נשים של20%
מבין חברי האסיפה הבוחרת בלבד .
9.
חובת הייצוג ההולם קבועה, בין היתר, בסעיף6
ג לחוק שיווי זכויות האשה. אף שלא נקבע בחוק שיעור מינימלי
לייצוג הולם לנשים, והדבר אף נקבע "בנסיבות העניין", ניתן לבחון חקיקה אשר יישמה את העקרון כמו גם
.החלטות של הרשות המבצעת והשופטת3
בכל המקרים שנבחו נקבע שיעור ייצוג הולם של30%
לכל הפחות .
10
. כן יש להתייחס לכך ש מרבית המינויים בחוק הם מכוח תפקיד זה או אחר–
ex officio
,, ואילו לפי ההצעה
.נשים יהיו נציגות ציבור כמינוי של ראש המועצה ולא כנושאות בתפקיד עצמאי זה או אחר
בכבוד רב ובברכה
ורד בר, עו"ד
מרכז רקמן לקידום מעמד האש
ה
3
'כך לדוגמא ביחס לדירקטוריון של חברה ממשלתית נקבע בהחלטת ממשלה מס1362
ממרס2007
כי שיעור הייצוג הנדרש הינו50%
, בשנת
2013
תוקן חוק הדיינים תשט"ו-
1955
כך ששורינו4
מקומות לנשים בוועדה לבחירת דיינים-
ייצוג מינימלי של36%
נשים. בשנת2014
תוקן
גם חוק בתי המשפ
ט [נוסח משולב], תשמ"ד-
1984
ונקבע שריון של4
נשים מתוך9
חברים בוועדה לבחירת שופטים, כך שהייצוג המינימלי
של נשים בוועדה עומד כיום על44%
. בשנת2016
הנחה היועץ המשפטי לממשלה את המשרד לשירותי דת כי בקרב חברי המועצות הדתיות
יש למנות לפחות30%
נשים. אך לאחרונה
בתקנות שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר), התשפ"ב-
2022
נקבע שלפחות40%
מחברי
.האסיפה הבוחרת רבני ערים יהיו נשים