חומר רקע

1 31 באוקטובר2024 "ט כ בתשרי תשפ"ה עמדת מרכז מנור מבית יוזמת המאה להצעת חוק יסוד: הכנסת (תיקון- הרחבת העילות למניעת )השתתפות בבחירות חוות דעת זו מתייחסת להצעה לתיקון סעיף7 א לחוק יסוד: הכנסת העוסק ב עילות למניעת השתתפות בבחירות של מועמד או רשימת מועמדים . ,ייאמר כבר בתחילה רוב מוחלט של הציבור הישראלי, ואנחנו בתוכו, מתנגד באופן נחרץ למתן אפשרות ל מועמדים תומכי ומעודדי פעולות טרור ל היבחר .כנסת ישראל ואולם, הנוסח הנוכחי של התיקון הוא קיצוני ולא מאוזן , ואף עולה .החשש כי המדובר בתיקון פוליטי שמטרתו הטיית הבחירות בישראל ככל ש המחוקק מעוניין לייצר חסמים נוקשים יותר ל אפשרות להיכנס למשחק הפוליטי כנבחר ציבור או כמפלגה, עליו לעשות זאת באופן ,הוגן מאוזן , שוויוני ו מידתי ובאופן שאינו פוגע באופן קיצוני .בזכות יסוד דמוקרטיות כמו הזכות לבחור ולהיבחר הרקע להצעת התיקון לחוק סעיף7 א לחוק יסוד: הכנסת משקף את המתח המובנה בין זכות היסוד לבחור ולהיבחר לכנסת לבין זכותה של המדינה לקבוע מעין "קווים אדומים" שמי שחוצה אותם לא יוכל להיות חבר בבית הנבחרים . במתכונתו הנוכחית, הסעיף מגדיר שלוש עילות לפסילת מועמדים ורשימות: שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, הסתה לגזענות, ותמיכה במאבק מזוין נגד .המדינה לאורך השנים, סעיף זה היווה בסיס לעתירות רבות בניסיון לפסול מועמדים ורשימות מהתמודדות בבחירות. בית המשפט העליון, בדונו בעתירות אלו, נקט באופן עקבי בגישה פרשנית צרה ומצמצמת ,ביותר. גישה זו זכתה לביקורת הן מקרב שופטי המיעוט בבית המשפט העליון והן בקרב גורמי ם פוליטיים , שטענו כי הלכה למעשה הפרשנות הזו ואופן יישומה מרוקנ ים מתוכן את עילות הפסילה ומציב ים רף כמעט בלתי אפשרי לפסילת מועמדים , בעיקר בכל הנוגע לעילת התמיכה במאבק מזויין נגד המדינה . ו אולם, גם אם נקבל את הרצון הלגיטימי להבהיר ולחדד את עילות הפסילה, יש לזכור כי מדובר בזכות יסוד מרכזית במשטר דמוקרטי, ועל כן הגבלתה צריכה להיעשות בזהירות רבה , במקרים חריגים מאוד ובאופן שאינו מעלה חשד כי הדבר נובע מ מניעים פוליטיים או מ רצון להיטיב עם .הקואליציה או לפגוע ביריביה ,התיקון המוצע, בנוסחו הנוכחי אינו מבטא גישה זהירה זו ומעביר את המטוטלת באופן חד ולא מאוזן אל הקצה השני . יתרה מזאת, קיים חשש ממשי כי מדובר בתיקון פוליטי שמטרתו להטות .את הבחירות בישראל, תוך יצירת הפליה מכוונת כלפי קבוצות מסוימות באוכלוסייה 2 ניתוח עיקרי התיקון הצעת החוק האמורה כוללת מספר תיקונים המתייחסים בעיקר ם לעילה השלישית (סעיף7 ()א(א3 )) הנוגעת לפסילת התמודדות מפלגה או מועמד בשל תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב. ואלה הם :הדברים העיקריים 1. לפי לשון ההצעה פסילה על רקע תמיכה בטרור תחול לא רק על תמיכה במאבק מזוין כנגד מדינת ישראל, אלא גם כנגד "אזרחים ישראלי ."ם הוספת הפגיעה באזרחים ישראלים לא מוסברת בדברי ההסבר להצעת החוק, והיא מעלה תמיהה ,. ראשית לא ברור מדוע יש לייצר כאן את האבחנה בין "אזרחי ישראל" ל - "מדינת ישראל" המופיעה כבר בלשון הסעיף, שהרי תמיכה ב מאבק מזוי ן כנגד אזרחי ישראל היא- .היא פגיעה במדינת ישראל "שנית, הוספת ההדגשה של "אזרחי ישראל עלולה להתפרש כ מייצרת אבחנה פסולה בין תמיכה ב מעשה טרור המכוון נגד אזרחי ישראל לבין תמיכה במעש ה טרור שיכול להיעשות גם על ידי אזרח ישראלי נגד אנשים ש.אינם אזרחי ישראל כך לדוגמא ניתן יהיה לטעון כי פיגוע של אזרח ישראלי נגד פלסטינים, לא ייחשב כטרור לענ י.ין סעיף זה הצורך להבליט את אופיו הנתעב של הטרור מבחינה מוסרית ברור ומוצדק . ברור גם, כי הטרור הערבי גדול עשרות מונים מהטרור היהודי "בהיקפו וב"איכותו. ואולם, טרור הוא טרור; יש למעש ה טרור הגדרה בדין הקיים, ואין זה משנה אם מדובר בפיגוע טרור של ערבי נגד יהודי או של יהודי נגד ערבי, ומובן כי משטר דמוקרטי ל .א יכול לקבל אבחנה מעין זו 2. לפי לשון ההצעה מוצע לראות גילויי אהדה או תמיכה ,במאבק מזוין ,כמקימים את העילה אף אם לא נעשו באופן מתמשך. יצוין כי לפי ההצעה מבחן זה יתוקן רק ביחס לעילה זו .ולא ביחס לשתי העילות האחרות תיקון זה מבקש הלכה למעשה להפוך את הלכת בית המשפט העליון ארוכת השנים האמורה, לפיה פסילה של מועמד או של מפלגה, לפי כל אחת מעילות הפסילה, דורשת ראיות ברורות וחד משמעיות, לפעולה או התבטאות, ממושכת, ולא נקודתית, שתהווה מסה קריטית במשנתו של המועמד ב או משנתה של הרשימה . זאת בכדי לצמצם ככל הניתן .בפגיעה בחופש לבחור ולהיבחר ולבסס את העילה לתמיכה בטרור אף אם יש טעם בביקורת על אופן יישום הלכה זו, שנשמעה כאמור גם מחלק משופטי העליון, והמחוקק מבקש לייצר רף נמוך יותר לפסילת מועמדים, הרי שיצירת הרף של תמיכה חד פעמית, שייתכן ותבוא לידי ביטוי בהתבטאות חד פעמית כעולה מנוסח התיקון - היא קיצונית ומפרה את האיזון הנדרש בין זכות היסוד לבחור ולהיבח ר , לבין הזכות לקבוע"קווים אדומים" לנבחרים כאמור . 3 שינוי הרף מהפסיקה הנוכחית יכול להיעשות בדרך מאוזנת יותר כדוגמת הגדרה של תמיכה בטרור כ"תמיכה ממשית" או "תמיכה מהותית" או נוסח אחר מעין זה, שמצד אחד לא יחייב את הרף הגבוה מאוד שנקבע ומיושם בפסיקה כיום, ומצד שני לא יאפשר .פסילת מועמד בשל התבטאות או מעשה חד פעמי כפי שמאפשר נוסח התיקון המוצע יתרה מכך, הצבת הרף של תמיכה חד פעמית מופיע בתיקון אך רק בעילה אחת- זו הנוגעת לתמיכה בטרור כלפי אזרחים ישראלים בלבד. שינוי המבחנים רק בעילה אחת מייצר א - סימטריה מול עילות אחרות (כמו למשל: הסתה לגזענות) שם המחוקק משאיר בתוקף את המבחנים הנוקשים והמצמצמים שנקבעו על ידי בית המשפט ביכולת לפסול מועמדים , ומעלה חשש שמדובר בתיקון שנועד לצרכים פוליטיים של פגיעה בייצוג של אוכלוסיות מסוימות. מובן, כי קביעת הרף צריכה להיות אחידה ביחס לכל העילות, כפי שהנוסח .הנוכחי מתייחס לכל העילות באופן דומה ולא מדרג ביניהן 3. לפי לשון ההצעה מוצע להפוך את ה ליך ה ביקורת השיפוטית על הליך פסילת מועמד להליך של"ערעור" להבדיל מהליך של "אישור" .בית המשפט העליון כפי שקיים היום שינוי ,ההליך של פסילת רשימות או מועמדים כמוצע על רקע המאטרי ה בה עסקינן ,והעובדה לפיה ועדת הבחירות היא גוף פוליטי עלולה להרחיב משמעותית את הפגיעה בזכות היסוד לב חור ולהיבחר. בנוסף, תיקון זה מעורר אף הוא חשש בא שר לכוונות המחוקק לייצר שינוי בכללי המשחק לטובתו ללא קשר למהות העניין . בדברי ההסבר להצעה עולה ביקורת על מעורבותו הרבה של בית המשפט בהליכים של פסילת מפלגות ומו ע מדים. אלא, שהדבר נ ובע כאמור, מ העובדה כי ועדת בחירות המרכזית אשר קובעת האם יש לפסול או לאשר היא ועדה פוליטית בעיקרה המורכבת מנציגי מפ לגות לפי מפתח .מסוים "אמנם, יש לומר ביושר, כי פעמים רבות מבחני הסבירות הם כ"חומר ביד היוצר , בענייננו - השופט, ובאופן מעשי לא יהיה הבדל ממשי בין הליך של אישו ר להליך של ערעור בעיני שופט שיסבור שיש מקום לפסול את החלטת הועדה; ואולם נוכח האמור לעיל בדבר טיב הגוף שמקבל את ההחלט ה, אנו סבורים כי ראוי להשאיר את מידת המעורבות של בית המשפט בעניינים אלה על כנה , זאת גם על רקע הצעתנו לחדד את הגדרת הרף הנדרש לפסילה באופן מידתי וכזה שלא יה .יה גבוה ומצמצם ביותר כפי שהוא כיום סוגיות נוספות לאור העברת התיקון במתכונת הזו ההצעה לתיקון סעיף7 א לחוק יסוד: הכנסת, מעוררת לא רק קשיים משפטיים, אלא גם חששות כבדים ביחס להשלכותיה על המערכת הדמוקרטית בישראל. אף שהמטרה המוצהרת של מניעת ,כניסתם של תומכי ומעודדי פעולות טרור לכנסת היא ראויה וכבר קיימת בלשון החוק הנוכחית הנוסח המוצע מעלה תהיות באשר למניעיו האמיתיים ולהשלכותיו הרחבות, במיוחד נוכח השינויים הנקודתיים האמורים .שעשה בלשון החוק 4 (1) התיקון במתכונת הזו מעורר קשיים בשינוי מוטה של כללי המשחק הדמוקרטי הזכות לבחור ולהיבחר היא מאבני היסוד של כל משטר דמוקרטי. לכן הגם שעולה צורך בהרחבת עילות הפסילה, האופן בו הן הוצע ו ההצעות מעלה חשש ממשי באשר לזהות המתמודדים שהן ,מבקשות לפסול את מועמדותם להיבחר לכנסת ישראל וממילא חשש בדבר השפעת ן על המרקם .הדמוקרטי של המדינה והחברה בישראל הצעת החוק הנוכחית, היוצרת שינוי בתנאי הסף באופן חד וקיצוני ועושה זאת ככלל רק ב יחס ל עילה אחת עלולה לערער את ה איזון ה עדין הנדרש בנושא ולקבע מחסומים שעלולים ליצור עיוות ביחס לייצוגה של הכנסת את החברה . בכך יש בה כדי לפגוע באחת מזכויות היסוד הבסיסיות של .כל משטר דמוקרטי בנוסף, הצעה זו נתפסת כחלק ממגמה רחבה יותר של שינויים משטריים שערערו את החברה הישראלית בשנים האחרונות, שינויים מהירים הנעשים שלא במסגרת הסכמה רחבה והמחזקים .את כוחה של הקואליציה על חשבון האופוזיציה עליה נמנים גם מפלגות המייצגות מיעוטים הרחבת היכולת לפסול קו לות של מתנגדי הקואליציה עלולה ליצור חשש לשינוי הרכב הכנסת באופן שמחזק את הקואליציה .הנוכחית גם בבחירות לכנסת הבאה (2 ) התיקון במתכונת הזו עלול לייצר פגיעה בלכידות החברתית ובמרקם העדין הקיים בחברה הישראלית אנו נמצאים בתקופת מלחמה שבה עולה הצורך של הדמוקרטיה הישראלית להגן על עצמה מפני אלה המבקשים את רעתה. יחד עם זאת, דווקא בתקופה רגישה זו, כאשר ישנה חשיבות עליונה לשמירה על לכידות חברתית, עולה הצורך בשמירה על תחושת,הוגנות ואחדות במיוחד ביחס ל אוכלוסייה הערבית בישראל . התיקון המוצע עלול לשדר מסר שלילי של רדיפה והדרה. זהו צעד .שעלול להחריף מתחים קיימים ולפגוע ביציבות החברתית והפוליטית של ישראל לאור זאת, יש לשקול בכובד ראש את ההשלכות ארוכות הטווח של התיקון המוצע, ולבחון אלטרנטיבות אחרות שיכולות לשמר את כוחו של המחוקק לייצר שינויים והבהרות - כמו לדוגמא מה שהוצע לעיל - ובה בעת להיעשות בהסכמה רחבה, באופן הוגן המשמר את האיזון העדין הנדרש בין הגנה על ביטחון המדינה והגדרותיה לבין שמירה על עקרונות הדמוקרטיה וזכויות .המיעוטים חוות הדעת נכתבה בהתייעצות עם עו "ד רז נזרי ועו "ד נדים עבוד ממשר ד פירון ושות' . ,בברכה ד"ר ועו"ד רעות פינגר דסברג מרכז מנור מבית יוזמת המאה