חומר רקע
י "ז חשון תשפ"ה
18
נובמבר
2024
הצעת חוק-
יסוד: הכנסת (תיקון–
)הרחבת העילות למניעת השתתפות בבחירות
נייר עמדה מטעם המרכז הרפורמי לדת ומדינה
'לקראת דיון שיתקיים בוועדת הכנסת ביום ג19.11.24
ב
הצעת חוק -
יסוד: הכנסת (תיקון–
הרחבת
)העילות למניעת השתתפות בבחירות
" :(להלן
הצעת החוק)"
,
המרכז הרפורמי לדת ומדינה קורא
לחברי
ה
וועד ה
להתנגד
בתוקף להצעת ה
חוק
, וזאת
:מהטעמים שיפורטו להלן
1.
אנו מצויי
ם
בימים קשים וארוכים של מלחמה ושל התגוננות מפני איומים נגד מדינת ישראל
במגוון חזיתות. ואולם גם בשעה קשה זו, עלינו לשמור מכל משמר על זכויות האדם ולמנוע
ני
סיונות לפגוע ב
עקרונות היסוד של השיטה הדמוקרטית שלנו.
2.
הזכות לבחור ולהיבחר
ל כנסת :המעוגנת בחוק יסוד" :הכנסת (להלן
חוק היסוד ,)"
מהווה זכות
יסוד חוקתית המהווה תנאי חיוני .לקיומו של משטר דמוקרטי ,ואולם ,ככל זכות היא אינה
מוחלטת וניתן להגבילה ,. כך
לצד ההכרה בחשיבות הזכות, נקבע ו
בסעיף7
א
לחוק היסוד
עילות
ל פסיל
ת
רשימות
מועמדים מ להשתתף בבחירות, וכן לפסילת .אדם מלהשתתף כמועמד בבחירות
,זאת במטרה
"לתת ביטוי לרעיון של דמוקרטיה מתגוננת, ולהקנות כלי להגנה על המדינה ועל
".עקרונות היסוד שלה מפני המבקשים לערער את יסודות המדינה מבפנים1
סעיף7
א כולל שלוש
עילות פסיל
ה –
,שלילת קיומה של המדינה כמדינה יהודית ודמוקרטית ,הסתה לגזענות תמיכה
.במאבק מזוין של מדינת אויב או ארגון טרור נגד המדינה
3.
נוכח היותה של הזכות לבחור ולהיבחר לכנסת אחת מהזכויות החשובות והמשמעותיות ביותר
הקיימות במדינה דמוקרטית, לאורך השנים זכה סעיף7א לחוק היסוד לפרשנות מצמצ
מ ת
ביותר בפסיקת בית המשפט העליון, שהבהיר כי :
"מניעת השתתפותה של מפלגה בבחירות היא
,צעד קיצוני ביותר. הזכות לבחור ולהיבחר היא זכות חוקתית מהמדרגה העליונה ביותר... כמובן
אין זו זכות מוחלטת, וככל זכות אחרת היא ניתנת להגבלה. עם זאת, ההגבלות המוטלות על
זכות זו צריכות להיות מינימאליות, ועליהן להגן על אינטר
סים חיוניים ביותר...
על-
כן יש ליישם
את הוראותיו של סעיף7
א ל
חוק-
יסוד: הכנסת "תוך אימוץ גישה, המביאה בחשבון את המשקל
"הרב המיוחס בהתאם לתפיסותינו לחירויות היסוד .
2
4.
,ברוח זו
נקבעו בפסיקה שורה של מבחנים לצורך הפעלת סעיף7
א לחוק היסוד3: א . נבדקים
מטרות ומעשים דומיננטיים ומרכזיים של המועמד או הרשימה, המשקפים את מהות
ם
ושהם
תולדה טבעית של זהות
ם
,של המועמד או הרשימה ואשר לשם קידומם
ה מועמד או הרשימה
מבקשים ליטול חלק בבחיר
ות; ב .
המטרות והמעשים כאמור נלמדים הן מהצהרות מפורשות
שיש בהן היגד ישיר והן ממסקנות מסתברות המשתמעות באופן חד משמעי; ג.
לא די במטרות
1
'ה"ח תשמ"ה מס1728
'עמ193
–
'תיקון מס9 .
2הנשיא שמגר ב א"ב11280/02
ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-
16
נ' טיבי, ח"כ בשארה(, פ"ד נז4
)
1
.
3
ראו למשל: ע"ב1/88
ניימן נ' יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת השתים עשרה ; ע"ב1866/19
'עיסאווי פריג' נ
מיכאל בן ארי;
א"ב11280/02
ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-
16
נ' טיבי.
בעלות אופי תיאורטי
או בפעילות ספורדית להוצאתן מן הכח אל הפועל
אלא
יש להראות כי
נעשית פעילות ,אקטיבית שיטתית
חוזרת ונשנית למימוש המטרות
אשר צריכה לבוא לידי ביטוי
חמור וקיצוני מבחינת עוצמ.תה ד .
הראיות המבססות את המטרות והמעשים המביאים לידי
מניעת ההשתתפות של המועמד או הרשימה"צריכות להיות "משכנעות, ברורות וחד משמעיות .
נדרשת מסה קריטית של ראיות בעלות אמינות גבוהה.
5.
ואכן, בשנת2019
יישם בית המשפט העליון מבחנים אלה ופסל לראשונה מאז שנת1992
את
מועמדותיהם של מיכאל בן ארי, ברוך מרזל ובנציון גופשטיין, בעילה של הסתה לגזענות , זאת
תוך
שבית המשפט חוזר ומדגיש את
כמות ועוצמת הראיות שהובאו אשר הצדיקה את
פסילת
שלושת המועמ
ים ד.
בית המשפט הדגיש
לגבי
בן ארי כי
הוצגה "תמונה
ברורה, חד-
משמעית
ומשכנעת לפיה בן ארי מלבה באופן שיטתי יצרים של שנאה כלפי הציבור הערבי בכללותו, תוך
ביזוי
מתמשך של ציבור זה .מדובר בראיות משמעותיות הכוללות
התבטאויות
משפילות
וקיצוניות בחומרתן ,שנמשכו לאורך תקופה של כשנתיים ...אין
מדובר ב"פליטת פה" בעידנא
דריתחא
אלא בסדרה רצופה ועקבית של אמירות המבטאות שנאה ובוז כלפי האוכלוסייה
...הערבית בכללותה
התשתית הראייתית מן התקופה האחרונה ובעיקר מן השנה שקדמה
למועד
הבחירות ,מלמדת כי הצטברה
"מסה
קריטית "של ראיות המעידות באופן חד-
,משמעי ברור
ומשכנע על הסתה לגזענות שיטתית מצד בן ארי( ".ע "ב1866/19
פריג 'נ 'בן ארי)
. לגבי גופשטיין
" צוין
עשרות הראיות שהוצגו על ידי המערערים בעניינו מתפרשות על פני תקופה
ארוכה
הנמשכת מזה
כעשר
שנים ומן
המכלול הראייתי שהוצג מצטיירת תמונה ברורה ,משכנעת וחד -
משמעית
של
הסתה עקבית ובוטה
לגזענות
מצדו
נגד ערביי ישראל.
" ולגבי מרזל "
אכן,
התמונה
המצטיירת מעיון ברצף ההתבטאויות של
מרזל
לאורך השנים בעברית ובאנגלית, בין בקולו ובין
בעמודי
ה ""פייסבוק
וה ""טוויטר
הנושאים את שמו ,היא תמונה הצבועה בצבעים
עזים ,ברורים
וחד-
משמעיים
של
הסתה לגזענות.. . מובאות
אלה שהינן הבולטות מבין מכלול הראיות שהוצגו
בעניינו של
מרזל ,אינן מותירות מקום לספק באשר לעומק התהום הגזעני שבו
הוא פועל
ומתוכו
הוא משמיע את דעותיו".
(ע"ב5487/19
סגל נ' בן גביר) .
6.
ההליך לפסילת רשימות או מועמדים הוא ראשית הבאת העניין בפני ועדת הבחירות המרכזית
–
אשר מקבלת החלטות שככלל משקפות את עמדת הרוב הפוליטי בכנסת היוצאת נוכח הרכב
הועדה .
4
,לפי הוראות חוק הבחירות לכנסת באם החליטה הועדה על פסילה של מועמד על בית
,המשפט העליון לאשר את הפסילה ואילו אם דחתה את בקשת הפסילה ניתן להגיש ערעור לבית
המשפט העליון. בית המשפט קבע "ההליך
של אישור החלטתה של ועדת הבחירות איננו הליך
של ביקורת שיפוטית "רגילה" במובן זה שעד הינתן האישור אין ההחלטה משתכללת. בכך הוא
נבדל מהליכים ערעוריים
.על החלטותיה של ועדת הבחירות המתגבשות ומשתכללות עם נתינתן
היקף הסמכות הנתונה לבית המשפט בהליך אישור אינו זהה לזו הנתונה לו
בהליך
ערעור .
בהקשר
זה נפסק כי על בית המשפט
להימנע מביטול החלטה
הנתונה
לערעור גם
אם הוא
עצמו
לא היה מקבל החלטה דומה ,ככל שזו חוקית ואינה חורגת ממתחם הסבירות . לעומת זאת בהליך
4
שכן מליאת הוועדה מורכבת מנציגי הסיעות בכנסת היוצאת כאשר
מספר נציגי סיעה במליא ה
נקבע באופן יחסי לגודל
הסיעה בכנסת היוצאת- כל ארבעה חברי סיעה מזכים בנציג אחד במליאה .
אישור נתונה לבית המשפט הסמכות לבחון אם הוא עצמו מאשר את פסילת המועמד
מהשתתפות בבחירות אם
לאו " (ע"ב1866/19
).
7.
הצעת החוק הנוכחית מבקשת לשנות את העקרונות האמורים שנקבעו בפסיקת בית המשפט
העליון–
שיצרו איזון ראוי בין הזכות להיבחר לבין
הזכות לכבוד ושוויון ובטחון המדינה
במספר
,מובנים שעל שניים נתמקד להלן: ראשית
ביטול הדריש ה
להבאת תשתית ראייתית משמעותית
ומתמשכת
רק ביחס ל עילת הפסילה
הקבוע
ה
בסעיף7
(א3) לחוק היסוד
בדבר תמיכה במאבק
מזוין . שנית, ביטול ההליך של אישור של בית המשפט העליון וקביעה כי גם במקרה זה יהיה
הליך ערעורי שבו התערבות בית המשפט מצומצמת יותר .
8.
,כך בניגוד גמור למושכלות היסוד שעוגנו בפסיקת בית המשפט בדבר חשיבות הזכות להיבחר
והמבחנים שנקבעו בפסיקה להפעלת סעיף7
א לחוק היסוד
כנגזרת מכך,
לרבות המסה הקריטית
הראייתית,הנדרשת
הצעת החוק יוצרת מצב דברים בו ועדת הבחירות תוסמך לפסול מועמד או
רשימ
ת מועמדים
בשל התבטאות
פסולה אחת בלבד. החלט ה ת
וועד
ה ,
חרף היותה צבועה בגון
פוליטי, לא תדרוש אישור של בית המשפט העליון שיוותר כערכאת ערעור בלבד .
9.
העובדה שהצעת החוק מתייחסת רק לעילת הפסילה הקבועה בסעיף7
(א3
)
–
עילה שמכוחה
מתבקשת בכל מערכת בחירות פסילתם של מפלגות ומועמדים ערבים–
ולא מתייחסת לעילות
האחרות ובפרט לא לעילה של הסתה לגזענות–
מכוחה כאמור נפסלו מועמדי מפלגת עוצמה
יהודית–
מעידה על המניע הפסול .העומד מאחורי הצעת החוק הצעת החוק מבקשת ליצור מצב
שבו ניתן יהיה לפסול בנקל מפלגות ערביות ו
בכך לפגוע קשות ב י יצוג הפוליטי של הציבור הערבי
במדינה , אולם באשר למי שמסיתים לגזענות או פועלים להחרבת יסודות הדמוקרטיה
הישראלית–
יחולו הקריטריונים המחמירים שנקבעו בפסיקה–
ואשר מן הראוי להחילם לגבי
.כל עילות הפסילה
10
. מן
הראוי לומר את המובן מאליו–
אין מקום בכנסת ישראל למי שתומך במאבק מזוין נגד
המדינה ,כפי שאין מקום בכנסת ישראל למי שמסית לגזענות .ואולם כדי
לוודא כי
עילות
הפסילה מיושמות באופן מידתי מן הראוי להותיר על כנן את אמות המידה שנקבעו בפסיקה
ארוכת שנים של בית המשפט העליון וליישמן באופן שוויוני על כלל המועמדים והרשימות ,
כפי שנאמר בספר דברים ,
כ :"ה, י"ד"לֹא יִהְ יֶה לְָך בְ בֵיתְ ָך אֵ יפָה וְאֵ יפָה, גְדֹולָה ּוקְ טַ נָה."
11
. לאור
האמור לעיל, אנו קוראים לכם להתנגד בתוקף להצעת החוק
המבקשת לפגוע
בזכויות
המיעוט הערבי ולערער את
אושיות
הדמוקרטיה בישראל.