הצעת חוק לדיון מוקדם
2223265 :מספר פנימי
הכנסת העשרים וחמש
חבר הכנסתגלעד קריב
יוזם:
______________________________________________
5048/25/פ
2024–הצעת חוק העונשין )תיקון – תקיפת עיתונאים(, התשפ"ה
א)א(, אחרי "המספק שירות382 , בסעיף11977–בחוק העונשין, התשל"ז
לציבור" יבוא "או עיתונאי" ובסופו יבוא "בסעיף זה, "עיתונאי" – עובד
מקצועות התקשורת הנושא תעודה של לשכת העיתונות הממשלתית, או של
איגוד עיתונאים הפועל בישראל".
.1א382 תיקון סעיף
ד ב ר י ה ס ב ר
עיתונות חופשית היא חלק יסודי והכרחי של חברה ומדינה דמוקרטית. לפיכך, וכדי לוודא שהיא
נשמרת, במדינות דמוקרטיות רבות חופש העיתונות מעוגן בחוקה. החוקה האמריקאית למשל אוסרת על
חקיקה העלולה לפגוע בין היתר בחופש הדיבור ובחופש העיתונות. לא בכדי מכונה התקשורת, לצד שלוש
הרשויות במדינה דמוקרטית, "הרשות הרביעית" או "כלב השמירה של הדמוקרטיה".
למדינת ישראל אין חוקה, אולם בשיטת המשטר הקיימת, יש זכויות שהוכרו בדברי הימים של
המשפט הישראלי כבעלות מעמד חוקתי על־חוקי. שתיים מהן נוגעות ישירות לחופש העיתונות: הזכות
לחופש ביטוי והזכות לחופש עיסוק.
חברת "קול העם" בע"מ נ' שר הפנים )להלן – בג"ץ קול73/53 הזכות לחופש הביטוי הוכרה בבג"ץ
העם(, שם תואר חופש הביטוי כ"ציפור נפשה של הדמוקרטיה". גם בפסקי דין מאוחרים יותר, המשיך
בית המשפט העליון להגן על הזכות לחופש הביטוי, תוך הגבלתה רק בנסיבות מוגדרות ומסוימות.
הזכות לחופש העיסוק, לעומת זאת, עוגנה כזכות חוקתית מפורשת בחוק–יסוד: חופש העיסוק, לאחר
סלומון שלמה 1/49 שניצניה כזכות בעלת מעמד חוקתי הבשילו כבר בשנתה הראשונה של המדינה בבג"ץ
בז'רנו נ' שר המשטרה. גם הפגיעה בזכות לחופש העיסוק טעונה מבחן משפטי מוגבר, תוך עמידה
במבחנים מחייבים של פסקת ההגבלה החוקתית.
אף על פי שעוד בבג"ץ קול העם הכיר השופט אגרנט בזכות לחופש העיתונות כזכות הנגזרת באופן
ישיר מהזכות החוקתית לחופש הביטוי, עד היום הגנה פוזיטיבית על חופש העיתונות טרם עוגנה בחקיקה
.226 ' ס"ח התשל"ז, עמ1
2
באופן מפורש. כך, במדינת ישראל עקרון חופש העיתונות, עיקרון שכאמור מהווה נגזרת של ערכי הליבה
החוקתיים של חופש הביטוי וחופש העיסוק, נעדר כל הגנה חוקית מפורשת ובמקרים מסוימים אף
מצטמצם.
במקביל, בשנים האחרונות הולכים ומתרבים האיומים על מוסד העיתונות בכלל, ועל עיתונאיות
ועיתונאים בפרט. מקצוע העיתונאות בישראל נמצא בשנים האחרונות תחת מתקפה קשה. אנו עדות
ועדים חדשות לבקרים לגילויי אלימות פיזית ומילולית, הטרדות ואיומים על עיתונאים הפועלים
בישראל. ההסתה המחריפה נגד אנשי התקשורת והעיתונות הולכת וגוברת, ויש חשש מהותי וכבד
מתוצאותיה.
המתקפה על התקשורת החופשית במדינת ישראל הביאה להידרדרות במדדים בין־לאומיים בנוגע
, 2020 למידת חופש העיתונות. כך למשל, במדד הבין־לאומי של ארגון "עיתונאים ללא גבולות" משנת
בלבד. 88ישראל הגיעה למקום ה־
נוכח הדברים האמורים, עולה הצורך בהסדר חקיקתי מפורש שירחיב את ההגנה על עיתונאים. הצעת
חוק זו נועדה לקדם הגנה על עיתונאיות ועיתונאים כך שיוכלו למלא את תפקידם ולקיים עיתונאות
ותקשורת חופשית. לפיכך, יש צורך מהותי להבטיח שכל עיתונאית ועיתונאי, מטעם כל גוף תקשורת
באשר הוא, יוכל לפעול ולמלא את שליחותו ללא כל חשש ומורא. נדרשת הגנה על זכויותיהם של
עיתונאים ועיתונאיות לחופש הביטוי וחופש העיסוק, ולא פחות מכך הגנה על ביטחונם האישי והפיזי.
.לפיכך, מוצע לעגן בחקיקה כי תקיפת עיתונאים תהווה עבירה פלילית, בדומה לתקיפת עובד ציבור
עיגון חקיקתי זה הוא בעל תכלית משולשת: ראשית, הסדר כזה יגן על עיתונאים ועל אנשי תקשורת
ויאפשר להם לבצע את תפקידם ללא חשש ומורא. שנית, ההסדר יחיל מדיניות ענישה מחמירה על כל אדם
התוקף עיתונאי או מאיים עליו בעת ביצוע תפקידו, באופן שיתווה את שיקול דעת השופטים בקביעת
מתחם הענישה ההולם. שלישית, ההסדר יגביר את ההרתעה כנגד פעולות תקיפה פיזית ומילולית,
ופעולות של הטרדה מאיימת כנגד אנשי תקשורת ועיתונאים עקב מילוי תפקידם, במטרה למנוע בעתיד
ביצוע פעולות כאלה.
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
(18.11.2024) י"ז בחשוון התשפ"ה