חומר רקע
1
,י"ז בחשוון התשפ"ה18
בנובמבר2024
אל :
חברי ועדת הכנסת
מאת :
הייעוץ המשפטי
לוועדת החוקה חוק ומשפט
מסמך הכנה לקראת הדיון ביום19.11.2024
–
הצעת: חוק-
יסוד: הכנסת (תיקון–
הרחבת העילות למניעת
)השתתפות בבחירות/(פ/25
1176
של ח"כ אופיר
כץ) – הכנה לקריאה ראשונה:
עניינה של הצעת החוק בתיקון
הסדר פסילת הרשימות והמועמדים לכנסת
הקבוע בסעיף7א לחוק-
.יסוד: הכנסת
סעיף7
( :א(א) כולל שלוש עילות פסילה1
)שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית;
(2)
הסתה
לגזענות; (3
)
תמיכה במאבק מזוין, של מדינת
אויב או של ארגון טרור, נגד מדינת ישראל.
ההצעה מבקשת להרחיב את האפשרות לפסילה בכלל, ובמיוחד להרחיב את העילה שעניינה פסילת רשימות
.ומועמדים התומכים במאבק מזויין נגד המדינה
ההרחבה המוצעת כוללת ארבעה תיקונים– האחד( , הרחבת העילה הקבועה בפסקה3
) שעניינה תמיכה במאבק
,מזויין נגד המדינה כך שתתאפשר פסילה גם כאשר התמיכה היא
ב"מפגע בודד"
, וגם כאשר המאבק הוא נגד
."אזרחים ישראלים" ולא רק נגד המדינה
השני , לקבוע כי תמיכה במאבק מזוין יכולה להתבטא גם בגילויי אהדה
או תמיכה
שלא נע
שים באופן מתמשך. השלישי ,, לאפשר לפסול מפלגה הנכללת ברשימת מועמדים משותפת
.כרשימה נפרדת
הרביעי , לקבוע כי פסילת מועמד בודד לא תותנה בקבלת
אישור
בית המשפט העליון, אלא תוכרע
בוועדת הבחירות המרכזית ותהיה נתונה
לערעור
.)לבית המשפט (כמו ההסדר שקיים כיום ביחס לרשימות
מדובר בהסדר רגיש ביותר מבחינה חוקתית,
שבו הכנסת קובעת למעשה
את גבולות המערכת הפוליטית עצמה –
.מי יוכל להיות מיוצג בכנסת ההסדר נוגע
ב הגבלת הזכות לבחור ולהיבחר לכנסת, זכויות יסוד חוקתיות מהמעלה
.הראשונה, המהוות את התנאי הבסיסי לקיומן של בחירות דמוקרטיות, חופשיות ושוות
על כן, מוצע כי הוועדה תבחן בזהירות רבה את התיקון
המוצע, ובפרט תיתן דע תה לסוגיות ולקשיים שמועלים
להלן. הדברים אמורים במיוחד ב
קושי המשמעותי הגלום
בתיקון
השני
שלעיל
ולפי
ו ניתן יהיה לפסול רשימה בשל
הבעת
תמיכה
או אהדה
במאבק מזוין
שלא
נעשתה באופן מתמשך. זאת ב חריגה מהעקרונות המקובלים של
הסדרי פסילת
רשימות , האמורים להיות צרים ביותר וממוקדים רק ברשימות או מועמדים אשר
ב מהותם סותרים
ומסכנים את ,המדינה
אופי
י ה
הדמוקרטי
.או עקרונותיה הבסיסיים ביותר
רקע
1.
פסילת מפלגות מהתמודדות בבחירות היא צעד חריג, החורג מהעקרונות הבסיסיים ביותר של דמוקרטיה–
בחירות
.חופשיות הפתוחות לכל ואכן ,אף ש במדינות לא מעטות
בעולם קיימים הסדרים המאפשרים פסילת מפלגות,
אפשרות זו שמורה ל .מצבים חריגים וקיצוניים ביותר בראש ובראשונה, מקובל לסבור כי פסילת מפלגות מוצדקת
כדי למנוע ממפלגות המאיימות על עצם קיום המדינה או המשטר הדמוקרטי להתמודד בבחירות ואז לנצל את כוחן
כדי להוביל לביטול הדמוקרטיה או קיומה של המדינה,
"מה שמכונה "דמוקרטיה מתגוננת .
2.
במשך השנים, הורחבה במידה מסוימת האפשרות לפסול מפלגות מלהתמודד לפרלמנט , וניתן למצוא בלא מעט
מדינות הסדרי
ם המאפשרים לפסול מפלגות המסיתות לגזענות או התומכות בטרור ואלימות , בשל הסתירה
המובנית בין מעשים אלה
ובין העקרונות הבסיסיי
ם ביותר של משטר דמוקרטי . ואולם, גם הרחבה זו נעשתה
,בזהירות רבה ,וממוקדת במפלגות אשר ההסתה לגזענות או התמיכה באלימות וטרור מהווה יסוד מרכזי בפעילותן
2
ברמה שמהווה איום על המערכת הפוליטית שבה ה
ן פועל
ות . פסילת מפלגות אלה היא צעד צופה פני עתיד שנועד
למנוע מהן לעשות שימוש בייצוג בפרלמנט כדי לזכות בלגיטימציה
ו
כוח לקידום רעיונותיה
ן .
3.
בישראל
, ב שנת1965
החליטה ועדת הבחירות המרכזית לראשונה "לפסול את "רשימת הסוציאליסטים
מהתמודדות בבחירות, אף שלא היה באותה עת הסדר
ח
קיקתי בעני
ין
. ב ע"ב1/65
ירדור נ' יושב ראש ועדת
הבחירות המרכזית לכנסת ה-
6,
(פ"ד יט3
)
365
(
1965
), בית המשפט העליון אישר ברוב דעות את החלטתה ו הכיר
בהצדקה להגביל את
האפשרות להתמודד בבחירות במקרה החריג בו
רשימת מועמדים
שוללת את עצם קיומה של
המדינה .
4.
ההסדרה החקיקתית הראשונה בעניין נעשתה
בשנת1985
,
במסגרת 'תיקון מס9 לחוק-יסוד: הכנסת . תיקון זה
הוסיף את
סעיף 7א שעניינ
ו בפסילת רשימות ומועמדים מלהתמודד בבחירות
אם יש במטרותיהן או במעשיהן
משום שלילת קיומה של המדינה כמדינתו של העם היהודי; שלילת אופיה הדמוקרטי של המדינה או הסתה
.לגזענות
בגרסתו המקורית לא כלל הסעיף את העילה שעניינה תמיכה במאבק מזוין נגד המדינה, ו הוא אף לא אפשר
.לפסול מועמדים בודדים אלא רק רשימות מועמדים
5.
בחוק נקבע כי
הדיון בפסילת רשימות נעשה בוועדת הבחירות המרכזית, הנחשב
ת "כנסת-זוטא" שיש ב
ה
ייצוג
לנציגי הרשימות השונות המיוצגות בכנסת ובראש
ה עומד שופט מכהן בבית המשפט העליון . כעניין שבשגרה, על
החלטות הפסילה, וכן על ההחלטות שלא לפסול, מוגשים ערעורים לבית המשפט העליון, הדן בהם בקבועי זמן
קצרים, כדי שלא לעכב את לוחות הזמנים של מערכת הבחירות. יודגש כי לפיקוח שיפוטי בהקשר הזה יש חשיבות
מיוחדת, בשל הרגישות של
ההחלטה על פסילת רשימה או מועמד, שבה גוף פוליטי (ועדת הבחירות המרכזית) מקבל
החלטה ביחס
ל התמודדות של .מתחרים פוטנציאליים שלו בבחירות
6.
בשנת2002
,תוקן חוק היסוד
על בסיס הצעת חוק פרטית של חה"כ ישראל כץ '(תיקון מס35
,)ובמסגרת
ו
נוספה
העילה שעניינה
פסילת רשימות התומכות במאבק מזוין
,נגד המדינה וכן
ה
אפשרות לפסילת מועמדים בודדים.
7.
באשר למהותה של עילת התמיכה במאבק מזוין נגד המדינה, חזרו חברי הכנסת והדגישו במהלך דיוני ועדת החוקה
כי העילה נוגעת לתמיכה
במאבק המזוין
של ארגון טרור או מדינת אויב, ולא במאבק פוליטי, או באידיאולוגיה
כזאת או אחרת
(ראו למשל דברי יוזם התיקון, חה"כ ישראל כץ, פרוטוקול מיום22.10.2001
', בעמ16-15
; דברי
חה"כ שטייניץ, פרוטוקול מיום24.7.2001
', בעמ22
) .
8.
במהלך דיוני החקיקה חברי הכנסת
יצאו מתוך הנח ה ברורה
כי העילה החדשה
בעניין "תמיכה במאבק מזוין", כמו
,העילות האחרות לפסילה
תהיה כפופה לרף הראייתי הגבוה שנקבע בפסיקת בית המשפט העליון ביחס לסעיף7א .
כך הובהר בדברי ההסבר למשל כי"
בטרם תיפסל רשימה לפי עילה חדשה זו ייבחנו כמובן אותם מבחנים מחמירים שנתגבשו
לאורך השנים בפסיקת בית המשפט העליון, באשר לעילות הקיימות, הן באשר לטיב הראיות והן באשר למרכזיות המטרות או המעשים
האסורים ."
הדברים הוזכרו גם
בדיוני ועדת החוקה על-
ידי מזכיר הממשלה דאז, גדעון סער, שציין :כי
"
ואני חושב שבהקשר הזה כדאי להגיד שכשחושבים על
פסילה, בכל מקרה בסופו של דבר היא תגיע לבית-
המשפט העליון
. אני אומר את זה לגבי אמירות שיכולות היו להטעות את חברי-
הכנסת, כשאמרו שכאילו
בית-
המשפט הוא לא הפוסק האחרון. ועדת הבחירות היא אינסטנציה ראשונה, שתמיד בסופה מגיעים
לבית-
.המשפט העליון
בית-המשפט העליון הוא
מאד קפדן בעניין הזה, ואין לי ספק שאפילו אם יש
התבטאות כזאת או אחרת חמורה, הפסילה לא תתבצע על סמך איזו התבטאות בודדת, אלא על סמך מסכת
של דברים, שמעידה שאנשים או רשימות נופלים לקטגוריה הפסולה הזאת.
"
(פרוטוקול דיון ועדת
חוקה
מיום30.4.2002
', בעמ45
.)
3
9.
כמו כן , במהלך הדיונים, בשל האופי החריג של הסדר המאפשר פסילת מועמד יחיד (ולא רק רשימה) שאינו מקובל
בעולם, והחשש
ש הדבר ישמש בסיס לבקשות פסילה רבות, סוכם כי בפסילה של מועמד יחיד לא ניתן יהיה להסתפק
,במתן אפשרות למועמד לערער על פסילתו
אלא הפסילה תותנה בקבלת אישור של בית המשפט העלי
ון
(ראו לעניין
זה, דברי חה"כ ישראל כץ וחה"כ יובל שטייניץ, פרוטוקול דיון ועדת החוקה מיום30.4.2002
', בעמ58
.)
10
.
בסופו של דבר, אושר התיקון ,האמור ואף נעשה בו תיקון נוסף בשנת2017
'(תיקון מס46
) ,
כך שההסדר החקיקתי
:בנוסחו היום קובע כך
"7
)א. (א
רשימת מועמדים לא תשתתף בבחירות לכנסת ולא יהיה אדם מועמד בבחירות לכנסת ,אם יש במטרותיה או
במעשיה של הרשימה או במעשיו של האדם ,לרבות בהתבטאויותיו ,במפורש או במשתמע אחד מאלה :
(1) שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית;
(2) הסתה לגזענות;
(3)
תמיכה במאבק
מזוין, של מדינת אויב או של ארגון טרור, נגד מדינת ישראל".
הפרשנות שניתנה
לסעיף7א בפסיקה
11
. במהלך השנים, בית המשפט העליון שב ונדרש לבקשות פסילה של רשימות ומועמדים לכנסת .
בפסיקה הודגש כי
ביסוד ההסדר הקבוע בסעיף7
"א עומדת תפיסה של "דמוקרטיה מתגוננת ,
הגורסת כאמור כי ניתן להגביל את
ההשתתפות בבחירות,, ואת הזכות לבחור ולהיבחר
,כדי להגן על קיומה של המדינה ועל יסודותיה הבסיסיים ביותר
,ולהבטיח את המשך קיומה ותפקודה כמדינה יהודית ודמוקרטית (ראו א"ב11280/02
ועדת הבחירות המרכזית
לכנסת השש-עשרה נ' טיבי , פ"ד נ"ז4(1
,)
17
.) מבחי "נה זו פסילת מפלגות מבטא את "הפרדוקס הדמוקרטי–
'הגבלת הדמוקרטיה כדי להבטיח את המשך קיומה (שם, בעמ14
) .
ואולם, מהנחת מוצא זו נובע כי הגבלתן של
רשימות או מועמדים מהתמודדות בבחירות אינה
צעד ענישתי צופה פני עבר
(כמו משפט פלילי למשל) אלא צעד
צופה פני עתיד שנועד למנוע מרשימות או מועמדים החותרים במובהק תחת קיומה של המדינה ועקרונותיה
הבסיסיים מלקבל ייצוג בבית הנבחרים של המדינה.
12
. נוכח האמור , הודגש בפסיקה כי
הרף הראייתי הנדרש לצורך גיבוש
העילות הקבועות בסעיף7א לחוק היסוד
צריך
לעמוד באמות מידה מחמירות וקפדניות תש וחמות את האפשרות לפסול רשימה או מועמד
למקרים מובהקים
בלבד המצדיקים נקיטה בצעד כה מרחיק לכת
,(ראו למשל א"ב852/20
ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-
23
'נ
,ח"כ היבא יזבק 'פס6 לפסק ד( ינה של הנשיאה חיות9.2.2020
)).
כדי להבטיח זאת נקבע כי פסילת מועמד או
רשימה
מלהתמ
וד ד בבחירות לכנסת
מותנית בקיומם של מספר תנאים :
עילת הפסילה
היא
שאיפה
דומיננטית
המהווה חלק מהתכנית הפוליטית
של הרשימה או של המועמד;
נדרשות הצהרות מפורשות והיגדים ישירים
או מסקנות מסתברות שמשמעותן ברורה וחד משמעית לגבי
המטרות המנויות בסעיף7א;
נדרשת פעולה
באופן אקטיבי שאינה ספורדית להוצאתן של המטרות האמורות מן הכוח אל הפועל;
נדרש כי הראיות המבססות את המעשים
או המטרות אשר יש בהם כדי למנוע התמודדות בבחירות לכנסת
עולו
ת
כדי""מסה קריטית
"של ראיות "ברורות, חד משמעיות ומשכנעות;
כל
ספק המתעורר לגבי דיות המסכת הראייתית פועל נגד הפסילה ;
אם נמצא כי קיים ספק בדבר התקיימות
העילה, הספק מטה את הכף ל
טובת המועמד
ות.
13
. ב ה של רה רף אייתי
מה חמיר
ש
נקבע בפסיקה
, ועל אף שהוגשו בקשות פסילה כלפי רשימות ומוע
מדים לא מעטים ,
עד היום
נפסלו
שתי רשימות(כך וכהנא חי)
ושלושה מועמדים(מיכאל בן-ארי, בן-ציון גופשטיין וברוך מרזל).
4
14
. ע וד יצוין כי בפסיקה נקבע
ש יש להתחשב לעניין התקיימות העילה גם בשאלה אם ניתנו
הסבר
ים , דברי חרטה
או
התנצלות על-
ידי המועמד שעניינו נדון ,(ראו למשל
דברי הנשיאה חיות ב א"ב1156/21
ועדת הבחיר ות המרכזית
לכנסת ה-
24
נ' מראענה,
'פס15
לפסק דינה(
28.2.2021
)).
15
.
,כאמור
בכל הנוגע ל ... עילה שעניינה "תמיכה במאבק מזוין נגד
מדינת ישראל"
נקבע כי
העילה מבוססת
על התפיסה
כי יש למדינה זכות להתגונן מפני מי שמבקש לשלול את עצם קיומה של המדינה או לפגוע ביסודות קיומה ובאופייה
הדמוקרטי
בדרך של מאבק מזוין
. מניעת התמודדות מכוח עילה זו תתאפשר
,אם כן, על פי הפסיקה במקום שבו
מועמד או
רשימה נוטלים בעצמם חלק פעיל
במאבק מזוין של
ארגון טרור או מדינת אויב נגד המדינה וכן , מקום
שבו הם
מעודדים מאבק כזה או תומכים בו תמיכה חומרית ,פוליטית או אחרת (
א"ב1806/19
ועדת הבחירות
המרכזית לכנסת ה-
21
,נ' עופר כסיף 'פס15
לפסק דינה של הנשיאה חיות (
18.7.2019
).)
התיקונים המוצעים
16
.
כאמור, ההרחבה המוצעת כוללת ארבעה תיקונים– האחד( , הרחבת העילה הקבועה בפסקה3
) שעניינה תמיכה
במאבק מזויין נגד המדינה, ולאפשר פסילה גם כאשר רשימה או מועמד תומכים ב"מפגע בודד", וגם כאשר המאבק
.הוא נגד "אזרחים ישראלים" ולא רק נגד המדינה
השני , לקבוע כי תמיכה במאבק מזוין יכולה להתבטא גם בגילויי
אהדה או תמיכה
שלא נעשים
באופן מתמשך .השלישי ,, לאפשר לפסול מפלגה הנכללת ברשימת מועמדים משותפת
.כרשימה נפרדת
הרביעי , לקבוע כי פסילת מועמד בודד לא תותנה בקבלת
אישור
בית המשפט העליון, אלא תהיה
כפופה
לערעור
.לבית המשפט
נוסח משולב של
התיקונים המוצעים
7
.א
)(א
רשימת ,מועמדים לא תשתתף בבחירות לכנסת ולא יהיה אדם מועמד בבחירות לכנסת
אם יש במטרותיה או במעשיה של הרשימה או במעשיו של האדם, לרבות בהתבטאויותיו, לפי
:הענין, במפורש או במשתמע, אחד מאלה
(1)
;שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית
(2)
;הסתה לגזענות
(3) תמיכה במאבק מזוין, של מדינת אויב, או של ארגון טרור
או של
מפגע בודד
, נגד מדינת ישראל
או
נגד אזרחים ישראלים.
(א1
)
לעניין סעיף זה, יראו מועמד ששהה במדינת אויב שלא כדין בשבע השנים שקדמו למועד הגשת
רשימת המועמדים כמי שיש במעשיו משום תמיכה במאבק מזוין נגד
מדינת ישראל, כל עוד לא הוכיח
אחרת.
(א2) לעניין סעיף קטן
()(א3
,)יראו הבעת גילויי אהדה או תמיכה במאבק מזויין ,אף אם לא נעשו באופן
מתמשך ,כתמיכה;
(א3) לעניין
סעיף זה, יראו מפלגה ברשימת מועמדים משותפת כמשמעותה בסעיף57
(ב) לחוק הבחירות
,]לכנסת [נוסח משולב
התשכ
"ט–
1969
,כרשימת מועמדים נפרדת;".
)(ב
החלטת ועדת הבחירות המרכזית כי מועמד מנוע מלהשתתף בבחירות טעונה אישור בית המשפט
.העליון
החליטה
ועדת הבחירות המרכזית כי רשימת מועמדים או מועמד מנוע מלהשתתף בבחירות, ניתן
.לערער על החלטתה לבית המשפט העליון
17
.
נעמוד להלן על כל אחד מהתיקונים
בנפרד
ועל השאלות המרכזיות לדיון שעולות ביחס אליו. ואולם, יש לתת את
הדעת גם להצעה
כ
מכלול , ולעובדה שככלל עניינם של התיקונים המוצעים
בהרחבת
האפשרות לעשות שימוש
בהסדר הפסילה שבסעיף7
א. מוצע כי הוועדה תיקח זאת בחשבון גם בבואה לשקול כל תיקון ותיקון, ותבחן
בזהירות הנדרשת האם נשמר האיזון העדין שבין ההגנה על קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ובין
.הצורך לאפשר התמודדות חופשית ככל הניתן בבחירות דמוקרטיות
5
א.
"שינוי מרכיבי העילה של "מאבק מזוין
18
.
בנוסח הקיים, כדי שמעשה (כולל התבטאות) ייכלל במסגרת7
()א(א3
( ), נדרש כי יהיה מדובר בתמיכה1
) במאבק
מזוין
, במובחן ממאבק פוליטי לא-
( ;אלים2
) של
מדינת אויב
או של
ארגון טרור
, כלומר, לא פעולה של יחידים
( ;שאינם קשורים לארגון כלשהו3
) המאבק המזוין הוא
נגד מדינת יש
ראל .
19
. בהצעת החוק , מוצע להרחיב את תחולת העילה כך שתחול גם במצב שבו התמיכה היא במאבק מזוין של מפגע
.בודד, וכן במצב שבו המאבק המזוין אינו נגד מדינת ישראל אלא נגד אזרחים ישראלים
הנוסח המוצע הוא:
(1)
()בסעיף קטן (א3), במקום "או של ארגון טרור" יבוא "של ארגון טר
ור או של מפגע בודד" ובסופו יבוא "או
."נגד אזרחים ישראלים
נוסח משולב:
7
.א
)(א
,רשימת מועמדים לא תשתתף בבחירות לכנסת ולא יהיה אדם מועמד בבחירות לכנסת
,אם יש במטרותיה או במעשיה של הרשימה או במעשיו של האדם, לרבות בהתבטאויותיו, לפי הענין
,במפורש או במשתמע
:אחד מאלה
(1)
;שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית
(2)
;הסתה לגזענות
(3) תמיכה במאבק מזוין, של מדינת אויב, או של ארגון טרור
או של
מפגע בודד
, נגד מדינת ישראל
או נגד אזרחים ישראלים.
לדיון:
20
.
"לעניין הוספת התיבה ביחס ל"מפגע בודד –
אכן ,
ניתן לגרוס כי בשנים האחרונות, על רקע התגברות טרור
היחידים, גם הבעת תמיכה או הזדהות עם טרור שלא משויך לארגון ספציפי מגלמת סיכון לא מבוטל
ועומדת
בסתירה לעקרון הדמוקרטי הבסיסי.שיש לקדם שינויים פוליטיים שלא באמצעות שימוש באלימות
,ואולם הגיונו של הנוסח הקיים הוא בכך שהוא מצמצם את מקרי הפסילה רק למצבים המסוכנים יותר שבהם
התמיכה מתייחסת לגורם המנהל באופן מאורגן
מאבק מזוין נגד ישראל –
,ארגון טרור או מדינת אויב. במצב כזה
הבעת התמיכה מעוררת חשש גדול יותר כי היא יכולה לחזק את מדינת האויב או ארגון הטרור, להעניק להם תמיכה
מור לית, לסייע להם לגייס פעילים נוספים
וכיו"ב .
כפי שציין השופט אלרון בעניין
יזבק" ,
הגיונה של קביעה זו בכך
שהיא מצמצמת את הפגיעה בזכות היסוד להיבחר למקרים שבהם ניתן להצביע על תמיכה במאבק מזוין ממוסד
ומאורגן , מתוך שאיפה–
ולעיתים אף יכולת– לפגוע באופן מוחשי בבי
טחון המדינה '" (פס5
.)לפסק דינו
נוכח האמור, מוצע כי הוועדה תבחן האם על רקע הזהירות הנדרשת בבואנו להגביל את יכולת ההתמודדות
בבחירות יש מקום
להרחבה המוצעת .
21
.
לעניין"הוספת התיבה "נגד אזרחים ישראלים – הרי שכלל ניתן לגרוס שתמיכה ב מאבק מזוין נגד אזרחי ישראל
באשר הם, הוא גם מאבק נגד מד
ינת ישראל.
ככל שהכוונה היא להרחיב את העילה כך שתחול גם אם הטרור מופנה
כלפי פרטים במדינה ללא כוונה ברורה ל"פגיעה במדינה", הרי שמוצע
כי הוועדה ת .שקול האם תיקון זה נדרש
בכל מקרה, נראה שאין כוונה בהקשר זה להבחין בין מאבק מזוין נגד
א
זרחי
המדינה ובין מאבק נגד
תושבי
המדינה
למשל ., ומוצע לחדד זאת בנוסח
6
"ב. שינוי הרף הראייתי לעניין העילה של "מאבק מזוין
22
. על-
,פי התיקון המוצע
ת יקבע הוראה מיוחדת רק()ביחס לעילה שבסעיף קטן (א3)
,)(תמיכה במאבק מזוין ולפיה
,הבעת גילוי אהדה או תמיכה במאבק מזוין
גם אם לא נעשו באופן מתמשך, יחשבו כתמיכה המספיקה לפסילה .
תיקון זה מבקש לשנות את הרף הראייתי האחיד החל כיום ביחס לכל העילות בסעיף7
א, ואף להסתפק ברף של
."אהדה" למאבק מזוין, ולא לדרוש "תמיכה" של ממש
הנוסח המוצע הוא:
(2)
אחרי סעיף קטן (א1
:) יבוא
"(א2)
()לעניין סעיף קטן (א3), יראו הבעת גילויי אהדה או תמיכה במאבק מזויין, אף אם לא נעשו באופן
;מתמשך, כתמיכה
ל
דיון:
23
.
,כמתואר לעיל בפסיקה נקבע רף ראייתי מחמיר כתנאי לפסילתם של רשימה או מועמד. בכלל זה, נדרש כי עילת
הפסילה תה
יה
שאיפה
דומיננטית
של הרשימה או המועמד; כי תהיה פעולה
אקטיבית
להגשמת המטרות; כי
הראיות יבססו""מסה קריטית ; וכי יהיו
הצהרות מפורשות
או
מסקנות מסתברות באופן חד-משמעי
ביחס
.למטרות הרשימה או המועמד
24
. הסיבה להצבת דרישות מחמירות אלה היא בראש ובראשונה, החשיבות של הזכויות שבהן מדובר
והזהירות הרבה
שיש לנקוט
בהגבלתן . ואולם, מעבר לכך, ביסוד דרישות אלה עומדת ההבנה כי הסדר הפסילה אינו הסדר
עונשי
צופה פני עבר , אלא הסדר
צופה פני עתיד , שנועד להגן על המדינה ועל עקרונותיה רק במצבים שבהם מעשיה או
מטרותיה של הרשימה סותרים במובהק ומסכנים את
עקרונ ות היסוד
של המדינה . משכך, התפיסה היא
ש יש לוודא
שהעילה הפסולה מבטאת את
"מהות" הרשימה או המועמד , ואין מדובר רק במעשה או בהתבטאות מקרית או
ספור
א
דית שאינה מבטאת את אופ
י
יה האמיתי של הרשימה או אופיו של המועמד ,. זאת בשונה מהליך פלילי למשל
שהוא ענישתי, צופה פני
עבר, ויכול להתמקד באמירה
,מסוימת פסולה או במעשה פסול אחד
שמוביל ל .ענישה
25
. התיקון המוצע
, ולפי
ו
,הבעת גילוי אהדה או תמיכה במאבק מזוין, גם אם לא נעשו באופן מתמשך, יחשבו כתמיכה
עומד בסתירה לעקרונות האמורים ,
ומעורר קשיים
משמעותיים .משמעות
ו כי גם התבטאות
בודדת או התבטאויות
ישנות ושאינן משקפות את עמדתו העדכנית של המועמד או של הרשימה יוכלו.להוות בסיס לפסילה
יש בכך כדי
,לחתור תחת הגיונו של ההסדר ולהוביל
לשימוש יתר בכלי של פסילה
גם כאשר הרשימה או המועמד אינם מהווים
איום או סכנה של ממש , בניגוד
ל זהירות המתחייבת בפסילת רשימות ומועמדים בשם"ד
מוקרטיה מתגוננת"
.
26
.
יתר על כן, החלת ההוראה האמורה רק על העילה שעניינה "תמיכה במאבק מזוין" ולא על עילות אחרות, דוגמת
,""הסתה לגזענות
נעדרת הגיון פנימי ו מוסיפה לקשיים
האמורים ,. ראשית, מבחינת הגיונם של דברים ככל
שהכנסת סבורה שיש הצדקה לפסול רשימות או מועמדים גם על בסיס מעשה או אמירה
חד פעמיים , ולא על בסיס
פעולה מתמשכת המהווה יסוד מרכזי בפעילותם, הרי שהגיון זה חל על כל העילות הנכללות בסעיף7
א לחוק היסוד
."ולא רק על העילה שעניינה "תמיכה במאבק מזויין
מעבר ל כך, החלה סלקטיבית של ההוראה
אף מהווה פגיעה בשוויון משום שב
מישור התוצאתי-
מעשי, היא משקפת
הרחבה ניכרת של אפשרות הפסילה
ב
יחס ל עילה ששימשה לאורך השנים בבקשות פסילה של רשימות ומועמדים
המזוהים עם המיעוט הערבי במדינה , תוך הותרת הסדר הפסילה הקיים ביחס לעילה
העיקר ית ששימשה לפסילת
מועמדים ורשימות המזוהים עם הרוב היהודי במדינה
)(הסתה לגזענות .
27
.
נוכח האמור, מוצע כי הוועדה תבחן
ק .יומן של חלופות לתיקון המוצע, אשר אינן מעוררות את הקשיים האמורים
7
ג .מתן אפשרות לפסילת מפלגה בודדת ברשימת מועמדים משותפת
28
. על-פי התיקון המוצע, כשמדובר ברשימת מו ,עמדים משותפת
שמורכבת מ צירוף של מפלגות המתמודדות כרשימה
אחת בבחירות (למשל בבחירות האחרונות: רשימת המחנה הממלכתי שכללה את המפלגות חוסן
ל ישראל ותקווה
חדשה; רשימת יהדות התורה שהיא צירוף של המפלגות דגל התורה ואגודת ישראל; רשימת הציונות הדתית
ועוצמה יהודית שהוגשה בידי חמש מפלגות; רשימת חד"ש-
תע"ל; ועוד), ניתן יהיה לבחון את קיומה של עילת
פסלות ביחס
לכל מפלגה בנפרד
, וכך ניתן יהיה לפסול את כלל המו עמדים "המזוהים" כנציגי מפלגה אחת ברשימה
.המשותפת מבלי לפסול את יתר מועמדי הרשימה המזוהים עם מפלגות אחרות
הנוסח המוצע הוא:
(א3)
לעניין סעיף זה, יראו מפלגה ברשימת מועמדים משותפת כמשמעותה בסעיף57(ב) לחוק הבחירות
לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט–
1969, כרשימת מועמ;".דים נפרדת
לדיון:
29
. תיקון זה נועד להתמודד עם סיטואצי
ות שהתעורר
ו
מספר פעמים ,בפסיקה מן השנים האחרונות שבהן נטען כי יש
לפסול
רשימות מועמדים משותפות, על בסיס עילה שהתייחס
ה
רק .לאחת מן המפלגות ברשימה
30
.
בפסיקה הובעו דעות שונות ביחס לאופן החלת הסדר הפסילה הקבוע בסעיף7א לחוק-
יסוד: הכנסת על רשימות
.משותפות
ככלל, נראה כי דעת הרוב היא כי צירופה של מפלגה שמתקיימת כנגדה עילת פסילה למפלגות אחרות
מחליש
את ההצדקה לפסילה של רשימת המועמדים המשותפת, משום
שהרשימה הבעייתית "מ דוללת" במסגרת
הרשימה המשותפת (ראו דברי הנשיאה חיות, המאמצת בעני
י ,ן זה את עמדת היועץ המשפטי לממשלה עניין
כסיף ,
'פס58
;לפסק דינה ע"ב5506/19
סגל נ' בן
גביר,
'פס
39
לפסק דינה של הנשיאה חיות (
25.8.2019
)
.)
,מנגד הובעה בפסיקה'" גם עמדה שונה ולפיה הטהור' אינו ,"'מטהר את 'הטמא', אלא 'הטמא' מטמא את 'הטהור
כלומר: חבירתה של מפלגה שיש כנגדה עילת פסילה למפלגה אחרת אינה "מחסנת" אותה, אלא להפך,
מהווה עילה
לפסילת רשימת המועמדים המשותפת כולה (עניין ,כסיף 'דברי השופט מינץ בפס39
לפסק דינו; ראו גם דברי
'השופט עמית בפס6 לפ .)סק דינו
31
.
,מוצע כי הוועדה תיתן דעתה לשיקולים השונים המתעוררים בהקשר זה: מצד אחד המשמעות של תיקון זה הוא
הרחבה
של האפשרות לפסול רשימות, משיש בו כדי למנוע אפשרות של מפלגה שיש כנגדה עילת פסילה לחבור
למפלגה אחרת במסגרת .רשימת מועמדים משותפת וכך להימנע מפסילה
,מאידך ברור כי התיקון מאפשר מתן מענה "מכוונן" יותר למצב שהפך לשכיח בשנים האחרונות שבו מספר מפלגות
שיכולו
ת
להיות שונות במטרותיהן ומעשיהן
מתמודדות במסגרת רשימת מועמדים משותפת
(מצב שכיח גם לאור
)העלאת אחוז החסימה . בנוסף, יהיה בתיקון כדי להכריע במחלוקת
שהתגלע.ה בעניין רשימות מסוג זה בפסיקה
8
ד .החלפת מנגנון האישור של בית המשפט העליון בערעור
32
.
,התיקון המוצע, כמו התיקונים הקודמים, נועד להרחיב את האפשרות לפסילה בהשוותו את הליך הביקורת
השיפוטית ביחס לפסילת
מועמדים להליך הקיים ביחס לרשימות מועמדים , כך שגם בעת פסילת
מועמדים
לא יידרש בית המשפט העליון
לאשר
את
החלטת ועדת הבחירות המרכזית ,
אך המועמד שנפסל יוכל
לערער
.על החלטתה
הנוסח המוצע הוא:
(3)
:במקום סעיף קטן (ב) יבוא
)"(ב החליטה ועדת הבחירות המרכזית כי רשימת מועמדים או מועמד מנוע מלהשתתף בבחירות, ניתן
לערער על."החלטתה לבית המשפט העליון
נוסח משולב:
)(ב
החלטת ועדת הבחירות המרכזית כי מועמד מנוע מלהשתתף בבחירות טעונה אישור בית
.המשפט העליון החליטה ועדת הבחירות המרכזית כי רשימת מועמדים או מועמד מנוע מלהשתתף
.בבחירות, ניתן לערער על החלטתה לבית המשפט העליון
לדיון:
33
.
הפסיקה עמדה על ההבחנה בין "ערעור" ו"אישור" והבהירה כי בהליך של אישור, ההחלטה אינה
"משתכללת" עד שבית המשפט לא נדרש לכך ומבחינה זו לבית המשפט נתונה הסמכות לבחון "אם הוא עצמו
מאשר את פסילת המועמד מהשתתפות בבחירות אם לאו" (עניין
כסיף ', פס18
לפסק דינה של הנשיא
ה חיות ;
עניין
טיבי ', בעמ31-28
). לעומת זאת, בהליך של ערעור, בית המשפט אינו מבטל את ההחלטה "ככל שזו חוקית
ואינה חורגת ממתחם הסבירות", אף כי שמורה" לו הסמכות לבקר את ההחלטה לגופה ולפקח על חוקיותה
"וסבירותה, לרבות בכל הנוגע לתשתית העובדתית (עניין
כסיף ', פס18
)הנ"ל.
34
. מוצע כי הוועדה תיתן דעתה להצדק
ה ל החלשת הביקורת השיפוטית על הליכים לפסילת מועמדים, וזאת
,בנוסף לתיקונים הנוספים שפורטו לעיל המרחיבים את סמכות הפסילה הקיימת כיום. כאמור לעיל בעת
'הרחבת הסדר הפסילה והחלתו על מועמדים יחידים בתיקון מס35
, נקבע
בכוונה ש הפיקוח השיפוטי על
פסילה של מועמדים יהיה
הדוק יותר , ובית המשפט יהיה חלק מהליך
אישור
הפסילה, ולא רק גורם המבקר
את החלטת ועדת הבחירות המרכזית במסגרת שלב
הערעור . זאת הן בשל חריגות
ה הליך לפסילת מועמדים
יחידים, שאינו מקובל בעולם, והן
בשל החשש שייעשה שימוש יתר בכלי של פסילה ביחס למועמדים
בידי
ועדת
הבחירות המרכזית שהיא גוף ייצוגי-פוליטי
, כולל לצורך "רדיפה" אחר א
נ
שים ספציפיים .
נוכח ,האמור מוצע
ש הוועדה תבחן האם אין מקום להותיר בעינו
את ה הבחנה ההליכית
בין פ
ת סיל
רשימות
ו
פסיל
ת מועמדים ?
בנוסף, בהתחשב בלוחות הזמנים הקצרים שבהם נדונות בקשות פסילה
ב ,בית המשפט האם אין חשש כי
המעבר מ"אישור" ל"ערעור" יטיל נטל כבד
ב יותר על מועמד בודד שיצטרך ,לפעול בעצמו להגשת הערעור
?במצב שבו הרשימה שלו לא בהכרח תעמוד מאחוריו
ה. תיקוני התאמה בחוק הבחירות לכנסת
35
.
לבסוף יצוין כי הצעת החוק כוללת גם הצעה לתיקון בחוק הבחירות לכנסת (בסעיף63
א לחוק, שעניינו בהסדר
.)למחיקת מועמד המנוע מלהשתתף בבחירות מרשימת המועמדים התיקונים שהוועדה תחליט לבצע בהסדר
הקבוע בסעיף7א לחוק-
יסוד: הכנסת אכן
יחייבו תיקוני התאמה בחוק הבחירות
, אך
מוצע כי הוועדה תיתן
דעתה אליהם
לאחר שתשלים את הדיון העקרוני בתיקונים בסע יף7
.א