חומר רקע
ט"ז
חשון תשפ"
ה
17
נובמבר
2024
הצעת( חוק הרבנות הראשית לישראל
הרכב האסיפה הבוחרת
), התשפ"ד-
2024
"
.בוודאי שזאת המטרה. רב זה רב, אישה היא אישה, רבנית היא רבנית. רבנית לא נהיית רב
תכניס לך את זה לראש" .
1
כך הצהיר לאחרונה
,מנכ"ל המשרד לשירותי דת, מר יהודה אבידן
בתשובה לטענה שהייצוג ההולם בהצעת החוק הנוכחית נועד רק כדי להסתיר את
תיקון ה סעיף
שימנע,מנשות הלכה, שמקדישות את כל זמנן ללימוד והוראת תורה
להיות חלק מהאסיפה
הבוחרת , ולהשפיע על זהות הרבנים הראשיים ומועצות הרבנות
הראשית.
כך הצהיר מנכ"ל המשרד ו לאור זאת יש .לבחון את הצעת החוק
כ בר עתה
ייאמר כי
אנו מתנגדים בתוק ף ל
הצעת החוק,
,שמבקשת להדיר נשות הלכה מהגוף הבוחר
וקובעת
מכסת
ייצוג הולם נמו
כה ,שנעש
ית בדרך עקומה ו שאינ
ה עומד בדרישות ה דין.
נזכיר,
האסיפה הבוחרת קובעת
את זהותם של דמויות בכירות ביותר בעלות השפעה עצומה ע
ל
כלל
האוכלוסייה
היהודית בארץ .
היטיבה לנסח זאת כבוד השופטת ברק-ארז ב בג"ץ7583/22
, באומרה
" כי
גוף שכזה צריך לקבל את אמון הציבור ולייצג
את האוכלוסייה היהודית על כל גווניה ,נשים
וגברים כאחד."
מוסכם כי חובה לפעול לביסוס והגדלת הייצוג הנשי באסיפה, אך יש לעשות זאת
באופן ראוי.ולא על חשבון קבוצות ספציפיות
תיקון סעיף7
1.
,הסעיף המצמצם את הגדרת "רב" למי שקיבל הסמכה
מ
הרבנות הראשית ,
מבקש לקבוע כי
במדינת ישראל,תפקיד ייצוגי מסוים שמור לגברים בלבד
שהרי נשים לא רשאיות כיום לגשת
למבחני ההסמכה, גם אם הן בעלות ניסיון תורני וידע זהים לזה של ה ג.ברים
מדובר למעשה
בתיקון חוק שעומד בסתירה גמורה לערך השוויון,
תיקון שמפלה נשים בכלל ונשות הלכה
בפרט .
2.
.מהפכת לימוד התורה וההלכה של נשים היא עובדה קיימת ,בכל שנה בוחרות מאות נשים
כמעט מכל חלקי הציונות הדתית, להקדיש את זמנן ללימוד תורה .
,מתוכן נשים רבות בוחרות
להקדיש את כל חייהן ,לבית המדרש ללימוד ול הוראת תורה והלכה. אומנם ישנ
ה קבוצה
שלא
מקבל
ת
מהפכה זו ומנס
ה לסרסה, אך גם ה
יא לא מצליח
ה
.להחליש מגמה מבורכת זו
כעת
מתברר שגם ממשלת ישראל מבקשת
להצטרף לעדת המתנגדים ו למנוע התפתחות חיובית
.כזו, וזו עמדה שלא ניתן לקבלה
3.
,נדגיש
סעיף7
מפרט
תפקידים שנעשים על ידי גברים בלבד , כיוון שרק הם יכולים לכה ן
בתפקידי דיינות ורבנות מ מ
סדיים
. הסעיף -
קטן
היחיד ב
מסגרת ו ניתן לאפשר לנשים להכלל
ב אסיפה הבוחרת כ נשות תורה והלכה
הוא סעיף7(8)
.
עד היום, מינוי לפי סעיף קטן זה לא
" דרשה הסמכה", ו
בעבר
מונו לפי סעיף זה גברים-
רבנים
שלא ה
י יתה בידם סמיכה
רשמית .
לכן
ברור ש כל מטרת התיקון היא למנוע מנשים לקחת חלק ולהשפיע על זהות הרבנים הראשיים
ומועצת הרבנות הראשית . נוסיף כי מבחינה הלכתית גם לעמדת הסוברים
ש נשים אינן יכולות
לשאת בתפקידי רבנות אין מניעה למנות ן
לפי סעיף זה שהרי
ה תפקיד לא נושא כל משמעות
1
הדברים נאמרו במסגרת דיון של ועדת חוק, חוקה ומשפט ביום16.9.2024
.
הלכתית .
,לכן
המקרה דנן גם לא עומד בגדרי החריג הקבוע בסעיף7
ג לחוק שיווי זכויות
האשה, תשי"א -
1951
.
4.
בשולי
עניין זה
נאמר כי בדברי ההסבר של התזכיר שפורסם בתחילה נכתב מפורשות שמטרת
תיקון הסעיף היא"לשמור על "מקומם של הרבנים באסיפה הבוחרת , קרי לשמור על רוב של
""רבנים.
,ראשית רצון זה אינו מהווה תכלית ראויה המצדיקה פגיעה
ב
זכות ל
שוויון.
,שנית
בבחירות האחרונות לרבנים הראשיים
לא היה רוב רבני, ובכל זאת המשרד והרבנות הראשית
קידמו את הליך הבחירות. שלישית, גם לשיטת הסוברים שישנו צורך ברוב
כזה ו
נש ש ות הלכה
לא יכולות להכלל בקטגוריה זו ח"ו, עדיין ניתן למנות לכל הפחות4
נשות הלכה לאסיפה (מתוך
10
.הרבנים), והרוב הרבני המקודש ישמר לאור דברים אל
ה
ברור שמדובר בתירוץ קלוש שכל
מטרתו לפגוע
בנשים ו
בלימוד התורה של נשים.
בדברי ההסבר הנוכחיים אומנם נמחק תירוץ
.זה אך יש בו כדי ללמד על המניעים האמיתיים של יוזמי החוק ומקדמיו
תיקון סעיף8
5.
תיקון זה מבקש לקבוע
ייצוג הולם ,
,בקבוצת "נציגי הציבור" בלבד כך שלאחר התיקו
ן
שיעור
הנשים באסיפה יעמוד על20%
בלבד.
מציאות זו אינה מתקבלת על הדעת ואינה עומדת
בדרישות הדין .יש ל קבוע ייצוג הולם מינימלי בשיעור של לפחות40%
מקרב חברי האסיפה
הבוחרת .
6.
מעבר לשיעור הנשים הנמוך, גם המנגנון
המוצע לצור
ך
.השלמת הייצוג הוא לא תקין
השיטה
לפיה ראש העיר ימנה את האישה-
הנציגה ל
אסיפה הבוחרת
(גם אם
ב)אישור המועצה
מעקרת
מתוכן את הרציונל בייצוג נשים .אישה שתיבחר
ישירות
על ידי
ראש הרשות ,, מטבע הדברים
לא תהיה עצמאית בבחיר תה
ותפעל , למעשה, כזרועו הארוכה של ראש הרשות-הגבר , שהרי
אחרת הוא לא יפעל לבחירתה .
על מנת להשמיע את קולן של הנשים בכלל ואת קולן של הנשים
,שצורכות את שירותי הדת בפרט
יש צורך בנשים
בעלות קול
עצמאי
שיוכלו להצביע כפי ראות
עיניהן כמייצגות את התושבים ואת צ יבור הנשים. משכך יש לקבוע שיטת בחירה אחרת . אנו
,מציעים, למשל
למנות
את ה אישה שנבחרה
ב
מקום הגבוה ביותר ברשימ ה הגדולה
במועצה .
תיקונים נוספים באסיפה הבוחרת
7.
שינוי הרכב האסיפה הבוחרת הוא אינו דבר של מה בכך, שכן הדבר לא נעשה מיום חקיקת חוק
הרבנות הראשית .
,לכן יש לנצל שעת רצון זו ולבצע מספר תיקונים מתחייבים נוספים. ראשית
יש לקבוע
ייצוג הולם מינימלי לרבני העדה האתיופית ,. לא ייתכן שעדה מפוארת זו שיש לה
,מסורת רבנית ותיקה והם חלק גדול מצרכני שירותי דת מסוימים2
לא משתתפת בהליך בחירת
.הרבנים הראשיים
,שנית יש לקבוע כי גם נציגי "האזור", קרי יהודה ושומרון, יהיו חלק
מהאספה הבוחרת
. כיום החוק מתעלם מתושבי יהודה ושומרון, שם מתגוררים למעלה מ -
500,000
.ישראלים, שרובם הגדול צורך את שירותי הדת
2 כך למשל, כ-
1/3
מהמתגיירים במערך הגיור הממלכתי נולדו באתיופיה (נכון לשנת2023
.)