הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2073779 הכנסת העשרים יוזם: חבר הכנסת דוד אמסלם ______________________________________________ פ/5726/20 הצעת חוק ארגוני עזר רפואיים הפועלים בתחום רפואת חירום דחופה טרום אשפוזית, התשע"ט–2018 דברי הסבר אגודת מגן דוד אדום שהוקמה, הוכרה ופועלת מכוח חוק מגן דוד אדום, התש"י–1950, היא הארגון הלאומי המרכזי המוכר והעוסק, בין השאר, בתחום הרפואה הדחופה הטרום אשפוזית (להלן – תחום רפואת חירום). נוסף על אגודת מגן דוד אדום פועלים בתחום רפואת החירום גופים ציבוריים נוספים. עם ההתפתחות הטכנולוגית, ונוכח הניסיון הנצבר וההבנה המקצועית שמענה ראשוני מקצועי וזמין עשוי להציל חיים במקרים מסוימים, ובעיקר בתחום הקרדיולוגי, קמו למטרה זו שתי חברות פרטיות: שח"ל ונטלי. חברות אלה סימנו לעצמן כיעד מרכזי את מתן הטיפול והסיוע הדחוף לחולי לב תוך ניטור מרחוק וזמינות מידית. בשלושת העשורים האחרונים חל גידול משמעותי במספר האירועים הביטחוניים שהתרחשו ברחבי הארץ, אירועים שפגעו פגיעה קשה בעורף האזרחי של מדינת ישראל. נוכח ריבוי האירועים הביטחוניים בארץ, ובמטרה לצמצם ככל הניתן את הפגיעה הפיסית והנפשית, ולהציל חיים, קמו במהלך שלושת העשורים האחרונים ארגונים וולונטריים נוספים הרשומים כדין, והמקיימים פעילות רחבה בתחום רפואת החירום. ארגונים אלה תורמים רבות לצמצום הפגיעה או להצלתם של מי שנפגעו באירועים ביטחוניים או בתאונות דרכים. לארגונים אלה יכולות ארגוניות, פיסיות, כספיות, תפעוליות, מקצועיות, כוח אדם רב ומיומן, ובכלל זה מתנדבים וניסיון רלוונטי ורב בתחום זה. ואולם, עד כה טרם נקבעו בחוק אמות המידה להכרה בארגונים אלה, לרבות כללים לפעילותם, לפיקוח על הפעולות או כללים להבטחת קיומו של תיאום מלא בין ארגונים אלה, בינם ובין אגודת מגן דוד אדום. במהלך השנים התייחס מבקר המדינה לסוגיה זו במסגרת דוחות הביקורת השנתיים. במסגרת דוח ביקורת שנתי 62 לשנת 2011 (דוח ביקורת שנתי מספר 62 לשנת 2011, אייר התשע"ב, מאי 2012, "היבטים בפעילות מגן דוד אדום והמוסדות המנהלים שלו"; עמ' 424) עמד המבקר על הצורך בהסדרת הקשר בין אגודת מגן דוד אדום ובין ארגוני ההצלה הנוספים הפועלים במדינת ישראל לרבות הסדרת פעילותם של ארגוני ההצלה כאמור. בשלהי שנת 2011, החליט משרד הבריאות לכונן ועדה לבחינת דרכי ההפעלה והשליטה למענה ראשוני לשירותי עזרה ראשונה טרום בית חולים במערך שירותי הרפואה הדחופה. הוועדה קיימה דיונים רבים שבמסגרתם נשמעו, בין היתר, ארגוני הצלה כאמור. הוועדה האמורה המליצה, בין היתר, לקבוע עקרונות או תנאים להכרה בארגונים שיפעלו בתחום זה ולהקמת מנגנון במסגרת משרד הבריאות שיפעל להגביר, לשמור ולהבטיח את התיאום בין ארגוני ההצלה השונים הפועלים בתחום זה, ובינם לבין אגודת מגן דוד אדום. מטרת הצעת החוק היא לקבוע כללים להכרה בארגוני עזר רפואיים העוסקים בתחום רפואת החירום, וכן הוראות לעניין הסדרת פעילותם. בין השאר מוצע להגביר, לשמור ולהבטיח את התיאום בין הארגונים השונים, כדי ליצור מערך לאומי אחיד בתחום רפואת החירום ובכך לחזק ולבסס את היערכות העורף האזרחי במדינת ישראל בעתות שגרה וחירום. לשם השגת המטרות כאמור, מוצע להסמיך את שר הבריאות – (1) לקבוע כללים ואמות מידה להכרה בארגוני העזר הרפואים; (2) לקבוע כללים ותנאים להסדרת פעילותם של ארגוני העזר הרפואיים ולפיקוח עליהם; (3) לקבוע הוראות בעניין פטור מתשלומי חובה לפעילותם של ארגוני העזר הרפואים; (4) לקבוע כללים ותנאים להגברה, שמירה והבטחה של התיאום בין ארגוני העזר הרפואים ובינם לבין אגודת מגן דוד אדום. הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת העשרים על ידי חבר הכנסת דוד אמסלם (פ/4857/20). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ו' בחשוון התשע"ט – 15.10.18 מטרה 1. חוק זה מטרתו להסדיר את הכללים ואמות המידה להכרה בארגוני עזר רפואיים העוסקים ברפואה דחופה טרום אשפוזית להצלת חיים, לצמצום פגיעה, ומניעת נכות, ולהגנה על בריאות הציבור, וכן להסדיר את פעילותם של ארגוני העזר הרפואיים ואת התיאום ביניהם. הגדרות 2. בחוק זה – "אגודת מגן דוד אדום" – כמשמעותה בחוק מגן דוד אדום, התש"י–1950; "ארגון עזר רפואי" – תאגיד שהשר הכיר בו לפי סעיף 3(א); "רפואת חירום" – רפואה דחופה טרום אשפוזית; "השר" – שר הבריאות. הכרה בארגון עזר רפואי 3. (א) השר יפעל להכיר בתאגיד הפועל בתחום רפואת חירום כארגון עזר רפואי בהתאם לתנאים ולאמות מידה שיקבע השר. (ב) התנאים ואמות המידה כאמור בסעיף קטן (א) יכול שיתייחסו, בין השאר, לאופן ההתאגדות של ארגון העזר הרפואי, לניסיונו בתחום רפואת חירום, ליכולותיו הכספיות, הארגוניות, הפיסיות או המקצועיות, לבעלי התפקידים הפועלים במסגרתו ולתנאי כשירותם. (ג) השר יקבע כללים ותנאים להסדרת פעילותם של ארגוני עזר רפואיים ולפיקוח אחר פעילותם. (ד) ארגון עזר רפואי ידווח למשרד הבריאות על פעילותו, בעניינים, באופן ובמועדים שיקבע השר. פטור מתשלומי חובה 4. (א) ארגון עזר רפואי יהיה פטור מכל מכס, מס קניה ותשלומי חובה אחרים על ייבוא מכשירים או ציוד רפואי המשמשים את ארגון העזר לקיומה של פעילות רפואת חירום, לרבות אמבולנסים, ניידות דם על ציודן ואביזריהן, וציוד קשר, בין שהמכשירים או הציוד נרכשו על ידי ארגון העזר הרפואי ובין שנתקבלו כתרומה; פטור לפי סעיף קטן זה יחול על טובין שנקנו רק אם אישר המנהל הכללי של משרד הכלכלה והתעשייה, או מי שהוא הסמיך, כי אין מייצרים כמותם בישראל או כי לא ניתן להשיגם בישראל בכמות ובאיכות הדרושות, או אם עומד בתקפו צו מאת שר העבודה לפי סעיף 16 לחוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ"ז–1967. (ב) ארגון עזר רפואי יהיה פטור מכל אגרה או תשלום חובה אחר, המשתלמים לרשות מקומית בעד נכסיו המשמשים אותו לצורך קיום פעילות רפואת חירום. תיאום בין ארגוני העזר ובינם ובין אגודת מגן דוד אדום 5. משרד הבריאות יפקח על פעילות ארגוני העזר הרפואיים ויקיים תיאום בין ארגוני העזר הרפואים ובינם ובין אגודת מגן דוד אדום, בכל הקשור עם פעילותם בתחום רפואת החירום; השר רשאי לקבוע בתקנות כללים ותנאים לעניין תיאום כאמור. תחולה 6. חוק זה יחול משנת הכספים 2019 ואילך.